פורסם על ידי: or100 | אוגוסט 11, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 6: אוניברסליות וייחודיות בתפיסות מוסריות

אוניברסליות וייחודיות בתפיסות מוסריות

  • כשבודקים תיאוריות שונות בנוגע למוסריות שואלים:

א)      האם על פי התאורטיקן  התפיסה המוסרית זה משהו אוניברסלית

ב)      האם יש אחידות בין מוסר לקוגניציה.

  • מאמר 11 משמש בסיס למאמר 12 אשר בודק 2 תיאוריות שונות
  • במאמר 11 זה התיאוריות. (יש מחקר אחד קטן ולא חשוב)
  • התאורטיקנים החשובים  למבחן
  • קולברג
  • טוריאל
  • שווידר
  • מילר (מאמר 13)

המודל של קולברג להתפתחות מוסרית

  • עקרונות בתיאורית ההתפתחות המוסרית של קולברג
  • החשיבה המוסרית מתפתחת בשלבים
  • השלבים תואמים שלב התפתחות קוגניטיביים
  • כלומר ככל שיותר חכמים אז יותר מוסריים
  • השלבים הם אוניברסליים.


השלבים במודל של קולברג

  • במודל של קולברג יש שלושה שלבים עיקריים וכל אחד מהם מורכב משני תתי שלבים

1) השלבים הפרא קונבנציונליים: ( מוסכמה = convention)

  • אירוע נשפט כמוסרי בהתאם להשלכות שלו על האני.
  • שלב 1:
  • ילדים קובעים מה טוב ומוסרי לפי ההשלכות הפיזיות על מבצע ההתנהגות
  • דוגמא: אני לא אצייר על הקירות כי המורה תכעס עלי
  • שלב 2:
  • ילדים קובעים מה מוסרים לפי המידה שבה ההתנהגות מספקת את הצרכים של המתנהג.
  • אני אתנהג יפה כי אני אקבל סוכרייה.

2) השלבים הקונבנציונליים

  • אירוע נשפט כמוסרי במידה שבה הוא תואם את ציפיות אחרים
  • שלב 3:
  • התמקדות בציפיות של דמויות סמכות
  • לדוגמא: אני לא אוכל בכיתה כי זה לא מוצא חן בעיני המורה שלי
  • שלב 4:
  • התמקדות בהיענות לקודם חברתיים
  • במילים אחרות הבנת הסדר החברתי של איך צריך להתנהג.
  • דוגמא: ציות: אני אשלם מסים כי זה החוק

3) השלבים הפוסט קונבנציונליים

  • כאשר התפיסה המוסרית חורגת מהסמכות שיש לחוקים פורמליים או לאדם מסוים
  • כלומר חשיבה שמבוססת על הבנת  מושגים רחבים יותר
  • שלב 5
  • החשיבה המוסרית מתבססת על סטנדרטיים שהחברה קיבלה משום שיש בהם תועלת חברתית. אבל את הסטנדרטים האלה אפשר לשנות בהסכמה כללית.
  • שלב 6
  • פניה לעקרונות מופשטים של צדק, שוויון, וכבוד האדם.
  • למשל: אדם לא צריך לגנות את התרופה בגלל שעוד אנשים זקוקים לה.
  • לפי התיאוריה, חשיבה מוסרית אשר מפותחת (שלבים 5 ו 6) תלויה במחויבות קודמת למוסכמות חברתיות (שלבים 3 ו 4).

ביקורת על קולברג

א) ג'נדריאלית (גילגן 1082)

ב) הקבלה בעייתית בין התפתחות מוסרית להתפתחות קוגניטיבית

  • מחקרים לא מצאו התאמה בין התפתחות קוגניטיבית להתפתחות מוסרית

ג) בעיות מתודולוגיות

  • ידע חבוי
  • המבחנים היו בעל פה
  • קולברג מצפה מאנשים להיות פילוסופיים של המוסר
  • לא תמיד אפשר להתבטא בצורה שמרגישים
  • כלומר יש הבחנה בין ידע חבוי, לידע שאפשר לבטא אותו
  • לא ברור מדוע הוא חילק את השלבים באופן הזה
  • אנשים יכולים להיות בשלבים שלא לפי הסדר שלו
  • המבקרים החריפים טוענים שהתיאוריה מתאימה אולי לתאור ההתפתחות המוסרית של גברים, ממדינות מערביות, אבל היא לא מתאימה לנשים וכן היא לא מתאימה לאנשים מתרבויות אחרות.

גיליגן- ביקורת על קולברג

  • (גילגן טוענת שקולברג לא נותן משמועת לקשר ובגלל זה בנות דורגו נמוכות על הסולם)
  • בספר הקורס מוצגת גיליגן.
  • גיליגן מבקרת את האוניברסליות בתפיסתו של קולברג ולטענתה אין אמת או קוד מוסרי אחד אוניברסלי.
  • הקבוצות בהן היא עוסקת היא קבוצת הנשים לעומת קבוצת הגברים, כשתי קבוצות שונות מבחינה תרבותית.
  • גברים מוצאים שעימות מוסרי כולל בדרך כלל עימות בין זכויות מנוגדות. דרך הפתרון הוא התמודדות חשיבה לוגית ויישום עקרונות מוסר מופשטים.
  • נשים רואות בעימות מוסרי בעיות ביחסים בין אישיים, אותן יש לפתור על ידי משא ומתן.
  • לפיכך  אצל נשים ההתפתחות המוסרית כרוכה בהבנה מעמיקה יותר של יחסים בין אישיים ובניסיון לשמור על חופש הבחירה מבלי להזניח את האחריות כלפי אנשים אחרים.


טוריאל: תיאורית האינטראקציה החברתית / תיאוריית התקשורת התרבותית

א) אין תלות בין מחויבות למוסר לבין התפתחות קוגניטיבית

  • כלומר התפתחות מוסרית והתפתחות קוגניטיבית זה לא אותו דבר
  • בנקודה זאת הוא חלוק עם קולברג

ב) אין תלות בין מחויבות למוסר לבין מחויבות למוסכמות חברתיות

  • אפשר להפר מוסכמה חברתית ועדיין להיות מוסרי
  • מותר לאדם לעשות מה שהוא רצה כל עוד זה לא פוגע  במישהו אחר (זה דבר אוניברסלי שקיים בכל העולם)- זוהי נקודה מרכזית אצלו
  • (כלומר ההתפתחות המוסרית לא תלויה בהתפתחות הקוגניטיבית)
  • גם בנקודה זאת הוא חלוק עם קולברג

ג) לא מדובר בשלבים אלא בשלושה תחומים של חשיבה שהנם אוניברסליים ומתפתחים דרך אינטראקציות חברתיות

  • התיאוריה שלו נקראת social interactional theory- אינטראקציה חברתית
  • ההתפתחות המוסרית שלנו מתרחשת כתוצאה מאינטראקציות מסוימות שאנחנו מקיימים בילדות שלנו
  • בנקודת השלבים האוניברסליים הוא חושב בדומה לקולברג

טוריאל מדבר על 2 סוגי אינטראקציות

1) אינטראקציות אשר מערבות גרימת נזק

  • למשל כילדים מזיקים ונטפלים למישהו

2)  אינטראקציות שבהן אין שום דבר שקשור בגרימת נזק, ובעקבותיו אנחנו לומדים את המוסכמות החברתיות (אשר יכולות להשתנות)

  • למשל תלבושת.

הבחנה בין 3 תחומי ידע שהנם אוניברסליים ונפרדים

א) התחום האישי

  • חשיבה במונחים של תועלת או נזק אישי
  • כלומר מצבים שבהם יש למצב השפעה על האדם בלבד ואז האדם לא יכול להיות לא מוסרי
  • כלומר תחום זה הוא מחוץ לתחום הויסות החברתי והעניין המוסרי

ב) התחום המוסרי

  • חשיבה במונחים של נזק לאחר
  • כלומר מצב שבו יש לפעולות השפעה על אחרים
  • כאשר ההשפעה שלילית אז זוהי עבירה מוסרית (זה אוניברסלי)
  • לדוגמא: אלימות וגניבה
  • מעשים אלה נתפסים כשגויים אוניברסלית אפילו על ידי ילדים קטנים.

ג) תחום הקונבנציה (= תחום המוסכמות החברתיות)

  • מתפתח דרך אינטראקציות חברתיות שאין להן משמעות לגבי פגיעה באחר אלא לגבי התאמה לקונצנזוס
  • כלומר להתנהגות של האדם יש השפעה אל אחרים, אבל אין גרימת נזק
  • ואז זה מחוץ לעניין המוסרי.
  • כלומר רק התחום המוסרי (ב) הוא המוסר האוניברסלי


תיאורית התקשורת החברתית של שוודר

(Shweder) Social communication theory

  • שוודר טוען שבתרבויות שונות יחשבו אירועים שונים לעבירות מוסריות
  • שוודר יצא בעיקר נגד התפיסה שבכל מקום אנשים בעלי תפיסה מוסרית מפותחת יסכימו שהאדם חופשי לבצע כל מעשה אם אנו פוגע בזכויותיהם של אחרים

א) אין תלות בין מחויבות למוסר לבין התפתחות קוגניטיבית

  • כלומר מוסר וקוגניציה זה לא אותו דבר
  • דומה לטוריאל שונה מקולברג

ב) ההתפתחות המוסרית היא תלוית תרבות והיא לא אוניברסלית

  • כלומר התרבות  משפיעה על המוסר
  • (הוא לא טוען שלהזיק זה לגיטימי, אבל הוא טוען שהמוסר הוא הרבה יותר רחב)
  • שונה מקולברג ושונה מטוריאל
  • · שווידר בהתייחסות לטוראיל
  • שווידר אומר שהתפיסה של טוריאל מתאימה לתרבות המערב אשר מתמקדת באינדיבידואל:
  • במערב (אינדיבידואלי): דגש על מוסר בהקשר אינדיבידואלי יש הפרדה בין מחויבות לקונבנציות לבין מוסר
  • כלומר מוסרי זה לא לפגוע במישהו אחר, במוסר שלו
  • בתרבויות אחרות: תחומים נוספים נכנסים לתחום המוסר.
  • למשל מנהגים חברתיים שונים נחשבים למחויבויות מוסריות אינדיבידואליות
  • בהודו למשל הרבה מנהגים נחשבים למחויבות מוסרית אפילו אם מי שלא עושה אותם כאילו שלא פוגע אישית באף אחד.
  • כלומר לפי שוודר:  הקשר בין התפתחות מוסרית לבין מחויבות למוסכמות תלוי בתרבות בה הוא מדבר

ג) תפיסות שונות של טבע האדם קשורות לתפיסות שונות של מוסריות

  • לפי שוודר יש 3 אתיקות (= 3 קודים מוסריים) שתרבויות נוהגות על פיהן. ובעזרתם הם מתמודדות עם בעיות מוסריות.
  • כל קוד אתי מתבסס על המשגה שונה של טבע האדם.

1) אתיקה של אוטונומיה- האדם כיחידה אוטונומית

  • אינדיבידואליזם
  • כלומר האדם עצמו במרכז התרבות, הוא נמצא בראש סדר העדיפויות,
  • התנהגות לא מוסרית זה לפגוע בחופש האדם.
  • לפי אתיקה של אוטונומיה עבירה מוסרית היא כשאדם אחר נפגע באופן ישיר או כשמעשה זה פוגע פגיעה בחירויות האדם ובזכויותיו.
  • (סוג זה דומה לטוריאל)

2) אתיקה של שיתוף- האדם כממלא תפקיד חברתי (כבוד, ציות, התאמה, תלות)

  • קולקטיביזם
  • כלומר רואה את האדם כבעל תפקיד בתוך קבוצה המתבססת על תלות גומלין (למשל חברה וקהילה)
  • לפי אתיקה של שיתוף מעשה לא מוסרית הוא שפוגעים בקהילה ובהיררכיה הקיימת בא
  • מעשה לא מוסרי הוא שהאדם לא ממלא את חובותיו בקהילה, או לא מכבד את ההיררכיה החברתית הקיימת בה.

3) אתיקה של קדושה- האדם כבעל ניצוץ קדושה

  • יש באדם ניצוץ קדושה / טוהר
  • לפגוע בטוהר של האדם זה לא מוסרי
  • למשל שמירת בתולים, טקסי קבורה. לעשות קעקוע על הגוף זה לא מוסרי.
  • התפיסות השונות של טבע האדם מביאות לידי היווצרות של תפיסות מוסריות שונות:
  • תפיסות שונות לגבי החובות והזכויות של כל אדם.
  • שוודר טוען שתחום המוסריות הוגבל לעתיקת האוטונומיה במערב, אך לא כך בתרבויות אחרת

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: