פורסם על ידי: or100 | אוגוסט 11, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 9: מאמר 18: מבט חדש על תבנית ישנה: הסתגלות בין תרבותית – אנדרסון

פרק 9 מאמר 18: מבט חדש על תבנית ישנה:  הסתגלות בין תרבותית –  אנדרסון

  • · נראה שהדברים החשובים ביותר למבחן הם
  • ארבעת המודלים + ביקורות
  • שלבי המודל של אנדרסון עם הדרך שבה המודל של אנדרסון מתקשר למעבר מתרבות לתרבות (מספר נקודות על המודל).
  • מאמר 18 סוקר סקירה ביקורתית מודלים שונים של הסתגלות ומציע מסגרת מחשבתית להבנת התהליכים הפסיכולוגיים העוברים על האדם העובר מתרבות לתרבות.
  • וכן מציעה מודל חדש (גל אמרה  שהמודל של אנדרסון עצמו הוא חשוב למבחן)

מבנה המאמר

  • הסתגלות לתרבות חדשה- הצגה של ארבע קבוצות מודלים
  • ביקורת על כל אחת מהקבוצות
  • הצעה למודל חדש
  • הרחבה על שישה עקרונות הנובעים מתוך המודל החדש המוצע.

4 המודלים על הסתגלות לתרבות חדשה- רקע תיאורטי

  • אנדרסון מונה 4 משפחות מודלים מהספרות המחקרית בנוגע להסתגלות לתרבות חדשה


1. מודלים של החלמה Recuperation model

  • המודל מדבר על כך שהסתגלות מוצלחת לתרבות חדשה תלויה בהחלמה מהלם תרבות
  • המודל משתמש בעקומת  U (כפי שתארתי בפרק המבוא) וכן מהתיאוריה של אדלר לגבי משבר זהות:

מודל עקומת ה U אוברג (1960)

  • אוברג טען שאפשר לחלק את תהליך ההסתגלות ל 4 שלבים אשר יוצרים יחדיו מעין עקומת U

1)       ירח דבש- תפיסה אידילית של התרבות החדשה- מתלהבים מהכל הכל נראה נפלא

2)       אכזבה ותסכול- ירידה חדה בשביעות הרצון, עוינות- מתפתחת עוינות כלפי התרבות החדשה ומתגברת תחושת האחווה כלפי זרים

3)       התאוששות- שיפור ביכולת התפקוד, שביעות הרצון חוזרת בהדרגה- לומדים את שפת המקום יש שיפור ביכולת לפעול ביעילות במקום החדש, מתחיל שלב של התאוששות, ותחושת שביעות הרצון חוזרת

4)       שלב ההסתגלות- שביעות רצון יציבה ללא שינויים חדים.

  • · הלם תרבות הוא כינוי פופולרי לתחושות הבלבול והלחץ שחווים אנשים העוברים מתרבות המוכרות להם לתרבות זרה
  • המונח הוגדר לראשונה על ידי האנתרופולוגים אוברג ופוסטר בשנות החמישים המאוחרות: הם התייחסו לזה כמצב רפואי אשר מתאר רגשות ובלבול בכניסה לתרבות חדשה.
  • וריאציה מודרנית (למשל אדלר) היתה החלמה ממשבר זהות או משבר אישיותי (ולא החלמה ממחלה או מתחושת מחלה כתוצאה מהתפוררות גופנית או נפשית)
  • התפיסה של משברים פסיכולוגים נוטה להראות כמשברי זהות כתוצאה טבעית של פגישה עם תרבות זרה:
  • כל היסודות הפנימיים של העצמי נלקחים מהאדם, מונעים  מהאדם נקודות התייחסות שיספקו לו את הרמזים להתנהגות וכך את המצע לתחושת הזהות.
  • המעבר דרך המשבר להחלמה מלאה זהו מצב שמפתח זהות חדשה המאגדת את העצמי הישן והעצמי החדש
  • אדלר התומך בנקודת מבט זאת,  רואה את תהליך אימוץ התרבות כהתנסות מפתחת חזקה ביותר.
  • לפי אדלר, משבר התרבות מספק  גורם מניע הכרחי בכדי לפתוח את הדרך להתפתחות אישיותית וצמיחה.
  • החלפת תרבות מרעידה את הדעות הקדומות של האדם ויכולה אפילו להוביל ל"התפוררות" ופירוק  של האישיות
  • אבל הדבר הכרחי בכדי לאפשר איחוד טוב יותר של העצמי כלומר האישיות מתאוששת. .

ההסבר של גל את המודל (תשובה לדוגמא)

  • מודל ההחלמה recuperation המתייחס להחלמה מהלם התרבות. בהקשר זה מוזכרים מודל עקומת ה U והתיאוריה של אדלר לגבי פוטנציאל התפתחותי-אישיותי הטמון בהתגברות על הלם תרבות. מודלים אלו הוזכרו בראשית פרק 9.


הביקורת על מודלים של החלמה

א) המונח הלם תרבותי הוא מעורפל וכללי

  • המונח  אפילו לא ייחודי לתרבות
  • הוא מיושם לטווח של מצבים,
  • גם במחקרים בין תרבותיים המושג הלם תרבותי מקושר להרבה דברים  למשל גם לתגובות שונות וגם לבעיות שונות.

ב) עקומת ה U  לא נתמכת במחקרים השונים

  • מספר מחקרים לא מצאו הלם תרבותית או משבר בכלל, או דווחו רק על הרגשה כללית מציקה.

ביקורת על מודל ההחלמה (מודל 1):- תשובה לדוגמה של גל.

  • למודל זה בעיות ייחודיות משלו. המונח שוק תרבותי הינו מונח מעורפל, משמש לתיאור מצבים רבים מדי השונים זה מזה.
  • כמו כן, העקומה המתוארת על ידי מודלים אלו, איננה עומדת במבחן המציאות.


2. מודלים של למידה

  • "האדם נסחף לים של חריגה מהתפיסה וההתנהגות ושינויים במצב של אי ידיעה
  • בכדי להסתגל הוא צריך ללמוד את הפרמטרים של מערכת החברה התרבותית החדשה ולרכוש מיומנויות תרבותית חברתיות הכרחיות בכדי להשתתף בה"
  • כלומר הסתגלות מוצלח לתרבות חדשה תלויה בלמידה של התרבות החדשה ומהלכה היא כשל כל למידה
  • מדובר כאן על עקומת למידה (ולא עקומת ה U כמו במודלים של ההחלמה)

ישנם שני מסלולים של למידה תרבותית המתאימים לשתי נקודות מבט של המכניזם של שינוי מגורים תרבותי

א) תיאוריות התקשורת – למשל החוקר גרדנר

  • גישה זו טוענת שבגלל שהתקשורת שולטת ביכולת לתקשר ביעילות בכל מצבי החיים
  • אז תקשורת בין תרבותית היא התמצית של הסתגלות תרבותית
  • לפיכך הסתגלות חברתית הוא תהליך למידה של מיומנויות תרבותית ההכרחית בכדי להתגבר טעויות בתקשורת מילוליות ולא מילולית שהן בלתי נמנעות בארץ חדשה.

ב) תיאוריות התנהגות חברתית– למשל טריאנדיס

  • גישה זו טוענת שהסתגלות מוצלחת היא יישום של התנהגות חברתית אבל היא מבחינה את עצמה מתיאוריות התקשורת על ידי הדגשת הלמידה ההתנהגותית עצמה
  • הסתגלות חברתית היא פירוש של תהליך חוזר של תנאים אופרנטים.(=עיצוב התנהגות על ידי מתן חיזוקים).
  • לפי תיאורית הלמידה החברתית
  • התנהגויות  מסוימות מובילות  "עונש"
  • התנהגויות מסוימות מובילות ל"חיזוק"
  • ההתנהגות נלמדות בעיקר על ידי צפיה וחיקוי
  • בתמצית:
  • האדם צריך ללמוד גם חוקים תפיסתיים- כלומר החוקים לפרש את הסביבה
  • האדם צריך ללמוד גם חוקים התנהגותיים- כלומר החוקים להתנהג בתוך הסביבה

הסבר מודל הלמידה לפי גל (תשובה לדוגמא):

  • מודל זה מתאר את תהליך ההסתגלות לתרבות חדשה במונחים של עקרונות ההתניה הקלאסית ועקומת למידה בעלת שיפור מתמיד ולינארי.
  • על מנת להסתגל לסביבתו, על האדם ללמוד מאפיינים של מערכת סוציו-תרבותית חדשה ולרכוש את הכלים ההכרחיים על מנת להפוך לחלק ממערכת תרבותית זו.
  • · שתי גישות עיקריות שייכות למודל זה, השונות זו מזו במושא תהליך הלמידה הנדרש.
  • גישה ראשונה, מקורה בתיאוריות של תקשורת. על פי גישה זו יכולות התקשורת הן המגבילות את השתלבותו של האדם בחברה החדשה ולכן למידת כלי התקשורת העיקרי – השפה – הכרחית על מנת להצליח במשימה.
  • גישה שניה מדגישה את למידת ההתנהגויות עצמן. על פי גישה זו על האדם ללמוד חוקי תפיסה אופייניים לתרבות שיאפשרו לו לפרש נכונה סיטואציות בסביבה וחוקים התנהגותיים שיאפשרו לו לבצע התנהגויות מתאימות.

ביקורת על מודלים של למידה

  • המודלים של הלמידה הם פשטניים מידי:
  • התמקדות המודל בהפיכת הבלתי מוכר, למוכר אינה מספקת.
  • יש משימות קשות יותר:  יש לקבל את הבלתי מוכר, להסכים לעקירת ערכים ולערכים זרים, ולאבד את האהבה לחפצים ואנשים
  • הסתגלות היא יותר מאשר הפיכת הבלתי מוכר למוכר

ביקורת על מודלים של למידה לפי גל (תשובה לדוגמה)

  • עקומת הלמידה הפשוטה איננה מתארת בצורה מדויקת את תהליך ההסתגלות לתרבות חדשה.
  • גם ההסברים העוסקים בלמידת שפה ומיומנויות תקשורת וגם ההסברים הנוגעים ללמידת התנהגות הם פשטניים.
  • ההסתגלות משמעותה יותר מאשר הפיכת הלא מוכר, למוכר כותבת מחברת המאמר.
  • הסתגלות משמע קבלת הלא מוכר, קבלת הבסיס והערכים הלא מוכרים והשלמה עם אובדן של אובייקטים ואנשים מוכרים.
  • זו משימה קשה הרבה יותר ממשימת הלמידה הפשוטה.


3) מודלים משולבים של החלמה ולמידה

  • המודלים משלבים בין
  • הסתגלות חברתית כתהליך של החלמה (1 – מודלים של החלמה)
  • לבין הסתגלות חברתית כתהליך של למידה (2 – מודלים של למידה)
  • המודלים המשולבים רואים את תהליך המסע – מאדם שמתגורר ארעית במקום ועד למהגר- כמסע פסיכולוגי צעד אחד צעד מהשולים למרכז של התרבות הזרה.
  • הסתגלות מוצלחת לתרבות חדשה תלויה בהתפתחות ממצב של הכחשה או התעלמות להבדלים בין התרבויות למצב של קבלה ואינטגרציה של ההבדלים בין התרבויות.
  • המודל המענין (במשפחה זו) הוא של בנט (1986) אשר מבוסס על העקרות של הדיסוננס הפסיכולוגי – מדובר על הקבלה לתהליך של סגירת פערים קוגניטיביים (דיסוננס).
  • המסע מסומל על ידי התקדמות ב"רגישות" הקוגניטיבית שמתרחשת יחד עם החשיפה הגדלה לתרבות.
  • השלבים השונים ברגישות מיצגים דרכים מתפתחות אשר בהם אדם מגיב לשינויים בתרבות.
  • ממה שבנט מכנה "ethnocentric" בימים הראשונים של ההסתגלות
  • אשר בהם ההבדלים מוכחשים לגמרי
  • ועד ל ethnorelativism""
  • אשר ההבדלים הנצפים בתרבות החדשה משתלבים לתוך העולם הפנימי

מודל שלישי: החלמה ולמידה בתהליכי הסתגלות- תשובה לדוגמה של גל.

  • משלב עקרונות משני המודלים הקודמים ומתאר את תהליך ההסתגלות כמסע מהשוליים אל מרכזה של התרבות הזרה,
  • מעבר ממצב של הכחשה או התעלמות למצב של הבנה ואמפתיה.

ביקורת על המודלים המשולבים

  • המודל הוא תיאורי מידי, הוא מתעלם מהדינמיקה של תהליך ההסתגלות.
  • למשל התעלמות ממצבים רגשיים, אובדן וכיו"ב

ביקורת על מודל המערב החלמה ולמידה לפי גל – תשובה לדוגמה

  • על אף שזהו ניסיון מעניין להתחקות אחר התהליכים הקוגניטיביים העומדים בבסיס ההחלמה מהלם תרבות או ההסתגלות התרבותית,
  • מודל זה אינו מתייחס לצורות או לתהליכים הקוגניטיביים המעורבים בתהליך באופן ברור ולכן נותר תיאורי בלבד.


4. מודל של שיווי משקל

  • הסתגלות בין תרבותית היא  תהליך דינמי מחזורי של מתח והפחתת מתח
  • כלומר הסתגלות לתרבות חדשה מייצגת שאיפה לאיזון והיא תהליך מעגלי של הפחתת מתח
  • מפגש עם תרבות חדשה יוצר חוסר איזון אשר מהווה מצב לא מספק
  • הנחת היסוד של המודל  היא מכניסטית
  • מערכת פועלת במצב קבוע
  • ואז יש אירוע דינמי, מהפך או שיבוש אשר מוציא משיווי משקל
  • במונחי  הומאוסטזיס הסתגלות חברתית היא תהליך
  • הפחתת חוסר האיזון החיצוני (מתח, צורך חוסר וודאות) הנגרמת מעימות עם התרבות הזרה
  • שאחריו האדם חפשי להרגע למצב נורמלי.
  • החוקר Torbiorn (כמיצג) ואחרים פתח את מודל ההומאוסטזיס לנוסחה לוגית על ידי שימוש במפורש בעקרונות קוגניטיביים
  • התהליך של הסתגלות בין תרבותית נראה במושגים של מערכת יחסים משתנה
  • בין המסגרת ההתיחסותית (התפיסתית) של האדם
  • לבין ההתנהגות של האדם
  • לבין הסביבה המקיפה
  • מערכות יחסים אלה מוערכים על ידי קריטריוני האדם המתאימים
  • שינוי במערכת היחסים המשולשת,  הוא תהליך הנשלט על ידי 4 השלבים של טורביורן אשר נקראים: מעגל " הסתגלות סוביקטיבית"
  • המנוע זה הרמה שבה האדם מסופק או לא מסופק עם ההסתגלות המתפתחת
  • הגשמה או חוסר הגשמה של שלב השאיפה (הכוונה לשאיפה עד לשלב התפקוד) בנוי כאיזון וחוסר איזון
  • בעוד שמצב של איזון פנימי נראה כסיפוק טבעי, וחוסר איזון נראה באופן טבעי כחוסר סיפוק
  • במילים אחרות: חוסר איזון אישי, מוביל לצורך לפתור, שהמצב נפתר חוזרים להיזון, יש הסתגלות.

מודל רביעי: מודל הומאוסטזיס שווי משקל. – תשובה לדוגמה על פי גל

  • על פי מודל זה ההסתגלות התרבותית הנה תהליך מעגלי של הורדת מתח, על ידי הגעה לשווי משקל פנימי הנוצר כתוצאה מהמפגש עם התרבות האחרת.
  • ההנחה העומדת בבסיס המודל היא ששווי משקל הינו מצב מספק ולעומתו חוסר איזון הינו מצב מותח היוצר חוסר סיפוק.
  • · ביקורת על מודל שיווי המשקל

א) המודל הוא חד ממדי– ההסתגלות מיוחסת יותר לתחושת חוסר איזון פנימית ולא להשפעת הסביבה-

  • כלומר לפי המודל ההסתגלות לא קשורה לסביבה (המודל נותן חשיבות יתר לפנים ולא לחוץ)
  • המודל שמתאים להנעה של חיות יכול אולי להתאים לרמה של צרכים בסיסים אבל לא מתאים להתמודדות עם אסטרטגיות, למעשה יש התעלמות מתהליכים קוגניטיביים.
  • המודל של טורביורן מתרגם מתח פסיכולוגי לתפיסות קוגניטיביות של סיפוק ואי סיפוק, אבל מעבר לקריטריון הזה מעט מהטבע ההכרתי (קוגניטיבי) מגיע לפעולה.
  • בקצרה, אותו אירוע יכול להיות להפחיד מישהו אחר ולהוות אתגר למישהו אחר.

ב) המכניזם של שאיפה לשיווי משקל לא יכול להסביר תהליכים של התפתחות וצמיחה (למידה, סיפוק, גדילה התפתחות) רק על ידי תהליך ההומאוסטזיס

  • כלומר לא יכול להסביר תהליכי התפתחות רק על ידי רק על ידי תפקוד של הפחתת מתח וחוסר איזון

ביקורת על מודל ההומאוסטזיס- מודל שווי המשקל (מודל 4) לפי גל- תשובה לדוגמה:

  • מודל זה לוקה ברדוקציוניזם וחד ממדיות.
  • האדם מתואר כמסתגל ומגיב יותר למתחים פנימיים או דיסוננס עצמי מאשר לסביבה בה הוא נמצא.
  • גם התרגום של מתחים פסיכולוגיים למונחים של סיפוק או אי סיפוק כמקבילים להסתגלות ואי הסתגלות הוא דל מבחינה קוגניטיבית.
  • ביקורת נוספת על מודל זה נוגעת לתהליכים אנושיים גבוהים כמו תהליכי למידה, סיפוק, צמיחה והתפתחות, תהליכים מורכבים שאינם ניתנים להסבר על ידי שימוש במונחי שווי משקל בלבד. לעיתים תהליכים אלו מעוררי מתח ויוצרי קושי, אותם מודל זה אינו יכול להסביר.

הגורמים לכך שעד כה ידוע מעט על תהליכי ההסתגלות לפי אנדרסון

  • ההסברים לכך שכה מעט ידוע לנו עד כה על תהליכי הסתגלות לפי המחברת.

א)

  • גורם ראשון למיעוט הידע בנושא של הסתגלות לדעת החוקרת, היא הגישה הפרגמטית הטיפוסית לחברה האמריקאית בכללותה.
  • במסגרת גישה זו עיקר המחקר התמקד בכיוון של תוכניות אימון בין תרבותי,
  • כלומר תוכניות חינוך בנושא שילוב המהגרים בתרבות החדשה וניסיון לפתור את "הבעיה" יותר מאשר להבין אותה.
  • מתוך כך, ההתייחסות לאדפטציה לחברה החדשה היא כאל תהליך של העברת אינפורמציה ללא התייחסות מצד החוקרים בתחום, לסימנים של מצוקה רגשית או התנהגותית.

ב)

  • גורם נוסף למיעוט הידע בנושא הוא חוסר הקשר בין חוקרים שונים בתחום הבאים מדיסיפלינות שונות.
  • החוקרים השונים מיקדו עבודתם בהתאם לאינטרסים המקצועיים שלהם והגבילו את עצמם לקבוצות מחקר ספציפיות.
  • העבודה על קבוצות אוכלוסייה ספציפיות (כגון סטודנטים בחילופי ארצות, מיסיונרים וכו')  תחת מודלים שונים מובילה להבנה והגדרות שונות להסתגלות וכמובן לתוצאות שונות.
  • לא רק שהדיסיפלינות השונות העוסקות בתחום ההסתגלות הבין-תרבותית נפרדות בעבודתן זו מזו, הן גם מנותקות מהספרות הפסיכולוגית הכללית העוסקת בתהליכי הסתגלות.

הגישה הנכונה לתפיסה הבין תרבותית לפי אנדרסון (המחברת)

  • לדעת המחברת יש להתייחס להסתגלות בין תרבותית כאל חלק מתהליכי ההסתגלות שעובר אדם במהלך חייו.
  • המחברת רואה את ההסתגלות הבין-תרבותית כתהליך של לימוד השינויים וההבדלים בין המוכר ללא מוכר והיכולת לחיות עם הבדלים אלו.

הסבר ההבדל בין adjustment לבין adaptation

·   adjustment : הפחתה או סיפוק דחפים בטווח הקצר. תהליך שיכול להיות לא הישרדותי לטווח הארוך.

·   adaptation: סיפוק צרכים השרדותיים ברמת האינדיבידואל או הגזע, בטווח הארוך, כאשר יתכנו מהלכים לא הישרדותיים בטווח הקצר, לשם השגת מטרה ארוכת טווח זו.

  • השוואה בין שני המושגים הללו
  • שניהם יחד מתייחסים להשגת התאמה בין האדם לסביבתו,
  • הם שונים זה מזה בדרך ובמסגרת הזמן השונה ביניהם.

שאלה 6: המודל של תהליך ההסתגלות לפי אנדרסון

  • המודל המתואר בקטע מבוסס על תיאוריה של דחפים המתארת את תהליך הסתגלות בן שישה מוקדים עיקריים (ראה ציור 1).

1) התעוררות של מוטיבציה להסתגלות

  • על פי מודל זה ההתקדמות בתהליך הסתגלות נורמלי מתחילה בקיומה של מוטיבציה להסתגלות
  • למשל מטרה כמו לדעת שפה

2) התקלות בקושי אשר שמונע את מימוש המטרה

  • התקלות בקשיים המונעים את הסיפוק המיידי של הדחף

3) ניסיון להתגבר על הקושי

  • ההתקלות בקשיים פותחים פתח לתגובות שונות בניסיון להתגבר על הקושי

4) פתרון

  • ניסיונות המובילים בסופו של דבר לפתרון

5) הסתגלות – במידה והפתרון תאם את השגת המטרה

  • כאשר הצורך מסופק וההסתגלות עברה בהצלחה מגיעים לשלב 5

6) אי הסתגלות – במידה והפתרון לא השיג את המטרה

  • כאשר האלטרנטיבה היא שהצורך אינו מסופק, ולא מושלם תהליך ההסתגלות

הדרך שבה המודל של אנדרסון מתקשר למעבר מתרבות לתרבות- מספר נקודות על המודל

  • · הסתגלות בין תרבותית לא שונה מסתגלות לשינויים אחרים שאנשים עוברים במהלך חייהם
  • לשם השגת השינוי ההסתגלותי חייב להתעורר הצורך הראשוני להסתגל לסביבה החדשה, בלעדיו, לא ייצר האדם התנהגויות שמטרתן להתגבר על מכשולים בסביבה
  • גם הגדרתם של המכשולים ברמת ההסתגלות הבין-תרבותית מבוססת על הצורך להסתגל לסביבה, בלעדיו, לא יפרש האדם את הקושי, ככזה שיש להתגבר עליו.

  • · המודל של אנדרסון מבוסס על תיאורית הדחף
  • מודל זה שאוב מתיאורית הדחפים,
  • · מדובר על מודל קוגניטיבי
  • המודל המוצג הינו מודל קוגניטיבי ביסודו,
  • המבוסס על תפיסת האדם את הסביבה ופירוש הקשיים שיש להתמודד עימם,
  • פירוש זה, במקביל לצורך להתגבר על הקשיים הוא המאפשר הצגת התנהגויות חדשות על מנת להשלים את תהליך ההסתגלות.
  • · התייחסות לסינדרום הלם תרבות
  • על פי מודל זה סינדרום "הלם תרבות" מתרחש כאשר האדם לא מצליח לספק צרכים בסיסיים כגון הבנה ושליטה בהתנהגותו בסביבה החדשה, למרות מאמציו.
  • הדבר עשוי להתבטא בכעס, דיכאון, נסיגה להתנהגויות פרימיטיביות ועוד.
  • בקונטקסט הבין תרבותי תסכול מתמשך שכזה עשוי להוביל למשבר הנקרא "הלם תרבות".

שישה עקרונות הנובעים מהמודל המתייחסים לתהליך של אדפטציה בין תרבותית:

  • מהמודל המוצע של אנדרסון נובעים שישה עקרונות המתייחסים לתהליך אדפטציה בין תרבותית:

1)       תהליך האדפטציה (ארוך הטווח) מערב התאמה בטווח הקצר (adjustment)

2)       התהליך דורש למידה

3)       התהליך מערב יחסי זר-מארח

4)       התהליך מעגלי, מתמשך ואינטראקטיבי

5)       התהליך הוא יחסי

6)       התהליך מערב התפתחות אישית

  • הערה: מחלק זה ואילך מחולק המאמר לשישה תת סעיפים המתייחסים לכל אחד מששת העקרונות הללו.

שאלה 7: הסיבה מדוע לא די ב"למידה תרבותית לשם הסתגלות לתרבות חדשה" – מוטיבציה

  • על פי תיאורית הלמידה התרבותית, התנאי להשלמת תהליך ההסתגלות הוא סיום הלמידה וההיכרות עם התרבות החדשה.
  • לעומת זאת, לטענת המחברת המרכיבים ההכרחיים להסתגלות הם המוטיבציה לכך,
  • השינויים שמבוצעים על ידי האדם ומכוונים לעבר מטרה זו, ומתבצעים נוכח קשיים המתעוררים בסביבה החדשה.
  • ההתאמה לתרבות החדשה לדעתה אם כך, דורשת את כל אלו, מעבר ללמידה של תרבות זו.
  • הלמידה של התרבות החדשה לבדה, לא תעלים תחושות של אובדן זהות, אובדן ערכים ושאר הקשיים העומדים בפני המנסים להשתלב בסביבה חדשה.

שלושה סוגי מכשולים דורשים מהאדם את מירב ההסתגלות:

  • ישנן שלושה סוגי מכשולים הדורשים מהאדם את מירב ההסתגלות:

1)

  • הבדלי ערכים ועמדות בין התרבות המארחת לתרבות המקור, במיוחד ערכים מרכזיים וחזקים המנחים התנהגויות יומיומיות רבות.
  • שינויים בערכים אלו מעוררים מתח רב ומהווים מעמסה על האדם הנקרע בין שתי התרבויות.

2)

  • אובדן אובייקטים מוכרים/אהובים מתרבות הבית, במיוחד אלו הקשורים להגדרות העצמי והזהות.

3)

  • חוסר היכולת והקשיים החברתיים הכרוכים במעבר ממעמד של בני בית למעמד של אורחים חדשים בקבוצה חברתית כלשהי, מעבר המעורר תחושות אובדן וגעגוע.


התיחסות לשלב 2: התהליך דורש למידה : תגובות למכשולים שמצריכים למידה שאנדרסן מתייחסת אליהן

  • למידה הנה חלק הכרחי מתהליך ההסתגלות לתרבות חדשה. בתגובה לסיטואציה חדשה מגדירה המחברת ארבע תגובות עיקריות:
  • שינוי של הסביבה,
  • שינוי בעצמי,
  • לא לעשות דבר
  • או לעזוב את סביבה.
  • תגובה אחרת ונוספת להיתקלות במכשולים בסביבה הנה תגובה רגשית של תסכול המשמשת בפני עצמה כמכשול או כמעורר מוטיבציה.
  • למעשה שתי התגובות המבוססות על למידה ותגובה אקטיבית לסביבה הן השתיים הראשונות:
  • שינויים בעצמי (לדוגמא למידת שפת המקום)
  • או שינויי הסביבה (לדוגמא חיפוש אחר מתרגם בהיתקלות בקשיי שפה).
  • שתי התגובות הנוספות מתרחשות כאשר האדם מחליט למעשה לא לעשות דבר,
  • לא לשנות את עצמו
  • ולא לפעול על סביבתו.
  • תגובות אלו כמובן יקשו על ההשתלבות בסביבה החדשה וללא למידה כלשהי לא יושלם תהליך ההסתגלות בצורה חיובית.


התייחסות לשלב 3: ההשלכות של יחסי "זר – מארח" על תהליך ההסתגלות למעבר לתרבות חדשה (שאלה 10)

  • המגיעים לתרבות חדשה הנם זרים לתרבות זו בשני מובנים:
  • הם אורחים חדשים בחברה
  • והם מצטרפים לשוליים כמיעוט בחברה זו.
  • כאורחים בתרבות מארחת הם צריכים לפלס דרכם לתוכה על ידי כך שיתאימו את עצמם לכלליה תוך כדי למידה של לפחות חלק מהמאפיינים של הרוב בתרבות זו.
  • בקונטקסט הזה יחסי זר-מארח יכולים להיות בעלי השפעה ניכרת על תהליך ההסתגלות של הזרים, הן מבחינה קוגניטיבית (ישירות על תהליך הלמידה וההתאמה לתרבות החדשה) והן מבחינה רגשית (בנוגע לתחושות חוסר הנוחות, התסכול והעוינות מהסביבה).
  • תרבויות שונות זו מזו באופן בו הן מתייחסות לזרים בתוכן:
  • ישנם תרבויות בהן ההבחנה בין זרים למקומיים היא חדה מאד,
  • לעומתן יש תרבויות בהן מערך תמיכה וקבלה של זרים לתוכן, לשם זירוז תהליך הקליטה בתרבות החדשה.
  • תרבויות אחרות חסרות לחלוטין מסגרות כאלה ואפילו מגלות עוינות כלפני ניסיונות ההשתלבות של זרים בתוכן. כל אלו משפיעים על האופן בו משתלבים הזרים בתרבות המארחת.


התייחסות לשלב 4: התהליך מעגלי, מתמשך ואינטראקטיבי: מודל רב ממדי להסתגלות (שאלה 11)

  • המחברת מציגה את תהליך ההתאמה וההסתגלות לתרבות חדשה
  • כתהליך דינמי מתמשך המערב אינטראקציה בין האדם לסביבתו,
  • זהו תהליך מעגלי של התמודדות עם בעיות ופתרונן.
  • באיור מספר 3 מתואר מודל המכשולים מודל רב ממדי להסתגלות (adaptation) תרבותית.
  • לפי מודל זה ארבעה שלבים עיקריים בתהליך ההסתגלות לתרבות חדשה:
  • המפגש עם התרבות החדשה,
  • היתקלות במכשול,
  • הפקת תגובה,
  • התגברות על המכשול.
  • כל אחד מארבעה שלבים אלו, מורכב משלושה ממדים שונים של התאמה (adjustment):
  • הממד הרגשי-אפקטיבי,
  • הממד הקוגניטיבי-תפיסתי,
  • הממד ההתנהגותי-גלוי
  • שלושת הממדים הללו נמצאים באינטראקציה ביניהם ומשפיעים זה על זה.

שאלה 12: מרכיבים לינאריים ומרכיבים מעגלים בתהליך ההסתגלות

  • המרכיבים הלינארים בתהליך ההסתגלות הם השלבים הראשון והאחרון. הם מתחילים ומסתיימים בנקודת זמן מסוימת, כאשר הראשון מסתיים עם ההיתקלות במכשול הראשון (ומעבר לשלב שני) והאחרון מסתיים עם התגברות על המכשולים ומעבר לחיים בהרמוניה עם הסביבה התרבותית החדשה.
  • השלב השני והשלישי הם השלבים המעגליים במובן זה שהאדם נמצא בשלבים אלו באופן שחוזר על עצמו שוב ושוב, עם ההיתקלות במכשולים חדשים וטעויות תגובה שיש לתקנן. הזרים בתרבות החדשה חוזרים על שלבים אלו שוב ושוב עם הניסיון לחדור למרכז התרבות מהשוליים בהם הם נמצאים.


שאלה 13: שישה טיפוסים

  • המחברת מחלקת את האנשים הנמצאים במעגל ההסתגלות, לאחר מפגש עם תרבות חדשה והיתקלות בקשיים , לשישה טיפוסים שונים המובחנים בתגובתם לקושי:

1) החוזרים Returnees –

  • הנסוגים בשלב מוקדם, לעולם אינם לומדים להתמודד או להתגבר על מכשולים.
  • הם אינם רוצים או אינם יכולים להתמודד עם הקושי ולשלוט בו.
  • בדרך כלל מפרשים את סביבתם כעוינת ומגיבים בבריחה ממנה.
  • אם נעשו על ידם ניסיונות להתמודד הם היו לא אפקטיביים וננטשו במהרה.

2) הבורחים Escapers

  • נשארים, אבל מאד רוצים לברוח מהסביבה.
  • יתכן שעשו ניסיונות להלחם בסביבתם אבל הובסו וכתגובה נוקטים באסטרטגיה של לא לעשות דבר ולקוות שהמצב ישתנה.
  • הם נמנעים מהסביבה, מאשימים אחרים במצבם ועוסקים בדברים המסיחים את דעתם מהמצב הלא נעים ומהצורך להתמודד איתו.

·         שני טיפוסים אלו (1+2) לא יתפקדו בתרבות החדשה מעבר לתיירים או אורחים.

3) השורדים בזמן Time Servers

  • אלו אנשים שנשארו בתהליך ההסתגלות והתמודדו עד כמה שיכלו מבחינה התנהגותית אבל מבחינה רגשית וקוגניטיבית הם מנותקים מסביבתם.
  • בטווח הארוך ניכרים סימפטומים דכאוניים בקרב אנשים אלו.
  • הם נמנעים מקשיים גדולים ומתרכזים בסיומו של כל משבר מהר עד כמה שאפשר.
  • הם בעלי מעורבות מינימלית בעבודתם, סביבתם החברתית וכמהים ליום בו ישובו למולדתם.

·         שלוש קטגוריות אלו של זרים לא יתגברו על הסטטוס שלהם כזרים משום הנכונות הנמוכה שלהם לצאת ממצבם וההימנעות מאסטרטגיות אינסטרומנטליות.

4) הבונים Beavers

  • הפוכים מהבורחים,
  • מתמודדים ללא הפסקה עם סביבתם, בדרך כלל משיגים ומגיעים רחוק בעבודתם,
  • אך ביחסים הבין -אישיים, מחוץ לעבודה הם סגורים ומתרועעים עם בני קבוצתם בלבד.

5) המסתגלים Adjusters

  • המצליחים למקסם את הקשר שלהם עם התרבות החדשה, מיטיבים להכיר את התרבות ומתפקדים בה היטב.
  • הם עדיין עסוקים בהתאמה שלהם לסביבה ובכך נבדלים מהקטגוריה השישית.
  • הם עדיין עסוקים בהתמודדות אקטיבית ומשקיעים בכך מאמצים.

6) משתתפים Participators

  • אלו המעורבים באופן אפקטיבי וביצועיהם גבוהים.
  • הם התמודדו עם הקשיים שניצבו בדרכם.
  • הם שותפים מלאים בחברה מבחינה קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית.
  • השותפים בחברה מתאפיינים
  • בנכונות ללמוד בסיטואציות חדשות,
  • להגביר את המודעות ופרספקטיבה תרבותית חדשה
  • ולחפש אחר משמעויות חדשות לקבוצות יחוס.
  • תהליך ההפיכה לשותף בתרבות חדשה מבוססת על עמדות חיוביות, נחושות ומלאות תקווה.

·         שתי הקטגוריות האחרונות של זרים מתמודדות בצורה מוצלחת עם ההסתגלות.

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: