פורסם על ידי: or100 | יוני 3, 2009

פסיכופתולוגיה – פרק 12: סכיזופרניה

סכיזופרניה

הסכיזופרניה במובנים רבים מייצגת את שיא ההתמוטטות הפסיכולוגית.

השיא הוא הפסיכוזה מונח שפירושו אובדן מתמיד של הקשר עם המציאות.

סימן ההיכר של הסכיזופרניות היא ניתוק חד פחות או יותר מן העולם שבו חיים רוב בני האדם הפחות מופרעים.

הסכיזופרן הטיפוסי הוא אדם שאיבד מערכת של נקודות אחיזה החיוניות להשתלבות נאותה ולהתקשרות עם סביבות האנשות, לבני אדם בסביבות של הסכיזופרן הוא ניראה בלתי מובן, ואולי אפילו מפחיד.

אנו רואים אצל סכיזופרנים חריגויות פסיכולוגית רבות. אלה כוללות מוזריות במעשים, בחשיבה, בתפיסה, ברגשות, בתחושת העצמי ובדרך ההתיחסות לזולת, וגילוייהן השונים מאוד בקרב מטופלים שונים

יש ליזכור שמדובר בקבוצה הטרוגנית.

בתחילת המאה הציג פסכיאטר שווצרי מונח תיאורי להפרעה. הוא חשב שהמאפיין העיקרי של המצב הוא חוסר ארגון בתהליכי החשיבה, העדר לכידות בין החשיבה לרגש, ומגמה פנימית של התרחקות (התפצלות) מן המציאות.

כלומר הפיצול אין פרושו פיצול אישיות.

בסכיזופרניה הפיצול קיים בתוך האינטלקט עצמו, בין האינטלקט לבין הרגש, ובין האינטלקט לבין המציאות החיצונית.

נראה שהפרעת הסכיזופרניה מופיעה כמעט בכל החברות.

אף שהפרעות סכיזופרניות מופיעות לפעמים בפעם הראשונה בתקופת הילדות או הזקנה, כשלושה רבעים מכל מקרה ההתפרצות הראשונה חלים בין הגילאים 15-45 ניראה ששיעור התחלואה זהה אצל גברים ונשים. אך גיל ההתפרצות אצל גברים נוטה להיות צעיר יותר (ראשית שנות העשרים עד אמצע שנות העשרים לעומת סוף שנות העשרים אצל נשים).

בגלל שיעור התחלואה הגבוה שלהן, (במיוחד בתחילת חיי הבגרות) ובגלל נטייתן לשוב ולהופיע או להיעשות לכרוניות, הן נחשבות להפרעות הנפש הקשרות ביותר, וגם בין המתעתעות ביותר לחוקרים.

(מהשיעור, ומהסרט)

הסכיזופרניה הן קבוצה של הפרעות מגבילות הנחשבות לשיא ההתמוטטות הפסיכולוגית

הסכיזופרניה נחשבת למחלה הקשה ביותר. מדובר בא על התפוררות של האישיות.

זוהי מחלה בלי ריפוי והיא מחלה מתמשכת ופרוגרסיבית

בטיפול יש הקלה בסימפטומים

האישיות היא תחושת זהות קבועה ויציבה. ההתנהגות, לחשוב, להרגיש, לדבר תחומים שבאישיות קבועים ויציבים, תחומים שמאוד מרכזיים בקיום של ההויה-  במחלת הסכיזופרניה הדברים האלה יכולים להיפגע

סכיזו= פיצול

פרניה- נפש

בסכיזופרניה הפיצול קשור לשלמותה של האישיות. כלומר האדם מתפרק בתוך אישיות אחת.

האישיות האחת התפרקה לחלקים רבים, הפיצול מייצג שיבוש בין מחשבות/ רגשות והתנהגות.

כלומר ההתנהגות לא הולמת (מחשבה עצובה עשויה להתבטא בצחוק מטורף)

נראה כי ההתנסות הבסיסית של הסכיזופרניה היא חוסר ארגון בתפיסה, בחשיבה וברגש כד כדי כך שהחולה שוב אינו מסוגל למלא כראוי תפקידים חברתיים מקובלים.

עיוות של המציאות

הסתגרות חברתית

שיבוש ופירוק של מספר תהליכים כלומר חוסר ארגון ומקוטעות של : תפיסה, חשיבה ורגש

יש ליזכור שבכל סכיזופרן יש חלק בריא.

לסכיזופרן יש מצב פסיכוטי, ויש מצב רגיל

שאלה: מדוע לפי דעתך הסכיזופרניה מכונה לעתים קרובות "הפרעת האישיות הקיומית" (פוגעת במהות האדם) ענה על שאלה זו תוך התייחסות לסימפטומים השונים של סכיזופרניה.

תשובה

מחלת הסכיזופרניה פוגעת במהות של האדם ומהווה במובנים רבים את שיא ההתמוטטות הפסיכולוגית. המחלה מפצלת את האישיות מבפנים, מפוררת אותה ולוקחת מהאדם את היכולויות שלו לתפקד בעולם.

אצל בני האדם הנורמלים יש התאמה מסוימת עד רבה בין מחשבות, רגשות והתנהגות ורובם מסוגלים לתפקד בעולם ברמות שונות. האישיות של רוב בני האדם הנורמלים עוזרת להם (במידות שונות של הצלחה) להגדיר את עצמם, להגן על עצמם, עוזרת להם להבחין  מי הם כן, מי הם לא, מהם הגבולות שלהם (פיזיים מחשבתיים וכד').

אולם אצל האדם הלוקה בסכיזופרניה לא כך הם פני הדברים, המהות של האדם הלוקה במחלה הקשה הזאת נפגעת בצורה מהותית.

אצל הסכיזופרן האישיות מתפרקת מבפנים וקורסת. נידמה שהחלקים אצלו מתפקדים בפני עצמם בלי קשר לחלקים אחרים: ניראה שאין קשר בין תפיסה, מחשבות, רגשות וההתנהגות. הדבר מגיע עד כדי כך שהחולה אינו מסוגל למלא כראוי תפקידים חברתיים.

התפוררות האישיות אצל הסכיזופרן כל כך גדולה עד שהיא משאירה אותו בלי אפשרות להבחין מי הוא כאינדיבידואל. ניראה שהסכיזופרן  איבד מערכת של נקודות אחיזה החיוניות להשתלבות נאותה ולהתקשרות עם סביבות האנושית,

העובדה שיש לעתים התקפים פסיכוטיים ואיבוד בוחן מציאות והעובדה שהמחלה פרוגרסיבית מבהירה עד כמה הפגיעה באדם החולה בסכיזופרניה, בתפקודו ובקיומו גדולה.

כפי שכתבתי הסימפטומים של האדם החולה בסכיזופרניה פוגעים במהות שלו, מפוררים את האישיות שלו ופוגעים ביכולויות שלו לתפקד בעולם.

התפוררות האישיות של האדם החולה בסכיזופרניה מתבטאת בסימפטומים של המחלה. התייחסתי לסימפטומים באופן כללי כמקשה אחת אך ברור  שמדובר בקבוצה הטרוגנית לא כולם סובלים מכל הסימפטומים ולא כולם יש אותם באותה המידה.

התייחסות ספציפית לסימפטומים

1. שיבושים בשפה ובתקשורת

אפשר ליראות בסימפטום זה  עדות לכך שהאישיות מתפרקת מבפנים ושיש פגיעה בתפקודים מהותיים שלו כאדם: אפשר ליראות את המצב כמעין ירידה מהפסים והתרופפות קשרים קוגניטיביים בתוך התודעה. הדיבור של האדם מאוד לא נישמע הגיוני, מאוד לא ברור ואי אפשר להבין מה שהוא אומר. כנראה שהחולה לא יודע מה יוצא החוצה במילים שלו לעומת מה שקורה בתוכו, בנוסף הדבר מונע מהלוקה במחלה קשר סביר עם סביבת אנשים אחרים- קושי בתפקוד במציאות.

2. שיבושים בתוכן החשיבה- הרהורי שווא

ההרגשות של הלוקה במחלה שהמחשבות הפרטיות שלו נשלטות על ידי מישהו אחר ו/או משודרות לאחרים ו/או הוא חושב שאירועים ניטרליים מכוונים אליו ורעיונות אבסורדים נוספים מעידים על כך שבאופן קיצוני לא ברור לחולה מי הוא, איפה הוא מתחיל איפה הוא ניגמר. הדבר מעיד על כך שאותה אישיות שיש לרוב בני האדם המופרעים פחות, אישיות שמהווה חלק מההגדרה שלהם, של הגבולות התודעתיים שלהם, הפיזיים והמחשבתיים שלהם, אותם גבולות נפרצים ומתמוטטים אצל האדם הסכיזופרן ומשאירים אותו ללא אפשרויות להבחין מי הוא כאינדיבידואל ומהם גבולותיו.

3. הפרעות תפיסה.

גם ההזיות שהאדם הסכיזופרן חווה כגון קולות שרק הוא שומע מעידים על כך שאישיות האדם מתפרקת, הגבולות הפנימיים שלו  נפרצים ומתמוטטים, האדם לא יודע איפה הוא מתחיל ואיפה הוא ניגמר.

האישיות של רוב בני האדם הפחות מופרעים עוזרת להם לסנן ולעבד את המידע שזורם אליהם לאדם הסכיזופרן יש קושי בעיבוד המידע וזאת בגלל המשאבים הדלים שיש לו, נדמה שזאת עדות נוספת לכך שאישיותו לא עומדת בעומס מתפוררת ולא מצליחה להגן עליו מפני גירויים אלה.

גם איבוד בוחן המציאות- המצב הפסיכוטי שהאדם הסכיזופרן ניקלע אליו (ההזיות והרהורי השווא) עלולים להכריע את הסכיזופרן ולא לאפשר לו לתפקד במציאות.

4. רגש לא נאות

העובדה שלעתים קרובות הסימפטום של האדם הסכיזופרני כוללת יסוד של רגש לא נאות למשל רדידות רגשית גדולה או שהרגש הפוך למה שהסיטואציה מבקשת,  מראה עד כמה האינטלקט, הרגש, והתגובות שלו למצבים החיצונים לא מתפקדים אחד על סמך השני,  עד כמה חלקים שונים בתוכו לא מתואמים זה עם זה.

5. תחושת עצמי מבולבלת.

הבלבול בזהות  שחלק מהסכיזופרנים חשים, העובדה שפעם הם יכולים לחשוב את עצמם הומוסכסואלים ופעם הטרוסקסואלים וכד' מעידה על כך עד כמה הגבולות שלהם פרוצים עד כמה הפגיעה המהות שלהם גדולה, עד כמה הם איבדו את התחושה הסובייקטיבית של העצמי שלהם.

6. רצייה משובשת.

העובדה שהפעילות המכוונת למטרה משתבשת כמעט תמיד אצל בני אדם סכיזופרניים. והליקוי חל תמיד בתחומים של תפקוד יום יומי שגרתי כך שיוצא שהאדם לא דואג לעצמו, לבטחונו להגיינה האישית שלו כד' משקפת תמונה קשה של חולה שאיבד את היכולת לדאוג לעצמו לגופו ולנפשו- במהותו

7. נסיגה לעולם הפנימי

האדם  נוסג לעולם פנימי שלו, יוצר ישויות משונות שמקיימות עמו פעילויות גומלין, ובעצם מאבד קשר עם הסביבה. ברור שהדבר פוגע באדם באופן מאוד מהותי.

כפי שכתבתי הסכיזופרניה נחשבת למחלה קשה ביותר אשר פוגעת במהות של האדם. מדובר בא על התפוררות של האישיות מבפנים. היא מקיפה את כל הקיום של האדם: עיוות של המציאות, הסתגרות חברתית, ושיבוש ופירוק מהותי של תהליכים רבים כגון תפיסה מחשבה ורגש.

סכיזופרניה עם תסמינים שליליים= שם ישן: סכיזופרניה תהליכית, כרונית:

האדם נעשה מסוגר, מאבד בהדרגה את העניין בעולם הסובבת אותו, מבלה זמן בחלומות בהקיץ, מאבד את יכולת ההיענות הרגשית (מתנהג בחברה התנהגויות לא נאותות למדי, כגון העוויות פנים מוזרות או התעלמות מגינוני הנימוס החברתיים המקובלים)- זוהי סכיזופרניה המתפתח בהדרגה לאורך זמן שלא בתגובה לגורמי דחק ספציפיים וברורים, ונוטה להיות מתמשכת.

תוצאותיה של סכיזופרניה תהליכית נחשבות בדרך כלל לגרועות .

כלומר יש נסיגה למצב השלילי, המחלה מתקדמת לאט לאט, האדם מפסיק לתפקד וניכנס יותר לתוך עצמו, עד שבאיזה שהוא שלב יהיה לו התקף פסיכוטי. זהו מצב קשה שלא ניתן לריפוי.

תסמינים שלילים: מציין העדר או חסך של התנהגויות הקיימות בדרך כלל במלאי ההתנהגויות של האדם כגון: הבעה רגשית, דיבור לשם תקשורת, או תגובתיות לסביבה.

הסתגרות חברתית גם היא תסמין שלילי (שמגיב לתרופות)

הסימפטומים השלילים מאופיינים ב: שיבוש תקשורת, רציה, עולם פנימי …

שם ישן סכיזופרניה תגובתית= סכיזופרניה עם תסמינים חיוביים, חריפה

מתפרץ סביב גיל הצבא גם בגלל לחץ.

רואים תסמינים של התקף פסיכוטי.

התפרצות תסמיני הסכיזופרניה פתאומית ודרמטית ומתבטאת בסערה רגשית חזקה ובתחושת בלבול דמוית סיוט. דפוס זה, הקשור לעתים קרובות לגורמי דחק מזרזים שאפשר לזהותם.

התסמינים עשויים להעלם תוך שבועות, אף שבמקרים מסוימים אירועי חריף מבשר דפוס כרוני יותר.

סימפטומים חיוביים הם הזיות דיבור לא מאורגן ולעתים הרהורי שווא.

תסמינים חיובים, תסמינים שבהם נוסף דבר מה למלאי הרגיל של ההתנהגויות וההתנסויות כגון: סערה ריגשית בולטת, עוררות מוטורית, פרשנויות שווא לאירועים או הזיות

קשה לעתים לזהות בין תסמיני חיוביים לתסמינים שליליים.

שאלה

תאר בקצרה את ההבחנה בין סכיזופרניה עם תסמינים שליליים לבין סכיזופרניה עם תסמינים חיוביים.

תשובה:

ההבחנה בין סכיזופרניה עם תסמינים שלילים וסכיזופרניה עם תסמינים חיובים קשורה לחוסר או היעדר התנהגויות מול התנהגויות שיש בהם דבר נוסף, בהתייחס למלאי ההתנהגויות של האדם.

ההבחנה בין סכיזופרניה עם תסמינים שלילים לבין סכיזופרניה עם תסמינים חיוביים הוא שלאדם החולה בסכיזופרניה עם תסמינים שלילים יש פחות מידי (חסך) של התנהגויות נורמליות או רצויות שיש בדרך כלל במלאי ההתנהגויות של האדם הנורמלי כגון: הבעה רגשית, דיבור לשם תקשורת, תגובתיות לסביבה ועוד

לעומתו לאדם החולה בסכיזופרניה עם תסמינים חיוביים נוספים התנהגויות והתנסויות יחסית להתנהגויות של אדם נורמלי כגון: הרהורי שווא הזיות,  סערה רגשית בולטת, עוררות מוטורית ועוד.

בנוסף, אפשר להבחין (באופן לא מושלם) בין סכיזופרניה עם תסמינים חיוביים וסכיזופרניה עם תהליכים שלילים גם לפי התפתחות ופריצת המחלה: סכיזופרניה כרונית, כזאת שמתפתחת בהדרגה ולאורך זמן, חופפת יותר לסכיזופרניה עם תסמינים שלילים, וסכיזופרניה חריפה, כזאת שפורצת באופן פתאומי ודרמטי, חופפת יותר לסכיזופרניה עם תסמינים חיובים.

לפיכך, כפי שכתבתי ההבחנה בין שני סוגי הסכיזופרניות מבוססת על חוסר ועודף של התנהגויות בהתייחס למלאי ההתנהגויות של האדם.

*

נראה שההתנסות הבסיסית של הסכיזופרניה היא חוסר ארגון בתפיסה, בחשיבה וברגש, עד כדי כך שהחולה שוב אינו מסוגל למלא כראוי תפקידים חברתיים מקובלים.

אמות המידה של ה DSM-4 לאבחון סכיזופרניה

א. תסמינים אופייניים

שניים (או יותר) מן התסמינים שלהלן שכל אחד מהם קיים במשך חלק ניכר מן הזמן בתקופה של חודש ימים (או פחות, בטיפול מוצלח)

  1. הרהורי שווא (דלוזיות)
  2. הזיות (הלוסינציות)
  3. דיבור לא מאורגן (כגון אובדן קשר תכוף או דיבור סתום)
  4. התנהגות לא מאורגן או קטטונית (הכוונה לקפיאה במצב)
  5. תסמינים שלילים כגון: רידוד רגשות, אלוגיה (דיבור מועט או מיעט תוכן רעיוני בדיבור), או העדר רצייה (חסך ברצון או היעדרו)

הערה: נחוץ תסמין אחד בלבד מאמת מידה א', אם הרהורי השווא מוזרים או אם בהזיות יש קול המשמיע בלי הרף ביקורת על התנהגות האדם או מחשבותיו, או שני קולות או יותר המשוחחים ביניהם.

(יש לשים לב שסעיפים 1,2,3,4 הם תסמינים חיובים וחמש זהו תסמין שלילי).

ב. ליקויי תפקוד חברתי/ תעסוקתי

במשך חלק ניכר מן הזמן שחלף מאז התפרצות ההפרעה רמת התפקוד בתחום עיקרי אחד או יותר, כגון, עבודה, יחסים בין אישיים או דאגה לצרכים האישיים, נופלת במידה מזו שהושגה לפני התפרצות ההפרעה (או אם ההתפרצות חלה בילדות או בגיל ההתבגרות, אי יכולת להגיע לרמה הצפויה של הישגים ביחסים בין אישיים, בלימודים או בעבודה).

(צריך להבין שאם מישהו עובד כרגיל או חי חיים משפחתיים אז הוא לא סכיזופרן- פגיעה בתפקוד זה חלק מהמחלה).

ג. משך

סימנים מתמשכים להפרעה מתמידים לפחות במשך שישה חודשים. תקופה זו של שישה חודשים צריכה לכלול לפחות חודש אחד של תסמינים (או פחות בטיפול מוצלח) המתאימים לאמת מידה א' (דהיינו תסמינים של שלב פעיל) ועשויה לכלול תקופות של תסמינים מבשרי מחלה או שרידיים. בתקופות מבשרות מחלה או שכידיות אלה, סימני ההפרעה יכולים להתבטא בתסמינים שלילים בלבד או בשניים או יותר מן התסמינים המפורטים באמת מידה א', בצורה ממותנת (למשל אמונות מוזרות, התנסויות תפיסה יוצאות דופן).

(צריך להבין שהתקף פסיכוטי הוא לא סכיזופרניה, רק שיש התקף (אמת מידה א) וגם יש חצי שנה של מצב קבוע של סימפטומים מבשרי מחלה או שרידיות רק אז זה יכול להיות סכיזופרניה)

ד. שלילת הפרעה סכיזואפקטיבית והפרעת מצב רוח:

הפרעה סכיזואפקטיבית והפרעת מצב רוח עם מאפיינים פסיכוטיים נשללו כי:

  1. לא הופיעו במקביל לתסמיני השלב הפעיל כל אירועי דכאון קשה, מאניה או תערובות של השניים
  2. אם הופיעו אירועי מצב רוח במקביל לתסמיני השלב הפעיל המשך הכולל שלהם היה קצר ביחס למשך התקופה הפעילה ולמשך התקופה השרידית

(צריך להבין שסימפטומים שלילים הם לא דיכאון, בדיכאון יש הרבה רגש,

צריך לשלול הפרעת מצב רוח (מאניה+דיכאון))

ה. שלילת שימוש בחומרים/ מצב רפואי כללי

השיבוש אינו נובע מהשפעותיו הפיסיולוגיות הישירות של חומר כלשהו (כגון סם מסוכן או תרופה) או ממצב רפואי כללי

(צריך לשלול את הסיבה למצב הפסיכוטי).

ו. קשר להפרעת התפתחות רחבת היקף

אם יש היסטוריה של הפרעת אוטיזם או הפרעת התפתחות רחבת היקף אחרת, תינתן גם אבחנה של סכיזופרניה רק אם קיימים במובהק גם הרהורי שווא או הזיות במשך חודש אחד לפחות (או פחות בטיפול מוצלח)

(הכוונה לאוטיזם)

מאפייני הסכיזופרניה

1. שיבושים בשפה ובתקשורת

שיבושים בתקשורת נחשבים בדרך כלל לסמן עיקרי להפרעת סכיזופרניה

דבריו של החולה אינם נשמעים הגיוניים, אף שלכאורה הם מתיישבים עם כללי הסמנטיקה והתחביר המסדירים את התקשורת המילולית.

מכנים את התהליך הזה: ירידה מהפסים, התרופפות קשרים או מעידה קוגניטיבית

מהמחברת

פיצול גדול בין חשיבה לרגש, זה התפרקות האישיות פירוק התודעה החשיבה, רגש התנהגות, לא פועל אחד על סמך השני אלא בנפרד.

דיבור של האדם מאוד לא ברור. אי אפשר להבין מה הוא אומר. מעין רפיון אסוציאטיבי (מכתב שהמורה הקריאה בכיתה)

אין לסכיזופרן יכולת להבחין בין מה שיוצא החוצה למה שקורה בפנים.

כלומר יש בעיה בבוחן המציאות.

כשהם מדברים הם לא יודעים מה אחרים מבינים ומה לא.

2. שיבושים בתוכן החשיבה הרהורי שווא

מדובר בסוגים קבועים מסוימים של הרהור שווא (דלוזיה, אמונה כוזבת). הבולטים שבסוגים האלה הם אמונות, שמהמחשבות הרגשות או הפעולות של האדם נשלטות בידי גורמים חיצוניים או שמחשבותיו הפרטיות של האדם משודרות לאחרים בלא אבחנה, שהמחשבות מוחדרות למוחו בידי כוחות זרים שגורם מסתורי כלשהו שדד ממנו את מחשבותיו או שלאירוע סביבתי ניטרלי (כמו שלט חוצות) יש משמעות אישיות המכוונות במיוחד אליו(הסוג הזה ניקרא מחשבות יחס).

זהו סימפטום חיובי בגלל שהוא תוספת ההתנהגות למצב הקבוע.

3 הפרעות בתפיסה (קשור להזיות)

פעמים רבות מתלווה לאמות המידה 1+2 הפרעות קשות בתפיסה. נראה כי המטופל אינו מסוגל למיין ולעבד את הכמות העצומה של מידה חושי שאליו נחשפים כולנו דרך קבע. עקב כך, הגירויים מכריעים את המשאבים הדלים שיש לאדם לצורך עיבוד מידע.

מעריכים שכחמישים אחוזים מכלל המטפלים שאובחנו כסכיזופרנים מתנסים בהתמוטטות הסינון של התפיסה בעת התפרצות המחלה.

תופעות אחרות, הם הזיות (הילוסינציות) תפיסות כוזבות כגון "קולות" שרק האדם הסכיזופרני יכול לשמוע. ההזיות אצל סכיזופרנים הן על פי רוב הזיות שמיעה, אם כי הן יכולות להיות הזיות של ראייה, ואפילו של ריח. ההזיה הטיפוסית היא זו שבא קול (או קולות) משמיע בלי הרף ביקורת על התנהגות האדם או על מחשבותיו.

4. רגש לא נאות

לעתים קרובות אמורות התסמונות הסכיזופרניות לכלול יסוד של רגש שאיננו נאות בעליל, במקרים החמורים או הכרוניים יותר, התמונה היא בדרך כלל של אי הנאה. (אי יכולת להתנסות בשמחה או בהנאה) ורדידות רגשית או עמימות. האדם עשוי להיראות כמעט חסר רגש, ואפילו האירועים המרתקים והדרמטיים ביותר מחוללים לכל היותר הכרה אינטלקטואלית במתרחש.

יחד עם זאת יש להבין שהליקוי הוא רק ביכולת לבטא את הרגש ולא ברגש עצמו

כלומר מראה רדידות רגשית גדולה, או שהרגש הפוך למה שהסיטואציה מבקשת.

5. תחושת עצמי מבולבלת.

סכיזופרנים עלולים לחוש מבולבלים בדבר זהותם, עד כדי אובדן תחושה סוביקטיבית של העצמי או של עשייה אישית. אימוץ שווא של זהות חדשה איננו תופעה נדירה. במקרים אחרים האדם עשוי לחוש בלבול בקשר להיבטים שונים של גופו, לרבות מינו או שלא להיות בטוח מה הם הגבולות המפרידים בין העצמי לבין שאר העולם.

כלומר הכוונה היא לא בעיה בזהות. (כלומר לא "אני דוד המלך" כי פירוש המשפט הזה זה מחשבת שווא- דלוזיה) אלא פעם הומוסקסואל פעם הטרוסקסואל. משה נשאר אותו משה אבל הזהות שלו לא מגובשת

6. רצייה משובשת

הפעילות המכוונת למטרה משתבשת כמעט תמיד אצל בני אדם סכיזופרניים. הליקוי חל תמיד בתחומים של תפקוד יום יומי שגרתי, כגון עבודה, קשרים חברתיים, ודאגה לצרכים אישיים. עד כדי כך שכשמתבוננים מבחוץ מבחינים כי האדם שוב איננו הוא עצמו.

7. נסיגה לעולם הפנימי

הפרעות הסכיזופרניה, הקשרים עם העולם החיצוני מתרופפים כמעט מעצם ההגדרה. במקרים קיצוניים נדמה כי ההסתגרות מפני המציאות מכוונות וכרוכה בהתנתקות פעילה מהסביבה.  (מכונה אוטיזם)

8. התנהגות מוטורית משובשת

בסכיזופרניה מבחינים לפעמים בתופעות מוזרות של התנועה. למעשה זהו המאפיין העיקרי והמגדיר סכיזופרניה קטטנוית.

שאלה: מדוע סכיזופרניה היא לא הפרעת אישיות?

תשובה: סכיזופרניה זוהי לא הפרעת אישיות בגלל:

בסכיזופרניה קיים איבוד בוחן המציאות ובהפרעת אישיות אין איבוד בוחן מציאות

בסכיזופרניה יש עליות וירידות, ובהפרעת אישיות זהו מצב קבוע

סוגי סכיזופרניה

יש ליזכור שלמרות שכרגע מוכרים חמישה דפוסים נפרדים של סכיזופרניה יש לזכור שכל הסוגים מאופיינים בשיבושים חמורים בחישה, בתפיסות או ברגשות בלתי הולמים.

הספר מתמקד בארבעה מתת סוגי הסכיזופרניה: סכיזופרניה לא מובחנת, סכיזופרניה קטטונית, סכיזופרניה לא מאורגנת, וסכיזופרניה פרנואידית.

הסכיזופרניה הלא מובחנת, והסכיזופרניה הפרנואידית הן הסוגים הנפוצים ביותר.

סכיזופרניה לא מובחנת

דפוס התסמינים שבו מתקיימת תערובת המשתנה במהירות של כל הסימנים העיקריים של הסכיזופרניה או רובם. בדרך כלל נצפים סימנים של מבוכה, בלבול, סערת רגשות, הרהורי שווא של התייחסות, ריגוש אוטיזם, דמוי חלום, דכאון ופחד. תמונה זו מצטירת בעיקר אצל חולים הנתונים בתהליך התמוטטות ונעשים לסכיזופרנים. ואולם, היא נראית גם כאשר מתחוללים שינוים גדולים בדרישות ההסתגלות המאיימות על אדם שכבר לוקה בפסיכוזה סכיזופרנית. במקרים כאלה מבשרת תמונה זו על מעבר מתקרב לתת סוג אחר של סכיזופרניה.

המונח סכיזופרניה לא מובחנת היא מעין קטגוריית "פח אשפה". אדם שאובחן כך מתאים לאמות המידה הרגילות לאבחון סכיזופרניה (לרבות, בצירופים שונים, הרהורי שוא, הזיות מחשבות מופרעות והתנהגויות מוזרות.) אך אינו מתאים בבירור לאף אחד מהסוגים האחרים בגלל תמונה של תסמינים מעורבים.

בני אדם המצויים בשלבים החריפים והמוקדמים של התמוטטות סכיזופרנית מראים לעתים קרובות תסמינים לא מאובחנים. וכך גם חולים המצויים בשלבי מעבר בין תת סוגים סטנדרטים שונים של ההפרעה.

נראה שרוב מקרי ההתמוטטות הסכיזופרנית התגובתית, החריפה, המופיעה בפעם הראשונה נמנים עם הסוג הלא מאובחן.

הפרעה דמוית סכיזופרניה

לעתים ההתמוטטות פורצת לפתע פתאום מחוץ להקשר של תולדות חיים שגרתיים לכאורה, בדרך כלל לאחר תקופת דחק. האבחנה הראשונית במקרים כאלה היא הפרעה דמוית סכיזופרניה.

בדרך כלל האירוע חולף תוך שבועות ספורים או לכל היות חודשים.

סכיזופרניה קטטונית

מאופיינת לעתים קרובות בתקופות של הסתגרות קיצונית וריגוש קיצוני לסירוגין, אף שבמקרים מסוימים שולטת אחת משתי התגובות. בתגובת הסתגרות חל אובדן פתאומי של כל החיוניות ויש נטייה להישאר בחוסר תנועה למשך שעות ואפילו ימים בתנוחה אחת ויחידה. התמונה הקלינית עשויה להשתנות פתאום, עם התרגשות המופיעה בבת אחת, ובמהלכה האדם עשוי לדבר או לצעוק דברים סתומים, לצעוק דברים סתומים, לצעוק במהירות הלוך ושוב, ולהתנהג התנהגות חסרת מעצורים, אימפולסיבית ואחוזת תזזית. במצב הזה האדם עלול להיות מסוכן.

תגובות קטטוניות אומנם יכולות להופיע בפתאומיות דרמטית אבל בדרך כלל יש לחולה רקע של התנהגות יוצאת דופן, המלווה לעתים קרובות במידה כלשהי של התרחקות מן המציאות.

המאפיין המרכזי של סכיזופרניה קטטונית הוא תסמינים מוטורים בולטים, אם של רגישות ואם של קהות. מה שמקשה לעתים להבדיל בין מצב זה לבין הפרעת מצב רוח פסיכוטית.

יש חולים קטטונים הנעים בין תקופות של קהות קיצונית וריגוש קיצוני ולעתים אלים ביותר. אך ברוב המקרים שולטת אחת משתי התגובות.

במהלך קהות קטטונית, האדם מאבד את חיותו ונוטה להשאר חסר תנועה בתנוחה נוקשה ובלתי משתנה. שותק ולושט עיניים בחלל הריק. לעתים באותה התנוחה במשך שעות ואפילו ימים, עד שהידים והרגלים מכחילות ומתנפחות מחוסר תנועה.

כמה מחולים אלה נוחים מאוד להשאה ויצייתו אוטומטית לפקודות או יחקו פעולות של אחרים או יחזרו על דבריהם.

בדרך כלל חולים הנתונים בקהות קטטונית מתנגדים בעקשנות לכל נסיון לשנות את תנוחתם, והם עשויים להיאלם דום, להתנגד לכל ניסיון להאכילם, ולסרב להיענות ולו גם לבקשה הקטנה ביותר.

הם אינם מקדישים תשומת לב לשליטה בתנועות המעיים ובשלפוחית השתן ועשויים להזיל ריר.

חולים קטטוניים עשויים לעבור פתאום ממצבים של קהות חיצונית לריגוש עצום, שבמהלכו נראה כי הם נתונים תחת "לחץ עצום לפעילות" ועלולים להעשות אלימים.

במובנים אלה אי אפשר להבדיל בינם לבין אי אלה מטופלים מאניים: הם עשויים לדבר או לצעוק בהתרגשות דברים סתומים, לצעוד במהירות קדימה ואחוריה ולעשות בגלוי בפעילות מינית. לנסות לפגוע בעצמם ואפילו להתאבד. או לתקוף אחרים באימפולסיביות ולנסות להרוג אותם

חולים אלה מסוכנים לעצמם ולזולתם גם יחד. מצבי ריגוש אלה יכולים להמשך כמה שעות, ימים, ואפילו שבועות, אם החולה אינו מקבל תקופות הרגעה.

יש קלינאים המפרשים את חוסר התנועה של החולה הקטטוני כדרך להתמודד עם יכולת הסינון המופחתת שלו ועם פגיעותו המוגברת לגרייה. (אחד החולים" לא רציתי לזוז מהמקום כי אם הייתי זז הכל היה משתנה סביב ומעצבן נורא")

סכיזופרניה לא מאורגנת (הפרני)

מופיע בדרך כלל בגיל צעיר יותר מרוב סוגי הסכיזופרניה האחרים ומייצגת התפרקות חמור בהרבה של האישיות. עיוות וקהות רגשיים מתבטאים בדרך כלל בצחוק ובהשתטות שאינם במקומם, בגינוני התנהגות מוזרים, ובמעשים מוזרים, לעתים מגונים. (עמוד 697)

לעומת תת סוגים אחרים של סכיזופרניה, סכיזופרניה לא מאורגנת מופיעה בדרך כלל בגיל צעיר יותר ומייצגת התפרקות חמורה של האישיות.

בדרך כלל יש לאדם החולה היסטוריה של מוזרות, קפדנות יתר על פרטים סתמיים, והתעסקות יתר בסוגיות מעורפלות של דת ופילוסופיה. לעתים קרובות מהרהר החולה בתוצאות העגומות של אוננות או של הפרות קלות של מוסכמות חברתיות.

בזמן שחבריו נהנים ממשחקים ומפעילויות חברתיות האדם הזה הולך ומסתגר בהדרגה ושוקע יותר ויותר בדמיונות.

ככל שההפרעה מתקדמת הוא נעשה אדיש וילדותי יותר מהבחינה הרגשית. חיוך טיפשי שאינו הולך את הנסיבות, מחוק חלול בתגובה לגרייה מזערית או בלי גרייה בכלל הם תסמינים שכיחים.

לעתים קרובות הוא מחייך מבלי לדעת למה, דיבורו סתום כמו של תינוקות, במקרים מסוימים נעשה הדיבור חסר פשר לחלוטין, סלט מילים.

הזיות, במיחד הזיות שמיעה, שכיחות מאוד. הקולות ששומעים חולים אלה יכולים להאשים אותם במעשים לא מוסריים, "לשפוך זוהמה" לתוך ראשם, ולקרוא להם בשמות גנאי. הרהורי השווא סבים בדרך כלל סביב נושאים של מין, דת, היפוכונדריה או רדיפה ועל פי רוב הם משתנים במהירות, חסרי שיטה ודמיוניים. (אישה טענה שהיא נרצחה כמה פעמים, שעוקבים אחריה, צינור נמתח מהקרמלין לרחם שלה).

לעתים נעשים החולים עוינים ותוקפנים. הם עשויים להראות גינוני התנהגות משונות וצורות אחרות של התנהגות מוזרה. (סלט מילים, העוויות פנים, דיבור ומחוות ידים של החולים כלפי עצמם, צחוק והתייפחות פתאומיים ובלתי מוסברים ובמקרים מסוימים עניין חריג בשתן וצנועה

התנהגותם מגונה והיעדר כל צניעות או תחושות בושה עם תסמינים אופייניים.

למרות שהחולים יכולים להראות פרצי כעס והתפרצויות זעם בקשר לפנטזיות שלהם, הריהם אדישים למצבי חיים אמיתיים. ויהיו מצבים אלה מזעזעים או מבעיתים ככל שיהיו.

סיכויי ההחלמה של אדם המפתח סכיזופרניה לא מאורגנת מעטים בדרך כלל. אפשר לראות בסוג הלא מאורגן של הסכיזופרניה, לפחות במידת מה, את התחנה הסופית בנתיב ההתדרדרות של פסיכוזה סכיזופרנית תהליכית

סכיזופרניה פרנואידית

תמונת תסמינים הנשלטת בידי הרהורי שווא אבסורדיים, חסרי הגיון, ונוחים להשתנות, המלוים לעתים קרובות בהזיות מלאות חיים, שבעקבותיהם נפגם שיקול הדעת ומופיעה התנהגות מוזרה, בלתי צפויה ולעתים מסוכנת. במקרים כרונים יש בדרך כלל פחות חוסר  ארגון בהתנהגות לעומת סוגים אחרים של סכיזופרניה, ופרישה פחות קיצונית מפעילות גומלין חברתית

לעתים קרובות יש לסכיזופרנים מן הסוג הפרנואידי עבר של חשדנות גוברת והולכת וקשיים חמורים ביחסים בין אישיים. בתמונת התסמינים המצטיירת בסופו של דבר שולטים הרהורי שווא אבסורדיים וחסרי הגיון המשתנים לעתים קרובות.

הרהורי שווא של רדיפה הם השכיחים ביותר, ויכולים להקיף מגוון רחב של רעיונות ועלילות יוצאי דופן.

אדם עלול להיעשות חשדן ביותר כלפי קרובי משפחה, חברים לעבודה, להתבונן שצופים בו, עוקבים אחריו, מרעילים אותו, מדברים עליו או משפיעים עליו באמצעות מתקני עינויים שונים שהותקנו בידי אויבים.

מלבד נושא הרדיפה, גם הרהורי שווא של גדלות אופייניים לסוג הפרנואידי. (למשל הוא יכול לטעון שהוא הוגה דעות הגדול מכולם, נפולאון, ישו הנוצרי).

הרהורי השווא האלה מלווים לעתים בהזיות מליאות חיים, קוליות חזותיות ואחרות. הם יכולים לשמוע זמרה או את אלוהים מדבר אליהם.

החשיבה וההתנהגות של האדם הולכות ומתרכזות בנושאי הרדיפה, או הגדלות או שניהם. במעין מבנה פרנואידי פתולוגי שמספק לחולה (למרות סילוף המציאות) תחושות זהות וחשיבות שאולי אינו יכול להשיג בדרך אחרת.

לפיכך קיימת אצל סיכיזופרן פרנואידי רמה גבוהה יותר של התמודדות הסתגלותית ומיומנויות אינטגרציה קוגניטיבית לעומת סכיזופרנים מסוגים אחרים.

השתמרות יחסית זו של תפקוד קוגניטיבי תקין היא ללא  ספק אחד הבסיסים החשובים להבחנה בין סכיזופרניה פרנואידית לסכיזופרניה לא פרנואידית.

ההבחנה לעומת צורות אחרות של סכיזופרניה הוא שבסוג הפרנואידי התכונה השלטת היא הרהורי שווא ובעיקר מחשבות מאורגנות של רדיפה או גדלות. בצורות שאינן פרנואידיות נוטים הרהורי השווא (אם יש כאלה), להתלוות לבלבול כללי, ויש להם תוכן לא עקבי.

כלומר המטופלים הפרנואידים עשויים להיראות מופרעים פחות מאחרים מכיוון שדפוס הרהורי השווא שלהם לעתים קרובות מאורגן היטב והם אינם מסתגרים מהחברה במידה שעושים זאת מטופלים הלוקים בתת הסוגים האחרים של הסכיזופרניה.

בנוסף אפשר להגיד באופן כללי שסכיזופרניים פרנואידים נוטים להיות תגובתיים יותר מסכיזופרניים הדרגתיים ומהלך ההפרעה ותוצאותיה שפירים יותר אצלם. הם נוטים פחות להראות את הסוגים הבולטים של ליקויים קוגניטיביים או ליקויי קשב הנראים בצורות אחרות של ההפרעה.

בנוסף יתכן שגם מהבחינה הגנטית הם פגיעים לסכיזופרניה פחות מהסוגים הלא פרנואידים.

למרות "היתרון" יחסי של הסכיזופרניים הפרנואידים, חולים אלה אינם קלים לטיפול.

אריגתם של הרהורי השווא וההזיות במנה פרנואידי גורמת לאובדן שיקול דעת ביקורתי ולהתנהגות מוזרה ולא צפויה.

בתגובה ל"קול" עלול אדם כזה לעשות מעשים אלימים. סכיזופרנים עלולים להיות מסוכנים כשהם תוקפים, למשל, בני אדם הרודפים אותם לפי אמונתם.

למרות שלסכיזופרנים פרנואידיים רבים יש עבר של התפרצות הדרגתית וקשיים ארוכי טווח ביחסים בין אישיים. ובתפקוד יעיל, רק אצל מעטים נראה הדפוס ההדרגתי האמיתי של סכיזופרניה. להפך, לעתים ההתפרצות מהירה וחלה אצל בני אדם שעברם תקין לחלוטין.

דפוסי סכיזופרניה אחרים

יש כמה תתי סוגים של סכיזופרניה הכלולים ב 4 – DSM:

סכיזופרניה שרידית

סימנים מתונים לסכיזופרניה הנראים אצל בני אדם המחלימים לאחר אירוע סכיזופרניה (עמוד 697)

למעשה הקטגוריה הזאת משמשת לתיאור בני אדם שהתנסו באירוע סכיזופרניה והחלימו ממנו במידה שדי בא שלא להראות תסמינים פסיכוטיים בולטים. עם זאת, הם מבטאים סימנים קלים שונים להפרעה שלקו בה בעבר, כגון אמונות מוזרות, רגש שטחי או התנהגות יוצאת דופן. (עמוד 707)

הפרעה סכיזואפקטיבית (מתת סוג דו קוטבי או דכאוני)- קשור גם לפרק 6

הפרעה חלה על בני אדם המראים מאפיינים של סכיזופרניה, והפרעה רגשית חמור גם יחד.

ב DSM-4 ההפרעה זו רשומה תחת הפרעת מצבי רוח, ואיננה רשומה כתת סוג רשמי של הפרעת סכיזופרניה, אף שהיא כלולה במשבצת זו (עמוד 707).

לעתים יש בלבול בין הפרעה סכיזואפקטיבית לבין הפרעת דכאון קשה עם מאפיינים פסיכוטיים.

הפרעה דמוית סכיזופרניה

ההפרעה שמורה לפסיכוזות דמויות סכיזופרניה הנמשכות פחות משישה חודשים.

(כיום ניראה שכל מקרה הסכיזופרניה האמיתית שבהם ההתפרצות חלה רק בזמן האחרון, מקבלים תחילה את האבחנה " הפרעת דמוית סכיזופרניה").  (עמוד 707)

גורמים סיבתיים בסכיזופרניה

למרות מאמצי המחקר הגדולים שנעשו הגורמים הסיבתיים שביסוד הסכיזופרניה ובמיוחד פרטיהם עדיין לא ברורים.

האמונה היא שנטיה מוקדם לסכיזופרניה היא מורשת, אבל שצריך להתקיים גורם סביבתי ספציפי המעורר את הופעת ההפרעה. הגורמים האלה יכולים להיות ביולוגים או פסיכו-חברתיים.

גורמים ביולוגים בסכיזופרניה

תורשה:

סבורים כי גורמים גנטיים ממלאים תפקיד סיבתיים חשוב במקרים רבים של ההפרעה.

מחקרי תאומים

אצל תאומים זהים, אם תאום אחד לוקה בסכיזופרניה, הסבירות שהתאום האחר לוקה אף הוא בסכיזופרניה גדולה פי חמישה מאצל תאומים לא זהים. (יחד עם זאת העובדה שזוגות רבים של תאומים זהים אינם מראים התאמה מחמרת שייתכן כי גורמים שאינם גנטיים חשובים גם הם).

מחקרי אימוץ

התוצאות מצביעות על השפעה גנטית מתונה.

לסיכום השאלה של העברה הגנטית:

כנראה שהשפעה גנטית כלשהי אכן יוצרת בבני אדם מסוימים פגיעות חריגה לסכיזופרניה. הנתונים מלמדים כי תרומה גנטית כזאת לאטיולוגיה אין בה דיי כשלעצמה לחולל סכיזופרניה. ואף אינם מספקים בסיס למסקנה כי רומה גנטית כזאת היא תנאי הכרחי לתוצאה סכיזופרנית.

למעשה, רוב בני האדם המפתחים סכיזופרניה אין כלל קרובי משפחה הידועים גם הם כלוקים בהפרעה, אם כי, אצל כמה מאותה קרובים נורמליים, עשויות להמצא חריגויות ביולוגיות משותפות, שיש להם קשר סטטיסטי לאבחנת הסכיזופרניה.

הסיכון המצטבר הממוצע לסכיזופרניה אצל קרובים מדרגה ראשונה (שאצלם 50% מהגנים המשותפים) הוא 4.8% (פי 9 מקבוצת הביקורת).

מחקרים על ילדים בסיכון גבוה

תוצאות המחקרים של ילדים שנולדות להורה סכיזופרני תומכות בממצע שלפיו הורה סכיזופרני הוא מנבא טוב של הפרעה פסיכולוגית, לרבות סכיזופרניה. נראה שחלק מיכולת הניבוי הזאת נובע מהעברה גנטית של פגיעות לסכיזופרניה.

גורמים ביוכימיים

הרעיון שהפרעות נפש חמורות נובעות מ"חוסר איזון כימי" במוח, רווח כיום.

* מושג השערת הדופמין: זוהי ההשערה שסכיזופרניה נובעת מעודף פעילות של דופמין באתרים סינפטיים מסוימים.

יתכן שמוחו של אדם הלוקה בסכיזופרניה מפריש עודף דופמין בסינפסות, או שקיים עושר רב מדי של אתרים קולטי דופמין דעה זו נתמכת בממצא שחיסה של העברת הדופמין בעזרת תרופות מקלה את תסמיני הסכיזופרניה. (היום חושבים שהשערת הדופמין אינה מתאימה ומספקת כניסוח כללי של אטיולוגיה).

גורמים ניו פיסיולוגיים

יתכן ששיבושים נירו פיסיולוגיים כגון חוסר איזון בתהליכים נירו פיסיולוגיים שונים ועוררות חריגה של מערכת העצבים האוטונומית (אשר יכולים לפגום ביכולויות הנורמליות של הקשב והדיבור), עומדים ביסוד העיוותים הקוגניטיביים והתפיסתיים האופייניים לסכיזופרניה.

פרשנות הראיות הביולוגיות

הראיות לתרומה סיבתית כלשהי מהביולוגיה הוא ברור. למרות שאנחנו עדיין איננו יודעים כיצד מעורבים אותם גורמים ביולוגים.

גורמים פסיכו חברתיים בסכיזופרניה

יש כאלה שחולקים על הרעיון שסכיזופרניה נגרמת בעיקר מגורמים ביולוגיים, הם חושבים שהגורמים הגנטיים והביולוגיים הם רק חלק מן הצירוף דיאתזה דחק והם מדגישים דווקא את תפקיד הגורמים הפסיכו חברתיים בתרומה להפרעה.

יתכן שרבים מהליקויים בעלי הבסיס הביולוגי עשויים להשפיע לרעה על אישיותם של הילדים הנפגעים ועל התפתחותם.

למשל מחקרים הראו שילדים קדם סכיזופרניים הראו פחות רגשות ופחות רגשות חיוביים משליליים, מיומנויות מוטוריות גרועות יותר, ושיעור גבוה יותר של תנועות מוזרות המרמזות על נירו מוטוריות. לעומת ילדים ואחאים שנשארו בריאים.

יתכן שילדים קדם סכיזופרניים אלה לקו בפגם נירולוגי קל ממקור לא ידוע.

פעילויות גומלין פתוגניות ביחסי הורים וילדים ובמשפחה.

המחקרים על פעילויות הגומלין במשפחות שיש בהן צאצאים סכיזופרניים מתמקדים בגורמים כגון:

א.      הורים סכיזופרנוגניים (גורמי סכיזופרניה).

ב.      פעילות גומלין הרסנית בחיי הנישואין

ג.       תקשורת לקויה.

בשנים האחרונות המחקר הוסט מפעילות הגומלין בין ההורה לילד אל פעילות הגומלין בכוללת במשפחה.

הורות סכיזופרנוגנית

מחקרים הראו שיעורי תחלואה גבוה של הפרעות רגשיות הן אצל אמותיהם והן אצל אבותיהם של בני אדם סכיזופרניים.

אבל לא סביר שההפרעה עוברת תמיד מין ההורה אל הצאצא. היא יכולה לפעול גם בכיוון הפוך.

נראה שמרגע שמתחילה בעיה, בני המשפחה עלולים לגרות זה את זה להתנהגות פתולוגית יותר ויותר.

למשה, יתכן שהדו סיטריות של הפרעות היא הממצא היחיד המבוסס ביותר שאפשר להפיק מחקר המשפחות של בני אדם סכיזופרניים.

פעילויות גומלין משפחתיות הרסניות

במחקרים שנעשו לא הצליחו החוקרים למצוא אפילו משפחה אחת שקיימת בה אינטגרציה סבירה: חלק מהמשפחות חיו במצב שסע בנישואין.

* מושג שסע בנישואין: זהו  סכסוך כרוני חמור, שבו נשקף איום תמידי להמשך הנישואין. נחשב לגורם פסיכו חברתי אפשרי בהופעת סכיזופרניה.

משפחות אחרות הגיעו למצב של עיוות בנישואין

* מושג עיוות בנישואין: זהו מצב שבו בני המשפחה מקבלים כנורמלית את ההתנהגות הלא מסתגלת של אחד או יותר מבני המשפחה כדי לשמר תחושה של איזון כלומר התנהגות מופרעת במידה חמורה של אחד ההורים או של שניהם מוגדרת מחדש כנורמלית. זהו עיוות בסיסי ביחסי המשפחה.

תקשורת לקויה:

* מושג: תקשורת כפולת מסר: זהו דפוס תקשורות לקויות שבו בני המשפחה מעבירים זה לזה רעיונות, הרגשות, ותביעות סותרים שאינם מתיישבים אלה עם אלה.

למשל האם יכולה להיות אוהב ומקבל במישור המילולי אך חרדה ודוחה במישור הרגשי.

ההנחה היא שתקשורת לא מאורגת ומלאת סתירות במשפחה משתקפת בסופו של דבר בחשיבתו של בן כזה אשר הולך ונעשה חרד יותר ויותר.

היו חוקרים שקשרו בין הפרעות חשיבה בסכיזופרניה לבין שני סגנונות חשיבה ותקשורת במשפחה.

א.      סגנון חסר צורה, המאופיין בחוסר הבחנה: תשומת הלב לרגשות לחפצים או לבני אדם מאורגת ארגון רופף, מעורפל ותוהה

ב.      סגנון מקוטע, מאופיין ביתר הבחנה אך בפחות שילוב (אינטגרציה) ובסטיות בלתי צפויות ומשבשות בתקשורת.

דחק עודף בחיים וקריסה

מצאו שבתקופה שלפני ההתמוטטות הסכיזופרניה חלה עליה ניכרת בחומרת הדחק בחייו.

* מושג רגש מובע: צורה של תקשורת שלילית המכוונת כלפי אדם הלוקה בסכיזופרניה לעתים קרובות קשורה לחזרת ההפרעה לאחר תקופה של הפוגה. שני מרכיבים של רגש מובע הם מעוברת יתר רגשית עם האדם וביקורתיות מופרזת. רגע מובע קשור גם בתקשורת לקויה.

ידוע לנו שהחזרה לסכיזופרניה לאחר תקופה נסיגה קשורה בסוג מסוים של תקשורת שלילית הקרויה רגש מובע.

הרגש המובע יכול היות עז במיוחד כאשר בני המשפחה דבקים בהשקפה כי ההפרעה והתסמינים שלה נתונים לשליטתו הרצונית של החולה.

לסיכום הגורמים המעוררים הפסיכו חברתים, אלה שנעשו עליהם המחקר הרחב ביותר הם התפקיד של פעילויות הגומלין המוקדמות בין ההורה לילד, דפוסי תקשורת במשפחות, דחק עודף ולמידה חברתית לקויה.

כיום סבורים שהסיבה לסכיזופרניה היא שרשרת גורמים מורכבת הקשורים בגנטיקה, בביוכימיה ובניסיון החיים.

גורמים חברתיים תרבותיים בסכיזופרניה

יש הבדל של פי עשרה עד פי עשרים בשיעור התחלואה של ההפרעה בקבוצות חברתיות שונות ובאזורים גיאוגרפיים שונים שקיימים עליהם נתונים אפידמיולוגים. עד כה לא נמצא הסבר ביולוגי מספק לשונות הזאת.

הטיפולים ותוצאותיהם

תוכנית הטיפול הרווחת והמצליחה בסכיזופרניה היא מתן תרופות אנטי פסיכוטיות. אבל חשוב להבין שאין בנמצא תרופה להפחתה.

הטיפול בתרופות בעיקר עם שיטות טיפול מודרניות אחרות מאפשר לטפל ברוב החולים במרפאת חוץ.

25% מכלל הסכיזופרניה מחלימים כליל ולאל כל בעיות שרידיות העשויות להגבילם.

10% מראםי את הדפוס הקלאסי של התדרדרות איומה ונכות עמוקה וחסרת תקנה.

שאר בני אדם מראים רמות משתנות של דלדול האישיות, מוזריות בחשיבה, ובהתנהגות ומפעם לפעם התנהגויות פסיכוטית. מטופלים אלה באים לתקופות אשפוז קצרות ויש להם תקופות ארוכות יותר של קיום נסבל.

מומלץ גם על טיפול של תרופות וגם על צורה כלשהי של פסיכותרפיה תומכות או ייעוץ .

מבט על דלוזיה והלוסינציה  ומצב פסיכוטי(בעיקר מהמחברת)

דלוזיה= הרהור שווא- כלומר הפרעת חשיבה

הלוסינציה= הזיה- כלומר הפרעת תפיסה

שני סוגים של הפרעות מאפיינות ניתוק מהמציאות.

הזיה: (הילוסינציה):

זוהי הפרעת תפיסה. שבה נראים או נשמעים דברים שאינם אמיתיים או שאינם נוכחים. (הגדרה אחרת: זוהי הפרעת תפיסה שבה יש התנסות חושית שלא קשורה למציאות).

זוהי הפרעה שמאפיינת מצבים פסיכוטיים. ההזיות מקושרת להפרעות מסוגים שונים כגון סכיזופרניה.

אדם ששומע קולות, רואה דברים שלא קיימים.

הרהור שווא (דלוזיה)

זוהי הפרעת חשיבה, שבה אמונה חזקה המנוגדת למציאות אבל אדם ממשיך להחזיק בה אף על פי שקיימות ראיות מוצקות למצב ההפוך. כמו כן הפרעה זו מאפיינת מצבים פסיכוטיים. הרהורי שווא מקושרים להפרעות מסוגים שונים כגון מאניה (בקצה שלה) סכיזופרניה ועוד.

למשל, אני חושב שאני מישהו שאני לא: " אני דוד המלך", "אני נפוליאון" מה שנקרה מחשבות גדלות.

מצב פסיכוטי:

מצב של ניתוק זמני מהמציאות, זהו מצב שמתאפיין בעיקר בתופעת הזיות והרהורי שווא, לעתים יש גם בעיות דיבור ותקשורת.

מצב פסיכוטי מאפיין כל מיני מחלות כגון:

  1. סכיזופרניה
  2. מצבי מאניה קיצוניים
  3. מצבי דיכאון קיצוניים
  4. הפרעות דו קוטביות
  5. הפרעת אישיות סכיזוטיפלית
  6. הפרעת אישיות גבולות.
  7. סכיזואפקטיביות

כל מה שקשור במצבים פסיכוטיים זה הכי חריף. למשל דיכאון עם התקף פסיכוטי, גרוע יותר מרק דיכאון.

אחד המאפיינים של סכיזופרניה הוא התקף פסיכוטי

פסיכוזה הוא לא מצב מתמשך (גם פאניקה לא), זהו מצב קצר וחריף.

חזרה לפסיכופתולוגיה

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: