פורסם על ידי: or100 | מאי 30, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 5: מאמר עידכון 1 – תיאורית הפרוספקט

“Rational choice and the framing of decisions”

תיאורית הפרוספקט-

בחירה רציונלית ומסגור החלטות

(יש לקרוא את השיעור בצמוד למאמר המופיע בחוברת מאמרי העדכון)

I על המאמר באופן כללי

המאמר עוסק ב:

  • המאמר עוסק במתח הקיים
  • בין  מודלים נורמטיביים – לפיהם אמור אדם לקבל החלטה אופטימלית
  • לבין מודלים דיסקריפטיביים- תיאוריים, המתארים את התנהגותו של האדם בפועל בשיפוטים ובבחירות כלכליות.

על קבלת החלטות- המודל הנורמטיבי לעומת המודל הדסקרפטיבי

  • "קבלת החלטות היא פעולה שאנשים עושים כל הזמן במודע או לא במודע. אין זה מפתיע, אם כן, שנושא זה, הוא נושא שנחקר תחת מגוון רחב של תחומי ידע, ממתמטיקה וסטטיסטיקה דרך כלכלה ומדע המדינה ועד סוציולוגיה ופסיכולוגיה.
  • קבלת החלטות נוגעת הן לשאלות נורמטיביות והן לשאלות דסקרפטיביות.
  • המודל הנורמטיבי  עוסק ברציונאל ובהגיון שמאחורי קבלת ההחלטות. (כלומר הכוונה למה צריך לעשות האדם הכלכלי שממקסם את התועלת שלו)
  • המודל הדסקרפטיבי, מאידך, עוסק באמונות ובהעדפות של אנשים כפי שהן ולא כפי שהן צריכות להיות. "

Kahneman D & Tversky A. Choices, values and frames, 2000

החידוש של כהנמן וטברסקי

  • יש הרבה דברים שרוב האנשים עושים שהם בניגוד למודל הנורמטיבי
  • הם היו הראשונים שהציעו לעשות סדר באי רציונליות ולהראות שהסטיות של האנשים הם לא מקריות
  • כלומר הם אמרו שניתן לנבא ולעשות מודל לסטיות

II על המודל הנורמטיבי

  • כזכור המודל הנורמטיבי מתאר התנהגות אופטימלית,
  • המודל הפורמאלי המדריך התנהגות נורמטיבית הוא תאוריית מקסום התועלת של הכלכלה המסורתית
  • המודל של תיאוריית מיקסום התועלת הנבנית על התנהגות התואמת את הנחות הבסיס של תורת הרציונליות.
  • לפי מודל זה קיימת  הירארכיה של חוקים נורמטיביים (Ahierarcy of  normative rules), הנקראת גם בשם אקסיומות הרציונליות.

ארבעת האקסיומות עיקריות של המודל הנורמטיבי/ אקסיומות הרציונליות

  • בחלק זה מפרטים החוקרים חלק מאקסיומות הרציונליות הרלבנטיות למצבי הניסוי אשר יציגו החוקרים בהמשך ולכן הוא מהווה מפתח להבנת המאמר.

  • אקסיומות הרציונליות הינן מערכת של חוקים נורמטיבייים אשר תיאוריית הכלכלה המסורתית  רואה בהן הנחות יסוד להתנהגותו של אדם רציונלי בבואו לבחור את החלופה המועדפת עליו בין שתי חלופות או יותר.
  • (בהמשך המאמר החוקרים מדגימים הפרות של הכללים הנורמטיביים האלה)

  • "האדם הכלכלי" “economic man”  חייב לפעול על פי  האקסיומות, כדי שהחלטה תהיה רציונלית היא חייבת לעמוד במבחן האקסיומות, זהו תנאי הכרחי.

  • כדי להציג את המודל הנורמטיבי  מזכירים כהנמן וטברסקי במאמר ארבע אקסיומות עיקריות .

א)      אקסיומת השליטה

ב)      אקסיומת אי תלות בצורת ההצגה

ג)        אקסיומת הביטול

ד)       אקסיומת הטרנזיטיביות
(יש עוד אקסיומות אבל בחרנו להתמקד בנ"ל)

א. אקסיומת השליטה –  (Dominance). (שליטה חזקה/ שליטה חלשה)

אקסיומת השליטה מתייחסת לחלופות השונות על תוצאותיהן וליחס שביניהן

  • נוח להסתכל על מצבי החלטה
  • כמצבים בהם יש מספר חלופות פעולה
  • (למשל A1, A2- לגדל חיטה, אבטיח, כותנה וכד')
  • ומספר מצבי עולם אפשריים
  • (למשל S1,S2  תהיי שנה שחונה, ממוצעת מבחינת משקעים, מרובת משקעים כד')

  • בטבלה הבאה מוצגות שלוש חלופות פעולה A1,A2,A3
  • ושלושה מצבי עולם S1,S2,S3
  • המספרים בטבלה הם התוצאה של כל חלופה בהינתן מצב עולם מסוים.
  • כלומר יש תוצאות אפשריות שאפשר לסכמן במספר (כסף, כמות התוצרת, שעות, השקעה וכד')

גשומה 3S

ממוצע  2S

בצורת 1S

9

8

6

A1– גידול תפוחים

7

7

5

A2– גידול תפוזים

6

6

6

A3– גידול אגסים

  • (לשם הפשטות נתעלם מההסתברויות של התוצאות השונות ונניח שכל אחת מתקבלת בוודאות אם מתרחש מצב עולם מסוים ופעולה מסוימת)
  • שליטה חזקה
  • לA1  יש שליטה חזקה על A2
  • כיוון שכל תוצאה יותר טובה מהתוצאה המקבילה בכל אחד ממצבי העולם.
  • מקבל החלטה רציונלי חייב להעדיף לגדל תפוחים על פני תפוזים
מגדירים שני מצבי שליטה בין חלופות: שליטה חזקה/ שליטה חלשה.

  • שליטה חלשה
  • שיוון באחד המצבים וביתר יתרון לאחד מהם תקרא שליטה חלשה[א1]
  • ל- A1 שליטה חלשה על A3 כי כל תוצאה טובה או מקבילה.

  • חסר שליטה
  • אם בחלק ממצבי העולם עדיף חלופה אחת, ובחלק אחר עדיף חלופה שנייה אז מצב כזה נקרא חסר שליטה
  • ל-A2 אין שליטה על A3 כי בכל מצב חלופה אחרת טובה יותר
  • (בשביל להכריע איזה מצב עדיף אז צריך הסתברויות תוחלות)

  • אם יש יחס של שליטה תמיד יבחר האדם הרציונלי על פי יחס השליטה.
  • כלומר אדם רציונלי יבחר אלטרנטיבה שלטת על פני אלטרנטיבה נשלטת: אלטרנטיבה שלטת ערכה תמיד יותר גבוה מאלטרנטיבה נשלטת.
  • במקרה שלנו האדם הרציונלי אמור לבחור ב A1

ב.אקסיומת הטרנזיטיביות (העברה) – Transitivity))

  • הנחה היא שהחלטות כלכליות חייבות לקיים את הטרנזיטיביות.
  • יחס של העדפה חייב להיות טרנזיטיבי. כך ש
  • אם A עדיף על B
  • וגם  B עדיף על C.
  • אז אדם רציונלי חיב להעדיף את
  • A עדיף על C.

  • למשל אמור להיות ש:
  • אם נסיעה לחו"ל מועדפת על מצלמת וידאו
  • ואם מצלמת וידאו מועדפת על פני טלוויזיה
  • אז עבור האדם שמעדיף את הדברים הנ"ל:
  • הוא מעדיף בהכרח את הנסיעה לחו"ל על פני טלוויזיה

  • אי קיום טרנזיטיביות זה גם הפרה של אקסיומת השליטה:
  • כלומר אם אם רציונלי בחר A על B כלומר ל-A יש שליטה על B ,
  • ובחר B על C ל-B יש שליטה על C .
  • אם יבחר C על A יבחר בניגוד ליחס השליטה.
  • הרבה מאוד מהיחסים במציאות אינם טרנזיטיבים בהכרח.
  • דוגמא להפרה:
  • מכבי תל אביב יותר טובה ממילאנו.
  • מילאנו יותר טובה מאלבה ברלין.
  • מכבי תל אביב לא יותר טובה מאלבה ברלין.

  • דוגמא נוספת להפרה של כלל הטרנזיטיביות: תחרות יופי
  • אם א' יפה מב'
  • וב' יפה מג'
  • הרי זה לא בהכרח אומר שא' יפה מג'

  • הנחה היא שהחלטות כלכליות חייבות לקיים את הטרנזיטיביות.

ג. אקסיומת ביטול (Cancellation ).

  • אם בין 2 חלופות (שלהן כמה תוצאות אפשריות) יש שתי תוצאות שוות בערכן ובהסתברותן אפשר לבטל תוצאות אלה.
  • לתוצאות השוות לא אמורה להיות כל השפעה בבחירה בין A ל-B.

  • לדוגמא: בשאלה איזה גידול נוכל לגדל

S3

S2

S1

9

8

6#

A1

7

7

5

A2

6

6

6#

A3

  • במצב עולם S1 התוצאות של A1  ושל A3 זהות (6)
  • לפיכך אפשר להתעלם ממצב עולם זה ולקבל את ההחלטה לפי התוצאות במצבי העולם האחרים

  • לדוגמא
  • נניח שהחלטתי לקנות מאזדה ולא טויוטה
  • ועכשיו שתי החברות אומרות לי שהם מציעות גג נפתח
  • אז לא יתכן שבגלל שנתנו לי גג נפתח אני אמור לשנות את ההחלטה לי ולקנות טויוטה
  • דוגמא נוספת
  • אם בחרתי לקנות תמונה אחת ולא את השנייה (שתיהן היו בהנחה)
  • ואז מבטלים את ההנחה
  • אז לא יתכן שאני אשנה את ההחלטה שלי.

ד . אקסיומת אי תלות בצורת ההצגה (Invariance)

  • הצגות שונות של אותן חלופות חיבות להוליד את אותה הבחירה.

  • מקבל ההחלטה לא צריך להיות מושפע מסדר הצגת החלופות או לדוגמא מדרך הצגת החלופות.
  • אפשר למעשה להציג את A  מול B או לפרק כל חלופה למרכיביה ולהציג את מרכיבי A מול מרכיבי B .
  • מקבל החלטה רציונלי שהעדיף את A על B חייב להעדיף את מרכיבי A על מרכיבי B ולא לשנות את החלטתו בגלל דרך ההצגה.

  • דוגמא (להפרה)
  • הרי עמלת אשראי פירושה הנחת מזומן – אין הבדל ביניהם
  • האדם הכלכלי צריך להבין שכאשר אומרים לו הנחת מזומן בעצם זה אומר שהיתה עמלת אשראי.

III הטענה המרכזית של המאמר

  • למרות שאקסיומות הרציונאליות נראות פשוטות וברורות מאליהן, אנו נטה להתנהג לפיהן בעיקר במצבי עולם ברורים ושקופים.
  • למשל אם יציעו לנו 100$  או 100 שקל נעדיף לקחת את ה 100$

  • לעומת זאת, במצבי בחירה choice)) לא ברורים ו/או מורכבים שבהם יש אי-ודאות רבה אנו ניטה לסטות מעקרונות אלו.
  • אנשים מפירים את העקרונות האלה באופן שיטתי

  • החידוש: כהנמן וטברסקי טוענים שניתן לאפיין את האי-רציונליות
  • כלומר, הסטייה היא שיטתית וניתנת לניבוי.

IV פרדיגמת המחקר

  • פרדיגמת המחקר העיקרית שבה השתמשו כהנמן וטברסקי הייתה לבדוק את ההעדפות של נבדקים בין אלטרנטיבות שבהם הם יכולים להרוויח ו/או להפסיד סכומי כסף בערכים שונים, כאשר לכל סכום כסף שכזה הוצמד הסיכוי להרוויחו ו/או להפסידו.
  • שיטה זו מאפשרת להשוות את העדפות הנבדקים ביחס לקריטריון הנורמטיבי, המושג על ידי חישוב תוחלת הרווח של האלטרנטיבות שעל הפרק, ולבדוק את המשמעות שהם מייחסים לערך האלטרנטיבות מחד, ולסיכויי האלטרנטיבות מאידך.

דוגמא לפרדיגמת המחקר

  • מה תעדיף:
  1. 85% סיכוי להרוויח 1000$ ו- 15% סיכוי לא להרוויח דבר (85%,1000$).
  2. 100% סיכוי להרוויח 800$ (100%,800$).
  • רוב האנשים יבחרו באופציה השנייה (למרות שמבחינת תוחלת הראשונה עדיפה)

V הפרות של המודל הנורמטיבי

  • לאחר שהחוקרים הציגו את המודל הנורמטיבי הם מציגים שורה של אפקטים בהם ההתנהגות של רוב האנשים סותרת בצורה שיטתית מודל זה
  • הם בחרו להתמקד תחילה באקסיומה הרביעית ולהציג הפרות  של Invariance –

בעיה מספר 2-  – בסוגריים אחוזי הבחירה בכל אופציה:

  • A – זכיה בטוחה ב-240$.(84%)
  • B – 25% סיכוי לזכות ב1000- $ ו75%- סיכוי לזכות בכלום(16%)

  • C – הפסד בטוח של 750$.(13%)
  • D – 75% סיכוי להפסיד 1000$ ו25%- סיכוי להפסיד כלום. (87%)

  • אנחנו רואים כאן דפוס ברור מאוד של שנאת סיכון ברווח ולקיחת סיכון בהפסד.
  • אך שימו לב אתם והנבדקים ביטאתם העדפה ברורה לצירוף A&D על הצירוף B&C.

  • בואו נראה מה יקרה כאשר פשוט נחבר כל שתי אופציות ונציגן  בצורה של צירופים.
  • D&A – 25% לזכות ב- 240$ ו- 75% להפסיד 760$.
  • C&B – 25% לזכותב- 250$ ו- 75% להפסיד 750$.

  • כעת אין ספק שהצירוף השני שולט על הראשון ואנחנו נעדיף את השני.
  • היפוך ההעדפות בין שאלה 2 לשאלת הצירופים הוא הפרה של אי תלות בדרך ההצגה.
  • שכן לא ייתכן ששני מרכיבים עדיפים על שניים אחרים אך הצירוף של שניהם נשלט על ידי הצירוף של שני המרכיבים הנחותים. ואם נבחר אחרת נפר את אקסיומת השליטה.

VI החלק המרכזי במאמר- תיאוריית הפרוספקט

  • זהו החלק המרכזי במאמר. לאחר שהציגו הפרות שיטתיות של המודל הנורמטיבי מציעים כהנמן  וטברסקי בחלק זה מודל דיסקרפטיבי המתאר ומנבא לדעתם את ההתנהגות של אנשים בפועל.
  • מודל  זה נקרא "תיאוריית הפרוספקט" Prospect Theory והוא זכה במשך השנים לתמיכה בעשרות ניסויים אמפיריים, אשר הקנו לו פירסום רב.

תיאורית הפרוספקט

באופן כללי

  • תיאוריה זו היא מודל המתאר כיצד פועלים אנשים בפועל.
  • התיאוריה מצביעה על 2 גורמים המטים את השיפוט הנורמטיבי של אלטרנטיבות במצבי בחירה:

1.הערכה לקויה של ערכים.

2.הערכה לקויה של סיכויים

  • (כלומר מדובר על שני מנגנוני חשיבה נפרדים)

מסגור והערכה של תוצאות Framing and evaluation of outcomes).)

  • על פי "תיאוריית הפרוספקט" הבחירה בין חלופות מתבצעת בשני שלבים עיקריים:
  • שלב המיסגור והעריכה (framing and editing)
  • בשלב זה עורך הנבדק את האלטרנטיבות המוצגות לפניו.המיסגור תלוי בדרך ההצגה וכן בציפיות, נורמות והרגלים של מקבל ההחלטה.
  • בשלב זה מבטל הנבדק חלקים לא רלוונטים להחלטה ועושה אלימנציה של אופציות שדומיננטיות על אחרות. חשוב לציין שצורת ההצגה תכוון למסגרת של רווח או למסגרת של הפסד.
  • שלב הערכה (evaluation)
  • בשלב זה האלטרנטיבות הערוכות מוערכות ונבחרת האלטרנטיבה הדומיננטית או במקרה של חוסר שליטה נבחרת האלטרנטיבה בעלת הערך ההסתברותי  הגבוה ביותר.
  • שלב זה נעשה על ידי מנגנון של חישוב תוחלות (בדומה לתיאוריית מקסום תועלת) אך במקום פונקציית תועלת יש פונקציית ערך ובמקום הסתברות פשוטה יש מעבר למשקולות המייצגות הסתברות סובייקטיבית.

1. הערכה לקויה של ערכים

  • ניתן להציג את הערך של אלטרנטיבה הסתברותית ב- 2 צורות: בצורה של רווח ובצורה של הפסד.
  • דרך ההצגה (המסגור framing) של הערכים תשפיע בצורה שיטתית על התנהגות הבחירה בגלל הערך הסובייקטיבי השונה שבני-אדם נותנים לרווחים והפסדים.

פונקציית הערךThe value function):)

קרא היטב את הקטע על  פונקציית הערך והסתכל באיור 9.1 המופיע במאמר.

פונקצית הערך[א2]

תכונה 1

  • נקודת ה0- היא נקודת ההתיחסות(Reference Point)  מצב הנכסים העכשווי של מקבל ההחלטה. תוצאות מבוטאות כרווח או הפסד מנקודת ההתיחסות הזאת.
  • הפונקציה היא קמורה מעל נקודת ה0- וEעורה מתחת

תכונה 2:

  • ההבדל הנתפס בין רווח של 100$ לרווח של 200$ הוא גבוה מההבדל הנתפס בין רווח של 1100$ ל-1200$. ואןתו דבר להפסדים.
  • כלומר האפקט של השינוי השולי יורד עם ההתרחקות מנקודת ה0-.

תכונה 3:

  • תכונה נוספת היא "שנאת הפסד", התגובה להפסדים חזקה יותר מהתגובה לרווחים, אי ההנאה הנגרמת מהפסד של 100$ היא גדולה מההנאה שברווח של 100$.
  • זה מסביר את הסכום שאנשים מוכנים לשלם עבור משהוא לעומת כמה שהם מעריכים אותו שהיו מוכנים למכור. עסקאות רכב משומשות, הסכם שלום. הסחורה מוערכת כרווח בקונקסט הראשון וכהפסד בקונטקסט השני.

לסיכום : לפונקציית הערך שלוש תכונות:

1. תוצאות מקוטלגות כרווח או הפסד ביחס לנקודת התייחסות.שבה האדם נמצא

2. קמור לרווח וקעור להפסד- הבדל שולי יורד ככל שנתרחק מנקודת ה0-.
כלומר יש הבדל שולי פוחת ככל שמתרחקים מראשית הצירים,
כלומר ככל שגדלים רווחיו או הפסדיו של אדם, כך הוא נהיה פחות רגיש לשינוי שחל בהם
שנאת סיכון ברווח, ואהבת סיכון בהפסד

3. הפונקציה תלולה הרבה יותר להפסד מאשר לרווח ¬ שנאת הפסד.

בעיית מסגור להדגמה.

בעיה מספר 5

  • תארו לעצמכם שעומדת להתפרץ מחלה אסייתית קטלנית ועל פי הערכת מומחים היא תקטול 600 איש למוות.

  • שתי תכניות אלטרנטיביות מוצעות:
  • A – אם תאומץ 200 איש ינצלו.(72%)
  • B – אם תאומץ יש סיכוי של 1/3 שכל ה600- ינצלו וסיכוי של 2/3 שאף אחד לא ינצל.

  • בעיה 6:
  • תארו לעצמכם שעומדת להתפרץ מחלה אסייתית קטלנית ועל פי הערכת מומחים היא תקטול 600 איש למוות.

  • C – אם התכנית תאומץ 400 איש ימותו.
  • D- אם התכנית תאומץ סיכוי של 1/3 שאף אחד לא ימות וסיכוי של 2/3 שכולם ימותו.(78%)

  • היפוך העדפה מוסבר כמובן על ידי הפרוספקט כחשיבה במונחים של רווח בהם האדם הוא שונא סיכון, לבין חשיבה במונחים של הפסד בהם האדם הוא אוהב סיכון.
  • זוהי ביקורת גם לגבי תיאוריות כלכליות הרואות באהבת -שנאת סיכון תכונה אישיותית הקבועה מעבר למצבים. אנו רואים פה את ההשפעה הקריטית של קונטקסט, אותו מצב המוצג במסגרת של רווח מעורר אינטואיציות לשנאת סיכון, ולעומת זאת במסגרת של הפסד הוא מעורר אינטואיציות לאהבת סיכון.

  • משפט קסטנר. היה וויכוח גדול סביב המסגור של הפעולה שלו, האם הוא הציל חלק מהקבילה או לחילופין גרם למותם הבטוח של רוב הקהילה.

הנחות ותשלום עודף

  • בכלכלה המסורתית אין נקודת התייחסות כסף אם הוא בכיס או בשוק ערכו אותו דבר. העדפה תלויה רק בהבדל רלוונטי ולא בהבדל הנתפס או בצורת ההצגה של ההבדל.

  • לדוגמא מתארים חברה כלכלית מתחילה ולא מצליחה שבזמן עליית המדד  ב12%העלתה את השכר רק ב5%. החברה נתפסת כהוגנת לאור המצב.

  • אך לעומתה חברה מתחילה אחרת שבזמן חוסר אינפלציה הורידה עקב כשלונה את השכר ב7%- נתפסת כנצלנית ולא הוגנת.

  • למה? נקודת ההתייחסות:  מה היה לי ביד?
  • אנשים תופסים הפסד רק על פי מה היה לי קודם ולא על פי הערך האמיתי של הכסף (כמובן מדובר באנשים שמבינים היטב את המושג עליית המדד).

  • למשל הנחת מזומנים כתוב בהרבה עסקים, למה לא כתוב מס למשלמים באשראי.

2. הערכה לקויה של סיכויים

באופן כללי

  • השאלה: איזה משקל או חשיבות אנו מייחסים להסתברות של תוצאה מסוימת?
  • מודל נורמטיבי: תועלת של כל תוצאה נשקלת על פי ההסתברות האובייקטיבית שלה להתרחש (פונקציה מונוטונית ליניארית).
  • מודל דסקרפטיבי: לאנשים יש פונקציה סובייקטיבית המבוססת על ההסתברות האובייקטיבית.

משקל של אירועים הסתברותיים (The framing and weighting of chance events)

  • בתיאוריית התועלת הצפויה התועלת של כל תוצאה נשקלת על ידי ההסתברות שלה להתרחש.
  • לפי תיאוריית הפרוספקט הערך של תוצאה לא וודאית נקבע על ידי פונקציית משקל החלטה  המכונה (P) p,
  • התיאוריה גורסת כי ההתייחסות של מקבל ההחלטות להסתברות האובייקטיבית אינה מונוטונית ואינה ליניארית כפי שגורסים מודלים כלכליים נורמטיביים.

  • זוהי פונקציה מונטונית של P אך היא שונה מהסתברות רגילה. הפונקציה מכונה פונקציית משקל ההחלטה והיא מופיע באיור 9.2.

פונקצית משקל ההחלטה[א3]

שלוש תכונות עיקריות:

  1. הגרף לא מתחיל מנקודות ה0- וה1- אלא קרוב מאוד אליהן להראות שהוא מיד קופץ.
  2. הערכת יתר להסתברויות קטנות או גבוהות מאוד והערכת חסר להסתברויות גבוהות שהיא חזקה יותר מהערכת החסר. הרגישות של אנשים הולכת וקטנה שמתרחקים מנקודת ה0- ושוב גדלה כששמגיעים לנקודת הוודאות.

3. היחס בין שתי הסתברויות או ההפרש בקצוות נתפס כחזק יותר קטנות הוא גבוה יותר 0.1/0.2 מאשר היחס בין שתי הסתברויות גבוהות למשל 0.4/0.8. או                                        0.7-0.6> 0.2-0.1

מה מנבאת פונקצית משקל החלטה מתוך תכונותיה

  • הערכת (רגישות) יתר לשינויים בקצוות (הסתברויות נמוכות מאד או גבוהות מאד) –
  1. 1. אפקט הודאות: העדפה לאלטרנטיבות ודאיות, גם אם תוחלת הרווח שלהן נמוכה יותר וגם אם הן נראות ודאיות רק למראית עין
  2. העדפה לכל אלטרנטיבה שיש לה סיכוי, ולו מזערי, להוציא אותנו מהפסד בטוח (עלות שקועה).
  • הערכת (רגישות) חסר לשינויים בתחום ההסתברויות הבינוניות. נתפסות כפחות אטרקטיביות מכפי שהן.

וודאות ופסאודו- וודאות (certainty and pseudocertainty).

בעיה 9

איזה מהאופציות הבאות אתה מעדיף:

A – רווח בטוח של 30$.(78%)

B – 80% סיכוי לזכות ב-45$ ו-25% לזכות בכלום.(22%).

בעיה 10

C – 25% לזכות ב-30$ ו-75% לא לזכות בכלום.(42%).

D – 20% סיכוי לזכות ב45-$ ו- 80%  לא לזכות בכלום. (58%).

לפי תיאוריית הרציונליות העדפה של A על B אומרת העדפה של C על D שכן הם ירדו באותו יחס.אך בניגוד לניבוי זה רוב הנבדקים שינו את השיפוט שלהם ועברו ל-D. אפקט זה מכונה "אפקט הוודאות" Certainty Effect שכן הירידה מוודאות להסתברות 0.25 נתפסה כחדה יותר מהירידה מ0.8- ל0.2, עד כדי כך שהיא מביאה להיפוך העדפות.

אנשים מוכנים לשלם תשלום עודף כדי לעבור משטח האי וודאות לשטח הוודאות. למעשה ה100%- מוערך כיותר מ100%-.

דוגמאות: ביטוח מקיף, רולטה רוסית נשלם הרבה כדי להוציא את הכדור האחרון (לא בהכרח הטייה).

בעיה 11

יש 75% לסיים את המשחק ללא זכיה ו25%- לעלות לשלב שני.

בשלב השני בחירה בין שתי אופציות:

E – זכיה בטוחה ב – 30$.(74‎)

F – 80% סיכוי לזכות ב-45$ ו – 20% סיכוי לזכות בכלום.(26%)

בעצם אם נסתכל היטב נוכל להבחין שיש סיכוי של 1:4 לזוז לשלב שני ולכן כמובן שבעיה זו היא בדיוק כמו בעיה מס' 10 לעיל , אך המסגור של שני השלבים גורם לנבדקים להיות שונאי סיכון ובעצם לשפוט אותה בדומה לבעיה 9. אפקט זה נקרא "וודאות מדומה" Pseudocertainty  Effect. ההתנהגות של האנשים מושפעת מוודאות, למרות שוודאות זו מותנית בארוע הסתברותי ולכן זוהי וודאות שקרית או מדומה.

דוגמאות: ביטוח בבנק, שכנוע בהשקעות, משכנתא.

חרטה Regret

אחד המושגים הבולטים בתיאוריות של בחירת אופציות. לפיו אנשים מפחדים מאוד מרגש החרטה, האינטואיציה "שאני לא יצטער לאחר מכן" מנחה הרבה מההחלטות שאנשים מקבלים, ולכן אנשים מעדיפים אופציות שפוטנציאל החרטה בהן הוא מינמלי.

גם ניתוח על פי חרטה יכול להסביר את התוצאות בבעיות 9,10,11.

בבעיות 9 ו11- יש חרטה גבוה לאופציות A  ו E שכן באופציות האלה אם נבחר B או F  ונפסיד נרגיש  שהפסדנו כסף בטוח – שיכל להיות בידינו, לעומת זאת בחירה של D לא תוליד בהכרח אותה רמת חרטה.

דוגמא: בטוח מקיף – אנשים מפחדים שאם הרכב שלהם ייגנב ולא יהיה בטוח מקיף הם לא יוכלו לסלוח לעצמם, ולכן נלחמים לבצע  בטוח מקיף גם למכוניות ישנות כשערך הבטוח גבוה בהרבה מתוחלת הנזקים האפשרית שאינה מכוסה בבטוח רגיל.

6. דיון (Discussion).

הדיון למאמר הוא מורכב ומכיל תשובות וחומרים רבים ממאמרים שונים שנכתבו בתחום.

אם הגעתם עד הלום ואתם מרגישים שהחומר ברור, קיראו את הדיון בנוחות והעמיקו את ההבנה של המאמר הנוכחי, אל תתעכבו על מושגים או חומרים שלא מוכרים לכם.

VII  סיכום

  • תיאוריית הפרוספקט היא מודל המתאר את ההתנהגות שלנו במצבי אי-וודאות ומנבא מקרים בהם אנו נפר את האקסיומות של תורת הרציונאליות.
  • בחירות בין אלטרנטיביות לא וודאיות מחייבות שיקולי עלות-תועלת ומקסום תוחלת. בשיקולים אלה אנו נחשפים להטיות.
  • לדרך הצגת המידע וסיווגו כרווח או הפסד, וכן למיקומו של המידע על ציר ההסתברות יש השפעה מכרעת על הדרך שבה המידע יקודד, ועל ההחלטה הסופית שלנו.

VIII בקרה

על מנת לוודא שקראתם נכון את המאמר והבנתם את השיעור המצורף עליכם להכיר ולהבין  את המושגים הבאים, אם הינכם מזהים מושג שעדיין מעורפל עליכם לחזור לקטע הרלבנטי ולהעמיקו. המושגים:

מודל נורמטיבי מול מודל תיאורי ( הגדרה לכל מודל ויתרונתיו).

האדם הרציונלי.

אקסיומות הרציונליות: שליטה, טרנזיטביות, ביטול, אי תלות בדרך ההצגה.

הפרה של אקסיומות הרציונליות.

תיאוריית הפרוספקט:

שלב מסגור ועריכה.

שלב הערכה.

פונקציית הערך.

שנאת הפסד.

פונקציית משקל ההחלטה.

אפקטים של מסגור ( צורת הצגה, רווח-הפסד, הנחה -תשלום נוסף)

אפקט וודאות, פסאודו-ודאות.

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: