פורסם על ידי: or100 | מאי 22, 2009

פסיכולוגיה בין המינים יחידה 6: . השפעותיהם של סטראוטיפים מיניים על הפרט

א. סטריאוטיפיים כנבואות שמגשימות את עצמן

באופן כללי

  • ציפיות יכולות להיות של הסביבה ויכול להיות ציפיות של הפרט
  • ציפיות של הסביבה, וציפיות של הפרט תואמות לסטראוטיפים (למשל בדבר תפקידי מין)
  • הציפיות מובילות להתנהגות וכך הן משפיעות על הפרט
  • ילדים שנחשפים לספרי לימוד, סדרות, פרסומת, שיש בהם סטראוטיפיים זה דבר שמוביל להתנהגות.
  • התהליך הוא
  • תפקידי מין (סכמות)/ מובילים לציפיות/ מוביל להתנהגות.

  • {הנבואה שמגשימה את עצמה דומה: לאפקט הנסיין/ בדיקת כושר מתמטי- ציפיות של מורים למתמטיקה)/ כושר מילולי

פירוט

הסטראוטיפיים מכתיבים לבעליהם ציפיות מעצמם ומזולתם הנוגעות לאפיונים שונים ולהתנהגויות שונות

הציפיות האלה מובילות את הפרט לאימוץ בפועל של אפיונים והתנהגויות ההולמות את תכניהם של הסטראוטיפיים.

  • תפיסות הסטראוטיפיות שיחידים או קבוצות מאמינים בהן, נתפסות בעיניהם כאמיתות, הפרט או הקבוצות מפתחים ציפיות מעצמם ומזולתם להתנהגות על פי תפיסות אלה אשר בסוף מתממשות בפועל.

  • השפעות של ציפיות הוכרו במחקרים. למשל:
  • אם נשים נתפסות כבעלות תכונות ספציפיות שמבדילות אותן מגברים (למשל חוסר רציונליות) , הרי יש נשים שיפנימו תפיסות אלה (כלומר יתפסו בעיני עצמן כלא רציונליות) ינהגו על פיהן (ימנעו מפעילויות הדורשות במפורש כישורים רציונליים כמו פתרון בעיות מתמטיות- מאחר שלא הולמות את מינן)  ויפתחו תכונות אלה בעצמן (כלומר יגשמו את ההתנהגות הסטראוטיפית  המצופה מבנות מינן)
  • סקירפנק וסניידר 1982 הראו שכאשר בני אדם נמצאים באינטראקציה חברתית כלשהי הציפיות של הפרט מזולתו (להתנהג התנהגות אופיינית למינו) אכן מולידות את ההתנהגות המצופות, המחזקות בפועל ציפיות מוקדמות אלה- דבר שמנציח את קיומם של הסטראוטיפיים המיניים.


ב. תפיסת עצמית

  • תפיסה עצמית זוהי הצורה שהאדם רואה את עצמו והיא מורכבת מהבטים אחדים.
  • הספר דן בהבט של הערכה עצמית, ובהבט של ביטחון עצמי.
  • באופן כללי נמצא שלבנות ולנשים תפיסה עצמית שלילית מזו של בנים וגברים

באופן כללי הערכה עצמית וביטחון עצמי

  • שניהם משתנים בתקופות שונות בחיים
  • ככל שגיל הנשים עולה אז הערכה העצמית שלהן עולה וגם הביטחון העצמי שלהם עולה.
  • {מתקשר לבלוק- יחידה 5 }

1. הערכה עצמית

  • גברים בדרך כלל מקבלים ציון מעט גבוה מנשים בשאלות לבדיקת הערכה עצמית.

  • יש שלושה דברים שמשפיעים על מידת הערכה העצמית: גיל, מידת הסיווג המיני, והבסיס להערכה עצמית.

a) גיל

  • במחקר רחב הקיף נמצא שההבדלים בין המינים בהערכה עצמית נראים עם תום בית הספר היסודי והמעבר לחטיבת ביניים
  • הערכה העצמית של בנים יורדת רק מעט עם סיום בית הספר היסודי
  • הערכה העצמית של הבנות יורדת באופן דרמטי ופתאומי
  • גם בין כיתה ו' לכיתה ז' יש נטיה להפחתה עצמית בקרב הבנות

  • הסבר- מסרים חברתיים כללים שקשורים בסטראוטיפים של תפקידי המין
  • בנות
  • יתכן שזה בגלל שמצפים מהבנות לנהוג בהתאם לציווים מפורשים יותר של תפקיד המין הנשי
  • יתכן שהן מקבלות מסרים סותרים לגבי פופולאריות שבה על חשבון ההישגיות – עומדות בפני קונפליקט
  • בנים
  • בגיל ההתבגרות מתחזק הקשר בין תפקיד המין הגבר להישגיות- זה משתקף במתאם חיובי שנמצא בין הדימוי העצמי לבין השגים בלימודים
  • בנוסף הסבר- יחס שונה לבנים ולבנות
  • סביבת בית הספר הטיפוסית כוללת דינמיקה בכיתה   שתואמת בעיקר את צורכי הבנים ופחות את צורכה הבנות כשהם לומדים  יחד באותה כיתה (יחידה 3)
  • גם בהמשך בלימודי תואר ראשון המצב לא משתנה.

b) מידת הסיווג העצמי

באופן כללי

  • אפשר לומר שככל שיש לאדם יותר מאפייני "ביצוע" (כלומר מאפיינים גבריים) כך תהיה לו הערכה עצמית יותר גבוהה
  • לאנשים אנדרונגנים ולאנשים מסווגי מין "גברים" יש ההערכה עצמית גבוהה ביותר,  לעומת זאת למסווגי מין "נשיים" הערכה עצמית נמוכה באופן משמעותי

  • תכונות של ביצוע, אסרטיביות, דומיננטיות מקושרות להצלחה אז אנדרוגנים ומסווגי מין "גברים" יעריכו את עצמם יותר כי אילו תכונות שמקובלת בחברה

c) הבסיס להערכה עצמית

  • הערכה עצמית נמדדת באמצעות שאלונים סטנדרטים שיש בהם שני קבוצות פריטים
  • קבלת העצמי- המידה שבה האדם מקבל את עצמו כפי שהוא
  • הוקרה עצמית- המידה שבה האדם מוקיר את ערכו ואת יכולתו

  • נשים יותר מקבלות את עצמם
  • גברים יותר מוקירים את עצמם

  • נשים יותר מציאותיות מהגברים בהערכת יכולותיהן, אך שאיפותיהן נמוכות מאלה של הגברים
  • לגברים יש ציפיות גבוהות מהנשים באשר ליכולותיהם אבל הם נוטים להגזים בהערכם לגבי היכולות שלהם.
  • מחקרים מראים שגברים מעריכים את היכולת שלהם יותר ממה שהיא בפועל {מתקשר לייחוס סיבתי בנוגע להצלחה}, ולכן הם יותר יעיזו {מתקשר לצורך השג}

  • לשני המינים יש בסיס שונה להערכה שקשור, אולי לתפקידי המין השונים שלהם
  • גברים משווים את עצמם לגבר הטיפוסי או האידאלי
  • נשים משוות את עצמן לאישה הטיפוסית או האידאלית

  • לסיכום
  • גברים ונשים נבדלים ביניהם בבסיס השונה להערכה העצמית שלהם
  • הערכתם העצמית של גברים קשורה ליכולת ולביצוע
  • הערכתם העצמית של נשים קשורה לביצוע וליחסים חברתים
  • גברים מערכיים את עצמם יותר משמעריכות הנשים
  • גברים פחות מקבלים את עצמם.
  • המנבא הטוב ביותר להערכה עצמי, כפי שזו נמדדת בדרך כלל, הוא תכונות אישיות הקשורות לביצוע ("גבריות").

2. בטחון עצמי וציפיות עצמיות

באופן כללי

  • גברים מנבאים לעצמם ביצוע והשגים גבוהים יותר מאשר נשים מנבאות לעצמן וזאת במגוון רחב של גילים, ומשימות.

  • יחד עם זאת זה לא בכל תנאי- גורמי מצב משפיעים
  • גורמי מצב כגון תחום ספציפי שבו נדרשת יכולת מסוימת, אפשרות לקבל משוב על הביצוע, אווירת תחרות- משפיעים על הביטחון העצמי של נשים.
  • ובנוסף, כשבודקים התנהגויות נשיות (למשל מיומנויות חברתיות) לא מוצאים הבדלים בביטחון העצמי וביכולת להגיע להשגים.

  • סיבות מדוע לנשים יש ביטחון עצמי נמוך משל גברים
  • בנים מתוגמלים על היותן בטוחים בעצמם ובנות מתוגמלות על היותן צנועות וענוות
  • היסטורית חיזוקים וכד' משפיעים עליהן
  • {מזכיר מניע השג של נשים = למניע השג של גברים, אבל החברה מדכאת אותן}

  • (מידת הביטחון שמראות נשים תהיה דומה למידת הביטחון שמראים גברים  וזאת במצבים נעדרי תחרותיות או במצבים שבהם ניתן משוב על ביצוע)

ג. הצגה עצמית והתנהגות

באופן כללי

  • הצגה עצמית  זוהי תוצאה העצמית של הערכה עצמית וציפיות
  • מדובר על איך האדם מציג את עצמו כלפי חוץ
  • איך מתנהג בפועל- ויתור עצמי
  • ההצגה העצמית מתקשר ל doing gender
  • אשה שמציגה את עצמה בפני אישה תגיב שונה כאשר היא תציג את עצמה בפני גבר.

רקע וסיכום עד לפה

  • הפנמה של סטראוטיפים מיניים ושל נורמות התנהגות הקשורות בתפקידי מין מתאפשרת בעקבות היענות ללחצים כלל חברתים, ואף בהיעדרם, ובאופן עקיף, באמצעות הנבואות שמגשימות את עצמם.
  • לאחר שהופנמו הסטראוטיפיים המינים הם מתורגמים למערכת ציפיות התנהגות עצמיות, שמכתיבות דרכי פעולה שונות לגברים ולנשים.

  • הסטראוטיפיים המינים מגדירים לא רק אפיונים של  פרטים אלא בעיקר את ההתנהגות הנורמטיבית.
  • התנהגות הולמת סטראוטיפיים שגורים מבטיחה קבלה חברתית
  • התנהגות סוטה מהסטראוטיפיים המינים מסכנת את הפרט בדחייה חברתית.
  • על כולנו יש לחץ להתנהג בהתאם לסטראוטיפ המיני.

פירוט

  • לגורמי המצב יש משקל רב בעיצוב השונות בהתנהגויות בין המינים- הפרט בוחר את ההצגה העצמית שלו על סמך הערכת הדרישות של המצב הספציפי שבו הוא נמצא

  • בעבר חשבו ש: שנשים משנות בקלות את דרכי ההצגה העצמית שלהן מאחר שהן מושפעות בקלות רבה יותר מגברים: הן משנות את עמדותיהן ואת התנהגותם, קונפורמיות יותר מגברים.

  • כיום מתברר שנשים וגברים שוקלים במודע את המצב החברתי הנתון, מעריכים את התגמולים שיקבלו באינטראקציה חברתית מסוימת, ובוחרים ללכת בעקביות במודע ותוך שיקול דעת את הדרך להציג את עצמם.

  • נמצא שבני שני המינים ממתנים באותה המידה את התיאורים העצמיים שלהם בתגובה להעדפות של בן המין שכנגד במצבים מגוונים נתונים.

  • בניסוי של זאנה ופאק 1975
  • הנשים נתבקשו לתאר את עצמם
  • לקבוצה אחת נאמר שהן עומדות לפגוש גבר מושך בעל עמדות שמרניות בנוגע לדמות האישה האידאלית
  • לשנייה נאמרה שהן עומדות לפגוש גבר מושך בעל דימוי לא שמרני לדמות האישה האידאלית
  • לשלישית שהן עומדות לפגוש  גבר לא מושך בעל עמדות שמרניות
  • לרביעית גבר לא מושך בעל עמדות לא שמרניות.
  • לאחר מכן ביקשו  מהנשים בכל הקבוצות לחזור ולתאר תיאורים של עצמן: התברר שדמות הגבר  שציפו לפגוש היתה השפעה על התיאורים העצמים שמסרו
  • בקבוצה הראשונה תיארו את עצמם כפחות אינטליגנטיות ויותר נשיות מהפעם הראשונה
  • בקבוצה השנייה תיארו את עצמן כפחות נשיות מהפעם הראשונה
  • קבוצה השלישית והרביעית לא שינו את הדיווחים העצמיים

  • זאנה ערך ניסוי דומה שנבדקות התבקשו לשחק לפני גברים תפקיד של מרואיינות שמנסות להתקבל לעבודה
  • נאמר להם שהמראיין שמרני / ושהמראיין לא שמרני
  • מרואיינות שציפו להתראיין אצל גברים שמרנים היו נשיות יותר בהופעתן מנשים שציפו להתראיין אצל גברים לא שמרנים (נשיות: לבוש, מושכות, דיברו פחות, פחות הישירו מבט, דעות שמרניות בנושא משפחה וילדים)
  • כלומר אפשר לשנות בקלות יחסית את ההתנהגות של בני אדם בתגובה ללחצים סטראוטיפיים.

  • גם גברים מאמצים לעצמם התנהגויות ו"תכונות" שהולמות את ציפיות הזולת מתפקיד מינם, הם מתאימים את ה"הצגה העצמית" שלהם למצב הספציפי ולמידע שברשותם ונכונים לנהוג  בגמישות.

סיכום ההשפעות המרכזיות של הסטראוטיפיים המינים על הפרט

  • בגלל התפיסה הסטראוטיפית לנשים ולגברים בסיס שונה להערכה עצמית (תכונות הבעה מול תכונות ביצוע) וכן גם נשים מראות פחות ביטחון עצמי מגברים
  • מצד אחד לציפיות ולתפיסות סטראוטיפיות השפעות לחיוב וללשלילה על התנהגותם של גברים ונשים כנבואות שמגשימות את עצמן.
  • מצד שני נשים וגברים מאמצים התנהגויות ותכונות סטראוטיפיות ועושים בהן שימוש בהתאם למצב שבו הם נתונים, בצורה שתביא להם רווח אישי.


4. סטראוטיפיים מיניים, תפקידי מין ובריאות נפשית= השפעות על תחום בריאות הנפש

  • הסטראוטיפיים המיניים משפיעים עלינו ישירות (גם אם איננו מצייתים להם) בשמשם מעין תקני (נורמות) התנהגות
  • הפחות מאושרים הם אלה שנתלים בתקנים האלה וכן אלא שחשבים שלא מתאימים כלל לאותם סטראוטיפיים מיניים.
  • רווחה נפשית מוגדרת כשילוב של כמה משתנים פסיכולוגיים
  • הסתגלות טובה
  • מיעוט תחושות של חרדה
  • ביטחון ביכולת האישית
  • חוויה של אושר
  • לרוב משתנים אילו נמדדים בשאלונים דיווח עצמי

א. רווחה נפשית

  • תת פרק זה שואל האם יש קשר בין המיקום שלנו על סולם ה"גבריות" ועל סולם ה"נשיות" לבין מידת הרווחה הנפשית שאנחנו חווים

ישנם שלושה מודלים שהוצאו להבנת הרווחה הנפשית והקשר שלה ל"גבריות" ול"נשיות".

  • המודלים הם תיאורטיים צריך להכיר אותם אבל לזכור שיכולות להיות חריגות מהמודל
  • על פי גישה זו הסתגלותו הטובה של הפרט (ורווחתו הנפשית בעקבות זאת) תתחזק ככל שיציית יותר לתפקיד המין שלו (שהחברה הכתיבה)
  • כלומר צריך שתהיה הלימה בין ההתנהגות שלו לתפקיד המין שלו. למשל:
  • גבר שהוא מנהל ומהנדס-  תהיה לו רווחה
  • אישה שתהיה מטפלת מורה מזכירה עוזרת בית- תהיה לה רווחה

1.      מודל ההתאמה

  • דוגמאות לשימוש במודל ההתאמה (מתאים גם במבחן)
  • אם מנהל לא רוצה לקבל אישה לעבודה כי היא צריכה לצאת בשעה 14:00
  • מעבידים שבוחרים פועלים לפי מודל ההתאמה.
  • הורים שרוצים שילדים יבחרו במקצועות שמתאימים לתפקיד המין שלהם

  • מחקר (להשלים) תפקיד האישה בת מתקיים מישום שנשים שעובדות מתחוץ לבית יותר מאושרות ולכן הסתגלות טובה יותר…)

סתירה למודל

  • המחקר, בדרך כלל,  לא תומך בקשר שבין הסתגלות טובה לבין ציות למרכיביו המגוונים של תפקיד המין
  • וכן גם מבחינת ההתנהגות נמצא שהתנהגות קונפורמית עם תפקיד המין הנשי מזיקה לרווחה הנפשית של האישה או שאינה תורמת לה כלל.

קשר בין עמדות להתנהגות

  • מחקרים מראים שיש קשר חזק בין עמדות להתנהגות (ולא בין התנהגות לתפקידי מין)
  • הכוונה הוא שהדגש הוא על מה שהפרט חושב כחשוב וטוב לו.
  • כלומר הדבר תלוי בציפיות שיש לאישה כלשהי מעצמה במה שקשור בקונפורמיות לתפקיד המין שלה.
  • נשים שתפקיד המין ברור להן עשויות להרגיש פחות לחץ ופחות מתח כשהן מצייתות לו לעומת נשים שאצלן יש חוסר  עקביות בין הציפייה העצמית מתפקיד המין לבין  ההתנהגות למעשה
  • למשל:
  • אם יש שני נשים שמגדלות את הילדים בבית עד גיל 3
  • אחת מרגישה שזה דבר טוב לעשות והיא עושה ואז היא מרגישה רווחה נפשית
  • שנייה רוצה לעשות דברים אחרים, חושבת שזה בזבוז לקרירה שלה שהיא מגדלת את הבן שלה בבית ואז היא מרגישה פחות רווחה נפשית.

  • יחד עם זאת מאמצע שנות השבעים לבני שני המינים חשוב להשיג את המטרות: סיפוק בעבודה, סיפוק בנישואין ובחיי המשפחה, תחושת של יכולת אישית
  • אבל תהליך החיברות של גברים מדגיש את השגת כל שלוש המטרות
  • תהליך החיברות של הנשים, במיוחד השמרני, מדגיש את השגת הסיפוק בנישואין ובחיי המשפחה. (לפיכך נשים עלולות לחוש חוסר סיפוק אם לא השיגו את שלוש המטרות ולחוות עולה ולחץ אם אכן השיגו את שלושת המטרות)

  • בהתייחסות למבחן
  • במצב שבו יש פסיקה נגד אישה טייסת וכד' אפשר להציג את מודל ההתאמה, לתאר אותו, ולהגיד שהמחקרים מסייגים אותו.
  • מודל זה אומר שיש קשר בין הסתגלות לבין סיווג מיני גבר
  • הדבר נכון גם לגברים וגם לנשים

2. מודל הגבריות

  • התכונות הגבריות מוערכות בחברה והוכח שיש קשר בין תפקיד פסיכולוגי יעיל (=רווחה נפשית) לתכונות שמסווגות כגבריות (= כישור וביצוע)
  • (כישורי טיפול ושיתוף פחות מוערכים הם כישורים טובעניים יותר וגם מתוגמלים פחות.)

  • כבר הזכרתי קודם לכן שתכונות ביצוע קשורות בהערכה עצמית גבוה
  • גם כאן מחקרים מראים שיש מתאם חיובי בין ציון גבוה ב"גבריות" לבין" יכולת חברתית גבוה, חוללות עצמית, רווחה נפשית ואסטרטגיות התמודדות המכוונות לפתרון בעיות ולמניעתן. וכן גבריות גבוהה במתאם שליל עם: תחושות חרדה, מתח, דיכאון נוירוטיות, סימפטומים של לחץ, קונפליקטים סביב הישגיות ותחושת חוסר סיפוק מאירועי החיים.
  • המודל אומר שהשילוב בין כישורי ביצוע לכישורי טיפול גורמים לרווחה נפשית גבוה יותר
  • האנדרוגניות תורמת יותר לנשים מאשר לגברים כנראה  כי תכונות הגבריות הן יותר מוערכות בחברה.

3. מודל האנדרגוניות

  • המודל לא אושש במחקר
  • לא תמיד נמצא במחקר כי האישיות האנדרוגנית היא בעלת הסתגלות יותר מן האישיות המסווגת מינית גברית.

  • לסיכום
  • אפשר להגיש שהאמונה שלפי קונפורמיות לתפקידי המין הסטראוטיפיים תורמת להסתגלות פסיכולוגית או חברתית טובה – לא קיבלה תמיכה  במחקר (למרות שאנשי המקצוע מתחום בריאות הנפש ממשיכים לדבוק בדעה זו)

  • כמו כן נמצא במחקר ש
  • תכונות ביצוע קשורות בהסתגלות טובה
  • סיווג מיני נשי נמצא באמצע מבחינת רמת ההסתגלות.
  • סיווג מיני בלתי מובחן נמצא קשור בהסתגלות  נמוכה

הערכה (למבחן): איך נשים יכולות להגיע לרווחה

  • לפי מודל ההתאמה- על ידי מקצוע שתואם את תפקיד המין
  • מודל הגבריות- צריכה תכונות גבריות וקריירה


ב. השפעות הסטראוטיפיים על תפיסת הבריאות הנפשית בקרב אנשים המקצוע

באופן כללי

  • סטראוטיפיים משפיעים על תפיסות ועמדות ולא בהכרח על התנהגות
  • אפיונים של אישה בריאה בנפשה הם אפיוני שתופסים אותה כחולה
  • המחקר של ברוורמן מזכיר את המחקר על תפיסות סטראוטיפיים.

פירוט

תת פרק זה שואל מהי השפעתם של הסטראוטיפיים המיניים על האובייקטיביות של בעלי מקצוע מתחום בריאות הנפש בבואם להגדיר בריאות נפשית מהי ובאבחונים שלהם בעיות נפשיות.

  • ברוורמן ועמיתיה ערכו מחקר1970 (מסדרת המחקרים שלה)
  • קבוצת הנחקרים
  • פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים פסיכיאטרים ופסיכיאטרים  התבקשו למלא שלון לתפקיד המין
  • מהלך המחקר
  • קבוצה אחת היתה צריכה לתאר שמות תואר ההולמים לגבר male בריא בנפשו וכשירה מבחינה חברתית
  • קבוצה שנייה שמות תואר שהולמים אישה female  בריאה בנפשה וכשירה מבחינה חברתית
  • קבוצה שלישית נתבקשה למנות שמות תואר ההולמים "אדם" adult  בריא בנפשו וכשיר מבחינה חברתית
  • תוצאות המחקר היו דומות למחקרים האחרים של ברוורמן
  • היתה הסכמה רבה למדי בין אנשים המקצוע באשר לאפיוניהם של גברים ונשים – דבר שהעיד על הפנמתם של סטראוטיפים מיניים
  • בנוסף התברר שאפיוני גבר בריא בנפשו דמו לאפיוני אדם בריא בנפשו (שהיו מעין תקן לבריאות נשית) ואילו אפיוני הנשים הבריאות היו שונות.

  • תוצאות המחקר של ברוומן משמשות דוגמא טובה לעיקרון "הגבר כנורמה"- שמאפייני התקן לבריאות נפשית הם מאפייני הגברים והנשית סוטות ממנו.
  • הייד: "האישה הממוצעת והנורמלית היא יצור אנושי משוגע"

  • ממצאים נוספים: מאפייני אישיות רצוים מבחינה חברתית היו משויכים לגברים והבלתי רצויים לנשים- למשל אישה בוגרת, בריאה וכשירה מבחינה חברתית היא (לפי תשובות הנבדקים)  כנועה מהגבר, מתרגשת בקלות, עסוקה במראה החיצוני שלה וכד'..

  • ממצאים נוספים: לא היה הבדל בתשובות של נבדקים ונבדקות

  • אפשר לראות שגם לאנשי מקצוע העוסקים בבריאות הנפש יש עמדות סטראוטיפיות בנושא שני המינים

  • בסעיף הקודם כתבתי על מודל ההתאמה- מתברר שגבר או אישה שלא מקבלים את תפקיד המין ש"ייעדו" לו הנורמות והסטנדרטים בחברה שבה הוא חי נתפס על ידי אנשי מקצוע ועל ידי "עמך" כמי שתפקודו והסתגלותו לחיים לקוייה.

  • (יחד עם זאת יש לזכור שהמחקר בדק עמדות ולא התנהגות טיפול בפועל)

  • המחקרים של ימינו מראים שאין שינוי של ממש בממצאים- למשל המחקר של רובנשטין 1995
  • מחקר זה בדק כיצד אנשי מקצוע ישראלים מעריכים את מצבו הנפשי של גבר הממלא תפקידי מין שונים- תפקיד מין קונפורמי ותפקיד מין שאנו קונפורמי
  • במחקר השתתפו פסיכיאטרים, פסיכולוגים קלינית ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים
  • כולם קיבלו תיאור מחקר של גבר שסובל מחרדה במצבי מבחן
  • חצי מהנבדקים קיבלו מתמחה במשפטים שהצליח בלימודיו התיאורטיים אבל לא מצליח לעמוד בבחינת הרישוי של לשכת עורכי הדין- שנערכת בעל פה
  • חצי מהנבדקים קיבלו תיאור של גבר, סטודנט בסמינר למורים שמתעתד להיות מורה בבית ספר יסודי (תפקיד מין נשי) שהצליח בלימודיו התיאורטיים אבל לא מצליח להעביר שיעור מבחן בעל פה.
  • אנשים המקצוע נתבקשו להעריך את חומרת מצבו הנפשי של הגבר בתיאור המקרה שקיבלו.
  • תוצאות
  • אנשים המקצוע ייחסו חומרה רבה למצבו הנפשי של המטופל שהפר את תפקיד המין הגבר (הסטודנט להוראה) מאשר למטופל שסבל מאותה בעיה מוצהרת.
  • פרשנות- שני פרשנויות שונות
  • מודל ההתאמה- אנשי המקצוע מגדירים בריאות נפשית כקונפורמיות עם תפקיד המין והסוטה ממנה מוגדר פחות בריא בנפשו
  • מודל הגבריות- אנשי המקצוע מעריכים כי תכונות "גבריות" תורמות להסתגלות נפשית טובה יותר מהתכונות ה"נשיות"
  • ישנן שני נושאים עיקריים:

א) סטראוטיפים משפיעים על תפיסות ועמדות (לא בהכרח התנהגות)- לקרוא עמוד 134

ב) אפיונים של אישה בריאה בנפשה הם אפיונים שתופסות אותה כחולה

(מזכיר מחקר על תפיסות סטראוטיפיות)


ג. הפרעות נפשיות

  • תת פרק זה שואל האם בתחום מחלות הנפש החמורות יש לסטראוטיפים השפעה, ומדוע  גברים ונשים לוקים בהפרעות נפשיות מסוימות בשכיחות שונה.

  • מחקרים אפידמיולוגיים מגלים שאנשי מקצוע נותנים לגברים ולנשים תוויות אבחנתיות שונות. הדבר בעיקר בולט בדיכאון ובאלכוהוליזם
  • שיעור הנשים המאובחנות כדכאוניות גבוה פי שניים משיעור הגברים שמאובחנים כדכאוניים. (בדיכאון זה הפוך ביחס גבוה יותר)
  • הספר מדבר יותר על דיכאון
  • דכאון מאופיין כעצבות, הערכה עצמית נמוכה, אבדן מוטיבציה, שטיחות הרגש, תלונות על מיחושים גופניים, קושי בריכוז, ירידה בתיאבון, חוסר חשק מיני, עייפות וקשיים בשינה.

1. בעיות מדידה

  • טיעון שהיה נפוץ – אבל מחקרים הפריכו אותו – הוא שמאחר שנמצא קשר בין מעמד חברתי כלכלי נמוך לבין דיכאון, ומכיוון שמעמדן החברתי כלכלי של נשים, בדרך כלל, נמוך מזה של גברים, הרי שהשכיחות של מחלת הדיכאון אצל נשים לא נובעת בגלל היותן נשים אלא בגלל היותם במעמד כלכלי חברתי נמוך
  • טיעון נוסף הוא שנשים, יותר מגברים מתלוננות על בעיות נפשיות ומבקשות עזרה שכן התנהגות זו מתיישבת עם הסטראוטיפיים המינים שלהן, ואילו הסטראוטיפ המיני הגברי אוסר על גברים להתנהג כך- לפי טיעון זה מחלקת הדכאון זהה אצל גברים ואצל נשים- גם לטיעון זה אין תמיכה חד משמעית במחקר.
  • הוצאו הסברים ביולוגים משני סוגים: הורמונלים גנטיים
  • נשים סובלות יותר מדיכאון בגלל השינויים ההורמונלים החלים בגופן: לפני קבלת הווסת (מידי חודש), מיד לאחר הלידה, ובגיל המעבר- ירידות חדות ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון וכן שינויים ביוכימיים אחרים הם ההסבר לדכאון בקרב נשים
  • המחקרים בעד ונגד טיעון זה הם בערך שווים

2. הסבר ביולוגים

א. הסברים הורמונלים

ב. הסברים גנטיים
  • לנשים יש פרה – דיספוזיציה גנטית
  • מקור המחלה נבגן נמצא על כרומוזום X ומכיון שלנשים יש שני כרווזמי X סיכון שלהן לחלון בדיכאון גדול מזה של דברים
  • גם גישה זו לא זכתה לתמיכה ממשית במחקר.

הסברים פסיכולוגיים

  • שלוש תיאוריות פסיכולוגיות שניסו להסביר את הפער בין גברים נשים בדיכאון

א. תיאוריות פסיכואנליטיות
  • (בהמשך ליחידות 3,5) נשים מועדות יותר מגברים לדיכאון בגלל מבנה האישיות שלהן בנוגע מהתפתחותן הפסיכו מינית

פרויד

  • בשלב האדיפלי
  • חרדת הסירוס מדרבנת את הילד לפתח אני עליון
  • הילדה "מבינה" שנשלל ממנה איבר המין הזכרי ואיתו הכוח והסטטוס הכרוכים בלהיות זכר- הכרה זו מובילה את הילדה לעוינות כלפי אימה (שלדעתה אשמה במצבה), לירידה בהערכה העצמית ולהתפתחות של קנאה באביה ובזכרים האחרים.

  • הקשר של הילדה לאביה (שמשמש מודל לכל יחסי האהבה עם גברים בעתיד) חלש מכיון שהוא מבוסס על אהבה נרקיסיסטית.(=נטיה של הפרט להשקיע אנרגיה יצרית בעצמו במקום בזולתו, וציפייה לזכות לשבחים ולתשומת לב מן הזולת).
  • האהבה נרקסיסטית מונעת על ידי שאיפתה של הילדה להשיב לעצמה אל אותו חלק ש"אבד" לא על פי תחושתה ולכן הקשר לא מבוסס על אהבה לאובייקט חיצוני.
  • הנטיה לאהבה נרקסיסטית חושפת את הנשים לסיכון יותר מהגבר ללקות במלנכוליה. בגלל
  • האישה מצפה שהגברים יפצו אותה על אבדותיה (פין, כוח, סטטוס)
  • אבל היא מתאכזבת שוב ושוב
  • לאחר כל אכזבה היא מפנה את האנרגיה היצרית שלה חזרה לעצמה במקום כלפי אובייקטים חדשים
  • האני הפגוע סופג את העוינות שהאישה המאוכזבת חשה כלפי האובייקט שזה עתה איבדה
  • והתוצאה עלולה להיות מלנכוליה ודיכאון.
  • תאורטיקנים פסיכואנליטיים מאוחרים כמו הורני
  • לא ייחסו חשיבות רבה לרעיונות בדבר הדטרמיניזם הביולוגי בהתפתחות האישיות
  • הם הדגישו את קשרי הגומלין שבין התפקידים הביולוגים לבין מגבלות התרבות המוטלות על התנהגותן של נשים.
  • הם הציעו על המגבלות שתרבויות פטריארכליות מטילו על הכוח והחופש האישי של נשים ועל הביטוי המיני שלהן כעל המקור העיקרי לתסכולים ולאכזבות.
  • בנוסף, תפקדי המין של האישה (היולדת תינוקות ומגדלת אותם) מתנגש עם הצורך של האישה להתפתחות אישית ולעצמאות
  • כאשר האישה מוותרת על תפקיד כאם היא סובלת מגינוי הסובבים אותה וגם מתכחשת למרכיב הראשוני והעיקר של ההגדרה העצמית כאישה.
  • בכתיבי הפסיכואנליטיקאים המאוחרים נמצא דיונים נרחבים על קשרי הגומלין שבין הלחצים החברתיים והלחיצים הביולוגים שהאישה נתונה בהם- לחצים אלה עשויים להסביר את תופעת ההבדלים בין המינים בשכיחות הדיכאון בתרבויות רבות.
  • בכל מקרה קיים עושר בתיאוריות אבל גם אצל ממשיכי פרויד אין מחקר שתומך בתיאוריות האלה

ב. תפקידי מין
  • חלק מהתיאוריות שמסבירות את הקשר בין תפקידי המין לדיכאון נשענות על הרעיונות של קארן הורני
  • הורני טענה שנשים רבות מעריכות יחסי אהבה באופן מוגזם, לדעתה, הגורם הוא תחושת הדחייה שחוו מהאב
  • הערכת היתר של האהבה מובילה אותן לחיפושים אחרי אישור עצמי באמצעו יחסים אינטימיים וכעס מופנם כלפי נשים אחרות שמתחרות איתן.
  • מילר וסקארף סברו שפיתוח יחסים בין אישיים הוא מרכיב מרכזי בתפקידה של האישה בחברה (הוזכר ביחידה 3 בהתפתחות המוסרית) – הם סברו שהענין הרב שהאישה מגלה ביחסים בין אישים חושף אותה יותר מאשר את הגברים לייאוש ולדכאון
  • כלומר כאשר יחסי האהבה מסתיימים, האישה מאבדת את ההגדרה העצמית שלה.

  • בגלל שהכמיהה ליחסים בין אישים היא פן מרכזי באישיות הנשית (לפי גישות אלה) אז הנשים המנסות להצליח בקרירה יתלבטו בין הנטייה הטבעית ליחסים אישיים לבין דרישות הקריירה לעצמאות ולתחרויות.
  • גישת תפקידי המין מעלה גם את הציפיות הסותרות מאישה שנכנסת לעולם העבודה- ציפיות שמקשות על חיי האישה.:
  • מצפים ממנה להיות פסיבית, לא אנוכית ותומכת- בהתאם לתפקיד המין הנשי
  • מצפים ממנה להיות תקיפה, עצמאית, ותובענית אם היא רוצה להשיג הישגים בעבודה שלה.
  • ההשערה שלפי השיכות הגבוהה של דיכאון בקרב נשים נובעת מקונפליקט תפקידי המין קיבלה תמיכה מסוימת ממחקרים אפידמיולוגיים על סימפטומים דכאוניים באוכלוסייה.
  • בקרב נחקרים מועסקים ונשים דיווחו על מספר גבוה של סימפטומים דיכאון יותר מגברים  ובקרב המועסקים הלא נשואים לא נמצא ממצא זה.

  • לעומת זאת יש שחושבים שההפך נכון: ריבו התפקידים מגן על האדם מפני דיכאון שכן עומסים לרשותו כמה מקורות לסיפוק ולהנאה, אם אחד מהם מתסכל אותו- נשארים האחרים

  • גישת תפקידי המין לא עומדת במבחן גם מישום שקשה לומר שהתפקידים השונים שגברים ממלאים לא גורמים להם לחץ ולתסכול.

ג. חוסר אונים נרכש- אין אונים נרכש

(נושא זה מתקשר להרבה נושאים בקורס למשל כשדיברנו על יחסים סביבתיים)

  • הכוונה באין אונים נרכש שהפרט חוה תהליך שאין לו שליטה עליו: רגשי, קוגניטיבי, התנהגותי
  • למשל
  • ילד מוכה (אישה מוכה) לא יודעת איך לצאת מהמצב, לא משנה מה  יא תעשה היא לא מצליחה לצאת מהמצב של חוסר אונים.

באופן כללי:

  • עומס רגשי, מטלות יום יומית, לסביבה יש השפעה, עומד עבודה – לנשים..

פירוט

  • חוסר אונים נרכש מוגדר כמערכת של ליקויים קוגניטיביים ורגשיים וכן ליקויים בהניעה, המתרחשים כאשר פרט חווה אירועים שליליים שאין לו (על פי תחושתו) שליטה עליהם
  • הליקויים כוללים:
  • יזמה מוגבלת להגיב למצב מסוים
  • חוסר יכולת ללמוד לגובה חדשה שתגרום לשינוי
  • עצבות
  • הערכה עצמית נמוכה
  • ליקוים אלה הם תוצאה של ציפיות הפרט שלפיהן לא תהיה לו השפעה או שליטה על תוצאות המצבים שאלהם נקלע ואין לו דרך שיוכל להגיב באמצעותה.

  • זליגמן, ממיסדי התיאוריה ראה את הקשר בין חוסר אונים נרכש לבין דיכאון  טען שסוגים מסוימים של דכאון נובעים מתחושת חוסר השליטה של הפרט המדוכא על אירועים חשובים בחייו.

  • גישת היחוס הסיבתי מרחיבה את התפיסה המקורית של זליגמן ומסבירה כיצד הגיע הפרט למצב של חוסר יזמה
  • שליטה/ אי שליטה: אנשים הנוטים להסביר אירועים שלילים המתרחשים בחייהם כסיבות המשפיעות על תחומים רבים בחייהם במקום כסיבות שמשפיעות רק על תחום אחד יצפו לחוש חוסר אונים בתחומים רבים של חייהם.

  • יציב לא יציב: אלא שמסבירים אירועים שלילים בסיבות יציבות ולא בסיבות אירועים יצפו לחוות חוסר אונים בעתיד
  • פנימי/ חיצוני: אלא שמאשימים את עצמם במקום את זולתם בקיומם של אירועים שלילים יחוו אבדן של הערכה עצמית.

  • לסיכום
  • אלא שנוטים לתלות אירועים שליליים בחייהם בסיבות פנימיות, יציבות וגלובליות (ומנגד יתלו אירועים חיוביים בסיבות חיצוניות, ארעיות, וספציפיות) מועדים ללקות בדכאון יותר מאשר שנוהגים ההפך.

  • באמצעות חוסר אונים נרכש אפשר להסביר את השכיחות בדיכאון בקבוצות שונות
  • קבוצות שחוות דיכאון: עניים, חסרי השכלה, מובטלים וחולים- אפשר לראות איך כל אחד מחברי קבוצה זו סבור שלפעולותיו אין השפעה, הוא לא יכול למנוע אירועים שלילים או לגרום להתפתחותם של אירועים חיובים

  • יתכן שנשים מקבלות יותר מהגברים "חינוך לחוסר אונים".
  • מקובי וג'קלין מצאו בסקירתן שהורים מקדישים תשומת לב שונה לפעולות של בנים ושל בנות
  • הורים גינו או שיבחו התנהגות שלילית או חיוביות של בנים
  • התנהגויות של בנות זכו בדרך כלל להתעלמות
  • גם מורים נוטים להגבי יותר להתנהגות השלילית של הבנים מאשר של הבנות.

  • כלומר לבנות יש יותר הזדמנויות ללמוד שהתגובות שלהן אינן גוררות בעקבותיהן תוצאות
  • מחקרים בין תרבותיים מראים שבתרבויות רבות מחנכים בנים לסמוך על עצמום ולהיות פעילים ואילו את הבנות מעודדים להיות תלויות באחרים whiting & whiting 1975
  • גם בבגרותן מצופה מהנשים שלפעולותיהן תהיה הצלחה פחותה מזו של הגברים.
  • במחקרי מעבדה רבים נמצא שביצוע של גברים במשימות שונות (במעבדה) דורג גבוה יותר מביצוע שווה באיכותו של נשים.
  • מיחידות קודמות
  • נשים מצליחות מדורגות, לעתים תכופות, כפחות מקובלות ופחות מעוררות חיבה מנשים לא מצליחות או מגברים מצליחים
  • הישגי נשים מדורגים פחות מהשגי גברים
  • לנשים שביצועיהן בעבודה שוות לגברים יש פחות סיכוי לקידום בעבודה
  • לרעיונות של נשים (בקבוצה) מתייחסים פחות ברצינות
  • כאשר אישה מנסה ליטול שליטה בסיטואציה כלשהי למשל בהפגינה ידע ומומחיות, ידע, או סמכות רואים המשתתפים בהתנהגות שלה משהו ש "לא לעניין"

  • בנוסף לזה שנשים חוות יותר אירועים שנוטעים בהן תחושת חוסר אונים נשים גם נוטות לסגנון פרשנות שלילית לאירועים : נשים נוטות לייחס את הצלחתן למזל ואת כשלונותיהן לחוסר יכולת ולגורמים יציבים וגלובאליים אחרים.

לסיכום

  • רבים מההסברים לפער בין המינים בדיכאון הם חלק מהסטראוטיפים המינים, המקובלים בנושא הבריאות הנפשית של הנשים
  • הדבר נכון במיוחד לגבי הרעיונות שלפיהם תנודות הורמונליות משפיעות בחריפות על מצבי הרוח של נשים רבות
  • ולשנשים יש נטיה טבעית להשקיע ביחסים בין אישיים
  • אבל למרבית ההסברים לדיכאון בקרב נשים חסרה תמיכה אמפירית מספקת
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: