פורסם על ידי: or100 | מאי 28, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 4: מאמר 9

ראיה לאחור וראיה קדימה: האפקט של ידע התוצאה על שיפוטים באי וודאות- מאמר 9

Hindsight- foresight: the effect of outcome knowledge on judgment under uncertainly

Fischhoff (1975)

באופן כללי

  • המאמר עוסק בחוכמה שלפני ואחרי מעשה
  • איך ידיעת התוצאות (בדיעבד)  משפיעה על הערכה שלנו את התנאים ההסתברותיים שהיו אז ויצרו  את המאורעות והתוצאות עתידיות
  • זהו מאמר מרכזי המתקשר היטב להטיות שאנחנו מכירים מחיי היום יום

למבחן:

  • באופן כללי זהו מאמר קל, וחשוב לקשרו ליום יום
  • יש צורך להכיר לפרטים את הניסויים המופיעים במאמר
  • (יש גם עבודה סמינריונית שעוסקת בנושא המאמר)

דוגמא מסבירה

  • בהתייחסות לועדה אשר חקרה את אירועי אוקטובר 2000
  • הועדה פסקה שאמירותיו של אהוד ברק שאי אפשר היה לצפות את "רעידת האדמה" הן מוטעות, ומכיוון ש"הכתובת היתה על הקיר" הוא היה צריך לקרוא אותה
  • זהו מצב אשר חברי הועדה היו צריכים להכנס לנעלים של מישהו אחר (של אהוד ברק), ולשפוט את המידע שהיה ברשותו ואת תהליך הסקת המסקנות שלו

  • עולה השאלה היא האם אנחנו מסוגלים להתעלם מהתוצאות בזמן שאנחנו שופטים קבלת החלטות של אחרים.
  • כלומר האם באמת אפשר להגיד באופן אובייקטיבי שהכתובת היתה על הקיר- בעוד שהנתון של התוצאה של הדברים (ההרוגים והפצועים) זהו נתון שלא היה לו בזמנו
  • מטרת המאמר לעמוד על ההבדלים בין 2 סוגים שיפוטים:

I.         מטרת המאמר

1)       שיפוט לפני מעשה/ שיפוט לפנים (foresight)

2)       שיפוט לאחר מעשה / שיפוט לאחור (hindsight)

II.        השערות המחקר

השערה 1

  • שופט לאחור יתן הערכת הסתברות גבוהה יותר לתוצאה שכבר קרתה ביחס לתוצאות אפשרויות שיכול לקרות
  • וזאת לעומת שופט לפנים
  • הערכות השונות יהיו גם אם שניהם מעריכים את התוצאה לאור מידע זהה

  • · התופעה הזאת נקראת הטיית ה creeping determinism (הדטרמיניזם הזוחל) (מושג למבחן)

creeping determinism (הדטרמיניזם הזוחל) מושג למבחן

  • (אדם עם תפיסה דטרמיניסטית מאמין שמה שקרה הוא זה שצריך היה לקרות. ("הכל מאלוהים" זוהי תפיסה דטרמיניסטית)
  • אם אנחנו לא רוצים לחשוב באופן דטרמיניסטי אז ההטיה הדטרמיניסטית (הדטרמיניזם הזוחל) גורמת לנו לתפוס את האירועים שקרו כבלתי נמנעים-
  • והבנה זאת זוחלת למודעות שלנו
  • כלומר התוצאה שקרו משפיעות על איך שאנחנו תופסים את המציאות, ואנחנו מעלים באופן לא מודע את הסיכוי שהאירועים האלה יקרו

  • כלומר התוצאות ישפיעו ויגרמו לתופעת ה הדטרמיניזם הזוחל

במילים אחרות (של המורה)

  • דטרמניזם זוחל הוא המושג המרכזי במאמר 9,
  • הכוונה שהתפיסה הדטרמניסטית לפיה מאורע שקרה היה חייב לקרות זוחלת אל המודעות,
  • כלומר היא משפיעה עלינו על ידי כך שההסתברות לאירוע לאחר שהתרחש נתפסת כגבוהה יותר וכבלתי נמנעת. ראה מאמר 9

השערה 2

  • שופטים לאחור אינם מסוגלים לנטרל את ההטיה הזאת ולשלוט עליה.

III.       שיטת המחקר הכללית לשלושת הניסויים

1)

  • חמש קבוצות נבדקים קיבלו תאור זהה של אירוע מסוים ובצידו 4 התרחשויות עתידיות אפשריות לאירוע המתואר
  • כל חמשת הקבוצות היו צריכות להעריך איזה התרחשות היא הסבירה ביותר לאור הנתונים שבידיהם

2) ארבעת קבוצות הניסוי – after 1-4

  • לכל אחת מהקבוצות נאמר איזו התרחשות אכן התרחשה בסופו של דבר (לכל קבוצה נאמר התרחשות אחרת)

פירוט

  • סיפרו על מאורע שידוע אבל לא עד כדי כך שזוכרים את התוצאה של האירוע (למשל מבצע נחשון)

  • בסוף הסיפור יש 4 תוצאות אפשריות
  • רק לאחת הקבוצות מסופר התוצאה האמיתית שקרתה בעקבות המאורע
  • כל אחת מקבוצות ה after   צריכה להעריך את ההסתברות של כל אחת מהתוצאות

3) קבוצה הביקורת – before

  • לא נאמר לה איזה התרחשות אכן התרחשה
  • המשתתפים בקבוצה נדרשו לנבא מה הכי סביר שיתרחש

פירוט :

  • סיפרו על מאורע שידוע אבל לא עד כדי כך שזוכרים את התוצאה של האירוע (למשל מבצע נחשון)
  • בסוף הסיפור יש 4 תוצאות אפשריות
  • קבוצת ה before  צריכה להעריך את ההסתברות של כל אחת מהתוצאות
  • למעשה הקבוצה הזאת נותנת את הערכה הכי סבירה (כי היא לא מושפעת מידיעת התוצאות)

4)

  • בכל ניסוי השוו בין הערכות ההסתברות של קבוצות ה after  להערכות ההסתברות של קבוצת ה before

ניסוי 1

על הניסוי

  • בניסוי זה השוו
  • הערכות ההסתברות של נבדקי קבוצת ה before
  • להערכות ההסתברות של נבדקי קבוצות ה after

תוצאות

טבלה

Outcome evaluated– הערכת התוצאה

4

3

2

1

Outcome provided

בהינתן התוצאה

14.2

43.8

30.8

11.2

None

Before

20.3

23.3

25.8

30.6

1

After

18.5

24.3

51.8

5.5

2

21.4

50.8

23.9

3.9

3

27.9

23.4

31.9

16.7

4

הסבר האפקט
  • חשוב לראות את העליה של הקבוצות ביחס לקבוצת הביקורת
  • הערכת התוצאה של כל אחת מקבוצות הניסוי חשובה רק בהתייחס לקבוצת הביקורת

הסבר לניתוח התוצאות

  • קבוצה 4 (שאמרו לה שהתוצאה היא תוצאה 4) העלתה את הערכה שתוצאה 4 תקרה מ 14.2 ל 27.9
  • (למשל יותר ממה שעשתה קבוצה 3 שהעלתה את הערכה שתוצאה 4 תקרה מ 14.2 ל 21.4)
  • קבוצה 3 (שאמרו לה שהתוצאה היא תוצאה 3) העלתה את הערכה שתוצאה34 תקרה מ 43.8 ל 50ץ8
  • קבוצה 2 (שאמרו לה שהתוצאה היא תוצאה 2) העלתה את הערכה שתוצאה2 תקרה מ 30.8 ל 51.8
  • קבוצה 1 (שאמרו לה שהתוצאה היא תוצאה 1) העלתה את הערכה שתוצאה 1 תקרה מ11.2 ל 30.6

ניסוי 2: after – ignore

על הניסוי

  • ניסוי 2 זהה לניסוי 1, פרט לכך ש
  • נאמר לנבדקי קבוצות ה after  לנסות ולהתעלם מהידע על התוצאה שהתרחשה ולשפוט את ההסתברויות לאור נתוני האירוע בלבד.
  • כלומר נתנו להם את התוצאה (כמו ניסוי 1) אבל ביקשו מהם להתעלם מהתוצאה

תוצאות

Outcome evaluated

4

3

2

1

Outcome provided

16.3

43.9

29

11.3

None

Before

19.8

28.3

27

24.6

1

After

13.1

36.4

41.5

9

2

25.8

43.5

24.5

6.3

3

24

36.5

20.3

13.3

4

  • כפי שנראה גם מטבלה זאת, העובדה שמנסים להתעלם מהתוצאה לא מונעת את ההשפעה שהתגלתה בניסוי 1 – כלומר ההשפעה  של ידיעת התוצאה

ניסוי 3: after- others

על הניסוי

  • ניסוי זה זהה לניסוי 1 פרט לכך
  • שנאמר לנבדקים לנסות ולשפוט את ההסתברויות כפי שהיה שופט אותם שופט לפנים
  • כלומר שופט שלא יודע איזה תוצאה תתרחש בסופו של דבר

  • כלומר
  • אמרו לנבדקים את התוצאה
  • אבל ביקשו מהם לשפוט כמו שהיה שופט מישהו שלא היה יודע את התוצאה
  • כלומר ביקשו מהם לנסות ולהכנס לנעלים של מישהו אחר

תוצאות (דוגמא 1 מתוך 4)

שגדכ

Outcome evaluated

4

3

2

1

Outcome provided

23.2

41.8

24

11

None

Before

23.8

36.5

24.7

15

1

After

14.6

35.2

36

13.2

2

21.6

51.1

22.5

4.8

3

22.8

38.4

26.4

12.3

4

  • כפי שנראה בטבלה האפקט קצת ירד, אבל הוא עדין קיים.

סיכום של המורה על החידוש של ניסוי 3

  • הדגש העיקרי בסעיף זה הוא שניסוי מס' 3 מעביר את נקודת המבט מהנבדק לזולתו,
  • כלומר הנבדק שיודע את התוצאה  לא צריך להתייחס בצורה מלאכותית  לנקודת מבטו שלו, אלא לנקודת המבט של הזולת הנאיבי (שאינו יודע את התוצאה),

  • ובכך ניסוי 3 מדמה מצב של ועדת חקירה שבה שופטים לאחור צריכים לשפוט את הסיטואציה דרך עיניים של שופט לפנים.

  • בניסויי זה עדיין נמצא אפקט דטרמיניזם זוחל, אך הוא התמתן מעט ביחס ל-2 הניסויים  הקודמים.

IV.      סיכום התוצאות של כל שלושת הניסויים

1)

  • ידיעה על תוצאה אירוע מעלה באופן אוטומטי את שיפוט הסתברות התרחשותה (כפי שמשתקף מניסוי 1)
  • (בחלק מניסוי של פישנהוף ובייט (1975)
  • אנשים נשאלו ערב נסיעת ניקסון לסין ולרוסיה
  • להעריך האפשרות השונות של הסיכויים שדבר כזה יקרה
  • אחרי הביקור
  • הם נשאלו אחרי הביקור להזכר בתשובה המקורית שלהם

  • התוצאות הראו שהם סברו שהם נתנו סבירות גבוהה לאירועים ממה שהם באמת נתנו

  • המשתמע הוא שהדטרמיניזם הזוחל הוא
  • גם מטה אנשים לגבי מה שהם היו יודעים מבלי לדעת את התוצאה
  • וגם מטה את חשיבת האנשים על מה שהם עצמם באמת ניבאו מראש

2)

  • התוצאה בסעיף 1' נצפתה גם כאשר נאמר לנבדקים במפורש לנסות ולהתעלם מהתוצאה שהתרחשה (כפי שמשתקף מניסוי 2)

3)

  • התוצאה בסעיף 1' נצפתה גם כאשר נאמר לנבדקים לנסות ולשפוט דרך עיניים של שופט לפנים (כפי שמשתקף מניסוי 3)
    • אם כי כאן (בניסוי 3) השפעת הידע על התוצאה שהתרחשה היתה מתונה יותר

V.       מסקנות הסברים והשלכות

מסקנות

  • יש לנו נטיה אינהרנטית ובלתי מודעת להיות "חכמים לאחר מעשה"

  • "הדטרמיניזם הזוחל יכול לפגוע ביכולת שלנו לשפוט את העבר או ללמוד ממנו"-
  • "יש להבין שיש בחיים שלנו אי וודאות ולדעת לחיות איתם"

השלכות

  • הנטייה להיות "חכמים לאחר מעשה" מונעת מאיתנו ללמוד על העבר:
  • תוצאה שנראית בלתי נמנעת בשיפוט לאחור
  • יכולה להיות מאוד לא סבירה בשיפוט לפנים

  • נעשה גרימת  עוול למקבלי החלטות כאשר שופטים את מעשיהם בדיעבד

  • אנשים לא מבחינים בין תהליך קבלת ההחלטה לבין התוצאות שלו (כלומר יתכן שיש צורך לשפוט את התהליך של קבלת ההחלטה ולא את התוצאה שלו)

VI.      קישורים לכלכלה

דוגמא 1

  • כשצריך להעריך יזמים בכדי לדעת באיזה יזם להשקיע
  • האם מעריכים אותם לפי תוצאה או זו אחרת שלהם
  • כלומר יכול להיות מצב שמישהו במקרה קיבל החלטה לא טובה, שלבסוף התוצאה שלה טובה
  • או שמעריכים את תהליך קבלת ההחלטות שלהם
  • אם היה תהליך של החלטה טוב, ובכל זאת יצר תוצאה (הסתברותית לא טובה) עדיין, אם מתייחסים לתהליך קבלות ההחלטות שלו אז יתכן שלאורך זמן הוא יצליח.

דוגמא

  • נניח שאנליסט מחשב בנקודת זמן מסוימת ש יקרה A
  • ולבסוף קורה B
  • לרוב הוא נחשב כאחד שטעה
  • אולם אם נבחן אותו בכלים הסתברותיים אז למעשה הוא צדק, והוא אמור להחשב כאנליסט טוב יותר מאנליסט אחר שחישב בכלים לא הסתברותיים וניבא שיקרה B

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

Responses

  1. I am frequently searching for recent infos in the net about this topic. Thx.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: