פורסם על ידי: or100 | מאי 28, 2009

עבודה סמינריונית בקורס שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות: מתי שמים את הביצים בסל אחד? – ב. הניסויים האמפיריים (2) ניסויים 2 ו 3 ניתוח תוכן לנימוקי המשתתפים לגוון ולהרתע מגיוון – ניסוי 3

ניסוי 3

ניסוי זה בנוי משני ניסויי "גישוש שנערכו בעבר בנוגע לשאלות הקשורות למגוון[1]. שני הניסויים נערכו במתכונת דומה עם שינויים קלים ביניהם. בניסויים אלה נתבקשו המשתתפים לערוך בחירות הקשורות לגיוון וכן לנמק את בחירתם. הניסויים הופסקו בגלל סיבות שונות, כך שהם כללו מספר מועט של נימוקים אותם היה אפשר לנתח. יחד עם זאת, הנימוקים שהתקבלו כן איפשרו לערוך ניתוח-תוכן הדומה לניתוח-התוכן בניסוי מספר 2.

השיטה

משתתפים

בשני הניסויים השתתפו 61 סטודנטים לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה הפתוחה (בניסוי הראשון השתתפו 26 סטודנטים ובניסוי השני השתתפו 37 סטודנטים). המשתתפים לקחו חלק בניסוי במסגרת קורס חובת השתתפות במחקר לתלמידי פסיכולוגיה.

כלים והליך

הניסוי נערך על גבי מחשב וכלל שלושה שלבים – שלב ההדגמה, שלב הבחירה ושלב ההערכה. להלן פירוט של מהלך הניסוי בכל אחד מהשלבים:

א) שלב ההדגמה

בדומה לניסוי הראשון, גם בניסויים אלה הוצגו למשתתפים 3 סימולציות של משחקי הימור שונים ותנאי זכיה: קוביה, רולטה, וחפיסת קלפים. שהסיכוי לזכות בכל אחד מההימורים הוא 1:6.

ב. שלב בחירה ראשון

בשלב זה קיבלו המשתתפים מַסך ובו שלושה מכלולים. בניסוי הראשון שלושת המכלולים היו שלוש רולטות שונות (אחת עם חיות, השנייה עם מספרים והשלישית עם צבעים) ואילו בניסוי השני שלושת ההימורים היו: קוביה, רולטה, וקלפים. כל משתתף בחר מכלול אותו הוא רוצה לשחק.

ג. שלב בחירה שני

לאחר הבחירה הוצג בפני המשתתפים מסך עם 2 אפשרויות בחירה: בחירה אחת הציגה שלוש פעמים את ההימור שנבחר על ידי המשתתף (למשל, שלוש פעמים קוביה); הבחירה השנייה הציגה את כל אחד מההימורים פעם אחת (קוביה, רולטה, וקלפים).

בשלב זה הנבדקים היו צריכים לבחור איך לחלק הימור של 100 נקודות בין ההימור המקורי שלהם ובין הבחירה שכללה את כל אחד מההימורים שהוצאו. למעשה, נתינת 100 נקודות למכלול שכלל את כל אחד מההימורים פעם אחת פירושה גיוון מקסימאלי, בעוד שנתינת 100 נקודות להימור המקורי היוותה חוסר גיוון.

לאחר שכל משתתף הקליד את חלוקת הנקודות המתאימה לו, הוא נתבקש לנמק מדוע הוא חילק את הנקודות בין ההימורים השונים

הניסוי הופסק בגלל סיבות שונות.

הליך ניפוי וניתוח הנתונים

כל המשתתפים רשמו נימוקים. 61 הבחירות המנומקות של הנבדקים. התחלקו כדלהלן:

קבוצת "העדפת מגוון" קבוצה זו מורכבת מבוחרי המגוון הגבוה (משתתפים אשר בחרו לחלק מעל 50 נקודות לכל אחד מההימורים שהוצעו להם ולחלק פחות מ-50 נקודות להימור המקורי שלהם).  15 משתתפים, שהיוו כ 24.6% מכלל המשתתפים בשני המדגמים, העדיפו לגוון באופן משמעותי.

קבוצת "רתיעה ממגוון" –  קבוצה זו מורכבת מבוחרי מגוון נמוך ומכאלה שלא גיוונו כלל (משתתפים אשר בחרו לחלק פחות מ- 50 נקודות לכל אחד מההימורים שהוצעו להם ולחלק מעל 50 נקודות להימור המקורי שלהם). 16 אנשים, המהווים כ-26.2% מכלל המשתתפים בשני המדגמים, העדיפו להירתע ממגוון.

קבוצת "הגיוון הבינוני" – קבוצה זו מורכבת מהמגוונים באופן בינוני (משתתפים אשר בחרו לחלק את הנקודות באופן שווה: 50 נקודות להימור לכל אחד מההימורים שהוצאו להם ו-50 נקודות להימור המקורי שלהם). 30 מהמשתתפים, המהווים כ-49% מכלל המשתתפים בשני המדגמים, העדיפו לגוון באופן בינוני.

מתוך בחינת נימוקי קבוצת הגיוון הבינוני התברר, שמשמעות חלוקת הנקודות בין שני סוגי ההימורים לא היתה מספיק ברורה למשתתפים רבים בקבוצה זו: חלקם סברו שחלוקה שווה של 50 נקודות לכל אחד מההימורים מהווה את הגיוון המקסימאלי. מסיבה זו התמקדנו בתוצאות ניסוי זה בניתוח-תוכן של שתי הקבוצות האחרות, שכללו 31 משתתפים עם בחירות מנומקות (להלן:  "קבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה").

לפיכך קבוצת "העדפת מגוון" אשר מנתה 15 משתתפים היוותה כ-48.4% מכלל המשתתפים אשר נימוקיהם הוכללו בניתוח התוכן (להלן "קבוצת המשתתפים שהעדיפו מגוון").

ואילו קבוצת הרתיעה ממגון אשר מנתה 16 אנשים היוותה כ-51.6% מכלל המשתתפים אשר נימוקיהם הוכללו בניתוח התוכן (להלן "קבוצת המשתתפים שנרתעו ממגוון").

במהלך ניתוח-התוכן נבחנו נימוקי המשתתפים ונעשה חיפוש אחר מילות מפתח שיכולות להסביר את הבחירה לגוון או להירתע מגיוון. לאחר מכן מופו הנימוקים לפי קטיגוריות-התוכן השונות.

תוצאות

בדומה לניסוי הקודם, נמצאו שני סוגי שיקולים שהנחו את המשתתפים לערוך את בחירתם: שיקולים הדוניסטיים ושיקולים סטטיסטיים. כל סוג שיקול נמצא כבנוי משני קטבים מנוגדים: קוטב אחד המושך לגיוון וקוטב שני המושך להרתע מגיוון.

התוצאות מוצגות על פי סוגי השיקולים המנחים את הבחירה לגוון או להירתע מגיוון, כשבכל סוג שיקול ישנה התייחסות לקטבים השונים.

1.     שיקולים הדוניסטים

15 משתתפים, המהווים כ-48.4% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה נימקו את הבחירה שלהם בשיקולים הדוניסטים (טבלה 3).

א)     השיקולים ההדוניסטים של קבוצת "העדפת המגוון"

השיקולים ההדוניסטים של קבוצת העדפת המגוון עוסקים בהנאה וכיף, עניין, ריגוש ואהבת שינויים.

5 משתתפים שהעדיפו מגוון נימקו את הבחירה שלהם בשיקולים הדוניסטים. מספר משתתפים זה מהווה כ-16.1% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה, כ-33.3% מקבוצת המשתתפים שהעדיפו מגוון, וכ-33.3% מכלל המשתתפים שנימקו את בחירתם בסיבות הדוניסטיות (טבלה 3). הנימוקים היו דומים לנימוקים שנמצאו בניסוי הקודם.

ב)     השיקולים ההדוניסטים של קבוצת "רתיעה ממגוון"

השיקולים ההדוניסטים של קבוצת הרתיעה ממגוון עוסקים בהעדפה ספציפית לאחד המשחקים וסלידה משינויים.

10 משתתפים שנרתעו ממגוון נימקו את הבחירה שלהם בשיקולים הדוניסטים. מספר משתתפים זה מהווה כ-32.3% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה, כ-62.5% מקבוצת המשתתפים שנרתעו ממגוון, וכ-66.6% מקבוצת המשתתפים שנימקו את בחירתם בסיבות הדוניסטיות (טבלה 3).

2.     שיקולים סטטיסטיים

9 משתתפים, המהווים כ-29% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה, נימקו את הבחירה שלהם בשיקולים סטטיסטיים (טבלה 3).

א)     השיקולים הסטטיסטיים של קבוצת "העדפת המגוון"

השיקולים סטטיסטיים של קבוצת העדפת המגוון עוסקים באמונה שהסיכוי לזכייה משתפר ככל שקיים פחות דימיון בין הבחירות השונות המרכיבות את מכלול ההימורים.

4 משתתפים שהעדיפו מגוון נימקו את הבחירה שלהם בשיקולים סטטיסטיים. מספר משתתפים זה מהווה כ-12.9% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה, כ-26.7% מקבוצת המשתתפים שהעדיפו מגוון, וכ-44.4% מכלל המשתתפים שנימקו את בחירתם בסיבות סטטיסטיות (טבלה 3).

ב)     השיקולים הסטטיסטיים של קבוצת "הרתיעה ממגוון "

השיקולים סטטיסטיים בקרב אלה שנרתעו ממגוון עוסקים באמונה שהסיכוי לזכיה משתפר ככל שקיים דמיון רב יותר בין הבחירות השונות המרכיבות את מכלול ההימורים.

5 משתתפים שנרתעו ממגוון נימקו את הבחירה שלהם בשיקולים סטטיסטיים. מספר משתתפים זה מהווה כ-16.1% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה, כ-31.3% מקבוצת המשתתפים שנרתעו ממגוון, וכ-51.6% מכלל המשתתפים שנימקו את בחירתם בסיבות סטטיסטיות (טבלה 3).

3.     שיקולים לא-מקוטלגים

השיקולים של 7 משתתפים, המהווים כ-22.6% מקבוצת המשתתפים הכללית, לא קוטלגו לאף אחת משתי הקטיגוריות שתואר לעיל.

את נימוקיהם של 6 משתתפים בקבוצת "העדפת המגוון", המהווים כ-19.4% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה (ומהווים כ-40% מקבוצת המשתתפים שהעדיפו מגוון) לא ניתן היה לשייך לשום קבוצה מוגדרת.

את הנימוק של משתתף אחד בקבוצת "הרתיעה ממגוון", המהווה כ-3.2% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה (ומהווה כ-6.3% מקבוצת המשתתפים שנרתעו ממגוון) לא ניתן היה לשייך לשום קבוצה מוגדרת.

טבלה 3

קבוצת העדפת מגוון

קבוצת רתיעה ממגוון

סך משתתפי הניסוי אשר נימקו את בחירתם

(לפי סוג נימוקים)

15

a100%

(48.4%)

16

a100%

(51.6%)

31

(100%)

סוג הנימוקים

נימוקים הדוניסטים

5

a33.3%

b33.3%

(16.1%)

10

a62.5%

b66.6%

(32.3%)

15

b100%

(48.4%)

נימוקים סטטיסטיים

4

a26.7%

b44.4%

(12.9%)

5

a31.3%

b55.6%

(16.1%)

9

b100%

(29%)

נימוקים לא מקוטלגים

6

a40%

(19.4%)

1

a6.3%

(3.2%)

7

(22.6%)

טבלה 3 מציגה את מספר המשתתפים ואת האחוז היחסי שלהם על פי סוגי נימוקיהם (הדוניסטי/ סטטיסטי) וסוג הקבוצות השונות (העדפת מגוון/ רתיעה ממגון) כפי נמצאו בניסוי 3.

  • המספרים מתארים את מספר המשתתפים בכל קבוצה.
  • האחוזים המסומנים באותa  מתארים את אחוז המשתתפים בכל קבוצה ביחס לקבוצה (העדפת מגוון /רתיעה ממגוון).
  • האחוזים המסומנים באות b מתארים את אחוז המשתתפים בכל קבוצה ביחס לסוג הנימוק (הדוניסטי/ סטטיסטי).
  • האחוזים בסוגרים מתארים את אחוז המשתתפים בכל קבוצה ביחס לסך לקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה.

[1] ניסויי "גישוש" אלה היוו בסיס לניסויים מאוחרים שערך אייל (2006).

חזרה לעבודה סמינריונית בקורס שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות: מתי שמים את כל הביצים בסל אחד?

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: