פורסם על ידי: or100 | אוגוסט 11, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 6: מאמר 12: רגש תרבות ומוסר

מאמר 12: רגש תרבות ומוסר

  • השאלה הכללית של המחקר:
  • האם תחום המוסר דומה בכל התרבויות (אפשר לקשור לטוריאל)
  • או שיש תרבויות שבהן תחום המוסר רחב יותר-
  • כלומר האם יש מוסר שלא מבוסס על נזק (אפשר לקשור לשוודר)
  • כלומר המטרה של המחקר היא לבדוק אילו סוגיות אנשים מחשבים כסוגיות מוסריות.

ישנן שתי גישות הגישה הקוגניטיבית, והגישה התרבותית

א) השיטה הקוגניטיבית התפתחותית

  • בכל התרבויות נושא המוסר כולל:
  • נזק חומרי או פסיכולוגי
  • אי צדק
  • הפרת זכויות
  • כלומר, לפי גישה זו,  גרימת נזק חייבת להיות מעורבת בהתנהגות לא מוסרית.

ב) הגישה התרבותית

  • טוענת שהמוסר הוא
  • תלוי תרבות,
  • תחום רחב יותר
  • כולל בתוכו
  • מרכיבים מעבר לנזק, צדק וזכויות
  • לפי הגישה התרבותית יש לייחס חשיבות רבה לרגש
  • ולכן הפרות פוגעות, אך בלתי מזיקות של נורמות חברתיות, ייכללו בתרבויות מסוימות בתחום המוסר.
  • במילים אחרות הם טוענים שמוסר לא מבוסס בהכרח על נזק, והוא רחב יותר
  • יש דברים שהם לא מוסריים אבל לא גורמים נזק במובן של הגישה הקוגניטיבית התפתחותית.


השקפת הגישה הקוגניטיבית – התפתחותית

1)  (פיאז'ה) וקוהלבררג טענו כי הנושאים המוסריים במהותם הם נושאים בין אישים ומעשים נשפטים על ידי תוצאות פסיכולוגיות וחומריות

2) טוריאל ונוקי הבחינו ב 3  תחומי שיפוט  שניהם אוניברסליים ונפרדים (הסיכום נמצא במאמר 11)

  • (כלומר  טוריאל ונוקי מבקרים את קוהלברג )

א) התחום האישי

  • חשיבה במונחים של תועלת או נזק אישי
  • כלומר מצבים שבהם יש למצב השפעה על האדם בלבד ואז האדם לא יכול להיות לא מוסרי
  • כלומר תחום זה הוא מחוץ לתחום הויסות החברתי והעניין המוסרי

ב) התחום המוסרי

  • חשיבה במונחים של נזק לאחר
  • כלומר מצב שבו יש לפעולות השפעה על אחרים
  • כאשר ההשפעה שלילית אז זוהי עבירה מוסרית (זה אוניברסלי)
  • לדוגמא: אלימות וגניבה
  • מעשים אלה נתפסים כשגויים אוניברסלית אפילו על ידי ילדים קטנים.

ג) תחום הקונבנציה (= תחום המוסכמות החברתיות)

  • מתפתח דרך אינטראקציות חברתיות שאין להן משמעות לגבי פגיעה באחר אלא לגבי התאמה לקונצנזוס
  • כלומר להתנהגות של האדם יש השפעה אל אחרים, אבל אין גרימת נזק
  • ואז זה מחוץ לעניין המוסרי.
  • כלומר רק התחום המוסרי (ב) הוא המוסר האוניברסלי
  • מחקרים הראו ששלושת התחומים הם אוניברסליים.
  • הממצאים נמצאו בעיקר בצפון ארצות הברית, במספר תרבויות לא מערביות

הפסיכולוגיה הבין תרבותית מבקרת את הגישה הקוגניטיבית התפתחותית-  מייצג שוודר

א)

  • מספר מחקרים טענות כי ההבחנות שעושים נשים בתרבויות שונות הם לא אוניברסליות ושתחום המוסר משתנה מתרבות לתרבות
  • חוקרים מצאו שההחלטה לעזור לזולת במגוון מצבים
  • נתפסת כבחירה אישית בקרב צפון אמריקאים
  • נתפסת כחובה מוסרית אצל ההודים

ב)

  • שוודר פיתח לפי שוודר יש 3 אתיקות (= 3 קודים מוסריים) שתרבויות נוהגות על פיהן. ובעזרתם הם מתמודדות עם בעיות מוסריות. (הסיכום נמצא בסיכום מאמר 11)
  • כל קוד אתי מתבסס על המשגה שונה של טבע האדם.

1) אתיקה של אוטונומיה- האדם כיחידה אוטונומית

  • אינדיבידואליזם
  • כלומר האדם עצמו במרכז התרבות, הוא נמצא בראש סדר העדיפויות,
  • התנהגות לא מוסרית זה לפגוע בחופש האדם.
  • לפי אתיקה של אוטונומיה עבירה מוסרית היא כשאדם אחר נפגע באופן ישיר או כשמעשה זה פוגע פגיעה בחירויות האדם ובזכויותיו.

2) אתיקה של שיתוף- האדם כממלא תפקיד חברתי (כבוד, ציות, התאמה, תלות)

  • קולקטיביזם
  • כלומר רואה את האדם כבעל תפקיד בתוך קבוצה המתבססת על תלות גומלין (למשל חברה וקהילה)
  • לפי אתיקה של שיתוף מעשה לא מוסרית היא שפוגעים בקהילה ובהייררכיה הקיימת בא
  • מעשה לא מוסרי הוא שהאדם לא ממלא את חובותיו בקהילה, או לא מכבד את ההיררכיה החברתית הקיימת בה.

3) אתיקה של קדושה- האדם כבעל ניצוץ קדושה

  • יש באדם ניצוץ קדושה / טוהר
  • לפגוע בטוהר של האדם ה לא מוסרי
  • למשל שמירת בתולים, טקסי קבורה. לעשות קעקוע על הגוף זה לא מוסרי.
  • שוודר טוען שתחום המוסריות הוגבל לעתיקת האוטונומיה במערב, אך הוא רחב יותר בתרבויות אחרות


גישת המחקר הנוכחי

  • · סיכום עד לפה
  • · קיימות שתי גישות בנושא המוסר
  • · הגישה הקוגניטיבית התנהגותית
  • · שטוענת שהמוסר כולל נזק פסיכולוגי / חומרי לזולת, אי צדק והפרת זכויות
  • · הגישה התרבותית
  • · שטוענת שהמוסר הוא רחב יותר והוא מעבר למרכיבים שמזכיר טוריאל (מעבר לנזק, צדק וזכויות),
  • · וכן שהוא שונה מתרבות לתרבות (שוודר)
  • · גישת המחקר הנוכחי
  • · השאלה היא: האם תחום המוסר הוא אכן שונה מתרבות לתרבות

  • · אם אכן תחום המוסר שונה בין תרבויות (כמו בגישה התרבותית)
  • · אז יהיה אפשר למצוא בתרבויות השונות הוכחה למוסר רחב יותר מעבר לגרימת נזק
  • · כלומר מעבר לאתיקה של האוטונומיה

  • · המחקר הנוכחי נערך בניסיון לחפש מוסר שאינו מבוסס על נזק בארצות הברית ובברזיל וזאת תוך כדי התייחסות לטענות של טוריאל ועמיתיו.

  • · שאלת המחקר
  • · האם התרבות משפיע על תחום שיפוט המוסר
  • · כלומר
  • · האם המוסר דומה בכל התרבויות כפי שטען טוריאל
  • · או שהמוסר הוא תלוי תרבות והוא רחב יותר- האם יש מוסר שלא מבוסס על נזק בלבד. (שוודר)

  • · הרעיון לבדיקת שאלת המחקר
  • · המחקר לוקח ארוע שאין בו נזק לאחר, ובודק האם האירוע נחשב כלא מוסרי, בשתי התרבויות
  • · אם גם האמריקאים וגם הברזילאים יגידו שהאירוע הוא בסדר ולא קשור למוסר- אני נחשוב שיש מוסר אוניברסלי
  • · אם נמצא שהאמריקאים יגידו שהאירוע מוסרי, ואילו הברזילאים יגידו שהאירוע לא מוסרי אז נגיד שמוסרי זה עניין תרבותי.

  • · השאלות האמפיריות

א) האם חוסר כבוד

  • נחשב בלתי מוסרי בגלל התוצאות החברתיות המזיקות שיש לו עבור אנשים (למשל שרפת דגל פוגע בותיקי מלחמה)
  • או האם חוסר כבוד נחשב כבלתי מוסרי באופן מהותי גם כשאיש לא נפגע.

ב) האם מעשים דוחים כגון גילוי עריות נחשבים בלתי מוסריים

  • בגלל נזק פוטנציאלי
  • או האם הם שגויים במהותם ללא קשר לתוצאות שלהם

  • · אסטרטגיית המחקר
  • · להציג לנבדקים סיפורים בעלי מטען רגשי:
  • · מעשים של חוסר כבוד או דחייה, הגורמים לתחושה שהם "רעים" אך אינם מזיקים
  • · לבדוק
  • · מי ואם בכלל נוקט בעמדה מוסרית כלפי הסיפורים
  • · ומי נוקט בעמדה מתירנית כלפיהם
  • · אופן בחינת הרעיון
  • נבחרו נושאים ומעשים על בסיס היכולת שלהם לפגוע או "לגרום להרגשה לא נוחה" וזאת גם כאשר איש אינו ניזוק מהם
  • · הסיפורים שהיו פוגעים בשתי היבשות עסקו בחוסר כבוד או בדחיה.
  • כלומר התגובה האמוציונלית עומדת במרכז המחקר.
  • כלומר בשביל לבדוק שתגובות אמוציונליות משחקות תפקיד חשוב בשיפוט מוסרי, אז נבחרו מעשים שגורמים לעלבון/ הרגשה לא טובה אפילו שלא נגרם מזק.
  • נמצאו סיפורים שמעליבים בשתי היבשות: חוסר כבוד/ גועל
  • חוסר כבוד : זהו ערך מרכזי בהרבה תרבויות ובייחוד קולקטיביסטיות
  • גועל: תרבויות הכוללת איסורי מין ומזון (גילוי עריות, קניבליזם וכד') – גועל מעורר תגובה רגשית בהרבה תרבויות.

  • · הגישה המוסרית נבדקה על ידי

א)      עמדת תמיכה בהתערבות

ב)      שפיטת המעשית כשגוים אוניברסלית

  • · בהתייחס לשוודר
  • המחקר החל לפני ששודר ניסח את תיאוריית 3 הקודים.
  • ההתאמה:
  • סיפורי כבוד מתאימים אתיקה של שיתוף
  • סיפורי גועל מתאימים לאתיקה של קדושה
  • למעשה בעזרת המחקר אפשר לבחון את התיאוריה של שוודר


מערך המחקר וההנחות

  • המחקר הנוכחי בדק מוסר שלא מבוסס על נזק בשש קבוצות בעלות שני משתנים תרבותיים שונים
  • · שני המשתנים התרבותיים

א) מערביות

  • הרמה בה יש לכל אחת משלושת הערים חיים תרבותיים וסמלים המבוססים על מסורות אירופאיות, כולל מבנה פוליטי, דמוקרטי וכלכלה תעשיתית.

ב) מעמד סוציואקונומי בכל עיר

  • השימוש במשתנה איכותי זה נעשה בכדי לציין שתי קבילות שונות בתוך עיר
  • טריאנדיס ועמיתיו ציינו כי מעמדות חברתיים עשירים נוטים להיות אינדיבידואליסטים יותר ממעמדות נמוכים, ומכאן הם יציגו עמדה מתירנית יותר כלפי מעשים בלתי מזיקים של דחייה וחוסר כבוד עצמי.

  • · שש קבוצות תרבותיות
  • נבדקו 3 ערים
  • ברזיל- רסיף: אזור עני מתחת לממוצע הארצי
  • פורטו אלגרה: אזור עשיר מערבי, מעל לממוצע הארצח
  • פילדלפיה: עיר מערבית
  • 3 ערים * 2 קבוצות בכל עיר =  6 קבוצות תרבותיות

השערות

  • · השערות המחקר הקוגניטיבית התפתחותית
  • משער שכל הקבוצות ינקטו עמדה מתירנית, כל אחת תתפוס את הסיפורים כבלתי מזיקים
  • · השערות הפסיכולוגיה התרבותית

א) רוב בעלי המעמד הסוציואקונומי הגבוה בפילדלפיה ינקטו בעמדה מתירנית

  • וזאת בגלל שקבוצה זו נוקטת במוסר של גרימת נזק (אתיקה של אוטונומיה).

ב) תמצא השפעה של מערביות (כלומר הכוונה היא שימצאו הבדלים לפי כמה שהעיר מהערבית)

  • כך שהסיפורים ישפטו יותר מוסרית בעיר רסיף (שהיא פחות מערבית) והסיפורים ישפטו ברמה פחות מוסרית בפילדלפיה (שהיא מאוד מערבית)

ג) תמצא השפעה של מעמד סוציואקונומי

  • כך שבכל עיר הסיפורים ישפטו מבחינה מוסרית יותר, בקרב מעמדות נמוכים לעומת מעמדות גבוהים.

ד) רוב האנשים מהמעמד הנמוך בעיר רסיף, ישפוט את הסיפורים מבחינה מוסרית

  • וזאת מישום שקבוצה זו היא קרוב לוודאי בעלת מוסר רחב יותר שלא מבוסס על נזק.

ה) ההבחנה בתחומים של הפרות מוסר "טיפוסיות (הכוללת נזק) לעומת ומוסכמות (כגון קוד לבוש)

  • תהיה גדולה בקרב נבדקים ממעמד סוציואקונומי גבוה בפילדלפיה
  • תהיה קטנה בקרב ממעמד סוציואקונומי נמוך בקבוצות שהן מערביות פחות
  • (הכוונה היא להבחנה כמו בין רצח ואונס לבין לאכול לחם ביום כיפור)
  • · נבדקים
  • · סך הכל היו 12 קבוצות:
  • · עיר= 3
  • · מעמד סוציואקונומי=2
  • · גיל= 2:
  • ילדים ומבוגרים
  • · כלי המחקר
  • המהלך בסיסי היה ראיון מובנה, שבוצע באופן אישי על ידי מראיינים שרשמו את התשובות
  • · לנבדקים הוצעו מספר סיפורים
  • 3 סיפורים מהמחקר של טוריאל ועמיתיו


שיטות מחקר

1) ילדה שרוצה להתנדנד דוחפת ילד ופוצעת אותו

  • = פגיעה בקורבן חף מפשע= הפרת מוסר טיפוסית

2) ילד שלובש בגדים רגילים לבית ספר שבו נדרשת תלבושת אחידה

  • לא כולל פגיעה באחרים= הפרה של מוסכמות

3) אדם שאוכל את כל מזונו בידיו, בציבור, ובביתו לאחר שרחץ אותם

  • לא כולל פגיעה באחרים= הפרה של מוסכמות
  • · 5 סיפורים שלא כוללים פגיעה, אבל שבהם האדם עושה משהו שעלול להיחשב כפוגע אך ללא כוונות זדון או תוצאה פוגעת.

4) דגל: אישה מנקה ארון ומוצאת דגל אמריקאי או ברזילאי ישן. היא לא רוצה יותר את הדגל ולכן היא חותכת אותו לחלקים ומשתמשת בהם בכדי לנקות חדר אמבטיה.

5) הבטחה: אישה עמדה למות לפני מותה וביקשה מהבן שלה שיעלה על קיברה כל שבוע. הבן שמאוד אהב את אימו הבטיח לה שיעשה זאת אך לאחר מותה לא שמר על הבטחתו משום שהיה עסוק מאוד.

6) כלב: כלב המשפחה נהרג על ידי מכונית מול ביתם. הם שמעו שבשר הכלב טעים ולכן חתכו אותו, בישלו אותו ואכלו אותו

7) נשיקות: אח ואחות אוהבים לנשק זה את זה על הפה. כאשר איש לא רואה אותם הם מוצאים מקום מחבוא ומתנשקים בתשוקה

  • · סיפור זה לא הוצג לילדים והוצג במקומו סיפור חלופי
  • · ילד אוכל סוכריות בכמויות גדולות ומקיא אותן בסתר וזאת על מנת להמשיך באכילת סוכריות נוספות.

8) עוף: אדם הולך לסופרמרקט פעם בשבוע וקונה עוף מת. לפני שהוא מבשל אותו הוא מקיים איתו יחסי מין, ולאחר מכן מבשל אותו, ואוכול אותו (סיפור זה ניתן למבוגרים בלבד)


  • · לאחר כן סיפור נשאלו 6 שאלות

א)      הערכה: מה אתה חושב על המקרה (שגוי מאוד, קצת שגוי, בסדר)

ב)      צידוק: האם אתה יכול להגיד מדוע

  • שאלות ג' ו ד' שמטרתן לקבוע האם הסיפורים הפוגעים ללא נזק נתפסים כך בכל הקבוצות

ג)        נזק: האם מישהו נפגע ממה שהוא עשה, מי, למה

ד) הפרעה: אם היית רואה מישהו עושה את זה, האם זה היה מפריע לך או שלא היה איכפת לך

  • שאלות ה' ו ו' קובעות איזו עמדה מוסרית נוקט הנבדק
  • ההתערבות קובעת אם המעשה נתפס כעניינו  של העושה או האם התערבות חיצונית תהיה לגיטימית.
  • אוניברסליות קובעת אם המעשה נתפס כשגוי באופן אוניברסלי או האם זוהי מוסכמה חברתית שונה במקומות שונים בעולם.

ה)      התערבות: האם יש להעניש או לעצור אותו בדרך כלשהי?

ו) אוניברסליות: אם היית לומד על שתי מדינות שונות:

  • במדינה אחת אנשים עושים זאת לעתים קרובות
  • במדינה שנייה לא עושים זאת כלל
  • האם שני המנהגים בסדר או שאחד מהם שגוי
  • (נבדק שעונה כי שתי המדינות בסדר קובע למעשה כי המנהג הוא מוסכמה חברתית
  • נבדק שעונה שרק לאחת המדינות המנהג שגוי אז הוא קובע שמנהג שגוי זוהי עמדה מוסרית)

ממצאים

  • הילדים והמבוגרים נותחו בנפרד גם בגלל שניתנו להם ספורים שונים

ולמרות זאת סיכמתי יחד את ממצאי המבוגרים והילדים

  • בהתייחס למניפולציה:
  • רק נבדקים אשר שהבינו שמדובר באירועים בלתי מזיקים למרות האופי התוקפני שלהם היוו מבחן לניפוי התשובות
  • שאלת הנזק וההפרעה היוו מבחן לניפוי התשובות:
  • כלומר רק שהשיבו לא לשאלות הנזק (ג) , והשיבו "כן"שאלת ההפרעה (ד)

  • · שאלת הנזק (ג)
  • הסיפורים הפוגעים ללא נזק נתפסו לרוב כבלתי מזיקים (פרט לסיפור הנשיקה), וכן פוגעים
  • · אין הבדלים תרבותיים גדולים בתפיסת הנזק (לא נמצא השפעה משמעותי של מעמד ועיר)

  • · שאלת ההפרעה (ד)
  • · אצל מבוגרים
  • · קבוצות מהמעמד הנמוך היו מוטרדות מהתוכן הרגשי יותר מאשר קבוצות מהמעמד הגבוה
  • · בנוסף, קיימת השפעה של עיר (נמצאו דרוגים גבוהים יותר בפילדלפיה מאשר בפורטו לגרה או רסיף- שתי האחרונות לא היו שונות זו מזו)
  • · אצל ילדים
  • · השפעה של עיר בדומה לזאת שנמצאה אצל המבוגרים.

  • · שאלת הערכה (א) שאלה זאת שימש לקנה מידה למתירנות המשתתף
  • · אצל מבוגרים
  • · השפעה של מעמד:
  • · קבוצות ממעמד סוציואקונומי גבוהה היות מתירניות יותר מאשר קבוצות ממעמד סוציואקונומי נמוך. במיוחד בפילדלפיה.
  • · השפעה של עיר
  • · רסיף היתה פחות מתירנית מפלדלפיה
  • · פורטו אלגרה לא היתה שונה באופן משמעותי מערים אחרות.
  • · אצל ילדים
  • · באופן כללי כל הילדים היו יציבים בביקורת שלהם כלפי הפעולות נזק ותוקפנות

  • · השפעה של מעמד
  • נבדקים ממעמד נמוך גינו את הסיפורים יותר מאשר בני המעמד הגבוה
  • השפעה של עיר
  • ילד העיר רסיף (כמו המבוגרים) שלול יותר מילדי פילדלפיה ופורטו אלגרה נמצאת ביניהם.
  • · שאלת ההתערבות
  • · אצל מבוגרים
  • השפעה של מעמד סוציואקונומי
  • קבוצות ממעמד נמוך תומכות בהתערבות רבה יותר מאשר קבוצות ממעמד גבוה
  • לא נמצא השפעה של עיר- אבל אחרי ניתוח אנליטי נמצא שיש השפעה לאינטראקציה בין מעמד לעיר.
  • · אצל ילדים
  • · השפעת מעמד סוציואקונומי
  • · קבוצות ממעמד נמוך תומכות יותר בהתערבות
  • השפעת עיר
  • תושבי רסיף תמכו יותר בהתערבות מאשר ערים אחרות.
  • · שאלת האוניברסליות- בודקת שיפוט אוניברסלי לעומת יחסיות תרבותיות
  • · אצל מבוגרים
  • · השפעת מעמד סוציאקונומי
  • · הקבוצה מהמעמד הגבוה היתה מתירנית יותר מאשר הקבוצה מהמעמד הנמוך
  • · בתחילה לא היתה השפעה של עיר אבל אחרי ניתוח נוסף
  • · נבדקים בפילדלפיה היו מתירנים יותר מאשר נבדקים בברזיל
  • · אצל ילדים
  • השפעת מעמד סוציואקונומי
  • קבוצות ממעמד נמוך היו בעלי שיפוט אוניברסלי יותר
  • השפעת עיר
  • רסיף היתה גבוה יותר מפורטו אלגרה שהיתה גבוהה יותר מפילדלפיה.

ארבעה קבוצות מתירניות

  • אפשר להסיק עמדה מוסרית לפי הצלבת תשובות לשאלות ההתערבות והאוניברסליות וממנה נגזרים 4 דפוסי עמדות
שיפוט אוניברסלי התנהגות לאוניברסליות
תמיכה בהתערבות מוסר מלא אכיפה – מוסכמה
התנגדות להתערבות מוסר אישי מתירנות מלאה
  • כאשר מחשבים את תבנית התגובה עולה חלוקה ברורה
  • היו 4 קבוצות בהן תבנית התגובה היתה מתירנות מלאה:
  • שלושה קבוצות הקולג' וילדים ממעמד גבוה בפילדלפיה
  • ארבעת קבוצות אלה, הן ממעמד גבוה, ויכונה הקבוצות המתירניות
  • היתה קבוצה אחת של ילדים מהמעמד הגובה בפורטו אלגרה בה התשובות התחלקו שווה בשוה בין מתירנות מלאה מוסר מלא ומוסרי אישי.
  • בשעה הקבוצות הנותרות, תבנית התגובה היתה מוסר מלא. כולם ממעמד נמוך, וכן ילדים ממעמד גבוה ברסיף. קבוצות אלה יכונו הקבוצות המוסריות


הבחנה בין הסיפורים- בהתייחס להשערה 5

  • השערה ה' היתה :
  • ההבחנה בתחומים של הפרות מוסר "טיפוסיות (הכוללת נזק) לעומת ומוסכמות (כגון קוד לבוש)
  • תהיה גדולה בקרב נבדקים ממעמד סוציואקונומי גבוה בפילדלפיה
  • תהיה קטנה בקרב ממעמד סוציואקונומי נמוך בקבוצות שהן מערביות פחות
  • ואכן,
  • עבור מבוגרים וילדים ההבחנה בין סיפור המוסר הטיפוסי (נדנדה) ושני סיפורי המוסכמה היתה גבוהה בפילדלפיה.
  • ואילו ההבחנה בין מוסר ומוסכמה היתה נמוכה בברזיל.
  • גם השפעת עיר היתה משמעותית עבור מבוגרים וילדים
  • ההבנה היתה גדולה יותר בפילדלפיה לעומת רסיף
  • לסיכום
  • הממצאים תומכים בהשערה 5 לפיה גודל ההבחנה בתחום שונה בין תרבויות
  • לא נמצאה השפעה של מעמד אצל ילדים ומבגרים

לסיכום- ניתוח זה מאשר את הנחות המחקר

  • בנוסף לארבע ההנחות המרכזיות שצוינו קודם אושרה גם ההנחה החמישית, לפיה הבנת מוסכמות חברתיות לא היתה מוגבלת למעמד הבינוני בארצות הברית, אך היתה בולטות במיוחד בפילדלפיה וחלשה ברסיף בעיקר בקרב ילדים.

צידוק

  • נמצא שיש הבדלים תרבותיים בשיפוט המוסרי של אירועים שאינם מזיקים
  • בתשובות לצידוקים של מבוגרים
  • תלמידי קולג' בקליפורניה נתנו צידוקים מתירנים ביותר- היו בעלי העדפה לאתיקה של אוטונומיה
  • שתי קבוצות אחרות שנתנו צידוקים מתירנים הראו העדפה לאתיקה של אוטונומיה
  • שבע הקבוצות המוסריות העדיפו תיקה של קהילה או הצהרות נורמה
  • הילדים הראו רק השפעה של עיר (ולא של מעמד)
  • אתיקה של אוטונומיה אפיינה בעיקר של פילדלפיה.

דיון

  • · התוצאות תואמות את הנחות הפסיכולוגיה התרבותית: תחום המוסר שונה מתרבות לתרבות

א)

  • תושבי פילדלפיה ממעמד גבוה הפגינו מוסר המבוסס על נזק מוגבל לאתיקה של אוטונומיה:
  • מעשים דוחים וחסרי כבוד לא נשפטו מבחינה מוסרית, כל עוד המעשים לא גרמו לנזקים בין אישים.
  • בקבוצת מעמד נמוך, במיוחד בברזיל המוסר הוא רחב יותר
  • סיפורים הכוללים דחייה וחסור כבוד נשפטו באופן מוסרי גם כאשר לא גרמו נזק
  • כלומר נתונים אילו תואמים את הנחות הפסיכולוגיה התרבותית שקובעת כי תהליכים פסיכולוגיים כגון שיפוט מוסרי עשויים להיות שונים באוכלוסיות שונות.

ב) המסקנות בא' נתמכות באנליזות שונות

1) ההשפעות הצפויות של מעמד חברתי ומערביות נמצאו בשאלות לגבי אוניברסליות החוקים וההתערבות בפעולות אחרים

2) אותן השפעות נמצאו באנליזה של הבחנות שעשו בין סוגי הסיפורים.

  • הקביעות בין הממצאים בין האנליזות לקבוצות הגיל מצביעה על כך שישנם מודלים של שיפוט מוסרי שלא מתאימים מחוץ לאוכלוסייה שבהם הם פותחו
  • כל תושבה פילדלפיה עשו הבחנה רבה בין מוסר טיפוסי וסיפורי מוסכמות וזאת בהתאם לתיאוריה של טוריאל
  • אבל ההבחנה בין מוסר טיפוסי וסיפורי מוסכמות היו קטנה יותר ברסיף
  • מודל של מוסר הלוקח בחשבון שונות תרבותית מתאים יותר לנתונים הנוכחיים.
  • · מעמד חברתי ושיפוט מוסרי
  • · אחת ההפתעות במחקר היתה ההבדל הגדול בין מעמדות חברתיים יותר מאשר ההבדל בין ערים:
  • לתלמידי קולג' בפילדלפיה היו דברים משותפים רבים יותר עם תלמידי קולג' בברזיל, וזאת ביחס לשכנים שלהם מהמעמד הנמוך
  • זהו ממצא בעל השלכות חשובות על מחקר בין תרבותי מכיון שמודגמת כאן מידה מוגזמת של אחידות תרבותית:
  • ולכן יש לתת תשומת לב למחקרים בין מעמדות באותה מידה הניתנת למחקרים בין ארצות.

מחקר זה מציע הצעות למחקר עתידי

א)      שימת פחות דגש על תפקיד הנזק: התייחסות לנזק עלולה להסיח את הדעת מהנושא האמיתי

ב)      שימת דגש רב יותר על תפקיד הרגשות: רגשות מהווים חלק ממערך ההחלטה והשיפוט

ג)        שימת דגש רב יותר על תפקיד התרבות: הוכח כי אנשים מערביים תופסים את תחום המוסר באופן צר יותר

  • המחקר הנ"ל  טוען שהבדל זה בחלקו נובע מהאינטראקציה בין רגש לתרבות שאינם הכללים במודלים קוגניטיביים התפתחותיים.
  • תפקיד הרגש בשיפוט המוסרי עשוי להיות שונה בין תרבויות:
  • תרבויות שבהן המוסר מוגבל לאתיקה של אוטונומיה – אז הקשר בין שיפוט מוסרי לנזק הוא הדוק= קבוצות מתירניות
  • תרבויות שבהן המוסר לא מבוסס על הנזק- גינוי מוסרי לא דורש קורבן, והתגובות הרגשיות נחשבות רלוונטיות
  • לפיכך תפקיד הרגש בשיפוט המוסרי עשוי להיות שונה בין תרבויות ולכן חוקרים הבודקים רק תלמידי קולג' לא ימצאו אותו.

מסקנות

  • באופן כללי אמריקנים ממעמד בינוני גבוה הם בעלי מוסר המבוסס על נ זק בכל המצבים
  • למרות זאת יש לציין שנושאים אלה נבדלים בין מעמדות שונים: נושאים כגון כבוד נבדלים בין מעמדות שונים.
  • תהליכים פסיכולוגיים כגון שיפוט מוסרי עשויים להיות שונים בין מעמדות ובין ארצות
  • ומודל של שיפוט מוסרי צריך לשקף שונות זאת.

תוספת מהספר

  • בהמשך התמקד הייט בקשר שבין עבירות מוסריות לבין רגשות
  • הוא פיתח תיאוריה שלפיה:
  • עבירות מוסריות מעוררות תגובות רגשיות שליליות
  • עבירות המפרות קודים מוסריים שונים מעוררות תגובות רגשיות שונות
  • עבירות של אתיקה על האוטונומיה מעוררות כעס
  • עבירות על האתיקה של הקהילה מעוררות תחושת בוז
  • עבירות על האתיקה של הקדושה מעוררות תחושת גועל.

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

Responses

  1. וואו, אני לא יודעת איך להודות לך
    תודה רבה. מאוד יעיל ומסודר


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: