פורסם על ידי: or100 | יוני 30, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 3: מבוא: הבדלים בין תרבותיים בהאדרה עצמית (סיכום של גל) הערות והארות בנוגע למאמר 5

הבדלים בין תרבותיים בהאדרה עצמית (סיכום של גל)

הערות והארות בנוגע למאמר 5 – היינה ולהמן

במחקרים שעוסקים בתחום במערב נמצא שיש לנו נטייה לחשוב שסיכויינו להצליח גדולים משל האחרים. מדובר בהטיה תפיסתית שלה פנים רבות, רובנו תופסים עצמנו מוגנים יותר מאחרים, מוצלחים יותר מאחרים, רעים פחות, שקרנים פחות וכו'.

מחקר קלאסי בתחום האדרה העצמית בוחן כיצד אינדיבידואלים תופסים את עצמם במונחים חיוביים ולא ריאליים:

קומפטנטים במיוחד, אופטימיים, בשליטה.

משום שהממצאים גורפים כל כך, טענו תיאוריות שונות שיש לנו כבני אדם צורך לתפוס את עצמנו בצורה חיובית, לשמר את ההערכה העצמית שלנו ולהעלות אותה.

רעיון זה עומד בבסיסה של תיאוריה מרכזית בתחום:

תיאורית הזהות החברתית, המסבירה מדוע אנשים מפלים לטובה את בני קבוצתם על פני חברי קבוצות אחרות.

כמו במקרים רבים אחרים הצורך בתפיסה עצמית חיובית ובהאדרה עצמית, נתפס כצורך אוניברסלי. אך כשניסו לקבל ממצאים דומים ביפן, הדבר לא הצליח.

היינה ולהמן במאמר 5 מנסים להסביר את ההבדלים בין מזרח למערב בממצאי מחקרים בנושא ומעלים שתי אפשרויות:

אפשרות ראשונה:

ההבדלים הם מתודולוגיים וקשורים לאתיקה מוכתבת. הם נובעים משימוש במונחים רלבנטים במערב שאינם רלבנטים במזרח.

אפשרות השניה:

ישנם גורמים ותהליכים פסיכולוגיים שונים בתרבותיות הללו וההבדלים הם הבדלים אמיתיים בין התרבויות. ובאופן מפורט:

מדובר בשני הסברים שונים שאינם הולכים ביחד, רק אחד מהם יכול להיות נכון:

1. הבדלי מוטיבציה = הבדלי תהליך

  • אנשים בתרבות המערבית מעודדים לחשוב על עצמם בצורה חיובית ולתפוס עצמם כאינדיבידואלים' עצמאיים, אוטונומיים. להדגיש תכונות פנימיות ומאפיינים אישיים פנימיים וחיוביים.
  • לעומתם, אנשים בתרבויות מזרחיות (יפן במיוחד על פי הכותבים), מעודדים לחוש חלק מהקבוצה אליהם הם שייכים. הזהות מוגדרת על פי היחסים עם האנשים סביב. תפיסה עצמית חיובית לא מועילה למטרת של תחושת אחידות עם הסביבה.
  • לכן, על פי גישה זו התהליך עצמו של האדרה עצמית איננו חשוב בתרבויות המזרח. לכן הטיות לטובת העצמי ובכלל זה הטיות לטובת הקבוצה, גדולות יותר במערב.

2. הבדלי תוכן

  • הנטייה המוטיבציונית להאדרה עצמית, קיימת בתרבויות השונות, רק נקודות המבט לגבי ה self שונות.
  • המוטיבציות הקיימות בתרבויות השונות זהות, רק המטרה אליה מכוונים אחרת, התוכן של ההאדרה העצמית משתנה מתרבות לתרבות.
  • במקרה זה, ההאדרה של הקבוצה – הטיות לטובת הקבוצה, תהיינה גבוהה יותר, במזרח מאשר במערב.
  • אלו הבדלים בתוכן (מטרת ההאדרה) ולא בתהליך (מוטיבציות שונות).

על מנת לבדוק מה משתי האפשרויות נכונה מה כדאי לעשות? החוקרים בחרו להשתמש בכלים רלבנטיים לתרבות המזרחית (הטיות לטובת הקבוצה) ולראות:

אם גם במזרח מתקבלות תוצאות דומות למערב לאחר החלפת הכלי לכלי מתאים משמעות הדבר היא שההבדלים הם הבדלי תוכן. המחקרים הקודמים לא התאימו לתרבות המזרח אסייתית ולכן לא התקבלו תוצאות, אך ברגע שהותאם הכלי, באה לידי ביטוי הנטייה הזו גם בקרב הלא מערביים.

אם לא מתקבלות תוצאות, ההבדלים הם הבדלי תהליך (ההבדל בין התרבויות הוא לא במטרה, בתוכן ההאדרה העצמית, אלא בקיום המוטיבציה בכלל).

שימו לב, החידוש של היינה ולהמן הוא בכך שהם הפנו את תשומת הלב לכך שאפילו המוטיבציות ההתנהגותיות שלנו הן תלויות תרבות.

במאמר זה 2 מחקרים.

עיקרי מחקר 1:

במחקר השתתפו נבדקים מוונקובר קנדה  ומיפן. הקנדיים נחלקו לשתי קבוצות: קנדיים וקנדיים אסיאתיים (שהיגרו לקנדה ממדינות באסיה), זאת על מנת ליצור קבוצת ביניים בין היפנים לקנדיים. אלו אנשים שמבחינת החשיפה שלהם לתרבות המערבית, נמצאים בין הקנדיים הארופאים ליפנים. החוקרים לא התייחסו לקבוצת נבדקים במבוא וזה בעייתי!!

הנבדקים התבקשו להעריך בן משפחה קרוב יחסית לאחרים בני גילו לגבי 10 תכונות כלשהן (ראו במאמר את החלוקה לתכונות הרלבנטיות לעצמי עצמאי ולעצמי מקושר). על ידי זה מדדו הטיה לטובת הקבוצה FSB. בן המשפחה מייצג את הקבוצה אליה שייכים family served bias.

הטיה לטובת העצמי נמדדה על ידי התייחסות לאותן 10 תכונות עבור העצמי self served bias SSB . נמדדה גם הערכה עצמית פרטית (שביעות רצון מעצמם) והערכה עצמית קבוצתית (שביעות רצון מהקבוצה אליה שייכים).

תוצאות עיקריות:

  • בהטיות לטובת העצמי SSB התקבלו תוצאות צפויות,
  • היפנים היו הכי נמוכים, אחריהם הקנדיים האסיאתיים והגבוהים מכולם במובהק היו הקנדיים.
  • בהטיות לגבי הקבוצה
  • לא היה הבדל בין הקנדיים לקנדיים האסייתים ושניהם היו גבוהים במובהק מהיפנים!
  • אצל היפנים כמעט לא התקבלה הטיה לטובת הקבוצה, על אף שהיתה גבוהה  בכל זאת מההטיה לטובת העצמי אצלם.
  • באופן כללי, אצל כל הקבוצות הטיה לטובת הקבוצה היתה גבוהה יותר מהטיה לטובת העצמי מה שהוביל את החוקרים להסיק שהמוטיבציה להאדרה עצמית איננה אוניברסלית אלא מערבית. אם הבדלי תוכן היה ההסבר הנכון, היתה צריכה להיות הטיה לטובת הקבוצה חזקה יותר בקרב היפנים. משום כך, מדובר לדעתם בהבדלי תהליך = מוטיבציה.

את מחקר 2 קראו וסכמו!!

אוניברסליות וייחודיות בייחוס סיבתי

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: