פורסם על ידי: or100 | יוני 30, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית פרק 3: אוניברסליות ויחודיות במושג העצמי

פרק 3: אוניברסליות ויחודיות במושג העצמי

באופן כללי מאמרים 4 ו 5 הם החשובים. מאמר 6 פחות חשוב

  • לעובדה כיצד האדם תופס את עצמו יש השפעה רבה על עצמו
  • מאמץ רב הושקע להבין את מושג העצמי, כיצד הוא מתגבש ומה השפעותיו על ההתנהגות והמחשבה
  • ב 1902 הציג לראשונה cooley  את מושג "העצמי כמראה".
  • טען שאנו מגבשים את מושג העצמי באמצעות השערות לגבי מה שאחרים חושבים עלינו
  • כלומר אנשים סביבנו משמשים מראות
  • ומושג העצמי מתגבש על סמך השתקפותנו במראות אלו
  • כיום השתנתה התפיסה של מושג העצמי אבל ישנה הסכמה רבה שהאדם מגבש את מושג העצמי דרך קשריו עם אנשים אחרים.
  • ולפיכך ברור שלסביבה התרבותית שבה גדלים יש השפעה ממש על מושג העצמי
  • ההשפעה הגדולה של הסביבה החברתית על מושג העצמי בולטת במיוחד במחקרים שהשוו את מושג העצמי אצל אנשים מתרבויות שונות.

מאמר 4: מדבר על איך אנשים תופסים את עצמי

מאמר 5: מדבר על האדרה עצמית

מאמר 5: פחות חשוב


מאמר 4: תרבות והעצמי: משמעות להכרה (תפיסה, מודעות), רגשות ומניעים- מרקוס וקיטיימה

  • במאמר זה הציגו מרקוס וקיטיימה בפעם הראשונה את תפיסתם לגבי הדרכים שבהן התרבות מעצבת את מושג העצמי
  • הם טוענים שיש הבדלים של ממש במבנה מושג העצמי של אנשים מהעולם המערבי ושל אנשים ממרכז אסיה
  • כלומר שהתרבות משפיע על איך שאנחנו תופסים את עצמנו.
  • במערב אנשים נוטים לראות בעצמם ישויות נפרדות ועצמאיות ולהדגיש את ההיבטים המייחדים אותם מאנשים אחרים
  • במזרח אסיה אנשים נוטים להגדיר עצמם על פי הקבוצות שבהן הם חיים, ולהדגיש את יחסיהם עם אנשים אחרים ועם בני קבוצתם.

תמצית המאמר

  • לאנשים בתרבויות שונות יש פירושים שונים של העצמי, של אחרים והתלות ההדדית ביניהם
  • הפירושים האלה יכולים להשפיע ובמקרים רבים אף לקבוע את הטבע של הטבע של התנסות היחיד, כולל הקוגניציות, ההרגשות והמניעים שלו.
  • להרבה תרבויות אסייניות יש תפיסות ברורות של אינדיבידואליות אשר מבוססות על היחס הבסיסי של יחידים (אינדיבידואלים) אחד לשני.
  • הדגש הוא על לדאוג לאחרים, להתאים, והרמוניה הדדים איתם
  • תרבויות אמריקאיות, לעומתם, לא נותנות ערך כזה לקשרים בין יחידים (אינדיבידואלים)
  • תרבויות אמריקאיות מבקשות לשמור על התלות ההדדית מאחרים על ידי דאגה לעצמי ועל ידי גילוי והבעה של התכונות הפנימיות הייחודיות.
  • החוקרים מציעים שהפירושים (משמעויות) הם אפילו יותר חזקים מכפי שאפשר לתאר
  • תיאוריות של העצמי גם מפסיכולוגיה וגם מאנתרופולוגיה מכלילות את ההגדרה בפרטים את השונים בין
  • פירוש של העצמי כמצוי באופן עצמאי= עצמי עצמאי
  • ופירוש של העצמי שמצוי בתלות הדדית= עצמי מקושר
  • לכל אחת מהסתעפויות הפירושים יש סדרת תוצאות לקוגניציות, רגשות ומוטיבציות:
  • תוצאות אלה מוצעות וממצאים אמפיריים  נסקרים
  • התמקדות על שוני בפירושי עצמי מראים לכאורה ממציאים אמפיריים לא עקביים אבל אפשר ליישב את הממצאים ולהעלות את השאלה האם באמת שמושג העצמי חופשי  מתלות תרבותית

סקירה

עד היום העצמי שנחשב אוניברסלי התבסס על נקודת מבט מערבית

  • אנשים מתרבויות שונות מפרשים באופן שונה:  את העצמי, האחרים ומערכת היחסים ביניהם
  • בתרבויות אסייניות הדגש הוא על לדאוג לאחרים, להתאים, והרמוניה הדדית  איתם
  • בתרבויות אמריקאיות הדגש הוא לדאוג לעצמי על ידי גילוי והבעה של התכונות הפנימיות הייחודיות.
  • הפירושים השונים של העצמי ושל האחרים מרמזות על איך התרבויות השונות רואות את המשימות הנורמטיביות (בתרבות)ואיך אנשים צריכים לחיות את חייהם.
  • רוב מה שיודעים על הטבע האנושי מבוסס על נקודת המבט המערבית  הרואה את הפרט כעצמאי.

  • מטרת המחקר להראות שהפירוש של העצמי, של האחרים ומערכת היחסים בין העצמי ואחרים היא חזקה יותר ממה שנחשב עד כה, וההשפעה שלה משתקפת באופן שונה בתרבויות.
  • השוו
  • מבט של עצמאות על העצמי עם האחרים (למשל תרבות אמריקאית)
  • ומבט של תלות הדדית (למשל תרבות יפנית)
  • וראו איך נקודות מבט שונות על העצמי מפיקות השפעות שונות על הבטים שונים של הכרה, רגשות ומוטיבציה.

  • מטרת המאמר: להצביע על השוני במושג העצמי בתרבויות שונות
  • ניתן יהיה לבחון האם חלקים במושג העצמי אכן אוניברסליים או שהם מיוחדים וספציפיים לתרבות המערבית
  • ניתן יהיה להסביר ממצאים שלא התאימו לתיאוריות הקיימות על העצמי עד היום (למשל זה שביפן אין אופטימיות נאיבית).
  • ניתן יהיה להבין טוב יותר את התפקיד של העצמי וההשפעה שלו על התנהגות מחשבות, רגשות ומוטיבציות


הבטים של העצמי המשותפים לכל בני האדם= כל האנשים הם

1) תחושת הנפרדות הפיזית מהאחרים

  • למשל: הקיום של סכימה אוניברסלית של הגוף אשר מספקת עוגן במקום ובזמן
  • דוגמא: אני ואימא לא אותו דבר

2) תחושת הרציפות של האני

  • כשאנחנו מתעוררים בכל בוקר אנו בטוחים שאנחנו אותו האדם שהלך לישון בלילה קודם
  • neisser  ( 1988) קרא לזה "העצמי האקולוגי" = העצמי שתופס עם התחשבות לסביבה הפיזית (אני האדם במקום הזה, המחבר את הפעילות המיוחדת הזאת)
  • כלומר מדובר על זיכרון- שאנחנו אותה יישות

3) תחושת אני פרטי

  • הכוונה שלאדם יש מחשבות, רגשות חלומות שהם של האדם עצמו ואנשים אחרים לא רואים אותם באופן ישיר
  • דבר זה מוביל את האדם לתחושה פנימית של עצמי פרטי


הבטים שונים במושג העצמי

  • ישנם אלמנטים במושג העצמי שניהם ספציפיים לתרבות מסוימת
  • (כלומר התרבות עצמה מכתיבה מושגי עצמי שונים)
  • · המחקר הנוכחי דן בהבט מסוים של מושג העצמי
  • הוא דן בנוגע
  • למה שהתרבות מאמינה לגבי היחסים בין האני ואחרים,
  • במיוחד המידה שבה הם רואים את עצמם מופרדים מאחרים או מקושרים לאחרים (קשר עצמי אחרים)
  • קשר עצמי אחרים ( self – others)
  • זוהי המידה שהאדם מאמין כי הוא נפרד מאחרים או מקושר אליהם.
  • פונקציה של אמונות רווחות בתרבות על היפרדות (אינדיבידואליות) והיקשרות (קולקטיביזם) בין עצמי לאחרים
  • הם עוסקים בשתי המשגות לעצמי: עצמי תלוי, ועצמי מקושר (ציור בעמוד 53 להעתיק)

עצמי עצמאי ( independent self)- מקושר לתרבויות מערביות

א. העצמי בתרבויות אלה נתפס כישות עצמאית, נפרדת ושלמה (מערכת של מודעות, תחושות מחשבות)

ב. מטרת האדם להיות בלתי תלוי באחרים ולגלות ולבטא את התכונות הייחודיות שבו

  • כדי להשיג מטרה זו על האדם להבנות את העצמי שלו כנפרד ומאורגן סביב עצמו לא ביחס לאחרים
  • העצמי העצמאי נמצא בהרבה מארצות המערב.
  • הדבר מאפשר מימוש עצמי
  • המקור של נקודת המבט של עצמי עצמאי נובעת מאמונות בכוליות ויחודיות של התכונות הייחודיות של כל אדם. דבר המתייחס לתהליך של מימוש עצמי, הבעת עצמי, זכויות, יכולויות, ומימוש הפוטנציאל
  • אפשר לקרוא לזה במקום עצמי עצמאי כ
  • אינדיבידואליזם
  • מופרדות
  • אוטונומי
  • וכיו"ב


עצמי מקושר ( interdependent self)

א. העצמי נתפס כחלק מיחידה חברתית גדולה יותר, והופך למשמעותי ושלם כשהוא חלק ממערכת יחסים חברתית

  • התרבות היפנית למשל חוה את העצמי ככולל תחושות של תלות הדדית של הפרט בתוך יחידה חברתית גדולה יותר.
  • כלומר המשגת העצמי מקבלת משמעות שלמה כשהיא מגובשת לתוך מערכת יחסים חברתי הולמת.
  • (דוגמא:
  • זה לא ש"אני זהיר" (תמיד)
  • אלא, ש"אני זהיר בכביש (תלוי סיטואציה)
  • העצמי המקושר לא יכול להיות מאופיין כיאות כשלם תחום, מכיון שהוא משנה את צורתו עם הקשר חברתי מיוחד
  • היחודיות של העצמי מופק מתצורה ספציפית של מערכת היחסים שכל פרט פיתח
  • (כלומר זה לא עצמי פנימי אלא מערכת היחסים של הפרט עם אחרים).
  • במילים אחרות העצמי הוא לא קבוע כמו האגו אלא מציין רעיון זורם אשר משתנה לאורך זמן ומצבים בהתייחס למערכת יחסים בין אישית).
  • הרעיון של העצמי המקושר קשור לרעיון הפילוסופי שהאדם הוא בנוי מאותו חומר של שאר הטבע.
  • ואז ההבדל בין העצמי לבין האחר הוא קרוב יותר.
  • כך שהאדם הוא רק חלק משלם אשר לא יכול להיות מובן כשהוא מופרד מההקשר החברתי הכולל

ב. ההתנהגות מאורגנת ונקבעת במידה רבה ביחד למה שהאדם חושב שמצופה ממנו וביחס למה שהאחר יחשוב או ירגיש באותה סיטואציה (וזאת לעומת משאלות אישיות הוא תכונות אישיות בעצמי עצמאי).

  • הנקודה היא ציפיות
  • הדגש הוא על הדגשת רווחת הקולקטיב ועל להראות סימפטיה ואכפתיות לאחרים
  • למשל לחברה בפיליפינים  חשוב שאנשים "יחליקו"  את הקשיים תחת תנאים קשים, שיהיו רגישים למה שאחרים מרגישים ושיהיה נכונים להתאים להתנהגות אחרים בהתאמה


ג. המטרה העיקרית היא תלות הדדית. אנשים מעודדים ליצור קשרים ולהתאים למצבים (השגת המטרות האלה קשורה לאחרים)

  • כלומר המבט בנוגע לעצמי ומערכת היחסים רואה את האדם כקשור יותר לאחרים ושונה פחות מאחרים ולא כמופרד מההקשר החברתי
  • אנשים מונעים למצוא דרכים להתאים לאחרים:
  • למלא מחויבויות וליצור מחויבויות.
  • ולהיות חלק ממערכות יחסים תלויות.
  • "חלום הבלהות" של היפני הוא להיות אקסקלוסיבי אשר פירושו שהאדם נכשל במטרה הנורמטיבית  של קשר לאחרים.  (וזה בניגוד ל"חלום הבלהות" האמריקאי שהוא נכשל מההפרדה מאחרים: להיות מושפע מאחרים, ולא עומד על מה שהוא מאמין וכד').
  • דוגמא:
  • כשילד אמריקאי לא רוצה לאכול אומרים לא שהוא צריך לאכול כדי להיות חזק
  • כשילד יפני לא רוצה לאכול מבקשים אומרים לו שזה יצער את האיכר שעבד קשה כדי שהאוכל יגיד לצלחת שלו

ד. האוטונומיה היא שניה לתלות ההדדית. האידיאל התרבותי הוא לשלוט בביטוי האלמנטים הפנימיים והיחודים לעצמי (אדם בוגר).

  • העצמי המקושר נותן ערך גבוהה לשליטה עצמית  ולדרך ההתאמה העצמית לאפשרויות החברתיות המגוונות
  • שליטה מכוונת בעיקר לבפנים ולתכונות הפנימיות כגון: תשוקה, מטרות אישיות, ורגשות אישיים- אשר יכולים להפריע לשיווי המשקל ההרמוני בין האנשים.
  • (הדבר שונה מתרבויות המערב אשר בעיקר מדגישה את העמידה בתוקף על התכונות האישיות וכתוצאה מכך מנסים לשנות את ההבטים החיצוניים כגון התנהגות ציבורית וסיטואציות חברתיות)
  • שיתוף פעולה עם אחרים זוהי הדרך הנאותה לחוות את העצמי-
  • לוותר זה לא חולשה אלא משקפת סובלנות, שליטה עצמית, גמישות ובגרות.
  • הרמוניה עם אחרים היא מטרה עם ערך חיובי וגשר לשיתוף פעולה.
  • לעומת זאת עבור הסינים המונח אגו ערום נחווה כמצב של ילד
  • אסרטיביות עצמית לא נראית לא "אוטנטית" אלא לא בוגרת.
  • כלומר
  • אדם בוגר הוא זה שיודע לרסן את עצמו, לא ישיר מידי, לא מתפרץ, יודע לשלוט במאפיינים הייחודיים שלו
  • (בעצמי עצמי אדם בוגר הוא בלתי תלוי באחרים, עומד על שלו וכד')
  • מאפיין הרבה תרבויות לא מערביות
  • אפשר לקרוא לעצמי מקושר
  • קולקטיביזם, הוליסטי, מקושר, וכיו"ב


התייחסות לתפקיד של אחרים ועצמי מקושר

  • בעצמי המקושר (בניגוד לעצמי העצמאי) המשימות של האחרים חשובות יותר, עם יותר משקל, ויהיה יחסית במיקוד של התנהגות הפרט
  • כתוצאה מזה

1) מערכת יחסים

  • בעצמי המקושר הערכה וצרכים יהיו חשובים יותר בעצמי המקושר. ולפיכך הכרויות ישארו יותר
  • בעצמי העצמאי הכרויות הם אמצעים למטרות אישיות, וההיכרויות מסתיימות לעתים קרובות מעצמם.

2)       שמירת קשר עם אחרים פירושה להיות כל הזמן מודע לאחרים ולהתמקד בצרכים, רצונות ומטרות שלהם

  • בעצמי מקושר
  • במקרים מסוימים המטרות של אחרים עשויות להיות במרכז המודעות כך שהן עשויות להחוות כמטרות היחיד.
  • במקרים אחרים מטרות היחיד יכולות להיות מופרדות ממטרות האחרים, אבל המפגש עם המטרות, הצרכים, והרצונות של אחרים זוהי דרישה משמעותית בכדי למלא את המטרות של עצמו.
  • ההנחה שבזמן שהפרט מקדם את המטרות של אחרים, אז האדם -שהפרט נמצא איתו במערכת יחסים – ידאג למטרות של הפרט
  • בעצמי מקושר אחריות ושיתוף פעולה עם אחרים לא מתרחשות עם כל אחד
  • הם באים ידי ביטוי רק כשיש סיבה סבירה לחשוב בכוונות הטובות של אחרים, ובעיקר למחויבות שלהם  להמשיך  את הקשר
  • בעצמי מקושר יש הבחנה בין מאפינים עם אנשים בתוך הקבוצה (אמונות משותפות כמו חברי משפחה או אותה קבוצה חברתית) ו ומחוץ לקבוצה:
  • כלומר בעצמי מקושר הכוונה לא לצרכים למטרות של כולם.
  • סיכום ביניים על עצמי מקושר
  • עצמי מקושר
  • מדבר על הרצון והיכולת להבין ולחשוב מה אחרים מרגישים ומבינים
  • לקלוט את האינפורמציה הזאת מבלי שהיא נאמרה ישירות
  • ולעזור לאחרים להגשים את המשאלות שלהם ולהבין את המטרות שלהם
  • כלומר בעצמי מקושר הדרישה היא "לקרוא" את המינד של האחרים, וכך לדעת מה אחרים וחושבים
  • (וזאת לעומת העצמי העצמאי ששם האחריות על היחיד להגיד מה קורה במינד שלו)

דוגמא

  • בעצמי עצמאי שואלים את האדם השני מה הוא רוצה בסנדוויץ'
  • בעצמי מקושר לא שואלים את האדם השני מה הוא רוצה אלא כאילו קוראים את המחשבות ומכינים לו את הסנדוויץ'.


השוואה בין אדם עצמי עצמאי, לאדם בעל עצמי מקושר

סיכום בטבלה את ההבדלים בין פרושי עצמי מקושר ועצמי עצמאי

מאפיינים עצמי עצמאי – independent עצמי מקושרinterdependent
המטרה שהתרבות מציבה בפני האדם להפוך להיות עצמאי ובלתי תלוי בסביבה שלו שמירה וביסוס הקשר בין האדם לסביבתויצירות המשכיות עם הסביבה החברתית
הגדרה מופרד מההקשר (מהקונטקסט ) החברתי מחובר להקשר (קונטקסט) החברתי-מחובר לחברה
מבנה העצמי יציב, אחיד, מתוחם בגבולותהגבלות בין העצמי לבין האחרים ברורים. גמיש, משתנה (בהתאם לאחרים)הרבה פחות גבולות
מאפיינים חשובים בעצמי פנימי, פרטי, ייחודי – (הכוונה ליכולויות, מחשבות, תחושות) חיצוני, ציבורי (תפקידים, קשרים)
משימות הגשמה עצמיתלחפש ולבטא ייחודיות, להכיר בתכונות פנימיות, לקדם מטרות, אישיות, ישירות. להתאים לסביבה שלי (מבחינה חברתית), להשתייך, לקדם מטרות אחרים, להיות לא ישיר.

  • · כלומר לדעת לשלוט במאפיינים פנימיים

החלקים החשובים בעצמי החלקים הפנימייםהדבר שמיחד אותי מאנשים אחרים החלקים שמקשרים אותי לסביבה.המעמד שלי, היחוס שלי.
תפקיד האחרים אחרים חשובים עבור השוואה חברתית והערכה עצמיתלסייע לי להגשים את עצמי קשרים עם אחרים במצבים שונים מגדירים את העצמיכלומר התפיקד שהוא הגדרה עצמית:

  • אני מגדיר את עצמי באמצעות אחרים
  • הוא הבן של…
בסיס להערכה עצמית יכולת לבטא את העצמי, ולתת תוקף לתכונות הפנימיותכלומר הערכה עצמי באה לידי ביטוי ביכולת שלי יכולת להסתגל, לריסון עצמי, ולשמירת הרמוניה עם ההקשר החברתיכלומר להתאים אל עצמי לסביבה, ליצור הרמוני ביני לבין החברה


השלכות של מבנה העצמי- חוברת העבודה לא מפנה לחומר זה- חומר פחות חשוב

  • החוקרים מציעים שהארגון המדויק של תהליכים רלוונטיים של העצמי והתוצאות שלהם תלויים באופן קריטי האם התהליך מקושר לעצמי עצמאי או עצמי מקושר.
  • מדברים על
  • קוגניציה
  • רגשות
  • מוטיבציה

קוגניציה

  • למשל כשמשהו מלווה כסף
  • בעלי עצמי מקושר- יקבלו אינפורמציות בנוגע לאחרים משמעותיים שנמצאים עם האדם הנ"ל במערכת יחסים או אינפורמציה בנוגע לקשר בין האדם המלווה לזה שהוא הלווה לו.
  • בעלי עצמי עצמאי  – יסיקו על התכונות של האדם המלווה
  • לדוגמא
  • אני עצמאי: אני רעב, אני אלך להביא משהו לאכול
  • אני מקושר: אחרים רעבים

*

  • אדם עם עצמי עצמאי – יחפש אינפורמציה שמאשרת  תכונות אישיות פנימיות
  • הסיטואציות הרצויות ביותר הם אלא שמאפשרות לפרט לאמת ולבטא תכונות אישיות והם מעבירות את המסר שהפרט הוא אוטונומי
  • אדם עם עצמי מקושר-
  • הסיטואציות הרצויות הם אלא שמאפשרות לפרט להיות אחראי להקשר המידי או שנושאות את המסר שהפרט מצליח במערכת יחסים המקושרת או בסטטוס

רגשות

  • לדוגמא
  • אני עצמאי: אני אזכור שהסנדוויץ היה טעים
  • אני מקושר: אני אזכור שאחרים אהבו את העוגה
  • אני עצמי: כמה שאני שווה, מוצלח וטוב
  • אני מקושר: אתה בן טוב

מוטיבציה

  • בעלי עצמי עצמאי- יהיו בעלי מוטיבציה לפעילויות שמאפשרות להביע הגדרה עצמית, תכונות פנימיות
  • בעלי עצמי מקושר- יהיו בעלי מוטיבציה לפעולות שמגבירות או מעודדות שייכות או קשר לאחרים.
  • באופן שטחי פעולות יכולות להיראות דומות (לעבוד קשה בכדי להתקבל לאוניברסיטה) אבל המקור למוטיבציה הוא שונה.
  • לדוגמא
  • עצמי עצמאי: לימודים כדי להצליח
  • עצמי מקושר: לימודים כי ההורים רצו.


בעמוד 52 יש נקודות לסיכום שלא סיכמתי
סיכום קצר

  • מרקוס וקיטיימה טוענים שאנשים נבדלים הבדלים ממשיים במושג העצמי
  • במערב אנשים מתאפיינים באני עצמאי
  • כלומר אנשים מובחנים מאחרים, ובעלי תכונות פנימיות ויחודיות
  • במזרח אסיה אנשים מתאפיינים באני מקושר
  • כלומר אנשים רואים עצמם במונחים של ההקשרים החברתיים שהם מקיימים עם אנשים אחרים ועם קבוצות.
  • המודל של מרקוס וקיטיימה זכה לפופולריות ואומץ על ידי חוקרים רבים גם מחוץ לתחומי הפסיכולוגיה הבין תרבותית


ביקורת

1) בלבול בין מרכיבי התיאוריה

  • מרקוס וקיטיימה סוקרים בהרחבה

א)      את ההבדלים בין מזרח למערב לגבי הדרכים שבהן מומשג טבע האדם

ב)      את ההבדלים בתוכן ובמבנה של מושג העצמי במזרח ובמערב

ג)        את ההשלכות של מושג העצמי העצמאי לעומת מושג העצמי המקושר

  • אבל הם לא מבחינים באופן ברור בין שלושת מרכיבי התיאוריה
  • הם עוברים מדיון בתפיסות תרבותית לגבי טבע האדם
  • לדיון בהבדלים בין תרבותיים בייצוגים של מושג העצמי בזיכרון
  • הדיון המשולב בשלושת המרכיבים השונים הביא שלעתים קרובות מחקרים שהתבססו על התיאוריה איחדו את המרכיבים השונים ובלבלו ביניהם
  • למשל
  • טריאנדיס רואה במושג העצמי המקושר את אחד ההבטים של תרבות קולקטיביסטית
  • מרקוס וקיטיימה טוענים שאין קשר מחייב בין תרבות קולקטיביסטית לבין התפתחות העצמי המקושר.

2) קושי לבדוק בדיקה אמפירית

  • מרקוס וקיטיימה עוסקים בדרכים שבהן מושג העצמי מיוצג בזכרון. הם דנים בתוכן ובעיקר במבנה של ייצוג מושג העצמי
  • אבל הם לא הציגו את הדרכים שבהן לדעתם אפשר למדוד את מושג העצמי- ולעת עתה לא פותחו כלים הבודקים ייצוג זה ישירות.
  • כך שלמעשה התיאוריה לא נבדקה מעולם: כלומר לא נבדק האם באמת יש שני טיפוסי ייצוגים, ואם כן אז האם אנשים מתרבויות שונות נבדלים זה מזה בייצוגים השונים
  • מה שכן פותח זה מדדים שונים שמטרתם למדוד הבדלים בין אישיים במושג העצמי. למשל המבחן של Kim
  • אבל מבחן זה לא בודק  ישירות כיצד מיוצג מושג העצמי בזכרון
  • מבחנים אלא מודדים עמדות לגבי יחסים עם אנשים אחרים ולגבי היענות לנורמות הקבוצה.
  • כלומר מבחנים אלא מודדים השלכות אפשריות של הבדלים בתוכן ובמבנה מושג העצמי אך הם לא מודדים ישירות את מושג העצמי

חזרה לפסיכולוגיה בין תרבותית

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: