פורסם על ידי: or100 | אוגוסט 11, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 8: קצב החיים ב 31 מדינות

קצב החיים ב 31 מדינות

ממצאי העבר

  • יש קשר חיובי בין "קצב החיים" לבין גודל האוכלוסייה
  • במקום שבו קצב החיים מהיר אז יש גם אוכלוסייה רבה

הביקורת על המחקרים קודמים

  1. 1.         המחקרים מסבירים בעיקר גודל אוכלוסייה כמשתנה הנמצא בקשר עם קצב החיים, אבל יש משתנים נוספים
  • כלומר איזה מרכיב נוסף, פרט לגודל אוכלוסייה עשוי לנבא את השינויים בקצב החיים
  1. 2.         חלק גדול מהחוסר בהערכה שיטתית של הסברים אחרים ברמת הקהילה קשור בליקויים בלקיחת המדגם
  • בשביל להשוות מנבאים מרובים של קצב ברמה העיר, צריך להתייחס לכל עיר בנפרד כיחידה של ניתוח במתאם עם סוג התכנון
  • על ידי התייחסות לכל עיר כיחידה,
  • ניקוד קצב החיים יכול להיות במתאם עם מאפיינים קהילתיים זמינים אחרים
  • למשל
  • נתונים ברמת הקהילה משקפים
  • יחוס אוכלוסייה
  • כלכלה
  • ואיכויות פסיכולוגיות חברתיות
  • במילים אחרות ניתוח המתאם מצריך במידה רבה יותר "נושאים" מאשר רוב המחקרים הקודמים
  1. 3.         בשני מחקרים שכן בחנו מספר רב של ערים (הומוגניות) היו בעיות:
  • במקרה אחד התמקדו בשישה ערים באירופה במקרה אחד,
  • ובמקרה השני רק בערים בארצות הברית
  • במילים אחרות בגלל שהערים היו דומות זו לזו בכלכלה ובהרכב החברתי אז לא התאפשר לבדוק את המתאם בין ערכים חברתיים לקצב החיים

מטרות המחקר

  • למחקר יש שלושה מטרות עיקריות

1)       לחקור שינויים בקצב החיים בערים גדולות בטווח רחב של מדינות

2)       לבחון איזה מאפיינים קהילתיים מנבאים בצורה הטובה ביותר את השינויים האלה בקצב החיים (הערה לביקורת על המחקר: פה יש בעיה כי יש הנחה מוקדמת שיש מנבאים כאלה)

3)       לחקור את חשיבות (התוצאה= ההשלכות) של קצב החיים על תחושת הרווחה של הפרט והקהילה

·ברוב המקרים המחקר התמקד בערים גדולות, הגדולות בכל מדינה הסיבות הן:

  1. מסיבות מעשיות קל יותר לבצע מחקר בערבים גדולות (קשה לבצע את ניסוי השדה במקומות קטנים ומדינות קטנות)
  2. למרות ששום עיר בודדת לא מייצגת את כל המדינה, זה ניראה שערים גדולות בכל מדינה תהינה מתאימות ביותר מבחינת המשמעות המעשית להשוואה בין ארצות (לאומים)- כלומר הן בסיס טוב יותר להשוואה בין תרבותית
  3. יש הגירת  אוכלוסייה גדולה לערים הגדולות בסולם הבינלאומי (זה נראה שיותר ממחצית אוכלוסיית העולם תגור באזורים עירוניים בתוך העשור הבא (נכתב ב 1999)
  4. בערים גדולות יש הרבה יותר אומדנים סטטיסטיים זמינים על מאפיינים קהילתיים מאשר אזורים קטנים

·מיקוד המחקר הנוכחי היתה לחקור את מערכת היחסים בין קצב החיים ובין מספר של משתנים חברתיים אחרים שלא היו במחקרים קודמים

·הם ניסו לגלות קבוצות של סדר בדפוסים הסוציו אקונומים של התרבות אשר מקושרים לקצב החיים

·הם יוצאים מהתיאוריה של Hoch (1976) המתייחסת למערכת היחסים בין  הגורם הכלכלי וקצב החיים

·Hoch טוען

· שצפיפות האוכלוסין בערים הגדולות גורמת לעליה במחירי הקרקעות וסחורות אחרות.

·הדרישות הכלכליות האלה (עליה במחירי הקרקעות וסחורות אחרות) דורשת שהאנשים ישתמשו בזמן שלהם ביתר יעילות כך שהערך הכלכלי הגדול זהו הזמן של האנשים דבר שיוביל לעליה בקצב החיים

·וכמובן ההפך, קצב חיים מהיר הוא עצמו יטה ליצר יותר נמרצות כלכלית

מכאן ההשערה: שבמדינות שהכלכלה שלהן חזקה יותר הזמן יהיה מאורגן ביתר יעילות וקצב החיים יהיה מהיר יותר (זה לא רשום פה בטקסט אבל זה נראה הגיוני)

השערות המחקר: השערות המחקר מתחלקות לשני חלקים ארבעת ההשערות הראשונות נוגעות למשתנים שעשויים לדעת החוקרים לנבא קצב חיים ושלושת ההשערות האחרונות נוגעות להשלכות שיש לקצב החיים על הפרט והקהילה.

4 השערות הנוגעות למשתנים המנבאים את קצב החיים

· ארבעת ההשערות הראשונות מתייחסות למאפייני קהילה, אשר מנבאות את קצב החיים.

· בהתייחס למודל הכלכלי של Hoch כנקודת מוצא, פותחו סדרה של השערות המתייחסות למערכת היחסים שבין קצב החיים לבין משתנים קהילתיים אחרים.

·התיאוריה של Hoch (1976) מתייחסת למערכת היחסים בין  הגורם הכלכלי וקצב החיים

·Hoch טוען

· שצפיפות האוכלוסין בערבים הגדולות גורמת לעליה במחירי הקרקעות וסחורות אחרות.

·הדרישות הכלכליות האלה (עליה במחירי הקרקעות וסחורות אחרות) דורשת שהאנשים ישתמשו בזמן שלהם ביתר יעילות כך שהערך הכלכלי הגדול זהו הזמן של האנשים דבר שיוביל לעליה בקצב החיים

·וכמובן ההפך, קצב חיים מהיר הוא עצמו יטה ליצר יותר נמרצות כלכלית

השערה 1 – חיוניות כלכלית ( economic vitality): ככל שהכלכלת העיר חיונית יותר כך קצב החיים מהיר יותר

· כדי לבדוק את ההשערה השתמשו בשלושה מדדים (אינדקטורים) אשר היוו את ההגדרות האופרציונליות למונח התיאורטי חיוניות כלכלית.

א)      חיוניות כלכלית= התוצר הלאומי הגולמי לנפש (תל"ג)= GDP

ב)      חיוניות כלכלית= בכדי לבדוק רווחה כלכלית שחווה האזרח הממוצע, הם בדקו את כוח הקנייה שלו= PPP

· זוהי הערכה ליכולת הקנייה של משכורת ממוצעת.

ג)        חיוניות כלכלית= בכדי לבדוק הערכה של עד כמה  אנשים מסוגלים למלא את הצרכים הפיזיולוגיים המינימליים נמדדה על ידי צריכת הקלוריות הממוצעת של כל מדינה שנבדקה (הכוונה לצריכת הקלוריות הממוצעת לנפש)

השערה 2 – אקלים : קצב החיים איטי יותר במקומות חמים

· את הסטריוטיפ שקצב החיים איטי יותר במקומות חמים אפשר לנבא משני תיאוריות

· תיאוריה כלכלית

· הנדסת אנוש

1)       בהתייחס לתיאוריה הכלכלית: אם קצב החיים מונע על ידי הצרכים של סחורות הצרכניים, אז אפשר לטעון שאנשים במקומות חמים, אשר דורשים מעט ופחות בגדים, מזון, הבתים  פשוטים, וכד' אז יהיה להם פחות צורך להפוך כל רגע ליצרני (פרודוקטיבי), דבר שיוביל ליחס פחות ערך לזמן של האנשים, והתוצאה היא האטת קצב החיים.

2)       התפיסה הארגונומית (השפעת תנאי העבודה על הפיריון)= הבטים של הנדסת אינוש: מערכת היחסים בין האקלים וקצב החיים עשוי להיות מנובא מהתפיסה הארגונומית-

· קצב החיים המהיר דורש יותר אנרגיה, ובאופן כללי לאנשים במקומות חמים יש פחות אנרגיה פיזית (לוין (1988)

· למעשה יש מספר עדויות שאנשים בתוך אותה עיר הולכים מהר בזמן שהטמפרטורה קרה

השערה 3: ערבים תרבותיים- תרבויות אינדיבידואליסטיות  מהירות מאשר תרבויות קולקטיביסטיות (חיבור להופסטד וטריאנדס)

· תרבויות המאופיינות בקולקטיביזם, שמות את הדגש על מטרות הקבוצה, וברווחתו של קולקטיב.  בעוד שבחברת אינדבידואליסטיות, הדגש הוא על היחיד ומשפחתו הגרעינית

· אז  ככל שהמדינה יותר אינדבידואליסטית קצב החיים בה יהיה מהיר יותר משום שאינדבידואליזם מתקשר להישגיות אשר דורשת ארגון זמן יעיל, דבר המתקשר לקצב חיים מהיר. (החוקרים אומרים שדגש על השגי היחיד דורשת התייחסות גבוהה לזמן מאשר זאת שמתרכזת בהקשר החברתי)

· במילים אחרות: טריאנדס

· טען שבתרבויות אינדיבידואליסטיות הדבר שבא ראשון זה השפע (עושר) אשר החוקרים (במחקר קצב החיים) טענו שהוא קודם לרצף האירועים של קצב החיים.

· בהשוואה חברות קולקטיביסטיות, החברות האנדבידואליסטיות שמות ומדגישות יותר את ההשגים של החים מאשר ההקשר החברתי

· בגלל שהדגש על השגי היחיד דורשת התייחסות גבוהה לזמן יותר מאשר הדגש על ההקשר החברתי

· אז הזמן הוא ערך כלכלי, והדבר מוביל לעליה בקצב החיים.

השערה 4 – גודל אוכלוסייה:  בערים גדולות, קצב החיים הוא מהיר יותר

· השערה זו נובעת ישירות מהתיאוריה הכלכלית של hoch

· במחקר הנוכחי בדקו אותה באופן מינימלי מישום שהיא נתמכת על ידי מחקרים קודמים.

· בנוסף, המחקר הנוכחי  בחן הבטים אילו רק בערים גדולות.

3 השערות הנוגעות להשלכות של קצב החיים על רווחת (איכות החיים)

· שלושת ההשערות מתמקדות בהשלכות על קצב החיים מהבחינה של רווחה פיזית ופסיכולוגית

השערה 5- מוות ממחלת לב הכלילית: באופן כללי, במקומות מהירים יש שיעורים גבוהים של מוות ממחלת לב הכלילית.

· כמחלה יחידה זוהי מחלה המקושרת ביותר עם התיעוש.

· מחלת לב הכלילית והקשר לטיפוס A

· הקשר בין לחץ כלכלי, דחיפות זמן לבין מחלת לב הכלילית תוארו על ידי התנהגות של טיפוסי A

· התנהגות של טיפוס A גורמת לנטיה של היחיד למחלת לב הכלילית (CHD)

· ההתנהגות של טיפוס A   כוללת תוקפנות קיצונית, עוינות שמתפתחת מהר, תחרויות ושאיפה להשגיות, ותחושת דחיפות זמן כרונית –  מאבק מתמיד להשיג הרבה מטרות בטווח זמן קצר

· מכאן ההשערה היא שבמקומות מהירים יהיו אחוזים גבוהים יותר של מחלת לב הכלילית ( CHD)

· אולם, יש ויכוח בין הקשר בין דחיפות הזמן לבין CHD

· מחקרי המשך מראים על  כך ש "כעס- עוינות- עשויים להיות אלמנט הרעל היחידי של הדפוסים של טיפוסי A

· הם טוענים שההתנהגויות האחרות של טיפוסי , כולל דחיפות הזמן לא מקושרת ל CHD

· ובכל זאת מחקרים אחרונים מצאו שדחיפות הזמן (לבד או באינטראקציה) הוא מנבא חזק או חזק יותר  CHD מאשר " כעס עוינות" בלבד

· בדיקת הקשר בין קצב החים ו CHD ברמה של העיר מציע פרספקטיבה שונה לדיון על טיפוס A

· כי למעשה כל המחקרים של טיפוס A ומחלת הכלילית מדדו דחיפות זמן על ידי דיווחים עצמאיים, בעזרת שאלות או בעזרת שאלון מובנה

· המחקר היחיד שבדק פרספקטיבה של עיר היה  של לוין (1990)

· במחקר על 36 מדינות בארצות הברית נמצא קשר משמעותי בין קצב החיים הכוללת של העיר ושיעור המוות מ CHS

· המחקר הנוכחי תוכנן בכדי לבדוק האם הקשר בין קצב החיים לנפטרים מ CHD  יהיה  אותו דבר ברמה הבינלאומית כשיש הטרוגנית גבוהה יותר של ערים.


השערה 6: שיעורי העישון : בערים בהם קצב החיים מהיר שיעורי העישון גבוהים יותר.

· מנקודת המבט הכלכלית , אפשר לנבא שאנשים במקומות מהירים יטו לעסוק בפעילות לא בריאה

· לווין פיתח תיאוריה (1990) שהשיעורים הגבוהים של CHD המתגלים במקומות מהירים עשויים לנבוע מהנטיה של אנשים בסביבה של דחיפות זמן, (אשר כפי הנראה נמצאים תחת לחץ גדול להשיג), לעסוק בפעילות לא בריאה.

· הם שיערו שאחד מההתנהגות המיוחסת ללחץ זה עישון סיגריות, וזהו גורם סיכון הידוע לפיתוח CHD

· למרות שסטטיסטית שיעורי העישון לא היו זמינים לכל 36 המדינות במדגם, לוין מצא תמיכה מקדמית להשערות העישון כשהשוואה בין אזורים

· שיעור העישון ושיעור CHD היו גבוהים וקצב החיים היה גבוה בצפון מזרח, אחר כך (לפי הסדר)  מדינות במרכז הצפוני, דרום, ואיזורים מערביים.

· המחקר הנוכחי מציע מבחן מתקדם להשערה בדבר הקשר בין קצב החיים לעישון וזהו מבחן  ברמה הבינלאומית.

השערה 7 – SWB = תחושת רווחה סובייקטיבית: לאנשים במקומות מהירים יש תחושת רווחה סובייקטיבית גבוהה

· השערה זאת מתייחסת למדידה ישירה של רווחה פסיכולוגית

· הדרגה של כמה שמחים (=מאושר) ו / או מסופקים האנשים עם החיים שלהם

· מידת שביעות הרצון ותחושת הרווחה נמדדה באמצעות סולם שסוקר את מידת האושר והסיפוק מהחיים.

· בכדי למדוד רווחה סובייקטיבית (SWS) החוקרים שירטטו (תארו) על גבי סקלה גדולה סקירה של אושר וסיפוקים בחיים אשר היו מובילים במספר רב של מדינות

· נתוני סקירה זאת היו זמינים בחמש עשרה מתוך 31 המדינות במחקר שלהם, הם  אפשרו לפחות מבחן מקדמי של שאלון אושר.

· ישנם 2 ניבויים הפוכים בנוגע לקשר בין קצב החיים לבין תחושת רווחה סובייקטיבית עשויים לנבוע מההשערות הכלכליות.

1)       אם חיוניות כלכלית מובילה ללחץ, האם אותו אותם הלחץ אשר מובילים להתנהגות הרסנית פיזית כמו עישון סיגריות גם יגרע מהרווחה פסיכולוגית כללית? – דבר זה יוביל לניבוי שמקומות עם קצב חיים נמוך יעשו את האנשים מאושרים ושמחים יותר.

· כלומר

· מצב כלכלי מגביר תחושת לחץ

· הלחץ מוביל להתנהגות הרסנית כמו עישון סיגריות

· עישון סיגריות ודומיו יגרום לפחות רווחה פסיכולוגית

· לפיכך במקומות עם קצב חיים גבוה יהיה פחות רווחה

2)       (הניבוי ההפוך) הניבוי ההפוך מבוסס על ממצאים אמפיריים מבוססים היטב ומראים שיצרניות כלכלית היא גבוהה מתאמית עם  תחושת  הרווחה (SWS)  גם ברמת האומות וגם ברמת היחיד

· הדבר נמצא ממחקרים

· לפיכך בגלל שההשערה הבסיסית היא שקצב החיים קשור חיובי לחיוניות כלכלית, הטיעון הכלכלי הזה ינבא מתאם חיובי בין קצב החיים לבין תחושת הרווחהSWS

· לעומת זאת ממצאים אמפיריים מוראים כי דווקא כלכלה בריאה קשורה מתאמית עם תחושת שביעות רצון ורווחה סובייקטיבית.  על כן נצפה שבמדינות בהן קצב החיים מהיר  אנשים ידווחו על שביעות רצון ותחושת רווחה.

המדדים שבהם נאמר קצב החיים

הליך המחקר

· שלושה ממדים של קצב החיים נמדדו לכל מדינה

· המדדים נלקחו במהלך החודש הקיץ החיים בין 1992 ל 1995

מדד 1: מהירות הליכה

· גברים ונשים בוגרים שהלכו למרחק של 60 רגל (18.3 מטר)

· ברוב הערים נבדקו 35 גברים 35 נשים

· בלפחות שני מקומות במרכז העיר בכל עיר

· המדידה היתה בשעה העיקרית של העבודה ביום קיץ בהיר

· כל המקומות היו שטוחים,  ללא מכשולים, מדרכות רחבות, ולא מאוד הומים כך שבאופן פוטנציאלי הולכי רגל יכולים לנוע במהירות המקסימלית.

· בשביל להתגבר על אפקט על החברתיות נבדקו רק הולכי רגל שהלכו לבד

· ילדים, אנשים עם מוגבלויות, וצופים בחלונות ראוה לא נמדדו.

מדד 2 : מהירות עבודה של פקידי דואר

· לפקידי הדואר נמסר פתק (בכדי להקטין את אפקט הנסיין), בשפת המקור אשר נכתב על ידי תושב מקומי, המבקש בול אחד לשימוש מקומי, ואת האופן שבו יש להחזיר את העודף

· הזמן שנמדד היה מהזמן שבו העבירו את הבקשה ועד  לסיום ביצוע המטלות.

· פקידי דואר נבחרו באופן אקראי בכל עיר

מדד 3  : דיוק השעון

· בכל ארץ נבדק מדגם אקראי של 15 שעונים בסניפי בנק שונים במרכז המסחרי

· הקריטריון לזמן הנכון היה ה"שעון הדובר של חברת הטלפון המקומית


השיטה

· שלושה מדדים את קצב החיים נדגמו בערים גדולות ב 31 מדינות.

· המדדים השוו מתאמית עם המשתנים:

· אקלים

· רווחה כלכלית

· אינדיבידואליזם קולקטיביזם

· מחלת לב הכלילית – CHD

· עישון סיגריות

· ומידת שביעות הרצון (היכן שזה היה אפשרי )

· נלקחו ערים גדולות ב 31 מדינות

· המדגם נבחר כמייצג הרחב ביותר של אזורים ותרבויות בעולם

· מסיבות מעשיות, הערים נבחרו על ידי נוחות

· איסוף הנתונים נוהל על ידי

א)      סטודנטים שטיול בארצות זרות או חזרו למדינות שלהם לקיץ

ב)      פסיכולוגיים מתרבויות נגדיות והסטודנטים שלהם ברצו אחרות שהסכימו לעזור לכותבים

· למרות שהמדגם לא היה ממש אקראי הרי שהרשימה הסופית של הארצות היה מקיף טווח רחב של מקומות באמריקה הצפון והדרומית, אירופה, ואסיה

· הערים שנלקחו היו או ערי בירה או ערים גדולות

· למשל

· אמסטרדם (הולנד)

· אתונה (יוון)

· בודפסט (רומניה)

· וכיו"ב

· בארבע ערים נוספות התצפיות היו ביותר מעיר אחרת  למשל בשוויץ גם מברן וגם משוויץ

· וחלק בערים גדולות שלא בירות


הנסיינים

· המחקר כלל 19 נסיינים (11 גברים ו8 נשים),

· בד"כ כל אחד מהם עבר לבד כל אחד מהם אסף נתונים מעיר אחת או יותר.

· הנסיינים היו בגילאי הקולג',

· היו בני המקום או שדיברו באופן רהוט את שפת המקום.

· הם עבדו עפ"י דף הנחיות אחיד כתוב ומפורט ואומנו בבחירת הנצפים ובתזמון הפעילויות וזאת על מנת לשמור על רמת סטנדרטיזציה אחידה וזאת בכדי להקטין את אפקט הנסיין.

משתנים קהילתיים:

1. (חיוניות כלכלית) מדדים כלכליים – המדד הכלכלי נבדק בשלושה היבטים שונים של חיוניות כלכלית:

· כמדד לבריאות הכלכלית של המדינה בחנו תל"ג לנפש (GDP ) עבור שנת 1993

· מדד לרווחה כלכלית של האזרח הממוצע, בחנו את כוח הקנייה של היחיד ביחס למשכורת ממוצעת. ( PPP ) –

· כמדד לעד כמה אנשים יכולים לספק צרכים בסיסיים לעצמם, בחנו באמצעות מדידת צריכת קלוריות הממוצעת בכל מדינה ב 1989.

2. האקלים – נמדד ע"י ממוצע רב שנתי של הטמפרטורה הגבוהה  בכל עיר, במדינות שכללו מס' ערים שהשתתפו במחקר נערך גם ממוצע בין הערים השונות.

3. אינדבידואליזם – קולקטיביזם

· במחקר זה התבססו החוקרים על הדירוג שערך טריאנדיס

· , שבנה סולם מ-1 תרבות קולקטביסטית מאוד עד 10 תרבות אינדבידואליסטית

· ועפ"י סולם זה דרג את המדינות השונות.

· סולם זה הינו סוביקטיבי אך הוא נמצא בהתאמה גבוהה עם סולם של הופסטדה ודינר (הסולם של הופסטד לא היה זמין עבור הרבה מדינות שנבחנו במחקר זה).

4. גודל האוכלוסייה –  נתונים על גודל האוכלוסייה למרות שאינו השערה מרכזית במחקר הנוכחי נלקחו ממרשמי האוכלוסין המקומיים בכל עיר ועיר, בערים שנתון זה לא היה זמין נלקחו הנתונים ממרשם אוכלוסין של האו"ם.

5. CHD שיעורי פטירה ממחלות לב נלקחו מנתוני האו"ם.  רק ל26 ערים מתוך ה31 שנחקרו היו קיימים נתונים מהאו"ם.

6. שיעור העישון נתונים על עישון נאספו מנתוני הייצור של חברות הסיגריות, לפי צריכה של מבוגר מגילאי 15 ומעלה (גברים ונשים).

7. SWB – תחושת רווחה סוביקטיבית : רמת שביעות הרצון ותחושת רווחה של הפרט  נלקחו  ממחקר קודם של Veenhoven שסקר, ואיחד נתונים ממספר רב של שאלונים שעסקו במידת שביעות הרצון שחש הפרט מאורח חייו ומידת תחושת האושר שלו.

תוצאות

תוצאות

דרך ארגון התוצאות

  • · לכל מדינה שלושת המדידות לקצב החיים אוחדו לציון Z יחיד
  • · כל מדד נבדק מס' פעמים בכל עיר, ממוצע המדדים הוחלף למשתנה אחד שייצג את קצב החיים של המדינה
  • · המדד הכללי היה במתאם קבוע עם כל אחד משלושת מרכיביו (מהירות הליכה, מהירות עבודה בדואר, דיוק השעונים)

· מהירות הליכה ומהירות עבודת פקידי הדואר היו קרובים במתאם זה לזה.

תוצאות

באופן כללי

· קצב החיים המהיר ביותר הוא ביפן במדינות מערב אירופה (שוויץ, אירלנד, גרמניה)

· הממצא מרשים  מכיון ש 8 מתוך תשע המדינות המהירות נמצאות באותו  קטגוריה אזורית  (מערב אירופה)

· ארה"ב, קנדה ומדינות מתועשות באסיה (הונג קונג, טיוואן, סינגפור, ודרום קוריאה) נמצאות באמצע הרשימה

·  מתחתן נמצאות מדינות מזרח אירופה

· בסוף הרשימה נמצאות מדינות לא מתועשות מאמריקה הדרומית (מקסיקו..), אפריקה (קניה), אסיה (סין) המזרח התיכון (ירדן וסוריה) בהן קצב החיים הוא האיטי ביותר.

תוצאות מפתיעות

· הממצא המפתיע של המחקר הוא מיקומן של ארה"ב וקנדה באמצע הטבלה (וזאת בהתייחס למדינות המתועשות),

·  לכן ערכו החוקרים מדידות נוספות והן תאמו את ממצאי המחקר הראשוניים.

· מענין לחשוב האם קצב החיים בעיר ניו יורק הוא פחות מהסטראוטיפ המצוי, או שאולי קצב החיים במערב אירופה פשוט הואץ.

· המגמה האזורית והכלכלית היתה מרשימה

· ברוב המדינות הנתונים נלקחו על ידי נסיינים שונים כך שלא יתכן שהם תוצאה של אפקט הנסיין.

תוצאות בהתאם לציפיות

· הממצאים לגבי מדינות מע' אירופה ויפן בראש הטבלה תואמים את הציפיות

· וכמו כן המדינות הלא מתועשות בעולם השלישי, שבתחתית הטבלה אכן נמצאו כמצדיקות את הסטריאוטיפים שדבקו בהן –

· שלושת המדינות שנוהגים לקשר אותם עם איטיות החיים והתקבלו במקומות אחרונים בטבלה:

· ברזיל – המוטו הוא לדחות כל מה שאפשר למחר,

· באינדונזיה אכן הזמן גמיש כמו גומי

· ומקסיקו היא ארץ ה-manana.


המנבאים של קצב החיים

· במחקר נמצאה תמיכה לשלושת המשתנים המנבאים את קצב החיים.

1) אקלים- במדינות חמות קצב המהיר היה איטי יותר ממדינות קרות

2) חיוניות כלכלית-במקומות בהן הכלכלה הייתה חזקה ומפותחת קצב החיים היה מהיר יותר.  ניתן לומר על משתנה שמכל המשתנים המנבאים הוא נמצא בקשר מתאמי המשמעותי ביותר עם קצב החיים

· מכל המשתנים חיוניות כלכלית מנבא הטוב ביותר קצב חיים.

3) אינדבידואליזם-קולקטביזם– ככל שהמדינה יותר אינדיבידואליסטית כך קצב החיים בה יותר מהיר

· החוקרים טוענים שההסתמכות על הסולם של טריאנדיס אינה רצויה משום שזהו דירוג סובייקטיבי ועדיף, בעתיד, לבסס ממצא זה על סמך מדד אמפירי לאינדבידואליזם וקולקטביזם.

4) גודל אוכלוסייה –במחקר זה לא נמצא סימוכין לכך שגודל אוכלוסייה היא מדד מנבא לקצב חיים.

· אבל יש לזכור שמחקר זה מוגבל מכיון שהוא בחן רק ערים גדולות

· מחקר קודם בחן רק מעט ערים בגודל של מעל מיליון איש

· במחקר זה 23 מתוך 28 ערים היו מעל מיליון איש

· החוקרים מציעים למחקר המשך למצוא מהי הנק' המשמעותית שממנה והלאה גודל האוכלוסייה אינו משפיע על מהירות בקצב החיים.


שביעות רצון וקצב החיים

· מחקר זה מצביע על קשר בין קצב חיים מהיר לבין תחושת רווחה פסיכולוגית ופיזית שח הפרט.

5) CHD : במקומות מהירים יש שיעורים גבוהים יותר של מוות ממחלקת לב הכלילית

6 עישון: שיעורי העישון היו גבוהים במקומות מהירים

7) SWB תחושת רווחה סובייקטיבית: אנשים במקומות מהירים דיווחו על יותר תחושת רווחה

· (לכאורה פרדוקסלי)

· היחסים האלה לא היו חזקים כמו המשתנים המנבאים של קצב החיים, אבל כולם ניבאו באותו כיוון

· הממצאים שאנשים במקומות מהירים נטו ליותר מוות מ CHD אבל היו עם יותר רווחה סובייקטיבית היא מעניינת (פרדוקסלית)

· הסבר: ייתכן שאותם משתנים הגורמים לקצב חיים מהיר הם גם נגרמים על ידו.

·

· לדוגמא כלכלה מצליחה דורשת עמידה בלו"ז, לחוץ, וניצול נכון של הזמן,

· מצד שני התוצר של הצלחה כלכלית,

· בהבט אחד הוא שיעורי עישון ותמותה גבוהים ממחלות לב

· אך בהבט אחר היא יוצרת נוחות חומרית וסטנדרטים  כללים של החיים אשר יוצר איכות חיים ומפה גם תחושת שביעות רצון ורווחה.

· (יש ממצא דומה במחקר שנערב על ידי דינר, נראה שלמרות שגירושין יותר גבוהים בחברות אינדיבידואליות, הסיפוק מחיי הנישואין הוא גבוה בחברות האלה)

מסקנות

· השערות המחקר אוששו

· נמצא שקצב החיים הוא מרכז לטווח רחב של משתנים קהילתיים המגדירים את האישיות של העיר והתרבות

· מטרת המחקר היתה לחקור את אשכול הסדיריות  בדפוסים הסוציו אקונומים של התרבות שעשויים להתייחס לקצב החיים, וזאת מתוך הכוונה להוביל לתאוריה כוללת.

· היחסים בין קצב החיים ומאפיינים קהילתיים אחרים הם מחזקים זה את זה.

·  גודל אוכלוסייה, תנאים כלכליים וערכים תרבותיים יכולים לעלות או להוריד  של מאפני קצב החיים

· בתמורה, הנורמות יכולות לשנות את אותה האוכלוסייה ואותם מאפיניים חברתיים שיוצרים אותם

· דוגמה 1

· תהיה נטיה להגר (לנדוד) למקומות בהם יש אפשרויות כלכליות גבוהות

· התוצאה תהיה מקומות עם אוכלוסייה גבוה יותר וצפופה יותר

· דוגמה 2

· ישנה חשיבות רבה לחיוניות  הכלכלית, שמצטיירת כמשתנה המנבא החזק ביותר לקצב חיים מהיר.

· מקומות מהירים יטו להיות יותר יצרנים כלכלית

· דבר שיגדיל את הערך של הזמן

· ולאחר מכן את קצב החיים.

· התוצאות לכך מעורבות:

· מצד אחד  ייצור כלכלי גורם ללחץ, שמצידו גורם להתנהגויות לא בריאות כגון עישון, הגורמות למחלות לב.

· מצד שני פריחה והצלחה כלכלית מעלה את רמת החיים שמצידה מעלה את שביעות הרצון של התושבים.

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: