פורסם על ידי: or100 | מאי 28, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 4: מאמר 10

מאמר 10
Confirmatory and diagnosis strategies in social information gathering

אסטרטגיות אישוש ודיאגנוסטיות באיסוף אינפורמציה

Trope & Bassok (1982)

מבוא למאמר

המאמרים עד כה, ונקודת המבט של מאמר זה

עד כה עסקנו במאמרים שונים בעיקר בדרך בה אנשים שופטים ומעריכים הסתברות מנתונים קיימים.

למשל

בשאלות המערבות שיעור בסיס הצגנו לנבדקים שעור בסיס ומידע חדש וביקשנו מהם לשפוט הסתברות לאור נתונים אלו

או בנושא תפיסת המתאם הצגנו לנבדקים שכיחויות משותפות לשני משתנים שהסתכמו בטבלאות 2X2 וביקשנו מהם לבצע שיפוט לגבי עצמתו וכיוונו של המתאם בין שני המשתנים.

מאמר 10 של טרופה ובסוק בא מנקודת מבט שונה מזו שנפגשנו בה במאמרים עד עכשיו:

טרופה בודק איך הנבדקים אוספים מידע.

וזאת בניגוד למחקרים הקודמים שבדקו איך נבדקים מסיקים מתוך הנתונים,

במילים אחרות, טרופה דן בשלב ראשוני יותר ועוסק בשאלה "כיצד אנשים בוחרים לאסוף את האינפורמציה ההכרחית לשיפוט

או במילים אחרות איזה שאלות יעדיפו אנשים לשאול כדי לבדוק השערה כלשהי.

הנחת הבסיס

הנחת הבסיס של המאמר טוענת כי  אם נוכל לדעת איך הנבדקים אוספים את המידע נוכל לדעת מה חשוב להם יותר מאוחר בתהליך ההסקה.

מטרה

מטרת המאמר באופן כללי

המאמר עוסק בשאלה מהי האסטרטגיה המנחה אנשים בעת איסוף/ בחירת מידע שמשמש אותם (= שחיוני להם) אחר כך לשיפוט והערכה

פירוט

חשוב לציין כי המטרה של שני סוגי המחקרים הינה משותפת:

שניהם מתעניינים בדרך ובחשיבות שבוחרים אנשים להקנות לאינפורמציות שונות במהלך תהליך השיפוט,

אולם המאמר הנוכחי מציע שלב התערבות ובדיקה מוקדמים יותר:

במקום להגיש לנבדק מקורות אינפורמציה שונים ולנתח את דרך השימוש בהם,

מציע המאמר לתת לנבדק לבחור את דרך איסוף המידע,

תוך הנחה שהעדפותיו של הנבדק יעידו לאיזה סוג של אינפורמציה מקנה הנבדק חשיבות בתהליך ההיסק.

סיכום שלבים בשיפוט והערכה של נתונים

איסוף מידע (מאמר 10- טרופה)

עיבור מידע

הסקת מסקנות (מאמרים 3-6)- למשל שקלי וטאקר

למעשה מעניין אותנו תהליך עיבוד המידע

שקלי וטאקר (והמאמרים האחרים שקראנו עד כה) הסיקו מסקנות על תהליכי עיבוד מידע דרך הסקת המסקנות

גם במחקר זה יש הנחה סמויה שאם נדע מה אנשים מחפשים (מה החשיבה מחפשת) אז נוכל להבין באיזה אסטרטגיות החשיבה משתמשת.


ריענון מושג הדיאגנוסטיות

לפני שנסקור את המאמר חשוב לרענן את מושג הדיאגנוסטיות על פי מה שנלמד עד כה.

המושג דיאגנוסטיות נגזר עד עתה מיחס הדיאגנוסטיות במשפט בייס,

ראינו כי פריט מידע  D הוא דיאגנוסטי במידה והוא מבחין היטב בין ההשערה H לבין האלטרנטיבה H. `

  • כלומר הנתון D הוא דיאגנוסטי יותר ככל שההסתברות שלו תחת ההשערה שונה (קטנה או גדולה) מההסתברות שלו תחת האלטרנטיבה.

דוגמא של מבחן והצלחה בקורס טייס

קורס

מבחן

סיים

לא סיים

סה"כ

עבר

30

75

105

לא עבר

10

25

35

סה"כ

40

100

140

יחס לא דיאגנוסטי

  • (30/105) / (10/35) = 1
  • לפיכך נתון זה הוא לא דיאגנוסטי
  • לעבור את הקורס אם עברתי את המבחן = 30/105
  • לעבור את הקורס אם לא עברתי את המבחן 10/35

יחס דיאגנוסטי גבוה

קורס

מבחן

סיים

לא סיים

סה"כ

עבר

95

1

96

לא עבר

5

99

104

סה"כ

100

100

200

  • (95/96) / (5/104)=20.6
  • הסיכוי לסיים את הקורס
  • שאם עברת את המבחן גבוהה בהרבה יותר
  • מאשר אם לא עברת את המבחן
  • מבחן דיאגנוסטי לא חייב לאשש את האלטרנטיבה הוא יכול להיות גם הפוך

דוגמאות:

א. טבלה של נתון דיאגנוסטי:

H

חולה

`H       בריא

D תשובה חיובית

95

1

`D תשובה שלילית

5

99

ב. טבלה של נתון לא דיאגנוסטי:

H חולה

`H בריא

D תשובה חיובית

30

75

`D תשובה שלילית

10

25

על יחס הדיאגנוסטיות

  • ככל שיחס הדיאגנוסטיות גדול  מ–1 אזי הוא יותר מבחין.
  • גם שהיחס קטן מ- 1 הוא גם מבחין אבל הכיוון שלו הוא בניגוד להשערה.
  • כלומר אם במקרה שההשערה היא מכשיר שעונה חיובי אזי האדם חולה יתקבל יחס שלילי אזי כאשר המכשיר נותן תשובה חיובית האדם בריא.
  • כאשר היחס שווה ל-1 המכשיר אינו מבחין כלל בין ההשערה לאלטרנטיבה.

  • לדוגמא מבחני ניבוי לקורס קצינים,
  • מבחן שאינו דיאגנוסטי הוא מבחן שהצלחה או כישלון בו אינם משנים את הסתברות ההצלחה בקורס,
  • במילים אחרות מבחן כזה הוא חסר יכולת ניבוי לקורס, הוא אינו מוסיף לנו הצלחה בניבוי ולכן חסר תוקף ניבוי = חסר דיאגנוסטיות.

התייחסות לסימונים של יחס הדיאגנוסטיות במאמר

  • יש לשים לב שגם במאמר מדובר על אותו יחס דיאגנוסטיות אך הסימנים שונים.
  • H היא ההשערה (תכונה מסוימת), והאלטרנטיבה היא A בניגוד ל `H בסימון הרגיל
  • בנוסף F מייצגת קיומו של אפיון מסוים (אנחנו הכרנו אותו כ D) תחת ההשערה ו-F מייצג אי קיומו של אותו אפיון).

  • אם כן יחס הדיאגנסטיות יכול להיות מורכב מאחד משני הביטויים-
  • יחס הדיאגנוסטיות לקיום האפיון תחת התכונה: יחס דיאגנוסטיות של F :
  • LRF  = PF/H:PF/A
  • ויחס הדיאגנוסטיות לאי קיום האפיון תחת התכונה: יחס הדיאגנוסטיות של `F :
  • LR`F  = P`F/H:P`F/A


הערה  חשובה:

  • כדי למנוע חוסר כיוון לדיאגנוסטיות כיוון שגם מעל 1 וגם מתחת מעיד על עלייה במידת האבחנה, קבעו המאמר שההסתברות הגבוה מבין השתיים תהיה תמיד במונה.

  • עובדה זו מאפשרת לקבוע כי יחס הדיאגנוסטיות הנמוך ביותר הוא 1 והוא מעיד על העדר דיאגנוסטיות וככל שיחס הדיאגנוסטיות מתרחק מ1- גדול ממנו אז כושר האבחנה עולה.

המבוא של המאמר

  • המבוא של המאמר מציג מחקרים קודמים המראים שכאשר נבדקים אוספים מידע הם
  • מעדיפים שימוש באסטרטגיה מאששת
  • על פני שימוש באסטרטגיה דיאגנוסטית
  • במילים אחרות המחקר עד היום הראה שאנשים מאששים / תומכים בהשערות הראשונות שלהם
  • כלומר מחפשים מידע שיתמוך בהשערות שלהם.
  • המחקר עוסק בסיטואציות בהן אדם פוגש אדם שאינו מכיר ומנסה לבדוק השערה אודות תכונה מסוימת אצל האדם השני.
  • לדוגמא: ראיון קבלה בו המראיין מנסה לאבחן האם המרואיין הוא טיפוס שמרני או מהפכן, אמין או לא אמין.
  • השאלה היא באיזה סוג של שאלות יבחר המראיין:
  • שאלות באסטרטגיה מאששת
  • שאלות באסטרטגיה דיאגנוסטית

שיטת המחקר:


אסטרטגיה מאששת ואסטרטגיה דיאגנוסטית

1. אסטרטגיה מאששת (/מאשרת)

  • באסטרטגיה מאששת הכוונה היא לבחירת שאלות שהתשובה להן היא " כן" תחת התכונה הנבחנת היא בהסתברות גבוהה
  • במילים אחרות
  • באסטרטגית אישוש אנשים בוחרים לבחון מידע שיש בו הסתברות גבוהה לאימות ההשערה שלהם.

דוגמא

1)

  • בכדי לבחון את ההשערה שהמרואיין אמין ניתן לשאול אותו:
  • האם תדווח להנהלה במידה ויתגלה לך שעמית שלך לעבודה מרמה באופן קבוע לגבי שעות הנוכחות שלו?

2)

  • בכדי לבחון את ההשערה כי האדם הוא רגיש
  • אפשר לשאול האם נפגעת מהאנשים בעבר
  • ניסוח השאלה באופן זה מביא לתשובה חיובית בהסתברות גבוהה

סוג החשיבה הדרוש לסוג כזה של שאלות

  • לסוג שאלות כזה דרוש חשיבה מאששת (מאשרת), cell A Strategy
  • חשיבה מאששת זוהי חשיבה הלוקחת בחשבון את ההסתברות תחת ההשערה בלבד ואינה מתחשבת בהסתברות תחת האלטרנטיבה.

  • חשוב להבין שהאישור תלוי בהשערה הנבחנת כלומר בהשערה שמציגים לכם
  • שכן ייתכן ויציגו את ההשערה ב 2 דרכים.
  • לדוגמא
  • באותם הנתונים
  • פעם ההשערה יכולה היות האדם הוא אינטואיטיבי והאלטרנטיבה היא אנליטי
  • ובצורה אחרת ההשערה היא שהאדם הוא אנליטי והאלטרנטיבה היא שהאדם הוא אינטואיטיבי.
  • במקרה זה שאלה שהיא מאשרת/ מאששת תהיה שונה בשני המקרים שכן היא צריכה לאשר את ההשערה.

דוגמא לאסטרטגיה דיאגנוסטית

תיאור מצב שניתן לנבדקים

  • אתה מנהל כוח אדם בחברה מסוימת. לצורך משרה מסוימת דרוש לך אדם:
  • o קבוצה 1: שהאישיות שלו מופנמת
  • o קבוצה 2: שהאישיות שלו מוחצנת
  • איזה שאלות תשאל את המועמד על מנת לדעת האם הוא
  • קבוצה 1: אדם מופנם?
  • קבוצה 2: אדם מוחצנת.

תשובות של אסטרטגיה מאששת.

שאלה לדוגמא ששאלה קבוצה 1

מועמד מופנם

שאלה לדוגמא ששאלה קבוצה 2

(מועמד מוחצן)

"איזה גורמים מקשיים עליך להפתח בפני אנשים?"

"מה היית עושה לו היית רוצה להחיות מסיבה משעממת"

2. אסטרטגיה דיאגנוסטית

  • איסוף מידע על ידי שימוש באסטרטגיה דיאגנוסטית מתמקד בחיפוש אחר נתונים/ שאלות אשר מבחינות בין ההשערה לאלטרנטיבה.
  • באסטרטגיה דיאגנוסטית אוסף המידע יבחר שאלות הנוגעות למאפיינים שהם דיאגנוסטיים (=מבחינים )  בהתחשב בהשערה ובאלטרנטיבה.
  • כלומר, שאלות שהתשובות להן יבחינו בין אדם שמחזיק בתכונה לבין אדם שאינו מחזיק בתכונה.
  • שאלות אלו יועדפו בלי קשר לכך שהמאפיינים סבירים תחת ההשערה או לא סבירים.

  • במילים אחרות
  • באסטרטגיה דיאגנוסטית אנשים בוחרים לבחון מידע הכולל מאפיינים של התכונה המשוערת והחליפית גם יחד.

דוגמא

1)

  • בכדי לדעת האם מועמד הוא מופנם או מוחצן
  • יש לחפש שאלה אשר מועמדים מוחצנים יענו עליה בחיוך (או בשלילה)  בהסתברות גבוהה יותר מאשר מועמדים מופנמים

2)

  • כדי לבחון אם אדם רגיש,
  • באסטרטגיה דיאגנוסטית ישאלו:
  • "האם אתה נפגע בקלות"
  • אדם רגיש יענה ב"כן"
  • אדם אדיש יענה ב"לא"
  • ולכן זוהי שאלה מבחינה בין רגיש לאדיש.

הסבר מדוע לא ניתן להשתמש ביחס הדיאגנוסטי כפשוטו

עד כה
  • עד כה כאשר דנו במושג דיאגנוסטיות דנו בדיאגנוסטיות של נתון,
  • כלומר  עד כמה נתון מבחין בין ההשערה לבין האלטרנטיבה,

  • למשל בשאלת המוניות, העד מזהה את המונית ככחולה ואנו בודקים עד כמה זיהוי כחול מבחין בין ההשערה שהמונית כחולה להשערה שהמונית ירוקה.

השוני
  • יש שוני כאשר אנחנו דנים על אסטרטגיה דיאגנוסטית בבחירת שאלה,
  • במצב זה  לא ניתן להשתמש ביחס הדיאגנוסטיות כפשוטו?

הסבר השוני
  • בשלב חיפוש האינפורמציה ובחירת השאלה, איננו יודעים עדיין איזה נתון נקבל,
  • למשל בשאלת המוניות איננו יודעים עדיין האם העד יענה כחול או ירוק,
  • ולעניננו איננו יודעים האם העד יענה בכן (תשובה חיובית) או בלא ( תשובה שלילית).

הפתרון של טרופס ובסוק

  • מכיוון שיש שני נתונים אפשריים, מציעים טרופה ובסוק יחס דיאגנוסטיות הלוקח בחשבון את הדיאגנוסטיות של התשובה כן ואת הדיאגנוסטיות של התשובה לא,
  • המשקל של כל דיאגנוסטיות יקבע אמפירית על ידי אחוז העונים את התשובה,
  • זהו מעין ממוצע משוקלל של שני יחסי הדיאגנוסטיות לכחול וירוק או ל"כן" ו"לא".

  • לכן בכדי לדעת אם שאלה היא דיאגנוסטית יש לחשב את זה כך:

  • D = PF*LRF + P`F*LR`F

אפשרויות שונות לדיאגנוסטיות

תרגיל של אסטרטגיה דיאגנוסטית

שאלה

  • "אתה מנהל כוח אדם בחברה מסוימת. לצורך משרה כלשהי דרוש לך אדם בעל דעות פוליטיות ימניות. איזה שאלות תשאל אותו כדי לדעת זאת?
  • זכור כי בהקשר זה אין זה מקובל (וחוקי) לשאול אותו שאלות ישירות בעניין כגון "עבור מי הצבעת בבחירות?" או "מהן דעותייך הפוליטיות?"

udnt דוגמשדגשדגךלחךלחודטשדגשדגלךחישדגךלכחי

שאלה מאששת אבל לא דיאגנוסטית לכלום

  • "האם אתה נגד הסכמי שלום?"

שאלה לא מאששת אבל דיאגנוסטית

  • האם אתה בעד פינוי שטחים בעד הסכמי שלום?
  • זוהי שאלה שמבחינה בין אלטרנטיבות

  • לא כל שאלה דיאגנוסטית היא מאששת
  • שאלה מאששת יכולה להיות גם דיאגנוסטית

מצב שבו השאלה היא דיאגנוסטית לתשובה "לא" ולא דיאגנוסטית לתשובה "כן"

  • ייתכן שהשאלה היא דיאגנוסטית לתשובה "לא" אך אינה דיאגנוסטית לתשובה "כן". לדוגמא:
  • האם אתה בעד תהליך השלום  באופן כללי?
  • מי שיענה "לא" ברור שהוא ימני לכן זה דיאגנוסטי אך מי שיענה "כן" ייתכן שהוא ימני וייתכן שהוא שמאלני , לכן זה לא דיאגנוסטי.

דוגמא נוספת של דיאגנוסטיות

  • נניח שיש שתי שאלה האם אדם הוא פסיכולוג או עורך דין

  • שאלה מאששת אבל לא דיאגנוסטית
  • האם הפסיכומטרי שלך גבוהה
  • דוגמא לשאלות דיאגנוסטיות
  • האם אתה מאמין בפסיכואנליזה
  • האם היית בטיפול פסיכולוגיה

הסבר נוסף

ב                                  א

אישוש: אנשים לרוב חושבים על א'

דיאגנוסטיות: ההשוואה בין א' לב'

סיכום אסטרטגיה מאששת ודיאגנוסטית

1) אסטרטגיה מאששת

  • קריטריון לבחירת פריטים:
  • פריטים שיש להם סיכוי גבוה לאשר את מה שהשואל חושב,
  • מבלי להתחשב בסיכוי שיש לפריט לאשר גם את האלטרנטיבה.
    • למשל מאששת זה P(D/H)

2) אסטרטגיה דיאגנוסטית:

  • קריטריון  לבחירת פריטים:
  • הסיכוי של הפריטים  צריך להיות שונה תחת ההשערה מאשר תחת האלטרנטיבה.
  • פריט שעומד בקריטריון זה, יבחר גם אם הוא אינו מאשר את מה שהשואל חושב.
  • למשל דיאגנוסטית  זה/ P(D/H^) P(D/H)
  • (יכול להיות
  • לא מאשש ודיאגנוסטי
  • לא מאשש ולא דיאגנוסטי
  • מאשש ולא דיאגנוסטי
  • מאשש ודיאגנוסטי)

מאמר 10 – דף עבודה – ניתוח דיאגנוסטיות ואשור של שאלה

נתונות ההשערה והאלטרנטיבה:

H – אנליטי.

A – אינטואטיבי.

וכן נתון כי: PH = PA = 0.5

לפניכם קיצור של ארבע שאלות:

1. האם סיימת בי"ס תיכון ואתה זכאי לתעודת בגרות?

2. האם אתה מרבה לקרוא ספרות?

3. האם אתה נהנה לפתור בעיות חשיבה במתמטיקה?

4. האם אתה נוהג להכין את שיעורי הבית בעזרת המחשב האישי?

* מלאו את הנתונים החסרים בטבלה בעזרת הנוסחאות המצורפות:

PF

P`F

P(F/H)

P(`F/H)

P(F/A)

P(`F/A)

LRF

LR`F

D

אשור

דיא'

1

0.9

0.9

0.9

2

0.35

0.35

0.65

3

0.65

0.1

0.4

4

0.25

0.6

0.9

נוסחאות חשובות:

PF = 1-P`F

PF = PF/A*PA + PF/H*PH

LRF  = PF/H:PF/A   הערך הגדול מבין השניים יהיה במונה

LR`F  = P`F/H:P`F/A   הערך הגדול מבין השניים יהיה במונה

D = PF*LRF + P`F*LR`F

ניסוי 1

המטלה של הנבדקים היתה לבחור שאלות לגבי מאפיינים/תכונות של כתב יד בכדי לבחון את ההשערה שלאדם יש תכונה מסויימת. חצי מהנבדקים החנו את ההשערה שהאדם הוא בעיקרו אינטואיטיבי והחצי השני בדרו את ההשערה שהאדם הוא בעיקרו אנליטי. היו 8 מאפיינים של כתב יד – 4 רמות של דרגות אישוש הוצלבו עם 2 רמות של דיאגנוסטיות שנתנו כתוצאה 8 מאפיינים.

שאלת השיעור לגבי דף העבודה:

בתור חוקרים לעתיד,  אם נרצה לבצע ניסוי שמכריע בין שתי האסטרטגיות, איזה שאלות מהדף כדאי לנו לבחור?

תשובה : כדי להכריע ההשוואה הקריטית צריכה להיות בין שאלות שגבוהות במשתנה אחד ונמוכות בשני, כלומר בין שאלות שהן גבוהות במידת האישור אך נמוכות במידת הדיאגנוסטיות, לבין שאלות שהן נמוכות במידת האישור וגבוהות במידת הדיאגנוסטיות. (שאלות 1 ו4- בטבלה הפתורה).

שאלת המחקר

  • שאלה המחקר היא אם בסיטואציות של חיפוש אינפורמציה
  • יעדיף בודק ההשערה להשתמש בשאלות שהתשובה כן עבורן תהיה מאוד סבירה תחת ההשערה הנבחנת (האסטרטגיה המאשרת),
  • או שבודקי ההשערות יעדיפו להשתמש בשאלות שיבחינו בין אדם שמחזיק בתכונה לבין אדם שאינו מחזיק בה (האסטרטגיה הדיאגנוסטית)?

  • (או במילים אחרות:
  • מהי האסטרטגיה המועדפת על אנשים בחיפושם אחר מידע (אסטרטגיות אישוש, או אסטרטגיות דיאגנוסטיות)

ניסוי 1

הנבדקים קיבלו את האינפורמציה הבאה

  • שתי קבוצות של נבדקים קיבלו שני תיאורי אישיות שונים

1) קבוצה א': קיבלה תיאור של אישיות "אנליטית"

2) קבוצה ב': קיבלה תאור של אישיות "אינטואיטיבית"

  • לשתי הקבוצות נאמר כי ניתן להבחין בין 2 סוגי הטיפוסים באמצעות בדיקה גרפולוגית (כלומר על סמך מאפייני כתב יד
  • ישנם מאפייני כתב יד שמופיעים בהסתברות שונה בקרב טיפוסים "אנליטים" ובקרב טיפוסים "אינטואיטיביים".
  • הם קיבלו רשימת תכונות המאפיינות סוגי אנשים "אנליטיים " וסוגי אנשים "אינטואיטיביים"

  • כלומר
  • לקבוצה אחת יצרו השערה את ההשערה של אישיות אנליטית
  • ולקבוצה שנייה יצרו את ההשערה של אישיות אינטואיטיבית

משימת הנבדקים

  • משימת הנבדקים: הייתה לבחור פריטים בכדי לבחון השערה שאדם הוא בעל תכונה מסוימת בהסתמך על
  1. מאפייני כתב היד
  2. הסתברותם להופיע בשני סוגי האנשים ; אנליטי ואינטואיטיבי.

  • הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות.
  1. קבוצת ההשערה האנליטית-
  • נבדקים אלו היו צריכים לומר איזה סוג שאלות היו שואלים אם היו צריכים לאבחן אדם אנליטי.

2. קבוצת ההשערה האינטואיטיבית-

  • נבדקים אלו היו צריכים לומר איזה סוג שאלות היו שואלים אם היו צריכים לאבחן אדם אינטואיטיבי.

(3. קבוצת ביקורת

  • שלא סופקה לה השערה והם התבקשו לשפוט את המידה שבה כל מאפיין של כתב יד הבדיל בין אנשים אנליטיים לאנשים אינטואיטיביים
  • ( קבוצת הביקורת מאפשרת לבחון שהמשתנה הב"ת הוא אכן הגורם המשפיע – כלומר הם בוחנים את הדיאגנוסטיות של הפריט)

לסיכום

  • 2 הקבוצות קיבלו 8 דוגמאות של מאפייני כתב יד שונים ובצדם נתונים לגבי התפלגות המאפיין בקרב קבוצת טיפוסים "אנליטיים" ובקרב קבוצת טיפוסים "אינטואיטיביים".
  • קבוצה א' נתבקשה לבחור את מאפייני כתב היד שיסייעו לה לבדוק האם אדם מסוים הוא טיפוס "אנליטי".
  • קבוצה ב' נתבקשה לבחור את מאפייני כתב היד שיסייעו לה לבדוק האם אדם מסוים הוא טיפוס "אינטואיטיבי".

  • לנבדקים חולקו
  • דיאגרמות המראות את הסתברות מאפיין כתב היד בהינתן ההשערה בכל קבוצה
  • ובנוסף ניתן להם סולם שבו יש לסמן את מידת העניין שיש להם להשתמש בפריט זה בכדי לבחון את ההשערה.

  • חשוב לציין כי עבור כל מאפיין הנבדקים קיבלו בר המראה את היחס של התכונה בין אנשים שהם אנליטיים לעומת אינטואיטיביים
  • פער גדול מראה על פריט בעל דיאגנוסטיות גבוהה מפני שהוא מבחין טוב יותר בין שני סוגי האנשים. פער נמוך הוא בעל רמת דיאגנוסטיות נמוכה.

רמת הדיאגנוסטיות והאישוש של מאפייני כתב היד

הסתברות הנתון תחת ההשערה

VH- מאוד גבוהה

MH – מתון גבוה

ML – מתון  נמום

VL- מאוד נמוך

אישוש

דיאגנוסטי

0.800

0.600

0.400

0.200

P(F/H)

(סיכוי תחת השערת התכונה)

נמוך

דיאגנוסטיקה

0.720

0.490

0.510

0.278

P(F/A)

סיכוי תחת ההשערת התכונה האלטרנטיבית

0.800

0.600

0.400

0.200

P(F/H)

(סיכוי תחת השערת התכונה)

גבוהה

0.220

0.110

0.890

0.778

P(F/A)

סיכוי תחת ההשערת התכונה האלטרנטיבית

  • F זהו מאפיין
  • A אנליטי או אינטואיטיבי
  • אלא שיבחרו רק אישוש לא יקחו למשל את האפשרות של P(F/H)=0.2
  • אלא שיבחרו את הדיאגנוסטיקה יבחרו את כל השורה למעטה (גבוהה)
    הבהרות
  • VL  נמוך :  0.2 ו 0.278
  • זה לא מאשש (0.2 סיכוי מאוד קטן)
  • וזה לא דיאגנוסטי (הפער ביניהם)

הבהרות לגבי הטבלה

  • VL  גבוהה  :  0.2 ו 0.778
  • זה לא מאשש (0.2 סיכוי מאוד קטן)
  • אבל זה מאוד דיאגנוסטי (הפער ביניהם)

  • VH נמוך 0.8 ו 0.72
  • זה מאשש
  • אבל לא דיאגנוסטי (הפער ביניהם קטן)

  • VH גבוה  0.8 ו 0.22
  • זה מאשש
  • וגם דיאגנוסטי (הפער ביניהם גדול)


תוצאות ניסוי 1

למבחן :

למבחן:

יתכן שיהיה גרף דומה יהיה צריך להגיד מה המסקנות מהגרף

מסקנות (תוצאות מפתיעות)

  • אנשים מבינים את חשיבות האלטרנטיבה במשימות של שיפוט והערכה
  • ולכן יעדיפו פריטי מידע דיאגנוסטיים גם אם הם אינם מאששים

פירוט

1. נבדקים העדיפו פריטים עם יכולת אבחון גבוהה לעומת יכולת אבחון נמוכה – אפקט זה נמצא מובהק באופן סטטיסטי.

2. הבדל זה בין הנבדקים נמצא בשתי הקבוצות : גם כאשר ההשערה הייתה שהאדם אינטואיטיבי וגם כאשר ההשערה הייתה שהוא אנליטי.

3. על פי התוצאות שמסוכמות בגרף, ניתן לראות כי הייתה העדפה קיצונית לפריטים  דיאגנוסטיים.

  • ואף יותר מזה, כפי שמראה הגרף,
  • בקו הצהוב (העליון) המראה על דיאגנוסטיות גבוהה  בצידו השמאלי , הגבוהה ביותר, הנבדקים העדיפו דווקא את הפריטים שהם בעלי הסתברות נמוכה ודיאגנוסטיות גבוהה.
  • בקו הלבן (הנמוך)  של הגרף המעיד על פריטים בעלי דיאגנוסטיות נמוכה והסתברות גבוהה, בחלקו הימני רואים ירידה, כלומר, אנו רואים כי נבדקים העדיפו פחות פריטים בעלי אישור גבוה ודיאגנוסטיות נמוכה.

אין ניסוי 2 במבחן

הדברים שחשוב למורה (שהוא כתב) לגבי ניסוי 1

  • המורה הסביר את הניסוי בעזרת הטבלה (רמת הדיאגנוסטיות והאישוש של מאפייני כתב יד)
  • חשוב להבין את טכניקת המחקר
  • להבין את הגרף
  • A בקו העליון משמאל- דיאגנוסטיות גבוהה ואישור נמוך
  • B קו תחתון מצד ימין- אישור גבוהה ודיאגנוסטיות נמוכה
  • חשוב להבין את הגרף גם
  • אפקט עיקרי ברור של דיאגנוסטיות
  • לעומת עליה מתונה בעקבות אישור

לגבי ניסוי מס' 2 (לא למבחן)

  • בא לענות על הסבר אפשרי לתוצאות שכן פריטי השאלות היו שונים לא רק במידת הדיאגנוסטיות והאישור, אלא גם באחוז המשיבים "כן"  הכללי, כלומר  Pf.
  • בניסוי 2 מחזיקים את Pf   קבוע על ידי בחירת זוגות שתמיד יתנו Pf  השווה ל0.5.

  • להראות בעזרת פיתוח הנוסחא והצבה שזה לא מתקיים בניסוי 1 וכן מתקיים בניסוי 2.

  • לחלק את הגרף של ניסוי 2 ולהסבירו. להדגיש כי קריאת גרפים חשובה למבחן, שכן היא מפתחת כשרים מעבר למאמרים ואנו אוהבים לתת גרפים שהופיעו או לא הופיעו במאמר ולשאול שאלות על הפירוש שלהם.

תוצאות מסכמות של הניסויים:

  • נבדקים העדיפו מאפיינים דיאגנוסטיים ברמה גבוהה על מאפיינים דיאגנוסטיים דיאגנוסטיים ברמה נמוכה. השפעה זו או ממצא זה לא היה תלוי בסוג ההשערה הנבחנת (אינטואיטיבי או אנליטי).
  • אחוז גבוה של נבדקים 80% בחר שאלה שהאישור שלה נמוך והדיאגנוסטיות שלה גבוהה.
  • אחוז נמוך של יותר של נבדקים 30% בחר שאלה שהאישור שלה גבוה אבל הדיאגנוסטיות שלה נמוכה.
  • ישנה נטייה לבחור ולהתייחס לשאלות מאשרות אבל השפעה זו מאוד קטנה יחסית להשפעה שיש לשאלה דיאגנוסטית על נבדקים.
  • כלומר, שאלה שהיא גם מאשרת וגם דיאגנוסטית בטוח תיבחר, שאלה שהיא רק דיאגנוסטית גם תיבחר ושאלה שהיא רק מאשרת לא תיבחר.
  • הגורם העיקרי והכמעט בלעדי בהעדפות שבאיסוף הנתונים היה הערך הדיאגנוסטי הנתפס וזה מה שחשוב לזכור!
  • ההעדפות למאפיינים או שאלות מאשרות אינן מפחיתות את הכוח הדיאגנוסטי.

ביקורת

  • הסתייגות יכולה להיות, כי הנבדקים קיבלו שאלות ונתונים מוכני- כך שכאילו כפו עליהם להתחשב בדיאגנוסטיות

  • בנוסף עולה השאלה מה קורה בחיים:
    • עדיין עומדת באוויר השאלה האם בסיטואציות לוחצות שיש זמן קצוב לראיון אכן אנשים מייצרים שאלות דיאגנוסטיות, והאם היכולת שלהם להעדיף דיאגנוסטיות מעידה בהכרח כי זוהי דרך החשיבה הדומיננטית באיסוף מידע?

הערות סיכום – מחשבה:

  • התוצאות של המאמר הן אופטימיות ועומדות בניגוד להשערה וממצאים קודמים לגבי הדומיננטיות של הטיית האישוש בחשיבה האנושית.
  • ניתן לראות כי בניסוי זה אנשים בהחלט מבינים את חשיבות האלטרנטיבה ומעדיפים שאלות דיאגנוסטיות גם במחיר של וויתור על מידת האישור שלהן.

  • שימו לב, הרעיון כי אדם הוא דיאגנוסטיקן אינטואטיבי יכול להסביר הרבה מאוד תופעות ולהכניס הרבה מאוד אופטימיות ושכלול למערכת החשיבה,
  • זוהי הסיבה שאיננו זוכרים אנשים לפי העובדה שיש להם שתי עיניים למרות שההסתברות לכך גבוהה מאוד,
  • אנחנו – המוח שלנו מעדיפים לזכור את הפריטים הדיאגנוסטים של אותם אנשים (אף ארוך, תכונה חזקה או חלשה).

  • רעיון זה יכול גם להאיר מחדש מושג כמו היוריסטיקת היציגות,
    • הוכח בניסוי  כי אנשים העדיפו תכונה דיאגנוסטית לייצוג כלב (הרחת חומרי נפץ) למרות שרק אחוז נמוך מהכלבים מחזיק בתכונה, על תכונות מאשרות כמו אוהב בשר.
    • אם היורסטיקת היציגות מכילה בתוכה דיאגנוסטיות כלומר התכונות הנבחרות כמייצגות הן בהכרח דיאגנוסטיות (עורך דין מפולפל ולא עורך דין חכם) אז זהו מנגנון הרבה יותר מתוחכם ממה שטענו כהנמן וטברסקי
    • (כאמור, המחקר מראה שבצורה אינטואיטיבית יש לנו חשיבה דיאגנוסטית
    • דבר שמעיד שבתור יציגות יש גם ממד דיאגנוסטי

  • אנו רואים כאן סתירה בין מאמרים, צריך לחיות עם הסתירה הזו, ולייצר עוד מחקרים שיכריעו, מה שברור הוא שההתנהגות והחשיבה האנושית הן מרובות פנים, וגם אם לאנשים יש יכולת לבצע שיפוטים נורמטיביים ברור כי במצבי חיים מסוימים הם נסוגים ומבצעים הטיות.

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: