פורסם על ידי: or100 | מאי 28, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 1: סיכום השיעור הראשון

שיעור 1 – מבוא ומושגים מרכזיים (לא כולל את היחידות הקוגניטיביות)

המחקר בנושא "שיפוט בתנאי אי וודאות" מתמקד כפי שנראה בהמשך הקורס בבעיות  שונות אשר דרכן ניתן לאפיין את החשיבה האנושית. כדי להמחיש היטב את נושא הקורס בחרנו להתחיל בבעיה הבאה המכונה "מטלת הבחירה של וויסון" על שם החוקר שפיתח אותה (Wason, 1966):

שקופית 3

קראו היטב את השאלה הבאה וענו עליה:

לפניכם 4 קלפים מצדו האחד של כל קלף רשומה אות ומצדו השני של כל קלף רשום מספר. אדם טוען את הטענה הבאה:

"אם מצד אחד של הקלף רשומה האות E אז בצד השני יופיע המספר 4"

עליכם לבחור איזה מתוך ארבעת הקלפים תרצו להפוך על מנת לבדוק אם הטענה היא אמת או שקר. סמנו את כל אותם הקלפים שהפיכתם דרושה להסקת המסקנה ורק את הקלפים הללו.

4

K

7

E

כעת לאחר שאספנו את תשובותיכם נבחן את הרלוונטיות של כל קלף בנפרד:

הקלף E – אם נהפוך אותו ואין 4 הטענה שקרית ואם יש 4 הטענה אמיתית ולכן יש להפוך אותו.

הקלף 4 – בכל מקרה לא יכול להפריך את הטענה כיון שע"פ הטענה אין זה הכרח שמאחורי כל 4 יש E. לכן אין טעם להפוך אותו.

הקלף K – בכל מקרה לא יכול להפריך  או לאמת את הטענה לכן אין טעם להפוך אותו.

הקלף 7 – אם מאחוריו יש E אזי הטענה שקרית ולכן יש להפוך אותו.

הפתרון הנכון אם כן ¬ הפיכת הקלפים E ו7-.

במהלך השנים נמצא שהפתרון השכיח בקרב  אנשים לבעיה זו הוא הפיכת הקלף E או לחילופין הצירוף של הקלפים E ו- 4. רובם המכריע של האנשים שנבדקו במשימה התעלמו מחשיבותו המכרעת של 7 והפריזו  בחשיבותו של 4, האם גם אתם נמנים עם אנשים אלו?

בהמשך, נחזור ונבחן טעות זו,

מספר מושגים מרכזיים שישמשו אותנו בהמשך הקורס.

בקורס נבדיל בין שני סוגי היסקים:

א) היסק דדוקטיבי

  • היסק שיש בו את כל הנתונים לקבלת החלטה והמסקנה נגזרת בהכרח מן הנתונים. היסקים אלו הם מעניינה של הלוגיקה.
  • היקש הוא אופן הסקה דדוקטיבי שאת מבנהו הלוגי ניסח אריסטו.
  • בעיית הבחירה שפתרנו היא דוגמא אחת להיסק דדוקטיבי
  • דוגמא אחרת להיסק דדוקטיבי היא זו:
    • הנחה א: כל הסטודנטים בקורס זה הם בנים
    • הנחה ב: כל הבנים אוהבים בנות
    • מסקנה : כל הסטודנטים בקורס אוהבים בנות
  • אם נחליף את שמות העצם באותיות לטיניות זה יקל עלינו לזהות היסקים מסוג זה.
  • חשוב לזכור שהשיפוט בהיקש מסתמך אך ורק על המידע שנמסר בהיקש עצמו ללא סיוע של מידע חיצוני "מן העולם".

ב) היסק אינדוקטיבי

  • המסקנה אינה הכרחית אלא מסתברת וקיים בה מרכיב של אי וודאות,
  • כאן נדבר כמובן על מודל אופטימלי ולא על הפתרון הנכון.
  • היסקים אלו הם בתחום עיסוקה הפורמלי של תורת הסטטיסטיקה וההסתברות.
  • דוגמאות להיסקים מסוג זה הם הכללות, הערכת סיכויים לנוכח אפשרויות אחדות והתחקות אחר סיבות לתופעות שונות.
  • בעיות מסוג זה מעניינות ומשמעותיות במיוחד בחיינו ורוב הקורס אכן יעסוק בהיסקים אינדוקטיביים.

מצגת 5

הסקה בתנאי אי וודאות

הסקה בתנאי וודאות

הסקה אינדוקטיבית

הסקה דדוקטיבית

המסקנה סבירה לאור הנתונים אבל לא הכרחית

המסקנה הכרחית לאור הנתונים

קריטריון של אופטימליות.

קריטריון של דיוק

המסקנה לא בהכרח תהיה נכונה. למעשה שואלים מה התשובה הנכונה לאור הנתונים.

(זה למעשה כמו השאלה של הקלפים, כלומר יש תשובה נכונה ותשובה לא נכונה)

חוקרים בתחומנו שהוא חותך תחומים גם לכלכלה מנהל עסקים וכו' מחלקים את העיסוק לשלוש גישות:

הגישה הנורמטיבית (שקופית 6 + 7)

  • גישה זו מתארת את המודלים האופטימליים על פי תורות הלוגיקה ותורת הסטטיסטיקה וההסתברות.
  • התורה הנורמטיבית באה מתוך הכלכלה והסטטיסטיקה והיא בעצם המדד לאיך צריך מקבל החלטות לקבל החלטה.
  • דוגמא למודל נורמטיבי תהיה משפט בייס לפתרון בעיות הסתברות.
  • במילים אחרות (של המצגת)
    • זוהי גישה שמציעה מערכת כללים פורמאלית הנותנת את הפתרון הנכון או הטוב ביותר עבור סוג מסוים של בעיות שעל הפרק.
      • במקרה של אי וודאות- זהו הפתרון הסטטיסטי האופטימלי
      • במקרה של וודאות: קריטריון של דיוק (לוגיקה)
        • דוגמא ללוגיקה
          • במקרה של מטלת הבחירה של wason   הגישה הנורמטיבית היא הכללים שמציעה תורת הלוגיקה הפורמלית לבדיקת אמיתות של משפטי תנאי.
          • או רציונליות – קריטריון שממקסם את התוחלת
            • למשל שאלות מהסוג: אתה יכול לקבל 120$ ביד או 450 דולר בסיכוי של 60% ואז צריך לחשב את התוחלת (0.6*450) לבדוק את התוחלת (ממוצע) ולהשוות.

הגישה התיאורית – דסקרפטיבית  (שקופית 9)

  • גישה זו מתארת את ההתנהגות בפועל של אנשים.
  • תורה זו מבוססת על מחקרים פסיכולוגיים ומתארת איך אנשים שופטים ומקבלים החלטות בתנאי אי וודאות.
    • למשל
      • במקרה של מטלת הבחירה של wason  שיעור גבוה של הנבדקים בוחר את הקלף א' בלבד, או את הצירוף של א' ו 4, כלומר הנבדקים מבצעים טעות
  • דוגמא לכך היא "תיאוריית הפרוספקט" אותה נלמד בקורס.
  • למעשה כהנמן וטברסקי אמרו שיש חוקיות באי רציונלית (של הטעות)

הגישה הפרספקטיבית

  • גישה זו נותנת מרשמים לקירוב בין שתי הגישות הקודמות ומנסה להציע פתרונות מעשיים לפערים שישנם בין הגישה הנורמטיבית והגישה התיאורית
  • למשל איך להביא מנהלים לשיפוט וקבלת החלטות אופטימלית. מודלים של  "התנהגות ארגונית" הם דוגמא לגישה זו.
  • הממצאים בשטח מצביעים על כך שאנשים  במקרים רבים אינם פועלים ע"פ התורה הנורמטיבית ועם השנים נעשו ניסיונות כנים של כלכלנים להתייחס לתורה התיאורית ולשלב אותה בתיאוריות כלכליות חדשות.
  • חשוב לציין ששתי התורות אינן סותרות אחת את השנייה אלא משלימות זו את זו וממחישות את העובדה שמאוד קשה ליצור תבנית כוללנית להתנהגות אנושית.
  • הקורס מערב את שלושת הגישות הנ"ל בסדר הזה:
    • נציג גישות נורמטיביות,
    • נבחן ונבין את ההתנהגות האנושית,
    • בסוף גם נציע דרכים לתיקון וקירוב אנשים לשיפוט אופטימלי.

אם כן המושג הראשון שמהווה את קורת הבסיס של הקורס הוא "קריטריון נורמטיבי":

"הקריטריון הנורמטיבי":

  • זהו מודל שמציע את הפתרון האופטימלי ע"פ חוקי הלוגיקה או תורת הסטטיסטיקה וההסתברות.
  • זהו הפתרון שהיה מאמץ "האדם הרציונלי" או "האדם הכלכלי".
  • הקריטריון הנורמטיבי הוא הפתרון הנכון אליו נשווה את ביצועי האדם.
    • לדוגמא :
      • אם נותנים לנו משחק עם 5 אפשרויות סיום ומבקשים אותנו לדרג את הסתברות התרחשותה של כל תוצאה נצפה שסך ההסתברויות יסתכמו ל1-.
  • במטלת ארבעת הקלפים איתה פתחנו שיעור זה הקריטריון הנורמטיבי נקבע על פי תורת הלוגיקה הפורמאלית והוא הפיכת הקלפים E  ו7-.

נחזור לפתרון שלכם בבעיית הבחירה. רוב הפתרונות הצביעו על E ו4- ולכן נוכל להגדיר דרכם עוד שני מושגים מרכזיים:

טעות

  • טעות תהיה כל סטייה מהקריטריון הנורמטיבי המביאה לשיפוט או קבלת החלטה מוטעית. את הטעות מחלקים לשניים:

טעות מקרית לא מעניינת בקורס שלנו

  • המאפיין שלה הוא שאי אפשר לנבא אותה (היא מקרית) ולאורך זמן התוחלת שלה שווה ל- 0, כלומר הטעויות מעל או מתחת לקריטריון מנכות זו את זו.
  • טעות זו לא ממש מעניינת אותנו שכן לא ניתן להסביר אותה, או למצוא משתנים נשלטים שיכולים להיות איתה במתאם.

טעות שיטתית

  • טעות שיטתית בקורס זה נקראת הטיה BIAS –
  • זו טעות שיטתית ביחס למודל נורמטיבי כלשהו שעושים אנשים בביצוע מטלות שיפוט או פתרון בעיות.
  • לטעות השיטתית יש כיוון ברור ויציב גם כאשר נגדיל את מדגם הנבדקים. בקורס נאפיין מצבים בהם לרוב האנשים יש סטיות שיטתיות מהמודל הנורמטיבי והשאלות המעניינות את החוקרים הן מהן ההטיות המאפיינות את רוב האנשים, באילו תנאים משתפרת ההטיה והאם ניתן דרך ההטיות לחשוף את המכניזם הקוגנטיבי העומד בבסיסן.

עתה נחזור לבעיית הקלפים

  • משימת הבחירה היא דוגמא להיסק דדוקטיבי.
  • הפתרון הנורמטיבי בבעיית הקלפים שהוצגה הוא כאמור 7 ו- E.
  • רוב האנשים עושים טעות ביחס לפתרון הנורמטיבי. טעות זו אינה מקרית ולכן כפי שלמדנו נקרא לה הטיה.
  • ההטיה בבעיה זו מורכבת משתי טעויות:
    • התעלמות ממידת האינפורמטיביות והכוח של הקלף 7,
    • ונתינת אינפורמטיביות יתר לקלף 4.

במהלך השנים הוצעו מספר תיאוריות כדי להסביר הטיה זו (של הקלפים):

  • במילים אחרות
    • כאמור המודלים הדסרפטיביים מנסים להסביר מדוע קיימת הטיה בתשובות נבדקים עבור בעיה מסוימת
    • במקרה של מטלת הבחירה הוצעו מספר מודלים דסקרפטיביים
      • הטיית האישוש
      • הטיית ההתאמה
      • הטיית התוכן
      • גילוי רמאים
      • טעות ההיפוך
  • (יש להכיר את חמשת המושגים האלה)

א) הטיית האישוש (Confirmation Bias)

  • על פי הסבר זה הנבדקים שואלים את עצמם אלו קלפים יכולים לאשש את הטענה, הם בוחרים באותם הקלפים שיכולים ליצור את הצירוף המאושש בטענה. למעשה, הם תופסים את הטענה כאילו היא נכונה ומחפשים דרכים לאשש אותה.
  • בדיקה בדרך האישוש עומדת בניגוד לחשיבה מדעית,
    • קרל פופר (1959) טען שבשביל שתיאוריה תהיה מדעית צריכים להיות מצבים שיכולים להפריך אותה. לפיו מדען צריך לחפש את התנאים העשויים להפריך את טענותיו ולא את אלו העשויים לאששן.
  • במילים אחרות (של המצגת)
    • זוהי הנטייה לשים לב למידע אשר מאשש את הטענה ולהתעלם ממידע אשר מפריך אותה.
  • את ההטיה הזו נפגוש הרבה בקורס,
    • אנשים מחפשים הרבה תמיכות לטענותיהם וייתכן שזהו הבסיס להרבה הסברים של דעות קדומות וסטריאוטיפים. לדוגמא:
      • "סקוטים הם קמצנים" אם ניפגש עם סקוטי  נחפש אצלו את התכונה של הקמצנות וננסה לאשש את הטענה,
      • § לעומת זאת אם ניפגש עם בחור נדיב לא נשאל אותו אם הוא סקוטי בכדי להפריך את הטענה.
      • o דוגמא אחרת זה ההורוסקופ שמזל דגים אם יצירתיים
        • § מצד אחד באמת צריך לבדוק בני מזל דגים ולבדוק שהם יצירתיים
        • § אבל מצד שני (בכדי להפריך את הטענה) יש לבדוק האם אנשים לא יצירתיים הם בני מזל דגים.
        • o דוגמא אחרת זה קורס פסיכומטרי
          • § מצד אחד אומרים שמי שעשה את הקורס שיפר את הציון שלו ב 10 נקודות
          • אבל מצד שני יש לבדוק את אלא שלא עשו את הקורס ולבדוק האם ובכמה הם שיפרו את הציונים שלהם.
  • האישוש הוא קל ונגיש יותר למערכת החשיבה שלנו מאשר ההפרכה.

ב) הטיית ההתאמה Matching Bias

  • אנשים נוטים להתמקד בקלפים שהם לדעתם גיבורי הטענה.
    • עקב כך אנשים נוטים לבחון את E ו- 4,
    • קלף 7 אינו מופיע בטענה ולכן נזנח.
  • במציאות ניתן להבחין בכך שלעיתים קלפים מקטגוריות אחרות מספקים יותר מידע.
    • כלומר אנשים לא חושבים באופן לוגי אלא מונחים קוגניטיבית לעבר קלפים מסוימים.
  • כשאומרים לנו טענה מסוימת אנחנו ישר מתייחסים לדמויות בטענה "לגיבורי הטענה" בשביל לראות אם הטענה נכונה, אנחנו לא מחפשים באנשים אחרים באלטרנטיבות לראות אם גם הם כאלו (האנשים האחרים הם ה- 7).

התפתחויות

ג) "מידת הקונקרטיות של הבעיה":

  • תיאוריה זו אומרת שהתוכן של השאלה לא היה קונקרטי, כלומר אם הבעיה היתה מוצגת בצורה יותר קונקרטית, משהו שאנשים מכירים, הם היו שופטים אותה טוב יותר ומגיעים לפתרון הנכון.
  • לדוגמא: אם בן אדם נוסע לחיפה, הוא נוסע באוטו. בדוגמא זו יש לנו:
  • בדוגמא הזו אכן יותר אנשים הגיעו לפתרון הנורמטיבי ובחרו את חיפה ואוטובוס.
  • תנאים קונקרטיים עובדים לעיתים יותר טוב על אנשים אך במחקרי ביקורת הוכח שלא כל תנאי קונקרטי יביא בהכרח לשיפור בביצועים.
  • · יש לעמוד על הדקויות בין מודל קונקרטיות לבין היוריסטיקת הזמינות
    • o בקונקרטיות הכוונה שיותר קל עם דברים מוחשים מאשר עם סמלים (א, 7)
    • o בזמינות זה דברים שניתן לדמיין אותם ומוכרים לנו מחיי היום יום.
      • o השימוש באפשרות ההפרכה מותנה בזמינות שלה (ולא דווקא בקונקרטיות שלה – עמודים 40-41)

ד) גילוי שקרנים Cheating Detection (זוהי התיאוריה שהמורה עושה עליה עבודה) זו טוענת שאנשים מצוינים בגילוי שקרנים וכאשר מכניסים אותם למצב שבו הם צריכים לגלות שקרנים הם פותרים נכון את הבעיה.

  • לפי התיאוריה הזו החשיבה האנושית התפתחה אבולוציונית כאשר אנשים היו ציידים-לקטים, האנשים ששרדו הם אותם אלו שביצעו חוזים חברתיים טובים,
    • החוקרים של גישה זו  הגדירו מצבים של חליפין חברתי בהם נפגשים שני "שחקנים" ובעצם כל אחד מציע לשני חוזה: "אם תשלם לי מחיר, אז אני אתן לך תמורה".
  • במקרה הזה בשביל לשרוד אנשים היו חייבים לחשוב בצורה הפרכתית. מי הוא השקרן? אותו אדם שהפריך את הצפייה שלנו ולא מקיים את חלקו בהסכם.
  • במילים אחרות אף אחד לא רוצה לצאת פראייר ולכן במצבי חליפין חברתי אנו תרים אחרי השקרנים וערים לאפשרות ההפרכה על פי המודל הנורמטיבי.
  • · (כלומר כאילו שהכנסנו את השאלה למגירות ועכשיו אנחנו יודעים לפתור אותה).
  • אחד הניסויים המפורסמים התומכים בתיאוריה זו היה "בעיית השתייה" בה הכניסו אנשים לתפקיד של שוטר או פקח – במקרים אלו התוצאות בפתרון הבעיה היו הכי טובות. נניח שהכניסו אדם שהיה אמור לתפקיד של  שוטר לפאב ואמרו לו:

"אם מישהו שותה בירה אז הוא מעל גיל 19"

  • במקרה הזה רוב האנשים מצאו את הפתרון הנכון והפכו את הקלפים בירה ל16-.
  • · (כלומר ברגע שנכנס למצב פקח, אז המוח באופן אוטומטי יפעל יותר טוב, כי המעגל קיים בתוכנו- כאילו שיש בתוכנו מעין אלגוריתם שצריך ללמוד להפעיל אותו).
  • · בתרגום לשוק הכלכלי
    • o ברגע שאנשים צריכים לעשות החלפה ותמורה, המעגלים האלה עובדים ואז הם לא יעשו טעויות
    • o כלכלנים עשויים להגיד שניסוי כזה הוא לא מעניין כי כשמגיעים לשוק הכלכלי אז כן חושבים באופן מפריך)
  • · (דוגמא נוספת שבהם קיימת הטיה אבל הגישה תראה איך נעשה תיקון בשוק הכלכלי
    • o טעות נפוצה של אנשים זה להכליל ממדגם לא מיצג.
    • o לעומת זאת כאשר מישהו הולך לשוק, ומסתכל בקופסת תותים, הוא יסתכל גם מלמטה של הקופסה (ולא רק מלמעלה) כי הוא יודע שמלמעלה הדברים נראים יפים, אבל זה לא מדגם מייצג של כל האוכלוסייה (של התותים)

מושג נוסף שמתקשר לבעיה וטעות שהיא נפוצה בהיסקים דדוקטיבים היא טעות ההיפוך:


ה) "טעות ההיפוך"

  • זוהי  הטעות שבה המשפט "כל X הוא Y" מתפרש כאילו גם "כל Y הוא X" או "רוב Y הוא X" מתפרש כ "רוב X הוא Y".
  • במקרה של בעיית הקלפים מתפרש המשפט "מאחורי כל E מסתתר 4" גם כ- "מאחורי כל 4 מסתתר E" וזה מה שגורם לאנשים להפוך את 4 ולראות בו קלף שהוא אינפורמטיבי.
    • דוגמא אחרת
      • איזה משפט סביר יותר
        • אם מישהו מעל 2 מטר גובה אז הוא שחקן כדורסל
        • אם מישהו שחקן כדורסל או מעל 2 מטר גובה. (זה סביר יותר)
  • אחד ההסברים לטעות זו הוא שהפירוש המוטעה מקורו בניסיון קודם של נבדקים, שבחייהם היומיומיים רגילים לא אחת לתפוס את "כל X הוא Y" כאילו משתמע ממנו כל "Y הוא X",
    • למשל המשפט "כל הזוויות הישרות הן בנות 90 מעלות" זהה לחלוטין להיפוכו – "כל הזוויות בנות 90 מעלות הן זוויות ישרות".
  • תכופות אנחנו נוהגים לתרגם את המילים "הוא" או "הם" ל "שווה ל…." (יחסי חפיפה) וכתוצאה מכך נשמט הפירוש האחר – "נכלל ב….." (יחסי קטגוריה-תת-קטגוריה).

רקע היסטורי

  • פול מיל (1954) הראה כיצד שימוש בנוסחת רגרסיה לצורך קבלה לתואר שני בפסיכולוגיה מניבה ניבוי יותר טוב מאשר ראיונות.
  • מאמר 1 עוסק בתפיסה שרווחה עד שנות ה 70 שאנשים הם סטטיסטיקאים אינטואיטיביים מוצלחים למדי
  • מאמר 2 משנת 1974 עוסק בהיוריסטיקות והטיות
    • טוענים שהאינטואיציה האנושית אינה מורכבת מאותה אבני בניין של המודלים הסטטיסטיים
    • כדי להסיק מסקנות בתנאי אי וודאות, אנחנו משתמשים בהיוריסטיות
      • אילו מעין כללי אצבע שנותנים פתרון מהיר וחסכני לעתים במחיר של דיוק
      • ההסקה האנושי בתנאי אי וודאות רצוף בהטיות אינהרנטיות לחשיבה האנושית, ממש כמו שאשליות אופטיות הן אינהרנטיות לתפיסה האנושית.


לסיכום:

  • הצגנו בעיה שבה הקריטריון הנורמטיבי אינו תואם לפתרון הנבדקים בפועל,
    • כלומר מצב שבו ישנו פער בין התיאוריה הנורמטיבית והתיאורית.
  • ראינו שישנם כמה תיאוריות להסבר בעיית הבחירה ולא ניתן להגיד במדויק שישנו רק פן אחד שמשפיע על הנבדקים.
    • התיאוריות מנצלות את הביצוע הלקוי של הנבדקים בבעיה ואת השיפור שלו במצבים מסוימים כדי לאפיין את הגורמים המשפיעים על החשיבה, וכדי לנסות לתאר את דרך השיפוט של נבדקים.

לסיום הייתי רוצה שוב לחזור ולהדגיש את הסיבות המצדיקות את ההתעניינות של חוקרים בחקר ההטיות:

  1. סקרנות מדעית. חיקוי פעולת המוח. דרך ההטיה נבין את המנגנון.
  2. מבחינה יישומית: למצוא את התנאים שמתקנים את ההטיות – ולשפר את ביצועי הנבדקים. (למשל קבלת החלטות ברפואה ) או לנצל מגבלות (פרסום שווק).
  3. להעלות למודעות חסרונות ומגבלות של החשיבה האנושית. אפשרי גם להשתמש בהם בצורה יישומית למשל בתחום הפרסום, שווק.
  • חשוב לזכור, למרות כל המגבלות שנציג כאן האדם הוא עדיין השופט ומקבל ההחלטות הטוב ביותר, ועדיין בסיטואציות רבות אין תחליף מלאכותי ליכולת החשיבה של האדם.
  • יחד עם זאת יש מצבים מוגדרים בהם דרך השיפוט וקבלת ההחלטות של האדם מוטים בצורה שיטתית ביחס לפתרונות אופטימליים, אלו המקרים שנחפש במטרה לשפר אותם וללמוד דרכם על טבעה המורכב של החשיבה האנושית.

ולקראת המשך הקורס  חשבו על השיר הבא:

SMART

Shel Silverstein

My dad gave me one dollar bill

‘cause I’m his smartest son,

And I swapped it for two shiny quarters

‘cause two is more than one!

And then I took the quarters

And traded them to Lou

For three dimes – I guess he don’t know

That three is more than two!

Just then, along came old blind Bates

And just ‘cause he can’t see

He gave me four nickels for my three dimes

And four is more than three!

And I took the nickels to Hiram Coombs

Down at the seed-feed store,

And the fool gave me five pennies for them

And five is more than four!

And then I went and showed my dad,

And he got red in the cheeks

And closed his eyes and shook his head –

Too proud of me to speak!

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

Responses

  1. היחס בין האמוציונלי לרציונלי הוא ללא ספק הדבר המהותי ביותר בחיינו. נטיות הלב העומדות תמיד למבחן השכל הישר ולהיפך, מכוונים את דרכינו בכל אשר נלך: מוסדות המחקר הניזונים מתרומות, בתי המשפט המתבססים על "התרשמתי שהנאשם…", התיאבון המרוסן על ידי "צריך לשמור על הבריאות והמראה", וכמובן האהבה ש"השכל הישר" נלחם תמיד לחבר אותה למציאות.

    היחס בין רציונלי לאמוציונלי מתבטא באדריכלות באופן בולט בהבדל שבין "יפה" ל"שימושי" – "ישן" ל"חדש" – עיקרון מחולל הפועם במלוא עוצמתו בתחום השימור – לב העשייה האדריכלית, והכוח המאפשר את השתנותה המתמדת בתוף קונטקסט נתון.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: