פורסם על ידי: or100 | מאי 28, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 2: מאמר 1

מאמר 1 – האדם כסטטיסטיקן אינטואיטיבי/פיטרסון וביץ

(השיעור מביא תמצית והערות בלבד לגבי המאמר, ללימוד יסודי ומעמיק חייבים לבצע את הקריאה המודרכת למאמר מס' 1 המופיעה בחברת המבואות)

המאמר נכתב בשנת 1967 (כפי שנראה בהמשך הקורס מאז השתנו הרבה דברים בתחום)

המאמר עוסק בחקר ההיסק הסטטיסטי של האדם ומדבר על האדם כסטטיסטיקן אינטואיטיבי.

המאמר הוא מאמר סקירה Review, הוא אינו מדווח לפרטים על ניסוי מסוים אלא סוקר ניסויים רבים שבוצעו בתחום ומנסה לגבש מסקנות אינטגרטיביות.

בניסויים המדווחים נבדקו אומדני פרופורציות, ממוצעים, שונויות ומתאמים, הן של מדגמים והן של אוכלוסיות.

בחלק מהניסויים נותרו הפרמטרים של האוכלוסייה קבועים ובאחרים השתנו הפרמטרים עם הזמן.

נבדקה גם קביעת גודל מדגם וניבוי של מאורעות שעמדו להדגם מתוך האוכלוסייה.

המאמר מסכם שורה של מחקרים שבאו לבחון איך אדם מתפקד כשהוא בא לפתור אינטואיטיבית בעיות שיש להן פתרון נורמטיבי על פי תורת הסטטיסטיקה –

המאמר מנסה להתחקות על הסטטיסטיקה הקיימת בראש של אנשים ובאה לידי ביטוי בחיי היומיום ולהשוותה לסטטיסטיקה הפורמאלית.

(באופן כללי המאמר מחמיא לחשיבה האנושית)

הטענה המרכזית של המאמר

  • פיטרסון וביץ' מחברי המאמר טוענים כי  נמצא שלאדם יש מנגנונים אינטואיטיביים שקרובים לסטטיסטיקה,
  • כלומר בני אדם נוטים להתחשב במודל הסטטיסטי הנורמטיבי, אם כי הם עושים זאת בצורה תת אופטימלית sub-optimal

  • לפי דעתם :
  • התוצאות מצביעות על כך שאפשר להשתמש בתורת ההסתברות והסטטיסטיקה כבסיס למודלים פסיכולוגיים, המשלבים ומסבירים את ביצועי האדם בתחום נרחב של משימות היסק.

המאמר מחולק לשני חלקים: לסטטיסטיקה תיאורית והסקה סטטיסטית.

  • שני סוגי שיפוטים ושני סוגים קריטריונים

סטטיסטיקה תיאורית – (קשור לקריטריון של דיוק)

  • בניסוי טיפוסי בסטטיסטיקה תיאורית מציגים מדגם נתונים ומבקשים מן הנבדקים אומדנים של פרופורציה, ממוצע, שונות, מתאם או סטטיסטי תיאורי אחר,
  • הסטטיסטי המחושב הוא מדד מדויק לתאור המדגם,
  • ולכן  האומדן האנושי מושווה  לקריטריון הדיוק
  • ("הקריטריון הנורמטיבי הוא קריטריון של דיוק")
  • (קצת מזכיר הסק דדוקטיבי)
  • למשל
  • מראים לאנשים שתי קבוצות של קווים
  • שואלים אותם
  • למי ממוצע יותר גדול
  • שונות יותר גדולה
  • (הסטטיסטיקה התיאוריות עוסקת בתחומים אלה. )
  • ובודקים כיצד הם עושים זה.

  • באופן כללי הממצאים של הסטטיסטיקה התיאורית לא השתנו עד היום
  • אנשים יודעים לעשות פעילויות סטטיסטית ואומדים שונות וכד' בצורה טובה יחסית
  • כלומר יש מתאם טוב בין מה שהאנשים עושים לבין המודלים הנורמטיביים.

  • בהתייחס לשאלה שהיתה בממן
  • הקריטריון הנורמטיבי ערך המכפלה היה נחשב על ידי  פירסון וביץ לקריטריון של דיוק

  • בשאלה שנשאלה על חישוב המכפלה אפשר לחשב את גודל המכפלה במדוייק. כלומר למכפלה 1*2*3*4*5*6*7*8= 40320 -ישנה תשובה אחת מדוייקת וברורה.

  • גם הנבדק היה יכול לחשב את המכפלה הזאת אילו היה לו מספיק זמן- בהעדר זמן הוא פועל לפי מידע חלקי, ובדרך אינטואיטיבית

  • אפשר להשוות את האומדן של הנבדק  (המכפלה שהוא העריך אותה) לערך האמיתי-  (40320)
  • כלומר הקריטריון (תוצאת המכפלה) במקרה זה הוא הדיוק.  (קרי עד כמה התשובה של הנבדק סטתה  מהאומדן האמיתי).

לסיכום:

  • מכיון שבערך המכפלה מדובר על תשובה מדוייקת של השאלה
  • ומכיון שאפשר להשוות את האומדן של הנבדק לערך המכפלה, הרי בערך המכפלה מדובר על קריטריון של דיוק.

סטטיסטיקה הסקית קריטריון אופטימלי

  • כאשר חוקר רוצה לעבור מרמת המדגם שבא מצא מדדים סטטיסטים לרמת האוכלוסייה שבה המדדים הם פרמטרים
  • (כלומר להסיק מהמדגם לאוכלוסייה).
  • כאן בודקים כיצד משתמש האדם במדגמי נתונים כדי להגיע למסקנות על אפיוני סביבתו.
  • הניסויים משווים בין היסקים שנעשו בידי בני אדם לבין היסקים אופטימליים על פי תורת ההסקה הסטטיסטית ולכן ההיסק האנושי מושווה לקריטריון אופטימלי.
  • ("הקריטריון הנורמטיבי הוא קריטריון של אופטימליות")
  • כלומר במעבר ממדגם לאוכלוסייה מדובר על קריטריון אופטימליות (ולא מדובר על קריטריון דיוק)
  • במילים אחור ת:  מהי התשובה הכי טובה שהסטטיסטיקה יכולה לתת

  • (קצת מזכיר הסק אינדוקטיבי)

  • בסטטיסטיקה ההסקית לאנשים יש הרבה טעויות

הממצאים העיקריים

באופן כללי

הממצא העיקר מדבר על כך ש:

  • הביצועים האנושיים הם בכיוון המודל הנורמטיבי הסטטיסטי אך הם לוקים בשמרנות.
  • השמרנות היא שיטתית ונובעת מחוסר היכולת שלנו למצות את כל המידע הטמון בנתונים

א) הממצא העיקרי במאמר הוא שאנשים שופטים דברים סטטיסטיים בצורה שמרנית.

  • הטענה היא שכאשר אנשים באים לשפוט דברים סטטיסטיים הם נוטים לחשוב בכיוון של המודלים הסטטיסטיים אבל הם שמרניים, הם לא הולכים עם זה עד הסוף.
  • כלומר, כאשר הסטטיסטיקה מחייבת תקון לכוון מסוים בעקבות קבלת מידע חדש  האנשים הולכים בכיוון הנכון אבל לא במידה מספקת.
  • השמרנות היא שיטתית והממצא שנבדקים רגישים רק חלקית לנתונים הרלוונטיים מאפיין אותה.
  • נראה כי השמרנות תלויה בעיקר בכך שהנבדקים אינם מבינים את התפלגות הדגימה ואינם מקנים מספיק כוח לנתונים בעלי משמעות סטטיסטית מכריעה כמו למשל גודל המדגם.

ב) ממצא נוסף הוא

  • שהניסויים הראו עקביות בין מבנה לתהליך והם ממחישים כי ביצועים תת-אופטימליים עשויים לנבוע משימוש הולם בהנחות שגויות לגבי המבנה הסטטיסטי של המשימה,
  • כלומר בהתאם להנחות הסובייקטיביות של אנשים דרך הפעולה שלהם נכונה אך ההנחות עצמן שגויות.

סיכום:

  • על פי מאמר מס' 1 הניסויים שהשוו את היסקי האדם להיסקי האדם הסטטיסטי מראים כי המודל הנורמטיבי נותן קירוב ראשון טוב לתורת היסק פסיכולוגית.
  • ההיסקים שהסיקו הנבדקים מושפעים ממשתנים נכונים ובכיוונים נכונים, אך יש הבדלים שיטתיים בין ההיסקים הנורמטיביים לבין ההיסקים האינטואיטיביים.
  • ההיסקים האינטואיטיביים הם בד"כ שמרניים מדי:
  • נדמה, כי הנבדקים אינם מצליחים למצות את כל המידע הכמוס במדגמי נתונים.
  • מלבד זאת, ההיסקים האינטואיטיביים מושפעים ממשתנים הרלוונטיים למודל הנורמטיבי, אבל מידת ההשפעה היא פחות מאופטימלית הרבה פעמים.

  • הנבדקים במשימות היסק מניחים הנחות שונות מן ההנחות של האדם הסטטיסטי אך בסך הכל המסקנה היא די אופטימית:
  • לאדם יש מנגנון אינטואיטיבי שקרוב לסטטיסטיקה. אנשים חושבים ומפעילים מנגנונים  מתוחכמים שדומים לסטטיסטיקה, אבל הם די שמרניים.

  • המאמר הראשון מסכם את התפיסות שרווחו עד שנות ה70-, אך
  • האם באמת ה"שמרנות" היא הטעות הקריטית המאפיינת את השיפוט האנושי,
  • האם אכן התיקונים שמבצעים אנשים לאור קבלת מידע חדש הם בכוון שמציעה הסטטיסטיקה?
  • והאם התורה המנבאת בצורה הטובה ביותר את השיפוט שיבצעו אנשים במצבי אי וודאות היא תורת הסטטיסטיקה וההסתברות?

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: