פורסם על ידי: or100 | מאי 22, 2009

פסיכולוגיה בין המינים יחידות 6: קשיים וביקורת במחקר

  • החלק הראשון עוסק בביקורת כנגד שיטת בניית הסולמות למידדת הסטראוטיפיים המינים
  • ההצעות לחלופות
  • החלק השני עוסק בקשר שבין הסטראוטיפים לבין המציאות – שאלות הקשר בין המדידות של תכונות "נשיות" ו"גבריות" לבין ההתנהגות הממשית של בני אדם ותפיסותיהם העצמיות בפועל

ו. סולמות למדידת גבריות ונשיות

באופן כללי

  • כשמציגים על סולם אחד גברי – נשי  (למשל עדינות וישירות) והנבדקים צריכים להגיד  אילו מהתכונות זה גברי או נשים אז זה שאלון שיוצר דיכוטומיה כי אין מצב שאפשר לשלב את שני התכונות- דבר שיוצר שיהיו הרבה סטראוטיפיים
  • וזה לעומת חיבור חופשי (או הסולמות של בם-בהמשך) ששם הנבדקים מפיקים פחות סטראוטיפיים.

פירוט

  • הביקורת המרכזית נגדר המחקרים בנושא הסטראוטיפים המינים הופנתה כלפי ההתמקדות היתר סביב המושגים "גבריות" ו"נשיות".

  • מחקרים מוקדמים
  • המחקרים המוקדמים  הניחו שהסטראוטיפיים של תפקידי המין משקפים הבדלים ממשים בין גברים לנשים- מחקרים אלא הגדירו סטראוטיפים כתכונות שמבדילות בין המינית ולא תכונות משותפות לשני המינים יחד
  • הנבדקים היו צריכים להגיב לרשימת תכונות ולומר מהן התכונות שמאפיינות גבר ומהן התכונות שמאפיינות אישה
  • במחקרים אחרים התבקשו להגיד מהו הגבר/ אישה הממוצע/ת

  • הבעיה במחקרים המוקדמים היא שכאשר נבדקים מקבלים רשימת תכונות נתונה במקום ליצור רשימה משלהם וכאשר הם מתבקשים להתייחס לאפיוניהם של גבר או אישה ממוצעים מתבקשות מאליהן הפקות של עמדות סטראוטיפיות

  • למשל שנערכה השוואה בין תגובות של נבדקים שנתבקשו לתאר גבר ואישה באופן חופשי לבין רשימת תכונות נתונה הסתבר שהתגובות החופשיות היו, במידה רבה, פחות סטראוטיפיות

  • גם המחקר של ברוורמן לקה בחסר
  • כשהוכנה הרשימה היא הוכנה על ידי קבוצת נבדקים ראשונית כתכונות שמבדילות בין נשים לגברים.
  • כלומר הנבדקים (בהמשך) הגיבו לפריטי שאלון שהיו מבוססים על אמונות ותפיסות שגורות בסביבתם.

  • על פי הביקורת  מחקרים מהסוג הזה  מפיקים פרופילים קיצונים של בני שני המינים מהסוג של "הכל או לא כלום":
  • הגברים דומיננטיים, אוטונומיים, אגרסיביים וכד'
  • הנשים רכות, רגשניות, פסיביות סובייקטיביות וכד'.
  • הפרופילים לא נתנו ביטוי לאפשרות קיומה של שותפות בין המינים בתכונות כלשהן או לאפשרות קיומן של דרגות ביניים מתונות של תכונות שונות אצל כל אחד מהמינים

  • העניין הוא שגם אם גברים "ממוצעים" הם תוקפנים ועצמאים עדיין זה לא שולל את האפשרות שגם נשים יאופיינו במידה זו או אחרת של תוקפנות. (ולהפך לגבי גברים ורגשות)

  • כלומר קטיגוריות של "הכל או לא כלום" הן שגויות באופן בסיסי כי יש להניח שבני האדם הם לא יצורים פשוטים במאפיינים שלהם, סביר יותר להניח שגברים ונשים מאופיינים בדרגות אילו ואחרות של אותה תכונה

  • לפי מחקרים ההבדלים בין הגבר הממוצע לבין האישה הממוצעת אינם כה גדולים – וזאת לפי המחקרים השונים שניסוי לבדוק את תפיסותיהם של בני המינים

הסולמות של בם

באופן כללי

  • בם אומרת שצריך להשתמש בשני סולמות ולא בסולם אחד
  • קישור לחומר אחר
  • {מזכיר קצת את גיליגן לעומת קוהלברג}
  • {מזכיר גם את שפה חלשה מול שפה חזקה}
  • היא יוצרת הבחנה בין המין הביולוגי (זכר, נקבה) של האדם לבין הפסיכולוגי (גבר/ אישה) שלו.
  • הסולמות של בם אילו הם סולמות פסיכולוגים.
  • סולם נשיות- כישורי שיתוף וטיפול
  • סולם גבריות- כישורי ביצוע

  • כל טיפוס יכול להיות מאופיין על ידי שילוב בין הסולמות ולא קשור אם הוא גבר או אישה.

פירוט

  • ניסיון חלופי להמשגה ולמדידה של "גבריות" ו"נשיות" היה של בם
  • בם הציעה לראות ב"גבריות" וב"נשיות" ממדים נפרדים ועצמאיים ולא שני קצותיו של ממד דו קוטבי משותף

  • כלומר לפי בם כל אדם מאופיין בתכונות גבריות ונשיות

בם בנתה שני סולמות נפרדים למדידת גבריותם ונשיותם של בני אדם-:

  • כלומר בני אדם רבים מאופיינים בגמישות בהתנהגויותיהם השונות, הגמישות מתבטאת בהתנהגות המשלבת אפיונים גברים ונשים המתגלים באופן שונה במצבים שונים ובתקופות שונות בחיים.
  • יש סולם הגבריות, ויש סולם הנשיות

ארבע טיפוסים על פני שני הסולמות של בם

1. האנדרוגני

  • ציוניו על סולם  ה"פעילות – ביצוע" (סולם הגבריות) ועל סולם ה "טיפול אקספרסיביות" (סולם ה"נשיות") היו גבוהים
  • (יכול להיות גבר או אישה)
  • דברים שמתקשר מחומר אחר
  • {כשבודקים רווחה נפשית של טיפוסים אז הטיפוס האדררוגני הוא הכי מרווח נפשית}
  • {גם בהתנהגות מינית הטיפוס האנדרוגני הוא הכי מסופק }
  • {גברים אנדרוגנים מעריכים פחות יחסית לנשים אנדרוגניות}
  • {מזכיר אצל יונג את האנימה והאנימוס}

2. מסווג מינית גברי

  • פרט שציוניו על סולם ה"גבריות" היו גבוהים, ועל סולם ה"נשיות" נמוכים
  • (יכול לה יותר או אישה)
  • דברים שמתקשר לחומר אחר
  • {סיווג מיני גברי (באופן כללי) תורם לרווחה נפשית  אבל אנדרוגני יותר ברווחה נפשית}

3.  מסווג מינית נשי

  • פרט שציוניו על סולם ה"נשיות" היו גבוהים, ועל סולם ה"גבריות" נמוכים
  • (יכול להיות גבר או אישה)
  • (גבר שמסווג מינית יותר נשי מצבו פחות טוב חברתית

4. בלתי מובחן

  • פרט שציוניו על שני הסולמות כאחד היו נמוכים
  • (יכול להיות גבר  או אישה)

  • היתרון בשיטה של בם הוא בהפרדה שהיא עושה בין המין הביולוגי לסיווג המין הפסיכולוגי- כל אדם ללא תלות במינו יכול להיות כל אחד מארבעת הטיפוסים הנ"ל

התייחסות לאנדרוגניות

אנדרוגניות פירושה מידת הגמישות הפסיכולוגית של האדם באשר להתנהגויות סטראוטיפיות מיניות

  • ולא מדובר דו מיניות או נטייה מינית כלשהי
  • אדם אנדרוגני יכול להיות מקשיב ואמפתי כאשר חברו משתף אותו בבעייתו וממונה החלטי ותקיף כאשר עליו לפטר כפיף שלו.
  • שיעור בני האדם שאפשר לסווגם כאנדרוגנים תלוי בגורמים רבים: סוג אוכלוסייה נחקרת, מכשיר המדידה ואפילו השנה הספציפית שבה התקיים המחקר
  • במחקר על סטודנטים בארה"ב התברר ש
  • בערך 40% מהסטודנטים מתארים את עצמם כבעלי תכונות המאפיינות את בני מינם יותר מאשר את בני המין השני. (2+3)
  • 25% מסווגים כאנדרוגנים
  • 10% מתארים את עצמם כבעלי תכונות, שנתפסות כמאפיינות יותר את המין השני מאשר את מינם.

  • יש עדות על שמידת האנדרוגניות גוברת בגיל העמידה

סיכום הביקורת המרכזית שנמתחה על מחקרים בנושא סטראוטיפים מינים והפתרון של בם

  • הביקורת התמקדה בהתרכזות היתרה במושגים "גבריות" ו"נשיות", וביצירת פרופילים קיצוניים של נשים וגברים בלא מתאן אפשרות לנקודות משותפות בין המינים או דרגות מתונות של התכונות המיוחסות להם
  • בם הציע, באמצעו סולמות המדידה, ממדים נפרדים ולא תלויים לגבירות ונשיות, והפרידה בין מין ביולוגי למין פסיכולוגי.
  • בדרך זו כל פרט עשוי להיות מאופיינות בתכונות נשיות ובתכונות גבריות במידות שונות (בלי קשר למינו הביולוגי).


ז. הקשר בין הסטראוטיפים לבין המציאות

  • האם יש קשר בין הסטראוטיפים, כפי שהם מצטיירים במחקרים, לבין המציאות-  כלומר לבין ההתנהגות עצמה
  • האם יש בסיס ריאלי לקיום הסטראוטיפיים

  • מחקרים בדקו ישירות את שאלת קיומם של הבדלים בין הסטראוטיפים לבין המציאות, כלומר לבין ההתנהגויות הממשיות.
  • לוט 1978 ערכה מחקר
  • היא שאלה מורים והורים מה ההסתברות שילדים וילדות יתנהגו בצורות מסוימות במצבים היפותטיים נתונים.

  • ניתוח התשובות הראה שציפו שילדים וילדות יתנהגו בצורה שונה מאוד.
  • שילדים, יותר מילדות, יסרבו להישמע למבוגרים, יתרברבו לפני חבריהם לכיתה, ויתווכחו
  • לעומת זאת, בפועל, התברר שההבדלים בין הילדים לילדות היו פחותים  במידה רבה מאלו שתוארו בסטראוטיפים המקובלים.

  • הפסיכולוגית אונגר 1983 ערכה  מחקר
  • היא הניחה, כמו פסיכולוגים חברתיים אחרים, שערכים ואמונות שכל אחד מאתנו מדווח עליהם בדרך כלל מנחים את ההתנהגות שלנו בפועל ומשתקפים בה
  • היתה חפיפה גדולה בעמדותיהם של גברים ונשים- הם ציינו יושר, אחריות ופתיחות מחשבה- אילו הן תכונות שלא נכללות ברשימות הסטראוטיפיים המינים.
  • כלומר ההבדלים בין המינים המשתמעים מהסטראוטיפיים המינים העולים שוב ושוב במחקרים שונים לא תאמו את הדיווחים האישים של הנבדקים במחקר זה ולא קיבלו ביטוי חיצוני.

לסיכום הקשר בין הסטראוטיפיים למציאות

  • החוקרות הסיקו כי סטראוטיפיים מיניים אינם מבוססים על הבדלים ממשים ומדודים בין המינים. ההבדלים בין המינים במציאות קטנים במידה רבה מההבדלים כפי שהם מצטיירים מהסטראוטיפיים המינים המקובלים ולכל  היותר אפשר לראות בהם הגזמות של משהו שיש בו גרעין של אמת.


מודעות פרסומת

Responses

  1. אני מחפשת את הסולמות של בם. איך מאייתים את שמה באנגלית ? ובאיזה ירחון, מאמר ניתן למצוא
    את הסולמות שלה ?


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: