פורסם על ידי: or100 | מאי 28, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 4: מאמרים 7, 8 – בטחון יתר בשיפוט הסתברות

מאמרים 7, 8 – בטחון יתר בשיפוט הסתברות

שיעור 6

מאמרים 7,8 עוסקים ב- 2 נושאים עיקריים:

א) שאלת הידע על הידע (עיקרי)

  • עד כמה הסתברויות והערכות סובייקטיביות של אדם לגבי אירוע מסוים עולות בקנה אחד עם המציאות האובייקטיבית

ב) האם מומחים מכוילים יותר על הידע שיש להם

  • האם אנשים שיודעים יותר (מומחים) גם מכוילים יותר על הידע שיש להם,

  • כלומר, האם הערכותיהם לגבי מה שהם יודעים ולא יודעים הן מדויקות יותר לעומת הדיוטות.

מאמר 7 – בטחון יתר בניתוחי מקרה

Overconfidence in cas study judgments

  • בתהליך אסוף מידע ונתוח מקרה מגיע הפסיכולוג הקליני לתאר את הדינמיקות העיקריות של פציינט (נבדק מטרה) ולתאר את אישיותו – לנבא את התנהגותו.
  • באופן טבעי צפוי שיפור בבטחון הפסיכולוג ככל שיתווסף לפניו יותר מידע,

מטרת המאמר

  • באופן כללי המאמר בודק האם השיפור בבטחון מזוהה עם עלייה מקבילה בדיוק המסקנות.

  • במילים אחרות: המאמר בא לבדוק
  1. האם גידול במידע על פציינט משפיע על דיוק האבחנות לגביו,
  2. וכיצד מושפעת ממנו רמת הביטחון של הפסיכולוג המטפל בו.

השערות:

א)

  • אחרי נקודה מסוימת בתחילת הרצף של איסוף המידע, הדיוק בניבוי מגיע לשיא.
  • באופן ספציפי:: בשלב דיי מוקדם של איסוף המידע, דיוק הניבוי מגיע לגבול מסויים

ב)

  • ככל שיש יותר מידע יש שיפור בבטחון.
  • באופן ספציפי:: למרות א', רמת הביטחון של הפסיכולוג באבחנות שלו ממשיכה לטפס ככל שנוסף מידע.

ג)

  • ומכאן , ככל שיש יותר מידע גובר בטחון היתר.
  • באופן ספציפי: לקראת סופו של איסוף המידע, רוב הפסיכולוגים ירגישו ביטחון יתר באבחנות שלהם.

השיטה

  • זהו מחקר פשוט אבל בנוי נכון.
  • הסיפור שסופר לנבדקים מבוסס על סיפור אמיתי

באופן כללי

  • סיפרו לנבדקים (פסיכולוגים + סטודנטים) על פציינט
  • המידע על הפציינט אורגן לתוך 4 מערכים, כאשר כל מערך מוסיף מידע על קודמו

  • לאחר המערך הראשון נשאלו הנבדקים כיצד לפי דעתם דן יענה, ובאיזה רמת ביטחון הם חושבים שתשובתם נכונה, (לבדוק במאמר שאני צודק)
  • בשלושת המערכים הבאים הם יכלו לשנות את התשובה שלהם (לגבי איך דן יענה) וכן הם נשאלו עד כמה הם בטוחים בתשובה שלהם.

  • בדיקת דיוק האבחנה נעשתה באמצעות שאלון זהה שניתן לאחר כל מעריך
  • לאחר כל שאלה בשאלון נשאלו הפסיכולוגים עד כמה הם בטוחים בתשובתם
  • הפסיכולוגים יכלו לשנות את התשובות שלהם בכל שאלות שניתן לאחר כל מערך.

פירוט המערך ושאלות המחקר

  • פסיכולוגים וסטודנטים קיבלו תאור מקרה של בחור עם בעיית הסתגלות:

תוכן המערך המידע

מספר מערך המידע

1-א) פרטים דמוגרפים של הפצינט

1-ב) שאלון

1.

2-א) פרטים על ילדותו של הפצינט

2-ב) שאלון

2

3-א) פרטים על גיל ההתבגרות ושנות הקולג של הפציינט

3-ב) שאלון

3)

4 א) פרטים על שרותו הצבאי וחייו הנוכחיים של הפציינט

4 ב) שאלון

4)

  • דוגמא לשאלה: האם הפצינט אוהב מסיבות רועשות או שקטות

  • אחרי כל תנאי, הפסיכולוגים והסטודנטים מילאו שאלון שכלל 25 שאלות העדפה של הנבדק, ולכל שאלה התווספה הערכת בטחון (בסקלה מ- 20% עד 100%).

בנוסף,

  • אחרי כל תנאי החזירו לנבדקים (פסיכולוגים וסטודנטים) את השאלון ואפשרו להם לענות עליו מחדש, כלומר לתקן על פי רצונם ולאור המידע החדש תשובות שענו.

  • כלומר שאלו אותם מה הפצינט יענה ובאיזה רמת ביטחון הם אומרים את זה.
  • קריטריון לדיוק היה מה האדם עצמו מילא

התוצאות

  • (התוצאות מסוכמות בטבלה 2 עמוד 306 – לפתוח ספר).

טבלת סיכום תוצאות:

מערך 4

מערך 3

מערך 2

מערך 1

27.8

28.4

23.0

26.0

דיוק

52.8

46.0

39.2

33.2

רמת ביטחון (באחוזים)

8.1

11.4

13.2

מספר שינויי התשובות

  • גרף ממחיש של התוצאות

תאור מילולי של הממצאים

  • ככל שנוסף מידע עלה הבטחון של הנבדקים בתשובות
  • אך לעומת זאת לא חלה עלייה מקבילה בדיוק, הדיוק אינו משתנה באופן מובהק,
  • העובדה שלא חלה עליה מקבילה בדיוק גורמת שבסך הכל ככל שנוסף יותר מידע עולה רמת בטחון היתר.
  • זה נקרא overconfidence
  • אנשים בטוחים יותר בידע שלהם לעומת אחוז הדיוק האמיתי שלהם

  • במילים אחרות
  1. בהתייחס לרמת הדיוק: רמת הדיוק שווה בערך לניחוש (לא סוטה מניחוש)
  2. לעומת זאת הביטחון הולך ועולה ככל שנאסף המידע.
  • (הממצאים מראים שככל שאתה יותר מומחה, יש לך יותר ביטחון, אבל שלא בצדק)

סיכום

א)  הטיות הן גם נחלתם של אנשי מקצוע

  • כלומר הטיות זה לא רק עניין של חוסר ידע

ב) רמת הביטחון אינה בהכרח עדות לתוקף האמיתי של השיפוט

  • ביטחון זה לא אומר ידע
  • צריך לזכור שביטחון זוהי גם תכונה אישיותית [1]

  • ניתן להסביר את הממצא בעזרת הטיית האישוש וחשיבה סטריאוטיפית
  • מסקנה לשיפור החשיבה: יש לבדוק השערה לאור נתונים ולא נתונים לאור השערה

  • צריך להבין שהטיות זה לא עניין של חוסר ידע אלא גם מומחים טועים.

שאלה ותשובה של המורה

שאלה – כיצד ניתן להסביר את התוצאות לאור חומר שלמדנו בקורס?

תשובה – הסבר מתבקש הוא "הטיית האישוש".

  • הפסיכולוגים/ נבדקים מגבשים עמדה סטריאוטיפית בשלב מוקדם, ומשתמשים באינפורמציה הנוספת בצורה מאששת, כך שהם מחזקים את בטחונם בתוצאה, אך אינם משתמשים בכל האינפורמציה הגלומה במידע החדש (הפרכות למשל) ובשל כך הדיוק אינו משתנה.

  • הממצא כי מספר השאלות ששונו עקב מידע חדש הולך וקטן ככל שהוספנו יותר אינפורמציה תומך בהסבר האישוש.

דברים נוספים בנוגע למאמר

ביקורת אפשרית למאמר

  • חסרה קבוצת ביקורת:
  • חסר קבוצה שמקבלת את כל המידע בבת אחת
  • ואז אם הקבוצה שהיתה מקבלת את כל המידע היתה מנבאת בדיוק טוב יותר מאשר הקבוצה במחקר, זה היה מאשש את תוצאות המחקר בדבר דרך ההסקה הבעיתית שלנו.
  • למשל כשבוחנים חברה עסקית, האם ככל שיודעים יותר על החברה העסקית אפשר לנבא יותר אם ההשקעה טובה
  • ואיך הדבר ישפיע על הביטחון שלי על פעילות ההון של ההשקעה.

רעיון לעבודה סמינריונית

עבודה סמינריונית שנעשתה בנושא

  • מישהי העבירה שאלון ידע בכדורגל וחילקה את הנבדקים למומחים לכדורגל, וללא מומחים
  • הנבדקים מילאו שאלון טוטו אמיתי- הקריטריון היה תוצאות השאלון

  • התוצאות הראו שההימורים של המומחים לא היו יותר טובים משל הלא מומחים, ולעומת זאת קבוצת המומחים (ככל שהאנשים יותר ידעו כדורגל) הם היו יותר בטוחים בתשובות שלהם

  • הסבר: הטיית האישוש
  • בשלב מוקדם אני קובע את המידע, וככל שמוסיפים יותר מידע אני רואה אותו דרך ההשערה של המשקפים שלי.
  • כלומר משתמשים במידע בצורה מאששת.
  • (כאילו שנכנסים לתוך תבית, שמקבל אישור להשערות שהיא יוצרת)

דוגמא לבנק

  • עמוד: 6
    בבנק, כשנותנים  הלוואה עיסקית עושים דבר דומה: ככל שיש יותר מידע כך אמורה להתקבל החלטה יותר נכונה האם לתת ההלוואה ובאיזה תנאים (רמת סיכון)


תופעת ביטחון יתר ממאמר עידכון 4

הגדרות

ביטחון יתר

  • מבטחון יתר מתבטא בנטיה של אנשים להגזים ביכולתם לנבא נכונה ולשלוט בתהליכים שהם לא וודאיים

הפרזת ערך העצמי

  • מתבטאת בנטייה של אנשים לראות את עצמם באור חיובי מזה שרואים אותם אנשים אחרים
  • אנשים נוטים להפריז בידע שלהם וגם ביכולת הניבוי שלהם.
  • 90% מהאנשים חושבים שיש להם חוש הומור מעל הממוצע
  • (אנשים דכאוניים גילו ריאליזם באופן שיטתי)

דוגמאות ממחקרים ועובדות נוספות

  • ממחקר בארצות הברית
  • יותר מה 80% בטוחים שהפרויקט שלהם יצליח
  • בעוד שרק 30 אחוז מהפרויקטים מצליחים

בטחון היתר חל גם על מומחים בתחום המומחיות שלהם (ולא רק הדיוטות)

  • יועצי השקעות מפגינים בטחון יתר שהמלצה העסקית שלהם אמנם תצליח – ושהיא תעלה יפה בניגוד להשקעות אחרות
  • מחקר על עורכי דין מראה שהם מפריזים מאוד בסיכוי שלהם לזכות במשפט

יש מתאם שלילי בין דיון לבין ביטחון

  • ככל שהנבדק יודע פחות הוא בטוח יותר
  • (ניסוי של נבדקים  שקיבלו לידם רק צד אחד במשפט היה להם קשה לקחת בחשבון את הצד השני, והיו בטוחים שהם יזכו במשפט
  • אלה שקיבלו צד אחד היו בטוחים הרבה יותר בניבוי שלהם מהנבדקים שקיבלו את שני הצדדים

יתרונות וחסרונות

יתרונות

  • לעתים אנחנו מצוים בתוכו של מאבק (ספורטיבי, מדיני) וחייבים להמשיך להלחם
  • שחקן כדורגל המשחק נגד קבוצה טובה יותר לא יכול לעזוב את המגרש
  • יתכן שבמקים כאלה בטחון יתר, חוסר ראליזם ואמונה שאתה עשוי לנצח מסייע לשחקנים ולמאמן

חסרונות

  • בהקשר רבים אחרים כגון:
  • אם להכנס למאבק או לא
  • אם להגיש תביע משפטית או לא
  • אם לצאת למלחמה או לא
  • במקרים כאלה בטחון יתר ואופטימיות מופרזת עלולים להיות מסוכנים יותר
  • אם כן צד בסכסוך בטוח ביכולתו לנצח אז אין לו תמריץ רב להגיע לפשרה


[1] ממצאים מהשנים האחרונות מראים שלרוב האנשים יש overconfidence  מתון

  • אנשים עם פחות מידי overconfidence הם אנשים דיכאוניים
  • לעומת זאת ליזמים, וכד' צריך הרבה overconfidence
  • ורואה חשבון אנליסטים וכד' צריך שלא יהיה overconfidence

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: