פורסם על ידי: or100 | מאי 28, 2009

עבודה סמינריונית בקורס שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות: מתי שמים את הביצים בסל אחד? – ב. הניסויים האמפיריים (2) ניסויים 2 ו 3 ניתוח תוכן לנימוקי המשתתפים לגוון ולהרתע מגיוון – ניסוי 2

ניסוי 2

השיטה

משתתפים

160 סטודנטים (131 נשים, 29  גברים), כולם תלמידי החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב או באוניברסיטה הפתוחה. גיל המשתתפים הממוצע היה  26.5 SD= 6.85)). המשתתפים לקחו חלק בניסוי במסגרת קורס חובת השתתפות במחקר לתלמידי פסיכולוגיה.

כלים והליך

הניסוי נערך על גבי מחשב וכלל שלושה שלבים – שלב ההדגמה, שלב הבחירה, ושלב ההערכה. להלן הפירוט של מהלך הניסוי בכל אחד מהשלבים.

א. שלב ההדגמה

לאחר מסך הפתיחה הוצגו למשתתפים 3 סימולציות של משחקי הימור שונים ותנאי הזכייה שלהם, כדלהלן:

  • קובייה – קובייה סטנדרטית בעלת 6 פאות שעליהם המספרים 1 עד 6. לחיצה על העכבר מטילה את הקוביה. חוק הזכייה מבטיח 100 ₪ על כל הטלה שבה התקבלה התוצאה 6.
  • רולטה – רולטה המחולקת ל-6 חלקים שווים שרק אחד מהם הוא אדום. לחיצה על העכבר מסובבת את הרולטה עד עצירה. חוק הזכייה מבטיח 100 ₪ על כל עצירה שבה החץ מצביע על אדום.
  • חפיסת קלפים – 6 קלפים שרק אחד מהם הוא אס. לחיצה על העכבר מבצעת שליפה מקרית של אחד הקלפים. חוק הזכייה מבטיח 100 ₪ על כל שליפה שבה מתקבל אס.

כל משחק הודגם בנפרד, כאשר סדר הדגמת הסימולציות שוּנה רנדומאלית בין המשתתפים.

ב. שלב הבחירה

בשלב זה קיבלו המשתתפים מסך שכלל שלושה מכלולים:

  • מכלול בעל מגוון גבוה – כלל את שלושת סוגי ההימורים (קוביה, רולטה, קלפים).
  • מכלול בעל מגוון נמוך – כלל שלוש פעמים אותו הימור, כאשר כל אחד מהימורים שונה בגודל ובצבע  (למשל שלוש קוביות בצבעים וגדלים שונים).
  • מכלול ללא מגוון – כלל שלוש פעמים הימור זהה (למשל שלוש קוביות).

לאחר שכל משתתף בחר מכלול להימור, הופיע לפניו הבחירה שלו והוא נתבקש לנמק מדוע הוא בחר באפשרות שבחר.

הניסוי המשיך בבחירות נוספות של המשתתפים (לפירוט ראה אייל, 2006).

הליך ניפוי וניתוח הנתונים

מתוך 160 המשתתפים שהשתתפו בניסויים, תשובות של כ-39 משתתפים נופו מסיבות שונות, (רובם בגלל שהיה חסר נימוק או שהנימוק היה שרשרת אותיות סתומות חסרות משמעות). לפיכך לשם ניתוח התוכן התייחסתי לנימוקיהם של כ-121 משתתפים (להלן: "קבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה").

הבחירות המנומקות של הנבדקים התחלקו כדלהלן:

קבוצת "העדפת מגוון" – קבוצה זאת מורכבת מבוחרי מכלול המגוון הגבוה.

  • בניסוי המקורי העדיפו כ-112 משתתפים, שהיוו %70 מכלל המדגם, לגוון באופן ממשי. לאחר ניפוי נימוקי הנבדקים כללה קבוצה זו כ-82 משתתפים, שהיוו כ 67.8% מכלל המשתתפים שנימוקיהם הוכללו בניתוח התוכן. (להלן: "קבוצת המשתתפים שהעדיפו מגוון").

קבוצת "רתיעה ממגוון" – קבוצה זו מורכבת מבוחרי מכלול המגוון הנמוך ומאלה שבחרו שלא לגוון כלל.

  • בניסוי המקורי כללה קבוצה זו כ-48 משתתפים, שהיוו 30% מכלל המדגם. לאחר ניפוי נימוקי הנבדקים כללה קבוצה זו כ-39 משתתפים, שהיוו כ-32.2% מכלל המשתתפים שנימוקיהם הוכללו בניתוח התוכן. (להלן: "קבוצת המשתתפים שנרתעו ממגוון").

במהלך ניתוח-התוכן נבחנו נימוקי המשתתפים ונערך חיפוש אחר מילות מפתח היכולות להסביר את הבחירה לגוון או להרתע מגיוון. לאחר מכן מופו הנימוקים לפי קטיגוריות-התוכן השונות (הקטיגוריות נמצאו מתוך ניתוח התוכן ולא נבחרו מראש).

תוצאות

מניתוח נימוקי כלל המשתתפים בשתי הקבוצות נמצאו שני סוגי שיקולים שהנחו את המשתתפים לערוך את בחירתם: שיקולים הדוניסטיים ושיקולים סטטיסטיים. כל סוג שיקול נמצא כבנוי משני קטבים מנוגדים: קוטב אחד המניע לגוון וקוטב שני המניע להירתע מגיוון.

התוצאות מוצגות על פי סוגי השיקולים המנחים את הבחירה לגוון או להרתע מגיוון, כשבכל סוג שיקול ישנה התייחסות לקטבים השונים.

1.     שיקולים הדוניסטים

57 משתתפים, המהווים כ-47.1% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה, נימקו את הבחירה שלהם בשיקולים הדוניסטים (טבלה 2).

א)      השיקולים ההדוניסטים של קבוצת "העדפת המגוון"

השיקולים ההדוניסטים של קבוצת העדפת המגוון עוסקים בהנאה וכיף, עניין, ריגוש ואהבת שינויים.

43 משתתפים שהעדיפו מגוון נימקו את הבחירה שלהם בשיקולים הדוניסטים. מספר משתתפים זה מהווה כ-35.5% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה, כ-52.4% מקבוצת המשתתפים שהעדיפו מגוון, וכ-75.4% מכלל המשתתפים שנימקו את בחירתם בסיבות הדוניסטיות (טבלה 2).

דוגמאות מתוך נימוקי המשתתפים שהעדיפו לגוון ונימקו את שיקוליהם בסיבות הדוניסטיות:

–    "כל המשחקים נחמדים ונראים מהנים";

–     "אני רוצה לשחק בכולם, אפשרויות מגוונות יהפכו את ..הניסוי יהיה מהנה יותר";

–     "יותר נחמד לשחק במספר משחקים";

–    "בחרתי בזו שהיא המגוונת ביותר מבחינת סוגי המשחקים. סתם לכיף…";

–     "יותר עניין וריגוש, למרות שההסתברויות לזכייה הינן זהות";

–     דרך מעניינת יותר להעביר את הזמן, יותר מעניין לשחק 3 משחקים שונים מאשר שלוש פעמים באותו משחק";

–     "כדי לנסות את המזל שלי בשלושת ההימורים, וגם עדיף לשנות כי אני אוהב לשנות את הדברים ושונא  את הרוטיני…";

–    "בעיקרון אין כל הבדל בין שלושת הבחירות מבחינת סיכויים לנצח או להפסיד אבל זה יותר מעניין לעשות 3 דברים שונים מאשר לחזור על אותה הפעולה 3 פעמים".

ב)     השיקולים ההדוניסטים של קבוצת "רתיעה ממגוון "

השיקולים ההדוניסטים של קבוצת הרתיעה ממגוון עוסקים בהעדפה ספציפית לאחד המשחקים וסלידה משינויים.

14 משתתפים שנרתעו ממגוון נימקו את הבחירה שלהם בשיקולים הדוניסטים. מספר משתתפים זה מהווה כ-11.6% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה, כ-35.9% מקבוצת המשתתפים שנרתעו ממגוון, וכ-24.6% מקבוצת המשתתפים שנימקו את בחירתם בסיבות הדוניסטיות (טבלה 2).

דוגמאות מתוך נימוקי המשתתפים שנרתעו מגיוון ונימקו את שיקוליהם בסיבות הדוניסטיות:

–    "סטטיסטית אין הבדל. אבל למה להתפזר בין 3 משחקים שונים? ";

–      "…החלטתי מבוססת על העדפתי האישית לקוביות";

–      "משחק הקוביות יותר נחמד…";

–     "מעדיף לשחק מספר פעמים באותו משחק ובאותה קוביה";

–     "עדיף משחק קלפים מאשר רולטה או קוביה";

–     ".. אני באופן אישי חובב יותר של הרולטה";

–     ".. לא התחשק לי קלפים".

2.     שיקולים סטטיסטיים

29 משתתפים, המהווים כ-24% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה, נימקו את הבחירה שלהם בשיקולים סטטיסטיים (טבלה 2).

א)     השיקולים הסטטיסטיים של קבוצת "העדפת המגוון"

שיקולים סטטיסטיים של קבוצת העדפת המגוון עוסקים באמונה שהסיכוי לזכיה משתפר ככל שקיים פחות דימיון בין הבחירות השונות המרכיבות את מכלול ההימורים.

17 משתתפים שהעדיפו מגוון נימקו את הבחירה שלהם בשיקולים סטטיסטיים. מספר משתתפים זה מהווה כ-14.1% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה, כ-20.7% מקבוצת המשתתפים שהעדיפו מגוון, וכ-58.6% מכלל המשתתפים שנימקו את בחירתם בסיבות סטטיסטיות (טבלה 2).

דוגמאות מתוך נימוקי המשתתפים המעדיפים גיוון ומתמקדים בסיכוי:

–     ".. אם אגוון אז אולי יגדל סיכויי לזכות";

–     "יש יותר אפשרויות לזכות במשהו…";

–     "גיוון גדול יותר ולכן אולי סיכוי גבוה יותר לזכות";

–     "כי רציתי גיוון והאינטואיציה הראשונית שלי אמרה לי שאם אגוון אז אולי יגדל סיכויי לזכות";

–     "אמנם מבחינה סטטיסטית יש את אותו הסיכוי- 1/6 אבל עצם ההתנסות ב- 3 משחקים שונים משפרת את הסיכוי לזכות לפחות באחד מהם".

שיקולים משולבים בקבוצת העדפת המגוון: שלושה משתתפים, המהווים כ-2.5% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה (ומהווים כ-3.7% מקבוצת המשתתפים שהעדיפו מגוון) נימקו את בחירתם הן בנימוקים הדוניסטים והן בנימוקים סטטיסטיים.

ב)     השיקולים הסטטיסטיים של קבוצת "הרתיעה ממגוון"

השיקולים סטטיסטיים בקרב אלה שנרתעו ממגוון עוסקים באמונה שהסיכוי לזכיה משתפר ככל שקיים דמיון רב יותר בין הבחירות השונות המרכיבות את מכלול ההימורים.

12 משתתפים שנרתעו ממגוון נימקו את הבחירה שלהם בשיקולים סטטיסטיים. מספר משתתפים זה מהווה כ-9.9% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה, כ-30.8% מקבוצת המשתתפים שנרתעו ממגוון, וכ-41.4% מכלל המשתתפים שנימקו את בחירתם בסיבות סטטיסטיות (טבלה 2).

דוגמאות מתוך נימוקי המשתתפים שנרתעו מגיוון ונימקו את שיקוליהם בשיקולים סטטיסטיים:

–    "אפשר להשתפר בזה מפעם לפעם";

–    "הסיכוי לזכות בכל סיבוב של הרולטה נראה לי שווה ולכן הסיכוי לזכות בסופו של דבר גדול יותר";

–    "אפשרות להתמקד במשחק אחד מאפשר סיכוי גדול יותר לזכות";

–    "בחרתי ברולטה שלוש פעמים, כי אני מקווה שלפחות באחד ייצא לי אדום".

3.     שיקולים לא-מקוטלגים

השיקולים של 38 משתתפים, המהווים כ-31.4% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה, לא קוטלגו לאף אחת משתי הקטיגוריות שתוארו לעיל.

את נימוקיהם של 25 משתתפים בקבוצת "העדפת המגוון", המהווים כ-20.7% מקבוצת המשתתפים הכללית (ומהווים כ-30.5% מקבוצת המשתתפים שהעדיפו מגוון) לא ניתן היה לשייך לשום קבוצה מוגדרת.

את נימוקיהם של 13 משתתפים בקבוצת "הרתיעה ממגוון", המהווים כ10.7% מקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה (ומהווים כ-33% מקבוצת המשתתפים שנרתעו ממגוון) לא ניתן היה לשייך לשום קבוצה מוגדרת.

טבלה 2

קבוצת העדפת מגוון

קבוצת רתיעה ממגוון

סך משתתפי הניסוי אשר נימקו את בחירתם

(לפי סוג נימוקים)

82

a100%

(67.8%)

39

a100%

(32.2%)

121

(100%)

סוג הנימוקים

נימוקים הדוניסטים

43

a52.4%

b75.4%

(35.5%)

14

a35.9%

24.6%

( 11.6%)

57

b100%

(47.1%)

נימוקים סטטיסטיים

17

a20.7%

b58.6%

(14.1%)

12

a30.8%

b41.4%

(9.9%)

29

b100%

(24%)

נימוקים הדוניסטים וסטטיסטים

3

a3.7%

(2.5%)

0

a0%

(0%)

3

(2.5%)

נימוקים לא מקוטלגים

25

a30.5%

(20.7%)

13

a33.3%

(10.7%)

38

(31.4%)

טבלה 2 מציגה את מספר המשתתפים ואת האחוז היחסי שלהם על פי סוגי נימוקיהם (הדוניסטי/ סטטיסטי) וסוג הקבוצות השונות (העדפת מגוון/ רתיעה ממגון) כפי שנמצאו בניסוי 2.

  • המספרים מתארים את מספר המשתתפים בכל קבוצה.
  • האחוזים המסומנים באותa  מתארים את אחוז המשתתפים בכל קבוצה ביחס לקבוצה (העדפת מגוון /רתיעה ממגוון).
  • האחוזים המסומנים באות b מתארים את אחוז המשתתפים בכל קבוצה ביחס לסוג הנימוק (הדוניסטי/ סטטיסטי).
  • האחוזים בסוגרים מתארים את אחוז המשתתפים בכל קבוצה ביחס לסך לקבוצת המשתתפים הכללית בניסוי זה.

חזרה לעבודה סמינריונית בקורס שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות: מתי שמים את כל הביצים בסל אחד?

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: