פורסם על ידי: or100 | אוגוסט 11, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 9: מאמר 20: גישות של חברי קבוצות רוב וחברי קבוצות מיעוט כלפי מהגרים

מאמר 20: גישות של חברי קבוצות רוב וחברי קבוצות מיעוט כלפי מהגרים

  • מחקר זה (ומחקר 21) עוסק בפערים בין העמדות של בני הקבוצה הדומיננטית לבני קבוצת המיעוט בנוגע להסתגלות

תמצית

  • בשני מחקרים
  • אחד על  94 מהגרים מרוקאים ו 203 מהגרים טורקים
  • השני על  1844 של הרוב ההולנדי
  • בדקו איך הקבוצות מגיבות לאסטרטגיות הסתגלות שונות של האנשים עם רקע מרוקאי/ טורקי
  • האסטרטגיות הם (לפי ברי)
  • אסימלציה (הטמעה)- התרבות המקורית נחשבת לא חשובה, בעוד שקשר עם הרוב נחשב חשוב)
  • אינטגרציה–  גם התרבות המקורית נחשבת חשובה, וגם הקשר עם הרוב נחשב חשוב)
  • ספרציה (התרבות המקורית נחשבת חשובה, בעוד שהקשר עם הרוב לא חשוב
  • מרגנליזציה (שוליות)– גם התרבות המקורית לא נחשבת חשובה וגם הקשר עם הרוב לא נחשב חשוב

מחקר 1- בחן את סוג ההסתגלות המועדף על מרוקאים וטורקים המהווים קבצת מיעוט החיים בהולנד (קבוצת הרוב)

  • הנבדקים הגיבו לתסריט (מאמר עיתונאי פיקטיבי)  המיצג את אחד מארבעת האסטרטגיות
  • מהגרים מרוקאים ותורכיים היו צריכים להצביע האם הם מזהים את עצמם עם האדם בתסריט
  • גם נמדדו התגובות הנורמטיביות שלהם והתגובות ריגושיות
  • ממצא 1
  • גם מרוקאים וגם טורקיים הגיבו באופן חיובי לאינטגרציה, וזיהו את עצמם בעיקר עם אסטרטגיית האדם האינטגרטיבי

מחקר 2- בחן כיצד הרוב ההולנדי מעריך כמה צורות הסתגלות שונות אותן עשויים לבחור מהגרים מרוקאים טורקים בהולנד (קבוצת המיעוט)

  • הרוב ההולנדי, התבקשו להעריך את האחוזים של המרוקאים והתורכים משתמשים בכל צורת הסתגלות והתבקשו להגיד את התגובות הנורמטיביות והרגישות כלפי האדם בתסריט
  • ממצא 2
  • להולנדים יש גישה חיובית כלפי אסמילציה ואינטגרציה
  • באופן ניכר הם מאמינים שהספרציה היא האסטרטגיה המועדפת על המהגרים, ושבהם הם בוחרים לעתים קרובות יותר.


מטרות המאמר (שאלה 1 עמוד 133)

  • באופן כללי שני המחקרים בדקו את אסטרטגיות ההסתגלות המועדפות על המהגרים הטורקים והמרוקאים בהולנד וכיצד קבוצת הרוב (ההולנדים) מעריכים את צורות ההסתגלות השונות של המהגרים.

א)      לגלות מהי עמדת המהגרים (נחקרו טורקים ומרוקאים) כלפי צורת ההסתגלות האידאלית של המהגרים לתרבות הדומיננטית.

ב)      לגלות מי עמדת בני הקבוצה הדומיננטית (נחקרו ההולנדים) כלפי צורת ההסתגלות האידאלית של המהגרים

ג)         לגלות האם קיים פער

  • בין עמדות המהגרים כלפי צורת ההסתגלות
  • לבין העמדות שייחס להם הרוב
  • (כלומר האם קיים סטריאוטיפ של קבוצת הרוב (ההולנדים) לגבי עמדות של קבוצת המיעוט)
  • (למעשה סעיף ג' הוא התוצאה של א + ב )

קישור: הסבר  למה חשובות מטרות המחקר (פחות חשוב, הספר לא מתעכב על כך)

  • על פי תיאורית ה"אי התאמה" של higgins:
  • כאשר יש אי התאמה בין התפיסה העצמית של האדם והדרך שבה אחרים משמעותים רוצים שהוא יהיה, הדבר משפיע באופן שלילי על רווחתו הרגשית של הפרט
  • מהגרים חווים יותר סיפוק יותר תחושת יכולת כאשר הם חווים תגובות חיוביות מקבוצות הרוב
  • בגלל שקבוצות הרוב יכולות לשחק תפקיד חשוב ברווחה הכללית של מהגרים אז חשוב לדעת מה קבוצות הרוב והמיעוט חושבות על הצורה האידאלית של ההסתגלות

מחקר 1

השערות מחקר 1

א) המהגרים יעדיפו אסטרטגיות אינטגרציה והטמעה על פני הפרדה ושוליות

ב) המהגרים התורכיים והמרוקאים בהולנד יעדיפו את אסטרטגיית האינטגרציה על פני אסטרטגיית האסמילציה (הטמעה)

הסבר א' מדוע באופן המהגרים יעדיפו אסטרטגיות אינטגרציה והטמעה על פני הפרדה ושוליות

  • החוקרים מניחים שרוב המהגרים מרגישים את הצורך להיות בקשר עם קבוצת הרוב, בגלל שזה מאפשר להם לשלוט בסביבה החדשה שלה
  • אסטרטגיות האינטגרציה וההטמעה מדברות על חשיבות הקשר עם הרוב
  • (גם בהקשר ב' וגם לא' –   אסטרטגיות האינטגרציה וההטמעה מצריכות שקבוצת הרוב תסכים לאסטרטגיות האלה- ולפעמים זה לא אפשרי (למשל כמו תקופת האפרטהייד בדרום אפריקה)


הסבר ב' מדוע המהגרים התורכיים והמרוקאים בהולנד יעדיפו את אסטרטגיית האינטגרציה על פני אסטרטגיית האסמילציה (הטמעה)

  • קבוצות מיעוט נמצאות לרוב במצב סוציו אקונומי נמוך בהשוואה לקבוצת הרוב
  • לפי תיאוריית "הזהות החברתית" קבוצות נחותות מנסות – אם זה אפשרי- לנוע לעבר הקבוצה הדומיננטית וזאת כדי להשיג (לקבל) זהות חברתית חיובית
  • מעבר זה דומה לתהליך של הטמעה (אסימילציה)
  • אבל אם השגת הזהות החיוביות על ידי התקבלות לקבוצת הדומיננטית לא אפשרית , או יש הסתייגות חזקה מכך על ידי הקבוצה האתנית יש דרך אלטרנטיביות לרכוש זהות חיובית:
  • המהגר יוכל לנסות להסתגל לקבוצת הרוב עד לרמה מסוימת וזאת בכדי להשתתף בחברה הרחבה
  • ועדיין לשמור על מאפיינים יחודים של הקבצה האתנית שלו בכדי לשמור על הזהות המקורית שלו.
  • ולפיכך מדובר על אסטרטגית האינטגרציה
  • לוותר על קבוצת המקור זה לא דבר פשוט
  • הזהות עם קבוצת  המקור היא דבר חשוב להערכה עצמית
  • ולפיכך , גם בהבט זה אסטרטגית האינטגרציה היא מספקת ביותר
  • וזאת בגלל שהיא מאפשרת  לאדם להשיג סינתזה בין התרבות המקורית והתרבות החדשה
  • יש הסבורים  שהקשר הבין קבוצתי יצליח הרי אם שתי הקבוצות ישמרו על הזהות הייחודית להם
  • גם ממצאים אמפיריים מראים שבאסטרטגיית האינטגרציה האנשים נוטים להיות עם הערכה עצמית גבוהה יותר, ושבאסטרטגית האינטגרציה זוהי אסטרטגיית ההסתגלות המועדפת על ידי קבוצת המיעוט.
  • ומכאן ההשערה שמהגרים טורקיים ומרוקאים בהולנד יעדיפו אסטרטגיית אינטגרציה על פני הטמעה (אסימילציה).


השיטה

נבדקים

  • 32 נשים ו 62 גברים ממוצא מרוקאים ו 72 נשים ו 131 גברים ממוצא טורקי החיים בהולנד
  • החוקרים נגשו אליהם במועדונים מרוקאים
  • {החוקרים מציינים שברור להם שהמדגם לא מייצג}

הליך

  • כל משתתף יכול היה לבחור לענות לשאלון בהולנדית או בשפת האם שלו

אמצעי המדידה

  • מאמר בדוי מתוך עיתון הוצג לנבדקים כאשר המהגר היה הדמות המרכזי (שמוצאו (תורכי/ מרוקאי, גבר/אישה) היו זהים לזה של הנשאל
  • למאמר היו 4 גרסאות אשר ייצגו סוג הסתגלות שונה (אסימילציה, אינטגרציה, ספרציה, ומרגנליזציה)- כל נבדק קיבל תסריט אחד.

בדיקת מניפולציה

  • הנבדק נשאל שתי שאלות
  • עד כמה היה לדמות המרכזית קשר עם הולנדים
  • עד כמה היה חשוב לדמות המרכזית התרבות המרוקאית/ טורקית

מידת ההזדהות

  • על הנבדק היה לענות האם הוא מזדהה עם הדמות המרכזית

תגובה רגשית

  • על הנבדק היה לענות על שלוש שאלות לגבי התגובה רגשית שלו להתנהגות הדמות
  • לדוגמא: האם הרגשת באופן חיובי כלפי חסן?

תגובה נורמטיבית

  • על הנבדק היה לענות על התגובה הנורמטיבית שלו להתנהגות הדמות
  • לדוגמא: האם מרוקאים בהולנד מתנהגים כמו חסן?

תוצאות ודיון של מחקר 1

  • בהתאם להשערות התקבל שהמהגרים הטורקים והמרוקאים בהולנד מעדיפים את אסטרטגית האינטגרציה
  • המהגרים האלה רוצים לשמור את תרבותם המקורית ובאותו עת חושבים שמגע עם קבוצת הרוב הוא חשוב
  • כלומר הם רואים את שמירת התרבות שלהם כחשובה באותה מידה כמו החשיבות שהם נתנו למגע עם קבוצת הרוב ההולנדית

מחקר 2

  • בנוסף להשקפות של המהגרים ביחס לאופן שבו עליהם לתקשר עם הקבוצה ההולנדית
  • הרי שדעתך הרוב ההולנדי ביחס לסוגיה זאת חשוב גם הוא
  • הצלחת המהגרים להשתמש באסטרטגיה המועדפת עליהם אינה תלויה רק בהם
  • למשל יתכן שמרוקאים ותורכים רוצים לבצע אינטגרציה, אך הם נאלצים להסתפק בספרציה או מרגנליזציה משום ההולנדים מסרבים לקבל אותם אלא אם כן הם יטמעו לחלוטין בתרבות שלהם (אסמילציה).

רקע תיאורטי (פחות חשוב הספר לא שואל)

  • מגע בין אנשים מקבוצות שונות עשוי להוביל למציאת נקודות דמיון ביניהם, ולפיכך להפחית תפיסות מוטעות וסטריאוטיפים.
  • לפי תיאורית ההשוואה החברתית (פסטינגר) אנשים נמשכים יותר לדומים להם, מאחר ואנו פונים לאנשים בכדי לקבל תיקוף של הסכמה לגבי דעותינו, דבר המספק הוכחה לצדקתנו.
  • נמצא שקיימת סתירה בין הגישות: מהגרים נוטים להביע פחות רצון להטמע בהשוואה לדעת הרוב
  • בנוסף ייתכן שקיימת סתירה בתפיסות, הנובעת מייחוס מוטעה, המעוצבות על ידי דעות קדומות: ההולנדים עשויים שלא לראות את התנהגות המהגרים באותה דרך כמו המהגרים עצמם.
  • התנהגות המהגרים המכוונת להתקרבות לקבוצת הרוב עשויה להתפרש כבלתי כנה

  • השפעות הפער בתפיסות: הקונפליקט בין הגישות והסתירה בתפיסות עשויה להשפיע על רווחתם הרגשית של המהגרים אופן שלילי, ואף להוביל להתפתחות הפרעות הקשורות בחרדה

מטרת המחקר השני

  • מטרת המחקר השני היא לחקור את הדעה של קבוצת הרוב ההולנדים בנוגע לאסטרטגית ההסתגלות המועדפות  של טורקים ולמרוקאים (לפי דעת ההולנדים)
  • החוקרים חקרו איזו אסטרטגית הסתגלות קבוצת הרוב (ההולנדים) מעדיפים לקבוצת המיעוט (לטורקים ולמרוקאים).


השערות מחקר 2

השערת מחקר 1: סיכום של שתי תת השערות המחקר ( א + ב'  )

  • ההולנדים יעדיפו במידה הרבה ביותר שהמהגרים יאמצו את אסטרטגית האסמילציה (הטמעה)
  • ההולנדים יעדיפו הכי פחות שהמהגרים יאמצו את אסטרטגית הספרציה (ניתוק)
  • (כלומר הם לא ירצו שהמהגרים יעדיפו את אסטרטגיית הספרציה).

השערת מחקר א'

  • ההולנדים ( קבוצת הרוב) יעדיפו שקבוצת המיעוט תנקוט את אסטרטגיית האסמילציה (הטמעה) והאינטגרציה (מיזוג)
  • הסיבה לכך היא שהם יראו את זה כאילו שהמהגרים רוצים קשר איתם
  • (הסבר- לא חשוב כי לא כתוב בספר
  • קשר עם אדם מקבוצה אחרת יכול להוביל להגדלת היכרות של המשותף ביניהם, וכך להפחתת הסטריאוטיפים- ולהכרות מהנה עבור הרוב
  • ובנוסף עצם זה שהמהגרים ינסו להתקרב לרוב זה יחזק את הזהות החברתית החיוביות של הערכים של קבוצת הרוב

השערת מחקר ב'

  • ההולנדים (קבוצת הרוב) יעדיפו את האסמילציה (הטמעה) ומרגנליזציה (שוליות) על פני אינטגרציה (מיזוג) וספרציה (ניתוק)
  • וזאת בגלל שהם לא רוצים שמהגרים (התורכים והמרוקאים) ישמרו על תרבות המקור שלהם
  • (הסבר – לא חשוב כי לא כתוב בספר
  • קבוצת הרוב תעדיפו שהמהגרים לא יצטרפו לתרבות המקור שלהם (של המהגרים) אלא יאמצו את התרבות שלהם
  • למשל לפי תיאורית ההשוואה החברתית של פסטינגר- אנחנו פונים לאנשים אחרים שיספקו לנו אישורים לדעות ולדעות שלנו, בעוד שמחלקות יגרמו לנו להתרחק מאנשים אלה

השערת מחקר 2

  • ההולנדים יעריכו
  • שהמהגרים יעדיפו בשכיחות גבוהה את אסטרטגית הספריציה (הפרדה) – בתור ההתנהגות הרצוי
  • ושהמהגרים יעדיפו בשכיחות נמוכה את אסטרטגית האסמילציה (הטמעה)

מהלך המחקר

  • במחקר השתתף מדגם מיצג של האוכלוסייה דוברת ההולנדית בהולנד
  • הנבדקים השיבו על שלות באמצעות מחשב
  • חלק ענו על תסריט שכלל מהגר טורקי וחלק מהגר מרוקאי
  • הנבדקים קיבלו באופן אקראי את אחד מארבעת המאמרים הבדויים (מהמחקר הראשון)
  • הנבדקים היו צריכים להעריך את אחוז המהגרים שהתנהגות בדומה לדמות המתוארת בסיפור
  • על הנבדקים היה לציין כיצד הוא שופט את ההתנהגות ודעות הדמות, והאם לדעתו המהגר בהולנד צריך להתנהגות כמו הדמות.


תוצאות

  • · תוצאות 1: השערה 1 אוששה
  • הרוב ההולנדי העדיף שהמהגרים התורכיים והמרוקאים יהיו עם אסטרטגיה של אסימילציה (הטמעה) – בהתאם להשערה 1
  • שבה למהגרים יש רצון להיות בקשר עם ההולנדים ולא רוצים לשמור על קשר עם תרבות המקור שלהם
  • העדפה השנייה של הרוב ההולנדי היא שהמהגרים התורכיים והמרוקאים יהיו עם אסטרטגיה של אינטגרציה (מיזוג)

תוצאות 2: ממצאים הפוכים לתוצאות???

  • באופן כללי הממצאים הפוכים לתוצאות 1
  • לפי דעת ההולנדים: צורת ההסתגלות אשר מרמזת על חוסר קשר עם ההולנדים (ספרציה (ניתוק) ומרגניליזציה (שוליות)) היתה שכיחה יותר מאשר אסטרטגיות ההסתגלות אשר מדברת על קשר עם ההולנדים (אינטגרציה (מיזוג)  ואסימילציה (הטמעה))
  • לפי קבוצת הרוב (ההולנדים) אסטרטגיית ההסתגלות של ספרציה (הפרדה/ ניתוק) היתה בעלת השכיחות הגבוהה ביותר
  • כלומר ההולנדים העריכו שזוהי האסטרטגיה שהמהגרים הכי נוקטים בה
  • התוצאות יכולות להראות כדעה קדומה  של קבוצת חוץ שלילית.
  • לפי קבוצת הרוב (ההולנדים) אסטרטגיית האסמילציה (הטמעה) היתה בעלת השכיחות הנמוכה ביותר.

האם רוצים לשמור על תרבות המקור
האם רוצים לבוא במגע עם בני התרבות האחרת כן לא
כן Integration

אינטגרציה (מיזוג)

למעשה המהגרים (התורכים והמרוקאים) מעדיפים את האינטגרציה

Assimilation

אסמילציה (הטמעה/ התבוללות)

נתפסת כחיובית ביותר על ידי הרוב

(כלומר הרוב ההולנדי מעוניין באסמילציה)

לא Separation

ספרציה (הפרדה/ ניתוק)

קבוצת הרוב (ההולנדים) חושבים שהמהגרים מעדיפים את הספרציה

מרגינליזציה (שוליות)


סיכום כללי ודיון

  • מהגרים טורקים ומרוקאים בהולנד מעדיפים בבירור אסטרטגית הסתגלות של אינטגרציה
  • כלומר הם רוצים ליצור קשר עם קבוצת הרוב והם רוצים לשמר את התרבות שלהם
  • קבוצת הרוב (ההולנדים) רואים באסימילציה (הפרדה) של קבוצת המהגרים כאסטרטגית הסתגלות המועדפת ואחרי אינטגרציה
  • ההסבר לכך הוא שלרוב חשוב מאוד שהמיעוט ירצה ליצור קשר איתם ושהוא מכבד על הערכים שלהם ולא כל כך משנה אם המיעוט שומר על התרבות שלו
  • כלומר הרוב מקבל תוקף על ידי אינטגרציה ויותר מזה על ידי אסמילציה
  • ספרציה (הפרדה) היא אסטרטגית ההסתגלות הפחות מוערכת על ידי הרוב ההולנדי
  • אבל אחוז התורכים אשר מתנהגים בדרכי הסתגלות אלה (אסמילציה ואינטגרציה) מוערך על ידי  ההולנדים בשכיחות נמוכה

אפשרות להסביר את הסתירה

  • מרוקאים ותורכים פוגשים יותר הולנדים מאשר ההפך (הם 3% מהאוכלוסייה) דבר אשר יוביל את ההולנדים למחשבה שמרוקאים ותורכים לא רוצים לתקשר איתם
  • הדבר יוביל להגדלת הנטיה של הרוב לפרש את ההתנהגות המהגרים בהתאם לציפיות השליליות שלהם
  • כלומר גם אם חברי קבוצת הרוב (ההולנדים) תופסים מקרה שבו הטורקים והמרוקאים כרוצים להתקשר אליהם, הם ייחסו את זה למקרה או כמקרה יוצא דופן
  • (מעין נבואה שמגשימה את עצמה)
  • (יתכן הסבר אחר שמהגרים בחרו  אינטגרציה בכדי לרצות את הנסיינים ההולנדים)
  • בכל מקרה העובדה שמהגרים טורקים מרוקאים מעדיפים אסטרטגיה של הסתגלות וקבוצת הרוב הולנדים חושבים שרובים מעדיפים אסטרטגיה של ספרציה גורמת לבעיות חברתיות (סטריאוטיפים והשפעתם).

ביקורת על המחקר בקצרה

  • בעיית הכללה- נגשו למהגרים במועדונים יתכן שאלה שהולכים למועדונים הם  מחוברים לתרבות המקור (אסטרטגיה של הפרדה ואינטגרציה)
  • בסיפור שעוסק בשוליות נכתב "אני נופל בין הכיסאות" ויש עם זה בעיה שלא ברור מה זה מתאר
  • למהגרים נתנו לבחור לענות על שאלון בשפת המקור או שפת אם, יתכן שאילו הם לא אותם שאלונים (מבחינת ההבנה).

סיכום

  • נמצא שקיים פער ממשי בין עמדות המהגרים כלפי האקולטורציה לבין העמדות שייחס להם הרוב
  • המהגרים הפגינו רצון להשתלב בחברה הדומיננטית ולהפוך לחלק ממנה
  • ואילו בני קבוצת הרוב חשוב שהמהגרים רוצים להיבדל
  • הפערים האלה חשובים משום שהם מתקשרים לרגשות ולעמדות של בני קבוצת הרוב כלפי המהגרים
  • גם מאמר 21 עוסק בפערים שנוגעים לעמדות כלפי האקולטורציה, כאשר מאמר 21 בודק את הפערים בין עמדות המהגרים לבין העמדות אשר לדעתם בני קבוצת הרוב היו רואים באור חיובי

חזרה לפסיכולוגיה בין  תרבותית

מודעות פרסומת

Responses

  1. מעניין אם אי-פעם קבוצת הרוב תוכל להכיל את קבוצת המהגרים כאן בארץ. כל גל עלייה שמגיע לישראל מעצים את הפערים והגזענות של הישראלים-הילידים כלפי עולים חדשים הן מחבר העמים והן, ואולי במיוחד, כלפי אלו שבאו מאתיופיה. לצערי כאשר מערכת החינוך בארץ נותנת יד להפלייה ולגזענות במקום להיות החוט המקשר בין התרבויות השונות, מלאכת החיבור נותנרת כתמיד ביד הדור השלישי של אותם מהגרים.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: