פורסם על ידי: or100 | מאי 28, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 3: תחום המחקר והעמקת המושג מתאם

תחום המחקר והעמקת המושג מתאם

הקדמה לבלוק 3: הקדמה  למאמרים 3+4+5 +6

(שייך לשיעור 3+4)

(סיכום של המורה + …)

הקדמה למאמרים 3,4,5,6 – תחום המחקר והעמקת המושג מתאם

  • אחת השאלות המעסיקות חוקרים בתחום שיפוט והערכה זה התחום של יחסי סיבה ותוצאה “Cause effect  relationship" .
    • לדוגמא:
      • זמרת אופרה שרה באולם מלא צופים ומשתמשת בטון מאוד גבוה ובדיוק אז נשברת נברשת הזכוכית הענקית שנמצאת באולם.
      • השאלה היא כיצד יסיקו אנשים לגבי הסיבה  לשבירת הנברשת,
        • האם זה היה הטון הגבוה,
        • או משהוא אחר שקורה בדיוק באותו הזמן.

  • הסקה לגבי קשר בין שני משתנים היא פעולה קריטית לחשיבה האנושית:
    • בחיי היומיום צריכים אנשים להסיק לגבי קשרים כמעט בכל תחום בחייהם:
        • מהי הסיבה לכאב הבטן שתקף אותי במשך היום?
        • לאן יוביל אותי התואר בו אני משקיע?
        • מהי המשמעות של העצירה בעליית המדד לגבי האופציות בהן בחרתי להשקיע?
        • והאם אכן הסיבה לעצירת הטרור היא מדיניותה הקשוחה של הממשלה?

  • כפי שנראה בהמשך ניתן לאפיין מספר הטיות מרכזיות בהן אנשים לוקים בבואם להסיק על קשר בין משתנים בכלל ועל יחסי סיבתיות בפרט,
  • הבורות בתחום היא רבה, וחשוב לציין שאינה מאפיינת  רק להדיוטות, אלא גם מומחים בתחומים שונים, וניתן אף לטעון כי חלק מהמדענים המפרסמים מחקרים מדעיים לוקים בה.
      • דוגמא לכך ניתן למצוא בכתבה שהתפרסמה  בתאריך 11.03.99 בעמוד החיצוני  בעיתון מעריב:
        • מחקר חדש קובע כי "יחסי מין תכופים גורמים למראה צעיר ב10- שנים".
        • מאיר שלו שהגיב בעבר למחקר דומה מציין כי ייתכן שהמדען בלבל בין הסיבה והמסובב, וטענה זו נראית כשקולה לטענה ש"ככל שתשחק יותר כדורסל תהיה יותר כושי".

  • חשוב לציין שבקורס שיטות מחקר א' הגדרנו שלושה תנאים המחייבים כדי להסיק שמשתנה A מהווה סיבה למשתנה B:

א- מתאם סטטיסטי – השתנות משותפת.

ב- A קודם בזמן  ל-B.

ג- העדר הסברים חלופיים.

      • (ואפשר להוסיף תפעול משתנה בלתי תלוי)

      • במילים אחרות: חשוב לזכור כי מתאם בין 2 משתנים הוא אומנם תנאי הכרחי להסקה על סיבתיות אבל הוא לא תנאי מספיק

      • בהקשר לדוגמא
        • המחקר העוסק במראה צעיר וקיום יחסי מין תכופים סביר שעומד בתנאי הראשון אך בוודאי אינו עומד בתנאים 2 ו3-.

  • הסיבות לטעויות. כפי שנראה בהמשך
    • חלק מהטעויות נובעות מחישוב לא נכון של המתאם,
    • וחלק אחר מהטעויות מחישוב נכון אך שימוש לא נכון במשמעות המתאם.

    • בכל מקרה ניתן לקבוע על סמך האמור  לעיל כי מתאם הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקיומו של קשר סיבתי בין שני משתנים.

  • נושא אחר הנחקר בהקשר זה, הוא מה היה קורה לו לא התרחשה הסיבה ל-X, האם גם אז היה מתרחש Y.
    • למשל, מה היה קורה אם יצחק רבין ז"ל היה לובש אפודת מגן? נושא זה נקרא חשיבה Counter Factual.

בקורס נלקחו מספר מאמרים בנושא הרחב של חשיבה סיבתית:

1)  מאמרים 3+4: שיפוט מתאם בטבלת 2 על 2

  • שני מאמרים סמדסנלנד (מאמר 3)  ושקלי וטקר (מאמר 4) עוסקים בשיפוט מתאם על ידי אנשים בטבלאות 2×2.

2)  מאמר 5: שיפוט מתאם בהקשר של אבחון פסיכולוגי קליני

  • צ'פמן וצ'פמן (מאמר 5) עוסק גם הוא  בשיפוט מתאם אך בהקשר יישומי אמיתי,:
    • כיצד פסיכולגים קליניים שופטים את הקשר בין סימנים במבחן רורשאן לנטיות הומוסקסואליות,
    • מאמר קשה וחשוב, להיות צמודים לחוברת ולהבין בכל תנאי מה המטרה ומה הוא מחדש.

3) מאמר 6: השפעת קשר סיבתי על השיפוט

  • מאמר מס' 6  של כהנמן וטברסקי  עוסק בדומיננטיות או בחשיבות של החשיבה הסיבתית בשיפוט הסתברויות או אולי קשרים, המאמר לעומת הקודמים מציג חשיבה יותר רחבה לגבי מהות החשיבה הסיבתית. מחולק לשני חלקים:
      • חשיבה סיבתית ודיאגנוסטית.
      • על השימוש וההתעלמות מ Base rate.

– בחלק הראשון שני חלקים:

-אסימטריה היסקית לקרוא, משמעות סיבתית ודיאגנוסטית.

-Causal and Diagnostic Significance of Eridence 324-335. ניתן לדלג.

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: