פורסם על ידי: or100 | אוגוסט 11, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 9: מאמר 21: סתירות בין אימוץ תרבות זרה ובין רווחה: תפקידה של הקונפורמיות / רוקס ושוורץ

מאמר 21: סתירות בין אימוץ תרבות זרה ובין רווחה: תפקידה של הקונפורמיות / רוקס ושוורץ

  • גם מאמר זה (כמו 20) עוסק בפערים הנוגעים לעמדות כלפי אקולטורציה
  • במאמר 21 נבדקו הפערים בין עמדות המהגרים לבין העמדות אשר לדעתם בני קבוצת הרוב היו רואים באור חיובי.

תקציר

  • המחקר בדק את הסתירה בין
  • גישת המהגרים לאמץ את התרבות הזרה
  • ובין הציפיות של החברה הקולטת מהמגרים לאמץ את תרבותיים
  • המחקר חקר מאה עולים חדשים מברית המועצות לשעבר שהיגרו לישראל
  • העולים דיווחו
  • עד כמה הם מרוצים מחייהם (בדיקת רווחה נפשית)
  • עד כמה הם מוכנים לאמץ את התרבות הזרה (הישראלית) (סוג הגישה הבסיסית כלפי אקלטורציה
  • מה הם חושבים שהישראלים מצפים מהם (מה מצפה מהם קבוצת הרוב)
  • התוצאות הראו  ש
  • העולים החדשים סבורים שהישראלים היו רוצים שהעולים יותרו על התרבות הייחודיות שלהם, ויטמיעו את הזהות הישראלית
  • וזאת יותר ממה שהמהגרים עצמם מוכנים להטמיע
  • תפיסה זו חשובה מכיון שהחוקרים מצאו שהתפיסה הנ"ל של העולים פוגעת בתחושת הרווחה האישית של חלק מהעולים
  • הכוונה לעולים אשר מקנים חשיבות רבה לציות לנורמות, ולציפיות חברתיות.

מבוא כללי לנושא

  • הגירה ממדינה אחת לאחרת נושאת פוטנציאלי לצמיחה אישית והתפתחות, יחד עם זאת תהליך זה עשוי להיות מלווה במצוקה פיזית או פסיכולוגית
  • אחד הגורמים שעלול לתרום למצוקה הזאת זהו הלחץ שאותו חווים המהגרים מתרבות אחת לתרבות אחרת במהלך התהליך שלהם להגדיר מחדש את זהותם ולהסתגל לסביבה החברתית החדשה.
  • שינוי תרבותי משפיע על היבטים רבים של העצמי ודורש הגדרה עצמית מחודשת עם זהות עצמית חברתית.

מבוא למחקר ספציפי זה

  • מחקר זה מתמקד בהיבט אחד של התהליך המורכב של הגדרת זהות חברתית
  • המחקר מתעניין בסתירה שבין
  • מה שהמהגרים רואים כדרישה מצד החברה המארחת לוותר על הזהות התרבותית הייחודית שלהם
  • לבין
  • הרצון שלהם (של המהגרים) לאמץ את הזהות התרבותית החדשה.

מטרת המחקר והשערות באופן כללי

  • · מטרת המחקר לבדוק
  • האם יש השפעה לסתירה הנ"ל,
  • של אימוץ התרבות הזרה
  • על סיפוק המהגרים מחייהם במדינה החדשה.
  • · השערת החוקרים
  • הבדלים אישיים ביחס לתכונה של קונפורמיות, הם המהווים את הסתירה של אימוץ התרבות והרווחה של המהגרים (הסיפוק האישי שלהם)
  • במילים אחרות:
  • יש גורם מתווך שהוא קונפורמיות

רקע תיאורטי: התיאוריה של Berry בענין הזהות הרב תרבותית.

  • כפי שכתבתי, ברי הבחין בין ארבע אוריינטציות העוסקות בקבלת המרכיבים התרבותיים החדשים בזהות המהגרים:
  • בחינה בו זמנית של התשובות לשתי הסוגיות קובעת את הגישה הבסיסית של האדם כלפי האקולטורציה- ואז מתקבלת טבלה 2*2
האם רוצים לשמור על תרבות המקור
האם רוצים לבוא במגע עם בני התרבות האחרת כן לא
כן Integration

אינטגרציה (מיזוג)

Assimilation

אסמילציה (הטמעה/ התבוללות)

לא Separation

ספרציה (הפרדה/ ניתוק)

מרגינליזציה (שוליות)

ממצאי מחקרים קודמים בנוגע לגישה של ברי

  • מחקרים קודמים בתחום ייחסו את ארבעת האסטרטגיות לרווחה ובריאות נפשית של המהגרים בני  קבוצת המיעוט
  • הממצא היציב ביותר הוא:
  • שהמהגרים שמעדיפים ומשיגים מידה כלשהי של אינטגרציה חווים פחות בעיות פסיכולוגיות.
  • ההסבר העיקרי לממצא זה מצביע על הבדלים במשאבים התרבותיים והחברתיים של המהגרים
  • האינטגרציה מאפשרת למהגרים מעורבות של שתי תרבויות שונות,
  • האינטגרציה מספקת את התמיכה החברתית תרבותית התומכת ביותר עבור הבריאות הנפשית של האינדיבידואליזם (המהגרים- בני קבוצת המיעוט)

ניגודים באימוץ תרבות זרה (בין התרבות הקולטת למהגרים)

  • · באופן כללי
  • הנקודה המרכזית שהמהגרים חושבים שהחברה הדומיננטית מצפה מהם להכחיד את זהותם הייחודית במידה רבה יותר מאשר המהגרים היו רוצים לעשות זאת.
  • · פירוט:
  • קבוצות המיעוט בני תרבות אחת, לא תמיד יכולות להתמיד באסטרטגיית אימוץ התרבות הזרה שהם מעדיפים
  • בנוסף, הציפיות של החברה הקולטת להסתגלות של המהגרים, משפיעות גם על אימוץ התרבות הזרה של המהגרים.
  • האידיאולוגיה הרב תרבותית היא:
  • שהחברה הקולטת היא זאת שקובעת את הגבולות והאילוצים של המהגרים ולפיהם הם יכולים להתמיד באסטרטגיית אימוץ התרבות הזרה.
  • כתוצאה מכך
  • ייתכן שמצב שקבוצות המיעוט (המהגרים) ירצו לאמץ את התרבות הזרה באמצעות אסטרטגיה מסוימת,
  • אבל בני קבוצת הרוב (החברה הקולטת) היא זאת שקובעת את האילוצים והגבולות האינדיבידואליים בקבוצת המהגרים.

הסתירות באימוץ תרבות זרה ורווחה רגשית

  • החוקרים סבורים שרוחה רגשית קשורה לסתירה שבין
  • האסטרטגיה של אימוץ התרבות שמעדיפה קבוצת המיעוט
  • ובין האסטרטגיה שהחברה הקולטת מצפה מקבוצת המיעוט לאמץ.

{

  • המציאות מבטאת שהזהות החברתית של המהגרים היא נחותה יותר, ויש לה סטיגמות מצד החברה הדומיננטית (הקולטת)
  • כאשר המהגרים חווים לחץ להטמיע את הזהות של התרבות הקולטת, הם עשויים לפרש זאת כלחץ המבטא את הנחיתות שלהם.

}

  • · החוקרים מציינים שני תהליכים שבאמצעותם תפיסת הזהות נחשבת נחותה ועשויה להשפיע על הרווחה הרגשית

א)

  • לשאת זהות בעלת סטיגמה, במיוחד כזאת שנשלטת מצד הקבוצה הדומיננטית, עשויה לגרום לאיום מתמיד של אפליות ודעות קדומות כלפי המהגרים

ב)

  • במקרים של אימוץ תרבות זרה (התרבות של המהגרים), החברים בחברה הדומיננטית נוטים לראות את המהגרים כמאמצים את הזהות הנחותה באופן חופשי-
  • · דבר שעלול להוביל לאפליה חמורה
  • בני המקרים מהגרים אשר מתעקשים לשמור על הזהות הייחודית, בחברה שמצפה מהם לוותר על הזהות הזאת, עשויים לחוות נידוי, חרם, או אף עונשים במקרים מסוימים.

התפקיד המתווך של הקונפורמיות

  • בהתייחס לרצון לשמור על תרבות המקור ותחושת הלחץ לאמץ את תרבות הקבוצה הדומיננטית
  • עבור אנשים קונפורמיים האימוץ של כל אחת מהגישות הנ"ל היא קשה
  • בגלל שאנשים קונפורמיים יעדיפו שלא לפגוע באחרים, ולא להפר נורמות חברתיות,
  • הם יתכופפו לרצונות של אחרים שעמם יש להם מגע תכוף
  • אנשים קונפורמיים מייחסים חשיבות גבוהה לנימוס, צייתנות, ושליטה עצמית
  • הם מודאגים מסנקציות אפשריות מהסביבה כגון: נידוי או התעלמות- דבר שעשוי להשפיע על הרווחה הרגשית שלהם
  • אנשים קונפורמיים הם בעלי נטיה נמוכה יותר לעזוב את הקבוצה, וזאת משום שהם מייחסים חשיבות גבוהה לנורמות, לסטנדרטים חברתיים ולשינוי הסדר החברתי
  • לפיכך האנשים  הקונפורמיים חשופים יותר לתוצאה מזיקה של זהות חברתית שלילית.

השערות המחקר

  • באופן כללי ההשערה היא:
  • שהחשיבות שמייחסים אנשים לתפקיד המתווך של הקונפורמיות, יסייע (ישפיע)
  • בהשפעת הסתירות (סתירת ההטמעה, וסתירת ההפרדה)
  • על הרווחה הרגשית.

1. סתירת ההטמעה

  • התפיסה שחברי הקבוצה הדומיננטית מצפים  מהאדם להטמע (לא לשמור על תרבות המקור, וכן לבוא במגע עם בני התרבות האחרת), יותר מאשר האדם רוצה
  • תהיה קשורה לרווחה נפשית שלילית יותר
  • · בקרב המהגרים המייחסים חשיבות גבוהה לקונפורמיות
  • לעומת מהגרים המייחסים חשיבות נמוכה לערך זה.
  • (=סתירת ההטמעה)

2. סתירת ההפרדה

  • התפיסה שחברי הקבוצה הדומיננטית מצפים מהאדם להפרדה (כן לשמור על תרבות המקור, ולא לבוא במגע עם בני התרבות האחרות) פחות מאשר האדם רוצה
  • תהיה קשורה לרווחה רגשית שלילית יותר
  • · בקרב המהגרים המייחסים חשיבות גבוהה לקונפורמיות
  • לעומת מהגרים המייחסים חשיבות נמוכה לערך זה
  • (=סתירת ההפרדה).
  • לקחו 100 מהגרים חדשים שעלו מברית המועצות לשעבר,
  • החיים בישראל חמש שנים או פחות
  • כולם סטודנטים במדעי החברה- גיל ממוצע 21.25
  • מלאו שאלות אנונימי בשפת האם שלהם (רוסית)

שיטת המחקר

נבדקים

השאלות

1)       החשיבות שהם מייחסים לקונפורמיות

2)       הרווחה הרגשית הסוביקטיבית שלהם

3)       גישות אימוץ התרבות הזרה שלהם

מדדים

קונפורמיות

  • דירגו את חשיבות 56 הערכים בסקר של שוורץ
  • החוקרים השתמשו בדירוג הממוצע של ארבעת ערכי הקונפורמיות (נימוס, משמעת עצמית, כבוד להורים ולמבוגרים, צייתנות) בכדי למדוד את החשיבות שמייחסים הנבדקים לקונפורמיות
  • נמדד על ידי סולם הסיפוק מהחיים שפותח על ידי דינר וחבריו.

רווחה רגשית

גישות כלפי אימוץ תרבות זרה

  • נמדדו 5  תחומים של התנהגות תלויית זהות שזוהו בקרב מהגרים רוסיים לישראל
  • שפה, תרבות, חגים, ידידות וערכים
  • לכל תחום נמדדו 3 פריטים התואמים את שלושת האסטרטגיות
  • הטמעה, הפרדה, אינטגרציה
  • הנבדקים היו צריכים לציין את מידת ההסכמה שלהם עם 15 פריטים על סולם מ 1 (לא מסכים כלל) ועד 7  (מסכים בהחלט)
  • דוגמא להטמעת תרבות
  • אנו חיים בישראל וצריכים להכחיד את התרבות הרוסים ואת המנהגים הישנים שלהם.

תפיסת הסתירות

  • חושבה הסתירה בין גישת המהגרים לגישה שהם חושבים שהקבוצה הדומיננטית מצפה מהם

­­­­­­­­­­­­­­­__________ = (גישת = (גישת ( גישת המהגרים ) (הגישה הנתפסת כצפויה מהרוב הדומיננטי)

  • כלומר באמצעות ההטמעה וההפרדה נבנה עבור כל נבדק שני מדדים של הסתירה בין הגישות של החוקרים והגישות הנתפסות כצפויות מצד הרוב הדומיננטי- והתקבל תוצאת השבר
  • תוצאות אילו משקפות את הלחץ הנתפס להכחדת הזהות הייחודית והטמעות בחברה הדומיננטית

תפיסת הסתירות מדדי סתירה

1) סתירת הטמעה:

  • תוצאות גבוהות מצביעות על כך שהנבדקים תופסים כי הרוב מצפה מהם להיטמע יותר ממה שהם רוצים להטמע

2) סתירת הפרדה

  • תוצאות גבוהות של השבר מצביעות על כך שהנבדקים תופסים כי הרוב מצפה מהם להפרדה פחות משהם רוצים לעשות זאת

תוצאות עבור שלושת סוגי ההסתגלות

  • בנוגע להטמעה, אינטגרציה, והפרדה
  • אינטגרציה היתה סוג ההסתגלות המועדף
  • אחרי הפרדה
  • ובסוף הטמעה

תוצאות: עבור סתירות בין גישת הסתגלות של המהגרים והגישות שהם מאמינים שהחברה הישראלית מצפה מהם להחזיק

  • ממוצע הסתירה הגדולה ביותר נגע לגישת ההטמעה
  • המהגרים האמינו שהחברה המארחת רוצה שהם יטמעו יותר מאשר הם רוצים בעצמם
  • אצל 80 מהמהגרים הגישה כלפי הטמעה היתה חיובית פחות מהגישה שהם האמינו חברי התרבות המארחת מצפה מהם.

  • · גישת הפרדה:
  • המהגרים האמינו שהחברה המארחת רצתה שהם יפרדו פחות מהם רצו זאת בעצמם.
  • · אצל 73% הגישה כלפי הפרדה היתה חיובית ותר מהגישה שהם תפסו כצפויה מצד החברה המארחת.

  • · גישת אינטגרציה
  • · המהגרים האמינו גם כי החברה המארחת רוצהשהם יעברו אינטגרציה פחות משהם רצו זאת
  • · אצל 83% היתה דעה זאת.

תוצאה: קשר בין רווח רגשית ובין סתירות בין גישות ההסתגלות והגישות הנתפסות כמועדפות על ידי החברה המארחת

  • יש קשר חלש, שלילי, ובלתי משמעותי.
  • כשאין הבחנה בין המהגרים על פי הערכים האישים שלהם
  • אז קיימת תמיכה מועטה בהנחה כי הסתירה היא בעלת השפעה שלילית על הרווחה הרגשית
  • (כלומר בסעיף הבא יתברר שהקשר מתחזק על ידי קונפורמיות)

התוצאות החשובות של מחקר זה: השפעת הסתירות בין הגישות האישיות והצפויות בהתאם לחשיבות המיוחסת לקונפורמיות

  • בהתאם להשערה 1:
  • · הקשר בין רווחה רגשית וסתירה בגישה לגבי הטמעה היה תלוי בחשיבות המיוחסת לקונפורמיות
  • אצל אלו שהעריכו קונפורמיות אז הסיפוק מהחיים נמצא בקשר שלילי עם הסתירה בין הגישה האישית לגמה הטמעה וגישה הנתפסת כצפויה
  • עבור שאר הנבדקים לא נמצא קשר בין המשתנים
  • בהתאם להשערה 2
  • · הקשר בין רווחה רגשית ובין סתירה בגישות בנוגע להפרדה היה תלוי בחשיבות המיוחסת לקונפורמיות.
  • · אצל אלו שהעריכו קונפורמיות הסיפוק מהחיים היה בקשר שלילי עם הסתירה בין הגישה האישית כלפי הפרדה לגישה הנתפסת כצפויה.
  • · עבור שאר הנבדקים לא נמצא קשר בין המשתנים.

מסקנות

א)

  • התוצאות מצביעות על כך שסתירות הסתגלות עשויות להשפיע על הרווחה הרגשית של חלק מהאנשים אך לא של כולם
  • הסתירות מתייחסות באופן שלילי לסיפוק מהחיים עבור מהגרים המייחסים חשיבות גבוהה לקונפורמיות

ב)

  • סתירות הסתגלות אינן קשורות ברווחה רגשית עבור מהגרים המייחסים חשיבות נמוכה לקונפורמיות
  • לפיכך, כפי ששוער, ערכי הקונפורמיות מתווכחים את הקשרים בין רווחה רגשית לבין סתירות בגישות כלפי אימוץ תרבות זרה.

ג)

  • התוצאות מדגישות שבכדי להבין את הסתגלות המהגרים יש לדון את המאפיינים האינדיבידואלים ואת ההקשר החברתי בו זמנית.

דיון לסיכום

  • · הגישה המועדפת לאימוץ תרבות זרה על ידי מהגרים:
  • אינטגרציה, אחר כך הפרדה, ולבסוף הטמעה
  • · נמצאו סתירות
  • רוב המהגרים האמינו שהחברה הדומיננטית מצפה מהם להטמע יותר ממה שהם רוצים
  • ומצפה מהם להפרדה פחות ממה שהם רוצים
  • · שלילת הסבר חלופי:
  • במחקר לא נמצא קשר בין גישת ההסתגלות (המועדפות והמצופה) לבין החשיבות המיוחסת לקונפורמיות
  • לפיכך הרצון לאימוץ התרבות הדומיננטית לא קשור לקונפורמיות, לרצון לרצות או לפעול על פי הנורמות.
  • · הסבר חלופי
  • שינוי הזהות התרבותית עשוי לדרוש משאבים רגשיים החסרים בקרב אנשים בעלי תחושת רווחה רגשית נמוכה,
  • ייתכן כי הם מעדיפים לשמור על הזהות המקורית, אפילו לאור הלחץ מצד החברה הדומיננטית
  • המידע אינו מספק מידע לגבי המשאבים הרגשיים של המהגרים.
  • · הסבר חלופי
  • יתכן שמשתנים פוטנציאלים אחרים יכולים להסביר את הקשרים בין סתירות של אימוץ תרבות זרה לבין רווחה רגשית

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: