פורסם על ידי: or100 | אוגוסט 11, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 9: מבוא של הספר למאמר 24

מבוא של הספר למאמר 24

  • במאמרים 19-23 נבדקו אנשים החברים בעת ובעונה אחת בשתי קבוצו תרבותיות,
  • המאמרים עסקו בקשיים בתמרון בין זכויו תרבותיות ואתניות שונות.

נשאלת השאלה:

כיצד אנשים שומרים על מושג העצמי כבעל עקיבות פנימית, כאשר הם חברים בו זמנית בקבוצות שנחשבות שונות ומציבות לפעמים דרישות שונות.

א) הזדהות עם קבוצת החיתוך (דו תרבותיים מעורבים)

  • דרך אחת להתמודד עם חברות בו זמנית בשתי קבוצות היא להזדהות עם הקבוצה הנוצרת מחיתוך שתי הקבוצות האתניות שהאדם שייך להם.
  • במקרה זה האדם מזדהה בעיקר עם אנשים השייכים לאותן שתי קבוצות שהוא שייך להן
  • לדוגמא
  • סיני שהיגר לארצות הברית
  • יכול שלא להזדהות כלל עם אמריקנים
  • ויכול שלא להזדהות עם כל הסינים
  • כלומר להזדהות רק עם קבוצת הנשים כמוהו שהם גם אמריקנים וגם סינים.
  • כלומר יש הזדהות עם קבוצת החיתוך של הסידים אמריקנים
  • לקבוצה זאת יש חוויות ייחודיות ויש תרבות ייחודית שמבדילה אותם מסינים ומאמריקאים אחרים.

ב) הכפפת זהות אחת לזהות אחרת- אחת הזהויות נעשית דומיננטית.

  • הכפפת זהות אחת לזהות אחרת- אחת הזהויות נעשית דומיננטית.
  • זהות זו מתאימה לשני תאים במודל של ברי: ספרציה ואסימלציה
  • אחת הקבוצות האתניות נתפסת בידי האדם כחשובה וכמגדירה זהות, ואילו הקבוצה האחרת נתפסת כחסרת חשיבות ולא משמשת מוקד להזדהות
  • למשל
  • מהגר הבוחר להטמע לחלוטין בתרבות הדומיננטית מבלי לנסות לשמור על הזהות האתנית החלופית
  • או הזדהות מוחלטת עם הקבוצה האתנית הייחודית בלי להזדהות כלל עם החברה הכוללת.
  • בשני המקרים ניגודים בין התרבויות לא יוצרים בעיה של ממש לזהות משום שהאדם מזדהה רק עם אחת מן הקבוצות.

ג) מעבר מזהות לזהות בהתאם לנסיבות (דו תרבותיים משתנים/ לסירוגין)

  • גם מעבר מזהות לזהות בהתאם לנסיבות היא דרך להתמודד עם זהות אתנית כפולה
  • במודל זה האדם מזדהה עם שתי הקבוצות, אך במועדים שונים
  • למשל ילדים של מהגרים אשר עוברים בקלות מהשפה שמדברים בה בבית, אל השפה שהם מדברים העם החברים
  • (למשל ילדים של עולים רוסים )
  • המעבר מזהות לזהות לא מוגבל לשפה ומתבטא בהבטים נוספים כגון נורמות, לבוש ודיבור
  • אנשים בעלי דפוס זה חשים לעתים קרובות שהם מסוגלים לתפקד היטב בשני התרבויות, אך הם יכולים להיות מודעים לניגודים בין התרבויות המקשרים על זהות תרבותית כפולה.

ד) הזדהות עם קבוצת על

  • בדרך זו אנשים מזדהים ם כל הנשים השייכים לכל אחת משתי הקבוצות
  • הזהות הקבוצתית רחבה יותר מדפוסים אחרים
  • בדפוס זה האדם מודע לניגודים אפשריים בין הקבוצות, ועליו לנסות ליישב אותם
  • דפוס זה כרוך בתפיסה של גבולות עמומים בין קבוצת הפנים לבין קבוצת החוץ
  • כאשר בולטים ניגודים אפשריים בין הקבוצות האדם עשוי להחשב גם חבר בקבוצת הפנים וגם חבר  בקבוצת החוץ
  • דפוס זה כרוך ביכולת גבוהה להתמודד עם מצבים עמומים ועם ניגודים.
  • דרכים א, ג, ד מתאימות למה שברי מכנה אינטגרציה

מאמר 24: שינויים בהזדהות דו תרבותית בקרב מתבגרים אפרו- אמריקאים ומקסיקנים אמריקאים

  • באופן כללי אפשר לראות מחקר זה כמחקר גישוש
  • התרומה זלו זה החידוד של האינטגרציה של ברי

הקדמה: תיאור המחקר

·         חברים בקבוצות מיעוט אתניות בחברה חשופים לשתי תרבויות, התרבות האתנית שלהם והתרבות של החברה הגדולה (הכללית) יותר.

·         במהלך גיל ההתבגרות הפרט מגבש זהות ושוקל את מעמדו בחברה כשהוא מושפע משתי התרבויות ומהקונפליקטים הצצים ביניהם

·         למרות ריבוי ההשערות והתיאוריות לגבי דו-תרבותיות, יש רק מעט ראיות אמפיריות לגבי האופן בו פרטים מקבוצות מיעוט אתניות חושבים על היחסים שלהם עם שתי התרבותיות בהן הם חיים ומתמודדים איתן.

רקע תיאורטי

  • הדבר שנובע מהרקע התיאורטי (ומהדיאגרמה) הוא

·   שאת קבוצת הדו תרבותיים (=האינטגרטיביים) יש לחלק לקבוצות פנימיות נוספות

מודל שהיה בעבר המודל הלינארי הדו קוטבי

·       מודל זה היוו בסיס למחקרים רבים בעבר

· לפי מודל זה הקונפליקט בין התרבות האתנית לחברה הגדולה הוא בלתי נמנע:

·       שתי התרבויות ניצבות כל אחת בקצה מנוגד של הרצף

·       ככל שחברי קבוצת המיעוט נוטים יותר לכיוון המגמה השלטת (קבוצת הרוב)         אז הם יכולים פחות לשמור על התרבות האתנית שלהם,

·       ולהפך

·       למעשה מדובר על אנשים דו תרבותיים הנמצאים במחצית הדרך בין התרבות האתנית והשלטת.

המודל של ברי, כמודל עכשוי, לפיה העמדה של מיעוטים אתניים ניתנת לתיאור של שני מדדים עצמאיים:

האם רוצים לשמור על תרבות המקור

(=שמירה על המסורת התרבותית)

האם רוצים לבוא במגע עם בני התרבות האחרת

(=קביעת היחסים עם החברה הגדולה ושמירתם)

כן לא
כן Integration

אינטגרציה (מיזוג)

Assimilation

אסמילציה (הטמעה/ התבוללות)

לא Separation

ספרציה (הפרדה/ ניתוק)

מרגינליזציה (שוליות)
  • במחקר זה החוקרים מתענינים במיוחד בקבוצה של האינטגרטיביים

·   הם מזדהים עם שני התרבויות ופעילים בהם

·   הם נקראים גם דו תרבותיים

שני מחקרים נוספים שניסו להגדיר סוגים שונים של דו תרבותיות

· laRoromboise ועמיתיו

· התמקדו במושג "כשירות דו תרבותית":

· אילו המאפיינים ההתנהגותיים הנמצאים בבסיס היכולת לתפקד בשתי תרבויות

· הרעיון הוא שדו תרבותיות נובעת מהיחסים ההדדיים בין האדם לסביבתו.

· Birman

· הבחין בין שני הבטים והדגיש כי שניהם נחוצים:

·   הבטים התנהגותיים (כשירות),

· והבטים פסיכולוגים (זהות).

· בנוסף (הרעיון החשוב) הוא הצביע על התפקיד הקריטי של העבר ושל המצב הנוכחי של קבוצה אתנית מסוימת.


הדיאגרמה הבאה מבוססת על המודלים של בר, בירמן ולהפרומאז

  • הדיאגרמה נועדה להבהיר את הסוגים השונים של דו תרבותיות כבסיס למחקר הנוכחי וזאת עקב ראיות שהחוויה הדו תרבותית היא מורכבת יותר.

·       הסבר המעגלים וה X

·        המעגלים מיצגים את שתי התרבויות כפי שהן נתפסות על ידי בין המיעוט

·       ה X  מייצג את עמדתו ביחס לשתי התרבויות.

·       הדיאגרמה מבחינה בין שלוש תבניות שכל אחת מהם מורכבת משני מקרים

1) תבנית המורכבת מהטמה וכור היתוך

·       1 א') המורכבת מאסימליציה (הטמעה- ברי)

·       1 ב') תבנית המורכבת מכור היתוך

2) תבנית המורכבת מהפרדה ושוליות

  • · בשני המקרים האדם רואה את שתי התרבויות כמופרדות ומנוגדות

·       2 א') תבנית המורכבת מהפרדה (נמצא במחקר הנוכחי)

·       אנשים הטבוים בתרבות האתנית ולא מהווים חלק מחברה גדולה (ספרציה)

·       2 ב') תבנית המורכבת משוליות

3) תבנית המורכבת מדו תרבותיות מעורב ודו תרבותיות משתנים

  • שניהם נמצאו במחקר הנוכחי
  • בדומה לאינטגרציה של ברי שתי התרבויות נתפסות כחופפות במידה מסוימת אך לא לגמרי.

·       3 א') דו תרבותיות מעורב

·       האינדיבידואל נמצא בעיקר באזור החפיפה. (נמצא במחקר הנוכחי)

·       החפיפה מאפשרת יצירת זהות חדשה כשילוב של שתי התרבויות

·       מקביל לאינטגרציה של ברי-  שתי התרבויות "בפנים"

·       3 ב') דו תרבותיות משתנים (=לסירוגין) (נמצא במחקר הנוכחי)

·       האנשים נעים בין שני אזורים שהם לא חופפים.

·       כלומר "או, או"

מטרת המחקר באופן כללי

·         המטרה המרכזית של המחקר היא לזהות את הדרכים בהן מתבגרים בני מיעוטים מתמודדים עם היותם חלק משתי תרבויות,

·         כלומר להבין את ההתנסות של מתבגרים השייכים לשתי הקבוצות האתניות במונחים של עצמם.

·         הדגש במחקר זה הוא על שינויים בהזדהות תרבותית,

·         כלומר, בדרכים בהן מתבגרים חושבים על עצמם ביחס לשתי התרבויות אליהן הם נחשפים.

·         הדגש הוא לא בהבדלים בין הקבוצות.

·         כאשר נבדק מדגם של מתבגרים מקסיקאים-אמריקאים (להלן, מקסיקאים) ואפרו אמריקאים (להלן, "אפרו"). הנושא של זהות תרבותית הוא בעל רלוונטיות מיוחדת בתקופת ההתבגרות,

·         כאשר כחלק מתהליך בניית הזהות, נערים בני מיעוטים בוחנים את האתניות שלהם ואת השלכותיה על חייהם בעודם מנסים לבסס זהות אתנית או גזעית יציבה.

  • אחת המטרות הנוספות של המחקר היא לבדוק האם מודלים שהוצעו בעבר בספרות יכולים לשמש אותנו בהבנת החוויות של המתבגרים בקבוצות האתניות.

שאלות והשערות המחקר:

1)

·         באילו דרכים המתבגרים בני קבוצת המיעוט מגדירים את עצמם בהתייחס לשתי התרבויות שלהם, האתנית והאמריקאית, ובאילו דרכים הם מזדהים איתן?

·         ובאיזו מידה סוגי ההזדהות שלהם תואמים מודלים שהוצעו בספרות?

2)

·         האם סוגים שונים של הזדהות קשורים לממדים בלתי תלויים של זהות אמריקאית ואתנית ומאפיינים שונים?

·         מה הקשר בין האופן בו בן קבוצת המיעוט תופס את התרבות ה"גדולה" לאופן בו הוא תופס עצמו ביחס אליה? (אם תופס אותה כאכסקלוסיבית או ככוללת).

3)

·         כיצד חווים המתבגרים בני המיעוטים את היותם חלק בשתי תרבויות

·         מה הקשר בין התייחסות המתבגר אל בני קבוצות אחרות לדו-תרבותיות?

·         האם יש קשר בין הערכה עצמית וחרדה כללית לדפוס ההזדהות?

שיטת המחקר

משתתפים

·         52 "אפרו" ו-46 "מקסיקאים", תלמידי כיתות י'-יא' בבתי ספר ציבוריים בלוס-אנג'לס.

·         המעמדות החברתיים של המשתתפים התפלגו בהתאם לפיזור באוכלוסייה הכללית של המיעוטים הללו בארה"ב.

מכשירים: שיטות איכותיות ושיטות כמותיות

·         על מנת לחקור הזדהות תרבותית, החוקרים שילבו שיטות איכותיות וכמותיות:

·         ראיון עם שאלות פתוחות לגבי תחושת ההזדהות האתנית של המשתתפים, איפשר למשיבים להגדיר את הנושאים או הבעיות מנקודות המבט שלהם.

·         (למשל: " מה הפירוש להיות אמריקנית/ אתני עבורך")

·         שאלונים אשר מדדו הזדהות עם הקבוצה האתנית, עם הקבוצה האמריקאית, עמדות כלפי קבוצות אחרות, הערכה עצמית וחרדה.

שאלון

·    השאלון ניתן במסגרת הכיתה לפני הראיון  והוא כלל את הסולמות הבאים:

·    זהות אתנית, זהות אמריקאית, עמדות כלפי קבוצות אחרות, מושג עצמי, חרדה, מידע דמוגרפי.

הליך הראיון

·         אחרי שהשאלונים הושלמו, בוצעו ראיונות אינדיבידואליים של המשתתפים על ידי מראיינים מאותו מוצא אתני של המשתתף.

·         בראיון המראיין ראשית "שאב" את הדיווח העצמי של המתבגר לגבי התיוג הגזעי או האתני (אפריקאי אמריקאי, אמריקאי, לטיני וכו') והשתמש בתווית העצמית של המרואיין במהלך המשך הראיון.

·         הראיון כלל שאלות פתוחות וסגורות שנועדו לקבוע את תחושת ההזדהות האתנית של המשתתף, תחושת ההזדהות האמריקאית והדו-תרבותית.

תוצאות

  • התוצאות מוצגות בשלושה חלקים

1)       דפוסי ההתנהגות אשר נמצאו במחקר

2)       ניתוח כמותי של הבדלים בקרב סוגי ההזדהות, תוך שימוש בנתוני השאלונים

3)       סיכום דפוסים, התבססות על שילוב תוצאות הראיונות

1

· {השאלה שאליה התייחסו החוקרים:

·         באילו דרכים המתבגרים בני קבוצת המיעוט מגדירים את עצמם בהתייחס לשתי התרבויות שלהם, האתנית והאמריקאית, ובאילו דרכים הם מזדהים איתן?

·         ובאיזו מידה סוגי ההזדהות שלהם תואמים מודלים שהוצעו בספרות?

·         }

  • · נמצאו שלוש תבניות של הזדהות בקרב הנבדקים

א) דו תרבותיים מעורבים

·    תיארו עצמם כאמריקנים ואתניים במידה שווה,

·    או כיותר אמריקנים מבלי להכחיש את הרקע האתני שלהם.

·    (ה"מקסיקאים" הראו יותר עמדות  חיוביות כלפי בני קבוצות אחרות)

ב) דו תרבותיים משתנים(לסירוגין)

·    תיארו את עצמם כיותר אתניים מאמריקאים

ג) נפרדים

·    ראו את עצמם כאתניים בלבד ולא חשו אמריקנים בכלל.

·    (וכן פחות עמדות חיוביות כלפי קבוצות אחרות)

2

  • תוצאות המידע הכמותי שנצא בתבניות הזדהות שהתגלו בראיונות בשתי הקבוצות האתניות

· הדו תרבותיים המעורבים

·   היו בעלי ציוני הזהות האמריקאית הגבוהים ביותר והראו גישות חיוביות יותר כלפי קבוצות אחרות.

· הנפרדים

·   היו בעלי ציוני הזהות האמריקאית הנמוכים ביותר, והראו גישות הכי פחות חיוביות כלפי קבוצות אחרות

· הדו תרבותיים המשתנים

·   נמצאו בין שני הסוגים האחרים

3

  • המידע הכמותי תומך בדפוסי ההזדהות שהתגלו בראיונות אצל מתבגרים משתי הקבוצות האתניות

· הדו תרבותיים מעורבים:

·       כלומר אילו שתיארו את עצמם כאמריקאים ואתנים במידה שווה, או כיותר אמריקאים

·       היו בעלי הניקוד הגבוה ביותר בזהות אמריקאית.

·       ה"מקסיקאים" הראו יותר עמדות חיוביות כלפי בני קבוצות אחרות

· המתבדלים

·       שתארו עצמם כאתניים בלבד

·       היו בעלי הציון הנמוך ביותר בזהות אמריקאית

·       וכן היו עם הכי מעט עמדות חיוביות כלפי קבוצות אחרות.

· הדו תרבותיים לסירוגין

·       אשר תארו את עצמם כיותר אתניים מאמריקאים

·       נטו להיות ממוקמים בין שני הדפוסים האחרים במדדים האלה.

דיון

  • התוצאות של מחקר זה מספקות ראיה למגוון רחב של סוגי הזדהות של בני מיעוטים עם התרבות האתנית ועם החברה הרחבה יותר.
  • כ 90 מהמתבגרים, פרט לקבוצה הנפרדת, ראו את עצמם כדו תרבותיים

·   כלומר גם האתניים וגם האמריקאים

·   אך משמעות הדו תרבותיות היתה שונה בתוך הקבוצות האתניות וביניהן.

  • בהתייחס למידע שהדפוסים האלה תואמים את הספרות בתחום

·   ברור שהמתבגרים מראים הזדהות אתנית חזקה וקשרים חלשים לחברה הגדולה (כפי שהציע ברי)

·   לפי הדיאגרמה המתבגרים רואים את שתי התרבויות כנפרדות

·   הם קשורים לתרבות אחת ולא מזדהים עם אחרת

·   שני הדפוסים האחרים (דו תרבותיים מעורבים ודו תרבותיים משתנים), יכולים להחשב אינטגרטיביים (ברי) או דו תרבותיים (בירמן, ולפרומייז)

·   וזאת בכך שהמתבגרים האלה שומרים על תחושה ברורה של אתניות וגם חשים חלק מהזרם המרכזי של החברה.

·   אולם שני הסוגים נבדלים זה מזה בכך

·   שהדו תרבותיים מעורבים רואים את עצמם באופן ברור יותר כחלק מתרבות משולבת או ממוזגת (כמו שהציע בירמן)

·   ואילו הדו תרבותיים המשתנים (לסירוגים) נעים בין שתי התרבויות.

  • לא נמצאו ראיות לדפוסים של הטמעה, הפרדה  או שוליות.
  • התוצאות מראות שבתהליך האיזון בין שתי התרבויות, תחושת ההזדהות עם התרבות האמריקאית היא גורם קריטי

·   הזדהות אמריקאית משתנה באופן משמעותי בהתאם לדפוס ההזדהות

·   המתבגרים נבדלו במידה בה הם חשו כלולים בחברה הגדולה

·   כדי לחוש דו תרבותי, על האדם לראות את עצמם כחלק בחברה הכוללת.

·    הדו תרבותיים והמעורבים ראו את ארצות הברית כ"מסמלת גיוון", כך שהם חשו חלק מהחברה

·   הנפרדים ראו את ארצות הברית כ"לבנה" כך שחו שהם לא חלק מהחברה

  • בניגוד למודל הלינארי הקוטבי, התוצאות מראות שדו תרבותיות היא לא תופעה חד ממדית

·   כלומר הזהות האמריקאית והזהות האתנית לא נמצאות בשני קצוות מנוגדים של הרצף

·   אלא מהוות שני ממדים בלתי תלויים

·   להיות דו תרבותי אין פירושו להיות בין שתי תרבויות אלא להיות חלק משתיהן ברמות שונות.

ביקורת ובעיות במחקר

·   לא נמצא קשר בין תפיסת עצמית, חרדה ותבניות ההזדהות- ממצא מפתיע שמצריך מחקרי המשך (לפי החוקרים)

·   המתבגרים שנבחרו נבחרו רק מטווח של כיתות ט-י והם לא מייצגים את כל טווח גילאי ההתבגרות

·   מענין לבדוק האם התהליך של היווצרות הזהות האתנית של המתבגרים עשוי להסביר את ההבדלים בדפוסים דו תרבותיים

·   כלומר לבדוק במחקר אורך אם דו תרבותיות משתנה עם הגיל.

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: