פורסם על ידי: alexandertechniqueisrael | מאי 28, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 2: זמינות

II)    זמינות Availability\Simulation

  • היוריסטיקה זו באה לענות על שאלות שבהם
  • אנו צריכים להעריך את השכיחות של תופעות,

  • לדוגמא:
  • איזו מכונית הכי שכיחה בישראל?

  • הסבר איך היריסטיקת הזמינות פועלת
  • על פי הקלות ששבה ניתן להיזכר או לשלוף דוגמאות של תופעה

  • על פי כהנמן וטברסקי אנחנו עונים על שאלות אלו ע"י הקפצה לראש של דברים שאנו מכירים הקשורים לתחום
  • ככל שהמידע הקופץ לנו לראש הוא רב יותר אנו שופטים את התופעה כבעלת שכיחות גבוהה יותר.

  • מה שקובע את כמות המידע ה"קופץ" לראש הם גורמים שלא תמיד רלוונטיים לשכיחות כמו
  • מידת המוחשיות של מאורע,
  • מידת הבולטות,
  • החיות,
  • והקלות לדמיינו.

באופן כללי מילים אחרות

  • היריסטיקת הזמינות היא דרך המאפשרת לאנשים לאמוד במהירות את  שכיחותה של תופעה מסוימת או את ההסתברות להתרחשותה תוך כדי שימוש במידע האגור בזיכרוננו.
  • אדם האומד את השכיחות של מחלה מסוימת באוכלוסייה על סמך היריסטיקת הזמינות,   יסרוק  את זיכרונו וישלוף  ממנו את המידע הרלוונטי,
  • כמו למשל: מבין האנשים שהוא מכיר, כמה לקו במחלה, או מה מספר הרופאים המתמחים במחלה הספציפית.
    • ככל שהמידע הרלוונטי שהוא ישלוף על מחלה מסוימת יהיה רב יותר, כך הוא יסיק כי שכיחותה או הסתברותה של המחלה גבוהה יותר.

  • אם החיפוש בזיכרון הוא שיטתי ומקיף את כל המידע הרלוונטי, כי אז יש בו תועלת.
  • אולם אם הוא מוטה, כי אז גם האומדן שיסתמך על המידע שיישלף בתהליך זה יהיה מוטה.
  • לדוגמא: אם אותו אדם ליווה באחרונה בן משפחה אשר חלה במחלה מסוימת  ונחשף לרופאים המומחים ולמספר גדול של חולים באותה מחלה ספציפית, סביר להניח שאותו אדם ייתן הערכת יתר לשכיחותה של  המחלה.


טעויות שהיריסטיקת הזמינות עלולה להוביל

  • מידת הזמינות נקבעת בעיקר ע"י הצורה שבה הנתונים משפיעים עלינו
  • ומכיוון שהשפעה זו היא סלקטיבית היריסטיקת זו תוליך פעמים רבות להטיות. התבססות על היוריסיקה זו עלול להוביל לשיפוטים מוטעים, כדוגמת אלו:

1.  הטיות שקשורות לזמינות המקרה (מקריות)

(כולל בתוכו את "הטיות הנובעות מהיכולת לשלוף דוגמאות, והטיות הנובעות מיעילות קבוצת הזכרון)

  • מקרים שמוכרים לנו, שהתנסינו בהם אישית או שראינו במו עינינו נתפסים כיותר משמעותיים ונחרטים בזיכרוננו (ולכן נשלפים כשבאים לשפוט) מאשר מקרים אחרים.
  • כמו כן מקרים שקרו בזמן האחרון יותר זמינים לשליפה מאחרים.
  • למשל
  • אם חזינו בתאונת דרכים או ראינו בית נשרף תהיה לזה השפעה חזקה יותר עלינו מאשר לקרוא על זה בעיתון.
  • משקיע שהפסיד כסף רב בבורסה והיה חלק מהנפילה הגדולה יעריך את ההסתברות להפסיד בבורסה כגבוה יותר ממה שהיא באמת.

2. הטיות של יכולת דמיון –

  • כאשר אנשים צריכים לאמוד ערך כמותי אך אין בזיכרונם כל מידע רלוונטי עליו הם יוצרים בדמיונם דוגמאות אפשריות למאורע הנידון.
  • תהליך חשיבה זה, של יצירת דוגמאות, מחליף את תהליך השליפה מהזיכרון.
  • לפיכך, ככל שקל יותר ליצור דוגמאות דמיוניות כאלה כך יהיה אומדן הערך הכמותי גבוה יותר.
  • הקלות של הרכבת פרטים אינה תמיד משקפת את התדירות האמיתית ודרך מחשבה זו עשויה להוביל להטיות.
  • למשל
  • בבעיה של הוועדות
  • הועדות הקטנות נתפסות כיותר שכיחות מהוועדות הגדולות, בניגוד לפתרון הנורמטיבי.
  • דמיון משחק תפקיד חשוב בהערכת הסתברויות שאנו עושים יומיום.
  • לדוגמא
  • בבואנו להעריך סיכון שכרוך בהרפתקה מסוכנת מוערך ע"י הערכת מצבים או מקרים לא וודאיים שבהם ההרפתקה אינה יכולה לעמוד.
  • אם עולים במוחנו הרבה מקרים כאלו ייתכן שההרפתקה תיתפס כמסוכנת, למרות שהקלות שבה אנו מדמיינים אסונות אינה צריכה לשקף את הסבירות שלהם.

מהמאמר
  • לעתים עלינו לאמוד שכיחות מסוימת, אך אין בזיכרוננו כל מידע מוסמך לגבי גודלה האמיתי. במקרים כאלה נוכל ליצור בדמיוננו דוגמאות אפשריות למאורע הנדון.
  • תהליך החשיבה הזה של יצירת דוגמאות יחליף את תהליך השליפה מן הזיכרון.
  • לפיכך, ככל שקל יותר ליצור דוגמאות דמיוניות כאלה, זמינות הדוגמאות גדלה, ואומדן השכיחות יהיה גבוה יותר
  • ואולם, ברור כי בדרך זו אנו חשופים להטיות, שכן קלות היצירה של דוגמאות אינה משקפת תמיד את השכיחות האמיתית של התופעה או של המאורע.
  • דוגמא לכך היא תרגיל הוודעות

דוגמא נוספת
  • אילו היו שואלים אמריקאים הבאים לבקר בישראל מה ההסברות לאירועים שונים

  • סביר להניח כי התיירים יתנו את ההסתברות הגבוהה ביותר לפגיעה כתוצאה מאירוע טרור יותר מאשר לתאונת דרכים
  • ניסוי דומה נערך על ידי כהנמן וטברסקי לגבי ביקור של תיירים במזרח התיכון. ואכן תוצאותיו הראו כי תיירים מפחדים יותר מאירועי טרור באזור  מאשר מתאונות דרכים, למרות שמספר הרוגי התאונות באזור גבוה בהרבה מהנפגעים מפעילות טרור.

  • הסיבה לכך היא זמינות המידע. אירועי הטרור בישראל נסקרים בהרחבה ומצולמים בתקשורת החוץ. לעומת זאת, אין כל תיאור של תאונות הדרכים שאינן מיוחדות לישראל דווקא. לאירועי טרור יש גם מאפיינים פסיכולוגים כגון חוסר אונים וחוסר שליטה הגורמים להם להוות איום חי ומפחיד יותר לעומת תאונות שלגביהן יש לאנשים אשלייה של שליטה .

  • בחיי היומיום אנו נוטים להגזים באומדן הסתברויות התרחשותם של מאורעות שקל לדמיינם משום שהם מוחשיים ומלאי חיות ((vivid, ולאמוד בחסר את הסתברויות התרחשותם של מאורעות שקשה לדמיינם.
שאלת הועדות

מתוך קבוצה בת 10 חברים אפשר להקים ועדות בהרכבים שונים, המונות בין 1 ל- 9 חברים. מהו, לדעתך, מספר הועדות השונות (כלומר, מה מספר הצירופים השונים) שאפשר להקים, אם מספר החברים בוועדה הוא כדלקמן:

מס' החברים בוועדה

מס' החברים בוועדה

1

2

3

4

5

6

7

8

9

פתרון
  • רוב האנשים עונים כי מספר הועדות המקסימלי הוא בועדות בנות 2, 3 אנשים.
  • הקריטריון הנורמטיבי פותר שאלה זו בעזרת קומבינציות,
  • ניתן לראות שמספר הועדות בנות אדם 1 ובנות 9 הוא שווה, כך גם מספר הועדות בנות 2 ו8-, 3 ו7-, 4 ו6-, ומספר הועדות המקסימלי הוא ועדות בנות 5 חברים.

  • הסיבה לטעות כאן היא הירסטיקת הזמינות,
  • ועדות בגודל 2 3 קל לדמיין ולכן יש הערכת יתר של מספרן

  • ( יש גם אנשים שטוענים שככל שהמספר גדל גדלות האפשרויות (יציגות).
  • שוב אין כאן הבנה בסיסית של הסימטריה , והעובדה הסטטיסטית שאין הבדל בין לבחור ועדות בגודל 2 (8 בחוץ כל פעם) וועדות בגודל 8 (2 בחוץ כל פעם).

3. מתאם מדומה –

  • היריסטיקת הזמינות מציעה חישוב טבעי למתאם כוזב.
  • השיפוט של באיזו שכיחות שני מקרים קורים בתיאום יכולה להיות מבוססת על חוזק הקשר האסוציאטיבי ביניהם.
  • כאשר האסוציאציה חזקה, יש נטייה להסיק שהמקרים קורים ביחד לעיתים קרובות.

מהמאמר
  • מתאם מדומה הוא תופעה שבה אנשים קובעים קיומו או אי-קיומו של מתאם על סמך הקשר האסוציאטיבי בין שני משתנים ולא על סמך הנתונים האמיתיים במציאות.
  • הדוגמה המובאת בקטע מצטטת ניסוי מפורסם שערכו צ'פמן וצ'פמן (1969).
  • בניסוי נתבקשו נבדקים נאיביים להעריך על-סמך אבחנה קלינית ומבחן "ציור איש" שנערך למטופל (שבו הוא מתבקש לצייר ציור חופשי של אדם לפי בחירתו),
  • האם קיים מתאם (שכיחות משותפת) בין  אבחנות קליניות מסוימות לתכונות מסוימות המבוטאות בציור האיש. למשל, אם האבחנה היא שהמטופל פרנואידי, האם האיש בציור שלו יהיה בעל עיניים פעורות לרווחה המבטאות פחד?

  • נמצא, כי הנבדקים העריכו ביתר התאמות מסוג זה. כלומר, הם העריכו כי התופעות של פרנויה ועיניים פעורות בציור האיש מתקיימות בד בבד בתכיפות גבוהה יותר משהן מתקיימות בפועל. תופעה זו נקראה "מתאם מדומה".

  • הקשר המדומה בין שני מאורעות מבוסס על עצמת הקשר האסוציאטיבי הקיים בתודעה שלנו בין שניהם.
  • אם חשדנות או פרנויה מתקשרת בדמיוננו לעיניים יותר מאשר לכל איבר גוף אחר, אנו נוטים גם להסיק ששני המאורעות אכן מתרחשים בדרך-כלל בעת ובעונה אחת.
  • מכוח אמונה זו תהיה תפיסתו של קשר כזה זמינה יותר מתפיסתם של קשרים אחרים, והוא יקבל הערכת יתר גם כאשר הוא לא קיים במציאות, או כאשרקיים קשר בין איבר אחר לחשדנות.
  • למעשה אנו כופים על המציאות את הקשרים שזמינים יותר במוחנו.

מתי כדאי להשתמש בהיריסטיקת הזמינות

  • מי שמתבקש לנבא על מאורע עתידי מסתמך בדרך כלל על ניסיון העבר, ובמקרים רבים נכון ומוצדק לנהוג כך.
  • אולם, היכולת להסתמך על ניסיון העבר האגור בזיכרוננו מותנית בטיב ייצוגם של המאורעות בזיכרון.
  • בדרך-כלל, ככל שהמאורע נפוץ ושכיח יותר, כך זמינותו רבה יותר,
  • כלומר, קל יותר לשלוף מהזיכרון מידע הקשור בו וקל יותר לדמיין אירועים אחרים הקשורים בו או המתרחשים בעת ובעונה אחת אתו.
  • במקרה כזה מוצדק לנבא את ההסתברות להתרחשותו של מאורע, לשכיחותו או להתרחשותו בעת ובעונה אחת עם מאורע אחר על-סמך זמינותו.

  • אולם, במקרים רבים הזמינות מקורה בבולטות המאורע, ולאו דווקא בנפיצותו או בגודל הקטגוריה שהוא משתייך אליה. במקרה כזה יהיה האומדן על-סמך הזמינות מוטה.

  • התהליך ההיריסטי של זמינות מושפע מטבעה של הקבוצה שמחפשים בה מידע בזיכרון, ממידת היכולת ליצור בדמיוננו דוגמאות של המאורע הנדון, ומחוזק הקשר (אסוציאציה) הנתפס בין שני מאורעות שונים.

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: