פורסם על ידי: or100 | מאי 31, 2009

פסיכופתולוגיה- פרק 3: מה גורם להתנהגות חריגה

גורמים סיבתיים ונקודות מבט בפסיכופתולוגיה (עמוד 93)

בפסיכופתולוגיה מחפשים את הסיבות להתנהגות חריגה, ומשערים סיבות האפשריות להתנהגות החריגה ובגלל זה נבנים כל הזמן מודלים חדשים של חריגות.

מה גורם להתנהגות חריגה

השאלות המרכזיות בפסיכופתולוגיה עוסקות במה שגורם לבני אדם להתנהגות התנהגות בלתי מסתגלת. ידע על הסיבות להפרעות מסוימות עשוי לעזור לנו את היכולת למנוע את היווצרות התנאים המביאים להן, ואולי לשנות את אלה אשר מזינים אותן. אילו הבנו את הסיבות להפרעות היינו יכולים גם לסווג ולאבחן  אותן טוב יותר, במקום להסתמך על קבוצות של תסמינים כפי שאנו נוהגים כיום.

למרות שהבנת הסיבות להתנהגות חריגה היא היעד הסופי ובגלל שקשה לדעת מהן הסיבות להתנהגות חריגה אנו מדברים היום על גורמי סיכון (משתנים שיש מתאם ביניהם לבין תוצאה חריגה) ופחות מדברים על הסיבות.

סיבות הכרחיות, מספיקות ותורמות

מושגים

אטיולוגיה: סיבתיות. המחקר השיטתי של הסיבות להפרעות

סיבה הכרחית: זהו מצב שצריך בהכרח להתקיים כדי שההפרעה תופיע

סיבה מספקת: היא מצב שמבטיח את הופעת ההפרעה

סיבה תורמת: היא זו המגדילה את ההסתברות לפיתוח הפרעה אך אינה הכרחית ואף אינה מספקת להופעת ההפרעה.

גורמים סיבתיים מרוחקים אילו הם גורמים המופעים בשלב מוקדם יחסית בחיים שאין להם השפעה נכרת במשך שנים

גורמים סיבתיים קרובים אילו הם מצבים שהוא קשים מידי לאדם ומעוררים הפרעה

במקרה זה יכו להיות מצב של קש ששובר את גב הגמל. כלומר בגלל גורמים סיבתיים מרוחקים אז גורם סיבתי קרוב שנראה חסר משמעות יכולה לגרום להפרעה.

סיבה מחזקת: זהו מצב הנוטה לשמר התנהגות בלתי מסתגלת שכבר קיימת, למשל הענקת תשומת לב לאדם חולה ושחרורו מאחריות לא רצויה.

לגבי צורות רבות של פסיכופתולוגיה עדיין איננו יודעים האם יש להן סיבות הכרחיות או מספיקות אם כי זו המטרה של רוב המחקרים הנערכים היום. עם זאת אנו מבינים היטב רבות מן הסיבות התורמות לרוב צורות הפסיכופתולוגיה. כמה מהסיבות התורמות פועלות פעולה מרוחקת (נוצרות בילדות פגיעות להפרעה בהמשך החיים), לסיבות תורמות אחרות יש קשר הדוק יותר להופעת הפרעה, ואחריות יכולות לתרגום להמשך קיומה.

משוב ומעגליות בהתנהגות חריגה

במדעי ההתנהגות ובעיקר בפסיכופתולוגיה, רצפים פשוטים של סיבה ומסובב זהו עניין נדיר ביותר. זאת גם משום שבדרך כלל מדובר במספר רב של סיבות שיש ביניהן פעילות גומלין וגם מישום שאנו מתקשים להבחין בין סיבה ותוצאה.

מודלים של דיאתזה דחק (עמוד 99)

* מושג: מודל דיאתזה דחק: ראיית התנהגות חריגה כתוצאה של דחק הפועל על אדם בעל נטייה מוקדמת ביולוגית, פסיכולוגית או חברתית תרבותית לפיתוח הפרעה מסוימת.

דיאתזה זהו נטיה מוקדמת לפיתוח הפרעה, נטייה זו יכולה לנבוע מגורמים סיבתיים, ביולוגים, פסיכו- חברתיים או חברתים תרבותיים.

רוב הפרעות הנפש נתפסות כתוצאה של דחק המופעל על אדם בעל פגיעות לסוג ההפרעה המופיעה. רעיון זה מוכר כמודל של דיאתזה דחק של התנהגות חריגה.

אם נתרגם מונחים אלה לגורמים סיבתיים אז דיאתזה היא סיבה מרוחקת יחסית, הכרחית או תורמת, אך אינה סיבה מספקת לגרום להפרעה. לשם כך צריך להיות סיבה קרובה יותר (גורם הדחק) שאף היא יכולה להיות תורמת או הכרחית. אך בדרך כלל אין דיי בה כשלעצמה לגרום להפרעה.

למעשה לעתים קרובות אנו מסיקים על קיומה של דיאתזה רק לאחר שנסיבות של דחק כבר הביאו לליקויי הסתגלות. בנוסף גורמיים התורמים להתפתחות גורם דחק הם כשלעצמם גורמי דחק רבי עוצמה.

* מושג גורמי הגנה: אילו הם השפעות הממתנות את תגובתו של אדם לגורם דחק סביבתי, ומקטינות את הסבירות שאדם יתנסה בהשפעות השליליות של גורם הדחק. למשל גורם הגנה חשוב הוא סביב משפחתית שבה לפחות הורה אחד הוא חם ותומך.

בנוסף יש גורמי דחק שדווקא מעודדים התמודדות (חישול או חיסון) למשל חשיפה להתנסויות דחק והתמודדות מוצלחת עמן עשויה לפעמים להוליד תחושת בטחון עצמי או הערכה העצמית וכך לשמש גורם הגנה.

לעתים גורמי הגנה אינם קשורים בכלל להתנסויות אלא הם פשוט תכונות או מאפיין של אדם למשל בנות פגיעות פחות מבנים לגורמי דחק פסיכולוגים חברתיים ולסכנות פיסיות.

* מושג

גורמי הגנה נוטים להביא לכושר עמידה שהוא תהליך יכולת או תוצאה של הסתגלות מוצלחת למרות קיומן של נסיבות מכשילות או מאיימות. כושר עמידה משמש לתיאור שלושה תופעות נפרדות.

  1. תוצאות טובות למרות מצב של סיכון גבוה.
  2. השתמרות הכשירות לנוכח איום.
  3. החלמה מטראומה.

לסיכום, אפשר להבחין בין סיבות להתנהגות חריגה שהן פנימיות וטבועות במבנה הביולוגי של אדם או בהתנסויותיו הקודמות (דיאתזה, פגיעות או נטייה מוקדמת) לבין סיבות הנוגעות לאתגרים הנוכחים שבחיים האדם (גורמי דחק).

הדיאתזה יכולה להיות קשורה בגורמים סיבתיים מרוחקים, חיוניים או תורמים אך היא לא מספיקה כדי לגרום להפרעה.

גורמי דחק הם גורמים סיבתיים קרובים יותר (ואז הם יכולים להיות הכרחיים או גורמים) אך בדרך כלל אינם מספיקים כשלעצמם לגמירת ההפרעה.

כמו כן אנו יכולים לבחון גם גורמי הגנה, (העשויים לנבוע מסוגים מסוימים של התנסויות או מתכונות מסוימות של האדם) היכולות לטפח כושר עמידה לנוכח פגיעות ודחק.

רוב גורמי ההגנה הם תורמים ולא הכרחיים או מספיקים ליצירת כושר עמידה.

חזרה לפסיכופתולוגיה

מודעות פרסומת

Responses

  1. סיכום מצויין

  2. נהדר. ממוקד.

    איך ניתן להשיג את כל החומר המסוכם של הקורס בבת אחת?

  3. נהניתי לגלות אתר זה, התחלתי ללמוד קורס פסיכופתולוגיה כהכנה לתואר שני- נעזרתי מאד ואשמח לקבל מיילים עדכוניים


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: