פורסם על ידי: or100 | מאי 30, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 6: מאמר 18

מאמר 18
Focusing techniques: A short cut to improving probability judgments?

טכניקות מיקוד: קיצור דרך לשיפור שיפוטי הסתברות?

  • המאמר והחלק הזה של הקורס עוסקים בטכניקות לשיפור הטיה Unbiased Techniques

I מבוא

  • עד כה ראינו את ההטיות, עכשיו אנחנו מדברים על איך לעדכן הטיות

  • במחקרים שונים נמצא כי אנשים נוטים להתעלם ממידע שיש לו תפקיד קריטי בהסקת מסקנות בתנאי אי-ודאות, למשל:

1.שיעור הבסיס.

2.גודל המדגם.

3.תוקף הניבוי של כלי המדידה (למשל, ראיונות).

אינטגרציה תוספת של המורה בכיתה

  • אפשר לחלק הטיות לשני סוגים
  • למשל התעלמות מ
  • שיעור הבסיס,
  • מגודל המדגם,
  • ממידת היציגות של המדגם (כזכור מדגם לא מייצג לא מפריע לאנשים להסיק מהמדגם לכלל האוכלוסייה)

1 התעלמות ממידע רלוונטי

2) שימוש במידע קיים אך לא רלוונטי

  • שימוש בעוגן לא רלוונטי
  • מתאמים מדומים
  • שימוש במידע על עלות שקועה

  • יש ללמוד לסנן מידע: אחת המשימות החשובות זה לקבוע האם המידע רלוונטי או לא רלוונטי
  • (למבחן יהיה נתון שיהיה צריך להתעלם ממנו)

II חשיבות

  • החשיבות במציאת טכניקות שיבטלו הטיות ויקרבו אנשים למודלים נורמטיביים היא כפולה:

1) חשיבות יישומית – נאלץ אנשים לבצע שיפוטים ולקבל החלטות נכונות יותר.

  • המשמעות היישומית נובעת מצרכים בשטח
  • אם נמצא דרכים שנוכל לקרב את השיפוט האנושי לנורמטיבי אז נשפר את קבלת ההחלטות של מנהלים, עובדים וכד' ונקבל החלטות פחות מוטות
  • אם נמצא טכניקות שמתקנות הטיות אז נבין מה המקור של ההטיות נדע טוב יותר את המנגנונים שבגינם נוצרו הטיות שונות

2) חשיבות תאורטית – אם נמצא את הטכניקה הקריטית המשפרת הטיה זה יתמוך בתיאוריה  מסוימת וילמד אותנו על טבעו של המכניזם הקוגניטיבי שבגינו נוצרה ההטייה.

III שני הסברים לשגיאות בחשיבה

א) חוסר הבנה

חוסר הבנה של עקרונות ההיסק הסטטיסטי הנורמטיבי.

  • בני-אדם אינם מבינים את חשיבות המידע שממנו הם מתעלמים.
  • במחקרים קודמים נמצא כי:
  • כמחצית מן הנבדקים טוענים כי שיעור הבסיס אינו מידע רלבנטי.
  • (למשל בבעית המוניות, המהנדסים וכד')
  • הנבדקים ממשיכים להתעלם משיעור הבסיס גם במערך תוך-נבדקי (within subject design).
  • (מערך תוך נבדקי הוא (כנראה) שמשנים את שיעור הבסיס אבל זה לא משפיע על הנבדקים)[א1]

תמיכה

ב)בעיה ביישום

בעיה ביישום:  בני-אדם מבינים את עקרונות ההיסק הסטטיסטי הנורמטיבי, אך אינן יודעים כיצד ליישמו.

תמיכה

  • במחקרים קודמים נמצא כי:
  • בהעדר מידע נוסף, הנבדקים רגישים למידע שבדרך כלל הם נוטים להזניח.
  • שימוש בטכניקת מיקוד, מניפולציה אשר גורמת לנבדק לשים לב לכל הנתונים בשאלה, משפרת את ביצועי הנבדקים. (מתרחש ר במערך תוך נבדקים

IV הרציונל של המאמר

  • ממצאי מחקרים קודמים הראו כי שימוש בטכניקות מיקוד בבעיות שבהן נזנח שיעור הבסיס, משפרות את תשובות הנבדקים לכיוון התשובה הנורמטיבית.

הסבר מה זה טכניקת מיקוד

  • טכניקת מיקוד זוהי טכניקה שמטרתה למקד את תשומת הלב של הנבדק לכל המידע הזמין שלרשותו ולהגדיל בכך את החשיבות של פריטי המידע.

שאלת המחקר:

מה עושות טכניקות המיקוד? ממה נובע השיפור?

  1. טכניקות המיקוד גורמות לאיזשהו "קליק" שמאפשר לנבדק להבין ולהפנים את עקרונות ההיסק הסטטיסטי הנורמטיבי.
  2. טכניקות המיקוד גורמות לנבדק לבצע איזשהו תיקון טכני לתשובה – שילוב ערך שיעור הבסיס עם הנתונים הנוספים, ותו לא.

רעיון מרכזי של המאמר

  • הרעיון המרכזי במאמר – לבדוק
  1. האם טכניקות מיקוד, מגדילות את ההבנה של האנשים לגבי חשיבות העקרונות ההיסקים
    או, להבדיל,
  2. מעודדות שימוש טכני נקודתי במידע המוצג בבעיה.

מחקרים קודמים

  • במחקרים קודמים, שהשתמשו בשיטת מיקוד ה-SSA , לא היה שיפור בביצוע.
  • ז"א, לא נעשתה הכללה/הפנמה של העיקרון שניסתה להעביר שיטת המיקוד.

  • חסרונות אלו מובילים להשערה שמה שמתרחש זה בעצם שיפור אקראי בחשיבת הנבדקים ולכן ניתן לייחס את השיפור לקטגוריה של שינויים מכניים (2)
  • כלומר, לנבדקים אין הבנה של עקרונות היסק והשיפור נובע מטכניקה מכנית בלבד.

הסבר כיצד מכריעים בין שתי האפשרויות

הרעיון הוא

  • ש אם טכניקות המיקוד משפרות את הבנת הנבדקים (1) , אזי נצפה להתחשבות בשיעור הבסיס בבעיות שבהן הוא נתון קריטי לפתרון נכון, ולהתעלמות ממנו בבעיות שבהן הוא אינו רלבנטי לפתרון.
  • הניסויים במאמר זה, באים לבדוק את הסוגיה הנ"ל,
  • כלומר , האם השיפור שחל בעקבות טכניקות מיקוד נובע מהפנמה והבנה של עקרונות היסק (1) או שמא משיפור טכני בלבד (2).

מטרת הניסויים


V מהלך המחקר

שלב א': הצגת בעיות המחקר.

שלב ב': איסוף תשובות.

שלב ג': הצגת בעיות המחקר בפורמט של טכניקת מיקוד.

שלב ד': איסוף תשובות.

שלב ה': השוואה בין תשובות הנבדקים עם ובלי טכניקות המיקוד.

VI שלב א) הצגת בעיות המחקר- תאור בעיות המחקר ותוצאותיהם

על בעיות המחקר באופן כללי

  • בשלושת הניסויים השתמשו החוקרים בשישה סוגי בעיות.
  • כאשר בכל בעיה הוצג שיעור בסיס + פריט נוסף.

באופן כללי

  • המאמר כולל סדרה של בעיות, בחלקן הפתרון הנכון הוא על ידי שימוש בשיעור הבסיס ובחלקן שיעור הבסיס אינו רלבנטי לפתרון.

  • ( לצורך הבנת המאמר, השיעור בכיתה התמקד בשתי בעיות בלבד- אולם הסיכום מתמקד גם לבעיות האחרות):

1)       בעיית המוניות הבסיסית/ 80.

2)       בעיית המוניות "האחרת" (modified).

להלן פרוט הבעיות:

1) בעיית המוניות הבסיסית 80

השאלה

  • שתי חברות מוניות פועלות בעיר מסוימת, הכחולה והירוקה. 85% מהמוניות בעיר כחולות, ו15%- ירוקות.
  • מונית היתה מעורבת בתאונת פגע וברח בלילה. מאוחר יותר, זיהה עד ראיה את המונית כירוקה.
  • בית המשפט בדק את יכולתו של העד להבדיל בין מוניות ירוקות וכחולות תחת תנאי ראות של לילה.
  • נמצא שהעד מזהה נכונה 80% מהמקרים ו20%- הוא עושה טעויות (מחליף בין הצבעים). מה לדעתך, הסיכוי שהמונית הפוגעת היא ירוקה, כפי שטען העד?

  • פתרון נורמטיבי (משפט בייס) (ראה איור 18 6 1  ) :

  • הפתרון הנורמטיבי הוא 41%
  • הנבדקים: טועים, מתעלמים משעור הבסיס (שעורי המוניות).
  • רוב הנבדקים טועים (הפתרון הדסקרפטיבי) ואומרים שהסיכוי שהמונית המעורבת בתאונה היא ירוקה הוא 80%
  • כלומר הם מתעלמים משיעור הבסיס

תוצאות:

2) בעיית המוניות האחרת –

השאלה

  • שתי חברות פועלות בעיר נתונה, הכחולה והירוקה. 85% מהמוניות בעיר כחולות והיתר (15%) ירוקות.
  • מונית היתה מעורבת בתאונת פגע וברח בלילה.
  • חקירת המשטרה העלתה שבשכונה בה התרחשה התאונה, שקרובה יותר לתחנת המוניות הירוקות מאשר לכחולות, 80% מכלל המוניות הן ירוקות ו20%- הן כחולות.
  • מהם לדעתך הסיכויים שהמונית הפוגעת היתה ירוקה?

פתרון נורמטיבי

  • זוהי בעיה שאינה ביאיז'יינית, אין השערה תחת אלטרנטיבה. כלומר, בפתרון הנורמטיבי, יש לזנוח את שיעור הבסיס לטובת מידע רלבנטי יותר.פתרון נורמטיבי: 0.8
  • (כלומר זוהי שאלה אחרת מבעית המוניות הביסיאנית:
  • כאן שיעור הבסיס מעודכן, ואין מה לשקלל עם שיעור הבסיס הראשוני  כי הוא לא רלוונטי
  • כלומר כאן צריך להתעלם משיעור הבסיס הראשוני)
  • במילים אחרות (של המאמר):
  • למרות שהשאלה הזאת דומה לבעית המוניות /80 הרי שהשאלה הזאת שונה בהבט חשוב:
  • השיעור הבסיסי  הוחלף על ידי מידע רלוונטי יותר בנוגע למוניות בשכונה הספציפית

תוצאות:

  • הנבדקים: אינם טועים – מתעלמים מהשיעור הבסיסי.
  • נשאלת השאלה האם הנבדקים לא טעו בבעית המוניות ה"אחרת"
  • משום שהם התעלמו במקרה משיעור הבסיס המוצג בהתחלה
  • או מישום שהם הבינו שלא צריך להתייחס לשיעור הבסיס הראשון
    • אותו פורמט של בעיית המוניות הבסיסית/ 80 בשינוי שיעור המהימנות של העד ל50%- (מדייק/שוגה).
    • יש כאן רמיזה לא להשתמש בעדות העד היות והזיהוי הוא אקראי.

מדוע הנבדקים לא טעו בבעית המוניות ה"אחרת"

3) בעיית מונית בסיסית/ 50 –

שאלה

פתרון נורמטיבי

  • פתרון נורמטיבי (בייס): 0.15

תוצאות

  • הנבדקים: טועים – מתעלמים מהשיעור הבסיסי ומגיבים למהימנות העד.
  • הנבדקים אומרים 50%

4) בעיית מונית בסיסית/מקרה –

שאלה

  • אינה ביאיז'יינית, בהמשך לבעיה הקודמת, במקום תיאור סטטיסטי של מהימנות העד, ניתן תיאור של "העד אינו יכול להבדיל בין צבעי המוניות מעבר לרמת המקרה".
  • פתרון נורמטיבי: 0.15

פתרון נורמטיבי

תוצאות

  • הנבדקים: עונים נכון ומגיבים לשיעור הבסיסי.

5) בעיית חלום במספרים –

שאלה

  • מחקרים על חלומות הראו ש80%- מהמבוגרים משני המינים, מדווחים על כך שהם חולמים. בעוד ש20%- טוענים שהם לא זוכרים כי חלמו אי פעם.
  • לפיכך אנשים מסווגים ע"י חוקרי חלומות כ"חולמים" או כ"לא חולמים".
  • בפחות מ70%- של זוגות נשואים, הבעל והאישה חולקים אותו סיווג (חולמים או לא חולמים, שניהם)
  • בעוד שמעט יותר מ30%- מהזוגות מורכבים מחולם אחד ומלא חולם אחד.
  • גברת X היא לא חולמת, מה לדעתך הסיכוי שבעלה הוא גם לא חולם?
  • פתרון נורמטיבי:  20%.

פתרון נורמטיבי

תוצאות

  • הנבדקים: 70% – מתעלמים משיעור הבסיס.

6) גרסה מקבילה

שאלה

  • נאמר לנבדקים בצורה ישירה שאין תלות בין ההתאמה של בני הזוג.
  • פתרון נורמטיבי: 20%.
    • הנבדקים: 50% (הנבדקים כנראה פרשו את אי התלות כמעיד על אותה סבירות להתאמה/אי התאמה בין בני הזוג.

פתרון נורמטיבי

תוצאות


VII שלב ב) איסוף תשובות

  • לקחתי מהמצגת רק את בעית המוניות הבסיסית ובעית המוניות האחרת- במאמר יש יותר בעיות

הבעיה

רלבנטיות שיעור הבסיס לפתרון

פתרון נורמטיבי

תשובת נבדקים

מסקנה

מוניות בסיסית

רלוונטי

41%

~ 80%

פתרון מוטעה.

מוניות "אחרת"

לא רלוונטי

80%

80%

פתרון נכון.

VIII שלב ג) 4 טכניקות המיקוד המוצגות במאמר –

  • הטכניקות אמורות לעזור לאנשים להשתמש בשיעורי הבסיס

1) טכניקת המיקוד המינימלי – MF – MINIMAL FOCUSING.

  • מהות: מורים לנבדקים להתייחס לכל המידע המוצג בפניהם.
  • (הערכה מופיעה ליד השאלה)
  • הרעיון הוא להגיד: "שים לב לכל המידע שיש בשאלה"

  • · דוגמה
  • "בהתחשב בשני השיעורים של המוניות הירוקות והכחולות, ובהתחשב במהימנות העד, מה ההסתברות ש…"
    • ("בהתחשב בשיעורי המוניות הכחולות והירוקות, ובהתחשב במהימנות העד, מה לדעתך הסיכוי שהמונית שפגעה היא ירוקה)

2) ניתוח מבודד – IA – ANALYSIS ISOLATION.

  • · מהות: טכניקה המורה לנבדקים לשקול ולשפוט כל פריט מידע בנפרד כאילו היה הפריט היחיד בשאלה, ולאחר מכן לשפוט על סמך כל המידע הנתון

  • כלומר
  • ממקדים את תשומת לב הנבדק בכל פעם לפיסת מידע אחרת בשאלה, ומבקשים ממנו לשפוט כאילו היה זה המידע הזמין היחיד.
  • לבסוף מבקשים ממנו לשפוט ע"ס כל המידע הנתון.
  • (כלומר בבעית המוניות נותנים את שיעור הבסיס לחוד, או מהמנות העד לחוד ואחר כך את שניהם)

  • דוגמה
  • "אם ידעת רק את שיעורי המוניות, כיצד היית מעריך… (מה היה הסיכוי שהמונית שפגעה היא ירוקה
  • אם ידעת רק את מהימנות העד, כיצד היית מעריך… (מה היה הסיכוי שהמונית שפגעה היא ירוקה)
  • בהתחשב בשתי העובדות הללו מה לדעתך ההסתברות ש…"/ (אילו ידעת את שניהם, מה היה הסיכוי שהמונית שפגעה היא ירוקה)

3) ניתוח רגישות סובייקטיבי – SSA – SUBJECTIVE SENSITIVEITY ANALYSIS.

  • מהות: מיקוד הנבדק על פריט המידע הזנוח על ידי הצגת ערכים אלטרנטיבי, לפני הצגת השיפוט הסופי

  • כלומר
  • לפני הצגת הבעיה המקורית, נדרש הנבדק לשפוט הסתברויות של אותה בעיה עם הצגת ערכים אלטרנטיביים לפריט שנוטה להיזנח.
  • כלומר, הנבדק ימקד את תשומת ליבו בשיעור הבסיסי הנזנח ע"י כך ששינוי ערכי הפריט נותן לו להבין שלשינוי יש השפעה על ערכי התשובה.

  • דוגמה שינוי שיעור המוניות הבסיסי בכמה בעיות בפורמט דומה:
  • למשל:
  • "מה הסיכוי שהמונית שפגעה היא ירוקה, אם שיעור המוניות הירוקות הוא 2%?
  • מה הסיכוי שהמונית שפגעה היא ירוקה, אם שיעור המוניות הירוקות הוא 98%?,
  • מה היה הסיכוי שהמונית שפגעה היא ירוקה, אם שיעור המוניות הוא 15% ?"

4) ניתוח רגישות סובייקטיבי מאוזן – BALANCED SSA.

  • מהות: מיקוד הנבדק הן על הפריט המידע הזנוח והן על הפריט הלא זנוח  על ידי הצגת ערכים אלטרנטיביים לכל אחד מהם, לפני הצגת השיפוט הסופי.

  • · כלומר
  • הכלת שיטת ה-SSA על כל פריט מידע בנפרד, לפני הדרישה לשיפוט מסכם.
  • כלומר, גם על פריטים שנזנחים וגם על פריטים שאינם נזנחים.

  • · דוגמה
  • שינוי של שיעור המוניות בכמה בעיות ושינוי של מהימנות העד בכמה בעיות.
  • למשל:
  • זהה ל- SSA, אך בנוסף מציגים ערכים אלטרנטיביים גם למהימנות העד:
  • "מה הסיכוי שהמונית שפגעה היא ירוקה, אם מהימנות העד היא 2%?
  • מה הסיכוי שהמונית שפגעה היא ירוקה, אם מהימנות העד היא 98%?,
  • מה היה הסיכוי שהמונית שפגעה היא ירוקה, אם מהימנות העד היא 15%?"

  • בניסוי המחקר, השתמשו בכל ששת הבעיות בהצלבה עם ארבעת שיטות המיקוד ובחנו את השיפור הנורמטיבי של הנבדקים.
  • גירוי 1: מונית בסיסית/80.
  • גירוי 2: בעיית המוניות האחרת (שינוי של בעיית המוניות הבסיסית).
  • שיטת מיקוד: SSA.


IX ניסויים

ניסוי 1:

גירוים + שיטת מיקוד

ציפיות – השערות:

  • אם SSA משפר הבנה של נבדקים לעקרונות היסק,
  • נצפה לשיפור (התייחסות למידע בסיסי שנזנח) בבעיות בהן שעור בסיס נטה להיזנח כמו בבעיית מונית בסיסית80/.
  • כמו כן, נצפה לחוסר התייחסות לשיעור בסיס בבעיות בהן השיעור הבסיס אינו רלבנטי ויש להזניחו: לדוגמה בבעיית המוניות האחרת:

מכאן:

  • בבעיית מונית בסיסית80/     נצפה לשיפור לכיוון הנורמטיבי (התייחסות למידע שנזנח).
  • בבעיית מוניות שונה   לא נצפה לשינוי שכן הנבדקים לא התייחסו בעבר למידע שממילא לא היה רלבנטי.

  • אם SSA משפיע מכנית, (משפר שימוש),
  • אזי יופחת הביצוע בבעיות בהן צריך להיזנח שיעור בסיס-  נבדקים יתייחסו אל מידע זה במקום שהיה צריך להיזנח.
    • בשני המקרים SSA גרם לנבדק להתייחס לשיעורים בסיסיים ולשנות את תשובתו בהתאם להם:
    • בבעיית מונית בסיסית80/ , השינוי היה במקומו ואכן היה צורך להתייחס לשיערו בסיס ולמידה שנזנח.
    • לעומת זאת, בבעיית מונית שונה, לא היה כל מקום להתייחס למידע שאינו רלוונטי.

תוצאות

ניסוי 2:

  • בחן טכניקה הנקראת ניתוח בידוד (I.A: – Isolation analysis)

שימוש בבעיות:

  • נעשה שימוש בבעיות הבאות:
  • מונית בסיסית 80/ , מונית שונה בעיה מספרית לבעיית החולמים.
  • ניתנו 3 שאלות: שתי השאלות הראשונות מהוות פריט מידע בבידוד והשאלה השלישית כוללת את שתי השאלות.
  • כמו SSA, I.S מצליח למשוך את תשומת ליבם של הנחקרים לפרטים מסוימים,
  • כאשר שני פרטי המידע היו רלוונטים I.A שיפר את הביצוע כאשר הם לא היו רלוונטים והוא לא שיפר.
  • גם כאן I.A לא יצר תוספת הבנה ולא עורר הבנה נסתרת ביחס לשיעורים הבסיסיים לבעיות אלו. משמעות הביצוע הנמוך כאן עשויה לאמר שנחקרים מוסחים ע"י פריט מידע נוסף למרות שהם מתבקשים להתעלם ממנו.

תוצאות

ניסוי 3:

הטכניקות שהופעלו

  • בניסוי זה הופעלו שתי טכניקות מיקוד נוספות:
  • המיקוד המינימלי (M.F:-Minimal Focusing)
  • B.SSA:-Balanced SSA

במיקוד המינמלי
  • במיקוד המינימלי נעשה שימוש בבעיית המונית בסיסית80/ , מונית שונה ובעיית חולמים מיספרית
  • השינוי היחיד כאן היה שהשאלה היחידה הוקדמה ע"י (במקרה של המונית הבסיסית80/), "בהתחשב בשני היחסים של המוניות הירוקות והכחולות בעיר, ומהימנות העד, מה ההיסתברות שהמונית המעורבת בתאונה היתה ירוקה?"

  • הבעיות האחרות נוסחו בצורה זהה.
  • ב-B.SSA נעשה שימוש רק בבעיית המונית הבסיסית80/ נעשה שימוש בשני סדרי הצגה שונים באחד מהימנות העד השתנתה ראשונה, בשני השיעור הבסיסי השתנה ראשון.
B.SSA

תוצאות:
  • ב-B.SSA הסדר לא שינה דבר.
  • אפשר לראות שאפילו ההתערבות המתונה M.F הצליחה להסיט את התשובות מהתשובות הסטנדרטיות. מניפולציה מינימלית זו היתה באופן גס אפקטיבית כמו הטכניקות הנעלות יותר – לעתים עוזרת ולעתים מפריעה.

X שלב ד): סיכום תשובות לאחר הפעלת טכניקות המיקוד

הטכניקה

הבעיה

פתרון נורמטיבי

תשובה עם ט. מיקוד

מסקנה

MF

מ. בסיסית

41%

50%-65%

שיפור בביצוע

מ. אחרת

80%

50%-65%

פגיעה בביצוע

IA

מ. בסיסית

41%

50%-65%

שיפור בביצוע

מ. אחרת

80%

50%-65%

פגיעה בביצוע

SSA

מ. בסיסית

41%

50%-65%

שיפור בביצוע

מ. אחרת

80%

50%-65%

פגיעה בביצוע

BSSA

מ. בסיסית

41%

50%-65%

שיפור בביצוע

מ. אחרת

80%

50%-65%

פגיעה בביצוע

  • אנו רואים שבכל הבעיות, ובכל שיטות המיקוד, הממצאים היו זהים לזה שבניסוי הראשון
  • משמע, ממצאים שמורים על כך שטכניקת מיקוד ממקדת תשומת לב לשיעור בסיס בין אם הוא רלבנטי ובין אם לאו.

XI שלב ה': השוואה בין תשובות הנבדקים עם ובלי טכניקות המיקוד (בשתי הבעיות שהתמקדנו בהם בשיעור)

לפני הפעלת טכניקות מיקוד

אחרי הפעלת טכניקות מיקוד

מוניות בסיסית

הנבדקים טועים.

חל תיקון לכיוון הפתרון הנכון, אך התיקון אינו מספיק.

מוניות "אחרת"

הנבדקים עונים נכון.

הנבדקים טועים!

XII דיון

  • אנו עדים להשפעה דומה של 4 טכניקות בסוגי הבעיות השונות. התוצאות נותנות בסיס חלש לייחוס השינויים בתשובות להבנה מ3- סיבות עיקריות:
  • אמנם בתשובות התייחסו לשיעורים בסיסיים, אולם בחלק מהבעיות הדבר תאם את התשובה הנורמטיבית והועיל ובחלק התרחק ממנה כלומר, הזיק.
  • גם כשהשיפורים היו בכיוון נורמטיבי, הם עדיין לא היו מושלמים והיה פער בינם לבין הביצוע האופטימלי.
  • אותו שינוי פורמט בתשובות, נעשה לגבי מבנים שונים של בעיות באיז'ייניות מול לא באיז'ייניות.

XIII מסקנה

  • הטכניקות אינן גורמות להפנמה והבנה של כללי ההיסק הנכונים בתנאי אי וודאות
  • הטכניקות מורות לנבדק לעשות שימוש בכל המידע המוצג לפניו ותו לו
  • כלומר טכניקות מיקוד לא משפרות הבנה של נבדקים לגבי תפקיד השיעור הבסיסי אלא מעודדות שימוש בכל המידע המוצג.

  • במילים אחרות:  השיפוט הוא טכני ונקודתי בלבד.
  • כלומר הטכניקות גרמו לשיפור טכני, אבל לא הוביל את האנשים להבין יותר טוב מתי השיעור הבסיסי הוא חשוב ומתי הוא כבר מתוקן (לא חשוב).

  • מכאן אנו מסיקים שאין תיקונים מהירים לטעות שיעור הבסיס (וטעויות היסק אחרות) ע"י מהלכים מכניים פשוטים שיבנו במהירות הבנה בד בבד עם שיפור הביצוע.
  • · כנראה שלא ניתן לעשות קיצורי דרך בכדי להגיע להבנה והפנמה של כללי ההיסק הסטטיסטי הנכונים בתנאי אי וודאות
  • · אלא יש ללמוד מתי ידע נוסף הוא רלוונטי

מיקוד המסקנה

מבט נוסף

  • המאמר בכללי מאפיין שני סוגי טעויות –
  • התעלמות ממידע רלוונטי
  • ושמוש במידע לא רלוונטי.

  • תשומת לב  רבה בתחום מושקעת בהטיות מהסוג הראשון – התעלמות משיעור בסיס, מסטטיסטיקות וכדו'..
  • אך שימו לב בהרבה מההטיות אנו פשוט משתמשים במידע שאינו רלוונטי – מתאם מדומה, היריסטיקות, עלות שקועה, מיסגור ועוד…

  • אם ניזכר למשל בלימודי המתמטיקה המעצבים את היכולת הלוגית שלנו:
  • ברוב השאלות הפתרונות מחייבים שמוש בכל נתוני השאלה, אנו מתרגלים לכך ומתקשים לוותר על מידע קיים.
  • בחיים המידע לא מגיע עם תוויות של רלוונטיות, אחת המשימות העיקריות של שיפוט באי וודאות היא מיון של מידע והדבקה נכונה של תוויות רלוונטיות, ויש לחנך ולאמן יותר למשימה זו.

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: