פורסם על ידי: or100 | יוני 3, 2009

פסיכולוגיה בין תרבותית – פרק 2: תיאורית הערכים התרבותית של שוורץ

תיאורית הערכים התרבותית של שוורץ

מאמר 3: "מבט חדש על תרבות לאומית"

  • מחקר זה נועד לבחון הבדלים בין תרבותיים בערכים
  • זהו מחקר רחב הקף :נאספו נתונים מ 63 מדינות
  • בכל מדינה השתתפו לרוב שני מדגמים:
  • מורים
  • וסטודנטים
  • הם בנו שאלון בעקבות מחקרים מוקדמים
  • בתחילה הם ערכו מעין מחקרי גישוש:  בכל תרבות הם בדקו איזה ערכים חשובים לתרבות- וזאת מתוך אמונה שיש לבנות כלי מחקרי שיכלול ערכים בעלי משמעות משותפת בתרבויות שונות. – מתוך ניסיון להמנע מאתיקה מורחבת
  • מהתשובות הם בנו שאלון שכלל 56 ערכים אשר עשויים להיות תחשובים בתרבויות שונות.
  • הם ערכו בדיקה נוספת של מה החשיבות שהם מייחסים לכל אחד מהערכים האלה.- השאלונים תורגמו לשפת האם של כל המשיבים
  • לאחר ניתוח הנתונים
  • הם הגיעו ל שבעה ממדים:
  • קביעות לעומת אוטונומיה רגשית ואוטונומיה אינטלקטואלית
  • היררכיה לעומת מחויבות לשוויון
  • שליטה לעומת הרמונה.
  • כל תרבות דורגה לפי 7 הערכים האלה
  • לבסוף הם בנו מודל גרפי שמכניס את כל הציונים של כל המדינות

בניית השאלון

  • המטרה של בניית השאלון באופן זה היתה מכיון שהם ניסו להתגבר על הבעיה של "אתיקה מוכתבת"

ערכים

הגדרה

  • אילו הם רעיונות אשר מנחים התנהגות, הם משמשים כלים לשיפוט התנהגות ולהסברתה. הם משקפים בעיות שכל חברה פוגשת

  • המחברים טוענים שערכים ברמת התרבות משקפים את הבעיות המרכזיות העומדות לפני חברות
  • בני אדם: מזהים בעיות אלו, מתכננים פעולות כדי להתמודד עמן, פועלים כדי להניע אנשים אחרים להתמודד עמן.

פירוט

  • ערכים מוגדרים כתפיסות של הרצוי, אשר מנחות את הדרך ששחקני החברה (למשל מובילים ארגוניים, אנשים פרטים) בוחרים פעולות, מעריכים אנשים ואירועים, ומסבירים את ההתנהגות שלהם ואת הערכות שלהם
  • ערכים הם קריטריון על- מצבי, או מטרות (למשל ביטחון, הדוניזם) המאורגן על ידי עקרונות מנחים בחיים
  • ממדים תרבותיים של ערכים משקפים את הנושאים או הבעיות שחברות מתמודדות כדי להסביר פעילויות
  • החברים בחברה מזהים את הבעיות האלה ומתקשרים אותם, מתכננים תגובות בנוגע להם, ומעודדים זה את זה להתמודד איתם.


שלושת הבעיות שכל חברה צריכה להתמודד עמן

  • על ידי שלושה נושאים שחברות מתמודדות איתן, אפשר להפיק שבעה ממדים ערכיים בכדי להשוות בין תרבויות

  • בעיה 1) הטבע של הקשר בין היחיד לבין הקבוצה
  • ממד 1 – אוטונומיה אינטלקטואלית
  • ממד 2 – אוטונומיה רגשית
  • למול
  • ממד 3 – קביעות
  • בעיה 2): איך שומרים על המרקם החברתי כלומר איך עושים סדר
  • ממד 4 – היררכיה
  • למול
  • ממד 5 – שוויוניות

  • בעיה 3): איך מוסתים את הקשר של האדם לבין הטבע והעולם החברתי
  • ממד 6 – שליטה
  • למול
  • ממד 7 – הרמוניה

באופן כללי

  • שלושת הממדים מורכבים משבעה קטבים
  • בכל ממד אפשר להיות במרחק אחד ברצף למשל קרוב לשליטה ורחוק מההרמוניה


1)  היחסים בין הפרט לקבוצה

בעיה 1: הטבע של הקשר או  הגבול בין היחיד לבין הקבוצה

  • וריאציה של ממד זה כוללת: אינדיבידואליזם- קולקטיביזם, אי תלות- תלות הדדית,

  • שתי שאלות קשורות לממד זה:

א)      האם זכות הקדימה היא לענין של היחיד או ענין של הקבוצה

ב)      עד לאיזה רמה אנשים אוטונומיים (=עצמאיים) בהשוואה לקבועים בקבוצות שלהם

ממד 1 (=פתרון): אוטונומיה עצמאית ואוטונומיה אינטלקטואלית למול קביעות (הטמעה לתוך הקבוצה)- (embeddedness vs. autonomy )

באופן כללי:

embeddedness

פירושו שמירה על המצב הקיים, הימנעות מפעולות העלולות לפגוע בסולידריות הקבוצה או בסדר המסורתי. הקבוצה דואגת לפרט בכל תחומי החיים.

autonomy

עידוד לבטוי מאפיינים אישיים מייחדים.

עצמאות אינטלקטואלית – גיבוש עמדות עצמאיות.

עצמאות רגשית – חוויות אישיות מהנות.

דומה ל: אינדיבידואליזם וקולקטיביזם

בתרבויות קבועות

  • אנשים נראים כישויות המשובצות בקולקטיב אשר מוצאות משמעות בעיקר דרך יחסים חברתיים, דרך ההזדהות עם הקבוצה, השתתפות בדבר המשותפת של החיים, ושאיפה משותפת למטרות משותפות
  • בתרבויות קבועות ערכים חשובים הם למשל  סדר חברתי, כבוד למסורת, ביטחון, וחכמה.
  • בתרבויות קבועות משמרים את המצב הקיים, ומרסנים דברים שיכולים להפר אותו
  • בתרבויות קבועות הארגונים מתפקדים כמשפחות מורחבות
  • הם לוקחים אחריות על החברים שלהם בכל תחומי החיים והם מצפים מהחברים להזדהות איתם ולעבוד בצייתנות לעבר המטרות משותפות.
  • אנשים נראים כאוטונומיים, תחומים כישויות אשר מוצאות את המשמעות במיוחדות שלהם, מעודדים אותם לבטא הביטוי הפנימי שלהם (העדפות, תכונות, הרגשות)
  • אוטונומיה אינטלקטואלית
  • מעודדת את הפרט לשאוף לרעיונות עצמאיים משלו ובכיוונים האינטלקטואלים העצמאיים משלו.
  • (ערכים חשובים כוללים סקרנות יצירתיות )
  • אוטונומיה רגשית
  • מעודדת את הפרט לשאוף להתנסויות חיוביות לעצמו
  • (ערכים חשובים כוללים הנאות, חיים מרגשים, חיים מגוונים)

בתרבויות אוטונומיות (=עצמאיות)- אינטלקטואליות/ רגשיות

שני סוגי תרבויות אוטונומיות

  • ארגונים בתרבויות כאלה (אוטונומיות) הם, יחסית,  פתוחים לשינויים ולגיוונים
  • הם מתייחסים לחברים שלהם כבלתי תלויים עם אינטרסים, העדפות, יכולות ונאמנויות משל עצמם.

בהתייחס להופסטדה (לא חשוב למבחן)

  • ממד האוטונומיה והקביעות חופף חלקית לאינדיבידואליזם קולקטיביזם של הופסטד

דומה

  • שניהם קשורים ליחסים בין היחיד והקולקטיב
  • שניהם משווים מבט אוטונומי של האנשים עם מבט שמצוי בתלות הדדית

שונה

  • אוטונומיה וקביעות של שוורץ  משווה פתיחות לשינויים עם שמירת הסטטוס קוו, אינדיבידואליזם וקולקטיביזם לא
  • הרבה תיאוריות מקשרות את האינדיבידואליזם עם הענין של הפרטי אחרי מרדף למטרות אישיות, בעוד ששורץ דוחה אנוכיות כאיכות טבעית של אוטונומיה.


2) ערבות להתנהגות אחראית שמשמרת את המארג החברתי

בעיה 2: איך שומרים על המרקם החברתי כלומר איך עושים סדר

  • המערכת ההיררכית נותנת תפקידים בכדי להבטיח התנהגות אחראית.
  • הכוונה היא להתנהגות אחראית השומרת על מרקם החברתי

ממד 2 (פתרון): היררכיה למול שוויוניות (=הכוונה לשוויון זכויות).

באופן כללי

היררכיה –

  • מערכות היררכיות עם תפקידים מוכתבים. חלוקה לא שוויונית של משאבים נתפסת כלגיטימית. אנשים מעודדים לנהוג לפי הכללים והמחויבויות המתקשרים לתפקידם בחברה

שוויוניות –

· עידוד לראות את הזולת כשווה וכבעל זכויות יסוד. התרבות מדגישה התגברות על אינטרס אישי למען רווחת הזולת.

קוטב ההיררכיה-

  • ממד זה מגדיר את החלוקה הלגיטימית הלא שוה של: הכוח, תפקידים ומשאבים  (ערכים הכוללים כוח חברתי, סמכות, ענווה, הון)
  • אנשים לומדים להיענות למחויבויות והתפקידים המקושרים לתפקידים שלהם

  • הבטחת התנהגות אחראית בתרבויות היררכיות- הארגון מדגיש את מחויבות  הרשויות (=סמכות) להקצות תפקידים מוגדרים במבנה ההיררכי, ולדרוש ציות למטרות שמגיעות מלמעלה.

קוטב שויון הזכויות

  • מנסה לגרום לאנשים לראות זה את זה כשווים (מבחינה מוסרית), אשר חולקים התעניינויות יסודיות  כבני אנוש
  • זה מדגיש נחיתות העניינים אנוכיים אשר נחותים יחסית להתנהגות התנדבותית אשר מקדמת את רווחת האחרים (ערכים הכוללים שוויוניות, צדק חברתי, אחריות, וכנות).
  • אנשים לומדים ומפנימים את המחויבויות לשיתוף הפעולה ההתנדבותי (=חופשי) עם אחרים ולומדים להרגיש אחראים לרווחת האחרים

  • תרבויות של שויון זכויות- הארגונים מבטאים אמונה בשויון זכויות על ידי הכרה בלגיטימיות של משא ומתן ושיתוף פעולה בין החברים אשר בעזרת גמישות בתפקידים שלהם מנסים להשפיע על מטרות הארגון
  • הבטחת התנהגות אחראית מנהיגים ממריצים אחרים על ידי העובדה שהם מאפשרים להם להשתתף בקביעת המטרות ועל ידי משיכת לחיבור לרווחת כולם.
  • ממד ההיררכיה מול השוויון חופף חלקית את ממד המרחק העצמה של הופסטדה (power distance )

בהתייחס להופסטדה (לא חשוב למבחן)

דומה

  • שניהם קשורים לאי השויון החברתי הלגיטימי

שונה

  • השוני העיקרי הוא מרכיב שוויון הזכויות אשר מדגיש את השוויון המוסרי של היחיד.

  • מרחק העצמה של הופסטדה מתייחס
  • גם להסכמה לאי השוויון החברתי על ידי האנשים החלשים,
  • וגם מבטא את הפחד שלהם מבעלי הכוח.
  • הופסטדה ראה את שני הדברים האלה  כתגובה הכרחית לאי השויון החברתי

  • הממד היררכיה שוויון זכויות של שוורץ, מדבר על נושא אחר: על הביטחון בהתנהגות האחראית אשר משמרת את המרקם החברתי
  • הבטחת התנהגות אחראית מאפשרת מערכת היררכית של תפקידים הנותנים להם לגיטימציה

  • שוויון זכויות מדגיש את השוויון המוסרי של היחיד: הקיבולת להפנים מחויבויות לרווחה של אחרים ולשתף פעולה באופן התנדבותי בשבילם.
  • מרכיב מפתח זה של שיויון הזכויות חסר ממרחק העצמה של הופסטדה.


3) הכוונת היחס שבין האדם לטבע ולחברה

בעיה 3: איך מוסתים את הקשר של האדם לבין הטבע והעולם החברתי

  • כלומר היחסים בין האדם לטבע ולחברה

ממד 3 (פתרון): שליטה למול הרמוניה mastery vs. harmony

כללית

mastery

  • פעלתנות השואפת לשלוט, לשנות ולנצל את הסביבה החברתית ואת הטבע במטרה לממש יעדים אישיים או קבוצתיים.

harmony

  • קבלת המצב הקיים וניסיון להתאים לתוכו במקום לשונותו

קוטב השליטה

  • שליטה שמעודדת עמדה פעילה בכדי לשלוט, לשנות, ולנצל את הטבע ואת הסביבה החברתית בכדי להשיג מטרות אישיות או קבוצתיות (ערכים הכוללים שאפתנות, הצלחה, תעוזה ותחרות).

· פתרון: ארגונים בתרבויות אשר מעודדות שליטה נוטים להיות דינמיים, תחרותיים, ומכוונים באופן חזק להשגיות, ולמטרתיות

קוטב ההרמוניה

· הדגשת ההתאמה ההרמונית לסביבה (ערכים הכוללים איחוד עם הטבע, שמירת הסביבה, עולם בשלום)

· קבלת המצב הקיים, נסיון להבין ולהתאים במקום לשנות ולנצל

· עמדה זו רואה בהחדרת טכנולוגיה בכדי לשנות את הסביבה היא בעיתית, ועשויה להיראות כלא לגיטימית.

· פתרון: ארגונים נוטים להסתכלות הוליסטית כשיטה לשילוב עם חברה גדולה אשר צריכה למזער את התחרותיות

· מנהיגים נוטים לנסות להבין את משמעות פעילויות הארגון על החברה והסביבה ומחפשים דרכים לא מנצלות בכדי לממש את מטרות הארגון

בהתייחס להופסטדה (לךא חשוב למבחן)

· ממד השליטה מול ההרמוניה, חופף חלקית את ממד הגבריות נשיות של הופסטדה

דומה

· שניהם מדגישים אסרטיביות ואמביציות

שונה

· הופסטד משווה בין הגבריות לנשיות

· דבר זה מרמז שגבריות מתעלמת או דוחה את העניין באחר

· ולעומתו שוורץ משווה שליטה מול הרמוניה

· שליטה קוראת לפעילות, אבל היא לא מרמזת על אנוכיות

· הרמוניה יכולה להיראות חופפת עם הימנעות, בגלל ששניהם עושים אידאליזציה של סדר הרמוני, אולם, הרמוניה גורסת שאנשים וטבע יכולים לחיות ביחד באופן נוח, מבלי להיות בעמדת שליטה

חזרה לפסיכולוגיה בית תרבותית

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: