פורסם על ידי: or100 | יוני 30, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 4: מבוא: ההבדל בין האסייתים והאמריקאים בדפוסי הייחוס הסיבתי

מבוא: ההבדל בין האסייתים והאמריקאים בדפוסי הייחוס הסיבתי

  • במאמר זה צ'וי וניסבט בודקים האם קיימים הבדלים בין תרבותיים בנטייה להמעיט בחשיבותן של הנסיבות בביצוע ייחוסים לגבי עמדות
  • · או במילים אחרות לבדוק האם טעות הייחוס הבסיסית היא תופעה אוניברסלית

סגנון הייחוס של אנשם ממזרח אסיה לעומת אנשים מהמערב

הייחוסים סיבתיים של האסיינים שונים מאלה של האמריקאים:

א)

  • · לאסיינים יש תיאוריה מצבית של התנהגות
  • · לאמריקאים ואירופים יש תיאוריה המתמקדת באדם.

ומכך שהתרבות משפיעה על ההבנה הסיבתית אז מא' נובע ב'

ב)

·אסיינים מעדיפים ייחוסים חיצוניים ומצבים (כלומר תלויי סיטואציה) ומעדיפים הסברים מצביים להתנהגות

  • האסיינים מסבירים גם התנהגות של בעלי חיים כהסברים תלויי מצב

·לעומתם האמריקאים מעדיפים יחוס לגורמים פנימיים להסבר ההתנהגות שלהם ושל אחרים

  • דוגמאות
  • דוגמא 1
  • עיתונים יפניים ציינו על שני מקרי רצח המונים במובנים של גורמי מצב שסבבו את האדם
  • עיתונים אמריקאים צינו יותר את שני מקרי הרצח במובנים של אישיות של האדם.
  • דוגמא 2
  • · כתבי ספורט אמריקאיים נטו לייחס את תוצאות משחקי הספורט לגורמים פנימיים של השחקנים
  • · כתבי הספורט בהונג קונג נטו לייחס את תוצאות המשחק למצבים חיצוניים נסיבתיים


רציונאל המחקר

הבעיה במחקרים קודמים

  • הבעיה במחקרים קודמים שבמחקרים אלה לא יצרו התנהגות מטרה אחת זהה בשתי התרבויות, אלא בדקו התנהגויות שקרו בשטח (כלומר התנהגויות שקרו באופן טבעי), ושעשויות להיות מלכתחילה שונות בין תרבות לתרבות.
  • מקרי הרצח, ושדרני הספורט לא היו אותו דבר בשני התרבויות- אין דרך לדעת למה הם התרחשו, והאם זה אותה סיבה בשתי התרבויות.
  • כך שלמעשה בלתי אפשרי לבצע השוואה בין תרבותית, ולא ניתן להסיק מכך שטעות הייחוס הבסיסית חלשה יותר אצל האסייתים כפי שמחקרים אלה טענו.

מחקר נוכחי זה, וההתגברות על הבעיות המחקרים הקודמים

  • בכדי להתגבר על הבעיה במחקרים קודמים צריך לערוך מחקר שבו לחוקרים תהיה אפשרות לבצע מניפולציה על ההתנהגות. מניפולציה על רמת האילוצים המצביים להם נחשפים בכל תנאי של מחקר.
  • לשם כך נבחרה פרדיגמת גישת הייחוס
  • החוקרים החליטו להתייחס לפרדיגמת ייחוס עמדות – שפירטתי אותה במונחים בסיסים.
  • בשיטה זו השתמשו ג'ונס והאריס מבולטי וחלוצי החוקרים בתחום טעות הייחוס הבסיסית ( FAE)
  • היתרון של השיטה הזאת היא שפרדיגמה זאת היא העיקרית בחקירת טעות הייחוס הבסיסית ( FAE)
  • בהשוואה בין תרבותי שתעשה באמצעותה, היא תספק יותר בטחון לגבי מידת האוניברסליות של טעות הייחוס הבסיסית.


מאמר 8 – בולטות מצבית והבדלים מצביים בין תתרבותים בטעות הייחוס הבסיסית והטיית הצופה- משתתף – צ'וי, וניסבט

Situational salience and cultural differences in the correspondence bias and actor observer bias

  • במאמר זה ערכו צ'וי וניסבט סדרת ניסויים הדומים לניסויים של ג'ונס והריס וזאת כדי לבדוק האם קיימים הבדלים בין תרבותיים בנטייה להמעיט בחשיבותן של הנסיבות בביצוע ייחוסים לגבי עמדות. במחקר זה הם התמקדו בעמדות כלפי עונש מוות.

השערת המחקר

  • נבדקים אסיאתים ישימו לב יותר לגורמים מצביים
  • ולכן במצב ללא בחירה נקבל פחות תשובות של "הדמות המטרה החזיקה בדעה תואמת את זו שהוצגה במאמר" לעומת מצב של בחירה.
  • במילים אחרות

האסיתיים לעומת האמריקאים

א)      נוטים לייחס ייחוס חיצוני (מודעים לגורמים חיצונים ולא מתעלמים מהם)

ב)      מאמינים יותר בכוח של גורמים מצביים

  • לפיכך אצל האסיתיים לא תתגלה טעות הייחוס הבסיסית, או שתהיה קטנה יותר

מחקר 1

  • · משתתפים
  • 202 סטודנטים/ות אמריקאים
  • 159 סטודנטים קוריאנים
  • · כלים= המניפולציה
  • · 2 סוגי חיבורים:
  • · הנבדקים קראו חיבור התומך או מתנגד לעונש מות

  • · אילוץ: בחירה / ללא בחירה:
  • · לנבדקים במצב הבחירה נאמר כי החיבור נכתב תחת בחירה חופשיתל
  • · לנבדקים במצד ללא בחירה נאמר כי לדמות המטרה נאמר על ידי המורה האם לתמוך או לא לתמוך

  • · הנבדקים נתבקשו להסיק מהי דעתו האמיתי של החוקר לגבי עונש המוות

  • הליך המחקר: נעשה שימוש בפרדיגמת גישת הייחוס
  • המשתתפים חולקו לקבוצות קטנות
  • לכל אחד מהם נתנו
  • חוברת הנחיות,
  • מאמר על עונש המוות (תומך או מתנגד), שכתב כביכול סטודנט.
  • שאלות לבדיקת עמדות כותב המאמר
  • שאלות נוספות לבדיקת המניפולציה.
  • לכל מאמר צורף דף ההנחיות שכביכול קיבל כותב מאמר המטרה (והנבדקים קיבלו את הדף הנ"ל):
  • · חוסר בחירה: הכותב נתבקש לכתוב מאמר בעד (או נגד) עונש מוות מבלי להתייחס לעמדותיו האישיות. נכתב לו שמה שחשוב הם כישורי הכתיבה שלו ולא העמדה האמיתית
  • · בחירה חופשית: הכותב התבקש לכתוב מאמר קצר בעד או נגד עונש מוות (לא משנה). נכתב לו שמה שחשוב הם כישורי הכתיבה שלו, ולא עמדתו האישית.

  • הנקודה החשובה : הנבדקים נתבקשו להסיק מהם העמדות הנתפסות של הכותב של המאמר כלפי עונש המוות
  • בנוסף
  • הנבדקים התבקשו להעריך את האיכות הנתפסת של המאמר שכתב ה"מחבר"
  • (מחקרים קודמים מצאו שיש קשר בין האיכות הנתפסת של המאמר (חלש או חזק בטיעוניו) לבין העמדה הנתפסת של המחבר
  • אם המאמר נתפס חזק בטיעוניו אז יש נטיה להסיק שמחבר המאמר מחזיק באותה עמדה
  • אם המאמר נתפס חלש בטיעוניו, אז יש נטיה להסיק שהמחבר מחזיק בעמדה המנוגדת.
  • לפיכך נתבקשו המשתתפים במחקר הנוכחי לדמיין איך היה נראה אותו מאמר אם הם עצמם היו כותבים אותו, ולהשוות בין איכות המאמר שקראו לאיכות המאמר "שלהם"
  • · סיכום המשתנים הבלתי תלויים והמשתנים התלויים
  • · משתנה ב"ת: תרבות
  • · ערכים : אמריקאים/ אסייתיים
  • משתנה ב"ת: תוכן המאמר
  • ערכים: תומך בעונש מוות/ מתנגד לעונש מוות
  • משתנה ב"ת: יכולת בחירה:
  • ערכים: בחירה חופשית/ חוסר בחירה
  • משתנה תלוי העיקרי הוא מד יחוס העמדה:
  • כלומר ייחוס הנבדק את עמדתו הנתפסת של כותב המאמר כלפי עונש המוות.

תוצאות מחקר 1

א) בדיקת המניפולציה

  • נבדקה אצל כולם מידת חופש הבחירה הנתפסת של כותב המאמר
  • המשתתפים שקראו מאמר שנכתב ב"תנאי בחירה" אכן העיד על חופש בחירה גדולה יותר מאשר משתתפי תנאי "חוסר בחירה"

ב) ייחוס עמדות

  • אפקט עיקרי לתוכן המאמר
  • משתתפים שקראו מאמר "בעד" נטו לייחס לכותב עמדות חיוביות כלפי עונש מוות מאשר משתתפים שקראו מאמר "נגד".
  • · אינטראקציה בין תוכן המאמר לבין בחירה/ לבלי בחירה
  • · במצב של בחירה יש נטיה חזקה יותר לתפוס את כותב המאמר כמחזיק בעמדות התואמות לתוכן
  • · וזאת לעומת מצב של חוסר בחירה

  • · אצל כל המשתתפים התגלתה טעות היחוס הבסיסית באופן חזק.
  • טעות היחוס הבסיסית קטנה בתנאי חוסר בחירה
  • כלומר הנבדקים משתי התרבויות הסיקו כי הדעה של דמות המטרה תואמת לכתוב במצב ללא בחירה.

דיון על מחקר 1

  • התוצאות מראות שקיים רק הבדל קטן בין האמריקאיים לקוריאניים בטעות הייחוס הבסיסית
  • · כלומר שתי התרבויות עשו את טעות הייחוס הבסיסית
  • כלומר: משתתפי שתי התרבויות הסיקו כי כותב המאמר הביע את עמדתו האישית במאמר, גם כאשר הם ידעו כי הוא התבקש לתמוך בעמדה ספציפית ללא התחשבות בעמדתו

בהתייחס להשערות

  • עבור האמריקאים התוצאות האלו לא מפתיעות והן תואמות את השערות המחקר
  • עבור הקוריאנים התוצאות האלה מפתיעות, ומנוגדות למחקרים בין תרבותיים קודמים.


הסברים אפשריים לתוצאות הבלתי צפויות

א) חוסר בולטות

  • במצב של חוסר בחירה, יתכן והאילוצים שהוכתבו לכותב לא בלטו מספיק, אפילו לא לקוריאנים שהיו אמורים לשים לב יותר לאילוצים חיצוניים.

ב) הסבר מתודולוגי 1 : בעיה בפרדיגמה

  • יש ספק לגבי תוקף פרדיגמת ייחוס עמדות ככלי לבדיקת טעות הייחוס הבסיסית:

1) יתכן שהמשתתפים מניחים שכל אינפורמציה שמספק החוקר היא רלוונטית ועליהם להשתמש לביצוע המטלה:

  • לפיכך הנבדקים מסיקים שהמאמר מספק למעשה אינפורמציה רלוונטית כלפי עמדותיו של הכותב, כי אחרת (הם תוהים) מדוע החוקר ביקש מהם לקרוא את המאמר ולדעת מה דעתו של הכותב
  • ובגלל ההנחה הזאת, מסיקים שעמדת המחקר תואמת את העמדת המאמר, גם אם הוא נכתב בתנאי "חוסר בחירה".

2)  קיימת נטייה של אנשים מתרבויות בהן קיימת תלות הדדית "לקרוא מחשבות של אחרים", בעת אינטראקציה בין אישית.

  • כלומר  להתחשב בציפיות אחרים גם כשאינם מביעים אותן, ובמיוחד במסגרת היררכית
  • אדם בעל סטטוס נמוך יותר (המשתתפים) מצפה בדרך כל שבעל הסטטוס הגבוה (החוקר) ימסור לו רק אינפורמציה רלוונטית.

3) ניסויים פסיכולוגים הם פחות שכיחים במדינות כמו קוריאה

  • ולכן יתכן שהקוריאנים לא ציפו להטעיה" שכזו מצד החוקר, ולכן הפרדיגמה עמבדה עליהם חזק יותר מאשר על האמריקאים

ג) הסבר מתודולוגי 2: יתכן שהקוריאנים תופסים את המאמר טוב יותר לעומת האמריקאים

  • ייתכן שהרקע התרבותי ממנו באים הקוריאנים הדוגל בצניעות ובהימנעות מהמעטה בערכו של האחר, היא זאת שהביאה לכך שהם דיווחו (או תפסו) את איכות המאמר כגבוהה ביותר באופן כללי
  • נקודות ביקורת אילו הובילו לביצוע ניסוי נוסף


מחקר 2

  • (בגלל שכאשר מדובר בהבדלים בין תרבותיים הבעיות המתודולוגיות קשות לביטול, אז)
  • החוקרים בדקו האם תהיה השפעה לבולטות שונה על הטיית הייחוס הבסיסית
  • כלומר
  • האם ככל שיעלו מספר האילוצים,
  • ותעלה הבולטות של הנסיבות המצביות
  • אז תקטן טעות הייחוס הבסיסית.

השערה כללית

ככל שתעלה הבולטות

  • אצל הקוריאנים תקטן טעות הייחוס הבסיסית באופן משמעותי
  • אצל האמריקאים (ביחס לקוריאנים) הירידה בטעות הייחוס הבסיסית תהיה קטנה מאוד ביחס לתנאי של חוסר בולטות (מחקר 1).

מטרת ניסוי 2

1)       להשוות בין תנאי בולטות שונים במצבי חוסר בחירה על טעות הייחוס הבסיסית

2)       לבדוק הבדלים בהטיית צופה משתתף בין התרבויות

השערות הניסוי

1)

האמריקאים

  • בולטות האילוצים המצבים לא תיצור שום הבדלים בייחוס עמדות
  • טעות הייחוס הבסיסית תהיה זהה בכל 3 תנאי הבולטות (חוסר בחירה, חשיפה, חשיפה + טיעונים)

הקוריאנים

  • בולטות האילוצים תיצור הבדלים משמעותים בייחוס עמדות
  • טעות הייחוס הבסיסית תהיה קטנה יותר בתנאי החשיפה (ניסוי 2) מאשר בתנאי חוסר בחירה (ניסוי 11)
  • ואולי היא תהיה קטנה יותר בתנאי חשיפה + טיעונים לעומת חשיפה בלבד

2)

  • הקוריאנים יושפעו פחות מהטיית צופה משתתף מאשר האמריקאים
  • הניבוי הוא שהמשתתפים ייטו לייחס את ההתנהגות שלהם (המאמר שכתבו) ייחוס חיצוני (למצב)
  • ואילו שאת התנהגות הצופה (כותב מאמר המטרה שאותו הם התבקשו לכתוב) ייחוס פנימי לעמדות הכותב.


פרטי מחקר 2

  • · משתתפים
  • · 78 סטודנטים/ות אמריקאים
  • · 94 סטודנטים/ות קוריאנים

המניפולציה וההליך והתוצאות

  • · השתמשו באותה פרדיגמה, ובאותו מאמר, אך את המניפולציה על בולטות האילוצים השיגו בשתי דרכים

א) תנאי חשיפה (ללא בחירה)

ב) תנאי חשיפה + טיעונים (ללא בחירה)

א) הסבר תנאי חשיפה (ללא בחירה)

  • הנבדקים נתבקשו לכתוב חיבור בעד/ נגד עונש מוות (על פי הוראות הנסיין) וזאת תוך התעלמות מהעמדות האישיות שלהם
  • (המטרה היא חשיפה לאותה סיטואציה ולאותם אילוצים שעברו על כותב המאמר)
  • ההנחה היא שהמשתתפים יראו שעמדות המאמר שהם כתבו לא משקפות את עמדותיהם, ומכאן ניתן לשער שהם יבינו שגם עמדת כותב המאמר לא בהכרח משתקפת במה שכתוב.
  • וכך יהיו פגיעים פחות לטעות הייחוס הבסיסית
  • בהמשך הם קיבלו את החיבור של דמות המטרה והיו צריכים לשפוט מהי דעתו האמיתית

תוצאות תנאי החשיפה (ללא בחירה)

  • למרבה ההפתעה, ולמרות שהנבדקים נחשפו לחוויה של כתיבת חיבור שאינו משקף את דעתם
  • עדיין הציגו נבדקי שתי התרבויות את טעות הייחוס וכן הציגו הטיית צופה- משתתף.

ב) הסבר תנאי חשיפה + טיעונים

  • הנבדקים נתבקשו לעשות לכתוב חיבור בעד/ נגד עונש המוות (על פי הוראות הנסיין) וזאת תוך התעלמות מהעמדות האישיות שלהם (כמו ב א')
  • בנוסף הם קיבלו 4 טיעונים שתומכים/ מתנגדים לעונש מוות והומלץ להם להשתמש בהם. (בהתאם לבעד/ נגד שהתבקשו לכתוב)
  • (המטרה היא להבליט עוד יותר את האילוצים על ידי כך שגרמו למשתתפים להבין שמאמר המטרה הוא מעין העתיק מילה במילה של טעונים שהחוקר סיפק לכותב)
  • בהמשך הם קיבלו את החיבור של דמות המטרה והיו צריכים לשפוט מהי דעתו האמיתית

תוצאות תנאי חשיפה + טיעונים

  • הקוריאנים הגיבו להגברת בולטות האילוצים המצביים וכמעט שלא הראו הטיית צופה משתתף בכלל
  • האמריקאים הגיבו רק מעט לאילוצים וכן הראו הטיית צופה משתתף.

במילים אחרות

  • אצל הקוריאנים: ככל שעלתה בולטות האילוצים אז טעות הייחוס ירדה משמעותית
  • אולם הטעות לא נעלמה לגמרי, אפילו בבולטות מאוד גבוהה


דיון על מחקר 1

1) טעות הייחוס הבסיסית- בהתאם להשערות

  • כשהאילוצים בלטו, אז הקוריאנים לעומת האמריקאים היו מסוגלים לזהות את השפעת האילוצים האלה על ההתנהגות
  • לכן הם נעשו פחות פגיעים לטעות הייחוס הבסיסית
  • עד כדי כך שהטעות בוטלה לגמרי בתנאי הבולטות הגבוהה ביותר (חשיפה +טיעונים)
  • הממצאים תומכים בהשערה שתיאוריית הייחוס ההתנהגות של האמריקאים גורמת להם להיות ממוקדים באדם ועיוורים להשפעת המצב על ההתנהגות
  • וזאת בעוד שהתיאוריה של האסייתים הופכת אותם למאוד מודעים לגורמים חיצוניים

2) הטיית צופה משתתף

  • האסיתיים פחות מושפעים מהטיית הצופה משתתף לעומת האמריקאים
  • בדומה לקוריאנים גם האמריקאים טענו שהעמדות שלהם (כמשתתפים) ל תואמת את המאמר, כי הם אולצו לנקוט בעמדה זו או אחרת (יחוס חיצוני של המשתתף)
  • בניגוד לקוריאנים, האמריקאים הרגישו שכותב מאמר המטרה (הצופה) דווקא כן שיקף את עמדתו שלו למרות האילוצים שחלו גם עליו (יחוס פנימי שעורך הצופה).

דיון כללי

  • בניסוי 1
  • עדיין קיימת טעות הייחוס הבסיסית גם אצל הקוריאנים (שלא בהתאם להשערות)
  • בניסוי 2
  • העלאת בולטות של אילוצים חיצונים הקטינה משמעותית את טעות הייחוס אצל הקוריאנים
  • אבל העלאת הבולטות של אילוצים חיצוניים לא השפיע על האמריקאים אשר המשיכו לבצע את טעות הייחוס
  • הטיית צופה משתתף
  • הטיית צופה משתתף התבטלה אצל הקוריאנים בניסוי ה 2
  • ברגע שהם הבינו שהם עצמם הושפעו מאילוצים חיצונים, הם הבינו שגם הכותב הושפע מאילוצים חיצוניים)

סיכום כללי

  • החוקרים הניחו כי אסיאתים יותר מאמריקאים מיחסים חשיבות לגורמים מצבים
  • לפיכך הם שיערו כי
  • נבדקים אסיאתיים (לעומת אמריקאים.) יסיקו פחות כי דמות המטרה החזיקה בדעה התואמת לחיבור במצב ללא בחירה לעומת מצב של בחירה.

מחקר 1

  • לשם הוכחת ההשערה שלהם לקחו החוקרים מדגם נבדקים אמריקאים ומדגם נבדקים קוריאנים
  • הנבדקים קראו חיבור שנכתב על ידי דמות מטרה בעד/ נגד עונש מוות
  • כל מדגם חולק ל 2 קבוצות
  • לקבצה אחת נאמר שג'ון כתב את החיבור במצב של בחירה
  • לקבוצה שנייה נאמר כי כתב את החיבוק במצב ללא בחירה
  • הנבדקים היו צריכים להסיק לגבי דעתו האמיתית של ג'ון כלפי הנושא של "עונש מוות"
  • · ההשערה לא אוששה:
  • · נבדקים משתי התרבויות הציגו הטיית יחוס בסיסית חזקה, שכן הסיקו כי דעתו של ג'ון תואמת לדעת החיבור במצב ללא בחירה (במיוחד כשהחיבור היה בעד עונש מוות)

מחקר 2

  • החוקר שיערו שהגדלת אילוצי המצב תקטין את טעות הייחוס הבסיסית ואת הטיית צופה משתתף של הקוריאנים- לשם כך הם ביצעו מחקר נוסף.
  • החוקרים ערכו מחקר שבו הנבדקים נחשפו לשני סוגי מצבים בהם ג'ון היה כביכול.
  • מטרתם היתה להשוות בין מצב "ללא בחירה"  של מחקר 1, למצבי החשיפה וההזדהות כביכול של מחקר 2
  • ההשערה אוששה:
  • נבדקים קוריאנים הגיבו להגדלת בולטות אילוצי המצב ואף כמעט ולא הראו הטיית צופה משתתף
  • הם הסבירו את חיבוריהם ואת חיבורו של הכותב באילוצי המצב
  • · בעוד שנבדקים אמריקאים הסבירו את חיבוריהם באילוצי המצב, אך היו עיוורים לאילוצי המצב של הכותב (הטיית צופה משתתף)
  • · הם הסבירו את החיבור שלו כמשקף סיבות פנימיות כגון דע (טעות ייחוס)
  • חשוב לומר כי אף לאחר שנמצא טעות הייחוס אצל האסיתים במחקר הראשון ובמחקרים נוספים, עדיין לא ברור מדוע זה קורה.

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: