פורסם על ידי: or100 | אוגוסט 11, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 9: מאמר 22

מאמר 22

  • מחקרים שונים התמקדו בשינויים החלים בזהות האתנית בעקבות מגע עם בני תרבות אחרת
  • מאמר 22 ומאמר 23 עוסקים בשינוי עמדות כלפי תרבות המקור בעקבות מגורים בתרבות אחרת.
  • מתברר
  • שהחשפות לתרבות אחרת, מביאה לידי עליה במידה שבה קבוצת המקור נחשבת חיובית
  • אנשים שעזבו את המדינה שלהם והיגרו למדינה אחרת רואים את עצמם דומים יותר לבני מדינת המוצא מאנשים שלא בחרו להגר

בנוסף

  • הם רואים את המאפיינים של מדינת המוצא באור חיובי יותר מאנשים שלא בחרו להגר
  • אפשר להמשיג את הממצאים כסוג של געגועים
  • תרבות המקור נצבעת באור חיובי בעקבות מגע עם בני תרבות אחרת משום שמדובר במחקר ארוך העוקב לאורך זמן אחר השינויים בזהות של אנשים העוברים לתרבות חדשה.
  • שינויים תרבותיים וחברתיים בעולם הם שכיחים ומתרחשים בדרכים שונות
  • הם יכולים ליצור שינויים חברתיים בקנה מידה גדול
  • ועם זאת השינויים החברתיים והתרבותיים יכולים להשפיע גם על אינדיבידואליים כאשר הם עוברים לסביבה תרבותית אחרת למשך תקופה ארוכה
  • · זהות תרבותית
  • · החברות הפסיכולוגית של הפרט בקבוצה לאומית אחת או שתיים בעלות הבדלים מובחנים בגיאוגרפיה, היסטוריה ושפה.

הקדמה:

מטרת המאמר

  • המטרה הכללית של המחקר היא לבחון הבטים ספציפיים של זהות תרבותית במצב של מפגש בין תרבותי. בהקשר בין תרבותי תוך התמקדות בשתי גישות תיאורטיות
  • שתי הגישות התיאורטיות
  • מסכימות שמגע עם תרבות החוץ מהווה אתגר לזהות התרבותית ועשוי להשפיע עליה
  • אך הן נבדלות באשר לכיוון ההשפעה:
  • לפי תיאורית הזהות החברתית, הזהות התרבותית הראשונית (תרבות הפנים) תתחזק
  • לעומתה טוענת תיאורית האקולטורציה כי יחול תהליך של אימוץ הזהות התרבותית החדשה.

1) תיאוריית הזהות החברתית

  • תיאוריית הזהות החברתית טוענת כי זהות תרבותית עומדת בפני אתגר ועוברת שינוי במהלך מגע ישיר בין שתי קבוצות תרבותיות שונות
  • הניבוי שלה: היא תנבא אישור מחודש של הזהות התרבותית המקורית – כלומר הזהות התרבותית הראשונית תתחזק

2) תיאורית אימוץ תרבות זרה (גישת האקולטורציה)

  • טוענת שכאשר אנשים חיים בסביבה שאינה סביבתם הטבעית הם עשויים לחוש כי הזהות התרבותית שלהם עומדת בפני אתגר, וגורמת לרכישת זהות תרבותית שאיננה הזהות המקורית.


הרחבה בנוגע לתיאורית הזהות החברתית, Tajfel, Turner

  • · הצורך שלנו לתפוס את הקבוצות שאליהן אנחנו שייכים כטובות יותר מקבוצות אחרות
  • · הסבר לזה הוא הצורך בהערכה עצמית חיוביות

  • · זהות חברתית היא
  • · חלק מהתפיסה האישית של האדם,
  • · מהידע שלו לגבי חברותו בקבוצה או קבוצות חברתיות,
  • · יחד עם הערך והמשמעות הרגשית בחברות זו
  • · לפי קבוצה זו קבוצות חברתיות מיצגות את הקשר הקריטי בין הסביבה החברתית והזהות האישית,
  • · לפיכך הגיוני להניח כי שינוים בסביבה התרבותית יהיו בעלי השפעה מעמיקה על הזהות התרבותית.
  • · עוד על זהות חברתית ממאמר 23

· תיאוריות הזהות החברתית שמות דגש על חשיבות החברות הקולקטיבית וההשפעות שלה על ההתנהגות

· תיאורית הזהות החברתית טוענת שהזדהות של אדם עם אנשים אחרים בעלי תכונות משותפות הינו חלק חשוב בהגדרה עצמית.

· ההזדהות משפיע על ההתנהגות

· לדוגמא:

· משיכה כלפי פרטים בתוך הקבוצה,

· שיפוט סטריאוטיפי לחברי קבוצה חיצונית

· טיפול מפלה לטובה לחברי הקבוצה הפנימית.

· זהות חברתית היא לא סטטית והיא תלויה בצורך בשייכות וייחוד

· (וזאת בשונה מתפיסת האני אשר יציבה לאורך זמן)

·          זהות אתנית טבועה בהקשר חברתי וקשורה לגורמים כגון: שפה, רקע תרבותי וכד'.

·          ניתן לנבא זהות אתנית על ידי גורמים כגון שפה, רקע תרבותי, אזור גיאוגרפי, מעמד חברתי

·          }


הזדהות חברתית וסטריאוטיפיים

  • · סטראוטיפים
  • · אילו הן מערכת של אמונות לגבי המאפיינים או התכונה של הקבוצה
  • · לסטראוטיפים שני תפקידים

1)       מספקים משמעות ותוכן לתווית מופשטת שהוצמדה לקבוצה חברתית

2)       מייצגים את בסיס ההגדרה העצמית ומווסתים כמה הבטים של התנהגות חברתית.

  • סטריאוטיפיים מיוחסים גם לקבוצות הפנים וגם לקבוצת החוץ

במגע בין אנשים מקבוצות שונות יש שתי השפעות אפשריות על סטריאוטיפיים

1 ) מגע בין אישי עשוי לאשר מחדש ולייצב את הסטריאוטיפיים (לפי תיאורית הזהות החברתית)

2) קשר ישיר בין קבוצות מוביל את האנשים לראות את הסטריאוטיפים של הקבוצה הפנימית והחיצונית באופן דומה יותר (יותר לפי גישת האקלטורציה- השערת המגע)

  • התוצאה היא הערכה חיובית יותר של הקבוצה החיצונית
  • (השערת המגע אומרת
  • שהדעות הקדומות הם תוצאה של חוסר הכרות
  • ברגע שיהיה מגע בין אנשים מקבוצות שונות
  • אז נראה שהדעות הקדומות לא תמיד נכונות
  • במחקר הנ"ל שבדק זאת ההשערה הזאת לא אוששה- להפך, השערת תיאורית הזהות החברתית אוששה).

גישת האקולטורציה- תיאורית אימוץ תרבות זרה

  • · אקולטורציה
  • היא מכלול השינויים החלים באדם או בקבוצה בעקבות המגע עם בן תרבות אחרת
  • האקולטורציה עשויה להיות כתוצאה של מגע ישיר בין בני תרבויות שונות
  • והיא עשויה להיות עקיפה, עקב שינויים אקולוגיים או דמוגרפיים שהוחדרו בידי בני תרבות אחרת.
  • · ברי מציע 4 סוגיים של שינויים התלויים ביחסיו של האדם עם התרבות המקורית והחדשה
  • · אינטגרציה, ספרציה, אסימליציה, מרגניליזציה
  • · כל אחת מהתגובות הפסיכולוגיות כוללות שינוי בהתנהגות ובזהות התרבותית.
  • · לפי חוקרים היוצאים מגישת האקולטורציה
  • נוכל להסיק כי אינדיבידואלים החיים בסביבה שהם לא הסביבה הטבעית שלהם, במשך פרק זמן מספיק ארוך
  • ולומדים באופן הדרגתי היבטים שונים של התרבות החדשה
  • יחוו בסופו של דבר שיני בזהות התרבותית שלהם לקראת התרבות החדשה
  • לפיכך, בקרב מהגרים נצפה למצוא רוב שרכש, במידה כלשהי, את הזהות התרבותית החדשה.

זהות דו תרבותית / זהות חד תרבותית

  • · זהות דו – תרבותית
  • אדם אשר מתפקד היטב בשתי תרבויות נאמר עליו שהוא  רכש זהות דו תרבותית
  • · זהות חד תרבותית (של תרבות המוצא או של התרבות השנייה)
  • · אדם המתפקד היטב בזהות אחת בלבד נאמר אליו הוא חד תרבותי
  • (של תרבות המוצא או של התרבות השנייה)


מטרת המאמר

  • לבדוק האם מגע בין קבוצתי
  • מעודד הזדהות חברתית עם הקבוצה התרבותית המקורית-
  • · כפי שטוענת תיאורית הזהות החברתית

או

  • האם מעודד הזדהות קבוצתית חברתי עם הקבוצה התרבותית החדשה-
  • · כפי שטוענת פרדיגמת הלמידה התרבותית.

המחקר בוחן 3 הבטים של זהות תרבותית

1)       תפיסה עצמית של סטריאוטיפיים

2)       הערכת קבוצות תרבותיות

3)       תפיסת הדמיון בין שתי הקבוצות

השערות המחקר

השערות המחקר של תיאורית הזהות החברתית

  • תיאורית הזהות החברתית מניחה 3  ההשערות מבוססות על ההנחה כי המגע הבין קבוצתי
  • מקל על הזדהות עם קבוצת המוצא,
  • גורם לתרבות הקיימת לבלוט יותר
  • גורם לקבלת אישור מחוזק של הזהות

1)       בהשוואה לאנשים חד תרבותיים, אנשים דו תרבותיים רואים את עצמם כדומים יותר לתרבות המקורית שלהם

2)       בהשוואה לאנשים חד תרבותיים, אנשים דו תרבותיים רואים את קבוצת התרבות המקורית שלהם באופן חיובי יותר

3)       בהשוואה לאנשים חד תרבותיים אנשים דו תרבותיים רואים את התרבות המקורית והחדשה כשונות יותר זו מזו.

השערות המחקר של תיאורית הלמידה התרבותית  (אקולטורציה)

  • תיאורית הלמידה התרבותית (אקולטורציה) מניחה 3 השערות לפיה אנשים מסתגלים תרבות החדשה על ידי
  • אימוץ התנהגויות, גישות וזהות של הקבצה התרבותית
  • במידה המבדיל אותם מאנשים חד תרבותיים.

4)       בהשוואה לאנשים חד תרבותיים אנשים דו תרבותיים רואים את עצמם כדומים יותר לתרבות החדשה שלהם

5)       בהשוואה לאנשים חד תרבותיים, אנשים דו תרבותיים רואים את קבוצת התרבות החדשה שלהם באופן חיובי יותר

6)       בהשוואה לאנשים חד תרבותיים, אנשים דו תרבותיים רואים את הקבוצה המקורית והחדשה כדומות יותר זו לזו.

שיטת המחקר

הנבדקים

מדגמים חד תרבותיים:

בארצות הברית

  • 100 נבדקים אמריקאים (52 נשים, 48 גברים)
  • גילאים 17-57
  • מדגם מגוון מבחינה אתנית
  • כולם דור שני במדינה

בגרמניה

  • 103 נבדקים גרמנים (71 נשים, 31 גברים)
  • גילאים 16-70
  • 69 סטודנטים
  • 34 עסקו במקצועות שונים

מדגמים דו תרבותיים:

גרמנים בארצות הברית

  • 51 נבדקים שנולדו בגרמניה וחיו בארצות הברית (33 נשים, 18 גברים)
  • גילאי 23-70
  • משך השהיה בארצות הברית נע בן 9 חודשים ל 31 שנים
  • משך שהייה ממוצע 18.1 שנים בארצות הברית
  • 14 סטודנטים ו 36 עסקו במקצועות שונות

אמריקנים בגרמניה

  • 31 נבדקים שנולדו בארצות הברית וחיו בגרמנית (18 נשים ו 19 גברים)
  • גילאי 16-36
  • משך השהייה בגרמניה נע בין 9 חודשים ל 44 שנים
  • משך שהייה ממוצע 6 שנים בגרמניה.
  • 9 סטודנטים ו 28 ממקצועות שונות.
  • השאלונים כללו:


המשתנים שנמדדו

חד תרבותיים

א)      דירוג תאור עצמי

ב)       דירוג הקבוצה האמריקנית (סטראוטיפים)

ג)        דירוג הקבוצה הגרמנית (סטראוטיפים)

ד)       דירוגי רציה

ארצות הברית

  • מילאו שאלונים לדיווח עצמי בישיבות קבוצה

גרמניה

  • השאלונים הועברו במהלך הרצאות, אירוע חברתי, והוחזרו לאחר שבוע בדואר באופן אנונימי.
  • סדר העברת השאלונים היה זהה למדגם החד תרבותי.

דו תרבותיים

אמריקנים בגרמניה

  • היו כאלה שהשתתפו בקורס שפה או תוכנית לימודים בחו"ל,
  • וכן כאלה שנאספו באמצעות קשרים אישיים
  • השאלונים הועברו בדואר באופן אנונימי.

גרמנים בארצות הברית

  • נענו לשאלות שפורסם בשפה הגרמנית בקליפורניה
  • חלקם נאספו באמצעות ארגוני סטודנטים בין לאומיים

חושבו 5 מדדים

  • מתוך ארבעת הדירוגים של העצמי

א)      דירוג תאור עצמי

ב)       דירוג הקבוצה האמריקנית (סטראוטיפים)

ג)        דירוג הקבוצה הגרמנית (סטראוטיפים)

ד)       דירוגי רציה

  • · חושבו 5 מדדים

א)      הדמיון בין האדם לקבוצת הפנים שלו

ב)      הדמיון בין האדם לקבוצה האחרת

ג)        המידה שבה קבוצת הפנים נחשבת לבעת מאפיינים רצויים

ד)       המידה שבה קבוצת החוץ נחשבת לבעלת מאפיינים רצויים

ה)      הדמיון בין קבצת הפנים וקבוצת החוץ

תוצאות המחקר חולקו ל 4 קבוצות

א) הבדלים בתפיסת הדמיון בין העצמי והסטריאוטיפיים -(הדמיון בין האדם לקבוצת הפנים שלו, והדמיון בין האדם לקבוצת החוץ)

ב) הבדלים בהערכת הקבוצות התרבותיות – (המידה שבה קבוצת הפנים נחשבה בעלת מאפיינים חיוביים, והמידה שבה קבוצת החוץ נחשבה בעלת מאפיינים חיוביים)

ג) הבדלים בתפיסת הדמיון בין הקבוצות התרבותיות

ד) הבדלים אישיים בגיל ואורך החשיפה.

א) הבדלים בתפיסת הדמיון בין העצמי והסטראוטיפיים התרבותיים- בנוגע להשערות 1,4

  • · נבדק
  • האם הדמיון בין העצמי והקבוצה הפנימית היה שונה בקרב לאום ומגע תרבותית וזאת באמצעות השוואת חד תרבותיים ודו תרבותיים – גרמניים ואמריקנים
  • נמצא
  • כי הלאום או האינטגרציה בין מגע תרבותי ולאום לא היו משמעותיים
  • · עם זאת נמצאה השפעה של מגע תרבותי
  • קבוצות דו תרבותיות תיארו את עצם כדומות יותר לקבוצת המקור מאשר קבוצות חד תרבותיות (אישוש להשערה 1 – תיאורית הזהות התרבותית)
  • בהשוואה בין תיאורי העצמי לתיאורי הקבוצה הזרה לא נמצא השפעה או אינטראקציה משמעותית.
  • מגע בין תרבותי לא משנה את מידת הדמיון הנתפס לקבוצת החוץ  (בניגוד להשערה 4 של גישת האקלטורציה).
  • כלומר התוצאות תומכות בהנחה כי אנשים דו תרבותיים הנמצאים במגע ישיר עם קבוצה תרבותית חיצונית רואים את עצמם בממוצע כדומים יותר לקבוצה התרבותית המקורית שלהם, כפי שטוענת תיאורית הזהות החברתית (השערה 1)

ב) הבדלים בהערכת הקבוצות התרבותית

  • · במבחן שבדק את הערכת הקבוצה הפנימית נמצאה השפעה משמעותית אחת: השפעת המגע התרבותי
  • אמריקנים וגרמנים דו תרבותיים העריכו את הקבוצה התרבותית המקורית שלהם באופן חיובי יותר מאשר קבוצות חד תרבותיות (אישוש להשערה 2 – תיאורית הזהות התרבותית)
  • במבחן שבדק את המידה שבה קבוצת החוץ נחשבת לבעלת מאפיינים חיובים
  • נמצא שהשפעת המגע או האינטראקציה לא היו משמעותיים, עובדה המצביעה על כך שהדו תרבותיים והחד תרבותיים לא נבדלו בהערכת התרבויות החדשות שלהם
  • · כלומר השערה כי הדו תרבותיים ראו את הקבוצה החיצונית שלהם באופן חיובי ותר מהחד תרבותיים לא קיבלה תמיכה (השערה 5) – וכך יש תמיכה נוספת להשערה 2
  • · לסיכום ביניים:
  • בהשוואת תוצאות הערכת הקבוצה הפנימית והחיצונית של חד תרבותיים ודו תרבותיים
  • נראה כי הערכת הקבוצה הפנימית השתנתה בהתאם למגע התרבותי
  • ואילו הערכת הקבוצה החיצונית היתה קבוע בקרב קבוצות חד ודו תרבותיים
  • הדבר תומך בתיאורית הזהות החברתית
  • ההשערה שנבדקים דו תרבותיים יראו את הקבוצה החיצונית באופן חיובי יותר לא קיבלה תמיכה.

ג) הבדלים בתפיסת הדמיון בין הקבוצות התרבותיות

  • · נמצא
  • שאנשים שחוו מגע ישיר עם קבוצה תרבותית שונה משלהם- הקבוצה הדו תרבותית- , ראו פחות דמיון בין קבוצתם ובין אותה קבוצה חיצונית
  • בניגוד לכך, אנשים חד תרבותיים רואים את שתי הקבוצות התרבותיות כדומות יותר זו לזו.
  • · התוצאות תומכות בהשערה שהתבססה על תיאורית הזהות החברתית
  • לפי אנשים שחווים מגע ישיר עם קבוצה חיצונית רואים את הקבוצה הפנימית והחיצונית כפחות דומות זו לזו (השערה 3)
  • ההשערה המנוגדת לפי אנשים רואים את הקבוצה החיצונית והפנימית כדומות יותר זו לזו, כאשר הם באים במגע ישיר עם הקבוצה החיצונית, לא קיבלה תמיכה (השערה 6)
  • · הרציונל
  • ניתוחים קודמים לא החשיבו הבדלים אינדיבידואלים בגיל ובאורך החשיפה כמשתנים המשפיעים על השונות.
  • כותב המאמר גורס כי:
  • הנחות גישת הזהות החברתית נכונות במפגשים קצרי טווח
  • ואילו הלמידה התרבותית מלמדת על תהליך ארוך טווח
  • אם זהו אכן המקרה,
  • אז תפיסת הדמיון של העצמי לקבוצה המקורית צריכה לרדת לאורך החשיפה
  • והערכת התרבות המקורית צריכה ליפחות.

ד) הבדלים אישיים בגיל ואורך החשיפה

בנוסף

  • תפיסת הדמיון לתרבות החדשה צריכה לעלות, והערכת קבוצה זו צריכה להיות לחיובית יותר.
  • תפיסת הדמיון בין שתי התרבויות צריכה להעלות עם העליה בחשיפה תרבותית.
  • כנראה שנמצא (ולא ברור לי עד הסוף) שגיל או אורך החשיפה לא קשורים באופן נכר לתפיסה הסטריאוטיפים והערכת חמשת המדדים.
  • אבל זה לא חשוב, כי הספר לא שואל על זה.

סיכום התוצאות

השערות 1,2,3, שהתבססו על תיאורית הזהות החברתית קיבלו תמיכה

1)       בהשוואה לאנשים חד תרבותיים נשים דו תרבותיים רואים את עצמם כדומים יותר לתרבות המקורית שלהם. (תרשים 1)

2)       בהשוואה לאנשים חד תרבותיים, אנשים דו תרבותיים רואים את קבוצת התרבות המקורית שלהם באופן חיובי יותר.  (תרשים 3)

3)       בהשוואה לאנשים חד תרבותיים אנשים דו תרבותיים רואים את התרבות המקורית והחדשה כשונות זו מזו (תרשים 5)

השערות 4,5,6 שהתבססו על פרדיגמת הלמידה התרבותית לא קיבלו תמיכה

4)       בהשוואה לאנשים חד תרבותיים הדו תרבותיים רואים את עצמם כדוים יותר לתרבות החדשה שלהם (לא אושש)- (תרשים 2)

5)       בהשוואה לאנשים חד תרבותיים הדו תרבותיים רואים את קבוצת התרבות החדשה שלהם באופן חיובי יותר. (לא אושש) – (תרשים 4)

6)       בהשוואה לאנשים חד תרבותיים הדו תרבותיים רואים את התרבות החדשה והמקורית כדומות יותר זו לזו

  • תוצאות ההשוואה בין חד תרבותיים ודו תרבותיים מראות כי המגע הבין תרבותי לא עודד רכישה של תפיסה וזהות של התרבות החדשה
  • היחסים בין המגע התרבותי והתפיסה העצמית הסטריאוטיפית, וכן תפיסת הדמיון בין הקבוצות מצביעים על כך שאנשים דו תרבותיים נטו לאשר מחדש את הזהות התרבותית המקורית שלהם.
  • אישור מחדש זה נצפה ללא קשר למוצא הנבדקים.

דיון  / מסקנות המחקר

1)

  • חיים בתרבות חדשה למשך כמה חודשים משפיעים על הדרך בה אנשים רואים את עצמם ואת האחרים ביחס לקבוצה התרבותית המקורית והחדשה.
  • אנשים החיים במגע בין תרבותי השתמשו בקבוצת התייחסות לצורך תפיסה עצמית במידה רבה יותר מאשר אנשים שאינם חווים מגע בין קבוצתי יום יומי.

2)

  • אנשים החווים מגע בין קבוצתי, מתמידים יותר בהבדלים בין הקבוצות ובסטראוטיפיים לגביהם.
  • במסגרת מגע בין קבוצתי  ניתן לראות הבדלים אילו באופן ישיר
  • ויתכן שהם מספקים אישור של סטריאוטיפיים המסייעים בהשגת זהות חברתית חיוביות בהימצאות הבחנה מרבית בין הקבוצה הפנימית והחיצונית
  • תוצאות אילו נמצאו בשתי הקבוצות התרבותיות.

ביקורת/ מגבלות המחקר

  • באופן כללי יש סימני שאלה רבים האם המדגם שנילקח מייצג את האוכלוסייה כולה

1)

  • שני המדגמים הדו תרבותיים היו מבוגרים יותר בממוצע מאשר המדגמים החד תרבותיים
  • כמה תאורטיקנים טענו כי בני 20 עומדים בפני נושאי זהות שונים מאילו של בני 30
  • קיימת טענה כי הנושאים המרכיבים את הזהות משתנים לאורך זמן, ולכן למרות שאפקט של גיל לא נצפה מתוך מדגם דו תרבותי
  • יתכן שמשתנה הגיל ולא משתנה המגע התרבותי גרמו לכך שהדו תרבותיים הזדהו בעוצמה רבה יותר עם קבוצת המקור שלהם

2)

  • המדגמים נאספו בעיקר במערב ארצות הברית וצפון גרמניה.
  • לפיכך קשה להעריך עד כמה הם מייצגים גרמניים ואמריקאים באופן כללי.

3)

  • כמה נבדקים גויסו למחקר דרך מודעה בעיתון ובאירועים חברתיים שכוונו במיוחד למתעניינים בנושאים תרבותיים- יתכן שעובדה זו גרמה להטיה מדגמית.
  • בגלל שהמדגם הנבחר של הדו תרבותיים המתענינים באופן פעיל בנושאים הקשרים לתרבות המקור שלהם עשויים להגדיל אפקט האישור מחדש שנמצא.
  • בכל אופן ננקטו פרוצדורות גיוס אחרות אצל האמריקאים ועדיין, אפקט האישור חזר על עצמו בשני המדגמים
  • לפיכך יתכן כי פרוצדורת המדגם לא האחראית הבלעדית לממצאים.

4)

  • מכיון שהתוצאות מבוססות על ניתוח עצמי- אז זוהי הגבלה מתודולוגית
  • רצוי שמחקרים עתידיים יתמקדו בצורות נוספות של אינפורמציה, כגון והבטים התנהגותיים של הזהות, דיווח אובייקטיבי יותר על ידי מחקר זוגות והערכת יכולת תרבותית.

5) ביקורת שלא נמצאת במחקר.

  • משך השהייה של גרמנים בארצות הברית הוא ארוך יותר (18.1 שנים בממוצע), ואילו משך השהייה של אמריקאים בגרמניה (6 שנים בממוצע)
  • דבר שיכול להשפיע על התוצאות.

השלכות ומחקר עתידי

1)

  • הממצאים הנוכחיים הם בעלי השלכות על מודלים של יחסים בין קבוצתיים ומסגרות בהן מתרחש מגע בין קבוצתי.
  • בהקשר של מגע ישיר בין קבוצות יש לקחת בחשבון כי הזהות עם קבוצה חברתית חדשה עשויה להיות תכונה בלתי מסתגלת עבור אנשים
  • במקום זאת יש להכיר בכך שאנשים עשויים לנסות להבטיח את הזהות המקורית שלהם
  • לאחר שזהות זאת קיבלה אישור, האדם יכול להמשיך לבחון את היחסים עם הקבוצה החיצונית וההתנהגויות הקשורות אליה.

2)

  • יש צורך במחקר עתידי לגבי השאלה אם הזדהות עם התרבות קשור במוכנות רבה יותר לחקור תרבויות אחרות ומודעות תרבותית רבה יותר בטווח הארוך.

3)

  • לא ברור האם תבניות ההזדהות התרבותית במסגרת מגע בין קבוצתי שנמצא במחקר זה תואמות קבוצות מובחרות יותר מאשר אלה שנבחנו כאן

מסקנות

  • כפי שכתבתי בפתיחה
  • שהחשפות לתרבות אחרת, מביאה לידי עליה במידה שבה קבוצת המקור נחשבת חיובית
  • אנשים שעזבו את המדינה שלהם והיגרו למדינה אחרת רואים את עצמם דומים יותר לבני מדינת המוצא מאנשים שלא בחרו להגר

בנוסף

  • הם רואים את המאפיינים של מדינת המוצא באור חיובי יותר מאנשים שלא בחרו להגר
  • אפשר להמשיג את הממצאים כסוג של געגועים
  • תרבות המקור נצבעת באור חיובי בעקבות מגע עם בני תרבות אחרת משום שמדובר במחקר ארוך העוקב לאורך זמן אחר השינויים בזהות של אנשים העוברים לתרבות חדשה.
  • · ההנחה של תיאורית הזהות החברתית אוששה

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: