פורסם על ידי: or100 | מאי 30, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 5: מאמר עידכון 2 – The Endowment Effect, Loss Aversion, and Status Quo Bias

מאמר עדכון 2: "The Endowment Effect, Loss Aversion, and Status Quo Bias"

רקע כללי

  • המאמר הנ"ל מהווה פרק בספר:
  • Thaler, R. H. (1994). The Winner's Curse: Paradoxes and Anomalies of Economic Life, pp. 63-78.
  • חשוב לציין כי להבדיל מיתר כותבי המאמרים בקורס אשר החלו את דרכם בתחום הפסיכולוגיה, Thaler הוא פרופסור לכלכלה .
  • הספר מתאר מגוון של פרדוקסים ואנומליות בחיים הכלכליים והוא מומלץ למי שיתעניין בהמשך הלימודים או החיים בנושאים של "פסיכולוגיה כלכלית".

  • הפרק הנוכחי נכתב בשיתוף עם D. Kahneman & L. Knetsch ומציג שתי תופעות אשר הן חדשות
  • אפקט הבעלות (Endowment Effect)
  • והטיית הסטאטוס-קוו (Status Quo Bias).
  • שתי התופעות מתארות את הנטייה של אנשים להערכת-יתר של חפצים או מצבים הנמצאים ברשותם, והקושי הרב המלווה בוויתור עליהם.
  • התופעות מוסברות ומקושרות ל"תיאוריית הפרוספקט" אותה למדנו במאמר עדכון  1  ובפרט לתופעת שנאת ההפסד (Loss Aversion).
  • למעשה שתי תופעות אילו הן מהישומים הידועים של תיאורית הפרספקט.

  • הפרק בנוי כמאמר סקירה,
  • הוא מציג מערך מרשים של ניסויים אמפיריים שתומכים ומעמיקים את כל אחת משלושת התופעות.

  • על-מנת להקל עליכם את קריאת הפרק יש בסוף השיעור  מילון המכיל תרגום של מספר מושגי מפתח כלכליים ומילים קשות בהם משתמש הכותב לאורך הפרק,
  • מילים אלו מופיעות בדף נפרד ואתם יכולים להוסיף להן הגדרות ומילים נוספות משלכם.
  • בהמשך השיעור יש סיכום של ניסויים נבחרים מהמאמר (כמעט כולם), וכן הסבר חלקים הנראים לנו קשים לקריאה.


מטרת המאמר

א)

  • הצגה של פרדוקסים  ואנומליות כלכליות שמקורן בשתי תופעות
  • אפקט הבעלות
  • הטיית הסטטוס קוו

ב)

  • הדגמה והסבר של תופעות תוך כדי קישורן לתופעת שינאת הפסד

דוגמא מקדימה של המאמר

  • הפרק מתחיל בדוגמא "חובב היין":
  • למרות שמחירו של היין, שקנה בעבר, עלה פי 20
  • הוא ממשיך לשתות ממנו לעיתים,
  • ומסרב  מחד למכור את הבקבוק במחיר המוצע (המחיר המוערך של הבקבוק במכירה פומבית)
  • ומאידך, לקנות בקבוק זהה במחיר זה.

הדוגמא היומיומית הזו נוגעת בשלושת התופעות העיקריות בהן דן המאמר:

1) מבוא – שלושת התופעות בהם דן המאמר

1) Endowment Effect אפקט הבעלות (ניסוי 1,2,34)

  • באופן כללי אפקט הבעלות מתאר עליה בערכם הסובייקטיבי של חפצים הנמצאים בבעלות הפרט

  • הגדרה
  • בני אדם מעלים באופן סובייקטיבי את ערכם של חפצים שברשותם
  • בן אם הם השיגו אותם מרצונם החופשי
  • ובם אם הם ניתנו להם בצורה מקרית ללא כל מאמץ ורצון מצידם
  • במילים אחרות
  • בני אדם דורשים לעתים קרובות הרבה יותר בשביל לוותר על חפצים שברשותם מאשר הם יהיו מוכנים לשלם בשביל להשיג אותם
  • הם מעלים את הערך של המוצרים במיוחד כאשר הם מתבקשים להעריך את מחיר המכירה של אותם המוצרים (כלומר שהם הולכים לאבד אותם).

  • פירוט נוסף
  • הדבר מוביל לכך כי אנשים דורשים יותר כדי לתת אובייקט שנמצא ברשותם מאשר היו מוכנים לשלם עבור אותו אובייקט
  • בדוגמא: "חובב היין" דורש יותר מ- 200$, ולא מוכן לקנות עבור סכום זה.

  • האפקט תורגם על ידי המורה בכיתה ל- "אפקט הבעלות" וזאת על מנת להדגיש את הערך המוסף שהפרט מקנה לחפץ כאשר הוא בבעלותו.

  • חשוב לציין שאחד השימושים של המילה endowment בכלכלה הוא "הקצאה".
  • הקצאה היא מילה  חשובה שכן היא מדגישה שאנשים מעלים גם בערכם של חפצים שהוקצו להם בניסוי בצורה מקרית, ולא רק בערכם של חפצים שהם פעלו מרצון חפשי להשיגם.

  • המורה הדגים את התופעה בכיתה
  • הוא לקח שעון ממישהו וביקש ממנו להאריך את השווי שלו וגם ביקש מאחרים בכיתה להאריך את השווי שלו
  • התופעה שקרתה גם בדוגמא זאת:
  • המחיר הממוצע שמציעים הקונים הוא בערך חצי ממה שהמוכר רוצה.

2) Status Quo bias הטיית הסטטוס קוו (ניסוי 5)

  • באופן כללי:
  • הטיית הסטטוס קוו מתארת העדפה להישאר במצב העניינים הנוכחי.

  • הגדרה
  • בני אדם מעדיפים להשאיר מצב ענינים כמו שהוא
  • משום שהם עושים
  • הערכת יתר לחסרונות הנובעים מן השינוי
  • והערכת חסר ליתרונות הנובעים ממנו
  • פירוט
  • הטיית ה"סטאטוס קוו" מציעה כי הבסיס לשימור המצב הקיים ואי נקיטת צעדים לשינוי נובעת מהערכת יתר של ההפסד בגין שינוי המצב.
  • בדוגמת  "חובב היין" אפקט זה ימנע ממנו למכור את הבקבוק שברשותו, וכן לקנות בקבוק חדש.

  • כפי שיתברר בהמשך המאמר,  אפקט ה"סטאטוס קוו" פועל גם כשנכפה על הפרט לבצע שינוי.
  • במקרה שניכפה עליו לבצע שינוי האפקט יבוא לידי ביטוי בבחירה בין השינויים המוצעים:
  • הפרט  יבחר את השינוי המכיל מינימום  הפסדים ביחס למצב העכשווי.
    • בשינאת הפסד מדובר על כך שהתועלת הסובייקטיבית מהשגה או רכישה של חפץ כלשהו נמוכה מחוסר התועלת או מהכאב הנגרם מוויתור או מכירה על אותו חפץ.

3) Loss aversion שינאת הפסד

  • הגדרה:
  • זוהי הטיה שמראה שויתור על חפץ הוא קשה יותר מאשר התועלת המקושרת עם ההשגה שלה.
  • (אנשים מגיבים על הפסדים יותר מאשר הם מגיבים על רווחים)

  • על תופעת שנאת הפסד דיברנו בהרחבה במאמר עדכון 1:
  • ראינו שתופעה זו מושרשת חזק במערך ההעדפות של הפרט.
  • בתיאוריית הפרוספקט מבוטאת תופעה זו בפונקצית הערך, בה השיפוע של  הפונקציה בתוצאות המקוטלגות כהפסדים  תלול יותר בצורה משמעותית מהשיפוע של הפונקציה בתוצאות המקוטלגות כרווחים.

2) ניסויים ב אפקט הבעלות The endowment effect

ניסוי 1 – כרטיס תמורת כסף

תיאור ניסוי

  • זוהי הדגמה קלאסית של הניסוי  במעבדה (Knetsch & Sinden, 1984):

  • משתתפים הוקצו מקרית ל 2 קבוצות

  • קבוצת נבדקים אחת מקבלת כרטיס הגרלה כולשהו (שערכו בערך 2$)
  • קבוצת נבדקים אחרת קיבלה שטר של 2$

  • המשתתפים קיבלו ואת הזכות לבצע סחר חליפין: כרטיס הגרלה תמורת 2$, או להיפך.

ניבוי התיאוריה הכלכלית- תוצאות מצופות

  • ניבוי התיאוריה הכללית הקשיחה היתה מנבאת במצב כזה שיהיה סחר חליפין ו:
  • אם הערך של כרטיס הוא מעל 2$ אלה שקיבלו כסף אמורים להחליף,
  • אם הערך של כרטיס מתחת ל- 2$ אלה שקיבלו כרטיס אמורים להחליף,
  • ואם הערך של כרטיס הוא אכן 2$ אז לא ירצו להחליף.
  • יש לזכור שהכרטיסים חולקו מקרית,
  • ולכן היינו מצפים שלפחות חצי מבעלי הכרטיסים או בעלי הכסף ירצו להחליף.

הקצאה מקרית

  • כלומר בגלל שהיתה הקצאה מקרית- התוצאות המצופות הן ציפיה לתוחלת החלפות שווה.

תוצאות

  • בפועל מעט מאוד נבדקים רצו להחליף את המתנה שקיבלו.
  • למרות ההקצאה המקרית של הנבדקים לתנאי הניסוי
  • היו מעט מאוד החלפות:
  • כל קבוצה נטתה לשמור על מה שהיא קיבלה.

הסבר על פי החוקרים

  • ניסוי זה הצביע על תופעת אפקט הבעלות/פיקדון/ קניין endowment effect

  • על פי החוקרים זוהי הדגמה של  "אפקט בעלות"
  • הנבדקים שקיבלו כרטיסים "התאהבו" בהם, והעריכו אותם יותר מהנבדקים שקיבלו כסף.
  • אחת הביקורות של כלכלנים לניסויים מעין אלו היתה כי האפקט מדגים פער הקיים בהרגלי הצריכה של נבדקים בין הנכונות לשלם עבור מוצר (WTP -Willingness to pay) לבין המחיר המינימלי בו  היו מוכנים למכור את המוצר (WTA -Willingness to accept) .
  • כלומר כלכלנים טענו שלא מדובר בשוק אמיתי
  • בשוק אמתי יש הצע ביקוש, משא ומתן, שיווי משקל
  • בכל מקרה, לפי הכלכלנים שהציעו הסבר זה, הפער נעלם בתנאי שוק המאפשרים לפרטים למידה.

ביקורות

במילים אחרות

  • בתנאי שוק אמיתיים, בו שולטים חוקי היצע וביקוש, אפקט הבעלות מתבטלת היות ואנשים פועלים לפי חוקים אלה.

ניסוי 2 – למעשה המשך (תשובה) לניסוי 1

מטרת מחקרי ההמשך תגובה לביקורת

  • Khaneman, Knetsh & Thaler (1990) ביצעו סידרה של ניסויים כדי לבחון את ההשערה כי
  • סימולציית שוק המאפשרת למשתתפים למידה תעלים או תפחית  את אפקט הבעלות-Endowment Effect.
  • ניסוי זה כולל שלושה חלקים
  • חלק א'- שוק האסימונים
  • חלק ב' – שוק הספלים
  • חלק ג'-שוק הספלים עם שלוש קבוצות (תוספת של קבוצת ה"בוחרים")

מבט ציפור על שלושת החלקים של  ניסוי 2

שלושת חלקים לניסויי2

מהלך שלושת הניסויים באופן כללי

  • באופן כללי שיטת הניסוי בכל שלושת התנאים כוללת מוכרים וקונים
  • סבבי שוק בהם
  • מוכרים
  • חלק מהנבדקים (חלוקה מקרית) מקבלים את הסחורה (אסימונים, ספלי קפה, עטים(בניסוי 3)) – והם נחשבים ל"מוכרים",
  • קונים
  • חלק אחר מהנבדקים מקבלים כסף מזומן – והם נחשבים ל"קונים".

  • בוחרים
  • (בניסוי ג' יש קבוצה נוספת של "בוחרים)

  • התהליך בכל סבב שוק וקביעת מחיר שיווי המשקל
  • הקונים רושמים את המחיר המקסימלי שאותו היו מוכנים לשלם עבור הסחורה ((WTP – Willingness to Pay
  • ולעומת זאת המוכרים רושמים את המחיר המינימלי עבורו היו מוכנים למכור את הסחורה ( WTA – Willingness to Accept).

  • לאחר כל סבב אוספים הנסיינים את תשובות שתי הקבוצות ומכריזים  על מחיר שווי המשקל של השוק Market – Clearing Price) The),
  • זהו המחיר שמתקבל כנקודת החיתוך של עקומת הביקוש וההיצע (ראה מיקרו כלכלה).

  • מחיר שווי המשקל מאפשר בעצם לקונים ולמוכרים לקבל משוב לגבי הצעותיהם ולתקנם בעזרת השוק ( במילים אחרות, בעזרת מחיר שווי המשקל אמורה להתבצע הלמידה שעשויה להרוס את "אפקט הבעלות").

  • בנוסף,  חלק מהעסקאות שהוצעו יוצא אל הפועל על פי חוק שנקבע מראש, זאת על מנת להקנות לנבדקים תחושה של שוק אמיתי.

ניבוי התיאוריה הכלכלית באופן כללי

  • עקב ההקצאה המקרית לתנאי הקונים והמוכרים התיאוריה הכלכלית מנבאת כי לאחר מספר סבבים השווקים "יתנקו" -כלומר ההיצע ישתווה לביקוש ,

  • וכמות העסקאות בשוק תהיה לפי המצופה מהמודל הכלכלי (במקרה זה 50% מהעסקאות האפשריות).

התוצאות באופן כללי

  • התוצאות שהתקבלו מצביעות על הבדל ניכר בין שוק האסימונים ושני השווקים האחרים אשר עסקו כאמור בסחורות ממשיות.
  • בשוק האסימונים אין הבדל בין המחיר החציוני  של הקונים והמוכרים, וכמות העסקאות הפוטנציאליות שווה לכמות העסקאות הצפויה.
  • תוצאה זו מלמדת כי לנבדקים אין קושי בהבנת המניפולציה ובשימוש יעיל במנגנוני שוק.

לעומת זאת,

  • בשני השווקים האחרים, הן עבור ספלי הקפה והן עבור העטים (בניסוי 3),
  • המחיר החציוני  של המוכרים, גבוה פי 2 מהמחיר החציוני שהקונים מציעים,
  • וכמות העסקאות הפוטנציאליות בכל אחד מהשלבים היא נמוכה בהרבה מכמות העסקאות הצפויות על פי התיאוריה הכלכלית.

חוזק אפקט הבעלות
  • תוצאה זו מלמדת על החוזק של אפקט הבעלות ו"עמידותו" אל מול מנגנוני השוק,
  • שכן לא נמצאה  כל עדות לעלייה במספר העסקאות מסבב לסבב, ולצמצום הפער בין מחירי המוכרים למחירי הקונים.

פירוט של ניסוי 2 חלק א': אסימונים

מטרת חלק א' באופן כללי

  • התנאי הראשון (אסימונים)  מהווה מעין תנאי ביקורת:
  • במקום להשתמש בסחורה ממשית  אשר מעוררת  תחושת בעלות השתמשו החוקרים בשוק  של אסימונים (induced value tokens) אשר ערכם נקבע שרירותית עבור כל משתתף.
  • קבוצת נבדקים הוקצתה מקרית ל 2  קבוצות

מהלך הניסוי

1) קבוצת מוכרים

  • קבוצה זאת קיבלה אסימונים
  • נאמר להם כמה שווה כל אסימון
  • הנבדקים התבקשו לרשום את המחיר המינימלי בעבורו היא מוכנה למכור את האסימונים

2) קבוצת קונים

  • קבוצת הקונים נותנת הצעות מחיר עבור האסימונים
  • הנבדקים מתבקשים לרשום את המחיר המקסימלי בעבורו היא מוכנה לקנות את האסימונים

  • לאחר כל סבב שוק, חושבה נקודת שיווי המשקל

ניבוי התיאוריה הכלכלית (כתבתי קודם לכן)

  • עקב ההקצאה המקרית לתנאי הקונים והמוכרים התיאוריה הכלכלית מנבאת כי לאחר מספר סבבים השווקים "יתנקו" -כלומר ההיצע ישתווה לביקוש ,

  • וכמות העסקאות בשוק תהיה לפי המצופה מהמודל הכלכלי (במקרה זה 50% מהעסקאות האפשריות).

תוצאות הניסוי

  • לאחר כל סבב, המוכרים תיקנו את ההצעות שלהם
  • ולאחר 4 סבבי שוק, המחיר החציוני ב 2 הקבוצות היה זהה

מסקנת ניסוי 2 חלק א

  • התוצאה זו מלמדת כי לנבדקים אין קושי בהבנת המניפולציה ובשימוש יעיל במנגנוני שוק.

פירוט של ניסוי 2 חלק ב': ספלים

מהלך הניסוי

  • בניסוי זה קיבלו המוכרים ספלים במקום אסימונים,
  • פעם נוספת נעשו סביבי שוק כמו בניסוי האסימונים (סבבים וכד')

תוצאות הניסוי

  • לאחר 4 סבבי שוק המחיר החציוני שדרשו המוכרים היה יותר מפי 2 מהמחיר החציוני שדרשו הקונים
  • לא נצפה שינוי בהצעות המוכרים מסבב לסבב, ולכן המסחר נתקע
  • (וכן גם כמות העסקאות הפוטנציאליות בכל אחד מהשלבים היא נמוכה בהרבה מכמות העסקאות הצפויות על פי התיאוריה הכלכלית).

מסקנה

  • התנהגות המוכרים נובעת מאפקט בעלות.
  • מרגע שאדם מקבל קניין לידו, הוא עושה לו הערכת יתר.

הסבר נוסף ודוגמא של המורה
  • בעלי הספלים מפחדים להפסיד משהו שיש להם-
  • הם בוחנים את הדברים במשקפים (במונחים) של הפסד
  • אלא שאין להם ספלים מראש אז זה לא נורא בשבליהם שלא יהיה להם מאג, כי הוא לא היה להם מלכתחילה

  • דוגמא מחיי היום יום
  • נותנים לאנשים מנוי לשנה עם אפשרות לצאת לאחר חודש
  • אולם אנשים לא יוצאים אחרי חודש מכיוון שיש להם משהו ביד (את המינוי) וחוששים לוותר עליו

פירוט ניסוי 2 חלק ג': בעלות או קמצנות

מטרת חלק ג' של הניסוי

באופן כללי

  • ניסוי נוסף איפשר לחוקרים לבדוק
  • האם כמות העסקאות הנמוכה נובעת מסירוב למכירה
  • או האם כמות העיסקות הנמוכה נובעת מסירוב לקניה.

  • או במילים אחרות
  • האם אפקט הבעלות נובע מאפקט של המוכרים
  • האם אפקט הבעלות נובע בגלל שהקונים "קמצנים"

הסבר שלילת ההסבר החליפי – הרעיון של ניסוי ג'

  • אחד ההסברים האלטרנטיביים לאפקט הבעלות הוא העובדה שאנשים פשוט אינם אוהבים להיפרד מכסף שברשותם.
  • התוספת של הניסוי החדש המערב קבוצה שלישית מאפשרת לנטרל הסבר זה,

  • הרעיון הוא שקבוצת הבוחרים  היא באותו מצב אובייקטיבי  כמו קבוצת המוכרים אשר צריכה לבחור בין ספל קפה לכסף, ומה שמבדיל ביניהן זה רק הבעלות על הספל
  • (לעומתן, קבוצת הקונים צריכה לשלם כסף שיש ברשותה וזה מערב אפקט מתחרה של פרידה מכסף שבבעלותך).

  • כלומר בשביל לדעת ממה נובעות התוצאות של חלק ב' של הניסוי, יש ליצור קבוצה שלישית שמכונה בוחרים.

  • אם המחיר שיעריכו הבוחרים יהיה דומה למחיר של המוכרים אז יתברר שהקונים "קמצנים"
  • אם המחיר שיעריכו הבוחרים יהיה דומה למחיר של הקונים אז יתברר שהמורים מעריכים יתר את הספלים שברשותם (זה אכן מה שקרה)

  • (התוצאות שהתקבלו בחלק ב' של הניסוי יכולות להגרם מ:
  • העובדה שהמוכרים עושים הערכת יתר לחפצים שנמצאים ברשותם (כי לא רוצים להפרד מהם וכד')  – אפקט הבעלות (חלק ג' של הניסוי מוכיח זאת)
  • הקונים לא מוכנים לוותר על הכסף שבידם (קמצנות)
  • שילוב בין השניים. (מעט מאוד נוטה לאפקט הבעלות)
  • )

סיכום הסיבה לקיומה של קבוצת הבוחרים
  • שיפוט של קבוצת הבוחרים יכול להיות ריאלי יותר היות
  • ומצד אחד אין להם ספל לוותר עליו
  • ומצד שני אין להם כסף לוותר עליו,
  • ולכן הבחירה שלהם משוחררת משנאת הפסד.

קבוצות הניסוי

  • בניסוי הוקצו 77 סטודנטים לשלושה תנאים .

1) קבוצת מוכרים (ספלים)

  • נאמר להם:  "סמן על סקאלה של 1-10 איזה סכום אתה מוכן לקבל בכדי לתת את הספל שברשותך"

פירוט

  • קבוצה ראשונה כונתה "המוכרים",
  • חברי הקבוצה קיבלו ספל קפה והתבקשו לדרג מ- 0.25$ ל- 9.25$ את המחיר אותו היו מוכנים לקבל עבור מכירת הספל.

2) קבוצת קונים (כסף)

  • נאמר להם :  "סמן על סקאלה של 1-10 איזה סכום אתה מוכן ל,ת בכדי שהספל יהיה ברשותך"

פירוט

  • קבוצה שניה, "הקונים" התבקשה לדרג על סולם את המחיר שהיתה מוכנה לשלם עבור הספל,

3) קבוצת בוחרים (כלום)

  • נאמר להם :  "סמן על סקאלה של 1-10 את הערך שבו אתה אדיש בין ספר לכסף

פירוט

  • קבוצה שלישית "הבוחרים" התבקשה להחליט עבור כל סכום האם היתה מעדיפה את הספל או את סכום הכסף.

גרף תוצאות הניסוי

תוצאות ומסקנות

  • ניתן לראות מהגרף
  • שקבוצת הבוחרים מסכימה לתת את הספל תמורת ערך נמוך יותר מזה שנקבו המוכרים
  • וכן קבוצת הבוחרים לא מציע סכום כסף גבוה יותר עבור קנייתו

  • פירוט
  • התוצאות הראו כי המחיר החציוני שציינו ה"בוחרים" (3.12$) היו קרוב יותר למחיר שנקבו ה"קונים" (2.87$) מאשר למחיר שנקבו ה"מוכרים" (7.12$).

  • תוצאה זו מציעה כי מספר העסקאות הנמוך נובע בעיקר מסירוב של המוכרים להיפרד מרכושם, ולא מסירוב של הקונים להיפרד מכספם.

  • כלומר הפער בין הצעות הקונים (willing to pay) והצעות המוכרים (willing to accept ) הוא תוצר של הערך הסובייקטיבי הנוסף שהאדם נותן לקניין המצוי ברשותו- שזה למעשה אפקט הבעלות.

מונחים שהמורה אמר שצרך ללמוד למבחן (יש ללמוד את המונחים באנגלית)

  • WTP -Willingness to Pay – הנכונות לשלם (הסכום המקסימלי שהקונה מוכן לשלם).
  • הצעות הקונים – willing to pay
  • כמה אני מוכן לשלם עבור החפץ

  • WTP WTA -Willingness to Accept – הנכונות לקבל (הסכום המינימלי שהמוכר מוכן למכור).
  • WTA והצעות המוכרים  (willing to accept )
  • כמה (כסף) אני מוכן לקבל בשביל להפרד מהחפץ שבידי.

התוצאות באופן כללי (כתבתי קודם)

  • התוצאות שהתקבלו מצביעות על הבדל ניכר בין שוק האסימונים ושני השווקים האחרים אשר עסקו כאמור בסחורות ממשיות.
  • בשוק האסימונים אין הבדל בין המחיר החציוני  של הקונים והמוכרים, וכמות העסקאות הפוטנציאליות שווה לכמות העסקאות הצפויה.
  • תוצאה זו מלמדת כי לנבדקים אין קושי בהבנת המניפולציה ובשימוש יעיל במנגנוני שוק.

לעומת זאת,

  • בשני השווקים האחרים, הן עבור ספלי הקפה והן עבור העטים (ניסוי 3)
  • המחיר החציוני  של המוכרים, גבוה פי 2 מהמחיר החציוני שהקונים מציעים,
  • וכמות העסקאות הפוטנציאליות בכל אחד מהשלבים היא נמוכה בהרבה מכמות העסקאות הצפויות על פי התיאוריה הכלכלית.

פירוש התוצאות באופן כללי (כתבתי קודם)

  • תוצאה זו מלמדת על החוזק של אפקט הבעלות ו"עמידותו" אל מול מנגנוני השוק,
  • שכן לא נמצאה  כל עדות לעלייה במספר העסקאות מסבב לסבב, ולצמצום הפער בין מחירי המוכרים למחירי הקונים.

3) ניסוי 3- מפגש בין עקומות אדישות – עטים

חיתוך של עקומות אדישות- טענה כללית שנובעת מהניסויים הקודמים

  • הטענה
  • אפקט הבעלות מעמיד בבעיה הנחות בדבר אדישות
  • וזאת מכיוון שהיא משתנה בכיוון שבו מתנצל המסחר:
  • מצב של קניין תמורת כסף הוא שונה ממצב של כסף תמורת קניין.

מהלך הניסוי

  • נבדקים הוקצו  מקרית ל 2 קבוצות

1) קבוצת עטים תמורת כסף (מוכרים):

  • קבוצה אחת קיבלה 5 עטים (M for P)
  • חברי הקבוצה נשאלו תמורת איזה סכום הם יהיו אדישים בין כסף לעתים ברשותם
  • הם קיבלו שורה של הצעות. למשל:

–          האם היית מוכן לתת את אחד העטים עבור: 1$, 2$ וכו'.

2) קבוצת כסף תמורת עטים (קונים)

  • קבוצה זאת קיבלה 4.5$
  • חברי הקבוצה נשאלו תמורת כמה עטים הם יהיו אדישים בין עטים לכסף שברשותם
  • הם קיבלו שורה של הצעות. למשל

–          האם היית מוכן לתת את הכסף שלך תמורת עט 1, שני עטים וכד'

  • לכל נבדק צויר גרף אדישות
  • כלומר חיבור הנקודות בהן היה אדיש בין סכום כסף  שיהיה ברשותו למספר עטים.

תוצאות

האיור הנ"ל מראה  את עקומות האדישות הממוצעות (מעבר לנבדקים) לשתי הקבוצות.

ניתוח התוצאות (הגרף)
  • הקבוצה שקיבלה את העטים (M for P) מתחילה מ- 5  עטים ו- 0$.
  • הקבוצה שקיבלה את הכסף  (P for M)  מתחילה מ- 4.5 $ ו- 0 עטים.

  • כפי שניתן לראות בגרף קבוצת ה"עטים" מוכנה לוותר על כל העטים כולם תמורת הרבה כסף (ב- 10$ עדיין נשארים עם עט אחד ביד)
  • לעומתם קבוצת ה"קונים" מוכנה לוותר על דולר אחד בלבד תמורת יותר מ- 10 עטים.
  • העקומות מצביעות על כך שישנו פער גדול מאוד בין הערכות המוכרים להערכות הקונים
סיכום התוצאות

א)      הקונים מוכנים לשלם על כל עט 20 סנט

ב)      המוכרים מוכנים לקבל על כל עט כ 2$

בהתאם לניבוי "אפקט הבעלות"
  • כלומר בהתאם לניבוי של "אפקט הבעלות" העטים היו שווים הרבה יותר כסף לאלה שקיבלו בתחילה עטים.
  • עובדה זו גורמת לחיתוך בין עקומות האדישות של שתי הקבוצות המנוגד לאחת האקסיומות הבסיסיות במיקרו-כלכלה לפיה עקומות אדישות לא יכולות לעולם להיחתך
  • שכן אז הן מפרות את אקסיומת הטרנזיטיביות. (ניתן להראות זאת על גבי הגרף).

מסקנה

  • מרגע שהאדם מקבל לידיו קניין מסוים הוא מעלה את מחירו בצורה לא פרופורציונלית לערכו בשוק
  • ולכן אם אדם מוכן לשלם 1$ תמורת 5 עטים
  • אזי המסקנה ההפוכה:
  • שהוא יהיה מוכן לקבל 1$ תמורת 5 עטים
  • איננה בהכרח נכונה

ניסוי 4- ממה נובע אפקט הבעלות – בחירת מתנות

הסבר מה יוצר את אפקט הבעלות

מה יצר את אפקט הבעלות? האם נבדקים שקיבלו מתנה אוטומטית מעלים את הערך שלה?

  • נשאלת השאלה מה יצר את אפקט הבעלות בניסוי הקודם
  • קרי מה יצר את שתי נקודת ההתיחסות השונות בין המוכרים לקונים

הסבר 1
  • אנשים אוהבים חפצים שברשותם מעצם היותם שלהם (כלומר מעריכים אותם יותר מאשר אחרים מעריכים אותם)
  • ולכן הם לא רוצים לוותר עליהם
  • אנשים שונאים את תחושת הכאב הכרוכה בויתור על חפץ כולשהו הנמצא ברשותם
  • גם אם הם אדישים כלפיו.
  • (הסבר שמחזק את ההסברים בדבר שינאת ההפסד)
הסבר 2- זהו ההסבר המועדף על החוקרים

על הניסוי באופן כללי

  • בניסוי שערכו כהנמן ולוונסטיין (1991) הם חילקו לחלק מהנבדקים עטים ולאחר מכן התבקשו להעריך את הערך של 6 מתנות פוטנציאליות שישמשו בניסויים הבאים.
  • לאחר מכן התבקשו לבחור בין עט לחבילות שוקולד.
  • התוצאות הראו כי התקבל "אפקט בעלות" בבחירה
  • אך "אפקט הבעלות " לא התקבל כאשר הנבדקים היו צריכים להעריך את המתנות הנוספות.
  • לדעת החוקרים ניסוי זה מציע כי האפקט העיקרי של בעלות אינו נובע מהרצון להאדיר את הדברים שברשותי, אלא מהכאב לאבד אותם –
  • במילים אחרות אנחנו רואים פעם נוספת כי כל ההסברים מובילים לשנאת הפסד.

הנקודה העיקרית של הניסוי

  • הסתירה
  • בין ההעדפה של החפץ "על הנייר" (מעדיף שוקולד על עט)
  • לעומת ההעדפה של החפץ כאשר הנבדק נדרש פתאום לוותר עליו (לא מעדיף שוקולד על עט).
  • מעידה על כך  שאפקט הבעלות נובע משנאת הפסד

פירוט מהלך הניסוי

מהלך הניסוי

שלב א'
  • קבוצה אחת קיבלה עטים
  • קבוצה שנייה קיבלה שובר לרכישת מתנה מסויימת

שלב ב'
  • שתי הקבוצות נתבקשו לדרג את האטרקטיביות של 6 פירטי פרס שונים
  • ביניהם שוקולד ועט

תוצאות שלב ב'
  • שלב ב' של הניסוי הראה ש 2 הקבוצות דרגו את השוקולד כאטרקטיבי יותר בתור פרס
  • שתי הקבוצות יכלו לבחור להחליף את מה שברשותם
  • ההצעות היו עט או חבילת שוקולד.
שלב ג

תוצאות מצופות

  • בשלב ג' תהיה העדפה מצד 2 הקבוצות להחליף את מה שברשותם בעבור השוקולד

התוצאות שהתקבלו

ניתוח תוצאות

א)

  • בדומה למחקרים קודמים התקבל אפקט הבעלות
  • מאלה שהיה בבעלותם העט לפני העדיפו 56% את העט
  • מאלה שהיה בידם את השבר רק 24% העדיפו את העט.

ב)

  • אולם "אפקט הבעלות " לא התקבל כאשר הנבדקים היו צריכים להעריך את המתנות הנוספות.
  • כלומר הנבדקים שקיבלו את העטים לא דרגו את העטים כיותר  אטרקטיביים

  • לדעת החוקרים ניסוי זה מציע כי האפקט העיקרי של בעלות אינו נובע מהרצון להאדיר את הדברים שברשותי, אלא מהכאב לאבד אותם –
  • במילים אחרות אנחנו רואים פעם נוספת כי כל ההסברים מובילים לשנאת הפסד.

4) הטיית הסטאטוס קוו – ניסוי 5

  • אחד היישומים של שינאת הפסד הוא שלאנשים יש נטיה חזקה להשאר בסטטוס (להשאיר מצב ענינים כפי שהוא)
  • בני אדם מעדיפים להשאיר מצב עניינים כמו שהוא (להשאר בסטטוס קוו), מישום
  • שהם עושים הערכת יתר לחסרונות הנובעים מהשינוי
  • והערכת חסר ליתרונות הנובעים ממנו

הסבר מהי הטיית הסטטוס קוו

  • הטיית הסטטוס קוו היא למעשה אחת ההשלכות של שנאת הפסד:
  • ההשלכה היא כי לאינדיבידואלים יש נטייה חזקה להישאר במקום מפני שהחסרונות כתוצאה משינוי "מאירים" חזק יותר מאשר היתרונות בשינוי.
  • דוגמא לרעיון הכללי של הטית הסטטוס קוו:
  • אם נכנסו במקרה למצב מסוים
  • אז הסיכוי שנמצא ממנו הוא יותר קטן
  • יחסית אם נכנסנו למצב אחר.

הסבר מדגים
  • אם נחשוב למשל על עבודה נוכחית מול הצעות עבודה הקימות בשוק
  • הטענה של אפקט הסטאטוס קוו שאנשים רואים באור חזק מדי את מה שיפסידו אם יעזבו את העבודה לעומת מה שהם אמורים להרוויח.

מחקר מהמאמר

  • Samuelson & Zeckhauser  (1988) ביצעו ניסוי בו בישרו לנבדקים כי ירשו במפתיע סכום כסף נכבד מדוד עשיר ועליהם לבחור בין מספר אפיקי השקעה פוטנציאליים,
  • לעומתם הנבדקים בקבוצה אחרת קיבלו את אותו המידע, אלא שהסכום בירושה היה מושקע באחד מאפיקי ההשקעה שקיבלה קבוצה 1 והיה ניתן להעבירו לאפיקים אחרים ללא תשלום עמלה.
  • לאחר מספר רב של ורסיות נמצא כי כל אפיק ש"הוכנס לסטאטוס קוו" כלומר שניתן לנבדק כי הדוד היה מושקע בו זכה לפופולאריות ושכיחות הבחירה או ההשארות בו היתה גדולה במובהק משכיחות הבחירה בו כאשר היה אחד מחמשת אפיקי ההשקעה הפוטנציאלים.
  • בנוסף, ככל שהיו יותר אופציות לבחירה היתרון של סטאטוס קוו גדל, כלומר יותר אנשים נשארו בו.

דוגמאות נוספות להבהרת השפעת הסטטוס קוו

  • סטאטוס קוו יבוא לידי ביטוי גם בתנאי שדה, למשל, בואו נבצע את הניסוי הבא:
  • נציע שני סוגי ביטוחים (זוהי דוגמא מתוך המאמר(
  • ביטוח זול שמגביל את אופציית התביעה
  • וביטוח יקר שאינו מגביל את גובה התביעה.

א)       עתה, לקבוצת נבדקים אחת נציע את הביטוח היקר כברירת מחדל עם אפשרות לפיצוי עבור מעבר לזול,

ב)       לקבוצה שניה נציע את הביטוח הזול כברירת מחדל עם אפשרות לתשלום תוספת עבור היקר.

  • היכן לדעתכם יקנו יותר את הביטוח היקר?(באפשרות א')

  • ביום יום משתמשים במניפולציית הסטאטוס קוו כדי לגזול מצרכנים כסף. למשל:
  • למשל: במכירת מכוניות
  • אם האם תוספת מסוימת חלונות חשמל מוצגת כחלק מהמחיר ואפשר לקבל פיצוי כדי להוריד אנשים לא יורידו,
  • אבל אם היא מוגדרת כתוספת חלק מהאנשים לא יקנו.

5) שנאת הפסד

מהרעיון של "שנאת הפסד"  נגזרות  שתי מסקנות מרכזיות-

א. תועלת נמדדת ביחידות שינוי  ביחס לנקודת התייחסות בה מחזיק פרט ברגע מסוים.

  • כלומר התועלת היא לא מצב של רווחה או אושר אלא שינויים יחסיים לנקודת התייחסות.

ב. שינויים הנתפסים כהפסדים וגורמים להרעה במצב הנוכחי  "מאירים" חזק יותר משינויים

הנתפסים כרווחים וגורמים לשיפור במצב הנוכחי.

פונקצית הערך של תיאוריית הפרוספקט

  • שתי התכונות האלה באות לידי ביטוי  בפונקצית הערך של תיאוריית הפרוספקט שבה

·   תוצאות מקוטלגות כרווחים או הפסדים ביחס לנקודת התייחסות מסוימת,

·    והשיפוע של ההפסדים הוא תלול יותר מהשיפוע של הרווחים.

מודל נקודת ההתיחסות

  • · מודל נוסף המבטא את שתי התכונות הוא "מודל נקודת ההתייחסות" המופיע באיור 6-3.

B                                              A’

A

D                              C

D’

סחורה X

איור 6-3 : מודל נקודות ההתייחסות לבחירה בין A ו-D

הסבר על ידי דוגמא
  • אם נניח כי ציר ה-X מייצג כסף
  • וציר ה-Y מייצג ספלי קפה
  • אז ניתן לראות באיור את הביטוי של "אפקט הבעלות" ו"אפקט הסטאטוס קוו".

למשל בניסוי ספלי הקפה

  • קבוצת המוכרים מיוצגת על ידי נקודה A (יש ספלי קפה ואין כסף)
  • קבוצת הקונים על ידי נקודה D (יש כסף ואין ספלי קפה)
  • וקבוצת הבוחרים על ידי נקודה C (ניטרלי – אין כסף ואין ספל קפה).

  • "אפקט הבעלות" מתבטא על ידי השוואה בין נקודת התייחסות A לנקודות התייחסות D ו  C ו-B

  • שינאת הפסד מרמזת שהשינוי במצב בין מצב שבו יש ספל ואין ספל, הוא גדול יותר מנקודת התייחסות A מאשר מנקודת התייחסות  C

כלומר יש ארבע נקודות התייחסות

  • התזוזה מ-A ל-D  גוררת הפסד בציר ה-Y שמואר חזק יותר מהרווח האפשרי בציר ה-X. לכן מי שהוכנס לנקודה A יעדיף כמובן להישאר שם,
  • וכך גם מי שהוכנס לנקודה D. יעדיף להשאר בנקודה D כי ההפסד בציר ה X מואר חזר יותר מהרווח האפשרי בציר Y
  • מנקודה C המעבר לשתי הנקודות A ו- D מערב שיקולי רווח בלבד- בחירה חיובית
  • מנקודה B המעבר לשתי הנקודות A ו D מערב שיקולי הפסד בלבד  – בחירה שלילית

ניסוי 5- שינוי מקום העבודה

  • נראה כי סטאטוס קוו ושנאת הפסד פועלים גם כאשר מתחייב שינוי.

  • טברסקי וכהנמן (1991) ביצעו את הניסוי הבא:
  • דמיין  כי סיימת זה עתה את שלב ההתמחות במקום עבודה מסוים ועליך לבחור בין 2 אפשרויות עבודה.
  • 2 האפשרויות דומות בכל המרכיבים למקום העבודה שסיימת
  • אך שונות בכמות הקשר החברתי ובזמן ההגעה לעבודה.
  • להשוואת שתי העבודות עם העבודה הנוכחית מוצגת הטבלה הבאה:
תאור הסיפור שניתן למשתתפים

קבוצה 'A קיבלה

עבודה

רמת קשר חברתי (ציר X )

זמן הגעה (ציר Y)

עבודה נוכחית ('A)

עבודה בבידוד לזמנים ארוכים

(נמוכה מאוד)

10 דקות

עבודה A

קשר מוגבל עם אחרים

(נמוכה)

20 דקות

עבודה D

קשר חברתי סביר

(טובה)

60 דקות

קבוצה 'D קיבלה

עבודה

רמת קשר חברתי (ציר X )

זמן הגעה (ציר Y)

עבודה נוכחית ('D)

קשר חברתי טובה מאוד

(טובה מאוד)

80 דקות

עבודה A

קשר מוגבל עם אחרים

(נמוכה)

20 דקות

עבודה D

קשר חברתי סביר

(טובה)

60 דקות

תרגום הטבלה לגרף מודל נקודת ההתיחסות
  • נתרגם את הטבלה לגרף "מודל נקודת ההתייחסות" באיור 6-3,
  • נבחין כי ציר ה-Y מייצג 1: זמן הגעה,
  • כלומר ככל שזמן ההגעה נמוך יותר הערך על ציר ה-Y גבוה יותר.
  • ציר ה- X מייצג את רמת החברתיות
  • כלומר ככל שהיא גדלה הערך גדל.
  • עבודה A מתאימה לנקודה A גבוהה יחסית ב- Y ונמוכה ב-X,
  • ועבודה D מתאימה לנקודה D גבוהה ב- X ונמוכה ב- Y.

  • למעשה הנבדקים בקבוצה אחת הוכנסו לנקודת ההתייחסות 'A , שכן נאמר להם שהעבודה הנוכחית מאוד גבוהה ב-Y  ומאוד נמוכה ב- X.
  • נבדקים בוורסיה מקבילה הוכנסו לנקודת ההתייחסות 'D כאשר נאמר להם כי בעבודתם הנוכחית יש יחסים חברתיים נחמדים, אך הנסיעה אורכת 80 דקות (גבוה מאוד ב-X ונמוך מאוד ב- (Y.

תוצאות

  • התוצאות היו כמשוער, נבדקים משתי הקבוצות בחרו להקטין את ההפסד ולאו דווקא להגדיל את הרווח:
  • (וזאת עקב העובדה כי פער בין הפסדים  שוקל יותר מפער בין רווחים )

  • מנקודת התייחסות 'A בחרו רוב הנבדקים לעבור ל-A,
  • ומנקודת התייחסות 'D בחרו הרוב לעבור ל- D.

נקודת ההתיחסות כמנבאת את הבחירה
  • ניתן ללמוד מהתוצאות כי נקודת ההתייחסות אליה הוקצו הנבדקים היא קריטית בניבוי הבחירה שלהם,
  • נבדקים יותר רגישים למימדים שהם מפסידים ביחס לנקודת ההתייחסות שלהם
  • ולכן  בוחרים  באלטרנטיבה  הכוללת הפסד מינימלי
  • ולאו דווקא באלטרנטיבה בעלת התוחלת הגבוהה ביותר.

חידוד החשיבות של החשיבות של ניסויי זה במעבדה
  • יש לשים לב לעובדה המשמעותית (קריטית) שהניסויים האלה מתבצעים במעבדה

  • מכיוון שאם היינו מקבלים את אותה תוצאה בתנאי שדה תמיד ניתן היה לטעון שנבדקים נמשכו מראש לנקודת התייחסות שהיא חשובה להם,
  • למשל ב"ניסוי בחירת העבודה" אנשים שאינם חברותיים וחשוב להם מאוד לנסוע מעט זמן בחרו  מראש  מקום שקל להגיע אליו ואינו חברתי.
  • ולפיכך גם כשיתבקשו להחליף ניתן להניח כי יתבססו על אותם שיקולים.

  • אולם העובדה כי במעבדה חולקו הנבדקים אקראית מציעה כי שנאת ההפסד פועלת ללא תלות בטעמים האישיים של אדם זה או אחר.
  • המשמעות של רעיון "נקודת ההתייחסות" היא שלכל צעד בחירה בחיינו למשל בעבודה, בלימודים, בבן הזוג וכדו' יש השפעה מכרעת על בחירת הצעדים הבאים,
  • גם אם בחרנו משהו זמני או אפילו מקרי הוא יהווה נקודת התייחסות לבחירה הבאה.
  • (נקודה מענינת  למדי)

6) הרחבה של שינאת הפסד- תיאורית החרטה

  • נקודה למחשבה – ההתמקדות אך ורק בשנאת הפסד אינה מסבירה כל תופעה.
  • לפי הטענה הזו וכן תיאוריה  נוספת שלמדנו "תיאוריית החרטה" אנשים יבצעו שינוי רק כאשר יש פער משמעותי לטובת הרווחים המחפה על הערכת היתר של ההפסד

2 נקודות נוספות למחשבה (של המורה בכיתה)

1)

  • כאמור נקודה למחשבה – ההתמקדות אך ורק בשנאת הפסד אינה מסבירה כל תופעה.
  • לפי הטענה הזו וכן תיאוריה  נוספת שלמדנו "תיאוריית החרטה" אנשים יבצעו שינוי רק כאשר יש פער משמעותי לטובת הרווחים המחפה על הערכת היתר של ההפסד
  • אך לעיתים, יש לאנשים גם דחף לא מובן לשינוי והחלפה, הלא כן? ראו למשל את השלטון בישראל שמתחלף כל הזמן, או אנשים שמחליפים הרבה בני-זוג).

2)

  • לפי המורה,  לעתים (באופן מקרי) אנחנו נכנסים לפי מסלול חיים מסויים ואנחנו לא משנים אותו אבל חוסר השינוי (ומסלול החיים) הוא לא בגלל תכונה אישיותית אלא זוהי תופעה כללית.


מילון – מילים ומונחים  בפרק

Auction- מכירה פומבית.

Amendments  – תיקונים.

Bribe – שוחד.

Commission – עמלה.

Discount – הנחה.

Endowment Effect – אפקט הבעלות.

Environmental Amenity – רווחה סביבתית.

Insecticide – מדביר חרקים.

Market – Clearing Price  – מחיר שיווי המשקל בשוק (המחיר המתקבל בנקודת החיתוך בין עקומת הביקוש וההיצע).

Omission – השמטה, הזנחה.

Redemption Value – ערך הפדיון.

Redeemable – בר פדייה.

Reluctance  – סירוב.

Surcharge – תשלום יתר.

Status -Quo Biasהעדפה של מצב העניינים העכשווי.

Transaction Cost – מחיר העסקה.

Judgments of Fairness – שיפוטי הוגנות.

WTA -Willingness to Accept – הנכונות לקבל (הסכום המינימלי שהמוכר מוכן למכור).

WTP -Willingness to Pay – הנכונות לשלם (הסכום המקסימלי שהקונה מוכן לשלם).

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: