פורסם על ידי: or100 | מאי 30, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 5: מאמר 18

מאמר 18 – טכניקות מיקוד: קיצור דרך לשיפור שיפוטי הסתברות?

המאמר והחלק הזה של הקורס עוסקים בטכניקות לשיפור הטיה Unbiased Techniques

החשיבות במציאת טכניקות שיבטלו הטיות ויקרבו אנשים למודלים נורמטיביים היא כפולה:

חשיבות יישומית – כך נאלץ אנשים לבצע שיפוטים ולקבל החלטות נכונות יותר.

חשיבות תאורטית – אם נמצא את הטכניקה הקריטית המשפרת הטיה זה יתמוך בתאיוריה מסוימת וילמד אותנו על טבעו של המכניזם הקוגניטיבי שבגינו נוצרה ההטייה.

טכניקת מיקוד

טכניקה שמטרתה למקד את תשומת הלב של הנבדק לכל המידע הזמין שלרשותו ולהגדיל בכך את החשיבות של פריטי המידע.

ישנן 2 גרסאות המסבירות שגיאות בחשיבת הנבדקים:

האחת, טוענת לאי הבנה של עקרונות היסק.

השניה, טוענת לשימוש לא נכון בעקרונות ההיסק, כלומר בעיה טכנית כשלנבדקים אין כל פגם בהבנה.

במחקרים קודמים, שהשתמשו בשיטת מיקוד ה-SSA , לא היה שיפור בביצוע. ז"א, לא נעשתה הכללה/הפנמה של העיקרון שניסתה להעביר שיטת המיקוד.

חסרונות אלו מובילים להשערה שמה שמתרחש זה בעצם שיפור אקראי בחשיבת הנבדקים ולכן ניתן לייחס את השיפור לקטגוריה של שינויים מכניים כלומר, לנבדקים אין הבנה של עקרונות היסק והשיפור נובע מטכניקה מכנית בלבד.

הניסויים במאמר זה, באים לבדוק את הסוגיה הנ"ל, משמע, האם השיפור שחל בעקבות טכניקות מיקוד נובע מהפנמה והבנה של עקרונות היסק או שמא משיפור טכני בלבד.

הרעיון המרכזי במאמר – לבדוק האם טכניקות מיקוד, מגדילות את ההבנה של האנשים לגבי חשיבות העקרונות ההיסקים, או, להבדיל, מעודדות שימוש טכני נקודתי במידע המוצג בבעיה.

בשלושת הניסויים השתמשו החוקרים בשישה סוגי בעיות. כאשר בכל בעיה הוצג שיעור בסיס + פריט נוסף.

להלן פרוט הבעיות:

1)        בעיית המוניות הבסיסית80/ – שתי חברות מוניות פועלות בעיר מסוימת, הכחולה והירוקה. 85% מהמוניות בעיר כחולות, ו15%- ירוקות. מונית היתה מעורבת בתאונת פגע וברח בלילה. מאוחר יותר, זיהה עד ראיה את המונית כירוקה. בית המשפט בדק את יכולתו של העד להבדיל בין מוניות ירוקות וכחולות תחת תנאי ראות של לילה. נמצא שהעד מזהה נכונה 80% מהמקרים ו20%- הוא עושה טעויות (מחליף בין הצבעים). מה לדעתך, הסיכוי שהמונית הפוגעת היא ירוקה, כפי שטען העד?

פתרון נורמטיבי (משפט בייס):

הנבדקים: טועים, מתעלמים משעור הבסיס (שעורי המוניות).

2)        בעיית המוניות האחרת – שתי חברות פועלות בעיר נתונה, הכחולה והירוקה. 85% מהמוניות בעיר כחולות והיתר (15%) ירוקות. מונית היתה מעורבת בתאונת פגע וברח בלילה. חקירת המשטרה העלתה שבשכונה בה התרחשה התאונה, שקרובה יותר לתחנת המוניות הירוקות מאשר לכחולות, 80% מכלל המוניות הן ירוקות ו20%- הן כחולות.

מהם לדעתך הסיכויים שהמונית הפוגעת היתה ירוקה?

זוהי בעיה שאינה ביאיז'יינית, אין השערה תחת אלטרנטיבה. כלומר, בפתרון הנורמטיבי, יש לזנוח את שיעור הבסיס לטובת מידע רלבנטי יותר.

פתרון נורמטיבי: 0.8

הנבדקים: אינם טועים – מתעלמים מהשיעור הבסיסי.

3)        בעיית מונית בסיסית/ 50 – אותו פורמט של בעיית המוניות הבסיסית/ 80 בשינוי שיעור המהימנות של העד ל50%- (מדייק/שוגה). יש כאן רמיזה לא להשתמש בעדות העד היות והזיהוי הוא אקראי.

פתרון נורמטיבי (בייס): 0.15

הנבדקים: טועים – מתעלמים מהשיעור הבסיסי ומגיבים למהימנות העד.

4)        בעיית מונית בסיסית/מקרה – אינה ביאיז'יינית, בהמשך לבעיה הקודמת, במקום תיאור סטטיסטי של מהימענות העד, ניתן תיאור של "העד אינו יכול להבדיל בין צבעי המוניות מעבר לרמת המקרה".

פתרון נורמטיבי: 0.15

הנבדקים: עונים נכון ומגיבים לשיעור הבסיסי.

5)        בעיית חלום במספרים – מחקרים על חלומות הראו ש80%- מהמבוגרים משני המינים, מדווחים על כך שהם חולמיים. בעוד ש20%- טוענים שהם לא זוכרים כי חלמו אי פעם. לפיכך אנשים מסווגים ע"י חוקרי חלומות כ"חולמים" או כ"לא חולמים". בפחות מ70%- של זוגות נשואים, הבעל והאישה חולקים אותו סיווג (חולמים או לא חולמים, שניהם) בעוד שמעט יותר מ30%- מהזוגות מורכבים מחולם אחד ומלא חולם אחד.

גברת X היא לא חולמת, מה לדעתך הסיכוי שבעלה הוא גם לא חולם?

פתרון נורמטיבי:  20%.

הנבדקים: 70% – מתעלמים משיעור הבסיס.

6)        גרסה מקבילה – נאמר לנבדקים בצורה ישירה שאין תלות בין ההתאמה של בני הזוג.

פתרון נורמטיבי: 20%.

הנבדקים: 50% (הנבדקים כנראה פרשו את אי התלות כמעיד על אותה סבירות להתאמה/אי התאמה בין בני הזוג.

4 טכניקות המיקוד המוצגות במאמר –

1)        טכניקת המיקוד המינימלי – MF – MINIMAL FOCUSING.

מורים לנבדקים להתייחס לכל המידע המוצג. לדוגמה "בהתחשב בשני השיעורים של המוניות הירוקות והכחולות, ובהתחשב במהימנות העד, מה ההסתברות ש…"

2)        ניתוח מבודד – IA – ANALYSIS ISOLATION.

ממקדים את תשומת לב הנבדק בכל פעם לפיסת מידע אחרת בשאלה, ומבקשים ממנו לשפוט כאילו היה זה המידע הזמין היחיד. לבסוף מבקשים ממנו לשפוט ע"ס כל המידע הנתון. לדוגמה "אם ידעת רק את שיעורי המוניות, כיצד היית מעריך…

אם ידעת רק את מהימנות העד, כיצד היית מעריך…

בהתחשב בשתי העובדות הללו מה לדעתך ההסתברות ש…"

3)        ניתוח רגישות סובייקטיבי – SSA – SUBJECTIVE SENSITIVEITY ANALYSIS.

לפני הצגת הבעיה המקורית, נדרש הנבדק לשפוט הסתברויות של אותה בעיה עם הצגת ערכים אלטרנטיביים לפריט שנוטה להיזנח. כלומר, הנבדק ימקד את תשומת ליבו בשיעור הבסיסי הנזנח ע"י כך ששינוי ערכי הפריט נותן לו להבין שלשינוי יש השפעה על ערכי התשובה. לדוגמה שינוי שיעור המוניות הבסיסי בכמה בעיות בפורמט דומה.

4)        ניתוח רגישות סובייקטיבי מאוזן – BALANCED SSA.

הכלת שיטת ה-SSA על כל פריט מידע בנפרד, לפני הדרישה לשיפוט מסכם. כלומר, גם על פריטים שנזנחים וגם על פריטים שאינם נזנחים. לדוגמה שינוי של שיעור המוניות בכמה בעיות ושינוי של מהימנות העד בכמה בעיות.

בניסוי המחקר, השתמשו בכל ששת הבעיות בהצלבה עם ארבעת שיטות המיקוד ובחנו את השיפור הנורמטיבי של הנבדקים.

ניסוי 1:

גירוי 1: מונית בסיסית/80.

גירוי 2: בעיית המוניות האחרת (שינוי של בעיית המוניות הבסיסית).

שיטת מיקוד: SSA.

ציפיות – השערות:

אם SSA משפר הבנה של נבדקים לעקרונות היסק, נצפה לשיפור (התייחסות למידע בסיסי שנזנח) בבעיות בהן שעור בסיס נטה להיזנח כמו בבעיית מונית בסיסית80/. כמו כן, נצפה לחוסר התייחסות לשיעור בסיס בבעיות בהן השיעור הבסיס אינו רלבנטי ויש להזניחו: לדוגמה בבעיית המוניות האחרת:

מכאן: בבעיית מונית בסיסית80/       נצפה לשיפור לכיוון הנורמטיבי (התייחסות למידע שנזנח).

בבעיית מוניות שונה         לא נצפה לשינוי שכן הנבדקים לא התייחסו בעבר למידע שממילא לא היה רלבנטי.

אם SSA משפיע מכנית, (משפר שימוש), אזי יופחת הביצוע בבעיות בהן צריך להיזנח שיעור בסיס-  נבדקים יתייחסו אל מידע זה במקום שהיה צריך להיזנח.

בשני המקרים SSA גרם לנבדק להתייחס לשיעורים בסיסיים ולשנות את תשובתו בהתאם להם: בבעיית מונית בסיסית80/ , השינוי היה במקומו ואכן היה צורך להתייחס לשיערו בסיס ולמידה שנזנח.

לעומת זאת, בבעיית מונית שונה, לא היה כל מקום להתייחס למידע שאינו רלוונטי.

ניסוי 2:

בחן טכניקה הנקראת ניתוח בידוד (I.A: – Isolation analysis)

נעשה שימוש בבעיות הבאות: מונית בסיסית 80/ , מונית שונה בעיה מספרית לבעיית החולמים. ניתנו 3 שאלות: שתי השאלות הראשונות מהוות פריט מידע בבידוד והשאלה השלישית כוללת את שתי השאלות.

כמו SSA, I.S מצליח למשוך את תשומת ליבם של הנחקרים לפרטים מסוימים, כאשר שני פרטי המידע היו רלוונטים I.A שיפר את הביצוע כאשר הם לא היו רלוונטים והוא לא שיפר. גם כאן I.A לא יצר תוספת הבנה ולא עורר הבנה נסתרת ביחס לשיעורים הבסיסיים לבעיות אלו. משמעות הביצוע הנמוך כאן עשויה לאמר שנחקרים מוסחים ע"י פריט מידע נוסף למרות שהם מתבקשים להתעלם ממנו.

ניסוי 3:

בניסוי זה הופעלו שתי טכניקות מיקוד נוספות:

1)        המיקוד המינימלי (M.F:-Minimal Focusing)

2)        B.SSA:-Balanced SSA

במיקוד המינימלי נעשה שימוש בבעיית המונית בסיסית80/ , מונית שונה ובעיית חולמים מיספרית השינוי היחיד כאן היה שהשאלה היחידה הוקדמה ע"י (במקרה של המונית הבסיסית80/), "בהתחשב בשני היחסים של המוניות הירוקות והכחולות בעיר, ומהימנות העד, מה ההיסתברות שהמונית המעורבת בתאונה היתה ירוקה?"

הבעיות האחרות נוסחו בצורה זהה.

ב-B.SSA נעשה שימוש רק בבעיית המונית הבסיסית80/ נעשה שימוש בשני סדרי הצגה שונים באחד מהימנות העד השתנתה ראשונה, בשני השיעור הבסיסי השתנה ראשון.

תוצאות:

ב-B.SSA הסדר לא שינה דבר.

אפשר לראות שאפילו ההתערבות המתונה M.F הצליחה להסיט את התשובות מהתשובות הסטנדרטיות. מניפולציה מינימלית זו היתה באופן גס אפקטיבית כמו הטכניקות הנעלות יותר – לעתים עוזרת ולעתים מפריעה.

בכל הבעיות, ובכל שיטות המיקוד, הממצאים היו זהים לזה שבניסוי הראשון (משמע, ממצאים שמורים על כך שטכניקת מיקוד ממקדת תשומת לב לשיעור בסיס בין אם הוא רלבנטי ובין אם לאו).

דיון

אנו עדים להשפעה דומה של 4 טכניקות בסוגי הבעיות השונות. התוצאות נותנות בסיס חלש לייחוס השינויים בתשובות להבנה מ3- סיבות עיקריות:

1)        אמנם בתשובות התייחסו לשיעורים בסיסיים, אולם בחלק מהבעיות הדבר תאם את התשובה הנורמטיבית והועיל ובחלק התרחק ממנה כלומר, הזיק.

2)        גם כשהשיפורים היו בכיוון נורמטיבי, הם עדיין לא היו מושלמים והיה פער בינם לבין הביצוע האופטימלי.

3)        אותו שינוי פורמט בתשובות, נעשה לגבי מבנים שונים של בעיות באיז'ייניות מול לא באיז'ייניות.

מסקנה

טכניקות מיקוד לא משפרות הבנה של נבדקים לגבי תפקיד השיעור הבסיסי אלא מעודדות שימוש בכל המידע המוצג. כלומר, השיפוט הוא טכני ונקודתי בלבד. מכאן אנו מסיקים שאין תיקונים מהירים לטעות שיעור הבסיס (וטעויות היסק אחרות) ע"י מהלכים מכניים פשוטים שיבנו במהירות הבנה בד בבד עם שיפור הביצוע.

המאמר בכללי מאפיין שני סוגי טעויות – התעלמות ממידע רלוונטי ושמוש במידע לא רלוונטי.

תשומת לב  רבה בתחום מושקעת בהטיות מהסוג הראשון – התעלמות משיעור בסיס, מסטטיסטיקות וכדו'.. אך שימו לב בהרבה מההטיות אנו פשוט משתמשים במידע שאינו רלוונטי – מתאם מדומה, היריסטיקות, עלות שקועה, מיסגור ועוד…

אם ניזכר למשל בלימודי המתמטיקה המעצבים את היכולת הלוגית שלנו ברוב השאלות הפתרונות מחייבים שמוש בכל נתוני השאלה, אנו מתרגלים לכך ומתקשים לוותר על מידע קיים.

בחיים המידע לא מגיע עם תוויות של רלוונטיות, אחת המשימות העיקריות של שיפוט באי וודאות היא מיון של מידע והדבקה נכונה של תוויות רלוונטיות, ויש לחנך ולאמן יותר למשימה זו.

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

Responses

  1. שלום רב, תודה רבה על הסיכומים
    רציתי לשאול אם יש לך את הדף 100 המושגים בפתוחה כשהוא מלא, ואם כן אם תוכל בבקשה לשלוח לי אותו ל digmi708@gmail.com
    תודה רבה


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: