פורסם על ידי: or100 | יוני 30, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 5: מלחמה, חברות ואלימות בין אישית

מלחמה, חברות ואלימות בין אישית

תמצית

  • במחקר בין תרבותי זה חוקרים מדוע בחברות מסוימות יש יותר אלימות פנימית (רצח, תקיפה) מאשר בתרבויות אחרות
  • ניתוחים סטטיסטים מראים שחיברות לתוקפנות בילדים בילדות המאוחרת היא במידה רבה המנבא החברתי החזק לשיעורים גבוהים יותר של רצח ותקיפה
  • אבל נשאלת השאלה למה לחנך ילדים לתוקפנות?
  • ניתוחים סטטיסטיים אחרים טוענים שחינוך לתוקפנות היא תוצאה של מלחמה ולא סיבה
  • התיאוריה של האלימות טוענת שמלחמה היא הסיבה המרכזית לרצח ותוקפנות.
  • מחברי המחקר מציעים שהתוצאה של המלחמה, היא בעיקר לא ישירה, על ידי המוטיבציה של ההורים לחנך לתוקפנות
  • בנוסף, מלחמה עשויה להיות עם כמה תוצאות ישירות על ידי נתינת לגיטימיות לאלימות
  • בהתייחס לתיאוריה המוצעת:
  • אחוזים גבוהים של רצח ותקיפה הם שלא במתכוון תוצאה של צרכים ליצר לוחמים אפקטיביים
  • · במילים אחרות (של ספר הלימוד)
  • אמבר טוען כי אחד הגורמים המרכזיים שיכולים להסביר הבדלים בין תרבותיים באלימות הוא קיומה של מלחמה:
  • בשל הצורך לגרום לנערים להפוך ללוחמים יעילים וחסרי עכבות, המלחמה גורמת להורים לעודד נערים להתנהג באלימות.
  • אמבר ואמבר מצאו קשר בין רמת האלימות המופנית כלפי חוץ לבין רמת האלימות המופנית כלפי פנים.

מטרת המאמר

  • מטרת המאמר היא לבדוק מדוע בתרבויות מסוימות יש אלימות בין אישית (רצח, תוקפנות) גבוהה יותר מאשר תרבויות אחרות

הסבר כללי על רעיון המאמר

  • מחקרים קודמים קשרו אלימות למלחמה-
  • מחקר זה דומה אבל הוא מתמקד במכניזם: בעיקר בחיברות לתוקפנות- בכדי להסביר את הקשר לבין אלימות ומלחמה
  • התוצאות הסטטיסטיות המתוארות במחקר זה, מבוססות על התיאוריה:
  • שמלחמה היא בעיקר גורמת לחיברות (חינוך) לתוקפנות
  • ושחיברות לתוקפנות גורמת לשיעורים גבוהים של אלימות בין אישית.
  • החיברות לתוקפנות היא המשתנה היחיד המשמעותי אשר מנבא רמח ותוקפנות.
  • (גם העדר אב עשוי מעט להסביר את האלימות הבין אישית)
  • בנוסף, למלחמה יש כמה תוצאות ישירות על אלימות בין אישית על ידי תוקפנות לגיטימית.

הסיבה שבה בחרו החוקרים להשוות בין תרבויות במקום להשוות בין מדינות

  • מההבט האנתרופולוגי חברה היא פחות או יותר אוכלוסייה מבוזרת שמדברים שפה משותפת
  • מההבט האנתרופולוגי- ארצות בעולם המודרני מכילות לעתים קרובות הרבה תרבויות
  • למשל סין מכילה יותר מ50 תרבויות מוכרות (אנתרופולוגים מוצאים אפילו יותר)
  • התוצאות של מחקר תרבותי של תרבויות מאפשרות הכללה גדולה יותר מאשר מחקר תרבותי של מדינות.
  • כלומר אפשר להגיע ליותר מסקנות בעלות תוקף אוניברסלי.

רקע תיאורטי:

מלחמה ואלימות

  • · ממצאי העבר מצאו שמלחמה מקושרת עם שיעור של אלימות בין אישית
  • במחקר שנערך בנושא, נותחו הנתונים על שיעור מקרי הרצח במדינות שונות לאחר מלחמת העולם השנייה
  • מצאו כי במדינות שהשתתפו במלחמה היתה לאחר סיום המלחמה עליה במקרה הרצח
  • גם אצל המנצחים וגם אצל המפסידים
  • גם במדינות שחל בהם שיפור בכלכלה לאחר במלחמה וגם מדינות שלא חל בהם שיפור כזה.
  • תוצאה זו מבוססת על הרעיון שאלימות היא לגיטימית בזמן מלחמה
  • המדינה/ התרבות מרשה להרוג אויבים בזמן מלחמה
  • ולאחר מכן שיעורי הרצח יעלו בגלל שהעכבות נגד הרג פחתו
  • · הקשר בין עונש מוות רלוונטי לקשר בין מלחמה לבין אלימות בין אישית
  • עונש מוות- אשר הוא רצח המורשה על ידי החברה- נותן לגיטימיות כמו שמלחמה נותנת לגיטימיות
  • · שלושה מנגנונים עשויים להסביר את הקשרים בין מלחמה לבין תדירות מקרי רצח
  • הצורה שבה ילדים גדלים (בעיקר בנים) יכולה לספק את התשובה לשאלת הקשר בין מלחמה לבין תדירות מקרי רצח.
  • · אפשר לעודד תוקפנות בילדים באופן ישיר.
  • · ילדים עשויים להיות מתוסכלים במידה רבה במהלך החינוך ולכן לגדול להיות אלימים
  • · מחסור באב עשוי להפוך ילדים לאלימים.

התנסויות בילדות ואלימות בבגרות

  • · בתרבויות שיש בהן הרבה מלחמות אז שסביר שתוקפנות תזכה לעידוד
  • · מספר חברות מעודדות תוקפנות יותר מאחרות
  • · ישנן חברות כמו יפן ושבדיה אשר הפכו מחברות מלחמתיות לחברות שלום בזמן קצר
  • הורים ירצו לחנך את הבנים שלהם שיהיו אגרסיביים בעיקר בחברות שיש בהם הרבה מלחמות
  • התיאוריה של הכותבים אומרת שהחיברות לתוקפנות זהו המשתנה המתווך בין מלחמה ואלימות בין אישית,
  • בגלל שהורים ירצו שהבנים שלהם לוחמים טובים ולכן הם מחנכים אותם לתוקפנות.
  • · ישנם מספר מנגנונים שעשויים להסביר מדוע בחברות שבהן נשים מגדלות את ילדיהן בהעדר האבות, הבנים מפגינים התנהגות תוקפנית.
  • ישנן מספר עדויות אתנוגרפיות (תאור תרבויות, עמים וקבוצות אוכלוסייה), שבנים שגדלים בלי אב נתונים ליותר תסכול בתהליך החיברות שלהם
  • בנים שגדלים עם אם אשר מענישה באופן פיזי עשויים להזדהות עם מודל תוקפני שהם לומדים מהאם
  • משק בית של אם וילד (בלי אב) קורה יותר במקרים של חברות שיש בהם מלחמה לעתים קרובות.
  • · ישנן חברות שבהן אין לצפות למצוא כי העדרות האב תוביל להתנהגות אלימה של הבנים. התפקיד החברתי של הגבר הינו המשתנה המווסת את הקשר בין העדרות האבות לבין אלימות הבנים
  • הניסיון להתנהג "בסופר גבריות" תהיה קשורה בתוקפנות רק בחברות אשר תוקפנות היא מרכיב חשוב בתפקיד המיגדר של הגבר
  • ואילו בחברות אשר תפקיד הגבר להיות רגיש, דואג ולא אלים אז ילדים שיגדלו בלי אבות עשויים לנסות להיות "סופר גברים" שפירושו יהיה להיות מאוד רגישים, מאוד דואגים. דבר שישפיע על ההתנהגות העתידית שלהם.

השערת המחקר

  • מדינות שבהם יש מלחמה (בין מדינות)
  • גומרת לסוציאליזציה לאלימות (מחנכים ילדים להיות לוחמים)
  • גורמת לאלימות בין אישית (רצח ותקיפה)
  • (כאמור, ובשביל להזכיר, מדינות שמבטלים בהם עונש מוות, אחוזי הפשיעה יורדים, כלומר מתבטלת הלגיטימציה לפשע מצד המדינה)

תכנון  המחקר

  • השאלה היא כיצד למדוד את המידה שבה תרבות מתאפיינת באלימות בין אישית:
  • באופן כללי המחקר מתבסס על נתונים קיימים:
  • בחלק גדול של הקבוצות החברתיות שאמבר ואמבר חקרו, אין רישומים סטטיסטים של מקרי האלימות
  • לפיכך הם התבססו על מחקרים אתנוגרפיים, על תיאורים איכותיים של חוקרים ששהו במשך תקופות ארוכות בחברת האנשים שחקרו
  • הם ניתחו תיאורים אילו ודרגו כל חברה על סולם של שלוש דרגות
  • אלימות רבה, אלימות בינונית, אלימות מעטה

המשתנים השונים של המחקר והאופן שבו הם נמדדו

משתנים עיקריים:

  • מלחמה
  • תוקפנות בתוך הקהילה
  • חיברות לתוקפנות
  • וכן גם
  • תוקפנות לא מלחמתית (למשל גניבה, הסגת גבול, וכד')
  • וגם חמימות מועטה בחינוך, חנוך נוקשה, העדר אב

  • · הגדירו מלחמה כ:
  • מאבק מאורגן בין חברים בקבוצות טריטוריליות שונות/ מאבק אלים בין קבוצות.
  • · הגדירו את תדירות המלחמה
  • במונחים של סקלה מ 1 (מתרחשת פחות מ פעם ב 10 שנים) עד 5 (=מתרחשת בכל זמן  בשנה)
  • בנוסף האם כוח חיצוני כפה על הנלחמים להפסיק להלחם, או הפחית את תדירות המלחמה
  • · תדירות תוקפנות בתוך הקהילה/ תדירות תוקפנות מאורגנת
  • הפרדה
  • בין תוקפנות  שנעשתה על ידי התרבות
  • ובין תוקפנות אינדיבידואלית שנעשתה בתוך הקהילה
  • · תוקפנות בתוך הקהילה
  • הם הפרידו רצח, תוקפנות, גניבה, הסגת גבול, והתאבדות
  • את התוקפנות הם דרגו על סולם בין שלוש דרגות:
  • אלימות רבה,
  • אלימות בינונית
  • אלימות מעטה

  • · הגדירו חיברות לתוקפנות (סוציליזציה לאלימות)
  • כנראה על סמך מידע אתנוגרפי
  • למשל ילדים שגדלים עם ענישה.
  • · בדקו גם העדר אב

תוצאות

  • · הממצאים לגבי הקשר בין מלחמה לבין צורות אחרות של אלימות
  • מלחמה קשורה לצורות אחרות של אלימות במדגם
  • יש קשרים חיובים בין תדירות המלחמה ותוקפנות אישית או מאורגנת חברתית
  • (בהתאם להשערות) כצפוי:
  • רצח אישי, תוקפנות אישית, ורצח המאורגן חברתית
  • נמצא במתאם עם מלחמה.

{

  • גם סוגים שונים של תוקפנות לא מלחמתית נמצאים במתאם זה עם זה.
  • רצח אישי, תוקפנות, גניבה, הסגת גבול והתאבדות
  • רצח מאורגן חברתית, תקיפה,  והסגת גבול

}

  • התוצאות מראות באופן עקבי שתוקפנות היא דפוס תרבותית
  • · הממצאים לגבי הקשר בין חיברות ותוקפנות
  • · בהתאם להשערות
  • אימון בתוקפנות מקושר עם
  • תדירות גבוהה של רצח, תוקפנות ומלחמה
  • כל המתאמים הם חיוביים
  • הקשר החזק הוא בין חיברות ועידוד לתוקפנות בילדות.
  • · מסקנות המחברים  היא שחיברות לתוקפנות היא תוצאה של מלחמה
  • לפי המחברים חיברות תוקפנות היא תוצאה של מלחמה.
  • (כלומר מלחמה היא הגורם לחיברות תוקפנות).


מסקנות: הקשר בין מלחמה לבין אלימות בין אישית

  • מכל המתואר חיברות לתוקפנות היא מנבא חזק ומשמעותי לרצח/ תקיפה
  • החיברות לתוקפנות מאפילה על כל המשתנים האחרים שהחוקרים דנו בהם:
  • חיברות נוקשה/ אכזרית (חינוך קשה)
  • חמימות מועטה וחיבה
  • והיעדרות אב
  • הצורה בה מוסברת החיברות לתוקפנות
  • חיברות לתוקפנות היא תוצאה (לא סיבה) של מלחמה
  • כי ההורים רוצים שהבנים שלהם יהיו תוקפנים בזמן שיש מלחמה רבה והם צריכים לגרום לנערים להפוך ללוחמים יעילים.
  • זה לא שההורים רוצים להפוך את הילדים שלהם לפושעים ובגלל זה הם מחנכים אותך לתוקפנות
  • אבל החוקרים חושבים ששיעורים גדולים של רצח ותוקפנות הם בלי כוונה תוצאה של עוד מלחמה:
  • ברגע שלמדת להרוג את האויב שלך, אתה עלול למצוא את זה פשוט לפגוע או להרוג מישהו.
  • מלחמה היא סיבה ישירה חשובה לאלימות בין אישית בתוך החברה
  • אנחנו עלולים לגרום באופן ישיר לתוקפנות נוספת בגלל שמלחמה הופכת את האלימות ללגיטימית.
  • הממצאים מרמזים על שאם אנחנו רוצים להפחית את הסבירות על אלימות בין אישית. בתרבות שלנו אנחנו צריכים להפחית את הסיבות למלחמה,
  • 000000דבר שיפחית את הצורך לחברת לתוקפנות,
  • וקרוב לוודאי יפחית את הסיבות לאלימות.

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: