פורסם על ידי: or100 | מאי 23, 2009

עבודה סמינריונית בקורס שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות: מתי שמים את הביצים בסל אחד? – תקציר

תקציר

הנטייה לגוון במסגור של רווח, הקרויה בשמות כמו "חיפוש מגוון" ו"הטיית הגיוון", נחקרה רבות וניתנת לחיזוי בצורה טובה למדי. מחקר זה בחן האם הנטיה לגוון תפחת במצב בו סיטואציית הבחירה תמוסגר כהפסד. בנוסף, דרך ניתוח-עומק של נימוקי משתתפים, בחן מחקר זה את השיקולים המניעים משתתפים להימשך לגיוון או להירתע ממנו.

הניסוי הראשון נערך על מנת לבחון את ההשערה, שהנטייה לגיוון תפחת במסגור של הפסד לעומת מסגור של רווח: 72 סטודנטים התבקשו להרכיב מכלול של שלושה הימורים מתוך תשעה, אשר יִיצגו מידת מובחנות שונה זו מזו. בתנאי הרווח התבקשו המשתתפים להרכיב את מכלול ההימורים מתוך כוונה לזכות ולהרוויח כרטיסי הגרלה; בתנאי ההפסד התבקשו המשתתפים להרכיב את מכלול ההימורים מתוך כוונה שלא להפסיד כרטיסי הגרלה (אותם קיבלו בתחילת הניסוי). לכל משתתף חושב "ציון מגוון נתפס", המתאר את מידת פיזור המקורות שיצרו את ההימור. בהתאם להשערות, נמצא שציון המגוון הנתפס בתנאי הרווח (M=4.95) היה גבוה יותר מאשר בתנאי ההפסד (M=3.60). הבדל זה נמצא מובהק במבחן T למדגמים בלתי תלוייםdf=70)  t=2.933  P<0.003). בעוד שבתנאי-הרווח רוב המשתתפים גיוונו באופן מקסימלי, הרי שבתנאי-ההפסד חלק מהמשתתפים ביצעו גיוון מקסימלי וחלק אחר לא ביצעו כל גיוון.

על מנת להבין את השיקולים לגוון ולהירתע מגיוון נערך ניתוח-תוכן לנימוקי המשתתפים אשר התבקשו להרכיב מִכלולֵי-הימורים שונים בשני ניסויים שונים שבוצעו בעבודתו של אייל (2006). במחקר הראשון נבחנו נימוקים של 121 משתתפים ובמחקר השני נבחנו נימוקים של 31 משתתפים. ניתוח התוכן העלה שני שיקולים מרכזיים המארגנים את הנימוקים בעד ונגד גיוון: שיקול הדוניסטי ושיקול הסטטיסטי. כל אחד משני שיקולים אלה נמצא כמורכב משני קטבים המנוגדים זה לזה: קוטב המניע לגיוון וקוטב המניע לרתיעה מגיוון.

השיקול ההדוניסטי נמצא כמניע דומיננטי בבחירה לגוון ולהירתע מגיוון במסגור של רווח. הקוטב ההדוניסטי המניע לגיוון כולל בתוכו שיקולים של הנאה וכיף, עניין, ריגוש ואהבת שינויים, והוא נמצא דומיננטי יותר במסגור של רווח לעומת הקוטב ההדוניסטי המניע להירתע מגוון, וכולל בתוכו העדפה ספציפית לאחד המשחקים וסלידה משינויים.

השיקול הסטטיסטי נמצא כמניע משני בבחירה לגוון ולהרתע ממגון במסגור של רווח. הקוטב הסטטיסטי המניע לגיוון כולל בתוכו את האמונה שהסיכוי לזכייה משתפר ככל שקיים פחות דימיון בין הבחירות השונות המרכיבות את מכלול ההימורים; שיקול זה נמצא דומה בהשפעתו במסגור של רווח, לקוטב הסטטיסטי המניע להירתע ממגוון, הכולל בתוכו אמונה שהסיכוי לזכייה משתפר ככל שמתרבות החזרות על אותו הימור המרכיב את מכלול ההימורים.

ממצאי המחקר, המשולבים בשיקולים תיאורטיים, מציעים השערה למחקר עתידי לפיה היתרון של השיקולים ההדוניסטים לעומת הסטטיסטיים, תחת מסגור של רווח, עשוי להעלם ואף להתהפך במסגור של הפסד; כך שמשקלו של הקוטב ההדוניסטי כמניע לגיוון יפחת ואילו הקוטב הסטטיסטי המניע לרתיעה מגיוון יגדל.

חזרה לעבודה סמינריונית בקורס שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות: מתי שמים את כל הביצים בסל אחד?

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: