פורסם על ידי: or100 | יוני 3, 2009

פסיכופתולוגיה – פרק 13: פיגור שיכלי

פיגור שכלי (עמוד 778)

לפי ה DSM-4:  פיגור שכלי מוגדר כתפקוד אינטלקטואלי כללי הנמוך מן הממוצע במידה משמעותית… המלווה במגבלות משמעותיות בתפקוד ההיסתגלותי, בתחומי מיומנויות שונים כגון יכולת טיפול עצמי, עבודה, בריאות ובטיחות.

כדי להתאים לאבחנה צריכות בעיות אלה להופיע לפני גיל 18

(יש לשים לב שההגדרה איננה אומרת דבר על הגורמים הסיבתיים).

פיגור שכלי מקודד על ציר 2 של ה -4DSM

הפרעות פסיכיאטריות אחרות, במיוחד פסיכוזות מופיעות אצל מפגרים בשיעור גבוה בהרבה מאצל כלל האוכלוסייה.

פגור שכלי מופיע אצל ילדים בכל העולם

בדרך כלל פיגור שכלי מאובחן יותר בגילאים 5-6 ומגיע לשיאה בגיל 15 ומשם יורד בחדות.

הדבר משקף כנראה את השינויים בדרישות החיים: בגיל הגן ילדים הלוקים בפגם אינטלקטואלי בדרגה קלה בלבד (שהם הרוב המכריע)  עשויים להיראות נורמלים, קשיים בלימודים מביאים לאבחון ואז מתגלה התפקוד האינטלקטואלי הנמוך שלהם.

אם הלוקים בפגם אינטלקטואלי מאובחנים ומטופלים אז הם יכולים להגיע לשליטה במיומנויות למידה יסודיות ולהגיע לרמה משביעת רצון של התנהגות מסתגלת.

ובדרך כלל לאחר שנות הלימודים הם מגיעים להסתגלות קבילה פחות או יותר בקהילה

רמות של פיגור שכלי

בנוגע לחלק הראשון של הגדרת ה -4 DSM לפיגור שכלי: בפיגור שכלי משתמשים במדידה בעיקר באמצעות מבחני משכל מתוקננים, לפי ה-4 DSM פיגור שכלי מוגדר כמנת משכל של 70 ומטה.

יחד עם זאת צריך ליזכור שבגלל שהמבחן מודד יכולת הצלחה עם חומרים אקדמיים מוכרים אז כשאנו מדברים על רמות משתנות של פיגור שכלי, אז במידה רבה אנחנו מדברים על רמות של יכולת הצלחה בלימודים.

ציוני מנת המשכל ממותנים במידה מסוימת על יד התייחסות ל "מגבלות משמעותיות בתפקוד ההסתגלותי" ( החלק השני של הגדרת ה -4DSM ), אך לעתים קרובות ציון מנת המשכל הוא השיקול העיקרי.

האגודה האמריקאית לפיגור שכלי שינתה את ההגדרות לפיגור שכלי וקבעה למשל קבעה שציון הסף לאבחון פיגור שכלי הוא 75 (ב 4-DSM הוא 70)

בנוסף, הפיגור צריך להופיע לפני גיל 18, אם הפיגור מופיע אחרי גיל 18 אנחנו לא נקרא לזה  פיגור

ה -4DSM מכיר בארבע דרגות חומרה של פיגור שכלי:

רמת הפיגור השכלי המאובחנת

טווח מנת המשכל

פיגור קל

50-55 עד 70 לערך

פיגור בינוני

35-40 עד 50-55

פיגור חמור

20-25 עד 35-40

פיגור עמוק

פחות מ 20-25

פיגור שכלי קל

טווח מנת המשכל הוא מ 50-55 ועד 70 לערך

בני אדם בעלי פיגור שכלי קל הם הרוב המכריע של אלה המאובחנים כמפגרים בשכלם.

רמתם האינטלקטואלית כבוגרים דומה לזו של ילדים ממוצעים בני 8-11

מתייחסים אליהם כניתנים ללמידה (עד גיל 8-11)

הסתגלות החברתית דומה לעתים קרובות לזו של מתבגרים (בד"כ בלי כושר ההמצאה והשיפוט של מתגברים נורמלים).

בדרך כלל הם לא מראים סימנים של פתולוגיה במוח או חריגות גופניות אחרות

לעתים הם דורשים מידה מסוימת של השגחה. רובם יכולים להסתגל לחברה ולהיות לאזרחים המשתכרים למחייתם.

פיגור שכלי בינוני

טווח מנת המשכל הוא מ 35-40 עד 50-55

רמת האינטלקטואלית דומה לזאת של ילדים ממוצעים בני 4-7 (למרות שאת חלקם אפשר ללמד לקרוא ולכתוב מעט).

הם מכונים: "בני תרגול"

הם מסוגלים לשלוט במיומנויות שגרתיות מסוימות כגון בישול או עבודות שירות קלות אם הם יקבלו הוראות מפורטות בפעילויות אלה.

מהבחינה הגופנית הם נראים בדרך כלל מגושמים ולא נאים ולוקים בעיוותים גופנים ובתיאום מוטורי גרוע.

רובם בעלי אישיות ידידותית ולא מאיימת אך חלקם עוינים ותוקפנים.

לעתים נדירות יש להם התמחויות יוצאות דופן כגון כשרון מוסיקלי בולט.

אם הם מאובחנים בזמן ואם ניתנת להם עזרה מתאימה הם יכולים להגיע לעצמאות חלקית, להתנהג התנהגות קבילה בסביבה, ואף להביא תועלת כלכלית בסביבה מוגנת.

פיגור שכלי עמוק.

טווח מנת המשכל פחות

פיגור שיכלי חמור, מכונים "מפגרים תלותיים" התפתחות המוטורית והדיבור מפגרים, דרגה חמור וליקוי חשיבה ונכות מוטורית שכיחים ביותר. \

20-25, 35-40

מכונים "מפגרים סיעודיים"

לרובם יש ליקויים חמורים בהתנהגות ההסתגלותית והם מסוגלים לבצע רק את המטלות הפשוטות ביותר.

דיבור שימושי, אם הוא מתפתח הוא בסיסי ביותר.

הם זקוקים להשגחה מתמדת לכל אורך חייהם. תוחלת חייהם קצרה ונוטים לבריאות ירודה.

רמה מוגבלת של הגיינה אישית.

פיגור שכלי חמור ועמוק אפשר לאבחן בלי קושי בתקופת הינקות עקב נוכחתם של עיוותים גופנים גלויים לעין. עיכוב בולט בהקניית הרגלים (למשל אכילת מזון מוצק) וכד'.

בני אדם אלה לוקים בעליל בתפקודם האינטלקטואלי אך לעתים בתחומים מסוימים הם יכולים להראות יכולויות יותר גבוהות מאחרים.

מהם הגורמים שמייצרים פיגור שכלי?

מבחינים בין שני חלקים של הפיגור השיכלי:

החלק הפיזיולוגי (גנטי, פגיעות מוח)- שהוא הרכיב הדומיננטי.

וגם על פיגור סביבתי

פגמי מוח בפיגור שכלי (עמוד 783)

כ 25% מהמקרים של פיגור שכלי קשורים בפתולוגיה אורגני ידוע במוח.

במקרים אלה הפיגור הוא כמעט תמיד לפחות בינוני, ולעים קרובות חמור.

פיגור חמוד, שהוא נדיר, כולל תמיד פגם אורגני בולט.

גורמים גנטים – כרומוזומליים

פגור שכלי נוטה לעבור במשפחה, במיוחד פיגור בינוני. אבל עוני, חסך חברתי תרבותי גם הם עוברים במשפחה. וכאשר קיימת חשיפה מוקדמת ומתמשכת לתנאים כאלה, כנראה שלא מספיק בתורשה כדי להסביר את הממצא הזה.

גורמים גנטיים, וכרומוזמליים ממלאים תפקיד ברור בהרבה באיטיולוגיה של סוגי פיגור שכלי נדירים יחסית אך חמורים כגון: תסמונות דאון, או תסמונות  כרומוזון X שבור

זיהומים וחומרים רעילים

פיגור שכלי יכול להיות קשור במגוון רחב של מצבים הנובעים מזיהום. למשל אם אישה הרבה סובלת באדמת, עגבת, אידס, תינוקה עלול ללקות בנזק במוח. נזק במוח יכול להיגרם גם מזיהומים המופיעים לאחר הלידה כגון דלקת מוח נגיפית.

פגות וטראומה (חבלה גופנית).

לידה מוקדמת היא גורם סיכון לפיגור שכלי

כמו כן חבלה גופנית בלידה עלולה גם היא להביא לפיגור שכלי.

קרינה מייננת

קרינת רנטגן מזיקה לתארי המין ועל תאים ורקמות אחרות בגוף. זאת הסיבה שלא מומלץ לנשים בהיריון לעשות צילומי רנטגן.

תזונה לקוייה וגורמים ביולוגים אחרים

חסכים בחלבון ובמרכיבי התזונה אחרים במהלך התפתחות המוקדמת עלולים להביא לנזק גופני ונפשי חסר תקשה.

תסמונות פיגור אורגניות

יש שלושה סוגי פיגור שכלי, הנגרמים מסיבות אורגניות  שאותם מבינים היטב,

תסמונות דאון, פנילקטונוריה, חריגות בגולגולת

* מושג: תסמונות דאון : זהו תסמונת הקשורה בפיגור שכלי בינוני וחמור. הקשורות בחריגות כרומוזמלית ובדרך כלל מלווה בתכונות גופניות אופייניות.

זהו מצב שיש לו השלכות לכל אורך החיים ועל ההופעה החיצונית, על ההישגים האינטלקטואלים ועל התפקוד הכללי.

ילדי תסמונת דאון מסוגלים בדרך כלל ללמוד מיומנויות עזרה עצמית, התנהגות חברתית קבילה, ויכולות ידניות שגרתיות המאפשרות להם להיות לעזר במשפחה או בסביבה מוסדית.

באופן כללי, כשירות מערכות היחסים החברתיות של הילד עומדת במתאם חיובי הן למנת המשכל שלו והן לקיומה של סביבה משפחתית תומכת.

* מושג: פנילקטיונוריה זהו סוג של פיגור שכלי הנובע מליקוי בחילוף החומרים

התינוק נראה נורמלי בלידתו, אך חסר לו אנזים בכבד, הדרוש לפירוק החומר פנילאלנין, חומצה אמינית המצויה במזונות רבים. השגיאה הגנטית מביאה לפיגור רק לאחר צריכת כמויות משמעותיו של פנילאלין, דבר שיקרה, קרוב לוודאי, אם מצב הילד אינו מאובחן מיד. אם אין מגלים את המצב, כמות הפנילאולנין בדרך הולכת וגדלה ובסופו של דבר גורמת נזק למוח.

ההפרעה מתגלה בדרך כל תוך שישה עד שתים עשר חודשים לאחר הלידה, אף שהתסמינים כגון הקאות, ריח מוזר, אקזמות, ילדות והתפקיד עווית עשויים להופיע כבר בשבועות הראשונים לחיים.

כדי שתינוק יירש את המחלה, נראה ששני ההורים צריכים לשאת את הגנים הרצסיוויים.

חריגות בגולגולת

פגור שכלי קשור בכמה מצבים הכרוכים בשינויים הגדול הראש ובצורתו, שגורמיהם הסיבתיים אינם ידועים לאשורם.

*מושג גדלות הראש: סוג של פיגור המאופיין בעלייה בגודל ובמשקל של המוח עקב גדילה חריגה של תאי גליה במוח.

* מושג: קטנות הראש: צורה של פיגור שכלי המאופיינת בגולגולת קטנה במידה חריגה ובפיגור בהתפתחות המוח

* מושג מיימת המוח: מצב נדיר שבו הצטברות כמות חריגה של נוזל המוח והשדרה בגולגולת גורם נזק לרקמות המוח ולהתרחבות הגולגולת.

פיגור שכלי תרבותי משפחתי (עמוד 792)

כנראה שתנאים חברתים תרבותיים גרועים, במיוחד כאלה הכרוכים בחסך בגרייה חברתית נורמלית, ממלאים תפקיד מרכזי באטיולוגיה של פיגור שכלי.

ישנם שני תת סוגים של פיגור שכלי המשתייכים לקטגוריה הזאת (תנאים חברתים תרבותיים גרועים):

א.      פיגור שכלי הקשור בחסך חושי וחברתי קיצוני : כגון בידוד ממשוך במשך שנות ההתפתחות. כמו שקורה לילדים של הורים מופרעים

ב.       פיגור תרבותי משפחתי: שבו הילד אינו נתון בבידוד קיצוני אלא סובל מאיכות ירודה של פעילות גומלין עם הסביבה התרבותית ועם בני אדם אחרים.

רוב מקרי הפיגור השכלי שייכים לסוג התרבותי המשפחתי (והספר מתמקד רק בסוג הזה)

יש מחקר שנעשה על ילדים שלחלקם היו אימהות עם מנת משכל מעל שמונים וחלקם עם מתחת לשמונים.

התברר שילדים שמנת המשכל של אימותיהם היתה 80 או יותר המשיכו להראות מנות משכל ממוצעות בתחום הנורמלי אבל ילדים שלאמותיהם היתה מנת משכל פחות משמונים  הראו ירידה הדרגתית במנת המשכל שלהם.

אחד החוקרים טוען שהתוצאה של המחקר נובעת מאי הכשירות של אימהות בעלות מנת משכל נמוכה בגרית צמיחה אינטלקטואלית. ואימהות כאלה – שלוקה גם בחוסר במיומנויות מילוליות ואחרות, נוטה לבנות סביבה חסוכת התנסויות מעשירות מהבחינה הקוגניטיבית.

ילדים שמקור הפיגור שלהם הוא תרבותי משפחתי, לוקים בפיגור קל בלבד. הם אינם מראים כל פתולוגיה מזוהה במוח, ובדרך כלל אינם מאובחנים כמפגרים עד שהם נכנסים לבית הספר ומתקשים בלימודים.

ילדים שמקור הפיגור שלהם הוא תרבותי משפחתי מצויים מראש בפיגור משום שלא היתה להם הזדמנות ללמוד את מיומנויות הרקע הנחוצות או לפתח הנעה ללמידה. וכך (אם לא נוקטים אמצעים לתיקון המצב) הם צוברים פיגור הולך וגדל בביצועיהם בלימודים.

סיכום של הנושא פיגור שכלי תרבותי משפחתי:

כמובן שיש גם גורמים ביולוגים שלילים לרבות ליקויים גנטיים (לרבים מילדים אלה יש עבר של לידה טרם זמנה, תזונה לקויה וטיפול רפואי מועט ), יחד עם זאת  לא הוכח שלילדים אלה קיים ליקוי תפקוד נירולוגי או גופני כלשהו. ולפיכך המאמצים להבנת פיגור שכלי קל מתמקדים  ויותר בתפקיד של הגורמים הסביבתיים בעיכוב הצמיחה האינטלקטואלית.

בעית הערכה (עמוד 795)

מאחר שפיגור שכלי מוגדר במונחי כשירות אינטלקטואלית (אקדמית) וחברתית יחד, חיוני להעריך את שני המאפיינים הללו לפני שמסווגים אדם כמפגר בשכלו.

טיפולים, תוצאות ומניעה (עמוד 795)

כמה תוכניות הוכיח כי אפשר לחולל שינויים משמעותיים ביכולת ההסתגלות על ידי חינוך מיוחד ואמצעי שיקום נוספים. מידת השינוי שאפשר לצפות לה תלויה, כמובן, במצבו המסוים של האדם ובדרגת הפיגור השכלי שלו.

טיפול קהילתי במסגרת ביתית נראה מבטיח ביותר עבור ילדים בגל ההתבגרות.

* מושג הזרמה למרכז: השמת ילדים מפגרים בשכלם בכיתות בית ספר רגילות לכל יום הלימודים או לחלקו.

חזרה לפסיכופתולוגיה

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: