פורסם על ידי: or100 | אוגוסט 11, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 6: הבדלים בין תרבותיים בהושטת עזרה/ מילר

הבדלים בין תרבותיים בהושטת עזרה/ מילר

  • עד כה מאמרים 11 ו 12 דנו באוניברסליות ובייחודיות לגבי תפיסות מוסריות כלליות
  • מאמר 13 עוסק בהבט ספציפי יותר של החשיבה המוסרית: בתנאים שבהם אנשים חשים חובה מוסרית לסייע לאחרים.
  • מאמר 13 הוא חלק מסדרת מחקרים על משמעות מתן עזרה בהודו ובארצות הברית.
  • ילדים אמריקנים והודים קראו תיאורים של אנשים הזקוקים לעזרה,
  • ואז הם נשאלו לגבי הבסיס המוסרי של הושטת עזרה בנסיבות השונות.
  • מאמר זה יוצא מהתיאוריה של גילגן בנוגע למוסר, והוא מבקר אותה.
  • במאמר 13 מילר יוצאת גם נגד התפיסות המקובלות של פסיכולוגים החוקרים מוסר, וגם כנגד התפיסה של גילגן.
  • באופן כללי: נקודת ביקורת נוספת כלפי העמדה האוניברסלית בנוגע למוסר, נוגעת להבדלים בין-תרבותיים בנטייה לעזור:
  • בתרבויות שונות הנטייה לעזור תלויה בגורמים שונים ולא על פי אותם קודים מוסריים.

כפי שכתבתי במאמר 11 בביקורת על קולברג:

גיליגן- ביקורת על קולברג

  • גיליגן מבקרת את האוניברסליות בתפיסתו של קולברג ולטענתה אין אמת או קוד מוסרי אחד אוניברסלי.
  • הקבוצות בהן היא עוסקת היא קבוצת הנשים לעומת קבוצת הגברים, כשתי קבוצות שונות מבחינה תרבותית.
  • כלומר היא טוענת שיש הבדלים בחשיבה המוסרית של קבוצות שונות, אבל אין אמת מוסרית אחת.
  • גברים מוצאים שעימות מוסרי כולל בדרך כלל עימות בין זכויות מנוגדות. דרך הפתרון הוא התמודדות חשיבה לוגית ויישום עקרונות מוסר מופשטים.
  • נשים רואות בעימות מוסרי בעיות ביחסים בין אישיים, אותן יש לפתור על ידי משא ומתן.
  • לכן אצל נשים ההתפתחות המוסרית כרוכה בהבנה מעמיקה יותר של יחסים בין אישיים ובניסיון לשמור על חופש הבחירה מבלי להזניח את האחריות כלפי אנשים אחרים.

מאמר 13 : תפיסות של אחריות חברתית בהודו ובארצות הברית- חובה מוסרית או החלטה אישית/ מילר ברסוף והאורד

סיכום ותמצית כללים- סיכום זה הוא של גל (עד מאמר 13 עצמו)

·   מילר וחבריה עוסקים באחריות חברתית בהודו ובקרב האמריקאים

·   שאלת המחקר אותה הם בדקו:

1.

·   האם האדם חופשי לחלוטין מכל מחויבות חברתית ובעל בחירה חופשית, כאשר הקודים המוסריים הם דאגה אישית,

·   ובנוגע לעזרה – הרצון לעזור הוא זה המשפיע על ההתנהגות ולא כללים מוסריים כלשהם.

או

2.

·   שהאדם נוהג בחוסר חופש מוחלט ועל פי המחויבויות החברתיות שלו

·   והקודים המוסריים הם על פי צרכי האדם הזקוק לעזרה.

או

3.

·   שהדבר משתנה מתרבות אחת לאחרת.

תוצאות

· מילר מצאה שבתרבות ההודית ישנן מחויבויות חברתיות רבות ורחבות יותר מאשר בתרבות האמריקאית.

מחקר נוסף

· מחקר נוסף על זה שמוצג במאמר 13 נעשה אף הוא על ידי מילר וברסוף ועוסק בהושטת עזרה. גם כאן הישוו בין נבדקים מארצות הברית והודו.

· הם בדקו את הקשר בין מידת החיבה, מחויבות מוסרית לעזור (לבן משפחה) והושטת עזרה.

· נמצא שאצל המשתתפים מהודו:

·לא היה קשר בין מידת החיבה שחשים כלפי מבקש העזרה לבין החובה המוסרית לעזור.

· אם קיימת חובה מוסרית לעזור העובדה שאין מחבבים אדם זה לא מפחיתה מחובה זו.

· כלומר התפיסה המוסרית היא יותר רחבה, הרבה יותר מצבים נכנסים תחת הכותרת של תפיסה מוסרית

לעומת זאת

· אצל האמריקאים:

· יחסי חיבה השפיעו על החובה המוסרית לעזור, ללא תלות בנזקקות לעזרה. לדעתם אין חובה מוסרית לסייע לבן משפחה שלא מחבבים.

· כלומר תופסים את הגשת העזרה כמתחייבת מוסרית רק כשמדובר בקרבה ראשונה

סיכום נושא העזרה-

· עזרה לזולת היא אוניברסלית,

· כך גם אוניברסלית התפיסה שפגיעה בזולת היא עברה מוסרית

אבל

· תרבויות נבדלות ביניהן בהיקף התחומים הנחשבים רלבנטיים למוסר:

· יש תרבויות בהן ההתמקדות היא בפגיעה ובנזק לזולת

· לעומת תרבויות בהן המוסר רחב יותר וכולל גם התנהגויות שאינן פוגעות במישרין נחשבות כבלתי מוסריות.

{

לסיכום שני קריטריונים לשיפוט מוסרי על פי מילר:

· קריטריון האוניברסליות (מילר קראה לזה אובייקטיביות):

·  מעשה שהוא שלילי באופן אובייקטיבי ולכן יהיה שלילי בכל התרבויות.

· גם אם המעשה תואם את החוק במדינה כלשהי הוא יכול להיתפס שלא מוסרי בה.

· קריטריון הענישה – התערבות:

·  האם האדם שביצע את העברה ראוי לעונש. אם כן, מדובר בשיפוט מוסרי.

· כאשר שני הקריטריונים הללו חלים, מדובר בשיפוט מוסרי.

}

מאמר 13 עצמו

הגדרת אחריות חברתית:

· תחושת המחויבות של היחיד לעזור לנזקק שתלוי בו, וזאת ללא תלות בעובדה אם אותו נזקק עזר לו קודם.

· הנושא של אחריות חברתית נחקר רבות בתחום של הפסיכולוגיה החברתית

· גם בפסיכולוגיה ה"מערבית" וגם בהקשר הבינתרבותי

· המחקר הנוכחי נגזר ממחקר של מילר ולותר (1989) שהשווה מענה לצרכים במערכת יחסים מתמשכת של הודים ושל אמריקאים

· הם מצאו

·  שאצל הודים אחריות חברתית פירושה מוסר

· אצל האמריקאנים פירושה בחירה אישית.

· הם הסבירו את ההבדלים כנובעים מהקודים המוסריים המנוגדים בשתי התרבויות

· ההודים נוטים לתת עדיפות לחובות חברתיות

· האמריקנים נוטים לתת עדיפות לזכויות הפרט.

· יחד עם זאת מילר ולותר השאירו מספר שאלות פתוחות וכמה בעיות:

  1. האם הפירוש של מוסר מול בחירה אישית מבוסס על התחשבות בצרכי האחר, או על מערכת היחסים איתו או על שניהם.
  2. מצבי העזרה שנבדקו היו מצומצמים
  3. האבחנה בין בחירה אישית ומוסרית נבדקה רק על מימד אחד- האם לגיטימי לווסת את ההתנהגות (=עונש על ידי החברה, על ידי חוקרים או על ידי סנקציות חברתיות).

מחקר 1

מטרות המחקר

  1. בדיקת השאלות/ בעיות שנותרות פתוחות במחקר של מילר ולותר ביחס לאוניברסליות
  2. המעמד המוסרי של אחריות חברתית
  3. התפתחות תפיסות של אחריות חברתית בקרב ילדים.

הנחות המחקר (כללי)

· התרבות האמריקנית נוטה להדגיש אוטונומיות וחופש בחירה

· התרבות ההודית נוטה להדגיש תלות בינאישית וחובות חברתיות.

שיטה

· 180 אמריקנים ו 180 הודים

· כל קבוצה מחולקת ל 3 תתי קבוצות

· ילדים בכיתה ב'

· ילדים בכיתה ו'

· סטודנטים בקולג'

המניפולציה + השערות

· הוצגה סדרה של 9 מקרים שבהם סירב אדם לעזור לנזקק

· 3 דרגות קירבה

· הורה לילד בין 8-12

· חבר טוב

· זר

· 3 דרגות של צורך

· צורך מינימלי

· צורך מתון

· צורך מאיים.

השערות

צורך מינימלי (3 מיקרים) צורך מתון (3 מיקרים) צורך מאיים (3 מיקרים)
הורה לילד בין 8-12 השערה:

· ההודים ישפטו את המצב כחובה אובייקטיבית שמווסתת באופן לגיטימי יותר

· וזאת יותר מאשר האמריקאים

השערה:

· לא יהיה הבדל בשיפוט הסיטואציה בין הודים לאמריקאים

השערה:

· לא יהיה הבדל בשיפוט הסיטואציה בין הודים לאמריקאים

חבר טוב השערה:

· ההודים ישפטו את המצב כחובה אובייקטיבית שמווסתת באופן לגיטימי יותר

וזאת יותר מאשר האמריקאים

השערה:

· ההודים ישפטו את המצב כחובה אובייקטיבית שמווסתת באופן לגיטימי יותר

וזאת יותר מאשר האמריקאים

השערה:

· לא יהיה הבדל בשיפוט הסיטואציה בין הודים לאמריקאים

זר השערה:

· ההודים ישפטו את המצב כחובה אובייקטיבית שמווסתת באופן לגיטימי יותר

וזאת יותר מאשר האמריקאים

השערה:

· ההודים ישפטו את המצב כחובה אובייקטיבית שמווסתת באופן לגיטימי יותר

וזאת יותר מאשר האמריקאים

השערה:

· לא יהיה הבדל בשיפוט הסיטואציה בין הודים לאמריקאים

כלי המחקר (בקצרה)

1.

· שאלון המכיל 9 מקרים + הערכת הבנת התפקידים

· מקרים של צורך מינימלי

· מקרים של צורך מתון (לדוגמא כאב ראש למישהו שסובל ממיגרנות

· מקרים של צורך מאיים (לדוגמא החייאה)

  • · בכל המקרים הוסבר לנבדקים שהנזקק היה תלוי באדם, ביקש עזרה ספציפית שלא היתה כרוכה בעלות מסוימות, וסירובו של האדם לעזור לו הוצג כאנוכי

2 ) מטלת מיון

· כרטיסיות שהכילו תיאורי מקרים באופן מקוצר- היה צריך למיין אותן לשני תיאורים

א)      האם זה בסדר להעניש או לעצור בדרך כלשהי אדם שמתנהג כך (=ויסות לגיטימי)

ב)       "זה ענינו של האדם, זה לא בסדר לעצור או להעניש" (= בחריה אישית)

תוצאות

· התשובות קודדו לפי

· מוסרי= התנהגויות שנתפסו כנשלטות על ידי חובה אובייקטיבית ומווסתות על ידי ויסות לגיטימי

· מוסכמה חברתית= התנהגויות שמווסתות באופן לגיטימי אבל לא נשלטות על ידי חובה אובייקטיבית

· אישי- מוסרי= התנהגויות הנשלטות על ידי חובה אובייקטיבית אבל לא מווסתות באופן לגיטימי ובחירה אישית

· לא זה ולא זה.

התוצאות עצמן

באופן כללי התקבלה תמיכה בנוגע להבדלים בין תרבותיים בתפיסת האחריות החברתית

· התוצאות תאמו את השערת המחקר לגבי נטיה של נבדקים הודים לסוג את ההיענות לצרכי האחר כחובה אובייקטיבית בתדירות גבוהה יותר מאשר נבדקים אמריקאים-

· וזאת במקרים של צורך מתון מצד חבר טוב זר, ובכל המקרים של הצורך המינימלי.

· נמצאו הבדלים בין תרבותיים בתפיסת הויסות הלגיטימי

· ההודים סיוגו את כל המקרים כצרכים להיות מווסתים באופן לגיטימי.

  • · הגיל

· אצל האמריקאים: הגיל, הצורך והתפקיד היו בעלי השפעה משמעותי

· אצל ההודים: השיפוט בכל הגילאים נותר קבוע במצבי צורך ותפקיד שונים

  • · בהתאם להשערות : לא נמצאו הבדלים תרבותיים במקרים של צורך מאיים או לגבי מצבים מתונים הכוללים יחסים של הורה ילד.
  • · ההודים תפסו את המהות של מקרי הצורך המתון והצורך המינימלי כחזקה / משמעותית יותר מהאמריקאים.
  • · בשתי התרבויות הילדים בכיתה ב' ו ו' תפסו את מקרה הצורך המתון כמשמעותיים באופן משמעותי מהסטודנטים
  • · תלמידי כיתה ב' בשתי התרבויות תפסו את מקרה הצורך המינימלי כמשמעותי יותר לעומת סטודנטים
  • · כל הנבדקים, בשתי התרבויות, ראו את מקרי הבחירה האישית כבעלי צורך גבוה יותר במקרה של ילד-הורה מאשר יחסים עם חבר או עם זר.


מחקר 2

הסיבה שבגללה ערכו את המחקר השני

· למרות שהתוצאות במחקר מאשרות את הדפוסים שנובאו על בסיס הניגוד באמונות התרבויות והערכים השונים בארצות הברית ובהודו, הרי שיכול להיות הסבר חלופי שהתוצאות הם תוצאה של אפקט סוציואקונומי

· כלומר יתכן שהאמריקאים חיים בחברה מתקדמת יותר טכנולוגית ולכן הם בעלי גישה רבה ותר למשאבים כלכליים ולפיכך יש להם פחות צורך פונקציונלי במעורבות חברתית שמעודדת תלות הדדית לעומת ההודים, לפיכך הם נוטים פחות להתייחס לאחריות חברתית במונחים של מוסר.

· לפיכך הוחלט לבחון האם התוצאות משקפות שוני סוציואקונומי, יותר מאשר שוני תרבותי.

שיטה

· בדקו רק נבדקים הודים

· 20 מבוגרים ממעמד בינוני

· 20 מבוגרים ממעמד נמוך

· השתמשו באותם מדדים כמו במחקר הראשון, אבל הנבדקים נשאלו רק לגבי מצב הצורך מצד הזר, משום בו נמצאו ההבדלים הגדולים ביותר מחקר.

תוצאות

· לא נמצאה השפעה של המצב הסוציואקונמי על תפיסת הנבדקים

· נמצאו הבדלים לא משמעותיים בסיווג מקרים של צורך מינימלי, כמוסר ולא כבחירה אישית, ובהצדקת תגובות תוך התייחסות לרוחה ולא לשיקולים של בחירה אישית.


מסקנות

· התוצאות מוכיחות שאמריקאים והודים הם בעלי השקפה משותפת לגבי אחריות חברתית ביחס לסוגים מסוימים של מצבים חברתיים:

· בשני המדגמים רוב הנבדקים ראו אחריות חברתית המערבת מצבים מסכני חיים במונחים של מוסר

· וכן, בשני המדגמים התייחסו הנבדקים לנושאים של חוסר צדק בהצדקת תגובותיהם לאחריות חברתית, בנושאים שהם מחשיבים אותה כנושא חברתי

· יחד עם זאת הממצאים מצביעים על כך שישנם הבדלים בין תרבותיים גדולים בטווח האחריות החברתית הנחשבת כמוסרית ובקריטריונים המופעלים לשיפוט נושאים אלה.

· הממצאים תומכים בהשקפה כי מערכות תרבותיות שונות משפיעות על התפתחות קודים מוסרים שונים, דבר שסותר את העמדה כי קודים מוסריים הם אוניברסליים (השקפה של קולברג)

· השלכה נוספת היא שיש צורך להעניק תשומת לב רבה יותר לגורמים תרבותיים בהסברת מקורות הסקת המסקנות המוסריות.

· ההודים היו בעלי השקפה מוסרית יותר לגבי אחריות חברתית לעומת אמריקאים משני המינים

· ההבדלים הבין תרבותיים באו יותר לידי ביטוי בשיפוט של ויסות לגיטימי של התנהגות מאשר בשיפוט של חובה אובייקטיבית.

· (אמריקאים רואים את שני המושגים כבלתי תלויים זה בזה, לעומת ההודים שרואים בהם מושגים תלויים).

· המחקר העלה כי קטגוריית המוסר האישי היא תלויית תרבות ותוכן מאחר והופיעה רק בקרב האמריקאים, ורק ביחס לאחריות חברתית שנפלה בטווח הביניים שבין עניינים של מוסר ועניינים של בחירה אישית.

· המחקר העלה נקודות דמיון בין ילדים משתי התרבויות לעומת מבוגרים.

· תגובות של ילדים אמריקאים דומות יותר לאלו של ההודים (מבוגרים וילדים) מאשר לאמריקאים מבוגרים

· מה שכפי הנראה משקף חוויות משותפות בגיל הילדות.

· עם ההתפתחות ככל שהילדים נחשפים יותר לאמונות ולערכים של תרבותיים, ההנחות הראשוניות מותאמות לאילו של התרבות.

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: