פורסם על ידי: or100 | מאי 30, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 6: מאמר 17

Improving inductive inference

Nisbet, Krantz, Jepson, Fong

  • המאמר דן איך אפשר לשפר הסקה של  נבדקים, עיקרו (יחסית למאמר 18) שהוא מדגיש מושגים

I מבוא

  • המאמר מציג 2 סוגי מידע קריטי להסקה שאנחנו נוטים להתעלם ממנו כאשר אנחנו מסיקים מסקנות לגבי התנהגותו של אדם אחר

1)       התעלמות מגודל המדגם

2)       התעלמות מציגות המדגם

  • המאמר דן בסיבות להתעלמות ממידע קריטי זה ומעלה כיווני מחקר עתידיים ונקודות למחשבה.

II (הדגמת התעלמות מגודל המדגם על ידי טעות היחוס הבסיסית 1

טעות הייחוס הבסיסית (Ross, 1977)

אנחנו נוטים ליחס את התנהגויות אנשים אחרים לגורמים פנימיים וקבועים (תכונות אישיות, אופי)

בעוד שאנחנו מתעלמים מגורמים חיצוניים ומשתנים (למשל מקריים) המשפיעים על ההתנהגות.  – הכוונה לגורמי מצב- כל הקורס  (כהנמן וטברסקי) מראה שההתנהגות היא תלויית מצב

(כלומר כהנמן וטברסקי הראה שהמצב חזק הרבה יותר מאשר ההבדלים הבין אישיים)

דוגמא לטעות הייחוס הבסיסית
  • כאשר אדם מאחר לראיון עבודה
  • אנחנו נוטים לחשוב שהסיבה לכך היא בגלל אופיו (נניח מאחר כרוני, לא רציני וכד')
  • ולא בגלל שמשהו קרה לו בדרך (פנצ'ר, פיגוע וכד').

הדבר המעניין בהטיית הייחוס הבסיסית
  • ההטיה נמשכת גם כאשר נותנים לנו מידע מפורש כי ההתנהגות אינה ייחודית לפרט הנדון, אלא לכלל האוכלוסייה.

דוגמא 1: התעלמות ממידע על קונצנזוס

הסבר התופעה

  • ניסבט ובורגידה (1975) הראו שאנשים נכשלים לעתים קרובות להפעיל מידע שיש לגביו הסכמה כללית
  • מתוך תאור מקרה הם מעדיפים להקיש על תכונות אישיות של האדם אפילו כאשר ידוע להם שרוב האנשים בסיטואציה הזאת מתנהגים באותה צורה

דוגמא: (הסיפור)

  • נתון א: גרג לא הגיש עזרה לאדם שקיבל התקף אפילפטי
  • נתון ב: רוב בנו האדם יתנהגו בצורה דומה באותו מצב
  • מה דעתך על יוסי?
  • תשובה נבדקים מקובלת: יוסי הוא אדם אפאתי ואכזר
  • שימוש במודל הסתברותי: נתון ב' מאפשר להסביר כי ההתנהגות של יוסי קשורה יותר למצב ולא לאישיות של יוסי עצמו
  • כלומר אנשים לא מתחשבים בנתון השני: רוב בני האדם.., הם מתייחסים לאישיות ולא למצב
  • (למעשה מעין מתעלמים משיעור הבסיס)
  • דוגמא זאת מייצגת טוב את הביקורת של ההקשים מסוג זה:
  • קרוב לוודאי שהנבדקים הסתמכו על היוריסטיקת היציגות, והסתמכו על המודל של האדם שהתאים לנתונים:
  • גרג הוא רע ואפאתי בגלל שהפעולות שלו נראות רעות ואפטיות

תשובות הנבדקים למול המודל הנורמטיבי

ההסבר של החוקרים

דוגמא 2:

דוגמא (הסיפור)

  • נתון א: דני הוזמן לראיון עבודה משולב בארוחת צהרים על סמך המלצות חמות ממעסיקיו הקודמים
  • נתון ב': דני הפגין התנהגות עצבנית בזמן הראיון
  • חלק מצוות המראיין טוען שאין לדני את הכישורים הדרושים למשרה
  • אדם אשר אינו מסוגל לשמור על קור רוח במצב של ראיון עם ארוחת צהרים, אינו מסוגל להחזיק מעמד גם במצבים דומים אחרים, ואף מלחיצים יותר.
  • יטיל ספק בהקשרים של הצוות המראיין על התכונות הבין אישיות של דני
  • יסביר את ההתנהגות של דני בעזרת המצב:
  • דני היה במצב מלחיץ
  • ואילו ההמלצות שהביא עימו מסתמכות על היכרות ממושכת.
  • קשה להכריע בוויכוח בין המבט של הפסיכולוג החברתי לבין הצוות המראין
  • הצוות המראיין
  • האם יש פה  הסתמכות על כלל היציגות (שבודק התאמה בין התנהגות של המועמד בארוחת הצהרים ובין ההתנהגות הפרוטיטיפית של הסטריאוטיפ של המועמד האידיאלי)- והאם המודל של הצוות המראין הוא שגוי
  • הפסיכולוגי הארגוני
  • יודע מההתנסות שלרוב יש התאמות קלושות באופן אמפירי (התאמות בין הפרוטוטיפ של הסטריאוטיפ של המועמד האידאלי בארוחת צהרים לבין תפקוד בפועל)
  • אולם ההתנסות הספציפית הזאת לא נבדקה מעולם אמפירי באופן ישיר, ולמבדוק אותה זה מערכת אין ספור פרטים והסתברויות
המבט של הצוות המראיין
המבט של הפסיכולוג החברתי
מי צודק?

שתי דרכים בהן חשיבה אינדוקטיבית יכולה להיות מוטעית והדרכים לשפר אותה

  • הדוגמאות הללו מדגימות שתי דרכים בהן חשיבה אינדוקטיבית יכולה להיות מוטעית, והן מצביעות על שתי הצעות נורמטיביות או חינוכיות אשר נזקקים פה:
  • לעתים אנשים עשויים להסכים לגבי מהו המודל ההגיוני אבל באופן מעשי ישתמשו במודל אחר:
  • מודלים פשוטים ובהתאמה היוריסטיות מהירות

1) לעתים תהליך ההסקה הוא מוטעה

  • מטרת החינוך לבנות מודלים הוראתיים של טווח רווח של תועלות
  • כמו מודל דגימה בינומי
  • הוראה של יישומיים קונקרטיים והדגשת היורטיסקות סטטיסטיות יכול להחליף  את המקום של ההסקה האינדוקטיבית הנוקשה מהמודלים

2) לעתים ההסקנה נכונה אבל המודל מפוקפק או לגמרי מוטעה

III התעלמות ממידת היציגות של המדגם- ניסוי הסוהרים (2)

המניפולציה

  • לקבוצת נבדקים הוקרן ראיון של אסיר הם סוהר:
  • קבוצה א: התנהגות הסוהר היתה אכזרית במיוחד
  • קבוצה ב': התנהגות הסוהר היתה הומאנית במיוחד

  • לשתי הקבוצות נאמר באופן מפורש כי מדובר על סוהר יוצא דופן שהתנהגותו איננה מייצגת את כלל אוכלוסיית הסוהרים
  • הנבדקים התבקשו לדרג את העמדות שלהם כלפי הסוהרים באופן כללי
  • הממצא הנפוץ: הנבדקים מדרגים את הסוהרים על פי הסרטונים שהם צפו בהם (כך שהיחס לסוהרים בקבוצה א' גרוע מהיחס לסוהרים בקבוצה ב')
  • וכך הם מפרים את הכלל הסטטיסטי הידוע שאין להסיק שום מסקנות על אוכלוסייה על סמך מקרה בודד, קל וחומר שהמקרה הבודד גם איננו מייצג!
  • כלומר גם כשאמרו לנבדקים שהממצא לא מייצג לא הפריע לנבדקים להכליל לכלל האוכלוסייה

תוצאות ניסוי הסוהרים

  • עולה השאלה מדוע אנו מתעלמים שוב ושוב מכללי הסקה סטטיסטיים שעל פניו הם כה ברורים לנו?

  • כנראה שישנם גורמים נוספים שמשפיעים על השיפוט שלנו וחייבים להתחשב בהם כאשר מנסים לבנות מודל לשיפוט אנושי בתנאי אי-ודאות


IV דוגמא נוספת

המניפולציה

  • אנשים צפו במראה חד כיוונית
  • הם ראו זוגות שעורכים הגרלה
  • אחד מהם היה השואל, והשני היה הנשאל
  • אחד מהם היה צריך לשאול את השני שאלה
  • ולבסוף הם היו צריכים לדרג מי יותר אינטליגנט
  • מתברר שהקבוצה ששאלה את השאלות (למרות שלמעשה הוקצתה מקרית) היתה זאת שהוגדרה כיותר אינטליגנציה
  • (זה קצת דומה למאמר 9 (הערכה לאחר מעשה) קשה להכנס לנעלים של מישהו אחר- כלומר הם לא היו מסוגלים לעשות תיקונים של המצב

התוצאות

V דוגמא נוספת – בהבט אחר

  • אתה נמצא בג'ונגל. היום אתה צריך לבחור בין 2 אלטרנטיבות: לתת לילדך לשחות בנהר או לתת לו לטפס על עצים.
  • הקריטריון הקובע את החלטתך הוא רמת סיכון חיי הילד בכל פעולה.
  • יש לך מידע כי ב- 100 השנים האחרונות אירעה בנהר תקלה אחת בלבד שבה תנין טרף ילד, בעוד שבאותו פרק זמן 12 ילדים נהרגו מנפילה מעצים.
  • אתמול פגשת את שכנתך בוכה ומקוננת והיא סיפרה לך שתנין אכל את הילד שלה בזמן שהילד שחה בנהר.
  • לאן תשלח את ילדך: לשחות בנהר או לטפס על עצים?

  • זוהי דוגמא שנכריע לא לפי הכלל הנורמטיבי (כנראה בצדק) אלא באופן אחר.

VI שאלה מהממן (בהתייחס לטעות היחוס הבסיסית)

  • האם יש לשים דגש על הבדלים אישיותיים או גורמי מצב בכדי להבין ולנבא טוב יותר את ההתנהגות האושיות בתחום הכלכלה

ממן 15 שאלה 1 סעיף ב'

כפי שהקורס מכוון, יש לשים דגש על גורמי מצב בכדי להבין ולנבא טוב יותר את ההתנהגות האנושית בתחום הכלכלה: בהרבה מהתופעות שנוסחו בחומר הקורס אפשר לראות שהשפעת המצב חזקה הרבה יותר מאשר ההשפעה של הבדלים בין אישיים.

להסבר טענתי אני התייחס לדוגמא הקשורה למאמר עדכון 3 אשר דן בתופעת העלות השקועה:

נניח שנשאל אנשים לגבי חופשת סקי:

  • נניח כי קנית כרטיס לחופשת סקי במישיגן במחיר 100$.
  • כמה ימים לאחר מכן, אתה קונה כרטיס לחופשת סקי נוספת בוויסקונסין  במחיר 50$,
  • אתה חושב שתהנה יותר מחופשה בוויסקונסין מאשר במישיגן
  • בבית אתה מגלה כי שתי החופשות הן באותו תאריך ואין אפשרות למכור או להחזיר את אחד הכרטיסים. לאיזו חופשה תעדיף ללכת?

האקסיומה של התיאוריה הכלכלית הקלאסית היא שהאדם צריך לבחור את החופשות לפי ההנאה שלו- קרי לבחור לנסוע לויסקונסין.

אולם חלק לא מבוטל של הנבדקים יעדיף לנסוע לחופשת סקי למישיגן שעולה יותר אבל תביא פחות הנאה מחופשת הסקי בוויסקונסין.

אילו היינו מסבירים את הממצאים לפי טעות הייחוס הבסיסית, הרי שהיינו אומרים שאילו שבחרו לחשוב שלא לפי התיאוריה הכלכלית הקלאסית, כלומר לנסוע לחופשת סקי במישיגן, עשו זאת בגלל סיבות פנימיות, כגון אופי שלהם וכד'-

ההסבר לפי טעות הייחוס הבסיסית לא היה מאפשר לנו לנבא את הבחירה הזאת (לנסוע למישיגן) ובחירות דומות של האנשים.

וכאמור, מעצם הגדרתו, לא היה רואה את סיבות המצב שהוביל את האנשים לחשוב כך.

לעומת זאת אם נבין שיש פה תופעה שקשורה לגורמי מצב: תופעה שכאמור קרויה העלות השקועה, שפירושה שמהרגע שהאדם השקיע מאמץ מסוים שכבר הלך ואיננו (במקרה זה כסף) וההשקעה הזאת גורמת להמשך השקעה במאמץ תוך כדי התעלמות משיקולי עלות- תועלת עתידיים

הרי הסבר זה יוכל לחזות טוב יותר מה יעשו חלק לא מבוטל של האנשים.

כלומר אנחנו רואים שגורמי מצב מסבירים טוב יותר את ההתנהגות של האנשים בתחום הכלכלה- קרי במצב שבו אנשים נקלעים למצב מסוים (השקיעו מאמץ מסוים שכבר איננו) הרי שכאמור, ההשקעה הזאת גורמת להם להמשיך את המאמץ המסוים הזה למרות שהוא לא רציונלי מבחינת עלות תועלת עתידיים. הסבר זה הוא טוב יותר מאשר הסברים המצביעים על גורמים פנימיים כגורמים לאנשים להתנהג התנהגויות לא רציונליות בתחום הכלכלי (ובתחומים נוספים).

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: