פורסם על ידי: or100 | מאי 22, 2009

פסיכולוגיה בין המינים יחידות 6: דרכי היווצרות הסטריאוטיפיים- גישות תיאורטיות להסבר היווצרותם של הסטראוטיפים המיניים

· לעתים קרובות שואלים במבחן כיצד נוצרים הסטריאוטיפיים

א. גישת הסכמות הקוגניטיביות חברתיות

באופן כללי

  • גישה זו מסבירה כיצד מתפתחים בכולנו, החל מהגיל הרך מבנים קוגניטיביים המסייעים לנו לפרש את העולם החברתי סביבנו, ויחד עם זאת עלולים לגרום לנו לטעויות בשיפוט- כמו במקרה של סטראוטיפים למיניהם.

  • מדובר על תהליך של עיבוד מידע
  • כלומר הסטריאוטיפים נוצרים כתוצאה מתהליך של עיבוד מידע

  • דוגמא
  • יש יחידת מידע מסוימת- למשל גבר
  • הפרט קולט מידע
  • מעבד את המידע
  • מכניס את המידע לתוך סכימה
  • וכך נוצרת תכונת חשיבה לגבר בכל מיני נושאים

  • הבעיה
  • הבעיה היא שאנחנו קולטים מידע שהוא חלקי ולא בוחנים מידע שקלטנו

פירוט

  • הפסיכולוגים החברתיים נוטים לסווג כמעט כל תפיסה והתנהגות של הפרט כפעילות חברתית, ולכנות תפיסה חברתית את הדברים שבהן הפרט קולט, מאחסן, זוכר ומעבד מידע חברתי
  • גישת הסכמות הקוגניטיביות קוגניטיביות היא גישה קוגניטיבית והיא מסבירה את תהליכי החשיבה והשיפוט הסטראוטיפיים.
  • כיום רואים בסטראוטיפיים סוג ספציפי של תבניות ידע המכוונות את אופן עיבוד המידע החברתי של הפרט, ורואים בהם אחת מהדוגמאות שממחישות את הדרך שבה הפרט תופס ומארגן בדרך כלל את המידע שהוא קולט.
  • תבניות ידע אלא הן סכמות קוגניטיביות (ביחידה 5 קוהלברג שלב החיקוי, ובם השתמשנו במושג סכמות קוגניטיביות)- הסכמות משמשות כמעין מסננות שדרכן נקלט במוחנו המידע החברתי. הן מכוונות את הפרט לשים לב למידע המתאם להן ולהתעלם ממידע הסותר אותן ולדחותו

  • המידע שבידינו מסווג לסכמות חברתיות שונות, שמפרטות את מגוון הציפיות הכלליות שלנו ממאפייניהם של בני קבוצות חברתיות מוגדרות למשל גזעים, צעירים, עשירים וגם גברים ונשים
  • (* מושג )סכמות מגדר זה למעשה זה מידע באשר לאפיוניהם ולהתנהגיותיהם הטיפוסיים ש ל גברים ונשים- דרך סכמות המגדר הפרט מסנן מידע גם באשר לעצמו, וגם לזולתו.
  • למעשה סכמת מגדר זוהי מסגרת קוגניטיבית שמשקפת את האמונות החברתיות בנושא גברים ונשים, מדריכה ומארגנת את הדרך שבה הפרט מעבד ומארגן מידע חדש ביחס למינים
  • כלומר סכמת המגדר מסיעת במצבים חדשים ומוכרים- לחזות מראש ובקלות את ההתנהגות של נשים וגברים ולהגיב עליה במהירות

  • טילור טוענת שההסבר המרכזי לדרך תפקודם של הסטראוטיפים המרכזיים נעוץ בתהליכים קוגניטיביים של קטלוג באמצעות סכמות
  • טילור  ערכה מחקר (טילור ופלקון 1982)- במחקר הראו דיון של שלושה גברים ושלושה נשים שהעלו הצעות שונות- הנבדקים התבקשו להגיד מי הציע איזו הצעה
  • התוצאות הראו שנבדקים שהיו בעלי סכמות מגדר  מפותחות בעצמם היטיבו לזכור מהאחרים אם גבר או אישה העלו הצעה מסוימת אבל הם התקשו לזכור מי מבין הנשים או הגברים האלה את ההצעה הזאת
  • המסקנות הן שסיווג הסביבה החברתית על פי סכמת מגדר מסייע לארגן את זרם המידע הנקלט

  • כלומר מי שיש להם סכמות מגדר מפותחות וחזקות נוטים לארגן את המידע בתוכם סביב מושגים שקשורים ב"מין ביולוגי" וב"תפקידי מין" יותר מאשר עושים זאת אנשים שלא מסווגים מינים (אנדרוגנים).
  • אנשים בעלי סכמות מגדרת מפותחות וחזקות יזכרו, יותר מאחרים, פרטים ועניניים רלוונטיים למינם של בני אדם ויסיקו מסקנות ויחליטו החלטות על פי חלקוה ל"גבריות" ו"נשיות".
  • מצד שני- המחקר מראה שיש מעט מאוד בני אדם שסכמות המגדר הן המרכזיות והיחידות שלהן לקליטת מידע בנוגע לעצמם ולאחרים.

  • מצד אחד יש הבטים חיובים לסכמות- יש  ייעול של תהליך עיבוד המידע
  • ומצד שני יש להם גם הבטים שלילים- כמו סטראוטיפיים
  • סכימה חברתית קוגניטיבית עלולה לגרום לטעויות בהסקה.
  • הסטריאוטיפ מבוסס על מידע חלקי ואינו מושא להערכה מחודש
  • לסטראוטיפ יש כוח לדחוק הצידה כל עדות גם אם היא מוטעית או שגורה,  ולהכתיב ציפיות של פרט או חברי קבוצה מאחד החברים  בתוכה.
  • {כשעומדים להעסיק גבר, אנחנו מייחסים לו מראש את התכונות הבולטות ביותר של בני מינו, ויתכן שנמנעים להעסיק אישה בתפקיד ספציפי מחשש שניחנה באותן תכונות נשיות סטראוטיפיות שלא יאפשרו לה, למשל, לקבל החלטות ענייניות בלא לערב בכך רגשות}

ב. גישת התפקידים החברתיים

באופן כללי

  • גישת התפקידים החברתיים להסבר הסטראוטיפים המינים טוענת שהסטראוטיפיים המיניים נובעים מהתפקידים החברתיים השונים שמוחזקים, בדרך כלל, על ידי גברים ונשים. (הגישה של איגלי וסטפן לפי יחידה 3)
  • גישת הריבוד החברתי מוסיפה גם את ממד הסטטוס לתפקידים החברתיים שגברים ונשים ממלאים

פירוט

  • לפי גישה נוצרו והתפתחו תפקידים חברתיים נפרדים לבני שני המינים ואז נוצרו הסטראוטיפיים המיניים
  • בגלל שנשים וגברים עוסקים,  בדרך כלל, בתחומים שונים, אז יש הנחות על תכונות וכישורים שטבועים מלידה, כביכול, בנשים ובגברים.
  • הסטראוטיפ שלפיו לבנות ולנשים כישורי שיתוף וטיפול יותר מכישורי ביצוע הוא תוצאה של התפיסה שלפיה הנשים אחראיות לבית, והגברים עוסקים במשרות מחוץ לבית.
  • במילים אחרות התוכן של הסטראוטיפים המינים הוא תוצאה של חלוקת העבודה וחלוקת המשימות בין גברים ונשים

  • יש התנהגויות מסוימות שמצפות מהאנשים ששיכים לסטטוס חברתי מסוים ומין מסוים
  • הסטריאוטיפ הוא שלנשים יש כישורי שיתוף וטיפול והצפיה היא שהן תעסוקנה בתחומים האלה
  • מצפים מנשים שתדענה להחליף חיתול, לטפל בתינוק שתשטוף כלים
  • הסטריאוטיפ הוא שלגברים יהיה כישורי ביצוע
  • שגברים ידעו להחליף גלגל

  • התפיסה הסטריאוטיפית אומרת
  • שנשים תיהנה אחראיות לבית
  • שגברים יהיו אחראים לפרנסה

  • איור בעמוד 98 מסכם את ההסבר של גישת התפקידים החברתיים להוצרותם של הסטראוטיפים המיניים

Ü  יצירת  ציפיות מתפקיד המין Ü   הבדלים בין המינים בהתנהגות חברתית Ü   ניתוח עמדות ומיומנויות הקשורות למין Ü   חלוקת עבודה בין המיניםÜ   יצירת ציפיות מתפקיד המין Ü

  • חלוקת העבודה בין המינים, גורמת לציפיות שונות מנשים וגברים (סטראוטיפים מיניים)
  • מן הנשים מצפים להתנהג באופן שיתופי וטיפולי (הן בבית)
  • מהגברים מצפים להתנהג באופן ביצועי (בשל העבודה שלהם מחוץ לבית)
  • בגלל העיסוק השונה גברים ונשים מפתחים מיומנויות שונות ועמדות שונות
  • ההבדלים בכישורים השונים יוצרים את הבדלים בהתנהגות חברתית בכיוון הסטראוטיפי
  • נשים יתנהגו באופן טיפולי ושיתופי יותר מגברים
  • גברים התנהגו באופן משימתי וביצועי יותר מנשים

  • יש פה מעגליות
  • בנים ובנות מקבלים עידוד שונה ללמוד תפקידים והתנהגות סטראוטיפיות-  מיניות
  • לאחר מכן בבגרות הם מבצעים את ההתנהגויות האלה
  • לארח שנרכשו התפקידים הסטראוטיפיים אנשים נוטים להבחין בהבדלי ההתנהגות ולהסיק כי ההבדלים הם תוצאה של תכונות או יכולות טבועות מלידה ולא של ללמידה- וכך מתחזקים הסטראוטיפיים

  • בנוסף, גישת הריבוד החברתי תומכת בגישת התפקידים החברתיים
  • הגישה טוענת שלפיה תפקידי מין הם גם תפקידי סטטוס:
  • התפקיד הגברי הוא התפקיד החברתי של השולט
  • התפקיד הנשי הוא התפקיד החברתי של הכפיף
  • התכונות והעיסוקים הסטראוטיפיים שנתפסים כקשורים במין קשורים למעשה בסטטוס.
  • אדם שימנו לתפקיד דומיננטי יתנהג באופן סמכותי יותר מחברו שכפוף לו אשר יגלה פסיביות ושיתופיות יותר מהאדם הדומיננטי

  • לסיכום, גישת התפקידים החברתיים עם גישת הריבוד החברתי טוענת שתפקידי מין יוצרים סטראוטיפיים מיניים.

ג. גישת חלוקת העבודה בין המינים

(יכול להיות שייך לגישת התפקידים החברתיים).

באופן כללי

  • יש אינטראקציה בין ביולוגיה לבין סביבה
  • נקודת המוצא זה הצורך בהישרדות
  • המקור הוא
  • שהנשים יולדות וצריכות להישאר עם הילד
  • והגברים יוצאים לעבוד פיזי

  • הבסיס הזה מוביל לחלוקת עבודה , כלומר שוק עבודה שונה לנשים ולגברים

פירוט

  • גישה זו מבוססת על ויליאמס ובסט ועל המחקר שלהם בחברות השונות- הם מצאו דמיון רב בין הסטראוטיפים המינים שהתגלו בתרבויות השונות והמגוונות.

  • בבסיס הסטראוטיפים המיניים עומדת חלוקת עבודה שונה לבני שני המינים הנובעת מההבדלים הביולוגיים ביניהם
  • החברה מעודדת ומטפחת התנהגויות ומאפיינים פסיכולוגים שמתאימים לכל אחד מהמינים וזאת כדי שיטיב לבצע את התפקידים שיועדו לו (בהתאם לחלוקת העבודה
  • ואז מתפתחת מערכת של אמונות שנוגעות לטבעת של גברים מינים, כלומר סטראוטיפים המינים המועברים מדור לדור בתהליכי החיברות

  • למרות שרוב התפקידים יכולים להתבצע עקרונית גם על ידי גברים וגם על ידי נשים, נמצא שבמרבית הקבוצות החברתיות שיותר מעשי להקצות תפקידים מסוימים לכל מין- ההבדלים הביולוגים בין המינים הם אלה שמשפיעים על הקצאת התפקידים השונות לגברים ונשים.

  • הגישה מדברת מנקודת המבט של הישרדות הקבוצה

  • בגלל שהנשים הן יולדות, וצריכות להתפנות להניק וכד' אז מטעמי יעילות הן לוקחו לעצמן את האחריות הכוללת לגידול הילדים- הן מוגבלות גיאוגרפית ואז מוטלות עליהן משימות ביתיות שלא מפריעות לטיפול בילדים
  • הגברים נחשפים לסכנה גופנית- החברה יכולה להרשות לעצמה לאבד את מרבית הגברים בתוכה ועדין לשרוד אבל לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את הנשים בגיל הפריון

ד. קבוצות פנים וקבוצות חוץ

  • באופן כללי
  • לפי גישה זו אנחנו נוטים לראות את חברי הקבוצה שאליה אנחנו לא משתייכים כדומים זה לזה וזאת יותר מאשר חברי הקבוצה שאליה אנחנו משתייכים

  • פירוט

קבוצת פנים

  • זוהי קבוצה שהפרט משתייך אליה
  • ישראלי שייך לקבוצת הישראלים
  • גבר לקבוצת הגברים

קבוצת חוץ

  • קבוצה שהפרט לא משתייך אליה

  • בני אדם נוטים לתפוס את קבוצת הפנים שלהם כקבוצות הטרוגניות (שהחברים שונים זה מזה)

  • בני אדם נוטים לתפוס את קבוצת החוץ כקבוצות הומוגניות (שהחברים דומים זה לזה)
  • למשל אישה תגיד שכל הגברים אותו דבר

  • התייחסות זאת לקבוצות חוץ מובילה לסטריאוטיפים, כלומר כשמסתכלים על קבוצת חוץ לא רואים מציאות ספציפיים אלא רק דברים באופן כללי

  • במחקר שנעשה נבדקים ונבדקות התבקשו לבחון פרטי עמדות סטראוטיפיות בנוגע לנשים ולגברים כמו ("טיפול בתינוק הוא דרך להבעת אהבתי " וכד'), חצי מהנשים וחצי מהגברים היו צריכים לחשוב איזה שיעור מהגברים יסכים עם פריטי העמדות, והחצי האחר היה צריכים לחשוב איזה שיעור מהנשים יסכים עם פריטי העמדות
  • התוצאות היו שגברים ונשים נטו לראות בבני המין השני, קבוצת החוץ, קבוצה הומוגנית בתכונותיה יותר מאשר בני מינם (קבוצת הפנים)

סיכום- איך מסבירות הגישות השונות את היווצרות של סטראוטיפיים מיניים

  • גישת הסכמות הקוגניטיביות חברתיות- הסטראוטיפיים מתפקדים כסכמות שבאמצעותן אנו מעבדים ומקטלגים מידע. סכמות אילו עלולות לגרום לעתים להערכות לא מדויקות ולטעויות בהסקה.
  • גישת התפקידים החברתיים- סטראוטיפים מיניים נובעים מתפקידים שונים שמחזיקים נשים וגברים
  • גישת חלוקת העבודה- בגלל צורך בהישרדות ואינטראקציה בין הבדלים ביולוגים לחברתיים נוצר שוק עבודה שונה לגברים ונשים
  • גישת פנים וחוץ- נשים וגברים נוטים לתפוס את קבוצת החוץ שלהם כהומוגנית יותר בתכונותיה מקבוצת הפנים שלהם.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: