פורסם על ידי: or100 | מאי 28, 2009

שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות – בלוק 3: מתאם מדומה מאמר מספר 5

מתאם מדומה- מאמר 5

שיעור מס' 5

Illusory correlation as
an obstacle to the
use of valid
psychodiagnostic signs

(1969)

מתאם מדומה כמכשול לשימוש בסימנים פסיכודיאגנוסטים תקפים.

צ'פמן וצ'פמן

קראו את התמצית של המאמר ופרשו את המילים והמושגים המופיעים שם, זהו המפתח להבנת המאמר כולו.

  • באופן כללי השיעור והמאמר עוסקים ב"אשליית המתאם המדומה. זוהי הטייה קלאסית שזכתה לפרסום נכבד בעקבות המאמר.
  • חשוב לקרוא את השיעור במקביל למאמר, שכן הוא יקל עליכם להבין את שיטת הניסוי המתבססת על מבחן ההשלכה הפסיכולוגי "מבחן רורשאך".
  • בקריאת המאמר יש להתרכז בעיקר במטרותיו של כל ניסוי ובמסקנות הנגזרות מהתוצאות, טכניקת הניסוי חשובה פחות ובכל מקרה מוסברת בשיעור המצורף.

מטרת המאמר הנוכחי

  • בדיקת תפיסת מתאם בהקשר יישומי של אבחון פסיכולוגי קליני
    • באופן כללי : נשאלת השאלה איך אנשים מניחים שיש מתאמים

קישור מאמר זה למאמרים קודמים של הקורס

  • במחקרים הקודמים של תפיסת מתאם 3,4 יצרו החוקרים מערך ניסוי מלאכותי.
  • כאן נעשה ניסיון לקשר את נושא תפיסת המתאם  לחיי היומיום ולתכנים ותפקידים בשטח.

1. הסבר כללי כמבוא לקריאת המאמר

על מבחנים השלכתים

  • פסיכולוגים נעזרים במבחנים פסיכולוגיים כדי לעמוד על תכונות של אנשים.
  • אחת השיטות היא מבחן השלכה – מבחן ציור איש, רורשאך:
    • תגובות המשיבים למבחנים אלה מרמזים על הנטיות האישיות שלהם,
      • כלומר שיש גירוי עמום המשיבים משליכים את העולם הפנימי  שלהם על הציור, וכך אפשר ללמוד עליהם
  • הנחת הבסיס של מבחן השלכה היא כי מהתנהגות הנבדק ותשובותיו לדבר אחד ניתן להסיק על תכונות האישיות שלו.
  • תגובה תקפה (Valid) -היא תגובה שקיומה או אי קיומה נמצא במתאם עם קיומה או אי קיומה של תכונת אישיות מסוימת, של סימפטום מסוים.

אם נקשר לשקלי וטקר  נרשום את הטבלה 2×2 הבאה.

H

קיימת נטיית אישיות

H לא קיימת
D

תגובה קיימת

10 15
`D

תגובה לא

קיימת

15 15

כלומר יש מתאם חיובי (לבדוק את החישוב עם המורה)

  • אם יש מתאם כלשהוא התגובה תקפה לאבחון הנטייה.
  • שיפוט תוקף מקביל כאן לשיפוט מתאם.

על מחקר קודם- ועל תמונת אדם מדומה

  • ב1967- ערכו מחקר על מבחן ציור איש בו לא היו שום יחסי מתאם.
    • הראו ציורים,  ולמטה נטיות אישיות
    • ובכל זאת הנבדקים "גילו מחדש" rediscover  אותן קורלציות שפסיכולוגים קליניים דווחו מאוחר יותר כתקפים למשל עיניים גדולות כמבטאות חרדה.
    • הנטייה הזאת נקראת מתאם מדומה ”Illusory Correlation" ,

מתאם מדומה ”Illusory Correlation" ,

  • בגלל שנבדקים נאיביים דווחו כי ראו מתאם, למרות שלא היה קיים שום מתאם בנתוני הניסוי.
  • השכיחות  של מתאמים מדומים שונים נמצאה במתאם עם חוזק הקשר האסוציאטיבי בין תכונות מצוירות לסימפטומים.
  • הממצאים האלה מציעים ששופטים משמעות של הרבה סימנים לפי החוזק האסוציאטיבי ולא לפי יחסי תוקף סטטיסטיים.
  • זהו מעין הקדמה נוספת של הטיית האישוש, אנשים ימצאו מה שהם מחפשים.

תיקוף מבחן רושאך: במאמר הנוכחי עבדו עם מבחן רורשך מבחן הכתמים.

  • מחקר מקדים שנקרא whellers study  הראה שיש שני סימנים התקפים לאיתור נטייה להומוסקסואליות:
    • סימן 7 – "אדם או חיה מפלצתי מאיים" – שכיחות גבוהה לראות דברים מפלצתיים. (מכונה סימן 7)
    • סימן 8 – "חיה מואנשת". – שכיחות גבוהה להקניית תכונות אנושיות לחיות למשל עטלף לבוש שמלה. (מכונה סימן 8)
    • שני הסימנים האלה הבחינו קבוצות הומוסקסואליות מהטרוסקסואליות. כלומר, היה מתאם ביניהם לבין הומוסקסואליות ולכן הם נקראים לאורך המאמר "הסימנים התקפים" “valid signs”.

הסבר נוסף על תיקוף מבחן רורשך

  • כיצד יודעים האם תגובת (סימן) רורשך מעידה על תכונת אישיות מסוימת?
    • כלומר האם ניתן לזהות לפי המבחן ההשלכתי הומוסקסואל והטרוסקסואל?
סה"כ סטרייט הומוסקסואל תגובה/ תכונה
35 10 25 תגובה X
25 20 5 תגובה אחרת
60 30 30 סה"כ

  • התברר שיש מתאם אמפירי בין תגובה X לתכונה הומוסקסואליות:
    • הסיכוי שאם הומוסקסואל יתן תגובה X  היא : 25/30
    • הסיכוי שסטרייט יתן תגובה X  היא : 10.30
    • כלומר תגובה X היא סימן תקף “valid signs” (מבחין בין הומוסכסואליות להטרוסקסואליות).

2. המאמר עצמו- ממצאים מוקדמים

  • הצבעה על תופעת המתאם המדומה- ”Illusory Correlation )כפי שכתבתי קודם)
    • אנשים נוטים לשפוט קשרים בין משתנים על סמך הקשר האסוציאטיבי ביניהם למרות שלא בהכרח יש ביניהם קשר סטטיסטי אוביקטיבי-  Illusory correlation
      • כלומר יש עדויות סטטיסטיות שלא קיים מתאם בין דברים או אפילו קיים מתאם הפוך, אבל אנשים חושבים שיש מתאם
      • דוגמאות:
        • נהגות נוהגות פחות טוב מנהגים (ובכל זאת נראה שלנשים יש פחות עברות תנועה מגברים)
        • אנשים מעדיפים מכונה שכתוב עליה שהיא יוצרה בגרמניה בלי קשר לכך שהיא הורכבה במקום אחר
        • קשר בין אומץ לטיפשות (מי שטיפש הוא אמיץ…)
        • בגיבושים בצבא התברר
          • מבחני שטח וסוציומטרי של חברים מנבאים טוב התאמה ליחידה
          • ואילו ראיון לא מנבא טוב ליחידה
          • אולם ההרגשה של האנשים בגיבושים אלה שהראיון הוא הכלי האמין ביותר.
          • (אפשר לבדוק למשל האם ברוקרים או יועצי השקעות מסתמכים יותר על האינטואיציה מאשר על ידע סטטיסטי- ובכך הם לא שונים מהדיוטות
          • יש התייחסות בממן לשאלה זאת שאלה 4 סעיף ב'

  • חיפוש אחר תגובות תקפות לתכונה מסוימת
    • בדיקה בספרות המקצועית מהם התגובות הרורשך שיש להם קשר סטטיסטי אובייקטיבי לתכונה של הומוסקסואליות זכרית.
      • (הכוונה ל2 הסימנים שכתבתי עליהם קודם בתיקוף של מבחני רורשך)

ההשערות (חשוב מאוד) (לקרוא באנגלית מתוך המאמר)

1) הפופולריות של הסימנים

  • יש קשר חלש בין תגובות רורשך המדווחות על ידי פסיכולוגיים קליניים, לבין התוקף הסטטיסטי האובייקטיבי שלהן (ניסוי 1)
    • במילים אחרות- יש קשר חלש לתוקף הקליני האובייקטיבי של סימנים אלה.

2) הסימן הפופולארי (שהכי הרבה דווחו עליו כתקף) יהיה זה שקשור אסוציאטיבית להומוסקסואלים.

  • כלומר הדיווח על תגובות הרורשך הנ"ל הוא בגלל שהן בעלות קשר אסוציאטיבי חזק להומוסקסואליות
  • (ניסוי 1)

3) גם נבדקים נאיביים ידווחו על סימנים דומים כתקפים יותר.

  • הממצא המוזכר ב -1 יחזור על עצמו גם בקרב נבדקים נאיביים
  • (ניסוי 2)

4) נבדקים נאיביים ידווחו על אותם סימנים פופולריים גם כשניצור להם יחסי מתאם עם סימנים אחרים.

  • כלומר הממצא המוזכר ב 1 יחזור על עצמו שוב בקרב נבדקים נאיביים גם כאשר יהיה קשר סטטיסטי בין הומוסוקסואליות לבין התגובות התקפות
  • (ניסוי 3)

ניסוי 1: תצפיות קליניות שדווחו על ידי פסיכולוגיים

  • זהו מחקר שדה שבוחן את תכני הרורשאך שפסיכודיאגנוסטינקינים וותיקים מאמינים שהם לעתים קרובות מאפיינים הומוסקסואלים (כלומר במתאם).

נבדקים ומהלך המחקר

  • נבדקים
    • 22 בעלי תואר  phd , 10 מ.א., ממוצע וותק  .
    • על השאלון
    • שאלות נשלח למדגם של פסיכולוגיים קליניים ובו היו כלולות השאלות הבאות
      • מהו תוארך האקדמי?
      • כמה שנים אתה עוסק בפרקטיקה?
      • האם היו לך מטופלים הומוסקסואלים?
      • האם אתה יודע לאבחן באמצעות מבחן רורשך
      • מניסיונך הקליני מהן תגובות הרורשאך הנפוצות בקרב מטופלים הומוסקסואליים.
  • השאלה (החשובה) שנשאלה בדואר – מנסיונך הקליני, איזה סוגים של תגובות רורשאך מאפיינות לדעתך נטייה להומוסקסואליות?
  • לפני שנמשיך, נסו אתם על סמך האינטואיציה הבריאה שלכם לענות על השאלה. (אסוף תשובות).

תוצאות:

טבלה 2 (מהמצגת המוצג פה). חמשת הסימנים שנמצאו כפופולאריים:

  • תכנים אנאליים, לבוש נשי, אנשים עם בלוף מיני, אי בטחון מיני, איברי מין נשי/זכרי.

טבלה 2

  • בהמשך נתנו לדרג את חוזק האסוציאציות של חומרי המחקר להומוסקסואלים.

ממצאים

הממצא הלא מפתיע הראה

  • שככל שהסימן דווח יותר על ידי אנשי המקצוע הוא נתפס גם כיותר קשור אסוציאטיבית  לנטייה הומוסקסואלית בקרב גברים,
  • הדבר תומך בהשערה שקשר אסוציאטיבי יביא לפופולאריות ללא תלות במציאות.
    • כלומר הסימנים שנמצאו במחקר לא הוכרו, ואילו הדברים שמתקשרים להומוסקסואליות (ולא נמצאו במחקרים כמיצגים הומסקסואליות) כן הוזכרו
    • (גם לפסיכולוגים יש דעות מוטעות)

סיכום ניסוי 1

  • תגובות הרורשך שדווחו על ידי הפסיכולוגים כמאפיינים הומוסקסואליות, היו תגובות ללא קשר סטטיסטי אובייקטיבי לתכונה- כלומר טעות בהבחנה
  • הפסיכולוגים דיווחו על תגובות אילו משום שיש להן קשר אסוציאטיבי חזק מאוד להומוסקסואליות (הנחה שנבדקה אמפירית בהמשך לניסוי 1), ולכן הן מכונות תגובות פופולריות (ולא תקפות)
    • (כלומר יש הבדל בין תפיסת מציאות אינטואיטיבית לבין תוקף)

ניסוי 2: מתאם מדומה בקרב נבדקים נאיביים (סטודנטים)

מטרת הניסוי

  • ניסוי זה נועד לבדוק את ההשערה לפיה נבדקים נאיביים יחזרו בתנאי מעבדה על ההטיות שנתגלו אצל קלינאים העוסקים באבחון על פי מבחן רורשאך,
    • כלומר האם נבדקים נאיבים יבצעו את אותן ההטיות שביצעו הפסיכולוגיים הקליניים?
    • ובפרט לבדוק את ההסקה על קיום מתאם בין תכנים מסוימים (שנמצאו כקשורים אסוציאטיבית) לבין הומוסקסואליות,
    • וזאת כאשר בחומר הניסוי שאנו מספקים להם אין מתאם.

הסבר על רציואנל אפשרי לניסוי 2

  • מה שהיה בעייתי בניסוי הראשון הוא שזה היה מחקר שטח- כלומר לא בטוח מאיפה באים הממצאים שהתקבלו
    • (למשל יתכן שאי אפשר ללמוד על החשיבה האנושית, ויכול להיות שהפסיכולוגיים למדו לא טוב וכד')
    • בשביל להבין את מחקר השדה הכניסו אותו למעבדה)

מהלך הניסוי 2

א) הציגו כרטיסי רורשך שאליהם שודכו תגובות רורשך שונות ביחד עם תכונות אישיות שונות (ביניהם הומוסקסואליות)

באופן כללי

  • נבחרו 30 כרטיסי רורשך
  • מתחת לכל כרטיס נכתב:
    • תגובה של מטופל שצפה בכרטיס – התגובות נלקחו מתוך מאגר של תגובות תקפות, פופולריות או תגובות ביקורת filler items))
    • תכונות אישיות ששיש למטופל שאמר את התגובה הזו- התכונות נלקחו תוך מאגר של 4 תכונות אישיות שונות
    • התגובות והתכונות סודר כך שהן הופיעו מספר שווה של פעמים על כל כרטיס
      • (כלומר התגובות והתכונות לא יצרו יחסי מתאם בין הומוסקסואליות לשום דבר. הן הופיעו מספר פעמים כל פעם עם משהו אחר)

פירוט

  • בניסוי הראו לנבדקים כרטיסים עם כתם, ומתחת לכל כתם היתה  precept – תגובה
    • למשל
      • "אשה שלבושה כמו כלב".
      • היו שלושה סוגי תגובות עיקריים.
        • 5 תגובות פופולריות תגובות עם קשר אסוציאטיבי חזק להומוסקסואליות  למשל "ישבן".
        • 2, 3 תגובות – סימנים 7 ו8- שדיברנו עליהם.
        • 4,5 filler – תגובות ניטראליות – כלומר סימנים שוויצרים שהם לא פופולריים ולא תקפים, לדוגמא –  מפה של תאילנד, פיתה עם פלאפל.
  • היו 5 תנאים
    • בכל תנאי 15 כרטיסים עם תגובה פופולרית אחרת ו4- תגובות אחרות.
  • בנוסף לתגובה היו על כל כרטיס שתי נטיות אישיות או סימפטומים שמאפיינים את האדם.
    • דוגמא:
      • רגשות מיניים כלפי גבר אחר.
      • מדוכדך ועצור רוב הזמן.
  • בכל מקרה הכרטיסים סודרו כך שלא יווצר כל מתאם בין תגובה לבין נטייה להומוסקסואליות,
    • כלומר שום סימן לא היה דיאגנוסטי או מנבא טוב לסימפטום הומוסקסואליות.

ב) לאחר התבוננות בכרטיסים הנבדקים נתבקשו לקבוע האם יש מתאם בין הומוסקסואליות לבין איזו שהיא תגובה שהוצגה

יחסי המתאם בי הומוסקסואליות לתגובות התקפות בניסוי 2

אחר הומו- סקסואליות תגובה/תכונה
50% 50% תקפות (תקפות במציאות ולא בניסוי)
50% 50% פופולריות (למשל לבוש נשי)

תוצאות

  • מה שנבדקים מצאו כצפוי מופיע בטבלה 4.

אחוז הנבדקים שקישרו בין התגובות לבין הומוסקסואליות

סוג התגובות

6%-14% תגובות תקפות
24%-58% תגובות פופולריות
  • וגם כאן שיערו שרוב הנחקרים ייטו לבחור את הסימנים הפופולריים הקשורים אסוציאטיבית לתכונה למרות שהסטטיסטיקה לא מצביעה על מתאם כלשהוא.
  • ואכן התוצאות מראות שליטה מוחלטת של הסימנים הפופולריים שנבחרו כבעלי מתאם בהיעדר מתאם תקף.
  • ניתן לראות מהתוצאות שהחוקרים הצליחו לאשש את ההשערה שנבדקים תמימים שחזרו rediscovered את ההטיה שהתרחשה במחקר השדה אצל הקלינאים ,
    • ראיית מתאמים בין תגובות לא תקפות אך קשורות אסוציאטיבית כאשר אין מתאמים אלה מופיעים בחומר הניסוי:
      • כלומר בהעדר מתאם הם מדווחים על התגובות הפופולאריות
      • (התגובה הפופולרית באה מקשרים אסוציאטיביים)
  • זוהי דוגמא יפה איך בעזרת מחקר שדה "מחקר גישוש" שיש עליו הרבה איומים על התוקף הפנימי אנו מנסחים השערות ומעלים הסברים אפשריים וכדי לבסס אותם  אנו מכניסים אותו למעבדה עם נבדקים תמימים, ואז מקבל משנה תוקף להשערות שלי (שיטות מחקר).
  • העובדה שזה קורה גם למומחים מראה שזה לאו דווקא חוסר ידע בתחום, והעובדה שזה קורה לנאיביים מראה שאלו אינן קונספציות שגויות של מגזר מקצועי מסוים, אלא בעיות שטבועות באופי החשיבה שלנו.

ניסוי 3: מתאם מדומה גם בנוכחות יחסי מתאם תקפים

  • הניסוי הזה חוזר על תנאי ניסוי 2 אך בהבדל אחד:
    • הנתונים נבנו כך שהתגובות התקפות מחקרית כמנבאות הומוסקסואליות אכן נמצאו במתאם עם תגובות הומוסקסואליות במצב הניסוי- וזאת בניגוד לניסוי 2 בו לא היו שום יחסי מתאם.- כלומר החומרים אותו דבר
    • את התגובות התקפות  בנו ב 3- שכיחויות – 67%, 83% ו100%-
    • כלומר כל פעם שהופיע סימן 7, או 8 הופיע סימפטום הומוסקסואליות.
      • כלומר: במקום חוסר המתאם בין התגובות לתכונות, יצרו 3 תנאים של יחסי  מתאם שונים (67%, 83% ו100%) בין התגובות התקפות לבין הומוסקסואליות
      • הנבדקים נתבקשו לדווח האם יש מתאם בין הומוסקסואליות לבין איזוהי תגובה שהוצגה.

  • הסבר נוסף על מה שרצו  לבדוק
    • כלומר בעצם שאלו את השאלה האם המתאם המדומה עומד גם בפני מציאות סטטיסטית שסותרת את ההנחות המקודמות
    • 100% פירושו שבכל פעם שאחת התכונות היתה נטיה הומוסקסואליות אז תמיד אחת התגובות היתה חיה מואנשת. (סימן 8)
    • דוגמא למתאם ברמה של 83% בין הומוסקסואליות לתגובות התקפות
אחר הומו סקסואליות תכונה
17% 83% תקפות
83% 17% פופולריות

תוצאות ניסוי

  • תוצאות בטבלה 5 מראות שגם בנוכחות מתאם מובהק סטטיסטית עדיין המתאם המדומה חזק יותר והתגובה הפופולארית נתפסת כיותר מייצגת.
  • להעלאת השכיחות אין אפקט משמעותי על הורדת המתאם המדומה.
  • להסתכל בטבלה

מתאם מלא (100%)

מתאם חזק (83%)

מתאם בינוני (67%)

תנאי

13%

23%

13%

תקפות

55%

34%

54%

פופולריות (למשל, תכנים אנאליים)


עמידות "המתאם המדומה"- סיכום ניסויים 2+3

  • המסקנות הן שלתגובות הפופולאריות יש השפעה מסיתה מספיק חזקה שהן עמידות גם בנוכחות מתאמים אמיתיים (לא מאפשרות לנו להסתכל באמת על הנתונים),
    • כך שגם בנוכחות מתאמים אמיתיים עם תגובות תקפות ידווחו הנבדקים על "מתאמים מדומים".
  • אנשים ממשיכים להחזיק באמונותיהם האסוציאטיביות גם בנוכחות מידע סטטיסטי סותר.
    • כלומר גם כשמציאות סטטיסטית סותרת לחלוטין אנשים ממשיכים להאמין במתאם מדומה- דבר שמרמז שמתאם מדומה זוהי תופעה חזקה.
  • במלים אחרות
    • תופעת שיפוט על פי מתאם מדומה מתגלית מחדש (rediscovered) גם בקרב נבדקים נאיביים (ללא ידע בפסיכולוגיה):
      • הנבדקים לא רואים את הקשר בין התגובות התקפות להומוסקסואליות גם כאשר יש ביניהם מתאם מלא
      • הנבדקים מדווחים על קשר בין התגובות הפופולריות להומוסקסואליות גם כאשר אין ביניהם מתאם בכלל.

ניסוי 4: איכות הדיווח בהעדר סימנים פופולריים לא תקפים

חלק 4 לקרוא לבד. (בכיתה שחר אמר שעשוי להופיע במבחן)

  • לחלק 4 אין סיכום , רק המצגת מהכיתה, וכתוב לקרוא לבד (להשלים)

דיון – ניתן לקרוא בכתה.

  • הקבלה בין דווחי הקלינאים לדווחי הנבדקים.
  • מחקר שדה נתמך על ידי ניסוי מעבדה.
  • הממצא המדהים: העמידות של אשלית התוקף או המתאם המדומה למול מציאות סטטיסטית סותרת.
    • גם כאשר  המתאם עם סימן אחר הוא  100%. זו הטיה חזקה.
  • דוגמאות
    • דוגמא מהחיים – "ישראל חזקה עם פרס" – כמה קשה לשנות לבן אדם תדמית כאשר הקשור האסוציטיבי שלו הוא משהוא אחר וביטחון לא נתפס עליו למרות רקורד מרשים בעשייה בטחונית.
    • "מכונה גרמנית" – אנשים מוכנים להוסיף עשרות אחוזים כדי לרכוש מכונה גרמנית גם כאשר ידוע להם כי היא מיוצרת במזרח  הרחוק למשל.
    • פוליטיקה – מתאם בין עילגות ליושר.
    • הוסיפו דוגמאות משלכם.

חזרה לשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: