פורסם על ידי: or100 | יוני 30, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 4: אוניברסליות וייחודיות בייחוס סיבתי

אוניברסליות וייחודיות בייחוס סיבתי

  • בפרק זה שני מאמרים: מאמר של מילר (מאמר 7) ומאמרם של צ'ואי וניסבט (מאמר 8).
  • ייחוס סיבתי
  • פירושו איך אנשים אחרים מסבירים התנהגות של אנשים אחרים (במערב עושים את טעות הייחוס הבסיסית- פירוט בהמשך).
  • ייחוס סיבות להתנהגות- מאמר 7
  • בייחוס סיבות נותנים לאנשים תיאור של סיטואציה ואז שהאדם יסביר למה הוא התנהג בצורה זו
  • ייחוס עמדות להתנהגות- מאמר 8
  • בייחוס עמדות להתנהגות נותנים לנבדקים לקרוא טקסט שמציג עמדה מסוימת (למשל הפלות בעד/ נגד) ואז שואלים האם העמדה משקפת את העמדה האמיתית של הכותב.

הבדלים בין תרבותיים בייחוס סיבות להתנהגות

  • בהתייחס לניסוי של מילגרם שבדק נכונות לציית לסמכות (הנבדק בתפקיד המורה שנותן שוקים חשמליים)
  • היום ברור לנו שהמשתתפים בניסוי הושפעו במידה רבה מהנסיבות והתנהגותם לא מלמדת על אישיותם

במחקרים שהיו במערב

  • התברר שנותנים משקל יתר לגורמים פנימיים ומשקל חסר לנסיבות חיצוניות
  • אצל אנשים שגדלו בתרבויות מערביות קיימת נטיה חזקה לראות בהתנהגות תוצאה של תכונות אישיות יציבות או של מאפיינים אחרים.
  • נטיה זו גורמת לעתים להטיה בתפיסה ואנשים מייחסים התנהגות למאפיינים פנימיים גם כאשר הנסיבות החיצוניות הן שהשפיעו על ההתנהגות. – זוהי טעות הייחוס הבסיסית.

טעות הייחוס הבסיסית

  • זוהי נטייה להסביר התנהגות על ידי גורמים פנימיים ולא על ידי נסיבות חיצוניות (בעיקר ביחס להתנהגויות שליליות) בספרות הפסיכולוגית. נטיה זו נחשבה לאוניברסלית
  • באופן כללי מי שמבצע פחות את ההטיה אילו הם (כלומר מי שמסבירים התנהגות לפי גורמי מצב)
  • ילדים בתרבות המערבית
  • ילדים ומבוגרים בתרבויות לא מערביות (הודו).
  • בשנים האחרונות מתברר שאנשים מתרבויות שונות נבדלים בתפיסותיהם לגבי הגורמים להתנהגות.


מאמר 7 – תרבות והתפתחות של הסברים חברתיים למאורעות היום יום- מילר

(גל באתר + דף שהמורה חילקה בכיתה)

  • מילר, כותבת מאמר 7 רואה עצמה כפסיכולוגית של תרבות. היא מתמחה בתרבות הודו וחוקרת את ההבדלים בין הודו לארה"ב,
  • במאמר היא בודקת הבדלים בהסברים שאנשים נותנים להתנהגות. כלומר היא מנסה לבדוק את התופעה של הייחוס הסיבתי

כפי שכתבתי: טעות הייחוס הבסיסית

  • טעות הייחוס הבסיסית הינה הנטייה האנושית להסביר התנהגות על ידי הסברים תכונתיים,
  • במילים אחרות, לתת משקל ייתר לגורמים פנימיים ומשקל חסר לנסיבות חיצוניות.
  • בספרות הפסיכולוגית המודרנית נטייה זו נתפסה כאוניברסלית ובולטת אצל מבוגרים ובקרב ילדים פחות.

מילר מציגה שלושה סוגי הסברים אפשריים לנטייה של טעות הייחוס הבסיסית

1. יכולת קוגניטיבית

  • מקור ההבדל ביכולת חשיבה מופשטת שמאפשרת סיווג של כמה מרכיבים למאפיין אחד
  • המעבר לשלבי תפיסה מופשטת מאפשרת הכללה של אוסף התנהגויות ספציפיות לכדי כלל מאפיין של התנהגות האדם ברמה של תכונה.
  • לדוגמא, אדם שנוהג בנדיבות, תורם ועוזר לזולת ייתפס כאיש נדיב.
  • אצל ילדים יכולת ההפשטה וההכללה נמוכות יותר ולכן אינם מראים הטיה זו.
  • (
  • ככל שהמוח מפותח יותר, יש יכולת יותר גבוהה לתת הסברים לפי תכונות
  • הסבר תכונתי זוהי חשיבה יותר מופשטת (מורכבת)
  • )
  • לאחר שנצפו הבדלים בין תרבותיים בנתינת הסברים מצביים להתנהגות, ניתן הסבר שני לתופעה (שכן לומר שבני תרבות אחרת מקבילים לילדים בתרבות המערבית מבחינת יכולת ההפשטה וההכללה זה בעייתי).

2. התנסות במהלך החיים

  • מקור ההבדל בחשיפה שונה למודרניזציה (מורכבות של התנסויות חיים שדורשות יכולת סיווג)
  • הפעילויות המורכבות בהן אנשים מתנסים במהלך החיים מובילות להכללת התנהגות אנושית על פי טעות הייחוס הבסיסית.
  • הבדלים בין תרבותיים בטעות הייחוס הבסיסית נובעים מהבדלים בהתנסות, בין תרבויות שונות.
  • זו למעשה דרך מנומסת לדבר על הבדלים במודרניזציה בין המערב לתרבויות אחרות, כאשר אצל המדינות המפותחות יכולת ההפשטה גבוהה יותר.
  • (כאילו הסבר מעודן יותר להסבר 1')
  • שני הסברים אלו ( 2,3) הם בעלי משמעויות ערכיות.


3. הסבר תרבותי לא ערכי. (זהו ההסבר שמילר תומכת בו בתוצאות המחקר שלה)

  • מקור ההבדל בתפיסות תרבויות שונות שיש לאנשים מכל חברה (יחידת הניתוח בכל תרבות היא שונה)
  • מאפיינים בתרבות עצמה מובילים אנשים לפתח דרכים שונות להסבר התנהגות.
  • מילר טוענת
  • שבתרבויות מסוימות האדם נתפס כיחידה המרכזית, כאינדיבידואל בעל תכונות עמדות רצונות וההבדל בינו ובין אנשים אחרים ברור וחשוב.
  • כלומר במערב ההתמקדות היא ביחיד – אינדיבידואל
  • לעומת זאת תרבויות אחרות מתאפיינות בכך שהאדם מזוהה על פי התפקידים שהוא ממלא ולכן אין משמעות רבה לתכונות האישיות אלא לתפקיד.
  • כלומר במזרח התמקדות בקבוצה- קולקטיביסטית,
  • על פי מילר זה ההבדל העיקרי והחשוב בין התרבות המערבית לתרבות הלא מערבית.

מטרת המחקר

  • להראות כי מקור ההבדלים בטעות הייחוס הבסיסית הינו תרבותי (הסבר 3)
  • ולא קוגניטיבי (הסבר 1)
  • וגם לא קשור בהתנסויות חיים (הסבר 2)

השערות באופן כללי

1)

  • מילר שיערה שמבוגרים אמריקאים יטו להסביר התנהגות במונחים של תכונות יותר מאשר מבוגרים הודים.
  • ההבדל יהיה בולט במיוחד בתכונות השליליות (אותן תמיד נוטים להסביר יותר, כמו גם התנהגות סוטה). ההסברים האלטרנטיביים של יכולת הפשטה וחשיפה למודרניזציה פסולים לטעמה.

2)

  • בקרב האמריקאיים תהיה עלייה עם הגיל בנטייה לייחוס תכונתי.
  • היא טענה שמבוגרים במערב לומדים את ציפיות התרבות ומהו טבע האדם על פי תרבותם ולכן יראו את טעות הייחוס הבסיסית, יותר מילדים.
  • (עליה עם הגיל פירושה למעשה למידה של תרבות)
  • בקרב ההודים תהיה עליה עם הגיל בנטיה ליחוס מצבי
  • לעומת האמריקאים, בקרב ההודים שגם לומדים את תרבותם, לא יתקבל הבדל בין מבוגרים לילדים מאחר ואין נטייה זו טבועה בתרבותם.


הניסוי שמילר ערכה:

  • אמריקאים והודים מקבוצות גיל שונות (8,11,15,30) ומסטטוס חברתי שונה
  • היא השוותה הודים ואמריקאים בני מעמד זהה
  • על מנת לנטרל את ההסבר של היחשפות לרמות מודרניזציה שונות בין ההודים לאמריקאים, נבדקו הודים משלושה מעמדות שונים.
  • ההנחה שמילר משתמשת בה (ולא רק היא) היא שככל שהמעמד החברתי יותר גבוה, יש חשיפה רבה יותר למודרניזציה.
  • אם אכן החשיפה למודרניזציה משפיעה על טעות הייחוס הבסיסית, ישתמש המעמד הגבוה בהודו ביותר הסברים תכונתיים מהמעמד הנמוך.
  • במחקר בדקה מילר שלוש קבוצות אוכלוסייה בהודו:
  • הודים ממעמד בינוני,
  • אנגלו-הודים ממעמד בינוני-נמוך
  • והודים ממעמד נמוך.
  • המעמד האמצעי מבחינה כלכלית של אנגלו-הודים נחשף לתרבות המערבית בצורה הגדולה ביותר.
  • המעמד הגבוה מבחינה כלכלית של הודים נחשף למודרניזציה בצורה הגדולה ביותר .

השערות של המחקר:

  • אם ההסבר של המודרניזציה הוא הנכון ההשערה היא שטעות הייחוס הבסיסית תהיה בולטת יותר בקרב ההודים מהמעמד הבינוני, פחות בקרב בני המעמד הבינוני הנמוך (אנגלו-הודים) והכי קטנה בקרב בני המעמד הנמוך.
  • אם ההסבר הוא תרבותי וטעות הייחוס הבסיסית מקורה בהשפעה תרבותית מערבית, הסברים תכונתיים להתנהגות יתנו הכי הרבה האמריקאים, פחות מהם האנגלו-הודים, והכי מעט קבוצות ההודים האחרות.

מהלך המחקר ותוצאותיו:

  • הנתונים נאספו בעיר בדרום הודו ומאמריקאים בשיקגו. הנבדקים היו מארבע קבוצות גיל: מבוגרים (בגילאי 30) ושלוש קבוצות ילדים בגילאי 8, 11, 15.
  • המחקר כאמור עוסק בהסברים להתנהגות. מחקרים רבים בתחום בנויים כך שנבדקים מתבקשים להסביר התנהגות כלשהי שמתוארת בניסוי. מילר בחרה בדרך אחרת:
  • הנבדקים נתבקשו לתאר בעצמם: מעשה כלשהו שעשה מישהו שהם מכירים היטב ושהם יודעים שהיה טעות לעשותו
  • ומעשה כלשהו שעשה מישהו שהם מכירים היטב ושהם יודעים שהועיל למישהו אחר.
  • למעשה הם נתבקשו לתאר שני מעשים מכל סוג ומיד אחרי כל תיאור להסביר למה המעשה נעשה לדעתם.
  • וזה מה שמילר חיפשה, את ההסבר להתנהגות.
  • מילר טוענת שמה שחשוב זה איזה הסברים הנבדקים נותנים להתנהגות
  • בדרך הרגילה שמסברים התנהגות אחת יש בעיה של אתיקה מוכתבת וקשה להשוות בין האנשים בשיטה זאת.

היתרון והחסרון של הדרך בה בחרה מילר

  • החיסרון הוא רעש במחקר, כל נבדק למעשה מסביר התנהגות אחרת אותה הוא בחר לתאר ולא התנהגות סטנדרטית אחת.
  • יכול להיות הסבר חלופי שבכלל המחקר בודק איך אנשים מפיקים סיפורים
  • היתרון הוא בהתגברות על אתיקה מוכתבת מילר טענה שאין אפשרות להשתמש  בהתנהגות אחת בתרבויות שונות.
  • ניתוח התוצאות דקדקני ביותר.
  • מילר הבחינה
  • בין משתנים פנימיים להסבר התנהגות (תכונות עמדות, ערכים)
  • לבין משתנים חיצוניים נסיבתיים (נורמות, מאפיני מצב).
  • היא קודדה את ההסברים וחישבה פרופורציה של % ההסברים הפנימיים ו % ההסברים החיצוניים.

תוצאות- ההשערות הוכחו- סתירת הסברים חלופיים.

א) האמריקאים נוטים לייחוס פנימי, תכונתי, נטיה שעולה עם הגיל

  • בקרב האמריקאים נמצא שבכל קבוצת גיל האמריקאים נוטים לייחוס פנימי, תכונתי, נטייה שעולה עם הגיל והדבר מעיד לדעת מילר על למידה תרבותית.
  • הבעיה היא שזה גם מתאים להסבר של התפתחות קוגניטיבית ממנו היא רוצה להימנע.
  • לכן בדקה את היכולת לבצע מטלה אנלוגית בגילאים שונים
  • נתנה  משמה שמתאימה לכל קבוצת גיל
  • ואז מילר הראתה שאין בעיית ביצוע בגילאים השונים.
  • מכאן טענה מילר שאין הבדל בייחוס בגילאים השונים
  • בדיקה זו בהחלט לא מניחה את הדעת.
  • · כלומר יש פה שלילת ההסבר הקוגניטיבי

ב) ההודים נוטים לייחוס חיצוני, מצבי, נטייה שעולה עם הגיל

  • אנגלו הודים (מעמד בינוני נמוך) יותר יחוס תכונתי מאשר בני מעמד בינוני בהודו.
  • הדבר תומך בהסבר התרבותי ולא המודרניזציה.
  • כלומר יש פה שלילית ההסבר של התנסות חיים (מודרניזציה)
  • כמו כן, מגמת השינוי אצל ההודים הפוכה בדיוק, עם הגיל ההסבר המצבי גדל.

ג) ההבדלים גדולים יותר כשמדובר במעשית שליליים

  • לדעת מילר הדבר מסביר את המודל תרבותי וסותר את רעיון המודרניזציה.

סתירת הסברים חלופיים

  • ההסבר הקוגניטיבי- בדיקת יכולת חשיבה מופשטת (חשיבה אנלוגית) בין הקבוצות השונות.
  • הסבר התנסותי- בדיקת הבדלים בהטיית הייחוס הבסיסית בין שלוש קבוצות הודים שנבדלות בחשיפה למודרניזציה:
  • הודים מהמעמד הבינוני (אנגלו הודים)
  • הודים מהמעמד הנמוך


ניסוי 2

  • אחת החולשות של מחקר 1 היא שמסבירים סיפורים שונים
  • יתכן שהסיפורים של ההודים שונים באינפורמציה מהנושאים בסיפורים של האמריקאים
  • ואז הם הנבדקים הסבירו נושאים שונים דבר שגרם לתוצאות ב 1'
  • כלומר התוצאות לא נסמכו על תפיסות התרבות אלא על הנושאים בסיפורים.
  • בכדי להתגבר על בעיה זאת נתנו לאמריקאים להסביר את הסיפורים שסיפרו קודם ההודים.

שיטה

  • נתנו לאמריקאים להסביר את הסיפורים שתיארו ההודים

תוצאות

  • אמריקאים הסבירו את ההתנהגויות שהפיקו ההודים בניסוי 1 באופן שנתן יותר משקל לתכונות מאשר ההודים

לסיכום (ספר)

  • מילר השוותה בין הדרכים שבהן הודים ואמריקנים מסבירים התנהגות שיש לה השלכות חיוביות והשלכות שליליות
  • הילדים האמריקנים הסבירו את ההתנהגות בעיקר בעזרת תכונות התנהגות
  • הילדים מהודו הסבירו את ההתנהגות בעזרת תפקידים חברתיים, מחוייבות, ובאופן כללי מאפיינים נסיבתיים
  • במקביל התברר שההבדלים גדלים עם הזמן
  • אצל ילדים בני 15 ההבדלים בין שתי הקבוצות התרבותיות גדוליות יותר מאצל ילדים בני אחת עשרה ושמונה
  • ההתפתחות מעבר לגיל מצביע על כך שהדרך שבה מפרשים התנהגות היא נלמדת עם הזמן, כך שתתאים לתפיסות התרבות.
  • גם במחקר אחר שבדק איך דווח רצח בעיתון סיני ועיתון בשפה האנגלית
  • בעיתון בשפה הסינית הושם דגש רב יותר על הנסיבות
  • בעיתון בשפה האנגלית האירוע תואר תוך הדגשה של גורמים פנימיים

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: