פורסם על ידי: or100 | אוגוסט 11, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 9: דפוסים שונים של זהות דו תרבותית בקרב מתבגרים אפרו-אמריקאים ומקסיקאים-אמריקאים / Jean S.Phinney and Mona Devich-Navarro / אוניברסיטת קליפורניה, לוס-אנג'לס

דפוסים שונים של זהות דו תרבותית בקרב מתבגרים אפרו-אמריקאים ומקסיקאים-אמריקאים / Jean S.Phinney and Mona Devich-Navarro / אוניברסיטת קליפורניה, לוס-אנג'לס

תיאור המחקר והמטרה המרכזית:

· מטרת המחקר היא לזהות את הדרכים בהן מתבגרים בני מיעוטים מתמודדים עם היותם חלק משתי תרבויות:

· התמקדות בהזדהות תרבותית: בדרכים בהן מתבגרים חושבים על עצמם ביחס לשתי התרבויות אליהן הם נחשפים.

· מתבגרים מקסיקאים-אמריקאים (להלן, "מקסיקאים") ואפרו אמריקאים (להלן, "אפרו").

· התפתחות המחקר בתחום האקלטורציה (אימוץ תרבות זרה) :

בעבר :

קונפליקט ותלות בין התרבויות.

· היתה הכרה שאקלטורציה היא מבנה מורכב יותר ורב ממדי :

שמירה על מסורות וערכים של תרבות המקור של האדם

גבוהה

נמוכה

· ביסוס ושימור היחסים עם החברה הגדולה

גבוה

אינטגרטיביים – משולבים

אסימילציה – היטמעות

נמוך

ספרציה – פירוד, התבדלות

מרגינליזציה – שוליות, ניתוק

· מסתבר שיש צורך בחלוקה פנימית של דו-תרבותיים

האדם תופס את שתי התרבויות כנפרדות ושאינן עולות בקנה אחד (ברי, 1990; בירמן, 1994):

להלן מתוארים שני סוגים של דו-תרבותיות, כאשר בדומה לאינטגרציה של ברי (1990), שתי התרבויות נתפסות כחופפות במידה מסוימת, אך לא לגמרי:

גורמים המשפיעים על דו-תרבותיות:

יחסים הדדיים בין האדם לסביבה (לה-פרומבויז, 1993).

היסטוריה וסיטואציה נוכחית של כל קבוצה אתנית (בירמן, 1994).

תיאור שתי הקבוצות:

"אפרו"

"מקסיקאים"

הגיעו במקור מאפריקה, אך התפתחו באמריקה במשך מאות שנים.

התפתחו דרך תהליך של הגירה במשך מאות שנים.

היסטוריה של הגירה כפויה ועבדות + חוויה מתמשכת של גזענות.

קרבה למקסיקו וזרם מתמשך של מהגרים – התרבות "מתחדשת" כל הזמן.

יחסים לא נוחים עם החברה הדומיננטית – לא נטמעו כמו שעשו מהגרים מארצות אירופה

חוו קונפליקטים תרבותיים עם החברה הגדולה, מחסומי שפה וסטריאוטיפים.

מטרת המחקר:

· המטרה היא לקבוע האם המודלים הקונצפטואליים שהוצעו בספרות המדעית הינם יעילים להבנת ההתנסות של מתבגרים אלה.

· הדגש במחקר היה על וריאציות של זהות דו-תרבותית בתוך ובין קבוצות אתניות, ולא לבדוק את ההבדלים בין הקבוצות.

שאלות המחקר:

1. באילו דרכים מתבגרים בני קבוצת מיעוט מגדירים את עצמם בהתייחס לשתי התרבויות שלהם, האתנית והאמריקאית ומזדהים איתן? ובאיזו מידה סוגי ההזדהות שלהם תואמים מודלים שהוצעו בספרות?

האם הבדלים בדפוסי ההזדהות קשורים לממדים בלתי תלויים של זהות אמריקאית ואתנית?

מה הקשר בין האופן בו בן קבוצת המיעוט תופס את התרבות ה"גדולה" לאופן בו הוא תופס עצמו ביחס אליה? (אם תופס אותה כאסקלוסיבית או ככוללת).

מה הקשר בין התייחסות המתבגר אל בני קבוצות אחרות לדו-תרבותיות?

האם יש קשר בין הערכה עצמית וחרדה כללית לדפוס ההזדהות?

שיטה

משתתפים:

52 "אפרו" ו-46 "מקסיקאים", תלמידי כיתות י'-יא' בבתי ספר ציבוריים בלוס-אנג'לס. המעמדות החברתיים של המשתתפים התפלגו בהתאם לפיזור באוכלוסייה הכללית של המיעוטים הללו בארה"ב.

מכשירים:

על מנת לחקור הזדהות תרבותית, החוקרים שילבו שיטות איכותיות וכמותיות:

ראיון עם שאלות פתוחות לגבי תחושת ההזדהות האתנית של המשתתפים, איפשר למשיבים להגדיר את הנושאים או הבעיות מנקודות המבט שלהם.

שאלונים מדדו הזדהות עם הקבוצה האתנית, עם הקבוצה האמריקאית, עמדות כלפי קבוצות אחרות, הערכה עצמית וחרדה.

שאלון:

השאלון ניתן במסגרת הכיתה לפני הראיון  והוא כלל את הסולמות הבאים:

זהות אתנית, זהות אמריקאית, עמדות כלפי קבוצות אחרות, מושג עצמי, חרדה, מידע דמוגרפי.

הליך הראיון:

אחרי שהשאלונים הושלמו, בוצעו ראיונות אינדיבידואליים של המשתתפים על ידי מראיינים מאותו מוצא אתני של המשתתף.

בראיון המראיין ראשית "שאב" את הדיווח העצמי של המתבגר לגבי התיוג הגזעי או האתני (אפריקאי אמריקאי, אמריקאי, לטיני וכו') והשתמש בתווית העצמית של המרואיין במהלך המשך הראיון. הראיון כלל שאלות פתוחות וסגורות שנועדו לקבוע את תחושת ההזדהות האתנית של המשתתף, תחושת ההזדהות האמריקאית והדו-תרבותית.

תוצאות:

דפוסים של דו-תרבותיות שנמצאו אצל המשיבים – בראיונות :

השאלה הראשונה אליה התייחסו החוקרים היתה: באילו דרכים מתבגרים בני קבוצת מיעוט מגדירים את עצמם בהתייחס לשתי התרבויות שלהם, האתנית והאמריקאית?

ניתוח כמותי: הבדלים בין הדפוסים:

המידע הכמותי תומך בדפוסי ההזדהות שהתגלו בראיונות אצל מתבגרים משתי הקבוצות האתניות. הדו-תרבותיים המהולים: היו בעלי הניקוד הגבוה ביותר בזהות אמריקאית; ובקרב ה"מקסיקאים" הם הראו יותר עמדות חיוביות כלפי בני קבוצות אחרות.

המתבדלים: שתיארו עצמם כאתניים בלבד, היו בעלי הציון הנמוך ביותר בזהות אמריקאית, וכן בעלי הכי מעט עמדות חיוביות כלפי קבוצות אחרות.

הדו-תרבותיים: לסירוגין נטו להיות ממוקמים בין שני הדפוסים האחרים במדדים אלה.

סיכום התוצאות בטבלה:

דפוס או מודל ההזדהות

דו תרבותיים מהולים Blended (בירמן, 1994)

דו-תרבותיים לסירוגין Alternating (לה-פרומבויז, 1993)

מתבדלים Separated  (ברי, 1990).

האם יותר אתניים או אמריקאיים?

אתני <=אמריקאי

בבית – אתניים, בביה"ס – אמריקאים

אתניים

כיצד מתמודדים עם שתי התרבויות

שילוב התרבויות, או התעלמות מהנושא

שמירת התרבויות בנפרד, ומעבר ביניהן

שמירת התרבויות בנפרד

؀

t\E.E.E

s[@4!4

maU>'#U

xg`F`xg`2

|l|l^l|l^l|WA

jSjB+j

wp_pOA(

vbMvAvAv6b

m[L[6L[6L6

כיצד תופסים את היותם אמריקאים

באופן חיובי – יש יתרונות רבים

אין קשר חזק לאמריקאיות – נולדו וחיים בארה"ב

אינם חלק מהתרבות האמריקאית

כיצד תופסים את היותם אתניים

מצהירים בגאווה על האתניות

קרבה לתרבות האתנית

קרבה חזקה לאתניות שלהם

תפיסת החברה האמריקאית

חברה כוללת, מגוונת ומקבלת

יש בה יתרונות, אך אין זיקה חזקה אליה

אמריקה לבנה ואקסקלוסיבית

קשיים ובעיות אופייניים

לחץ מצד בני קבוצת השווים שלהם להיות "יותר אתניים" או "פחות לבנים".

חשו לחץ להתנהג בהתאם לזרם המרכזי, למשל בבית הספר.

אי רצון או אי יכולת להשתייך לאמריקה

עמדות כלפי קבוצות אחרות

חיוביות

חיוביות

שליליות

דפוסים ייחודיים לאפריקאים-אמריקאים

אי- נוחות עם הסטריאוטיפים והבעיות הקשורים עם הקבוצה שלהם (כנופיות, פשע וכו'…).

תחושה של אחדות בקרב הקבוצה האתנית. בעיות הקבוצה האתנית נתפסות כנובעות ממקור חיצוני.

דפוסים ייחודיים למקסיקאים-אמריקאים

מצהירים בחזקה על האתניות ועל גאוותם בתרבותם, היסטוריה, מוזיקה…

רואים יתרון בשתי השפות שהם מדברים, אך זה מספק תמיכה לתחושה של שתי תרבויות נפרדות.

דיון:

התוצאות של מחקר זה מספקות ראיה למגוון רחב של סוגי הזדהות של בני מיעוטים עם התרבות האתנית ועם החברה הרחבה יותר . כ-90% מהמתבגרים, כולם פרט לקבוצה המתבדלת, החשיבו עצמם כדו-תרבותיים, כלומר גם אתניים וגם אמריקאים, אך משמעות הדו-תרבותיות היתה שונה בתוך הקבוצות האתניות וביניהן.

באיזו מידה הדפוסים האלה תואמים את אלה שתוארו במקומות אחרים בספרות?

ברור, שהמתבגרים המתבדלים מראים הזדהות אתנית חזקה וקשרים חלשים לחברה הגדולה כפי שהוצע (ברי, 1990). לפי הדיאגראמה שהוצגה קודם, מתבגרים אלה רואים את שתי התרבויות כנפרדות; הם קשורים לתרבות אחת ולא מזדהים עם האחרת. שני הדפוסים האחרים, מהולים ולסירוגין, יכולים להיחשב לאינטגרטיביים (ברי, 1990) או דו-תרבותיים (בירמן, 1994; לה-פרומבויז, 1993), בכך שמתבגרים אלה שומרים על תחושה ברורה של אתניות וגם חשים חלק מהזרם המרכזי של החברה. אולם, שני הסוגים נבדלים זה מזה בכך שהמהולים רואים עצמם באופן ברור יותר כחלק מתרבות משולבת או ממוזגת, כפי שהוצע על ידי בירמן (1994), ואילו "לסירוגין" נעים בין שתי התרבויות (לה-פרומבויז ושות, 1993).

לא נמצאו ראיות לדפוסים הנטמע, הממוזג או המרגינלי. ייתכן שהדפוסים ימצאו באזורים ובקבוצות אחרות.

התוצאות הנוכחיות ממחישות שבתהליך של איזון שתי התרבויות, תחושת ההזדהות עם החברה האמריקאית היא גורם מכריע: הזדהות אמריקאית משתנה באופן משמעותי בהתאם לדפוס ההזדהות, בעוד שציוני זהות אתנית לא היו שונים והאתניות היתה ברורה וחיובית לכל המתבגרים.

המתבגרים נבדלו במידה בה הם חשו כלולים בחברה הגדולה. כדי לחוש דו תרבותי, על האדם לראות את החברה הגדולה ככוללת. (לה-פרומבויז ושות, 1993).

תוצאות אלה מדגישות שוב את העובדה שלהיות דו תרבותי אינה תופעה חד-ממדית.

עבור המדגם בכללותו, ועבור מתבגרים מכל סוג, לא היה מתאם בין ציוני הזהות האתנית לציוני הזהות האמריקאית. תוצאות אלה מחזקות את העמדה שהזדהות אמריקאית ואתנית אינן קצוות מנוגדים של רצף, אלא לפחות  שני ממדים בלתי תלויים. להיות דו-תרבותי אין משמעו להיות בין שתי תרבויות, אלא להיות חלק משתיהן, ברמות שונות.

הממצאים של מחקר זה לא מספקים הסבר לוריאציות בהזדהות דו-תרבותית:

כדאי שמחקר עתידי יכלול בחינה מערכתית יותר של מעמדות חברתיים כגורם אפשרי בהזדהות הדו-תרבותית (במחקר זה לא הצליחו החוקרים לבסס קשר כזה). גורמים נוספים שיש לבחון במחקרים עתידיים הם השפעות של המשפחה, בית הספר והקהילה על ההזדהות של המתבגרים (פיני & רוזנטל, 1992).

בנוסף מעניין לבדוק האם התהליך של היווצרות הזהות האתנית של המתבגרים עשוי להסביר את ההבדלים בדפוסים דו-תרבותיים, כלומר לבדוק במחקר אורך אם דו-תרבותיות משתנה עם הגיל, וההבדלים בין המתבגרים נובעים מהיותם בשלבים שונים בהתפתחות האישיות וההזדהות שלהם.

בקיצור, מצאנו שדו-תרבותיות היא תופעה מורכבת ורבת ממדים; הדפוסים המתוארים בספרות מספקים שיטה חקירתית שימושית למחקר עתידי. דרוש מחקר עתידי על מנת להגדיר את הסוגים הללו באופן מדויק יותר ולבחון את הרלוונטיות שלהם לקבוצות אתניות אחרות.

הבנה טובה יותר של דפוסים אלה עשויה לספק למומחים קליניים כלים והבנות שיכולים לעזור לצעירים בני מיעוטים אשר נאבקים עם הקונפליקטים של הדו תרבותיות, ויכולה להאיר על השבריריות בתוך הקבוצות האתניות, כולל הלחצים שחלק מהמתבגרים חשים להיות יותר או פחות מזוהים אתנית.

התרבות האתנית

תרבות הרוב הדומיננטית

מודל דו ממדי :

לפי Berry (1990), עמדת המיעוטים האתניים צריכה להיות מתוארת במושגים של שני ממדים בלתי תלויים, המקוטבים כגבוה ונמוך.

אנשים

דו-תרבותיים

מודל חד ממדי – ליניארי – דו קוטבי :

שתי התרבויות הן קצוות של אותו רצף.

התרבות האתנית (אפריקאית, מקסיקאית)

הזרם המרכזי (התרבות האמריקאית)

אסימילציה – היטמעות

פיוז'ון – מיזוג –

כור היתוך

ברי (1990)

לה-פרומבויז (1993)

ספרציה – פירוד, התבדלות

מרגינליזציה – שוליות, ניתוק

דו תרבותיים מהולים (Blended)

בירמן (1994).

דו תרבותיים לסירוגין (Alternating)

לה-פרומבויז (1993).

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: