פורסם על ידי: or100 | מאי 28, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 2: תיקון ועגינה

III) תיקון ועגינה

1.  תיקון לא מספיק

  • היריסטיקת תיקון ועגינה עוסקת במצבים בהם אנשים צריכים לבצע פעולת הערכה או אמידה והם אינם יודעים את התשובה.

  • הסבר כיצד היריסטיקת העיגון ותיקון פועלת
  • במקרים אלו אנשים משתמשים במידע קיים כעוגן/נקודת מוצא ועושים תהליך של תיקון והתאמה.
  • במילים אחרות: הערכה מתבססת על איזשהו ערך ראשוני שלפיו עושים תיקונים

  • לדוגמא:
  • כמה זמן לוקח לטוס לדרום אמריקה?
  • נניח שאדם לא טס אף פעם לדרום אמריקה אך הוא טס לארה"ב והוא יודע שלארה"ב לוקחת הטיסה 10 שעות ודרום אמריקה זה יותר רחוק אז הוא מעריך את זמן הטיסה ב 14 שעות.
  • ה- 10 שעות טיסה לארה"ב הם העוגן או נקודת המוצא וה4 שעות הנוספות שהוא מעריך הם התיקון.
  • דוגמא נוספת
  • דוגמא של מכירת שואב אבק שהמורה נתן בכיתה

באופן כללי

  • ההתאמות או התיקונים שנעשים הם לרוב לא מספיקים.
  • כמו כן נקודות עיגון/התחלה שונות גוררות הערכות סופיות שונות, שהנן מוטות.

טעויות שהיריסטיקת העיגון ותיקון עלולה להוביל

  • תהליך זה של עיגון ותיקון  הוא טבעי וחשוב ואנשים עושים אותו בחיי היומיום כל הזמן
  • אבל הוא יכול להוביל אותנו לשתי הטיות:

1.תיקון לא מספיק (= משיכה חזקה מדי לעוגן שגורמת לשמרנות,)

  • תיקון לא מספיק פירושו
  • שכאשר יש תלות וקירבה רבה מדי בין נקודת העגינה לאומדן הסופי,
  • כלומר תהליך התיקון וההתאמה שאותו מבצעים הנבדקים הוא חלקי ומוטה לכיוון הערך הראשוני.

במילים אחרות

  • יש תקון בכוון הנכון אך קרוב מדי לעוגן.
  • (שזה למעשה הטית השמרנות של פיטרסון ופיף)
  • אנחנו נימשך חזק לעוגן הראשוני שלנו,

2. שימוש בעוגן לא רלונטי.

  • שימוש בעוגן לא רלוונטי פירושו שלעתים הנבדקים נאחזים בעוגן שכלל אינו רלוונטי לאומדן הכמותי שאותו הם מתבקשים להעריך,
  • למשל מספר מקרי.

במילים אחרות

  • במצבי אי וודאות אנשים נתפסים בכל פיסת מידע כבעוגן והרבה פעמים המידע כלל לא רלוונטי לשיפוט.
  • לדוגמא ניסוי עם מדינות אפריקה באו"ם ראה במאמר (בתקליטור)

  • דוגמאות למקומות שמשתמשים בהם בעוגנים
  • המסחר משתמשים הרבה בעוגנים –
  • במכירות (הנחות סוף העונה – השאלה מי אכן קנה במחיר המחוק בX,)
  • במשא ומתן,
  • בתכנון הזמן בו אני אתחיל את ממ"ן 12 וכדו'
  • בניסוי המקורי המוצג במאמר ביקשו מהנבדקים לציין אומדן באחוזים.
  • כלומר, לאמר מה אחוז מדינות אפריקה מכלל המדינות המיוצגות באו"ם.
  • נקודות העגינה בניסוי המקורי נקבעו לעיני הנבדקים עצמם על-ידי סיבוב גלגל המזלות (Wheel of fortune), שהוא מעין רולטה הפועלת עלפי עיקרון של מקריות.
  • תחילה התבקשו הנבדקים לקבוע האם אחוז המדינות של אפריקה באו"ם גבוה או נמוך מהערך שהגרילו, ולאחר מכן לבצע את התיקון ולנקוב באומדן מספרי.

ניסוי מדינות אפריקה

  • למרות שהיה ברור לנבדקים כי מדובר בערך מקרי, התגלתה תופעת העגינה
  • חציון ההערכות של הקבוצה שקיבלה את הערך 10 היה 25, ולעומת זאת חציון ההערכות של הקבוצה שקיבלה את הערך 65 היה 45.
  • מסתבר כי בתהליך אינטואיטיבי ההיריסטיקות פועלות באורח לא מודע ולא נשלט (אפשר לשלוט בתהליך רק בכוח החלטה רצונית). עוד יש להדגיש, כי גם כאשר קיבלו הנבדקים תגמולים(payoffs)  על דיוק באומדן, לא השתנו התוצאות.

תרגיל הכפל

דפוס התוצאות הכללית המודגם בנתונים (כפי שנראה בא'):

  • רוב אלה אשר מקבלים את התרגיל מהגבוה לנמוך (8*7*6.*5*4*3*2*1) – מעריכים את המספר כגבוה יותר (קרוב ל 2100) מאשר אלה אשר  מקבלים את התרגיל מהנמוך לגבוה (1*2*3*4*5*6*7*8*)- המעריכים את המספר כנמוך יותר (כקרוב ל 650)

הסבר פעילות היריסטיקת העיגון והתיקון – המייצר את ההטיה של תרגיל הכפל

  • באופן כללי המנגנון הפועל במקרה זה מדבר על כך שאנחנו מוצאים לעצמנו אומדן ראשוני אשר מהווה עוגן (במקרה זה הערכת המכפלה של (שלושת) המספרים הראשונים), ולאחר מכן אנחנו מעריכים/ מתקנים את את תוצאת המכפלה באופן כללי- כך שהשוני בהערכות נובע גם מהעוגן השונה שמצאנו לעצמנו.

פירוט

  • ההטיה הנפוצה המוצגת בכפתור"ההטיה הנפוצה" מדבר על כך שכאשר מקבלים תרגיל מסוג זה, מתחילים לחשב אותו משמאל לימין- כנהוג במתמטיקה-

  • אלא אשר קיבלו את התרגיל מהנמוך לגבוה- מספיקים לחשב את השניים שלושה המספרים השמאלים (8*7*6) ומחישוב משוערך שלהם הם מקבלים אומדן משוערך- אשר מהווה עבורם עוגן– הם מעריכים את התוצאה של המכפלה של כל המספרים

  • אלא אשר קיבלו את התרגיל מהגבוה לנמוך, מספיקים גם הם לחשב את השנתיים שלושה המספרים המשאלים (1*2*3) ומחישוב משוערך שלהם הם מקבלים אומדן משוערך  –אשר מהווה עבורם עוגן- הם מעריכים את התוצאה של המכפלה של כל המספרים

  • מכיון שאלא אשר קיבלו את המספרים מהגבוה לנמוך העוגן שלהם יותר גבוה (העריכו את המספרים 8*7*6) מאשר אלה שקיבלו את המספרים מהנמוך לגבוה שהעוגן שלהם יותר נמוך (העריכו את המכפלה1*2*3 )
  • בגלל שלכל אחד מהמחשבים (או מקבוצות המשחשבים) יש עוגן שונה, אז הערכה שלהם את המכפלה כולה גם היא שונה.
  • (כל אחד מהאנשים גם מתקן את הערכה שלו על פי העוגן הראשוני- שמתברר כמשפיע ביורת על הערכה)
  • ומכאן מתקבל השוני בין המחשבים השונים (או בין הקבוצות השונות) של אלא אשר קיבלו את התרגיל מהמספרים מהגבוהים לנמוכים (והעריכו את המכפלה כגבוהה בגלל העוגן הגבוה שלהם), לעומת אלא אשר קיבלו את התרגיל מהמספרים הנמוכים לגבוהיים (אשר העריכו את המכפלה כנמוכה יותר בגלל העוגן הנמוך שלהם)

  • תופעת העגינה שנדונה בקטע זה איננה אופיינית לתהליכי חשיבה בלבד. היא מאפיינת גם תהליכי תפיסה כמו בדוגמא הבאה.
  • קו באורך מסוים הניצב ליד קו ארוך ממנו (איור א) ייתפס כקצר מקו באורך זהה הניצב ליד קו קצר ממנו (איור ב).

בהתיחס למאמר 1 (מאמר 1)

הקריטריון הנורמטיבי ערך המכפלה היה נחשב על ידי  פירסון וביץ לקריטריון של דיוק

  • בשאלה שנשאלה על חישוב המכפלה אפשר לחשב את גודל המכפלה במדוייק. כלומר למכפלה 1*2*3*4*5*6*7*8= 40320 -ישנה תשובה אחת מדוייקת וברורה.

  • אפשר להשוות את האומדן של הנבדק  (המכפלה שהוא העריך אותה) לערך האמיתי-  (40320)
  • כלומר הקריטריון (תוצאת המכפלה) במקרה זה הוא הדיוק.  (קרי עד כמה התשובה של הנבדק סטתה  מהאומדן האמיתי).

לסיכום:

  • מכיון שבערך המכפלה מדובר על תשובה מדוייקת של השאלה
  • (ולא מדובר על  מהי שאלות הערכה עם התשובה הכי טובה שאפשר לתת לאור הנתונים – כמו במקרה של קריטריון של אופטימליות- שאלות הערכה שהסטטיסטיקה יכולה לתת)
  • ומכיון שאפשר להשוות את האומדן של הנבדק לערך המכפלה, הרי בערך המכפלה מדובר על קריטריון של דיוק.

2.  הטיות בהערכת מאורעות חיתוך ואיחוד

תרגיל הכדורים

  • כאן מדובר על איחוד וחיתוך אבל ויתרתי ללמוד את זה למבחן

3.  עגינה באומדן התפלגויות של הסתברויות סובייקטיביות

ביקורת על כהנמן וטברסקי

  • העובדה שהמין האנושי הצליח לשרוד עד כה מעידה על כך שההיריסטיקות הן מנגנון דיי מוצלח
  • ניתן להסביר בעזרת ההיריסטיקות כמעט כל דברים
  • למשל שימוש בשיעור הבסיס
  • כשמשמשים יותר מידי בשיעור בסיס אז מדובר על היריסטיקת העיגון
  • כשמשתמשים רק במידע נוסף אז מדובר על היריסטיקת הזמינות
  • כשמתעלמים משיעור הבסיס מדובר על היריסטיקת היציגות
  • קשה לתאר דבר שאי אפשר להסביר באמצעות ההיריסטיקות

  • השאלות ששאלו החוקרים הם בבחינת מלכודות מתוכננות היטב
  • לשאלות תוקף חיצוני נמוך מאוד
  • השאלות לא מייצגות את חיי היום יום

סיכום

  • פיטרסון וביץ' (מאמר 1) מחמיאים לחשיבה האנושית וטוענים כי זו פועלת בדומה לחוקים הנורמטיביים שמציעה תורת הסטטיסטיקה וההסתברות
  • הבעיה העיקרית שלנו היא השמרנות.

  • כהנמן וטברסקי טוענים כי ניתן לאפיין את החשיבה האנושית בתנאי אי-ודאות באמצעות היריסטיקות
  • היריסטיקות אשר מאפשרות לנו להסתדר לא רע אך השימוש בהן גורר אותנו לא פעם לטעויות והטיות אשר עומדות בניגוד למודל הנורמטיבי.

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: