מאמר 19 : מבחנים של העצמי, התמודדות ומתח ב בהסתגלות בין תרבותית

  • באופן כללי: המאמר עוסק בהבדלים בין תרבותיים בהתמודדות עם בעיות ומצבי לחץ כאשר מסתגלים לתרבות חדשה, בהקשר של עצמי עצמאי ושל עצמי מקושר

תקציר

  • המחקר בודק
  • שינוים בתפיסות של עצמי עצמאי ועצמי מקושר של סטודנטים אמריקאים וסטודנטים ממזרח אסיה הלומדים בארצות הברית
  • וההשפעה של התפיסה העצמית הזאת על התמודדות ולחץ (דחק)
  • מתברר
  • שהחשיבות של תפיסת עצמי עצמאי היתה מיוחדת לאסטרטגית התמודדות ישירה- אשר נבאה הפחתת דרגת הלחץ לסטודנטים הבינלאומיים
  • החשיבות של תפיסת עצמי מקושר היתה מקושרת להגדלת הלחץ לסטודנטים האסיינים.
  • במילים אחרות
  • תפיסת העצמי והתמודדות ישירה היתה מנבא חזק של לחץ לסטודנטים ממזרח אסיה.
  • כמו כן מתברר שמשתנים אחרים שזוהו במחקרים אחרים של הסתגלות תרבותית (למשל מספר החברים במדינה המערכת, יכולויות שפתיות, והתנסויות בתרבויות קודמות), לא ניבאה באופן משמעותי לחץ לסטודנטים הזרים.
  • המנבא החזק ביותר של תפיסת הדחק עבור סטודנטים אמריקנים היה שביעות רצון במערכת יחסים
  • התוצאה של תפיסת עצמי והתמודדות הופחתה (=התמתנה) על ידי התרבות,
  • אולם התפיסת העצמי לא היתה מנבא משמעותי של תפיסת הדחק,

רקע  תיאורטי: הבדלים שנמצאו בין אנשים הבאים מתרבויות המדגישות עצמי עצמאי ובין אנשים הבאים מתרבויות המדגישות עצמי מקושר

  • לפי התיאוריות בנושא
  • אחרי שמערכת העצמי של האדם מעוצבת על ידי התרבות,
  • אז מערכת העצמי מארגנת את החוויות, הערכה העצמית של האדם, ההתנהגות הישירה וסיפוק ומשמעות לחייו
  • לפיכך העצמי מהווה תפקיד חשוב בהוויה וברווחה הפסיכולוגית (well being) כאשר מסתגלות לתרבות חדשה.

התרבות והעצמי

  • באופן כללי אמונות תרבותיות, ערכים, ומוסדות מעצבים את המבנה ואת התוכן של העצמי
  • ההנחה היא שאחרי שמערכת העצמי של האדם מעוצבת על ידי התרבות, היא מארגנת חוויות, מכוונת התנהגות ומספקת משמעות לחיי האדם, ולכן העצמי ממלא תפקיד חשוב בהוויה, וברווחה הפסיכולוגית כאשר האדם מסתגל לתרבות חדשה.

א) אינדיבידואליזם והתפיסה העצמית של העצמי

  • מרקוס וקטימה טוענים שהמטלות הנורמטיביות של אנשים בחברה אינדיבידואליסטית זה להיות ייחודי, לבלוט, להביע את היכולויות והתכונות שלהם, ולעמוד בלחץ חברתי.
  • לפיכך אנשים בארצות הברית ובתרבויות אינדיבידואליסטיות אחרות ירכיבו (=יבנו) תפיסת עצמי עצמאי
  • בתפיסה העצמית זאת, האינדיבידואל מיוצג כישות תחומה, נפרדת ממערכת יחסים או חברות בקבוצה
  • המרכיבים העיקרים של תפיסת עצמי זאת הם מאפיינים מתמידים כגון התכונות החשובות, היכולויות, העדפות או הגישות.
  • הרבה מחקרים מתייחסים לעצמי במחקרים בני זמננו עם תוצאה של המאפיינים המבחינים של תפיסת העצמי העצמאי.

ב) קולקטיביזם והתפיסה העצמית התלותית (המקושר= שנמצא בתלות הדדית)

  • אנשים בחברות קולקטיביסטיות נוטים להגדיר את העצמי בראש ובראשונה על ידי התייחסות להיבטים של התפקידים החברתיים שלהם והחברות שלהם בחברות, ומורכבות הזיקה של היחיד לאחרים.
  • כתוצאה מכך, חברי התרבויות הקולקטיביסטיות מעבדים את תפיסות העצמי המקושר (= העצמי שנמצא בתלות הדדית)  שבה המרכיבים העיקריים זה היחסים עם אחרים משמעותיים ועם קבוצות פנימיות.
  • מרקוס וקטימה טוענים שהמטלות הנורמטיביות במקרה של עצמי המקושר הוא להתאים לתוך מערכות יחסים ולשאוף לתחושה של השתייכות לאחרים
  • בכדי להשיג הרמוניה ביחסים אלה, על האדם לנסות לעמוד על הצרכים של אחרים, ולקדם את מטרות הקבוצה.
  • לפיכך המחשבות, הרגשות וההתנהגויות הן במידה רבה פונקציה של מערכות יחסים עם אחרים ועם חברים בקבוצה.
  • כלומר לאדם יש תפיסות על תכונות פנימיות, מאפיינים ייחודיות וכד', אבל ברוב המקרים של התנהגות חברתית ההבטים הפנימיים של העצמי הם נחותים ביחס למרכיב המקושר של העצמי.


ג) תפיסות עצמי והתמודדות

  • האסטרטגיות המועדפות לשליטה והתמודדות עשויות להשתנות על פי אופי התפיסה העצמית
  • במחקר שכלל נבדקים יפנים ואמריקנים טענו וייס ועמיתיו שניסיונות השליטה של אנשים מתרבויות קולקטיביסטיות נבדלים באופן ניכר מאילו של חברי תרבויות אינדיבידואליסטיות

בתרבויות אינדיבידואליסטיות

  • בתרבות אינדיבידואליסטיות שבהן יש דגש על ייחוד וביטוי עצמי אז נקיטת פעולה ישירה, עימות עם אחרים או דיבור בשם אחרים, זוהי הדרך הנורמטיבית והמועדפת לפתרון בעיות
  • ניסיונות ישירים אלה להשפעה על המצב הקיים נקראים אסטרטגיות שליטה ראשונית

בתרבויות קולקטיביסטיות

  • אנשים בעלי תפיסת עצמי מקושר, אשר מעדיפים הרמוניה עם אחרים, מנסים להתאים למצבים חברתיים באמצעות אסטרטגיות אשר מתמקדות בשינוי העצמי מאשר לשנות את הסיטואציה
  • ניסיונות בלתי ישירים אלה להתמודדות עם המצב נקראים  אסטרטגיות שליטה משנית
  • למשל: דוגמא לאסטרטגיות עקיפות
  • כוללת פירוש מחודש של המצב בכדי להפיק ממנו משמעות, קבלת המצב
  • קבלת המצב ושינוי הציפיות או הרצונות
  • חוויה עקיפה של שליטה על ידי הזהות עם אחרים שיש להם יותר כוח
  • כלומר
  • בתרבויות אינידיבידואליסטיות- יש תפיסת עצמי עצמאית- התמודדות ישירה
  • בתרבויות קולקטיביסטיות- תפיסת עצמי מקושר- התמודדות משנית (עקיפה)

אסטרטגיות ההתמודדות המתאימות יותר לאדם המהגר מתרבות קולקטיביסטית לתרבות אינדיבידואליסטית

  • אדם המהגר מתרבות קולקטיביסטית לתרבות אינדיבידואליסטית טוב יהיה אם יאמץ אסטרטגיה של התמודדות ישירה.
  • למרות שאסטרטגית התמודדות משנית עשויה להיות יעילה או מסתגלת בתרבות קולקטיביסטית, היא עלולה להיות בלתי יעילה כאשר סטודנטים זרים משתמשים בה בתרבות אינדיבידואליסטית המעריכה ומתגמלת אסטרטגיות התמודדות ישירות
  • רווחתם של סטודנטים זרים מתרבות קולקטיביסטית עשויה להיות תלויה בלמידה ושימוש באסטרטגיות התמודדות ישירות
  • · במחקר זה החוקרת משערת שתפיסות העצמי של סטודנטים ממזרח אירופה וכן שימוש באסטרטגית התמודדות ישירה ינבאו הסתגלות למכללה בארצות הברית


הסתגלות לתרבות חדשה

  • נשאלת השאלה מה קורה שאדם נכנס לתרבות שונה מהתרבות שלו?
  • כניסה לתרבות חדשה מעמידה לעתים קרובות את הערכים, האמונות, התפיסה העצמית וההשקפה הכללית של האדם בפני אתגר.
  • האדם מתמודד עם אינפורמציה חדשה, ודפוסי התנהגות וצריך ללמוד דרכים חדשות של חשיבה והתנהגות.
  • כתוצאה משינוים תרבות (למשל קשיי שפה, איבוד חברים וכד') הסטודנטים הזרים עשויים לחוות לחץ פסיכולוגי או "הלם תרבות".

שני גורמים נוספים אשר מבנאים הסתגלות בתרבות זרה

  • קיימים גורמים נוספים המנבאים הסתגלות בתרבות זרה, {מלבד תפיסת העצמית ודרך ההתמודדות (ישירה או עקיפה)} אשר נמצאו כמנבאי הסתגלות..
  • · הגורמים הם:

א)      יחסים עם אחרים ממדינת המקור

ב)      ידידות עם בני התרבות המארחת

  • כללית תמיכה חברתית נמצאה כהשפעה קריטית בדיכאון ובלחץ
  • אולם רכישת קשר עם אחרים ממדינת המקור עשויה לדרוש התנהגות של עצמי מקושר: סטודנט אשר הוא עצמאי או "אמריקאי" עשוי להיות מנודה מקבוצת המקור שלו. (הדבר מגביל לעתים את האינטראקציות עם סטודנטים מהתרבות המארחת).
  • בהרבה מחקרים נמצא שמערכת יחסים עם חברי המדינה מארחת מנבאים הסתגלות מוצלחת לסטודנטים זרים
  • חברויות בין הסטודנטים הזרים למקומיים מספקים לזרים הזדמנויות ללמוד יותר על התרבות, להשיג אינפורמציה פרקטית, ולפתח מיומנויות חברתיות (אולם רק מעט מחקרים בדקו מי יפתח את הקשר הזה).
  • פיתוח חברויות עם אמריקאים עשויה להיות קשה לחלק מהסטודנטים ממזרח אסיה.
  • בחברות קולקטיביסטיות האדם משתייך למעט קבוצות פנים יציבות ויש לו מערכת יחסים חזקה בתוך קבוצות אלה.
  • לעומת זאת
  • בחברה האמריקאית האדם משתייך להרבה קבוצות, הקבוצות נראות חופשיות, והאחריות והקשר פחות חזקות לעומת קבוצות קולקטיביסטיות.
  • סטודנטים זרים עשויים להיות מסופקים / לא מסופקים ממערכות יחסים עם אמריקאים
  • סטודנט זר שהערכים שלו הם של תלות הדדית (אני מקושר) עלול להיות לא מסופק ממערכות יחסים של אמריקאים  בגלל שהוא מגלה שהחברויות באמריקה הן שטחיות, ולפיכך הוא עשוי להמנע לפתח חברויות עם אמריקאים.
  • בניגוד לכך, סטודנטים זרים אשר רואים את עצמם כעצמאיים יראו דמיון רב יותר בינם לבין האמריקאים, ולפיכך יחפשו יותר קשרים עם חברים אמריקאים.


סיכום בטבלה

יתרון חסרון
יחסים עם אחרים ממדינת המקור ·מספקים לסטודנט תמיכה בזהות החברתית ובערכים. ·   יחסים אלה דורשים התנהגות של תלות הדדית (עצמי מקושר)

·   סטודנט אשר הוא עצמאי או "אמריקאי" עשוי להיות מנודה מקבוצת המקור שלו.

·   (הדבר מגביל לעתים את האינטראקציות עם סטודנטים מהתרבות המארחת).

ידידות עם בני התרבות המארחת ·   חברויות בין הסטודנטים הזרים למקומיים מספקים לזרים הזדמנויות ללמוד יותר על התרבות החדשה, להשיג אינפורמציה פרקטית, ולפתח מיומנויות חברתיות ·   סטודנט זר שהערכים שלו הם של תלות הדדית  עלול להיות לא מסופק ממערכות יחסים של אמריקאים בגלל שהן שטחיות.

·   לפיכך הוא עשוי להמנע לפתח חברויות עם אמריקאים.

·   (אולם סטודנטים זרים אשר רואים את עצמם כעצמאיים יראו דמיון רב יותר בינם לבין האמריקאים, ולפיכך יחפשו יותר קשרים עם חברים אמריקאים- ואז מדובר על יתרון)

  • לפיכך, בנוסף, מחקר זה גם בוחן גם
  • את הקשרים בין תפיסות עצמיות ובין מערכת יחסים עם אחרים ממדינות המקור של הזר
  • וכן את היחסים של הזר עם בני התרבות המארחת.


סקירת המחקר

  • בכדי לבדוק את תפיסת עצמי עצמאי ותפיסת העצמי המקושר בהסתגלות בין תרבותית,
  • המחקר בחר להתמקד בסטודנטים ממדינות שחולקות את תורת קונפוציוס כמסורת פילוסופית עיקרית (סין, דרום קוראה, טיוואן ויפן) שהיו בתחילת לימודיהם בארצות הברית והם הותאמו למדגם של סטודנטים אמריקנים שהיו גם כן בתחילת לימודיהם

השערות המחקר

א)

  • · החוקרים ציפו למצוא הבדלים בחשיבות תפיסות העצמי בין סטודנטים אמריקנים למזרח אסיאתיים
  • ההנחה היתה
  • שלסטודנטים ממזרח אסיה ימצא שיש להם עצמי מקושר
  • ולסטודנטים מאמריקה ימצא שיש להם עצמי עצמאי
  • {במחקר זה כמו במחקרים אחרים תפיסת העצמי המקושר, ותפיסת העצמי התלוי יצגו כשני מרכיבים של תפיסת העצמי}

ב)

  • · תפיסות עצמיות עצמאיות ותפיסות עצמי מקושרות
  • · ישפיעו באופן עקיף על תחושת הדחק (מתח) של הסטודנטים הזרים
  • · וזאת על ידי השפעה על אסטרטגיות ההתמודדות שלהם וקשריהם עם אחרים.
  • כלומר יותר תפיסת עצמי עצמאי ופחות תפיסת עצמי מקושר יביאו לרכישת דרכי התמודדות ישירות ופחות לחץ.

ג)

  • · תפיסת העצמי תשפיעה  ישירות על הרגשת הרווחה של הסטודנטים הזרים :
  • אי התאמה בין תפיסת העצמי של היחיד לתפיסת העצמי בתרבות שבה הוא נמצא  (כלומר לנורמות התרבותיות) עשויה לתרום ללחץ ולמתח.


שיטה

נבדקים

  • המדגם כלל 220 סטודנטים ממזרח אסיה וכן 220 סטודנטים אמריקנים
  • אשר למדו באוניברסיטת מישיגן

הליך

  • השאלונים נשלחו בדואר לנבדקים בשנה הראשונה שלהם
  • כמו כן נערך מעקב לגבי סטודנטים של שלחו חזרה את השאלון
  • הוחזרו ונענו במלואם רק כשליש מהשאלונים שנשלחו אל הנבדקים.

כלי המחקר

  • · השאלון כלל מדדים של
  • · תפיסה עצמית
  • תפיסה עצמית עצמאית ותפיסה עצמית תלותית
  • נמדדו באמצעות סולם פרטי של אגו מטלה.
  • · סגנונות התמודדות
  • התמודדות ישירה נמדדה באמצעות פריטים מתוך סולם COPE  של קרבר וויאטראוב, המעריך מגוון של תגובות התמודדות
  • · תמיכה חברתית

מדדי שביעות רצון

  • נמדדו מדדי שביעות רצון במערכות יחסים עם בני התרבות המקורית (עבור סטודנטים אסייאנים)
  • וכן נמדדי שביעות הרצון במערכות יחסים עם אמריקנים

נמדדו גם

  • יכולת שפתית
  • נתוני רקע

נמדדה גם רווחה פסיכולוגית

  • · נמדדה מדידת תפיסת דחק של מצבי החיים הנוכחיים שלהם במונחים גלובליים.


תוצאות

תוצאות א'- עצמי עצמאי ועצמי מקושר- בניגוד חלקי להשערת המחקר א'

  • ההשערה היתה שימצא הבדל כך שימצא שלסטודנטים ממזרח אסיה ימצא שיש להם עצמי מקושר, ואילו לסטודנטים מאמריקה ימצא שיש להם עצמי עצמאי

  • · התוצאות א' הראו (בניגוד חלקי  לציפיות)
  • בניגוד לציפיות- ממוצע הקבוצות לא היה שונה ממשית בנוגע לתפיסת העצמי העצמאי
  • (בהתאם לציפיות) אולם הדירוג הממוצע של הנבדקים האסיאתיים לגבי חשיבות פריטי התפיסה העצמי התלותי היו גבוהים יותר מאשר דירוגי הנבדקים האמריקנים (לבדוק עם המורה אם הבנתי נכון)
  • במחקר זה נמצא שהסטודנטים ממזרח אסיה לא מגבילים את התגובות שלהם לאמצע הסקלה- וזאת בניגוד לממצאים ממחקרים
  • כלומר שני הסולמות לא נמצאו בהתאמה זה עם זה באף קבוצה
  • ומכאן, ששני המרכיבים הנם מרכיבים בלתי קשורים של העצמי

תוצאות – תפיסת הדחק- בהתאם להשערות

  • (ההשערה ג היתה
  • תפיסת העצמי תשפיעה  ישירות על הרגשת הרווחה של הסטודנטים הזרים)
  • אכן, הסטודנטים האסיאתיים ציינו שהם חווים דחק רב יותר מאשר האמריקנים
  • (למעשה מבקר זר, בכל מדינה נתון ללחצים שהמקומיים לא חווים,  כגון קשיי שפה, נורמות חדשות, ומנהגים חברתים, ואתגרים העומדים למול השקפותיו, ואמונותיו- עובדה זו השתפה בתוצאות

תוצאות  ב,- הקשר בין מושג העצמי לבין תחושת לחץ

  • ( ההשערה ב' היתה:
  • תפיסות עצמיות עצמאיות ותפיסות עצמי מקושרות
  • ישפיעו באופן עקיף על תחושת הדחק (מתח) של הסטודנטים הזרים
  • וזאת על ידי השפעה על אסטרטגיות ההתמודדות שלהם וקשריהם עם אחרים)
  • הקשרים בין תפישת עצמית  ובין דחק נבדקו באמצעות אנליזה
  • השערת החוקרת שהמשתנים הבאים:  התמודדות ישירה, סיפוק ממערכות  יחסים עם בני התרבות המקורית, ומספר החברים האמריקאים אילו הם הדרכים העקיפות המשוערות המקשרות בין תפיסה עצמית ובין דחק
  • (היא בדקה גם משתנים אחרים כמו גיל, מין וכד')


השפעות תפיסת העצמי על הדחק  עבור הסטודנטים ממזרח אסיה– ניתוח תוצאות- חלק זה בהתאם להשערות

  • באופן כללי תפיסת העצמי והתמודדות ישירה היו המנבאים החשובים יותר ללחץ מאשר מודלים אחרים המבוססים על דמוגרפיה, משתני רקע וכד' שזוהו במחקרים קודמים.
  • התפיסה העצמית השפיעה  על תפיסת הדחק עבור הסטודנטים הזרים
  • הסטודנטים הזרים שהשיגו ציונים גבוהים בחשיבות התפיסה העצמית עשו נסיונות ישירים יותר לפתור מצבים מלחיצים
  • הדבר הפחית את רמת הדחק שלהם
  • לפיכך, אפשר להגיד שהתמודדות ישירה היא גורם מתווך בין התפיסה העצמית והדחק (הלחץ ) הנתפס
  • לתפיסה העצמית התלותית היתה השפעה ישירה על דחק (לחץ)
  • סטודנטים שתארו את עצמם כתלותיים גם דיווחו על רמת דחק גבוהה יותר.
  • התפיסה העצמית התלותית לא ניבאה התמודדות ישירה או את מספר החברים האמריקנים
  • וכן גם אף אחד מציוני התפיסה העצמית לא היה  קשור באופן משמעותי לשביעות הרצון של הסטודנטים הזרים מן הקשרים שלהם עם בני ארצם
  • וכן גם אף אחד ממשתני הקשרים לא ניבא את תפיסת הדחק.

הסטודנטים האמריקנים- ניתוח תוצאות- שלא בקשר להשערות

  • המנבא החשוב ביותר של תפיסת הדחק היה שביעות הרצון ממערכות היחסים שלהם
  • סטודנטים אמריקנים שהיו שבעי רצון ממערכות היחסים שלהם עם הסטודנטים שווי הערך שלהם ( peer ) דיווחו על פחות דחק מאשר סטודנטים שלא היו מרוצים ממערכות היחסים שלהם

נתון נוסף שעולה מהנתונים

  • כשמשווים את הסטודנטים האמריקנים והסטודנטים ממזרח אסיה בניבוי של שביעות הרצון ממערכות היחסים –  מתברר שהאמריקנים דיווחו על פחות סיפוק ממערכות היחסים שלהם מאשר הסטודנטים ממזרח אסיה


דיון

  • המחקר בדק שוני תרבותי בתפיסת עצמי ואישר את החשיבות של תפיסת העצמי בהסתגלות בין תרבותית

עבור הסטודנטים הזרים

א)

  • כפי ששוער
  • סטודנטים ממזרח אסיה בשנת הלימודים הראשונה שלהם בארצות הברית, שמו דגש רב יותר על התפיסת העצמית התלותית מאשר סטודנטים אמריקנים
  • עם זאת, חשיבות התפיסה העצמית לא היתה שונה בין הקבוצות.
  • ניתוח
  • ממצאים אלה דומים לממצאים של טריאנדיס ואחרים-
  • טריאנדיס שיער כי התוצאות הגבוהות במדד הבטחון העצמי (אשר נחשב כתפיסת עצמי עצמאית) עשויות להיות בגלל לחצי המודרניזציה במדינות מזרח אסיה.
  • במחקר זה הממצא הנ"ל יכול להיות תהליך של ברירה עצמית על ידי תלמידי מזרח אסיה
  • סטודנטים זרים אשר בוחרים לעבור לארצות הברית ללמוד עשויים להיות יותר אינדיבידואליסטים מאשר אלא שנשארו בבית.
  • ההבדלים בדירוג התפיסה העצמית המקושרת (תלותית) בין שני הקבוצות, מייצגים השקפות שונות לגבי מערכת היחסים של האינדיבידואל עם הקבוצה
  • כלומר
  • האוטונומיה של האמריקאים והבעת עצמם נמצאים בסדר עדיפות גבוה יותר מאשר הקולקטיב או חשיבה קבוצתית
  • וההפך, מזרח אסיתיים מעודדים שלא להיות משא על הקבוצה, ולקדם מטרות קבוצתיות.

ב)

  • המחקר מדגים כי תפיסה עצמית משפיע במידה רבה על הסתגלות בין תרבותית.
  • {כאשר משתני הרקע שנמצאו קשורים לרווחה נפשית של הסטודנטים הוחזקו כקבועים, אז}
  • אז סטודנטים זרים שקיבלו ניקוד גבוה בתפיסה עצמית תלותית דווחו רמה גבוה של דחק.

ג)

  • הסטודנטים ממזרח אסיה אשר שמים דגש רב יותר על תפיסה עצמי עצמאית השתמשו במידה רבה יותר באסטרטגיות התמודדות ישירות בפתרון בעיות הקשורות בלימודים (לא נבדקו בעיות שלא קשורות ללימודים).
  • אסטרטגיות אלה היו קשורות בקשר הדוק לפתח רמות דחק (היה דחק יותר קטן).


סיכום לסטודנטים הזרים

  • תפיסה עצמית והתמודדות ישירה היו המנבאים החזקים ביותר לסטודנטים הזרים.
  • ואילו הגורמים האחרים (שנמצאו במחקרים קודמים) שבעבר קושרו להסתגלות כגון מספר החברים האמריקאים, מערכות יחסים עם חברים ממדינת המקור, יכולת שפתיתי וכד'  לא ניבאו משמעותית את הדחק
  • כלומר זה  בניגוד לממצאים קודמים

סיכום לסטודנטים האמריקאים

  • המנבא החזק ביותר של תפיסת הדחק עבור סטודנטים אמריקנים היה שביעות רצון במערכת יחסים
  • ואילו שביעות רצון במערכות יחסים לא ניבאה דחק אצל סטודנטים ממזרח אסיה.
  • עבור הסטודנטים האמריקנים ציוני התפיסה העצמית לא היו מנבאים משמעותים של תפיסת הדחק
  • יתכן שזה בגלל שאמריקאים לא עוברים שינוי תרבותי גדול, ולכן התפיסות העצמיות אינן קשורות באופן מובהק לרווחתם במצב זה.

סיכום קצר

  • במחקר זה, סטודנטים ממזרח אסיה שהשקפתם וסטריגות ההתמודדות שלהם תאמו את הנורמות והאידיאלים של התרבות המארחת (עצמאות והתמודדות ישירה) חוו רמות נמוכות יותר של דחק מאפשר סטודנטים אחרים ממזרח אסיה שהאסטרטגיות שלהם היו הפוכות. (תלויתיות והתמודדות עקיפה).

הערכה וביקורת

  • מדדים של תפיסה עצמית ואסטרטגיות התמודדות התקפים לסטודנטים אמריקנים ומזרח אסיאתים נמצאים עדין בפיתוח
  • כתוצאה מכך חוקרים רבים משתמשים בכלים שפותחו עבור אוכלוסיות אירופאיות ואמריקאיות.
  • מחקר זה עשה שימוש במדד של תפיסה עצמית תלותית שפותחה ביחס לתפיסה היפנית של העצמי
  • פתרון זה הוא מעשה אך לא אידיאלי
  • ניתן להטיל ספק בכיוון הקשרים בין תפיסה עצמית, אסטרטגיות התמודדות והדחק שנקבעו במאמר
  • אפשר לטעון שסטודנטים זרים הנתונים תחת לחץ רב עוסקים בתמיכה מפצה על ידי העלאת חשיבות התפיסה העצמית התלותית.

חזרה לפסיכולוגיה בין  תרבותית

מודעות פרסומת

מאמר 21: סתירות בין אימוץ תרבות זרה ובין רווחה: תפקידה של הקונפורמיות / רוקס ושוורץ

  • גם מאמר זה (כמו 20) עוסק בפערים הנוגעים לעמדות כלפי אקולטורציה
  • במאמר 21 נבדקו הפערים בין עמדות המהגרים לבין העמדות אשר לדעתם בני קבוצת הרוב היו רואים באור חיובי.

תקציר

  • המחקר בדק את הסתירה בין
  • גישת המהגרים לאמץ את התרבות הזרה
  • ובין הציפיות של החברה הקולטת מהמגרים לאמץ את תרבותיים
  • המחקר חקר מאה עולים חדשים מברית המועצות לשעבר שהיגרו לישראל
  • העולים דיווחו
  • עד כמה הם מרוצים מחייהם (בדיקת רווחה נפשית)
  • עד כמה הם מוכנים לאמץ את התרבות הזרה (הישראלית) (סוג הגישה הבסיסית כלפי אקלטורציה
  • מה הם חושבים שהישראלים מצפים מהם (מה מצפה מהם קבוצת הרוב)
  • התוצאות הראו  ש
  • העולים החדשים סבורים שהישראלים היו רוצים שהעולים יותרו על התרבות הייחודיות שלהם, ויטמיעו את הזהות הישראלית
  • וזאת יותר ממה שהמהגרים עצמם מוכנים להטמיע
  • תפיסה זו חשובה מכיון שהחוקרים מצאו שהתפיסה הנ"ל של העולים פוגעת בתחושת הרווחה האישית של חלק מהעולים
  • הכוונה לעולים אשר מקנים חשיבות רבה לציות לנורמות, ולציפיות חברתיות.

מבוא כללי לנושא

  • הגירה ממדינה אחת לאחרת נושאת פוטנציאלי לצמיחה אישית והתפתחות, יחד עם זאת תהליך זה עשוי להיות מלווה במצוקה פיזית או פסיכולוגית
  • אחד הגורמים שעלול לתרום למצוקה הזאת זהו הלחץ שאותו חווים המהגרים מתרבות אחת לתרבות אחרת במהלך התהליך שלהם להגדיר מחדש את זהותם ולהסתגל לסביבה החברתית החדשה.
  • שינוי תרבותי משפיע על היבטים רבים של העצמי ודורש הגדרה עצמית מחודשת עם זהות עצמית חברתית.

מבוא למחקר ספציפי זה

  • מחקר זה מתמקד בהיבט אחד של התהליך המורכב של הגדרת זהות חברתית
  • המחקר מתעניין בסתירה שבין
  • מה שהמהגרים רואים כדרישה מצד החברה המארחת לוותר על הזהות התרבותית הייחודית שלהם
  • לבין
  • הרצון שלהם (של המהגרים) לאמץ את הזהות התרבותית החדשה.

מטרת המחקר והשערות באופן כללי

  • · מטרת המחקר לבדוק
  • האם יש השפעה לסתירה הנ"ל,
  • של אימוץ התרבות הזרה
  • על סיפוק המהגרים מחייהם במדינה החדשה.
  • · השערת החוקרים
  • הבדלים אישיים ביחס לתכונה של קונפורמיות, הם המהווים את הסתירה של אימוץ התרבות והרווחה של המהגרים (הסיפוק האישי שלהם)
  • במילים אחרות:
  • יש גורם מתווך שהוא קונפורמיות

רקע תיאורטי: התיאוריה של Berry בענין הזהות הרב תרבותית.

  • כפי שכתבתי, ברי הבחין בין ארבע אוריינטציות העוסקות בקבלת המרכיבים התרבותיים החדשים בזהות המהגרים:
  • בחינה בו זמנית של התשובות לשתי הסוגיות קובעת את הגישה הבסיסית של האדם כלפי האקולטורציה- ואז מתקבלת טבלה 2*2
האם רוצים לשמור על תרבות המקור
האם רוצים לבוא במגע עם בני התרבות האחרת כן לא
כן Integration

אינטגרציה (מיזוג)

Assimilation

אסמילציה (הטמעה/ התבוללות)

לא Separation

ספרציה (הפרדה/ ניתוק)

מרגינליזציה (שוליות)

ממצאי מחקרים קודמים בנוגע לגישה של ברי

  • מחקרים קודמים בתחום ייחסו את ארבעת האסטרטגיות לרווחה ובריאות נפשית של המהגרים בני  קבוצת המיעוט
  • הממצא היציב ביותר הוא:
  • שהמהגרים שמעדיפים ומשיגים מידה כלשהי של אינטגרציה חווים פחות בעיות פסיכולוגיות.
  • ההסבר העיקרי לממצא זה מצביע על הבדלים במשאבים התרבותיים והחברתיים של המהגרים
  • האינטגרציה מאפשרת למהגרים מעורבות של שתי תרבויות שונות,
  • האינטגרציה מספקת את התמיכה החברתית תרבותית התומכת ביותר עבור הבריאות הנפשית של האינדיבידואליזם (המהגרים- בני קבוצת המיעוט)

ניגודים באימוץ תרבות זרה (בין התרבות הקולטת למהגרים)

  • · באופן כללי
  • הנקודה המרכזית שהמהגרים חושבים שהחברה הדומיננטית מצפה מהם להכחיד את זהותם הייחודית במידה רבה יותר מאשר המהגרים היו רוצים לעשות זאת.
  • · פירוט:
  • קבוצות המיעוט בני תרבות אחת, לא תמיד יכולות להתמיד באסטרטגיית אימוץ התרבות הזרה שהם מעדיפים
  • בנוסף, הציפיות של החברה הקולטת להסתגלות של המהגרים, משפיעות גם על אימוץ התרבות הזרה של המהגרים.
  • האידיאולוגיה הרב תרבותית היא:
  • שהחברה הקולטת היא זאת שקובעת את הגבולות והאילוצים של המהגרים ולפיהם הם יכולים להתמיד באסטרטגיית אימוץ התרבות הזרה.
  • כתוצאה מכך
  • ייתכן שמצב שקבוצות המיעוט (המהגרים) ירצו לאמץ את התרבות הזרה באמצעות אסטרטגיה מסוימת,
  • אבל בני קבוצת הרוב (החברה הקולטת) היא זאת שקובעת את האילוצים והגבולות האינדיבידואליים בקבוצת המהגרים.

הסתירות באימוץ תרבות זרה ורווחה רגשית

  • החוקרים סבורים שרוחה רגשית קשורה לסתירה שבין
  • האסטרטגיה של אימוץ התרבות שמעדיפה קבוצת המיעוט
  • ובין האסטרטגיה שהחברה הקולטת מצפה מקבוצת המיעוט לאמץ.

{

  • המציאות מבטאת שהזהות החברתית של המהגרים היא נחותה יותר, ויש לה סטיגמות מצד החברה הדומיננטית (הקולטת)
  • כאשר המהגרים חווים לחץ להטמיע את הזהות של התרבות הקולטת, הם עשויים לפרש זאת כלחץ המבטא את הנחיתות שלהם.

}

  • · החוקרים מציינים שני תהליכים שבאמצעותם תפיסת הזהות נחשבת נחותה ועשויה להשפיע על הרווחה הרגשית

א)

  • לשאת זהות בעלת סטיגמה, במיוחד כזאת שנשלטת מצד הקבוצה הדומיננטית, עשויה לגרום לאיום מתמיד של אפליות ודעות קדומות כלפי המהגרים

ב)

  • במקרים של אימוץ תרבות זרה (התרבות של המהגרים), החברים בחברה הדומיננטית נוטים לראות את המהגרים כמאמצים את הזהות הנחותה באופן חופשי-
  • · דבר שעלול להוביל לאפליה חמורה
  • בני המקרים מהגרים אשר מתעקשים לשמור על הזהות הייחודית, בחברה שמצפה מהם לוותר על הזהות הזאת, עשויים לחוות נידוי, חרם, או אף עונשים במקרים מסוימים.

התפקיד המתווך של הקונפורמיות

  • בהתייחס לרצון לשמור על תרבות המקור ותחושת הלחץ לאמץ את תרבות הקבוצה הדומיננטית
  • עבור אנשים קונפורמיים האימוץ של כל אחת מהגישות הנ"ל היא קשה
  • בגלל שאנשים קונפורמיים יעדיפו שלא לפגוע באחרים, ולא להפר נורמות חברתיות,
  • הם יתכופפו לרצונות של אחרים שעמם יש להם מגע תכוף
  • אנשים קונפורמיים מייחסים חשיבות גבוהה לנימוס, צייתנות, ושליטה עצמית
  • הם מודאגים מסנקציות אפשריות מהסביבה כגון: נידוי או התעלמות- דבר שעשוי להשפיע על הרווחה הרגשית שלהם
  • אנשים קונפורמיים הם בעלי נטיה נמוכה יותר לעזוב את הקבוצה, וזאת משום שהם מייחסים חשיבות גבוהה לנורמות, לסטנדרטים חברתיים ולשינוי הסדר החברתי
  • לפיכך האנשים  הקונפורמיים חשופים יותר לתוצאה מזיקה של זהות חברתית שלילית.

השערות המחקר

  • באופן כללי ההשערה היא:
  • שהחשיבות שמייחסים אנשים לתפקיד המתווך של הקונפורמיות, יסייע (ישפיע)
  • בהשפעת הסתירות (סתירת ההטמעה, וסתירת ההפרדה)
  • על הרווחה הרגשית.

1. סתירת ההטמעה

  • התפיסה שחברי הקבוצה הדומיננטית מצפים  מהאדם להטמע (לא לשמור על תרבות המקור, וכן לבוא במגע עם בני התרבות האחרת), יותר מאשר האדם רוצה
  • תהיה קשורה לרווחה נפשית שלילית יותר
  • · בקרב המהגרים המייחסים חשיבות גבוהה לקונפורמיות
  • לעומת מהגרים המייחסים חשיבות נמוכה לערך זה.
  • (=סתירת ההטמעה)

2. סתירת ההפרדה

  • התפיסה שחברי הקבוצה הדומיננטית מצפים מהאדם להפרדה (כן לשמור על תרבות המקור, ולא לבוא במגע עם בני התרבות האחרות) פחות מאשר האדם רוצה
  • תהיה קשורה לרווחה רגשית שלילית יותר
  • · בקרב המהגרים המייחסים חשיבות גבוהה לקונפורמיות
  • לעומת מהגרים המייחסים חשיבות נמוכה לערך זה
  • (=סתירת ההפרדה).
  • לקחו 100 מהגרים חדשים שעלו מברית המועצות לשעבר,
  • החיים בישראל חמש שנים או פחות
  • כולם סטודנטים במדעי החברה- גיל ממוצע 21.25
  • מלאו שאלות אנונימי בשפת האם שלהם (רוסית)

שיטת המחקר

נבדקים

השאלות

1)       החשיבות שהם מייחסים לקונפורמיות

2)       הרווחה הרגשית הסוביקטיבית שלהם

3)       גישות אימוץ התרבות הזרה שלהם

מדדים

קונפורמיות

  • דירגו את חשיבות 56 הערכים בסקר של שוורץ
  • החוקרים השתמשו בדירוג הממוצע של ארבעת ערכי הקונפורמיות (נימוס, משמעת עצמית, כבוד להורים ולמבוגרים, צייתנות) בכדי למדוד את החשיבות שמייחסים הנבדקים לקונפורמיות
  • נמדד על ידי סולם הסיפוק מהחיים שפותח על ידי דינר וחבריו.

רווחה רגשית

גישות כלפי אימוץ תרבות זרה

  • נמדדו 5  תחומים של התנהגות תלויית זהות שזוהו בקרב מהגרים רוסיים לישראל
  • שפה, תרבות, חגים, ידידות וערכים
  • לכל תחום נמדדו 3 פריטים התואמים את שלושת האסטרטגיות
  • הטמעה, הפרדה, אינטגרציה
  • הנבדקים היו צריכים לציין את מידת ההסכמה שלהם עם 15 פריטים על סולם מ 1 (לא מסכים כלל) ועד 7  (מסכים בהחלט)
  • דוגמא להטמעת תרבות
  • אנו חיים בישראל וצריכים להכחיד את התרבות הרוסים ואת המנהגים הישנים שלהם.

תפיסת הסתירות

  • חושבה הסתירה בין גישת המהגרים לגישה שהם חושבים שהקבוצה הדומיננטית מצפה מהם

­­­­­­­­­­­­­­­__________ = (גישת = (גישת ( גישת המהגרים ) (הגישה הנתפסת כצפויה מהרוב הדומיננטי)

  • כלומר באמצעות ההטמעה וההפרדה נבנה עבור כל נבדק שני מדדים של הסתירה בין הגישות של החוקרים והגישות הנתפסות כצפויות מצד הרוב הדומיננטי- והתקבל תוצאת השבר
  • תוצאות אילו משקפות את הלחץ הנתפס להכחדת הזהות הייחודית והטמעות בחברה הדומיננטית

תפיסת הסתירות מדדי סתירה

1) סתירת הטמעה:

  • תוצאות גבוהות מצביעות על כך שהנבדקים תופסים כי הרוב מצפה מהם להיטמע יותר ממה שהם רוצים להטמע

2) סתירת הפרדה

  • תוצאות גבוהות של השבר מצביעות על כך שהנבדקים תופסים כי הרוב מצפה מהם להפרדה פחות משהם רוצים לעשות זאת

תוצאות עבור שלושת סוגי ההסתגלות

  • בנוגע להטמעה, אינטגרציה, והפרדה
  • אינטגרציה היתה סוג ההסתגלות המועדף
  • אחרי הפרדה
  • ובסוף הטמעה

תוצאות: עבור סתירות בין גישת הסתגלות של המהגרים והגישות שהם מאמינים שהחברה הישראלית מצפה מהם להחזיק

  • ממוצע הסתירה הגדולה ביותר נגע לגישת ההטמעה
  • המהגרים האמינו שהחברה המארחת רוצה שהם יטמעו יותר מאשר הם רוצים בעצמם
  • אצל 80 מהמהגרים הגישה כלפי הטמעה היתה חיובית פחות מהגישה שהם האמינו חברי התרבות המארחת מצפה מהם.

  • · גישת הפרדה:
  • המהגרים האמינו שהחברה המארחת רצתה שהם יפרדו פחות מהם רצו זאת בעצמם.
  • · אצל 73% הגישה כלפי הפרדה היתה חיובית ותר מהגישה שהם תפסו כצפויה מצד החברה המארחת.

  • · גישת אינטגרציה
  • · המהגרים האמינו גם כי החברה המארחת רוצהשהם יעברו אינטגרציה פחות משהם רצו זאת
  • · אצל 83% היתה דעה זאת.

תוצאה: קשר בין רווח רגשית ובין סתירות בין גישות ההסתגלות והגישות הנתפסות כמועדפות על ידי החברה המארחת

  • יש קשר חלש, שלילי, ובלתי משמעותי.
  • כשאין הבחנה בין המהגרים על פי הערכים האישים שלהם
  • אז קיימת תמיכה מועטה בהנחה כי הסתירה היא בעלת השפעה שלילית על הרווחה הרגשית
  • (כלומר בסעיף הבא יתברר שהקשר מתחזק על ידי קונפורמיות)

התוצאות החשובות של מחקר זה: השפעת הסתירות בין הגישות האישיות והצפויות בהתאם לחשיבות המיוחסת לקונפורמיות

  • בהתאם להשערה 1:
  • · הקשר בין רווחה רגשית וסתירה בגישה לגבי הטמעה היה תלוי בחשיבות המיוחסת לקונפורמיות
  • אצל אלו שהעריכו קונפורמיות אז הסיפוק מהחיים נמצא בקשר שלילי עם הסתירה בין הגישה האישית לגמה הטמעה וגישה הנתפסת כצפויה
  • עבור שאר הנבדקים לא נמצא קשר בין המשתנים
  • בהתאם להשערה 2
  • · הקשר בין רווחה רגשית ובין סתירה בגישות בנוגע להפרדה היה תלוי בחשיבות המיוחסת לקונפורמיות.
  • · אצל אלו שהעריכו קונפורמיות הסיפוק מהחיים היה בקשר שלילי עם הסתירה בין הגישה האישית כלפי הפרדה לגישה הנתפסת כצפויה.
  • · עבור שאר הנבדקים לא נמצא קשר בין המשתנים.

מסקנות

א)

  • התוצאות מצביעות על כך שסתירות הסתגלות עשויות להשפיע על הרווחה הרגשית של חלק מהאנשים אך לא של כולם
  • הסתירות מתייחסות באופן שלילי לסיפוק מהחיים עבור מהגרים המייחסים חשיבות גבוהה לקונפורמיות

ב)

  • סתירות הסתגלות אינן קשורות ברווחה רגשית עבור מהגרים המייחסים חשיבות נמוכה לקונפורמיות
  • לפיכך, כפי ששוער, ערכי הקונפורמיות מתווכחים את הקשרים בין רווחה רגשית לבין סתירות בגישות כלפי אימוץ תרבות זרה.

ג)

  • התוצאות מדגישות שבכדי להבין את הסתגלות המהגרים יש לדון את המאפיינים האינדיבידואלים ואת ההקשר החברתי בו זמנית.

דיון לסיכום

  • · הגישה המועדפת לאימוץ תרבות זרה על ידי מהגרים:
  • אינטגרציה, אחר כך הפרדה, ולבסוף הטמעה
  • · נמצאו סתירות
  • רוב המהגרים האמינו שהחברה הדומיננטית מצפה מהם להטמע יותר ממה שהם רוצים
  • ומצפה מהם להפרדה פחות ממה שהם רוצים
  • · שלילת הסבר חלופי:
  • במחקר לא נמצא קשר בין גישת ההסתגלות (המועדפות והמצופה) לבין החשיבות המיוחסת לקונפורמיות
  • לפיכך הרצון לאימוץ התרבות הדומיננטית לא קשור לקונפורמיות, לרצון לרצות או לפעול על פי הנורמות.
  • · הסבר חלופי
  • שינוי הזהות התרבותית עשוי לדרוש משאבים רגשיים החסרים בקרב אנשים בעלי תחושת רווחה רגשית נמוכה,
  • ייתכן כי הם מעדיפים לשמור על הזהות המקורית, אפילו לאור הלחץ מצד החברה הדומיננטית
  • המידע אינו מספק מידע לגבי המשאבים הרגשיים של המהגרים.
  • · הסבר חלופי
  • יתכן שמשתנים פוטנציאלים אחרים יכולים להסביר את הקשרים בין סתירות של אימוץ תרבות זרה לבין רווחה רגשית

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מבוא של הספר למאמר 24

  • במאמרים 19-23 נבדקו אנשים החברים בעת ובעונה אחת בשתי קבוצו תרבותיות,
  • המאמרים עסקו בקשיים בתמרון בין זכויו תרבותיות ואתניות שונות.

נשאלת השאלה:

כיצד אנשים שומרים על מושג העצמי כבעל עקיבות פנימית, כאשר הם חברים בו זמנית בקבוצות שנחשבות שונות ומציבות לפעמים דרישות שונות.

א) הזדהות עם קבוצת החיתוך (דו תרבותיים מעורבים)

  • דרך אחת להתמודד עם חברות בו זמנית בשתי קבוצות היא להזדהות עם הקבוצה הנוצרת מחיתוך שתי הקבוצות האתניות שהאדם שייך להם.
  • במקרה זה האדם מזדהה בעיקר עם אנשים השייכים לאותן שתי קבוצות שהוא שייך להן
  • לדוגמא
  • סיני שהיגר לארצות הברית
  • יכול שלא להזדהות כלל עם אמריקנים
  • ויכול שלא להזדהות עם כל הסינים
  • כלומר להזדהות רק עם קבוצת הנשים כמוהו שהם גם אמריקנים וגם סינים.
  • כלומר יש הזדהות עם קבוצת החיתוך של הסידים אמריקנים
  • לקבוצה זאת יש חוויות ייחודיות ויש תרבות ייחודית שמבדילה אותם מסינים ומאמריקאים אחרים.

ב) הכפפת זהות אחת לזהות אחרת- אחת הזהויות נעשית דומיננטית.

  • הכפפת זהות אחת לזהות אחרת- אחת הזהויות נעשית דומיננטית.
  • זהות זו מתאימה לשני תאים במודל של ברי: ספרציה ואסימלציה
  • אחת הקבוצות האתניות נתפסת בידי האדם כחשובה וכמגדירה זהות, ואילו הקבוצה האחרת נתפסת כחסרת חשיבות ולא משמשת מוקד להזדהות
  • למשל
  • מהגר הבוחר להטמע לחלוטין בתרבות הדומיננטית מבלי לנסות לשמור על הזהות האתנית החלופית
  • או הזדהות מוחלטת עם הקבוצה האתנית הייחודית בלי להזדהות כלל עם החברה הכוללת.
  • בשני המקרים ניגודים בין התרבויות לא יוצרים בעיה של ממש לזהות משום שהאדם מזדהה רק עם אחת מן הקבוצות.

ג) מעבר מזהות לזהות בהתאם לנסיבות (דו תרבותיים משתנים/ לסירוגין)

  • גם מעבר מזהות לזהות בהתאם לנסיבות היא דרך להתמודד עם זהות אתנית כפולה
  • במודל זה האדם מזדהה עם שתי הקבוצות, אך במועדים שונים
  • למשל ילדים של מהגרים אשר עוברים בקלות מהשפה שמדברים בה בבית, אל השפה שהם מדברים העם החברים
  • (למשל ילדים של עולים רוסים )
  • המעבר מזהות לזהות לא מוגבל לשפה ומתבטא בהבטים נוספים כגון נורמות, לבוש ודיבור
  • אנשים בעלי דפוס זה חשים לעתים קרובות שהם מסוגלים לתפקד היטב בשני התרבויות, אך הם יכולים להיות מודעים לניגודים בין התרבויות המקשרים על זהות תרבותית כפולה.

ד) הזדהות עם קבוצת על

  • בדרך זו אנשים מזדהים ם כל הנשים השייכים לכל אחת משתי הקבוצות
  • הזהות הקבוצתית רחבה יותר מדפוסים אחרים
  • בדפוס זה האדם מודע לניגודים אפשריים בין הקבוצות, ועליו לנסות ליישב אותם
  • דפוס זה כרוך בתפיסה של גבולות עמומים בין קבוצת הפנים לבין קבוצת החוץ
  • כאשר בולטים ניגודים אפשריים בין הקבוצות האדם עשוי להחשב גם חבר בקבוצת הפנים וגם חבר  בקבוצת החוץ
  • דפוס זה כרוך ביכולת גבוהה להתמודד עם מצבים עמומים ועם ניגודים.
  • דרכים א, ג, ד מתאימות למה שברי מכנה אינטגרציה

מאמר 24: שינויים בהזדהות דו תרבותית בקרב מתבגרים אפרו- אמריקאים ומקסיקנים אמריקאים

  • באופן כללי אפשר לראות מחקר זה כמחקר גישוש
  • התרומה זלו זה החידוד של האינטגרציה של ברי

הקדמה: תיאור המחקר

·         חברים בקבוצות מיעוט אתניות בחברה חשופים לשתי תרבויות, התרבות האתנית שלהם והתרבות של החברה הגדולה (הכללית) יותר.

·         במהלך גיל ההתבגרות הפרט מגבש זהות ושוקל את מעמדו בחברה כשהוא מושפע משתי התרבויות ומהקונפליקטים הצצים ביניהם

·         למרות ריבוי ההשערות והתיאוריות לגבי דו-תרבותיות, יש רק מעט ראיות אמפיריות לגבי האופן בו פרטים מקבוצות מיעוט אתניות חושבים על היחסים שלהם עם שתי התרבותיות בהן הם חיים ומתמודדים איתן.

רקע תיאורטי

  • הדבר שנובע מהרקע התיאורטי (ומהדיאגרמה) הוא

·   שאת קבוצת הדו תרבותיים (=האינטגרטיביים) יש לחלק לקבוצות פנימיות נוספות

מודל שהיה בעבר המודל הלינארי הדו קוטבי

·       מודל זה היוו בסיס למחקרים רבים בעבר

· לפי מודל זה הקונפליקט בין התרבות האתנית לחברה הגדולה הוא בלתי נמנע:

·       שתי התרבויות ניצבות כל אחת בקצה מנוגד של הרצף

·       ככל שחברי קבוצת המיעוט נוטים יותר לכיוון המגמה השלטת (קבוצת הרוב)         אז הם יכולים פחות לשמור על התרבות האתנית שלהם,

·       ולהפך

·       למעשה מדובר על אנשים דו תרבותיים הנמצאים במחצית הדרך בין התרבות האתנית והשלטת.

המודל של ברי, כמודל עכשוי, לפיה העמדה של מיעוטים אתניים ניתנת לתיאור של שני מדדים עצמאיים:

האם רוצים לשמור על תרבות המקור

(=שמירה על המסורת התרבותית)

האם רוצים לבוא במגע עם בני התרבות האחרת

(=קביעת היחסים עם החברה הגדולה ושמירתם)

כן לא
כן Integration

אינטגרציה (מיזוג)

Assimilation

אסמילציה (הטמעה/ התבוללות)

לא Separation

ספרציה (הפרדה/ ניתוק)

מרגינליזציה (שוליות)
  • במחקר זה החוקרים מתענינים במיוחד בקבוצה של האינטגרטיביים

·   הם מזדהים עם שני התרבויות ופעילים בהם

·   הם נקראים גם דו תרבותיים

שני מחקרים נוספים שניסו להגדיר סוגים שונים של דו תרבותיות

· laRoromboise ועמיתיו

· התמקדו במושג "כשירות דו תרבותית":

· אילו המאפיינים ההתנהגותיים הנמצאים בבסיס היכולת לתפקד בשתי תרבויות

· הרעיון הוא שדו תרבותיות נובעת מהיחסים ההדדיים בין האדם לסביבתו.

· Birman

· הבחין בין שני הבטים והדגיש כי שניהם נחוצים:

·   הבטים התנהגותיים (כשירות),

· והבטים פסיכולוגים (זהות).

· בנוסף (הרעיון החשוב) הוא הצביע על התפקיד הקריטי של העבר ושל המצב הנוכחי של קבוצה אתנית מסוימת.


הדיאגרמה הבאה מבוססת על המודלים של בר, בירמן ולהפרומאז

  • הדיאגרמה נועדה להבהיר את הסוגים השונים של דו תרבותיות כבסיס למחקר הנוכחי וזאת עקב ראיות שהחוויה הדו תרבותית היא מורכבת יותר.

·       הסבר המעגלים וה X

·        המעגלים מיצגים את שתי התרבויות כפי שהן נתפסות על ידי בין המיעוט

·       ה X  מייצג את עמדתו ביחס לשתי התרבויות.

·       הדיאגרמה מבחינה בין שלוש תבניות שכל אחת מהם מורכבת משני מקרים

1) תבנית המורכבת מהטמה וכור היתוך

·       1 א') המורכבת מאסימליציה (הטמעה- ברי)

·       1 ב') תבנית המורכבת מכור היתוך

2) תבנית המורכבת מהפרדה ושוליות

  • · בשני המקרים האדם רואה את שתי התרבויות כמופרדות ומנוגדות

·       2 א') תבנית המורכבת מהפרדה (נמצא במחקר הנוכחי)

·       אנשים הטבוים בתרבות האתנית ולא מהווים חלק מחברה גדולה (ספרציה)

·       2 ב') תבנית המורכבת משוליות

3) תבנית המורכבת מדו תרבותיות מעורב ודו תרבותיות משתנים

  • שניהם נמצאו במחקר הנוכחי
  • בדומה לאינטגרציה של ברי שתי התרבויות נתפסות כחופפות במידה מסוימת אך לא לגמרי.

·       3 א') דו תרבותיות מעורב

·       האינדיבידואל נמצא בעיקר באזור החפיפה. (נמצא במחקר הנוכחי)

·       החפיפה מאפשרת יצירת זהות חדשה כשילוב של שתי התרבויות

·       מקביל לאינטגרציה של ברי-  שתי התרבויות "בפנים"

·       3 ב') דו תרבותיות משתנים (=לסירוגין) (נמצא במחקר הנוכחי)

·       האנשים נעים בין שני אזורים שהם לא חופפים.

·       כלומר "או, או"

מטרת המחקר באופן כללי

·         המטרה המרכזית של המחקר היא לזהות את הדרכים בהן מתבגרים בני מיעוטים מתמודדים עם היותם חלק משתי תרבויות,

·         כלומר להבין את ההתנסות של מתבגרים השייכים לשתי הקבוצות האתניות במונחים של עצמם.

·         הדגש במחקר זה הוא על שינויים בהזדהות תרבותית,

·         כלומר, בדרכים בהן מתבגרים חושבים על עצמם ביחס לשתי התרבויות אליהן הם נחשפים.

·         הדגש הוא לא בהבדלים בין הקבוצות.

·         כאשר נבדק מדגם של מתבגרים מקסיקאים-אמריקאים (להלן, מקסיקאים) ואפרו אמריקאים (להלן, "אפרו"). הנושא של זהות תרבותית הוא בעל רלוונטיות מיוחדת בתקופת ההתבגרות,

·         כאשר כחלק מתהליך בניית הזהות, נערים בני מיעוטים בוחנים את האתניות שלהם ואת השלכותיה על חייהם בעודם מנסים לבסס זהות אתנית או גזעית יציבה.

  • אחת המטרות הנוספות של המחקר היא לבדוק האם מודלים שהוצעו בעבר בספרות יכולים לשמש אותנו בהבנת החוויות של המתבגרים בקבוצות האתניות.

שאלות והשערות המחקר:

1)

·         באילו דרכים המתבגרים בני קבוצת המיעוט מגדירים את עצמם בהתייחס לשתי התרבויות שלהם, האתנית והאמריקאית, ובאילו דרכים הם מזדהים איתן?

·         ובאיזו מידה סוגי ההזדהות שלהם תואמים מודלים שהוצעו בספרות?

2)

·         האם סוגים שונים של הזדהות קשורים לממדים בלתי תלויים של זהות אמריקאית ואתנית ומאפיינים שונים?

·         מה הקשר בין האופן בו בן קבוצת המיעוט תופס את התרבות ה"גדולה" לאופן בו הוא תופס עצמו ביחס אליה? (אם תופס אותה כאכסקלוסיבית או ככוללת).

3)

·         כיצד חווים המתבגרים בני המיעוטים את היותם חלק בשתי תרבויות

·         מה הקשר בין התייחסות המתבגר אל בני קבוצות אחרות לדו-תרבותיות?

·         האם יש קשר בין הערכה עצמית וחרדה כללית לדפוס ההזדהות?

שיטת המחקר

משתתפים

·         52 "אפרו" ו-46 "מקסיקאים", תלמידי כיתות י'-יא' בבתי ספר ציבוריים בלוס-אנג'לס.

·         המעמדות החברתיים של המשתתפים התפלגו בהתאם לפיזור באוכלוסייה הכללית של המיעוטים הללו בארה"ב.

מכשירים: שיטות איכותיות ושיטות כמותיות

·         על מנת לחקור הזדהות תרבותית, החוקרים שילבו שיטות איכותיות וכמותיות:

·         ראיון עם שאלות פתוחות לגבי תחושת ההזדהות האתנית של המשתתפים, איפשר למשיבים להגדיר את הנושאים או הבעיות מנקודות המבט שלהם.

·         (למשל: " מה הפירוש להיות אמריקנית/ אתני עבורך")

·         שאלונים אשר מדדו הזדהות עם הקבוצה האתנית, עם הקבוצה האמריקאית, עמדות כלפי קבוצות אחרות, הערכה עצמית וחרדה.

שאלון

·    השאלון ניתן במסגרת הכיתה לפני הראיון  והוא כלל את הסולמות הבאים:

·    זהות אתנית, זהות אמריקאית, עמדות כלפי קבוצות אחרות, מושג עצמי, חרדה, מידע דמוגרפי.

הליך הראיון

·         אחרי שהשאלונים הושלמו, בוצעו ראיונות אינדיבידואליים של המשתתפים על ידי מראיינים מאותו מוצא אתני של המשתתף.

·         בראיון המראיין ראשית "שאב" את הדיווח העצמי של המתבגר לגבי התיוג הגזעי או האתני (אפריקאי אמריקאי, אמריקאי, לטיני וכו') והשתמש בתווית העצמית של המרואיין במהלך המשך הראיון.

·         הראיון כלל שאלות פתוחות וסגורות שנועדו לקבוע את תחושת ההזדהות האתנית של המשתתף, תחושת ההזדהות האמריקאית והדו-תרבותית.

תוצאות

  • התוצאות מוצגות בשלושה חלקים

1)       דפוסי ההתנהגות אשר נמצאו במחקר

2)       ניתוח כמותי של הבדלים בקרב סוגי ההזדהות, תוך שימוש בנתוני השאלונים

3)       סיכום דפוסים, התבססות על שילוב תוצאות הראיונות

1

· {השאלה שאליה התייחסו החוקרים:

·         באילו דרכים המתבגרים בני קבוצת המיעוט מגדירים את עצמם בהתייחס לשתי התרבויות שלהם, האתנית והאמריקאית, ובאילו דרכים הם מזדהים איתן?

·         ובאיזו מידה סוגי ההזדהות שלהם תואמים מודלים שהוצעו בספרות?

·         }

  • · נמצאו שלוש תבניות של הזדהות בקרב הנבדקים

א) דו תרבותיים מעורבים

·    תיארו עצמם כאמריקנים ואתניים במידה שווה,

·    או כיותר אמריקנים מבלי להכחיש את הרקע האתני שלהם.

·    (ה"מקסיקאים" הראו יותר עמדות  חיוביות כלפי בני קבוצות אחרות)

ב) דו תרבותיים משתנים(לסירוגין)

·    תיארו את עצמם כיותר אתניים מאמריקאים

ג) נפרדים

·    ראו את עצמם כאתניים בלבד ולא חשו אמריקנים בכלל.

·    (וכן פחות עמדות חיוביות כלפי קבוצות אחרות)

2

  • תוצאות המידע הכמותי שנצא בתבניות הזדהות שהתגלו בראיונות בשתי הקבוצות האתניות

· הדו תרבותיים המעורבים

·   היו בעלי ציוני הזהות האמריקאית הגבוהים ביותר והראו גישות חיוביות יותר כלפי קבוצות אחרות.

· הנפרדים

·   היו בעלי ציוני הזהות האמריקאית הנמוכים ביותר, והראו גישות הכי פחות חיוביות כלפי קבוצות אחרות

· הדו תרבותיים המשתנים

·   נמצאו בין שני הסוגים האחרים

3

  • המידע הכמותי תומך בדפוסי ההזדהות שהתגלו בראיונות אצל מתבגרים משתי הקבוצות האתניות

· הדו תרבותיים מעורבים:

·       כלומר אילו שתיארו את עצמם כאמריקאים ואתנים במידה שווה, או כיותר אמריקאים

·       היו בעלי הניקוד הגבוה ביותר בזהות אמריקאית.

·       ה"מקסיקאים" הראו יותר עמדות חיוביות כלפי בני קבוצות אחרות

· המתבדלים

·       שתארו עצמם כאתניים בלבד

·       היו בעלי הציון הנמוך ביותר בזהות אמריקאית

·       וכן היו עם הכי מעט עמדות חיוביות כלפי קבוצות אחרות.

· הדו תרבותיים לסירוגין

·       אשר תארו את עצמם כיותר אתניים מאמריקאים

·       נטו להיות ממוקמים בין שני הדפוסים האחרים במדדים האלה.

דיון

  • התוצאות של מחקר זה מספקות ראיה למגוון רחב של סוגי הזדהות של בני מיעוטים עם התרבות האתנית ועם החברה הרחבה יותר.
  • כ 90 מהמתבגרים, פרט לקבוצה הנפרדת, ראו את עצמם כדו תרבותיים

·   כלומר גם האתניים וגם האמריקאים

·   אך משמעות הדו תרבותיות היתה שונה בתוך הקבוצות האתניות וביניהן.

  • בהתייחס למידע שהדפוסים האלה תואמים את הספרות בתחום

·   ברור שהמתבגרים מראים הזדהות אתנית חזקה וקשרים חלשים לחברה הגדולה (כפי שהציע ברי)

·   לפי הדיאגרמה המתבגרים רואים את שתי התרבויות כנפרדות

·   הם קשורים לתרבות אחת ולא מזדהים עם אחרת

·   שני הדפוסים האחרים (דו תרבותיים מעורבים ודו תרבותיים משתנים), יכולים להחשב אינטגרטיביים (ברי) או דו תרבותיים (בירמן, ולפרומייז)

·   וזאת בכך שהמתבגרים האלה שומרים על תחושה ברורה של אתניות וגם חשים חלק מהזרם המרכזי של החברה.

·   אולם שני הסוגים נבדלים זה מזה בכך

·   שהדו תרבותיים מעורבים רואים את עצמם באופן ברור יותר כחלק מתרבות משולבת או ממוזגת (כמו שהציע בירמן)

·   ואילו הדו תרבותיים המשתנים (לסירוגים) נעים בין שתי התרבויות.

  • לא נמצאו ראיות לדפוסים של הטמעה, הפרדה  או שוליות.
  • התוצאות מראות שבתהליך האיזון בין שתי התרבויות, תחושת ההזדהות עם התרבות האמריקאית היא גורם קריטי

·   הזדהות אמריקאית משתנה באופן משמעותי בהתאם לדפוס ההזדהות

·   המתבגרים נבדלו במידה בה הם חשו כלולים בחברה הגדולה

·   כדי לחוש דו תרבותי, על האדם לראות את עצמם כחלק בחברה הכוללת.

·    הדו תרבותיים והמעורבים ראו את ארצות הברית כ"מסמלת גיוון", כך שהם חשו חלק מהחברה

·   הנפרדים ראו את ארצות הברית כ"לבנה" כך שחו שהם לא חלק מהחברה

  • בניגוד למודל הלינארי הקוטבי, התוצאות מראות שדו תרבותיות היא לא תופעה חד ממדית

·   כלומר הזהות האמריקאית והזהות האתנית לא נמצאות בשני קצוות מנוגדים של הרצף

·   אלא מהוות שני ממדים בלתי תלויים

·   להיות דו תרבותי אין פירושו להיות בין שתי תרבויות אלא להיות חלק משתיהן ברמות שונות.

ביקורת ובעיות במחקר

·   לא נמצא קשר בין תפיסת עצמית, חרדה ותבניות ההזדהות- ממצא מפתיע שמצריך מחקרי המשך (לפי החוקרים)

·   המתבגרים שנבחרו נבחרו רק מטווח של כיתות ט-י והם לא מייצגים את כל טווח גילאי ההתבגרות

·   מענין לבדוק האם התהליך של היווצרות הזהות האתנית של המתבגרים עשוי להסביר את ההבדלים בדפוסים דו תרבותיים

·   כלומר לבדוק במחקר אורך אם דו תרבותיות משתנה עם הגיל.

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

« Newer Posts - Older Posts »

קטגוריות