פורסם על ידי: or100 | מאי 28, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 3: כמה מילים נוספות על מאמר 6

מאמר 6

  • המאמר עוסק בסכימות סיבתיות והשפעתן על שיפוטים בתנאי אי וודאות.
  • למרות שאין שיעור מצורף זהו מאמר חשוב מאוד ויש לקרוא אותו בפירוט.
  • מושגים עיקריים להבנה: סכימה סיבתית, סכימה דיאגנוסטית, אסימטריה היסקית, רלוונטיות סיבתית והתחשבות בשיעור בסיס.

—————————-

1)

במבחן לדוגמא שאלה 5, היתה שאלה מתי נבדקים עושים שימוש בשיעור הבסיס

אתה כתבת כתשובה את תשובה ב'

·         שאומרת שנבדקים עושים שימוש בשיעור הבסיס כאשר :"גם השיעור הבסיסי, וגם המידע הדיאגנוסטי אינם נתפסים כבעלי רלוונטיות סיבתית)

רלוונטיות סיבתית זה שהנתון מתלבש על סכמה קיימת ונתפס כקשור. למשל בבעיית המוניות לשיעור הבסיס אין רלוונטיות סיבתית ולעדות של העד יש רלוונטיות סיבתית, לכן יש התעלמות. כשמשנים את זה ואומרים ש-85% מהמוניות המעורבות בתאונות הן ירוקות יש התייחסות לשיעור הבסיס.

אבל המאמר גם מראה שכאשר לשני הנתונים אין קשר מיוחד לסכמה הסיבתית (כמו בשאלה על ספרים בגרמנית/צרפתית עם כריכה קשה/רכה) אז מתחשבים בשני הנתונים. כלומר לפי מאמר 6 ההזנחה של שיעור הבסיס מתרחשת במקרה הספציפי שבו שיעור הבסיס לא נתפס כרלוונטי סיבתית והמידע הנוסף כן נתפס כרלוונטי סיבתית.

2)

כשמדובר על אסימטריה הסקית

האם מדובר למעשה על מצב שבו אנשים נוטים לתפוס אירועים מסיבות לתוצאות ולא ההפך  (סכימות סיבתיות) ולפיכך מסיקים בטעות שהקשר מסיבות לתוצאות חזק יותר מאשר מתוצאות לסיבות

גם כאשר הנתונים (שהם חושבים אותם לסיבות ולתוצאות) נותנים את אותה כמות של מידע אחד על השני

2/הבנת את זה בדיוק. כשמשהו מתלבש על הכוון של הסכמה שלך הוא נתפס כסביר יותר.

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: