פורסם על ידי: or100 | יוני 28, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית – פרק 2: ערכים תרבותיים

ערכים תרבותיים

ערכים תרבותיים

  • הם
  1. 1.         רעיונות המשותפים לבני כל תרבות לגבי מה רצוי ומה נכון
  2. 2.         מיצגים את המטרות שבני אותה תרבות מעודדים לאמץ
  3. 3.         הם מספקים לבני תרבות אחת את ההצדקה לפעולות שהאנשים והמוסדות החברתיים בה נוקטים כדי לממש את המטרות

דוגמאות

1-       רצוי להתחתן

2-       מטרה להתחתן

3-       פירוק משפחתי זה דבר שלא מקבל הטבה= זוגיות מקודשת-

  • חוקים שנותנים הטבות לזוגות
  • רווקים מבוגרים זה משהו שנחשב כשלילי

  • ערכים של כל תרבות מתבטאים בנורמות, בסמלים, בטקסים ובדרכי חשיבה משותפים
  • חוקרים רבים רואים בערכים תרבותיים את לב התרבות

  • ערכים תרבותיים זה ממד שנחקר הרבה

מדידת ערכים תרבותיים

  • ישנן שלושה דרכים למדוד ערכים תרבותיים, ולשלושתם יש חסרונות

1) מדידה ישירה – למשל על ידי שאלון מוכתב מראש

  • החסרון הוא: אתיקה מוכתבת
  • האם מספיק לתרגם את המילה (למשל תחרות) – כלומר בתרבויות שונות המילה הזאת יכולה לקבל משמעות שונה
  • כלומר הבעיה היא שמתרגמים מילה ומניחים שהפירוש שלה בתרבות הוא אותו פירוש
  • הפתרון לבעיה זו זה לעשות מחקר מקדים

2) התבססות על ניתוח האנשים החיים בתרבות- למשל תצפית דיווחים עצמיים)

  • החיסרון הוא: חוסר אחידות
  • כלומר אם שואלים למשל: חשבו על 3 ערכים שחשובים לכם
  • הרי קשה להגיד משהו מסודר
  • הבעיה היא שזה לא כמותי

3) ניתוח מוסדות, ספרות, אמצעי תקשורת וכיו"ב


מאמר 1- הופסטדה, : תרבות וארגון – תוכנה של המינד

עמוד 23 בספר הקורס- בהתייחס למאמר הראשון של הופשטדה (תרגמתי)

  • הופשטדה פיתח תיאוריה עם הרבה השפעה על ממדים ערכים המבחינים בין תרבויות.
  • בפרק זה הוא מציג את התפיסה שלו לגבי הגדרת המונח תרבות

על המחקר של הופשטדה

  • ב 1966 הופשטדה החל מחקר שתבסס על נתונים שנאספו מעובדים באירגון של חברת IBM בעולם
  • הוא ניתח מדגם של 116 אלף עובדים מחמישים מדינות שונות אשר השיבו לשאלונים
  • השאלונים במקור נועדו לבדוק סוגיות הנוגעות לשביעות רצון ממקום העודה ולמוטיבציה
  • במחקר השתתפו עובדים מכל רמות התעסוקה

תרבות אחת ותרבות שתים

שאלה 2 עמוד 23 – כיצד מגדיר המחבר את המונח תרבות

  • · לפי הופשטדה תרבות היא תוכנה מנטלית

1) culture– תרבות אחת

  • תרבות אחת פירושה:
  • הגדרה הצרה לתרבות
  • תרבות במובן הצר
  • תוצאה של עידון המינד על ידי חינוך, אומנות וספרות

2) culture – תרבות ותוכנה מנטלית- תרבות שניה

  • זוהי הגדרה רחבה (של המורה בכיתה):
  • תרבות כתוכנה מנטלית זה דפוסי חשיבה, רגש, ודרכי פעולה הנלמדים לאורך החיים
  • התרבות כתוכנה מנטלית מעוצבת על ידי הסביבה ומבחינה בין חברים מקבוצות שונות

פירוט

  • תרבות שתים פירושה
  • שימוש רחב יותר מתרבות אחת
  • באנתרופולוגיה חברתית "תרבות" היא מילת מפתח עבור כל אותם דפוסים חשיבה, הרגשה והתנהגות
  • תוצאה
  • גם של חינוך, אומנות ספרות (= תרבות אחת)
  • וגם הדברים הרגילים בחיים:
  • ברכה לשלום
  • אכילה
  • להראות או לא להראות רגשות
  • לשמוש מרחב פיזי מסוים מהאחרים
  • עשיית אהבה
  • או שמירה על הגיינה גופנית

  • תרבות שתים היא תמיד תופעה קולקטיבית
  • בגלל שהיא לפחות בחלקה משותפת עם אנשים אשר גרים או גרו בתוך אותה סביבה חברתית, אשר בה זה נלמד

  • זה התכנות הקולקטיבי של המינד אשר מייחד את החברים של קבוצה אחת או קטגוריה אחת של אנשים מקבוצה אחרת (או קטיגוריה אחרת)

  • תרבות היא נלמדת היא לא עוברת בירושה (הכוונה שהיא לא גנטית)
  • היא נובעת מהסביבה החברתית של היחיד, לא מהגנים של היחיד

סיכום נמצא באיור 1-1 עמוד 6 בספר מאמרים

תוכנות מנטליות ומקורן

שאלה 1 עמוד 23

תוכנות מנטליות הן:

  • דפוסים של חשיבה, הרגשה, והתנהגות פוטנציאלית אשר נלמדו במשך החיים והאדם נושא אותם בתוכו
  • הרבה מהם  נרכשו בילדות המוקדמת, בגלל שבזמן ההוא האדם היה האדם (ילד) רגיש ללימוד ולקליטה
  • בזמן שדפוס מסוים של חשיבה, הרגשה, והתנהגות ביססו עצמם בתוך המינד של האדם, האדם  חייב ללמוד את ההפך מזה לפני שהוא יהיה מסוגל ללמוד משהו שונה,

מקור התוכנות המנטליות

  • המקור של התוכנות המנטליות של הפרט מונח בתוך הסביבה החברתית אשר בה הפרט גדל ואסף התנסויות החיים שלו
  • התכנות מתחיל בתוך המשפחה,
  • הוא ממשיך בתוך השכונה, בבית הספר, בתנועת הנוער
  • במקום העבודה
  • ובקהילה  שבה חיים
  • השען האירופי מהציטוט בהתחלת הפרק הגיע ממדינה וממעמד חברתי אשר בה התנהגות מנומסת היא עדיין בעל ערך רב בימינו
  • בעל המוסך האמריקאי, אשר העלה את עצמו משכונת העוני, רכש תוכנות מנטליות שונות.
  • תוכנות מנטליות משתנות לפי הסביבה חברתית אשר בה הם נרכשו


שלושת רמות התוכנות המנטליות של האדם

שאלה 3 עמוד 23 :  טבע האדם, תרבות ואישיות

יש שלוש רמות לתוכנות המנטליות של האדם

1)       טבע האדם

2)       תרבות

3)       אישיות

1) טבע האדם: זה מה שיש לכל הקיום במשותף

  • הגדרה: הבט אוניברסלי ותורשתי של התבונה המנטלית והיכולת לפחד, לכעוס לאהוב וכד'

טבע האדם

  • מיצג את הרמה האוניברסלית של התוכנה המנטלית של היחיד
  • מורש עם הגנים של היחיד
  • בהתייחס לאנלוגיה של המחשב, זה ה "מערכת ההפעלה", אשר קובעת את התפקוד הפיזי והתפקוד פסיכולוגי הבסיסי, של היחיד.

  • זה היכולת האנושית להרגיש פחד, כעס, אהבה, גיל, עצבות, הצורך להיות שותף עם אחרים, לשחק (להציג) ולהפעיל (לממש) את עצמו, הכשרון לצפות בסביבה ולדבר על כך עם אנשים אחרים,
  • כולם  שייכים לרמה הזאת של תכנות מנטלי

2 ) תרבות:

  • זוהי רמה שנלמדת, הבט ספציפי לקבוצה מסוימת,

תרבות:

  • הרגשות: פחד, עליצות, שימת לב וכד' מותאמות על ידי התרבות כך שהיחיד מבטא (או לא מבטא) את הרגשות האלה לפי איך שהוא למד בתרבות
  • כלומר התרבות זוהי הצורה בה היחיד מבטא את הרגשות שלו

3) אישיות היחיד

  • זהו הבט ספציפי לאדם מסוים, שחלקו נלמד וחלקו תורשתי

  • אישיות היחיד
  • התוכנות המנטליות מבוססות על תכונה (מאפין) אשר חלקו מורש עם מערכת הגנים היחודי של היחיד, וחלקו נלמד
  • "נלמד" פירושו מתואם על ידי השפעות תוכנות הקולקטיב (תרבות) וכן גם התנסויות אישיות ייחודיות

  • כלומר, אישיות היחיד זוהי אישיות יחודית של האדם המבוססות על תוכנות מנטליות ייחודיות לו

  • דוגמא: מישהו שיש לו פחד במה

1) טבע האדם- יש לו פחד גנטי

2) תרבותי- החברה מדגישה שהאדם שעל במה אסור לו שיגמגם, לא לטענות

3) אישיותית- לאדם יש התנסויות שליליות שקשורות לפחד במה

הבדלים בין תרבויות

שאלה 4 (מהספר – עמוד 24)

  • הופסטדה טוען שההבדלים שנטען שנמצאו בין אנשים שגדלו בתרבויות שונות הם לא תורשתיים אלא קשורים לתרבות שבה הוא התחנך
  • פירוט
  • בעבר נטען שהבדלים בין תרבויות קשורים למטען הגנטי, וייחסו שהבסיס לגזענות קשור לגורמים גנטיים
  • "שחורים עניים כי הם פחות חכמים"
  • מבחני אינטליגנציה הראו שלבנים מצליחים יותר משחורים
  • מבחני האינטליגנציה לא לקחו בחשבון את השוויון בהזדמנויות

יחסיות תרבותית

שאלה 5 – עמוד 24

  • המנעות מהחלת נורמות וכללים של תרבות אחת על תרבות אחרת (הימנעות משיפוט ערכי)
  • הכוונה להתמקדות בלימוד אינפורמטיבי של הבדלים ושל המקורות שלהם
  • וזאת בגלל שאנחנו לא שחקנים בתרבות השנייה אלא צופים בה

במילים אחרות

  • כמו לוי שטראוס, המחבר טוען ש
  • יחסיות תרבותית טוענת שלתרבות אחת אין קריטריון מוחלט לשפוט פעילות של תרבות אחרת כ"נחותה" או "אצילה.
  • יחסיות תרבותית קוראת להשהות שיפוט כשעוסקים בקבוצות או חברות שונות השונות מהקבוצה של היחיד (הכוונה לחוקר)

  • דוגמאות
  • ברית המילה אצל בדואיים

  • תרבות גברית ונשית
  • תנועת 4 האימהות נשפטו לחומרה כשהעזו להכנס לשיח הישראלי בנוגע לדבר שקשור לתרבות גברית (מלחמה)


ביטויי תרבות: סמלים, גיבורים, טקסים וערכים

שאלה 6 עמוד 24

  • מכל המושגים הרבים שמשתמשים בהם לתאור התגלויות של תרבויות של שפות, ארבעת הבאים ביחד מכסים את התפיסה השלמה בצורה מסודרת למדי
  • סמלים
  • גיבורים
  • טקסים (פולחן)
  • וערכים

  • בטבלה 1.2 הם מוגדים הם מתוארים כשכבות של בצל. רואים ש:
  • סמלים מיצגים את החלק החיצוני ביותר
  • אחריו גיבורים
  • אחריו טקסים
  • וערכים את החלק המתגלה העמוק ביותר של התרבות

סמלים:

  • אילו הם מילים, ג'סטות, תמונות או חפצים אשר נושאים משמעות מיוחדת אשר ברורה רק על ידי אלא אשר נמצאים באותה תרבות
  • למשל:
  • לבוש, דגלים וסמני סטטוס.

  • סמלים חדשים מתפתחים בקלות וישנים נעלמים: סמלים מקבוצה תרבותית אחת מועתקים תדירות על ידי אחרים

גיבורים

  • גיבורים הם בני אדם, חיים או מתים, אמתיים או דמיוניים, אשר  בעלי אישיות מוערכת ביותר בתרבות, ואשר מהווים מודל להתנהגות
  • אפילו פנטסיה או דמויות מצוירות (קריקטורות) כמו באטמן או,  סנופי בארצות הברית, יכולים להיות גיבורי תרבות
  • בעידן זה של טלוויזיה, ההופעה החיצונית הפכה להיות יותר חשובה בבחירה של גיבורים מאשר היה בעבר

טקסים (פולחן)

  • פעילויות קולקטיביות, למעלה מהדרוש, בהשגת מטרות חשובות, אשר, בתוך התרבות, נחשבות כחיוניות חברתית:
  • לכן הן מבוצעות למטרה לתועת העצמית שלהם
  • למשל דרך לברך לשלום, ולתת כבוד לאחרים, טקסים דתיים וחברתים
  • פגישות עסקים ופגישות פוליטיות מאורגנת מסיבות רציונליות למראית עין לעתים קרובות משרתות בעיקר למטרות טקסייות,

באיור 1.2 סמלים, גיבורים וטקסים כלולים תחת המושג מנהגים (תרגול)

  • ככאלה הם נראים (גלויים לעין) למתבונן מבחוץ
  • אולם, המשמעות התרבותית שלהם היא בלתי נראית ונשענת רק על הדרך שהמינהגים האלה מפורשים על ידי המשתתפים (המשתייכים לחוגים הפנימיים)


ערכים – הופסטדה מאמין שערכים הם לב התרבות

  • באופן כללי
  • זוהי נטיה כללית להעדיף מצב מסוים על פני אחר
  • הערכים הם נלמדים ולכן הם לרוב גם לא מודעים ואינם גלויים לעין

פירוט

  • הגרעין של התרבות, בהתייחס לאיוד 1.2 נוצר על ידי הערכים
  • ערכים נוטים באופן רחב להעדיף מצב מסוים של ענינים על פני האחרים
  • ערכים הם הרגשות עם חץ : יש להם צד פלוס וצד של מינוס. הם עוסקים ב:
  • רע לעומת טוב
  • מלוכלך לעומת נקי
  • מכוער לעומת יפה
  • לא טבעי לעומת טבעי
  • לא נורמלי לעומת נורמלי
  • הגיוני לעומת פרדוקסלי
  • לא הגיוני לעומת הגיוני

  • ערכים הם בין הדברים הראשונים שילד לומד- לא מתוך הכרה, אבל במרומז
  • פסיכולוגים התפתחותיים מאמנים שעד גיל 10, רוב הילדים יש  מערכת ערכים בסיסית יציבה במקומה, ואחרי גיל זה קשה לערוך שינויים

  • בגלל שהם נרכשו כל כך מוקדם בחיים, הרבה ערכים נשארו לא מודעים עבור אלא אשר מחזיקים אותם
  • לכם הם לא ניתנים לדיון, והם גם לא ניתנים לצפיה באופן ישיר על ידי מישהו מבחוץ
  • הם יכולים רק להיות מוסקים מהדבר שאנשים מתנהגים תחת נסיבות שונות


בין desirable (= רצוי)   לבין desired (=מצוי, מה שהאדם רוצה לעצמו)

שאלה 7 עמוד 24

  • · desirable – רצוי- ערך ברמה התרבותית
  • · איך אנשים חושבים העולם צריך להיות (רצוי)

  • · שאלות בנוגע לרצוי desirable
  • מתייחסות לאנשים באופן כללי והן מילים במושגים של נכון/ לא נכון, מסכים/ לא מסכים או משהו דומה
  • בתמצית, כולם רוצים בטובת היושר והמוסריות ומתנגדים לחטא ופשע, ושאלה בנוגע לביטוי רצוי אנשים יצביעו על מה שמיצג את היושר והמוסריות ומה שמתאים לחטא ופשע

  • נורמות
  • במקרה של רצוי, הנורמות הן מוחלטות, מתייחסות למה שנכון מבחינה אתית (מוסרית)

  • הרצוי מתייחס יותר לאידיאולוגיה

  • · desired לרצות , מצוי- : ברמה האישית ( מה יש מה נמצא)
  • מה אנשים רוצים לעצמם (לרצות= מצוי)

  • · desired לרצות , מצוי-
  • ההפך מרצוי
  • זה מילה במושג של  "אתה" או "אני" ומה שאנחנו מחשיבים כחשוב, מה שאנחנו רוצים לעצמנו, כולל הלרצות הפחות ישר וטוב שלנו
  • הרצוי שלנו נושא בתוכו רק  דמיון קלוש להתנהגות בפועל

  • · נורמות
  • במקרה של לרצות (מצוי) הנורמות הם סטטיסטיות:

  • הלרצות (המצוי) מתייחס יותר לענינים פרקטיים.

סיכום

  • מה שמבחין  את הרצוי מהלרצות (מצוי) זה הטבע של הנורמות המעורבות
  • נורמות הם תקן של ערכים שקימים בתוך הקבוצה או הקטגוריה של האנשים

  • במקרה של רצוי, הנורמות הם מוחלטות, מתייחסות למה שנכון מבחינה אתית (מוסרית)
  • במקרה של לרצות (מצוי) הנורמות הם סטטיסטיות:
  • כלומר  מצביע על הבחירה בפועל שנעשתה על ידי הרוב


רבדים של תרבות: רבדים תרבותיים שונים פרט לתרבות הלאומית

שאלה 8 עמוד 24:

  • באופן כללי
  • אנשים חברים באופן מקביל ברבדים שונים של תרבויות (=תתי תרבויות)
  • רובד לאומי, אתני, דתי, מקצועי וכד',
  • בגלל החברות המקביל הדבר מקשה על ניבוי התנהגות של האדם

פירוט

  • כמעט כולם שייכים למספר קבוצות שונות וקטיגוריות (סוגים) שונות  של אנשים בעת ובעונה אחת.
  • כלומר נושאים בתוכם כמה שכבות של תכנות מנטלי בתוך עצמם, בהתאמה לרמות השונות של התרבות. למשל
  • ברובד הלאומי
  • בהתייחס לפרט של האדם (או מדינות עבור אנשים אשר היגרו במשך ימי חייהם
  • אזורי ו/או אתני ו/או דתי ו/ או לשוני
  • כרוב הלאומים המורכבים אזורי תרבות שונים ו/או אתניים ו/או דתיים ו/או קבוצות שפה
  • ברובד המגדר
  • האם אדם נולד כילד או ילד
  • ברובד הדורות
  • המבדיל בדברים מהורים מילדים
  • מעמד חברתי
  • מתקשר לאפשרויות השכליות ועם עיסוק או מקצוע של האדם
  • עבור אלה אשר מועסקים
  • ברמת ההתארגנות המשותפת בהתייחסות לדרך שבה עובדים מחוברתים (חיברות) על ידי ארגון העבודה שלהם

  • התוכנות המנטליות מהרבדים המגוונים הן לא בהכרח בהרמוניה
  • בחברה מודרנית הם לרוב בקונפליקט:
  • למשל, הערך הדתי עשוי להיות בקונפליקט עם ערך הדורות,
  • ערך המיגדר עם ההתנהגות שלפי הארגון

  • בגלל קונפליקט התוכנות המנטליות בתוך האנשים אז קשה לנבא את ההתנהגות שלהם בסיטואציות חדשות
  • כלומר בגלל שאדם חבר בתוך תת תרבויות אז קשה לנבא את ההתנהגות שלו

דוגמא

  • גבר ממעמד סוציו- אקונומי נ+מוך, מובטל, האם הוא יצטרך למאבק של ויקי כנפו?
  • הוא יצטרך כי הוא ממעמד סוציו- אקונומי נמוך, והמדובר הוא על שכבות חלשות
  • הוא לא יצטרך כי הוא גבר, וכיו"ב


שאלה 9: יתרונות וחסרונות בהתבססות על השוואה בין מדינות כאשר עורכים מחקר בין – תרבותי (להשלים)

  • חסרון עיקרי הוא שאין חפיפה בין תרבות לבין מדינה
  • הרבה מדינות שייכות לאותה תרבות
  • ולעתים באותה מדינה יש מספר תרבויות

  • יתרון עיקרי הוא שקל יותר לאסוף נתונים על מדינות מאשר על תרבויות
  • יש הרבה נתונים על מדינות


ממדים תרבותיים

  • הופסטדה מאמין שהערכים הם לב התרבות
  • הוא התמקד בניסיון לאפיין כל תרבות בעזרת הערכים החשובים לה בותר

  • הופסטדה טוען
  • שכל חברה צריכה להתמודד עם אותן בעיות חברתיות בסיסיות
  • הבעיות האלה קיימות בכל חברה, אבל חברות שונות פותרות אותן (מתמודדות עמן)  בדרכים שונות
  • הדרכים שבהן חברה מסוימת מתמודדת עם בעיות חברתיות בסיסיות משתקפות בסולם העדיפות של ערכיה

  • השוני בין החברות השונות זה צורת הפתרון שלהן עם הבעיות (כלומר הערכים)
  • ובאמצעות הפתרון של החברות אפשר להבחין בין תרבויות שונות

לפי הופסטדה החברות צריכות להתמודד עם 4 סוגי בעיות

  • כלומר הופסטדה מצא 4 ממדים ערכים שבהם שבעזרתם אפשר להבחין בין ערכים של תרבויות שונות
  • הממדים האלה משקפים את הדרכים השונות אשר תרבויות התמודדו עם בעיות מרכזיות שעומדות בפניהן.

1)       ממד המרחק עצמה ( power distance) – בעיה של האי שוויון הקיים בין אנשים שונים

2)       ממד האינדיבידואליזם- קולקטיביזם ( individualism vs. collectivism ) – בעיה של אופי הקשרים בין האדם לבין הקבוצות שהוא שייך להן

3)       ממד הגבריות- נשיות (  masculinity vs. femininity ) – השלכות החברתיות של המגדר

4)       ממד ההימנעות מאי ודאות ( uncertainty avoidance )- התמודדות עם אי ודאות

1. המרחק עצמה ( power distance) –

  • ממד המרחק עצמה מתייחס למידה שבה חלוקה לא שוויונית של כוח בחברה מסוימת נחשב לגיטימי

  • בעיה של אי השוויון הקיים בין אנשים שונים
  • יש אנשים שהם כמעט חסרי השפעה וכוח
  • ויש אנשים שהם בעלי כוח והשפעה רבה
  • אשר יכולים לשלוט
  • גם בחיי אנשים אחרים
  • וגם במשאבים כלכלים וחברתיים

  • הופסטדה חשב שההבדלים שמצא בין המדינות במרחק עצמה נובעים מהבדלים תרבותיים בתוך המשפחה
  • בתרבויות בעלות מרחק עצמה גבוה
  • מצפים מהילדים לציית להוריהם ולא מעודדים אותם להפגין עצמאות.
  • מתן כבוד למבוגרים ולהורים הוא ערך חשוב
  • בתרבויות בעלות מרחק עצמה נמוך
  • מתייחסים לילדים באופן שוויוני למדי מגיל צעיר
  • היעד המרכזי של החינוך הוא לספק לילדים כלים לשלוט בחייהם מוקדם כלל האפשר
  • ילדים לומדים להגיד "לא" באופן מוחלט וברור


2. אינדיבידואליזם- קולקטיביזם ( individualism vs. Collectivism )

  • בעיה של אופי הקשרים בין האדם לבין הקבוצות שהוא שייך להן
  • ממד זה מייצג את המידה בה יש עדיפות לאינטרסים אישיים על אינטרסים קבוצתיים
  • כלומר כאשר קיים ניגוד אינטרסים בין האדם לקבוצה, למי יש עדיפות ?
  • האם על האדם להכפיף את רצונותיו לאינטרס הקבוצה (=חברות קולקטיביסטיות)
  • או האם על האדם ליחס חשיבות רבה יותר לרצונותיו האישיים (=חברות אינדיבידואליסטיות)

תרבות קולקטיביסטית

  • הגדרת העצמי היא דרך החברות בקבוצה
  • האדם מגדיר את עצמו כחלק מהקבוצה
  • (למשל: אני בן לשבט ה..)
  • אנשים משולבים בתוך קבוצות מלוכדות אשר דואגות לו במשך כל חייו, ומצפות ממנו לנאמנות מוחלטת.
  • האדם חושב במושגים של "אנחנו"
  • יש חשיבות רבה להרמוניה
  • ביחסים חברתיים אנשים נמנעים מלבטא אי הסכמה בגלוי
  • לדוגמא:
  • לא אומרים לא, אלא אומרים:
  • "אני אחשוב על זה", "אתה עשוי להיות צודק"

  • הכוונה לארצות כגון אסיה ודרום אמריקה)

תרבות אינדבידואליסטית

  • העצמי מוגדר כאינדיבידואל אוטונומי מקבוצה
  • מצפים מכל אדם לדאוג לעצמו ולמשפחתו הקרובה בלבד
  • ישירות וכנות נחשבות תכונות חיוביות
  • (הכוונה לארצות כגון ארצות הברית ומערב אירופה)

  • הופסטדה מצא קשרים חזקים בין המיקום של המדינות בממד אינדיבידואליזם- קולקטיביזם, לבין התפתחות כלכלית
  • לשם הבהרה
  • מתאם לא מעיד על סיבתיות
  • המחקר נערך לפני ההתפתחות הכלכלית המואצת של מדינות אסיה

  • הופסטדה הראה שיש מתאם הדוק בין הממד אינדיבידואליזם – קולקטיביזם לבין הממד מרחק עצמה
  • מדינות שהיו גבוהות בקולקטיביזם בדרך כלל גבוהות בממד עצמה (מדינות מערביות- ארצות הברית ומערכת אירופה)
  • · מדינות שנמוכות בקולקטיביזם נמוכות גם בממד עצמה (מדינות אסיה ודרום אמריקה)
  • חלוקה פשוטה של התרבויות קסמה לחוקים רבים, וממד האינדיבידואליזם קולקטיביזם הוא הממד הנחקר ביותר מהממדים שהציע הופסטדה


3. ממד הגבריות- נשיות (asculinity vs. femininity )

  • הבדלים בין תרבותיים בממד הגבריות- נשיות

  • השלכות החברתיות של המגדר
  • יש הבדלים בציפיות מגברים ומנשים
  • יש חברות בהם יש הבדלים ממשים בציפיות בן גברים לנשים
  • יש חברות בהם יש הבדלים קטנים יותר בין גברים לבין נשים
  • הופסטדה מצא ש
  • · בחברות בהן ההבדלים בציפיות מגברים ונשים נמוכות , אז גם הגברים וגם הנשים זוכים לעידוד כאשר הם צנועים, רכים ודואגים לאיכות חיים
  • · בחברות שבהן הן הנשים והן הגברים אסרטיביים יחסית, אבל יש הבדלים בין המינים אז הגברים אסרטיביים בהרבה מהנשים

  • לפי הופסטדה
  • בתרבויות הגבוהות בממד הגבריות (יפן, אוסטריה, ונצואלה)
  • מייחסים חשיבות רבה להצלחה חומרית ולהתקדמות
  • כישלון נחשב אסון
  • הדרך המקובלת לפתור סכסוכים היא עימות ישיר
  • סולידריות, ענווה, עזרה, אהבה, רכות, ונעימות נחשבות תכונות המעידות על חולשה
  • בתרבויות הגבוהות בממד הנשיות (שבדה, נורבגיה, הולנד)
  • מייחסים חשיבות רבה לדאגה לאחרים ולסביבה
  • דברים קטנים ואיטיים נתפסים כמלאי יופי
  • הגברים והנשים מכוונים לנהוג בענוה
  • הדרך המקובלת לפור סכסוכים היא דרך משא ומתן ופשרה

  • ככל שתרבות הוגדרה לפני הנתונים של הופסטדה נשית יותר, כך אשים הביעו בה גישה מתירנית יותר.

4. הימנעות מאי ודאות ( uncertainty avoidance)

עוסקת בהתמודדות עם אי וודאות

  • הממד מוגדר:
  • המידה שבה בני תרבות אחת חשים איום במצבים חדשים ובבצעים שבהם יש אי ודאות רבה

  • אי ודאות מוחלטת גורמת לתחושת לחץ, שהיא תחושה סוביקטיבית
  • לפי הופסטדה אנשים החיים באותה תרבות נוטים להגיב באופן דומה למצבים עמומים, ולפיכך תרבויות נבדלות זו מזו בתגובות המקובלו למצבים עמומים
  • במדינות נמוכות במידת הימנעות מעמימות עמימות נחשבת חלק רגיל מהחיים, אנשים חשים בנוח במצבים עמומים ובנסיבות לא ידועות
  • במדינות גבוהות בממד הימנות מעמימות, עמימות נחשבת מסוכנת, ילדים נדרשים להקפיד להימנע מלכלוך, דברים חדשים לא מתקבלים בברכה, ואנשים אוהבים כללים ונוהגים לפיהם


ביקורת על המחקר

1) אי הלימה בין מושגים תיאורטיים לאופרציונלים

  • הופסטדה לא ייצר שאלונים, הוא לקח שאלונים והתאים אותם (למשל לממש קולקטיביזים ואינדיבידואליזם)
  • כלומר השאלות שעליהם הוא התבסס לא תאמו לגמרי את הממדים התיאורטיים

2) אוכלוסיית המחקר לא אוכלוסייה מייצגת

  • הופסטדה עשה מאמץ רב כדי שהמדגמים בניתוחים יהיו דומים בכל המאפיינים פרט לתרבות
  • לקח בעיקר את עובדי שירות הלקוחות (שהיו בכל המדינות וזאת להבדיל מפועלי יצור ומתכנתים שהיו רק בחלק מהמדינות)
  • יתכן שהופסטדה לא הצליח לפותר את זה שהמדגמים יהיו זהים
  • בגלל ש המעמד החברתי של העובדים שונה מתרבות לתרבות
  • בחלק מהמדינות רק למעטים יש השכלה המספיקה לעבודה כאיש שיווק של IBM- לפיכך התפקיד כרוך ביוקרה
  • ובחלק מהמדינות לחלק גדול מהאוכלוסייה יש השכלה לעבוד בתפקיד זה- לפיכך התפקיד לא כרוך ביוקרה
  • הבדלים במעמד החברתי של המשתתפים במחקר יכולים להשפיע על סדר סולם סדר העדיפויות שלהם
  • לפיכך קשה לדעת האם הממצאים משקפים הבדלים בין מדינות או הבדלים בין מעמד חברתי של אנשים ממדינות שונות.

3. ייצוג של תרבויות

  • היו תרבויות שלא היו מיוצגות במחקר של הופסטדה
  • למשל תרבות אפריקה
  • הדבר מעורר שאלה לגבי ממדים נוספים תרבותיים שלא התגלו
  • כלומר קיום של ממד התרבות מתגלה רק עם יש תרבויות שהן גבוהות בממד זה ויש תרבויות שהן נמוכות בממד זה

  • כלומר, היעדר תרבויות שלמות מהמחקר עלול להביא

א)      שלא יכללו ממדים המשותפים לכל המדגים שדגם

ב)      שלא ייכללו מאפיינים היחודיים לתרבויות שהוא לא דגם

4) אתיקה מוכתבת

  • ביקורת זו קשור להבחנה בין מחקר אמי למחקר אטי
  • הופסטדה
  • השתמש בשאלונים שפיתחו אנשים שגדלו בתרבות המערבית
  • המשיבים היו ממגון רחב של תרבויות
  • כלומר השאלונים נהגו על ידי אנשים במערב ומולאו בכל התרבויות
  • כמו שכן הם ת

  • לפיכך
  • יתכן שפוספסו ערכים שאנשים במערב לא חשבו לשאול
  • וכן יתכן שהמשיבים לא יכלו להביע את הערכים החשובים להם באמת, משום שהשאלות הנוגות לערכים אילו לא נכללו בשאלון

  • יחד עם זאת, במחקר שנערך על ידי חוקרים סיניים, נבדקו ערכים חשובים
  • נמצאה חפיפה בין הממדים: מרחק – עצמה, גבריות – נשיות, ואינדיבידואליזם -קולקטיביזם
  • לא נמצאה מקבילה לממד הימנעות מעמימות
  • נמצא ממד נוסף –  הופסטדה טען שממד זה מבחין בין הדגש העבר וההווה לבין הדגשת העתיד

חזרה לפסיכולוגיה בית תרבותית

מודעות פרסומת

Responses

  1. ראשית יישר כוח עצום על ההשקעה והשיתוף…
    שנית , נראה לי שיש טעות…
    כתוב : "
    מדינות שהיו גבוהות בקולקטיביזם בדרך כלל גבוהות בממד עצמה (מדינות מערביות- ארצות הברית ומערכת אירופה)
    · מדינות שנמוכות בקולקטיביזם נמוכות גם בממד עצמה (מדינות אסיה ודרום אמריקה)"
    זה לא אמור להיות הפוך ? (המדינות)


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: