פורסם על ידי: or100 | מאי 22, 2009

פסיכולוגיה בין המינים יחידה 7:השפעותיהם של הסטראוטיפים המינים על תחום העבודה

  • למרות השינויים בחברה בהגדרת  תפקידי המין עדיין רבים נוטים להגדיר את עצמם ואת הסובבים אותם במונחים סטראוטיפיים מסורתיים
  • עבודת הגברים נחשבת כמרכזית בהתנהגותם
  • תפקידיה המשפחתיים של האישה נתפסים כדומיננטיים בחייה.
  • גם אם האישה עובדת מעמדה המקצועי נחות משלה בעלה ולעבודתה חשיבות משנית בעיני
  • יש כאלה שנוטים להעריך את השגי הנשים גם על פי עיסוקו והשגיו המקצועיים של הבעל.

1. חיי העבודה "שלו" ושלה

  • חלק מהשפעת הסטראוטיפים הוא שהם גורמים שהעבודה שונה אצל גברים ונשים

א. תפיסות עצמיות והדדיות נבדלות

  • תהליך החיברות מוביל להתפתחותן של תפיסות עצמיות והדדיות אצל גברים ונשים הנובעות לחיי העבודה שלהם ומקבלות ביטוי בהתנהגויותיהם
  • מעון 1974 חקרה את עיסוקי הגברים והנשים בכרכי "מקראות ישראל" לכיתות א-ג
  • נמצא שהגברים מוצגים במגוון של 140 עיסוקים ולנשים 13 תפקידים בלבד (אם ורעיה זה אחד מהם)

נשים

  • יש מאמצים אדירים של החברה להשקיע בעיצוב המניעים של האישה כדי שבזמן שהיא תגיע לבגרות היא תבחר באותם תפקידים שהוגדרו כמתאימים לנשים.
  • הנשים נתונות בשני קטבים-
  • מצד אחד ההורים, המורים וסוכני חברות אחרים מכוונים את האישה לבחור בעיסוקים שיש סיכוי מזערי שהם יתנגשו עם תפקידי הבית
  • מצד שני יש קריאה להשגים, לפיתוח אישי, לחתירה לקריירה מקצועית ולעצמאות כלכלית.

גברים

  • תפיסות של מרבית הגברים הולמות את הציפיות החברתיות מהם וגם הם מתנסים בדילמות פנימיות
  • גברים מאופיינים בנחישות שלהם להשיג מטרות ולפיכך לא תמיד שמים לב לאיכות חייהם העכשווי
  • עיסוקו של הגבר המסורתי הוא בהישגיות ואותה הוא מחשיב כאמת מידה לגבריותו
  • התנהגויותיו של הגבר מתנהלים אצלו לפי מספר תכתיבים מרכזיים: הצורך להיות שונה מנשים, הצורך להיות חזק וטוב מאחרים והצורך להיות עצמאי ובלתי תלוי משום בחינה בזולת.
  • ז'וררד סבור שהמודל הנורמטיבי המסורתי עומד בסתירה לצרכים פסיכולוגים בסיסים שבהם גברים אחרים לא נבדלים מנשים למשל: להכיר את הזולת ולהיות בתודעתו, לסמוך ולהיסמך על אחרים, לאהוב ולהיות נאהבים, למצוא תכלית ומשמעות החיים.
  • בגלל שהצרכים האלה עומדים בסתירה לדרישות התפקיד הגברי אז הגברים הם במלכוד בעבודה ובבית ובמישורים אחרים.

  • במישור הבין אישי קיימות כמה וכמה נורמות התנהגות בלתי כתובות שמכתיבות את התייחסותם של פרטים רבים על עבודת בן/ת הזוג. למשל
  • זכותו של הבעל להיות ראש משפחה ומפרנס
  • זהותו של הבעל להכתיב לאישה את מעשיה יותר מאשר זכותה להכתיב לו את מעשיו
  • רצוי שהאישה תפסה שני צעדים מאחורי בעלה (מבחינת הקריירה שלה ומשכורתה)
  • וכד'

יזראלי טוענת שגברים ונשים מצטרפים לעבודה לפי חוזים שונים

א. כאשר גבר ואישה מתחלים את קריירת העבודה מצפים מהגבר שילמד את רזי הארגון לקראת קידומו ומהאישה מצפים שרק תבצעה את עבודתה

ב. הציפייה הרווחת שנשים, בגלל שהן בסטטוס נמוך, ירוויחו פחות- ואז זה משפיע על כוח המיקוח של כל אחד מהצדדים

  • אפשר לרכוש שיתוף פעולה של נשים במחיר נמוך במידה רבה מזה שתובעים גברים ("היא מרוויחה טוב בשביל אישה")
  • מנהלים נוטים לשמור משרות שהטבות מפליגות בצידם בשביל גברים מאחר שגברים מצפים לקבל פיצוי לפי שער חליפין גבוה יותר מאשר נשים תמורת אותה פעילות.

ג. ישנה דעה שגברים, בניגוד לנשים, התברכו במיומנויות ובנטיות אישיות הדרושות לתפקידי מנהיגות

  • דעה זו מחזקת את עצמה באמצעות העובדות בשטח, ושליטת התפקידים בתפקידים האלה משמשת כהוכחה- בדיעבד- לדעה השגורה ולסברה שכך צריך להיות.

  • המסקנות של יזראלי נתמכות על ידי מחקרים של חוקרים אחרים
  • במחקר של שנהב והברפלד באחת מחברות התעשיה המדעית הגדולות בארץ הראו שנשים הופלו לרעה באפשרויות הקידום שלהן, פערי השכר ביניהם הוסבר כולו על ידי אפליה גלויה וסמויה.

  • קודם הזכרתי שנשים עובדות משלמות, לעתים, מחיר גבוה במובנים רבים:
  • משימת השילוב בין עבודה בחוץ לעבודה בבית היא קשה וכרוכה בדאגה מתמדת לסבל אפשרי של המשפחה, בהאשמה עצמית בגלל אנוכיות, בלחץ מתמיד של "חובת ההוכחה" שהן מוכשרות לא פחות מגברים וזוהי הסיבה שנשים נאלצות להתפשר עם עיסוק ומעמד מקצועי שלא   הולם את כישוריהן.

  • יזראלי טוענת שנשים רבות עושות "חישוב של המרה"= trade off כאשר את בוחרות את משרתן.
  • נשים מחליפות עיסוקים שמבטיחים קידום בעיסוקים המפחיתים את ההתנגשות בין  המשרה שלהן לבין תפקידיהן הביתיים.
  • שיקולי הנשים לבחירת משרה שונה משיקולי הגברים
  • הן שמות דגש על מרחק מקום העבודה מהבית
  • על מספר קבוע של שעות העבודה
  • על הזדמנות לעבודה במשרה חלקית
  • לוח זמנים גמיש וכד'

  • למרות כל האמור לעיל יש עקביות בהתפתחויות בחיי העבודה של הנשים ובתפיסותיהן בנושא זה
  • החוקרות טווריס וויד טוענות שגם ההתפתחויות בחי העבודה של הנשים האמריקאיות ימשיכו ויגברו

  • למרות ההתפתחויות מתברר שאותן תפיסות וציפיות חברתיות שכיחות ומסורתיות המייחסות לנשים את האחריות העיקרית לגידול  ילדים, ולגברים את פרנסת משפחתם ממשיכות לקבל ביטוי בחוסר שוויון בין המינים בעולם העבודה
  • למשל ליקוים באכיפת שוויון הזדמנויות בחוק, התפלגות מקצועית שונה לגברים ונשים וכד'
  • ישראל לוקה בכל סימני חוסר השוויון בין המינים יזראלי מכנה מצב זה  אגדת ההזדמנויות השוות
  • כלומר שקיים פער גדול בין מה שנהוג לחשוב על הזדמנות לבין המציאות בפועל
  • הדעה הרווחת שההשתייכות המינית לא חוסמת הזדמנויות של נשים שניחנו בתכונות המתאימות (העובדה שרוב הנשים לא מצליחות להתקדם למישרות בכירות מוצגת כהוכחה לחוסר מוטיבאציה ולחוסר נכונותן של נשים ליטול על עצמן את ההתחייבות הדרושות)
  • אגדת ההזדמנויות השוות נתמכת גם על ידי חוקרים אחרים.

ב. פערים בשכר

  • למרות ביטול טבלאות שכר נפרדות לגברים ולנשים קיים פער ניכר בין שכרם של גברים לשכרן של נשים גם בארצות הברית
  • על פי שנתון סטטיסטי 1995 נשים משתכרות כ 75% בלבד משכרם של גברים
  • נשים משתכרות פחות מגברים גם כאשר מאפייניהם דומים: השכלה, ניסיון ותר ברציפות העבודה וכד'

· אחד ההסברים שהוצעו לפער המשכורות בין המיני הוא ההבדל בערך הכלכלי של גברים ושל נשים

1. הון אנושי

  • תיאוריה זו אומרת שההחלטות החשובות ביותר של חיינו קשורות לחלוקת הזמן הנתון בידינו (למשל כמה זמן להקדיש ללימודים)
  • נשים מרוויחות פחות מגברים משום שהשקיעו פחות מהם בהכשרה לעבודתן

  • מחקרים שנערכו בארץ הראו שתיאוריית "ההון האנושי" נכונה רק לגבי גברים
  • המשכורת לגברים עולה בצורה חדה עם הצטברות הניסיון והידע המקצועי
  • לגבי נשים, שנות חינוך וניסיון בעבודה הם מדדים גרועים ביותר של ההון האנושי.
  • כאשר אישה עוזבת את מקום עבודת (גם אם כמה שנים בעקבות לידה) חלה ירידה גדולה מאוד ב"ערך השוק" שלה גם אם יש לה השכלה רבה וניסיון רב בעבודה

2. הפרדת עיסוקים

  • גישה זו אומרת שקימים הבדלים בעיסוקים ובתפקידים שממלאים גברים ונשים
  • העיסוקים ה"נשיים" מעטים מהעיסוקים ה"גברים".
  • למשל תהליך שמוביל להפרדת עיסוקים
  • נשים מורות גננות. זמן הכשרה קצר, …

  • בנוסף מהמחקר שנערך באחת מחברות התעשיה הגדולות בישראל (המחקר שהזכרתי קודם של שנהב והברפלד 1988 ) הראו שנשים אכן הופלו לרעה באפשרויות קידום שניתנו להן

  • עיסוקים נשים , מיעוטי שכר ומעט אפשרויות קידום

ג. התפלגות מקצועית נפרדת ושונה (הפרדת עיסוקים)

  • בישראל יש שוק עבודה כמעט נפרד ושונה לגברים ולנשים
  • לנשים יש ייצוג יתר, יחסית לשיעורן בכוח העבודה במקצועות הפקידות, השירותים, סיעוד הוראה, עבודה סוציאלית ועבודה פרה רפואית
  • לגברים מתרכזים בקטגוריות מקצועית כגון בנייה, תעשיה תחבורה
  • באקדמיה יש ייצוג גדול לגברים ומיעוט לנשים (רובן במדעי הרוח והחברה)- וזאת למרות שמספר הנשים והגברים הלומדים באוניברסיטאות לתואר ראשון ושני שווה.

  • הנטיה להתמיד בהפרדת העיסוקים בישראל נמשכת, ומרובים הם המקצועות "הבלתי מאוזנים" (ששיעור בני שני המינים העוסקים בו גבוה או נמוך בהשוואה לשיעור השתתפותם בכוח העבודה)

  • הנטיה להפרדה מקצועית מצמצת את אפשרויות הבחירה הממשיות הפתוחות לפני נשים ומהווה גורם ראשון במעלה להבדלים בין המינים בשכר ובהזדמנויות קידום- וכך במרוצת הנשים מוטבעות תוויות מין לעיסוקים שונים והן משפיעות על התנהגותם של מחפשי העבודה והמעסיקים כאחד.

  • כאשר נשים נכנסות למקצועות לא מסורתיים – גם מבחינת טבע המקצוע וגם מבחינת הסמכות הניתנת להן – יש לכך השפעה חיובית על רמת הסתגלותן הפסיכולוגית
  • למשל בצה"ל שהרחיב את טווח המקצועות הפתוחים לפני נשים.
  • במחקר של אשכול ועמיתות 1987 הראו שהעליה בכוח האישי שניתן לנשים, והאתגר הגדול שהועמד לפניהן, הביא להסתגלות טובה יותר, וזאת גם כאשר ההתנהגות שצופתה מהן במסגרת התפקיד לא תאמה את התפקיד המיני המסורתי. (חילות בתפקידים לא מסורתיים הראו הסתגלות פסיכולוגית טובה יותר מחיילות בתפקידים מסורתיים. חיילות בתפקידי מנהיגות הראו הסתכלות טובה יותר מחילות שלא הצריכו מנהיגות)
  • ההסבר הוא על ידי היפותזת האתגר שעל פיה עבודות בעלו סטטוס גבוה מביאות להסתגלות פסיכולוגית טובה יותר מעבודות בעלות סטטוס נמוך.
  • לעומת זאת היפותזת הלחץ שעל פיה עבודות מסורתיות מטילות על נשים פחות לחץ מעבודות שבהן הן נדרשות לבצע תפקידים שלא מתאימים לבני מינן. – היפותזת הלחץ לא נתמכו במחקר

  • ההכנסה מעבודה בעיסוקים "נשיים" נמוכה מזו שבעיסוקים "גבריים" בעלי רמות השכלה מקבילות
  • וכן מספר השלבים בסולם הדרשות של עיסוקים "נשיים" קטן בדרך כל מזה שבעיסוקים "גבריים".
  • יזראלי בחנה משרות בתעשיה
  • עבודה שהרוב בה הן נשים (הלחמה, תפירה..) נקבע, לרוב, סולם בין 2-4 שלבי מיומנות
  • עבודה שהרוב בה גברים (עבודות עץ, אריגה, מתכת) נקבע סולם של 5-11 שלבים
  • הסולמות לא שיקפו שלבי מיומנות ממשית שנדרשה בעבודה אלא תוצר של מיקוח בין האיגוד המקצועי להנהלה.

  • עבודת המזכירות היא דוגמא לעיסוק שמסלול אופקי (מסלול שבו עוברים מתפקיד לתפקיד באותה רמה מבלי להתקדם למעלה), סולם השכר בו נמוך ונקבע על ידי מעמדו של הממונה הישיר.

  • בארצות הברית המצב דומה

  • רסקין ופדאוויק מבחינות בשני סוג הפרדה: הפרדה ברמת התפקיד והפרדה ברמת העיסוק
  • מכיון שגם גברים ונשים באותו עיסוק לא ממלאים אותם תפקידים (במסגרת אותו עיסוק).  – עיסוק
  • לדוגמא האופים הגברים מאורגנים באיגודים מקצועיים ומרוכזים במאפיות גדולות שמשלמות משכורות גבוהות
  • האופות הנשים מרוכזות במאפיות קטנות, לא חברות בארגונים מקצועיים ושכרן נמוך
  • =הפרדה ברמת התפקיד

  • מבחינה של עשרת העיסוקים הנפוצים לכל מין 1990 בארצות הברית
  • הפרדה ברמת התפקיד: גברים מפוזרים בצורה שווה יותר על פני 503 העיסוקים הקיימים
  • הפרדה ברמת העיסוק: גדולה על ההפרדה ברמת העיסוק
  • = יש הפרדה גם על בסיס מין

  • על פי דוח האו"ם משנת 1991כמעט בכל המדינות, טווח התפקידים שממלאות נשים הוא צר יותר ומספר תפקידים מוגדר, בפירוש, כעבודת נשים מידי. עבודת הנשים זוכה לרוב לשכר ולסטטוס נמוכים יותר.

  • כאשר מסיבות חברתיות, תרבותיות וכלכליות שונות נשים מתחילות להיכנס למקצועות גברים    כניסתן גורמת לפיחות ביוקרתם ולעתים גם בשכר המשולם- למשל כניסת הנשים למקצוע ההוראה והמזכירות.

ד. קידום בעבודה

  • כפי שכתבתי נשים רבו בארץ נוטות לעבוד בעיסוקים שהם בעלי אפשרויות קידום מוגבלות (מזכירות, מורות, גננות וכד')
  • נשים ממעטות למלא תפקידים בכירים בסולם המקצועי ובדרגים המנהלים הבכירים ואפילו במקצועות הנשים הבלתי מאוזנים

מספר סיבות אפשריות

  1. נשים מתכוננות פחות מגברים לקריירת ניהול ומשקיעות פחות בהשכלה הקשורה בניהול
  2. לידה וטיפול בילדים נתפסים כהפסקת עבודה בניגוד למילואים של גברים. לפיכך נשים נתפסות על ידי הממונים ככח עבודה לא יציב
  3. קיימת העדפת גברים לתפקידי ניהול כמו גם בקידום ובהענקת סטטוס פורמלי
  4. השקפות מסורתיות של בעלי ומעסיקים על אי התאמתן של הנשים לתפקידים הדורשים אחריות (היכולת להחליט ענינית ובקור רוח) וסמכות (הפעלת סמכות על גברים) מרתיעות נשים מלהתמודד על קידומן
  5. קיימים מחסומים לא פורמליים שמקורם במערכת הנורמטיבית המסורתית, המונעים כניסתן של נשים לתפקידים בכירים (תפקיד  עקרת הבית הוא תפקיד מרכזי בצרור תפקיד האישה והתפקיד לא משחרר אותה, לעתים עבודה מקצועית מתפרשת כהתחמקות מתפקידים במשפחה, כפיות גברים לנשים במקום העבודה לא מקובלת וגברים מתקדים לשתף פעולה)
  6. החברה רואה את הבית והמשפחה בעיקר בתחום אחריותה של האישה
  7. הצבא, שהוא גורם מרכזי בפיתוח קריירה בארץ, הוא נחלת הגברים שכן נשים מנועות מלמלא בו תפקידים קרביים

  • תקרת זכוכית (פירושו דימוי למראית ענין של אפשרות הקידום- אין מניעה חוקית ופורמלית לקידום נשים בעבודה (אין תקרת בטון) אבל המניעה קיימת שכן הזכוכית רק מעניה השליה של אפשרויות קידום)
  • תנאי חיזוק, סטריאוטיפים וכד' (להשלים)
  • רצפה דביקה (זהו דימוי שמכוון לכל אותם גורמים ה"מדביקים" את האישה לעיסוקים "נשיים" מכל המשתמע מכך מבחינת שכר וקידום)

  • תקף זכוכים חוסמת את קידומן של נשים בארגון רבים ובמקביל רצפה דביקה כובלת את הנשים לתפקידים שבהן השכר, הניידות והקידום נמוכים.
  • מחקרים מראים שגברים לא צריכים להתמודד עם הזדמנויות חסומות בשל מינם- גברים נוטים "לעלות מעלה כמו בועות בבקבוק שמפניה"- נמצא שמעסיקים בוחרים בגברים במקצועות נשים מסורתיים -כמו סיעוד, ספרנות הוראה בבית ספר יסודי עבודה סוציאלית וכ' לתפקידי ניהול בכירים.


ה. תנאי עבודה

  • בישראל קיימים תנאי עבודה ייחודים לנשים, המעוגנים בחוקי העבודה, בהסכמים קיבוציים ענפים ומפעליים. תנאים אלה מבוססים על תפיסה חברתית שרואה בנשים אימהות עובדות
  • התפיסה הזאת מכוונת לאפשר להן לשלב עבודה עם התחייבויות משפחתיות אך יחד עם זאת חוקרים רבים חושבים שהיא פוגמת בשכרן של הנשים, באפשרויות שלהן להתפתחות מקצועית, ובסיכויי הקריירה שלהן.
  • חוקרים מסוימים שההגנות על הנשים מגבילות ותוחמות את חירות הבחירה של הנשים
  • מקצתן מנציחות את הסטראוטיפיים המיניים שעליהן הן מבוססות ומקצתן הן זכויות יתר, מיותרות לעתים.
  • בישראל התגבשו הגנות רבות ומגוונות לנשים למשל:
  • מניעה מלכן בתפקידים שונים בצבא (יחידות קרביות למשל)
  • איסור עבודת לילה במקצועות רבים
  • איסור על עבודה בזמן חופשת לידה
  • גיל פרידה אופציונאלי נמוך מזה של גברים.
  • פטור משירות צבאי עם הינשאן
  • חופשת לידה מכוח החוק
  • זכותה של אם לא להיות מפוטרת בזמן הריון או חופשת לידה
  • וכד'

  • דוגמא להגנות מגבילות : מניעה מלכהן בתפקידים שונים בצבא, וקיצור של השירות הצבאי
  • דוגמא להגנות שמנציחות סטראוטיפיים מיניים: זכותה של אם לא לעבוד ולקבל הכנסת מינימום מהביטוי הלאומי וחופשת לידה מכוח הכוח
  • דוגמא להגנות שמדגישות את התפקיד הביולוגי של האישה כאם, הגנות שאולי הן מיותרות- איסור על עבודת לילה והזכות לא להיות מפוטרת בזמן היריון

דוגמא

  • מקרה א'- קיצור יום עבודה לאימהות שלהן ילדים עד גיל 12
  • מקרה ב-' יום עבודה בלתי מפוצל שנה לאחר הלידה

  • שני דוגמאות אלה הן דוגמאות לתנאי עבודה ייחודים שלא מפרידים בין היריון, לידה והנקה
  • מקרה א' מדבר על תפקיד הורות של אנשים עובדים
  • מקרה ב' מדבר על מקרה של הנקה.

  • אפשר לחשוב שמקרה ב- ההקלות לאם אחרי הלידה היא הכרחית שכן האם צריכה להחלים מהלידה ולהיניק את תינוקה
  • אבל אין סיבה לחשוב – בהקשר למקרה א' – שלאחר הלידה שני ההורים לא ישתתפו בגידול ילדים ויקבלו הקלות דומות מקומות העבודה שלהם
  • בנוסף, אפשר לציין את הנכונות להעניק, למשל, זכות היעדרות של שישה ימים עקב מחלת בן משפחה דווקא לעובדות ועל חשבון ימי מחלתה – זוהי דוגמא נוספות למדיניות, המשקפת את התפיסות החברתיות השגורות באשר לתפקידי המינים
  • כלומר כפי שאי אפשר להתעלם מהגורם הביולוגים של ההיריון, הלידה וההנקה, כך אי אפשר להתעלם מהתחייבות ההורות והמשפחה של הגברים.

  • תנאי העסקה הייחודיים של נשים מעוררים בעיות ולא רק במישור הערכי ומנקודת המבט של הגברים אלא גם בעיות במישור המעשי

א. למרות שהמדינה מממנת חלק מתנאי העסקה היחודים עדין חלק מזה מממן המעסיקים וכך גדלה עלות העסקתן של הנשים (בעיני המעסיקים)

  • בטווח הקצר יכולות נשים לקבל תנאי עבודה משופרים אולם בתנאי משבר בתעסוקה צפוי שיועדפו גברים

ב. החברה נוטה להתעלם מהאפליה בשכר נשים ולהתמקד בתנאי ההעסקה הייחוסית שלהן ועל פיהן לשפוט את מצב בעבודה

ג. למרות שהיעדרותן של נשים בגלל אימהות והתחייבויות משפחתיות מעוגנת בהסכמי העבודה שלהן הרי שבניגוד להיעדרויות הגברים מהמילואים נוצר הרושם הכללי שנשים נעדרות יותר מגברים  והדבר עלול להשפיע על קידומן של נשים בעבודה

  • (חוץ מנשים צעירות אימהות לילדים אין הבדלים בין המינים בהיעדרות מהעבודה)
  • התפיסות הסטראוטיפיות המיניות שאנו נוטים ליחס קשורות פחות לאנשים שהתפיסות הסטראוטיפיות האלה מיוחסות להם, ויותר לאלה אשר משתמשים בתפיסות הסטראוטיפיות ובמצבים שהן עולות.

ו. סטראוטיפיים מינים בעבודה

  • פרטים אשר מחזיקים בעמדות מסורתיות כלפי נשים ותפקידן בחברה, ייטו לראות את הגברים והנשים בעבודה בצורה סטראוטיפיות יותר מאשר פריטים בעלי עמדות פחות מסורתיות.
  • במחקר שנערך נמצא שככל שאנשים ביקרו יותר בכנסיה כן עמדותיהם כלפי נשים היו מסורתיות יותר
  • ככל שאנשים מבוגרים יותר ומשכילים יותר אז עמדותיהם כלפי נשים פחות מסורתיות.

  • במחקרים אחרים נמצא שנשים שיש להן הערכה עצמית גבוה החזיקו בעמדות פחות מסורתיות מאשר נשים  שלהן הערכה עצמית נמוכה

  • גברים ונשים אנדרוגנים נוטים להחזיק בעמדות פחות מסורתיות כלפי נשים
  • אבל נשים נשיות וגברים גבריים נוטים להחזיק בעמדות מסורתיות יותר.

  • מאפייני מצב גם הם משפיעים על ביטויים של סטראוטיפים מינים בעבודה
  • נמצא שעבודה עם נשית עמיתות או תחת ניהולן משפיע עם הזמן על העמדות כלפיהן
  • במחקר שנערך על נשים שהחלט לעסוק בתחום הכבאות (שבאופן מסורתי הוא מקצוע גברי) נמצא שככל שגברים עבוד עם נשים כבאיות יותר זמן כן גבר הערכתם החיובית כלפיהן וכן נעשו עמדותיהם כלפי נשים בכלל מסורתיות פחות קיג' וג'קוב 1985
  • מחקר דומה עם תוצאות דומות נערך כעל נשים בצבא ארה"ב
  • אפשר לומד שעמדותיהם של גברים כלפי עמיתות לעבודה מושפעות מהניסיון האישי שלהם

גורם מצב אחד שמשפיע על סטראוטיפים מיניים במקום העבודה הוא שיעור הייצוג של פריטים מסוימים שונים בקבוצות העבודה (שחורים, לבנים, יהודים, מוסלמים וכד')

  • מקרה פרטי בתיאוריה זו של קנטר 1977 הוא שיעור הייצוג של נשים וגברים בקבוצת העבודה
  • קנטר זיהתה 4 טיפוסי קבוצות, בעלות שיעורי ייצוג שונים של גברים ונשים
  • קבוצות אחידות
  • קבוצות בקצה אחד של הרצף אילו קבוצות שמורכבות מגברים בלבד או משנים בלבד
  • בקבוצה זו לא עולים כלל נושאים שקשורים בגברים ונשים
  • קבוצות מאוזנות
  • קבוצות שמורכבות ממספר שווה פחות או יותר של גברים ונשים. בקבוצות מטיפוס זה גורמים אחרים ולא דווקא מין משפיעים על האינטראקציה בין החברים
  • קבוצות מוטות, וקבוצות מוטות ביותר
  • קבוצות מוטות ביותר – (להשלים אחוזים)
  • בני מין שהם הרוב בקבוצה נקראים שליטים
  • בני המין האחר נקראים סמלים- מישום שהם מייצגים את בני מינם ולא נמצאים כפרטים בזכות עצמם. הסמלים בולטים בשלב שונותם
  • אחת מדרכי ההתמודדות במקום העבודה של הסמלים הוא אימוץ התרבות השלטת של הרוב המכריע
  • קבוצות מוטות
  • בקבוצות כאלה השליטים הם רוב והסמלים מיעוט
  • בקבוצות כלאה המיעוט יכול להפוך לבעלי ברית וכך לצור השפעה רבה על תרבות הקבוצה יותר מאשר בקבוצות מוטות ביותר.
  • חברה קבוצת המיעוט מובחנים זה מזה אבל שונים מחברי קבוצת הרוב.

יחסי מיעוט רוב בקבוצות עבודה, במיוחד בקבוצות שבהן מיעוט נשים לעומת רוב גברי, מתאפיינים בכמה אפיונים שהבולטים ביניהם: בולטות, ניגוד, התמזגות עם הסטראוטיפ

(אילו הם תופעות שמאפיינות מיעוט באירגון- בולטות, ניגוד התמזגות)

· בולטות

  • מושכת תשומת לב אשר לעתים מחניף אבל לרוב גורמת ללחץ
  • למשל נשים מנהלות בארגונים בעלי מאפיינים "גברים" חשות חשופות בשל התמקדות תשומת הלב בהן
  • הן מצוין במבחן כפול- להוכיח ולא לשגות ומצד שני לייצג כראוי את בני מינם
  • ישנם כמה אופני התמודדות עם מצב זה
  • הישגיות יתר, היטמעות, יציאה מהתחרות

· ניגוד

· נוכחות המיעוט מבליטה את המשותף בין חברי קבוצת הרוב

· הבלטת הגבריות המאחד לעומת הייחודיות הנשית

· הנוכחות הנשית מטשטשת את ההבדלים הבין אישים של גברים ומבליטה את תכונותיהם הגבריות המשותפות

· התמזגות עם הסטראוטיפ

· המיעוט נתפס בעיני עצמו ובעיני אחרים כמייצג את מינו.

· למשל עבור נשים: האימא, אוביקט מיני שזוכה לרוב להגנה של בעל דרגה בכירה, ה"קמע"  (מעין מעודדת), בתולת הברזל (נתפסת כמסוכנת וכקשוחה).

לסיכום סטראוטיפים מינים במקום העבודה

  • מספר גורמים אישים ומצביים משפיעים על נטייתם של פרטים להשתמש בסטראוטיפים מיניים כלפי אחרים במקומות העבודה
  • גורמים אישיים– כוללים מאפייני אישיות כמו הערכה עצמית, ומידת ההזדהות עם תפקיד המין וכן מאפיינים דמוגרפים כגון גיל והשכלה

· גומרים מצביים- כוללים את מידת ההתנסות הקודמת של העבודה עם חברים לעבודה שהם מבני המין האחר וכן את היחס המספרי בין גברים לנשים בקבוצות העבודה

ז. אפיוני עבודה

  • גורמים אישים ומבנים תורמים להגברת התפיסות הסטראוטיפיות בעולם העבודה, וזאת למרות שאין הצדקות ביולוגיות לכך.
  • תת פרק זה דן בהתנהגותם של בני שני המינים במסגרת העבודה עצמה

מנהיגות במקום העבודה

  • הסוציולוגית קנטר ניסתה להסבר את הסטראוטיפ השכיח בדבר העדר כושר מנהיגות בקרב נשים
  • היא מצאה שרמת ההנעה של גברים עלתה על זאת של נשים
  • גברים האמינו יותר ביכולתם מנשים
  • נשים סייגו את שאיפות הקידום שלהם כדי שהקידום לא יפריע בתפקודן כאימהות

  • הסבר הממצאים
  • אפשר להסביר את הממצאים בגורם הביולוגי- תפקידן כאימהות.
  • אפשר להסביר את ממצאים בגורם הפסיכולוגי- פחד מהצלחה

  • קטנר בחרה לבדוק את הסיכוי בפועל של בני שני המינים להעלות בדרגה
  • התברר שמרבית הגברים היו אנשי מקצוע אשר גם עבודה ברמות הנמוכות של הארגון היתה אמורה להכשירם לתפקידי ניהול בעתיד
  • ואילו מרבית הנשים עבדו ככתבניות וכמזכירות כלומר בעבודות שלא צפוי בהן כ קידום לתפקיד בכיר אחר פרט למזכירה בחירה
  • מעט הנשים שהיו בתפקידים בכירים שהיה בצדם ענין, שכר גבוה, ואפשרויות קידום עלה שהם לא נבדלו כלל מהגברים
  • מסקנות של קנטר
  • גילתה שגילוים שונים של מנהיגות ויכולת ארגון בהתנהגותם של פרטים מוכתבת, במידה רבה, מהמיקום שלהם בארגון יותר מאשר מהמין הביולוגי שלהם.
  • לדעתה המיקום בארגון משפיע על אפיוניה הבולטים ביותר של עבודת הפרט והתנהגותו בלא קשר למינו.
  • במחקרים אחרים הראו שגברים, שאפשרויות הקידום שלהם בעבודה חסומות מתנהגים בצורה האופייניים לסטראוטיפ הנשי- מפחיתים בערך העבודה שלהם, מדמיינים עזיבה, מדגישים את חשיבות המשפחה בהשוואה לעבודה- תגובה זו של נשים וגברים הולמת את המצב

  • לפי קנטר עבודה מעניינת, ואפשרויות קידום תורמים להתפתחות שאיפות גבוהות, להשקעת זמן ומרץ כדי להצליח, לעבודת שעות נוספות בלא תלונה ולהערכת תגמולים נפשיים ושכליים יותר מאשר תגמולים כספים

  • מחקרים רבים הראו שאין הבדלים בין המינים במחויבות לעבודה, בעמדות כלפיה וזאת כאשר המשתנים הארגונים (למשל עמדה, ודרגה) היו זהים לגבירם ולנשים.

  • הסוציולוגים קון ושולר 1978 בחנו במחקר את השפעת הגומלין שבין אפיוני עבודה לאפיוני אישיות
  • במחקר של גברים הם גילו שמורכבות העובדה היא משתנה חשוב במיוחד המשפיע על כל רמות התפקיד הפסיכולוגי של הנבדקים והיא קשורה ישירות לתפיסה העצמית
  • במחקר של נשים הם מצאו שנשים הושפעו מעבודתן באותה מידה כמו הגברים
  • ממצא זה אומר שתנאי העבודה משפיעים על כל הנשים העובדות בצורה דומה בלא קשר למניעיהם לעבוד, לרמת השכלתן, להכשרתן המקצועית, למספר ילדיהן ואפילו לא לסיפוק שהן מפיקות מהעבודה
  • "העבודה משפיע על האדם יותר מאשר האדם משפיע על העבודה"

  • נראה שהשיפוט של מקצת הנשים והגברים עדין מוכתב על ידי הסטראוטיפים המינים המופנמים בקרבם והנתפסים בעיניהם לגיטימיים
  • אצל חלק מהנשים אמת המידה להערכת מצבן הוא לא שכרן של גברים המצויים במצב מקביל לשלהם (לעתים טוענות שהגבר הוא המפרנס הראשי של המשפחה ולכן צריך שכר יותר גבוה) אלא נשים עובדות אחרות ותנאי העסקתן הייחוסים כאימהות (ואז הן יכולות להעריך את תנאי עבודתן כטובים למדי גם אם הן מופלות לרעה בשכר בהשוואה לגברים)

ההבדלים בין המינים בשחיקה ובעבודה

  • השחיקה בעבודה (כמו השחיקה בנישואין) היא תוצר של פעילות גומלין דינמית בין פרטים לבין סביבתם כפי שהם תופסים אותה.

שחיקה בעבודה- מהי?

  • שחיקה בעבודה מוגדרת כתשישות רגשית, גופנית ורוחנית שנגרמת מחמת עומס נפשי מתמשך. העומס הוא תוצאה של פער מתמשך בין ציפיות גבוהות לבין קשרים במציאות, והוא נוטה לאפיין אנשים המחפשים תחושת משמעות קיומית בעבודות- ויש רבים כאלה בחברה המערבית
  • נמצא שנשים מדווחות על רמות שחיקה גבוהות יותר מאשר הגברים
  • בכל המחקרים הושוותה רמת השחיקה של גברים ונשים במקצועות דומים

א. מי שחוק יותר: גברים או נשים

הסברים אפשריים מדוע מדווחות נשים על שחיקה גבוה יותר מאשר גברים

  • אפשר להסביר את הממצאים בכוח פיזי ונפשי
  • אפשר להסביר את הממצאים בחוסר נכונות של גבירם להודות בחולשה שמוכתבת על ידי הסטראוטיפ
  • אפשר להתמקד באפיוניה של סביבת העבודה ולהסביר את ההבדלים בין המינים בהתנהגות שונות הקשורות בעבודה, בלחצי סביבה ובמצבים שונים ונבדלים

  • במחקר התברר שאפיוני עבודתם של הגברים היו חיובים במידה רבה מאילו של הנשים- לנשים היו פחות אפיונים חיובים מאשר לגברים ויותר אפיונים שליליים
  • עבודת הנשים אופיינה בפחות גיוון, ומורכבות ופחות עצמאות וחופש להשפיע על החלטות הקשורות במהות עבודתן
  • כמו כן לנשים היתה פחות התנסות עם חידושים, פחות הזדמנויות להוכיח את עצמן, לבטא את עצמן ולפתח את מלוא יכולותיהן.
  • מאפייני העבודה החיצונים של נשים היו פחות נעימים והתגמולים בעבודה עבודתן היו פחות מספקים.
  • האפיון החיובי היחיד שלא אפיין את עבודת הגברים היה ה"שיתוף"

ב. מגמות המגבירות שחיקת נשים בעבודה

  • קימות סיבות אחדות לשחיקה הגדולה של הנשים ביניהן
  • הבחירה המקצועית הנבדלת של נשים
  • ציפיות רגישות גבוהות של נשים מהעבודה
  • קונפליקט עבודה- בית

1. הבחירה המקצועית הנבדלת של נשים

  • כפי שנאמר ההתפלגות המקצועית בין גברים לבין נשים היא שונה
  • לנשים יש ייצוג יתר במקצועות שירות שונים כמו סיעוד, הוראה, עו"ס
  • העבודה במקצועות האלה מציבה נשים בקבוצות סיכון גבוה לא רק מבחינת השחיקה בעבודה אלא גם מבחינת השחיקה בנישואין.

האפיונים של המקצועות של הנשים

א.

  • שיעור גבוה של עובדים בעלתי תפיסה חברתית ובין אישית אידאליסטית ואלטרואיסטית-
  • צפוי שלעובדים כאלה יהיו ציפיות גבוהות מעבודתם ויהיו יותר פגיעים מאחרים לאפונים שלילים בסביבת הבודה שלהם (סחבת, ניירת, וכד')

ב.

  • עבודה תובענית מבחינה רגשית-
  • בעבודה מסוג זה מתקיים מגע ישיר ומתמשך עם בני אדם לעיתים קורות מקבלי שירות בעיתים במצבים של חשיפה והזדהות עם בעיות
  • העבודה נחשפת לחץ נפשי רב יותר מול קשיים אוביקטים לענות על צרכיהם של מקבל השירות (ככל שמקבלי השירות בעיתים יותר כך השחיקה רבה יותר

ג.

  • חוסר סימטריה ביחסים עם מקבלי השירות
  • מצב שבו קיימת נתינה חד צדדית של איש המקצועה למקבל השירות שוחק לאורך זמן את העובדה בעיקר שאין לצד עבודתו דיי תגמולים חיוביים.

  • כל אחד מהאפיונים האלה בנפרד, עלול לגרום לשחיקה, וכשהם משולבים זה קשה יותר.
  • חשיפה לבעיות הזולת ומחויבות אישית לפתרונן היא חוויה מכבידה על כך כמה וכמה אם האנשים המאופיינים ברגישות חברתית ואישית בוחרים מקצוע זה

  • נשים נמשכות יותר מגברים לעבודות עם אנשים במיוחד בתפקידי עזרה וייעוץ. יחסי הגומלין שלהן בעבודה לא שונים באופן מהותי מיחסי הגומלין של הנשים בבית ובחיי הנישואין – אשר גם שם מצפים מהן להשקיע ולהעניק מעצמן גם מהבחינה הנפשית.
  • קשור לסטראוטיפ הנשי המגדיר אותם כבעלות רגש, כדואגות, כמבינות וכרגישות לצורכי האחרים. ולמעשה מקצועות אלה מהווים הרחבה לשלוחה של תפקידיהן בבית.
  • תפקידים אלה דומים לתפקיד האם הממוקד בילד- המטלות הם קשות ומקיפות כך שהן מותירות את העובדות בתחושה שתמיד יש דברים נוספים שצריך לעשות- שזהו מקור נוסף ללחץ נפשי.

2. ציפיות רגשיות מהעבודה

  • ממחקרים שונים שבדקו את עמדותיהן של נשים כלפי עבודתן עולה כי נשים הבוחרות קריירה מקצועית, ורואות בה חלק חשוב מחייהן נוטות גם להיות מעורבות בה רגשית יותר מהגברים, ונוטות לראות בעבודתן מקור לצמיחה ולהתפתחות ולהגשמה עצמיים.

א.

  • תפיסות הנשים והמעורבות הרגשות כרוכות גם בציפיות גבוהות יותר מהקריירה בהשוואה לגברים מנהלים – כאשר הציפיות הגבוהות לא מתממשות אז יש הישחקות

ב.

גברים רואים בקריירה אמצעי לטיפוס בסולם הדרגות מבחינתם כל עבודה היא שלב נוסף בהתפתחות. אצל נשים כל עבודה היא הזדמנות למימוש עצמי

ג.

  • נשים נוטות להפריד בין עבודה בווה לבין "קריירה"
  • הגברים מתמקדים בתוכניות ארוכות טווח והנשים מתמקדות בעבודה שלהן בהווה

ד

  • גברים מתקשים יותר מנשים להפריד בין מטרות אישיות לבין מטרות מקצועיות.
  • נשים מזדהות יותר עם תפקיד המשפחה ומנסות יותר מגברים לשמור על חיי הבית שלהן בנפרד מהקריירה.

3. קונפליקט עבודה בית

  • נשים שעובדות מחוץ לבית מכורח או מבחינת הקריירה מתמודדות עם משרה נוספת שהסוציולוגית הוכשילד מכנה "משמרת שנייה".
  • נשים רבות מעדיפות את הקונפליקט הזה על פני הסתפקות בתפקיד עקרת הבית, ולנשים רבים אין מנוס מלעבוד מחוץ לבית.

  • גם במשפחות שבהם שני בין הזוג עובדים, מוטלת האחריות המרבית לבית ולחינוך הילדים על הנשים.

כפל התפקידים מציב שני קשיים מרכזיים

א.

  • הקושי והקונפליקט הרגשי הכרוכים בתפקיד בשני ממדים מנוגדים כל כך ובשילובם זה בזה: ממד התפקיד וממד הרגש
  • ממד התפקיד- מצריך אפיונים כמו החלטיות, קשיחות, ענייניות, עמידה בלחץ שהם השולטים בפרופיל הגברי הסטראוטיפי
  • ממד הרגש– מצריך בדיוק את ההפך- רכות, רגישות, קשב אורך רוח
  • אישה עובדת, בעיקר בעלת קריירה, מתמודדות גם המשמעויות המגוונות של הסטייה מהסטראוטיפ הנשי המסורתי (גבריות, דורסנות וכד') וגם נתונה בקונפליקט בגלל שלפי  התפיסות של הסובבים אותה עלולים אפיוניו של ממד הרגש שלה להפריע לה בעבודתה

ב.

  • הקושי של האישה להתמודד עם תזמון המטלות, חלוקת הזמן וקביעת סדר הקדימויות וכן להותיר לעצמה זמן- האישה הלהטוטנית

  • למרות שחיי המשפחה של נשים עובדות תובעים מהם מאמצים ומעמיסים עליהם מטלות ולחצים יותר מאשר על בעליהן ומעניקים להם תגמולים מועטים – נשים עובדות מרגישות יותר אשמה וחרדה מאשר גברים על זה שהן לא ממלאות כראוי את מכלול תפקידיהן המורכב

לסיכום

  • הלחץ של הנשים העבודות מקורו לא רק בתוספת המעמסה של העבודה בבית – שאין בצידה פיצוי או הערכת הסובבים אלא גם בתנאי העבודה שלהם מחוץ מבית: חוסר שוויון בשכר, תחושת העדר מימוש הפוטנציאל של יכולותיהן, ואפליה בהערכה ובקידום על רקע מינן. כל אלא הם בנוסף לקונפליקט התפקידים היסודי וקשורים בסימפטומים של לחץ

ג. היתרונות שבשילוב בית תפקידי בית לקריירה

  • קרוסבי סוברת שהאישה (שאותה היא מכנה להטוטנית ) לא צריכה להאשים את עצמה כשהיא חווה קשים בשילוב של עבודה מחוץ לבית בשילוב עם מחויבות משפחתי- הבעיה מצוייה במצב
  • הרעיון המרכזי הוא שהלחצים קיימים בתוך כל אחד מהתפקידים בנפרד (בית, משפחה) ולאו דווקא בגלל ריבוי התפקידים
  • התקווה להימלט מנזק באמצעות הגבלת המעורבות רק לאחד מהם (לעבודה או משפחה) היא תקוות שווא
  • תכתיבי האימהות בחברה המערבית מטילים דרישות כמעט בלתי אפשריות על האימהות.
  • מצד שני נשים המשלבות משפחה ועבודה מסופקות מהחיים יותר מנשים שלא משלבות שני תחומים אלה

  • נשים זוכות לסיפוק ולהערכה כאשר הן משלבות חיים בעלי משמעות (אימהות ותעסוקה)
  • הן במצב רגשי יותר טוב מנשים שממלאות פחות תפקידים- הן סובלות פחות מדיכאון, בהערכה עצמית גבוה יותר ובסיפוק רק יותר מהחיים יחסים לנשים שממלאות פחות תפקידים.
  • היחידה הדגישה כי חיי הנישואין כמו חייה העבודה לא מנותקים מהקשר החברתי שבו אנו חיים, מהתרבות החברתית, ומהמושגים ששגורים בה (באשר למהות גבר או אישה, נישואין, משפחה ועבודה) ומן הציפיות מהתנהגותם
  • ההשפעות האפשריות על היותנו גבר או אישה על היחסים שמנהלים עם הזולת במשפחה ובעבודה מובנות בתהליך החברות והחינוך שלנו

סיכום

גברים לעומת נשים

גברים

נשים

עתיד-

דגש על העתיד, התקדמות, קריירה, תכנון לטווח ערוך

(לעתים שוכח ליהנות בהווה)

הווה-

דגם של הוה, עכשוי

העדר קונפליקט

קונפליקט בית קריירה-

מושגים: חישוב של המרה, הפרדת עיסוקים

דגש על השג

דגש על תפקידי מין נשי

  • מושגים חשובים
  • אגדת ההזדמנויות השוות
  • תקרת זכוכית
  • ריצפה דבוקה

  • פערים בשכר
  • קבוצות מוטות, קבוצות אחידות וכד'
  • מורכבות בעבודה

השפעותיהם של הסטראוטיפים המינים על תחום העבודה

  • למרות השינויים בחברה בהגדרת  תפקידי המין עדיין רבים נוטים להגדיר את עצמם ואת הסובבים אותם במונחים סטראוטיפיים מסורתיים
  • עבודת הגברים נחשבת כמרכזית בהתנהגותם
  • תפקידיה המשפחתיים של האישה נתפסים כדומיננטיים בחייה.
  • גם אם האישה עובדת מעמדה המקצועי נחות משלה בעלה ולעבודתה חשיבות משנית בעיני
  • יש כאלה שנוטים להעריך את השגי הנשים גם על פי עיסוקו והשגיו המקצועיים של הבעל.

1. חיי העבודה "שלו" ושלה

  • חלק מהשפעת הסטראוטיפים הוא שהם גורמים שהעבודה שונה אצל גברים ונשים

א. תפיסות עצמיות והדדיות נבדלות

  • תהליך החיברות מוביל להתפתחותן של תפיסות עצמיות והדדיות אצל גברים ונשים הנובעות לחיי העבודה שלהם ומקבלות ביטוי בהתנהגויותיהם
  • מעון 1974 חקרה את עיסוקי הגברים והנשים בכרכי "מקראות ישראל" לכיתות א-ג
  • נמצא שהגברים מוצגים במגוון של 140 עיסוקים ולנשים 13 תפקידים בלבד (אם ורעיה זה אחד מהם)

נשים

  • יש מאמצים אדירים של החברה להשקיע בעיצוב המניעים של האישה כדי שבזמן שהיא תגיע לבגרות היא תבחר באותם תפקידים שהוגדרו כמתאימים לנשים.
  • הנשים נתונות בשני קטבים-
  • מצד אחד ההורים, המורים וסוכני חברות אחרים מכוונים את האישה לבחור בעיסוקים שיש סיכוי מזערי שהם יתנגשו עם תפקידי הבית
  • מצד שני יש קריאה להשגים, לפיתוח אישי, לחתירה לקריירה מקצועית ולעצמאות כלכלית.

גברים

  • תפיסות של מרבית הגברים הולמות את הציפיות החברתיות מהם וגם הם מתנסים בדילמות פנימיות
  • גברים מאופיינים בנחישות שלהם להשיג מטרות ולפיכך לא תמיד שמים לב לאיכות חייהם העכשווי
  • עיסוקו של הגבר המסורתי הוא בהישגיות ואותה הוא מחשיב כאמת מידה לגבריותו
  • התנהגויותיו של הגבר מתנהלים אצלו לפי מספר תכתיבים מרכזיים: הצורך להיות שונה מנשים, הצורך להיות חזק וטוב מאחרים והצורך להיות עצמאי ובלתי תלוי משום בחינה בזולת.
  • ז'וררד סבור שהמודל הנורמטיבי המסורתי עומד בסתירה לצרכים פסיכולוגים בסיסים שבהם גברים אחרים לא נבדלים מנשים למשל: להכיר את הזולת ולהיות בתודעתו, לסמוך ולהיסמך על אחרים, לאהוב ולהיות נאהבים, למצוא תכלית ומשמעות החיים.
  • בגלל שהצרכים האלה עומדים בסתירה לדרישות התפקיד הגברי אז הגברים הם במלכוד בעבודה ובבית ובמישורים אחרים.

  • במישור הבין אישי קיימות כמה וכמה נורמות התנהגות בלתי כתובות שמכתיבות את התייחסותם של פרטים רבים על עבודת בן/ת הזוג. למשל
  • זכותו של הבעל להיות ראש משפחה ומפרנס
  • זהותו של הבעל להכתיב לאישה את מעשיה יותר מאשר זכותה להכתיב לו את מעשיו
  • רצוי שהאישה תפסה שני צעדים מאחורי בעלה (מבחינת הקריירה שלה ומשכורתה)
  • וכד'

יזראלי טוענת שגברים ונשים מצטרפים לעבודה לפי חוזים שונים

א. כאשר גבר ואישה מתחלים את קריירת העבודה מצפים מהגבר שילמד את רזי הארגון לקראת קידומו ומהאישה מצפים שרק תבצעה את עבודתה

ב. הציפייה הרווחת שנשים, בגלל שהן בסטטוס נמוך, ירוויחו פחות- ואז זה משפיע על כוח המיקוח של כל אחד מהצדדים

  • אפשר לרכוש שיתוף פעולה של נשים במחיר נמוך במידה רבה מזה שתובעים גברים ("היא מרוויחה טוב בשביל אישה")
  • מנהלים נוטים לשמור משרות שהטבות מפליגות בצידם בשביל גברים מאחר שגברים מצפים לקבל פיצוי לפי שער חליפין גבוה יותר מאשר נשים תמורת אותה פעילות.

ג. ישנה דעה שגברים, בניגוד לנשים, התברכו במיומנויות ובנטיות אישיות הדרושות לתפקידי מנהיגות

  • דעה זו מחזקת את עצמה באמצעות העובדות בשטח, ושליטת התפקידים בתפקידים האלה משמשת כהוכחה- בדיעבד- לדעה השגורה ולסברה שכך צריך להיות.

  • המסקנות של יזראלי נתמכות על ידי מחקרים של חוקרים אחרים
  • במחקר של שנהב והברפלד באחת מחברות התעשיה המדעית הגדולות בארץ הראו שנשים הופלו לרעה באפשרויות הקידום שלהן, פערי השכר ביניהם הוסבר כולו על ידי אפליה גלויה וסמויה.

  • קודם הזכרתי שנשים עובדות משלמות, לעתים, מחיר גבוה במובנים רבים:
  • משימת השילוב בין עבודה בחוץ לעבודה בבית היא קשה וכרוכה בדאגה מתמדת לסבל אפשרי של המשפחה, בהאשמה עצמית בגלל אנוכיות, בלחץ מתמיד של "חובת ההוכחה" שהן מוכשרות לא פחות מגברים וזוהי הסיבה שנשים נאלצות להתפשר עם עיסוק ומעמד מקצועי שלא   הולם את כישוריהן.

  • יזראלי טוענת שנשים רבות עושות "חישוב של המרה"= trade off כאשר את בוחרות את משרתן.
  • נשים מחליפות עיסוקים שמבטיחים קידום בעיסוקים המפחיתים את ההתנגשות בין  המשרה שלהן לבין תפקידיהן הביתיים.
  • שיקולי הנשים לבחירת משרה שונה משיקולי הגברים
  • הן שמות דגש על מרחק מקום העבודה מהבית
  • על מספר קבוע של שעות העבודה
  • על הזדמנות לעבודה במשרה חלקית
  • לוח זמנים גמיש וכד'

  • למרות כל האמור לעיל יש עקביות בהתפתחויות בחיי העבודה של הנשים ובתפיסותיהן בנושא זה
  • החוקרות טווריס וויד טוענות שגם ההתפתחויות בחי העבודה של הנשים האמריקאיות ימשיכו ויגברו

  • למרות ההתפתחויות מתברר שאותן תפיסות וציפיות חברתיות שכיחות ומסורתיות המייחסות לנשים את האחריות העיקרית לגידול  ילדים, ולגברים את פרנסת משפחתם ממשיכות לקבל ביטוי בחוסר שוויון בין המינים בעולם העבודה
  • למשל ליקוים באכיפת שוויון הזדמנויות בחוק, התפלגות מקצועית שונה לגברים ונשים וכד'
  • ישראל לוקה בכל סימני חוסר השוויון בין המינים יזראלי מכנה מצב זה  אגדת ההזדמנויות השוות
  • כלומר שקיים פער גדול בין מה שנהוג לחשוב על הזדמנות לבין המציאות בפועל
  • הדעה הרווחת שההשתייכות המינית לא חוסמת הזדמנויות של נשים שניחנו בתכונות המתאימות (העובדה שרוב הנשים לא מצליחות להתקדם למישרות בכירות מוצגת כהוכחה לחוסר מוטיבאציה ולחוסר נכונותן של נשים ליטול על עצמן את ההתחייבות הדרושות)
  • אגדת ההזדמנויות השוות נתמכת גם על ידי חוקרים אחרים.

ב. פערים בשכר

  • למרות ביטול טבלאות שכר נפרדות לגברים ולנשים קיים פער ניכר בין שכרם של גברים לשכרן של נשים גם בארצות הברית
  • על פי שנתון סטטיסטי 1995 נשים משתכרות כ 75% בלבד משכרם של גברים
  • נשים משתכרות פחות מגברים גם כאשר מאפייניהם דומים: השכלה, ניסיון ותר ברציפות העבודה וכד'

· אחד ההסברים שהוצעו לפער המשכורות בין המיני הוא ההבדל בערך הכלכלי של גברים ושל נשים

1. הון אנושי

  • תיאוריה זו אומרת שההחלטות החשובות ביותר של חיינו קשורות לחלוקת הזמן הנתון בידינו (למשל כמה זמן להקדיש ללימודים)
  • נשים מרוויחות פחות מגברים משום שהשקיעו פחות מהם בהכשרה לעבודתן

  • מחקרים שנערכו בארץ הראו שתיאוריית "ההון האנושי" נכונה רק לגבי גברים
  • המשכורת לגברים עולה בצורה חדה עם הצטברות הניסיון והידע המקצועי
  • לגבי נשים, שנות חינוך וניסיון בעבודה הם מדדים גרועים ביותר של ההון האנושי.
  • כאשר אישה עוזבת את מקום עבודת (גם אם כמה שנים בעקבות לידה) חלה ירידה גדולה מאוד ב"ערך השוק" שלה גם אם יש לה השכלה רבה וניסיון רב בעבודה

2. הפרדת עיסוקים

  • גישה זו אומרת שקימים הבדלים בעיסוקים ובתפקידים שממלאים גברים ונשים
  • העיסוקים ה"נשיים" מעטים מהעיסוקים ה"גברים".
  • למשל תהליך שמוביל להפרדת עיסוקים
  • נשים מורות גננות. זמן הכשרה קצר, …

  • בנוסף מהמחקר שנערך באחת מחברות התעשיה הגדולות בישראל (המחקר שהזכרתי קודם של שנהב והברפלד 1988 ) הראו שנשים אכן הופלו לרעה באפשרויות קידום שניתנו להן

  • עיסוקים נשים , מיעוטי שכר ומעט אפשרויות קידום

ג. התפלגות מקצועית נפרדת ושונה (הפרדת עיסוקים)

  • בישראל יש שוק עבודה כמעט נפרד ושונה לגברים ולנשים
  • לנשים יש ייצוג יתר, יחסית לשיעורן בכוח העבודה במקצועות הפקידות, השירותים, סיעוד הוראה, עבודה סוציאלית ועבודה פרה רפואית
  • לגברים מתרכזים בקטגוריות מקצועית כגון בנייה, תעשיה תחבורה
  • באקדמיה יש ייצוג גדול לגברים ומיעוט לנשים (רובן במדעי הרוח והחברה)- וזאת למרות שמספר הנשים והגברים הלומדים באוניברסיטאות לתואר ראשון ושני שווה.

  • הנטיה להתמיד בהפרדת העיסוקים בישראל נמשכת, ומרובים הם המקצועות "הבלתי מאוזנים" (ששיעור בני שני המינים העוסקים בו גבוה או נמוך בהשוואה לשיעור השתתפותם בכוח העבודה)

  • הנטיה להפרדה מקצועית מצמצת את אפשרויות הבחירה הממשיות הפתוחות לפני נשים ומהווה גורם ראשון במעלה להבדלים בין המינים בשכר ובהזדמנויות קידום- וכך במרוצת הנשים מוטבעות תוויות מין לעיסוקים שונים והן משפיעות על התנהגותם של מחפשי העבודה והמעסיקים כאחד.

  • כאשר נשים נכנסות למקצועות לא מסורתיים – גם מבחינת טבע המקצוע וגם מבחינת הסמכות הניתנת להן – יש לכך השפעה חיובית על רמת הסתגלותן הפסיכולוגית
  • למשל בצה"ל שהרחיב את טווח המקצועות הפתוחים לפני נשים.
  • במחקר של אשכול ועמיתות 1987 הראו שהעליה בכוח האישי שניתן לנשים, והאתגר הגדול שהועמד לפניהן, הביא להסתגלות טובה יותר, וזאת גם כאשר ההתנהגות שצופתה מהן במסגרת התפקיד לא תאמה את התפקיד המיני המסורתי. (חילות בתפקידים לא מסורתיים הראו הסתגלות פסיכולוגית טובה יותר מחיילות בתפקידים מסורתיים. חיילות בתפקידי מנהיגות הראו הסתכלות טובה יותר מחילות שלא הצריכו מנהיגות)
  • ההסבר הוא על ידי היפותזת האתגר שעל פיה עבודות בעלו סטטוס גבוה מביאות להסתגלות פסיכולוגית טובה יותר מעבודות בעלות סטטוס נמוך.
  • לעומת זאת היפותזת הלחץ שעל פיה עבודות מסורתיות מטילות על נשים פחות לחץ מעבודות שבהן הן נדרשות לבצע תפקידים שלא מתאימים לבני מינן. – היפותזת הלחץ לא נתמכו במחקר

  • ההכנסה מעבודה בעיסוקים "נשיים" נמוכה מזו שבעיסוקים "גבריים" בעלי רמות השכלה מקבילות
  • וכן מספר השלבים בסולם הדרשות של עיסוקים "נשיים" קטן בדרך כל מזה שבעיסוקים "גבריים".
  • יזראלי בחנה משרות בתעשיה
  • עבודה שהרוב בה הן נשים (הלחמה, תפירה..) נקבע, לרוב, סולם בין 2-4 שלבי מיומנות
  • עבודה שהרוב בה גברים (עבודות עץ, אריגה, מתכת) נקבע סולם של 5-11 שלבים
  • הסולמות לא שיקפו שלבי מיומנות ממשית שנדרשה בעבודה אלא תוצר של מיקוח בין האיגוד המקצועי להנהלה.

  • עבודת המזכירות היא דוגמא לעיסוק שמסלול אופקי (מסלול שבו עוברים מתפקיד לתפקיד באותה רמה מבלי להתקדם למעלה), סולם השכר בו נמוך ונקבע על ידי מעמדו של הממונה הישיר.

  • בארצות הברית המצב דומה

  • רסקין ופדאוויק מבחינות בשני סוג הפרדה: הפרדה ברמת התפקיד והפרדה ברמת העיסוק
  • מכיון שגם גברים ונשים באותו עיסוק לא ממלאים אותם תפקידים (במסגרת אותו עיסוק).  – עיסוק
  • לדוגמא האופים הגברים מאורגנים באיגודים מקצועיים ומרוכזים במאפיות גדולות שמשלמות משכורות גבוהות
  • האופות הנשים מרוכזות במאפיות קטנות, לא חברות בארגונים מקצועיים ושכרן נמוך
  • =הפרדה ברמת התפקיד

  • מבחינה של עשרת העיסוקים הנפוצים לכל מין 1990 בארצות הברית
  • הפרדה ברמת התפקיד: גברים מפוזרים בצורה שווה יותר על פני 503 העיסוקים הקיימים
  • הפרדה ברמת העיסוק: גדולה על ההפרדה ברמת העיסוק
  • = יש הפרדה גם על בסיס מין

  • על פי דוח האו"ם משנת 1991כמעט בכל המדינות, טווח התפקידים שממלאות נשים הוא צר יותר ומספר תפקידים מוגדר, בפירוש, כעבודת נשים מידי. עבודת הנשים זוכה לרוב לשכר ולסטטוס נמוכים יותר.

  • כאשר מסיבות חברתיות, תרבותיות וכלכליות שונות נשים מתחילות להיכנס למקצועות גברים    כניסתן גורמת לפיחות ביוקרתם ולעתים גם בשכר המשולם- למשל כניסת הנשים למקצוע ההוראה והמזכירות.

ד. קידום בעבודה

  • כפי שכתבתי נשים רבו בארץ נוטות לעבוד בעיסוקים שהם בעלי אפשרויות קידום מוגבלות (מזכירות, מורות, גננות וכד')
  • נשים ממעטות למלא תפקידים בכירים בסולם המקצועי ובדרגים המנהלים הבכירים ואפילו במקצועות הנשים הבלתי מאוזנים

מספר סיבות אפשריות

  1. נשים מתכוננות פחות מגברים לקריירת ניהול ומשקיעות פחות בהשכלה הקשורה בניהול
  2. לידה וטיפול בילדים נתפסים כהפסקת עבודה בניגוד למילואים של גברים. לפיכך נשים נתפסות על ידי הממונים ככח עבודה לא יציב
  3. קיימת העדפת גברים לתפקידי ניהול כמו גם בקידום ובהענקת סטטוס פורמלי
  4. השקפות מסורתיות של בעלי ומעסיקים על אי התאמתן של הנשים לתפקידים הדורשים אחריות (היכולת להחליט ענינית ובקור רוח) וסמכות (הפעלת סמכות על גברים) מרתיעות נשים מלהתמודד על קידומן
  5. קיימים מחסומים לא פורמליים שמקורם במערכת הנורמטיבית המסורתית, המונעים כניסתן של נשים לתפקידים בכירים (תפקיד  עקרת הבית הוא תפקיד מרכזי בצרור תפקיד האישה והתפקיד לא משחרר אותה, לעתים עבודה מקצועית מתפרשת כהתחמקות מתפקידים במשפחה, כפיות גברים לנשים במקום העבודה לא מקובלת וגברים מתקדים לשתף פעולה)
  6. החברה רואה את הבית והמשפחה בעיקר בתחום אחריותה של האישה
  7. הצבא, שהוא גורם מרכזי בפיתוח קריירה בארץ, הוא נחלת הגברים שכן נשים מנועות מלמלא בו תפקידים קרביים

  • תקרת זכוכית (פירושו דימוי למראית ענין של אפשרות הקידום- אין מניעה חוקית ופורמלית לקידום נשים בעבודה (אין תקרת בטון) אבל המניעה קיימת שכן הזכוכית רק מעניה השליה של אפשרויות קידום)
  • תנאי חיזוק, סטריאוטיפים וכד' (להשלים)
  • רצפה דביקה (זהו דימוי שמכוון לכל אותם גורמים ה"מדביקים" את האישה לעיסוקים "נשיים" מכל המשתמע מכך מבחינת שכר וקידום)

  • תקף זכוכים חוסמת את קידומן של נשים בארגון רבים ובמקביל רצפה דביקה כובלת את הנשים לתפקידים שבהן השכר, הניידות והקידום נמוכים.
  • מחקרים מראים שגברים לא צריכים להתמודד עם הזדמנויות חסומות בשל מינם- גברים נוטים "לעלות מעלה כמו בועות בבקבוק שמפניה"- נמצא שמעסיקים בוחרים בגברים במקצועות נשים מסורתיים -כמו סיעוד, ספרנות הוראה בבית ספר יסודי עבודה סוציאלית וכ' לתפקידי ניהול בכירים.


ה. תנאי עבודה

  • בישראל קיימים תנאי עבודה ייחודים לנשים, המעוגנים בחוקי העבודה, בהסכמים קיבוציים ענפים ומפעליים. תנאים אלה מבוססים על תפיסה חברתית שרואה בנשים אימהות עובדות
  • התפיסה הזאת מכוונת לאפשר להן לשלב עבודה עם התחייבויות משפחתיות אך יחד עם זאת חוקרים רבים חושבים שהיא פוגמת בשכרן של הנשים, באפשרויות שלהן להתפתחות מקצועית, ובסיכויי הקריירה שלהן.
  • חוקרים מסוימים שההגנות על הנשים מגבילות ותוחמות את חירות הבחירה של הנשים
  • מקצתן מנציחות את הסטראוטיפיים המיניים שעליהן הן מבוססות ומקצתן הן זכויות יתר, מיותרות לעתים.
  • בישראל התגבשו הגנות רבות ומגוונות לנשים למשל:
  • מניעה מלכן בתפקידים שונים בצבא (יחידות קרביות למשל)
  • איסור עבודת לילה במקצועות רבים
  • איסור על עבודה בזמן חופשת לידה
  • גיל פרידה אופציונאלי נמוך מזה של גברים.
  • פטור משירות צבאי עם הינשאן
  • חופשת לידה מכוח החוק
  • זכותה של אם לא להיות מפוטרת בזמן הריון או חופשת לידה
  • וכד'

  • דוגמא להגנות מגבילות : מניעה מלכהן בתפקידים שונים בצבא, וקיצור של השירות הצבאי
  • דוגמא להגנות שמנציחות סטראוטיפיים מיניים: זכותה של אם לא לעבוד ולקבל הכנסת מינימום מהביטוי הלאומי וחופשת לידה מכוח הכוח
  • דוגמא להגנות שמדגישות את התפקיד הביולוגי של האישה כאם, הגנות שאולי הן מיותרות- איסור על עבודת לילה והזכות לא להיות מפוטרת בזמן היריון

דוגמא

  • מקרה א'- קיצור יום עבודה לאימהות שלהן ילדים עד גיל 12
  • מקרה ב-' יום עבודה בלתי מפוצל שנה לאחר הלידה

  • שני דוגמאות אלה הן דוגמאות לתנאי עבודה ייחודים שלא מפרידים בין היריון, לידה והנקה
  • מקרה א' מדבר על תפקיד הורות של אנשים עובדים
  • מקרה ב' מדבר על מקרה של הנקה.

  • אפשר לחשוב שמקרה ב- ההקלות לאם אחרי הלידה היא הכרחית שכן האם צריכה להחלים מהלידה ולהיניק את תינוקה
  • אבל אין סיבה לחשוב – בהקשר למקרה א' – שלאחר הלידה שני ההורים לא ישתתפו בגידול ילדים ויקבלו הקלות דומות מקומות העבודה שלהם
  • בנוסף, אפשר לציין את הנכונות להעניק, למשל, זכות היעדרות של שישה ימים עקב מחלת בן משפחה דווקא לעובדות ועל חשבון ימי מחלתה – זוהי דוגמא נוספות למדיניות, המשקפת את התפיסות החברתיות השגורות באשר לתפקידי המינים
  • כלומר כפי שאי אפשר להתעלם מהגורם הביולוגים של ההיריון, הלידה וההנקה, כך אי אפשר להתעלם מהתחייבות ההורות והמשפחה של הגברים.

  • תנאי העסקה הייחודיים של נשים מעוררים בעיות ולא רק במישור הערכי ומנקודת המבט של הגברים אלא גם בעיות במישור המעשי

א. למרות שהמדינה מממנת חלק מתנאי העסקה היחודים עדין חלק מזה מממן המעסיקים וכך גדלה עלות העסקתן של הנשים (בעיני המעסיקים)

  • בטווח הקצר יכולות נשים לקבל תנאי עבודה משופרים אולם בתנאי משבר בתעסוקה צפוי שיועדפו גברים

ב. החברה נוטה להתעלם מהאפליה בשכר נשים ולהתמקד בתנאי ההעסקה הייחוסית שלהן ועל פיהן לשפוט את מצב בעבודה

ג. למרות שהיעדרותן של נשים בגלל אימהות והתחייבויות משפחתיות מעוגנת בהסכמי העבודה שלהן הרי שבניגוד להיעדרויות הגברים מהמילואים נוצר הרושם הכללי שנשים נעדרות יותר מגברים  והדבר עלול להשפיע על קידומן של נשים בעבודה

  • (חוץ מנשים צעירות אימהות לילדים אין הבדלים בין המינים בהיעדרות מהעבודה)
  • התפיסות הסטראוטיפיות המיניות שאנו נוטים ליחס קשורות פחות לאנשים שהתפיסות הסטראוטיפיות האלה מיוחסות להם, ויותר לאלה אשר משתמשים בתפיסות הסטראוטיפיות ובמצבים שהן עולות.

ו. סטראוטיפיים מינים בעבודה

  • פרטים אשר מחזיקים בעמדות מסורתיות כלפי נשים ותפקידן בחברה, ייטו לראות את הגברים והנשים בעבודה בצורה סטראוטיפיות יותר מאשר פריטים בעלי עמדות פחות מסורתיות.
  • במחקר שנערך נמצא שככל שאנשים ביקרו יותר בכנסיה כן עמדותיהם כלפי נשים היו מסורתיות יותר
  • ככל שאנשים מבוגרים יותר ומשכילים יותר אז עמדותיהם כלפי נשים פחות מסורתיות.

  • במחקרים אחרים נמצא שנשים שיש להן הערכה עצמית גבוה החזיקו בעמדות פחות מסורתיות מאשר נשים  שלהן הערכה עצמית נמוכה

  • גברים ונשים אנדרוגנים נוטים להחזיק בעמדות פחות מסורתיות כלפי נשים
  • אבל נשים נשיות וגברים גבריים נוטים להחזיק בעמדות מסורתיות יותר.

  • מאפייני מצב גם הם משפיעים על ביטויים של סטראוטיפים מינים בעבודה
  • נמצא שעבודה עם נשית עמיתות או תחת ניהולן משפיע עם הזמן על העמדות כלפיהן
  • במחקר שנערך על נשים שהחלט לעסוק בתחום הכבאות (שבאופן מסורתי הוא מקצוע גברי) נמצא שככל שגברים עבוד עם נשים כבאיות יותר זמן כן גבר הערכתם החיובית כלפיהן וכן נעשו עמדותיהם כלפי נשים בכלל מסורתיות פחות קיג' וג'קוב 1985
  • מחקר דומה עם תוצאות דומות נערך כעל נשים בצבא ארה"ב
  • אפשר לומד שעמדותיהם של גברים כלפי עמיתות לעבודה מושפעות מהניסיון האישי שלהם

גורם מצב אחד שמשפיע על סטראוטיפים מיניים במקום העבודה הוא שיעור הייצוג של פריטים מסוימים שונים בקבוצות העבודה (שחורים, לבנים, יהודים, מוסלמים וכד')

  • מקרה פרטי בתיאוריה זו של קנטר 1977 הוא שיעור הייצוג של נשים וגברים בקבוצת העבודה
  • קנטר זיהתה 4 טיפוסי קבוצות, בעלות שיעורי ייצוג שונים של גברים ונשים
  • קבוצות אחידות
  • קבוצות בקצה אחד של הרצף אילו קבוצות שמורכבות מגברים בלבד או משנים בלבד
  • בקבוצה זו לא עולים כלל נושאים שקשורים בגברים ונשים
  • קבוצות מאוזנות
  • קבוצות שמורכבות ממספר שווה פחות או יותר של גברים ונשים. בקבוצות מטיפוס זה גורמים אחרים ולא דווקא מין משפיעים על האינטראקציה בין החברים
  • קבוצות מוטות, וקבוצות מוטות ביותר
  • קבוצות מוטות ביותר – (להשלים אחוזים)
  • בני מין שהם הרוב בקבוצה נקראים שליטים
  • בני המין האחר נקראים סמלים- מישום שהם מייצגים את בני מינם ולא נמצאים כפרטים בזכות עצמם. הסמלים בולטים בשלב שונותם
  • אחת מדרכי ההתמודדות במקום העבודה של הסמלים הוא אימוץ התרבות השלטת של הרוב המכריע
  • קבוצות מוטות
  • בקבוצות כאלה השליטים הם רוב והסמלים מיעוט
  • בקבוצות כלאה המיעוט יכול להפוך לבעלי ברית וכך לצור השפעה רבה על תרבות הקבוצה יותר מאשר בקבוצות מוטות ביותר.
  • חברה קבוצת המיעוט מובחנים זה מזה אבל שונים מחברי קבוצת הרוב.

יחסי מיעוט רוב בקבוצות עבודה, במיוחד בקבוצות שבהן מיעוט נשים לעומת רוב גברי, מתאפיינים בכמה אפיונים שהבולטים ביניהם: בולטות, ניגוד, התמזגות עם הסטראוטיפ

(אילו הם תופעות שמאפיינות מיעוט באירגון- בולטות, ניגוד התמזגות)

· בולטות

  • מושכת תשומת לב אשר לעתים מחניף אבל לרוב גורמת ללחץ
  • למשל נשים מנהלות בארגונים בעלי מאפיינים "גברים" חשות חשופות בשל התמקדות תשומת הלב בהן
  • הן מצוין במבחן כפול- להוכיח ולא לשגות ומצד שני לייצג כראוי את בני מינם
  • ישנם כמה אופני התמודדות עם מצב זה
  • הישגיות יתר, היטמעות, יציאה מהתחרות

· ניגוד

· נוכחות המיעוט מבליטה את המשותף בין חברי קבוצת הרוב

· הבלטת הגבריות המאחד לעומת הייחודיות הנשית

· הנוכחות הנשית מטשטשת את ההבדלים הבין אישים של גברים ומבליטה את תכונותיהם הגבריות המשותפות

· התמזגות עם הסטראוטיפ

· המיעוט נתפס בעיני עצמו ובעיני אחרים כמייצג את מינו.

· למשל עבור נשים: האימא, אוביקט מיני שזוכה לרוב להגנה של בעל דרגה בכירה, ה"קמע"  (מעין מעודדת), בתולת הברזל (נתפסת כמסוכנת וכקשוחה).

לסיכום סטראוטיפים מינים במקום העבודה

  • מספר גורמים אישים ומצביים משפיעים על נטייתם של פרטים להשתמש בסטראוטיפים מיניים כלפי אחרים במקומות העבודה
  • גורמים אישיים– כוללים מאפייני אישיות כמו הערכה עצמית, ומידת ההזדהות עם תפקיד המין וכן מאפיינים דמוגרפים כגון גיל והשכלה

· גומרים מצביים- כוללים את מידת ההתנסות הקודמת של העבודה עם חברים לעבודה שהם מבני המין האחר וכן את היחס המספרי בין גברים לנשים בקבוצות העבודה

ז. אפיוני עבודה

  • גורמים אישים ומבנים תורמים להגברת התפיסות הסטראוטיפיות בעולם העבודה, וזאת למרות שאין הצדקות ביולוגיות לכך.
  • תת פרק זה דן בהתנהגותם של בני שני המינים במסגרת העבודה עצמה

מנהיגות במקום העבודה

  • הסוציולוגית קנטר ניסתה להסבר את הסטראוטיפ השכיח בדבר העדר כושר מנהיגות בקרב נשים
  • היא מצאה שרמת ההנעה של גברים עלתה על זאת של נשים
  • גברים האמינו יותר ביכולתם מנשים
  • נשים סייגו את שאיפות הקידום שלהם כדי שהקידום לא יפריע בתפקודן כאימהות

  • הסבר הממצאים
  • אפשר להסביר את הממצאים בגורם הביולוגי- תפקידן כאימהות.
  • אפשר להסביר את ממצאים בגורם הפסיכולוגי- פחד מהצלחה

  • קטנר בחרה לבדוק את הסיכוי בפועל של בני שני המינים להעלות בדרגה
  • התברר שמרבית הגברים היו אנשי מקצוע אשר גם עבודה ברמות הנמוכות של הארגון היתה אמורה להכשירם לתפקידי ניהול בעתיד
  • ואילו מרבית הנשים עבדו ככתבניות וכמזכירות כלומר בעבודות שלא צפוי בהן כ קידום לתפקיד בכיר אחר פרט למזכירה בחירה
  • מעט הנשים שהיו בתפקידים בכירים שהיה בצדם ענין, שכר גבוה, ואפשרויות קידום עלה שהם לא נבדלו כלל מהגברים
  • מסקנות של קנטר
  • גילתה שגילוים שונים של מנהיגות ויכולת ארגון בהתנהגותם של פרטים מוכתבת, במידה רבה, מהמיקום שלהם בארגון יותר מאשר מהמין הביולוגי שלהם.
  • לדעתה המיקום בארגון משפיע על אפיוניה הבולטים ביותר של עבודת הפרט והתנהגותו בלא קשר למינו.
  • במחקרים אחרים הראו שגברים, שאפשרויות הקידום שלהם בעבודה חסומות מתנהגים בצורה האופייניים לסטראוטיפ הנשי- מפחיתים בערך העבודה שלהם, מדמיינים עזיבה, מדגישים את חשיבות המשפחה בהשוואה לעבודה- תגובה זו של נשים וגברים הולמת את המצב

  • לפי קנטר עבודה מעניינת, ואפשרויות קידום תורמים להתפתחות שאיפות גבוהות, להשקעת זמן ומרץ כדי להצליח, לעבודת שעות נוספות בלא תלונה ולהערכת תגמולים נפשיים ושכליים יותר מאשר תגמולים כספים

  • מחקרים רבים הראו שאין הבדלים בין המינים במחויבות לעבודה, בעמדות כלפיה וזאת כאשר המשתנים הארגונים (למשל עמדה, ודרגה) היו זהים לגבירם ולנשים.

  • הסוציולוגים קון ושולר 1978 בחנו במחקר את השפעת הגומלין שבין אפיוני עבודה לאפיוני אישיות
  • במחקר של גברים הם גילו שמורכבות העובדה היא משתנה חשוב במיוחד המשפיע על כל רמות התפקיד הפסיכולוגי של הנבדקים והיא קשורה ישירות לתפיסה העצמית
  • במחקר של נשים הם מצאו שנשים הושפעו מעבודתן באותה מידה כמו הגברים
  • ממצא זה אומר שתנאי העבודה משפיעים על כל הנשים העובדות בצורה דומה בלא קשר למניעיהם לעבוד, לרמת השכלתן, להכשרתן המקצועית, למספר ילדיהן ואפילו לא לסיפוק שהן מפיקות מהעבודה
  • "העבודה משפיע על האדם יותר מאשר האדם משפיע על העבודה"

  • נראה שהשיפוט של מקצת הנשים והגברים עדין מוכתב על ידי הסטראוטיפים המינים המופנמים בקרבם והנתפסים בעיניהם לגיטימיים
  • אצל חלק מהנשים אמת המידה להערכת מצבן הוא לא שכרן של גברים המצויים במצב מקביל לשלהם (לעתים טוענות שהגבר הוא המפרנס הראשי של המשפחה ולכן צריך שכר יותר גבוה) אלא נשים עובדות אחרות ותנאי העסקתן הייחוסים כאימהות (ואז הן יכולות להעריך את תנאי עבודתן כטובים למדי גם אם הן מופלות לרעה בשכר בהשוואה לגברים)

ההבדלים בין המינים בשחיקה ובעבודה

  • השחיקה בעבודה (כמו השחיקה בנישואין) היא תוצר של פעילות גומלין דינמית בין פרטים לבין סביבתם כפי שהם תופסים אותה.

שחיקה בעבודה- מהי?

  • שחיקה בעבודה מוגדרת כתשישות רגשית, גופנית ורוחנית שנגרמת מחמת עומס נפשי מתמשך. העומס הוא תוצאה של פער מתמשך בין ציפיות גבוהות לבין קשרים במציאות, והוא נוטה לאפיין אנשים המחפשים תחושת משמעות קיומית בעבודות- ויש רבים כאלה בחברה המערבית
  • נמצא שנשים מדווחות על רמות שחיקה גבוהות יותר מאשר הגברים
  • בכל המחקרים הושוותה רמת השחיקה של גברים ונשים במקצועות דומים

א. מי שחוק יותר: גברים או נשים

הסברים אפשריים מדוע מדווחות נשים על שחיקה גבוה יותר מאשר גברים

  • אפשר להסביר את הממצאים בכוח פיזי ונפשי
  • אפשר להסביר את הממצאים בחוסר נכונות של גבירם להודות בחולשה שמוכתבת על ידי הסטראוטיפ
  • אפשר להתמקד באפיוניה של סביבת העבודה ולהסביר את ההבדלים בין המינים בהתנהגות שונות הקשורות בעבודה, בלחצי סביבה ובמצבים שונים ונבדלים

  • במחקר התברר שאפיוני עבודתם של הגברים היו חיובים במידה רבה מאילו של הנשים- לנשים היו פחות אפיונים חיובים מאשר לגברים ויותר אפיונים שליליים
  • עבודת הנשים אופיינה בפחות גיוון, ומורכבות ופחות עצמאות וחופש להשפיע על החלטות הקשורות במהות עבודתן
  • כמו כן לנשים היתה פחות התנסות עם חידושים, פחות הזדמנויות להוכיח את עצמן, לבטא את עצמן ולפתח את מלוא יכולותיהן.
  • מאפייני העבודה החיצונים של נשים היו פחות נעימים והתגמולים בעבודה עבודתן היו פחות מספקים.
  • האפיון החיובי היחיד שלא אפיין את עבודת הגברים היה ה"שיתוף"

ב. מגמות המגבירות שחיקת נשים בעבודה

  • קימות סיבות אחדות לשחיקה הגדולה של הנשים ביניהן
  • הבחירה המקצועית הנבדלת של נשים
  • ציפיות רגישות גבוהות של נשים מהעבודה
  • קונפליקט עבודה- בית

1. הבחירה המקצועית הנבדלת של נשים

  • כפי שנאמר ההתפלגות המקצועית בין גברים לבין נשים היא שונה
  • לנשים יש ייצוג יתר במקצועות שירות שונים כמו סיעוד, הוראה, עו"ס
  • העבודה במקצועות האלה מציבה נשים בקבוצות סיכון גבוה לא רק מבחינת השחיקה בעבודה אלא גם מבחינת השחיקה בנישואין.

האפיונים של המקצועות של הנשים

א.

  • שיעור גבוה של עובדים בעלתי תפיסה חברתית ובין אישית אידאליסטית ואלטרואיסטית-
  • צפוי שלעובדים כאלה יהיו ציפיות גבוהות מעבודתם ויהיו יותר פגיעים מאחרים לאפונים שלילים בסביבת הבודה שלהם (סחבת, ניירת, וכד')

ב.

  • עבודה תובענית מבחינה רגשית-
  • בעבודה מסוג זה מתקיים מגע ישיר ומתמשך עם בני אדם לעיתים קורות מקבלי שירות בעיתים במצבים של חשיפה והזדהות עם בעיות
  • העבודה נחשפת לחץ נפשי רב יותר מול קשיים אוביקטים לענות על צרכיהם של מקבל השירות (ככל שמקבלי השירות בעיתים יותר כך השחיקה רבה יותר

ג.

  • חוסר סימטריה ביחסים עם מקבלי השירות
  • מצב שבו קיימת נתינה חד צדדית של איש המקצועה למקבל השירות שוחק לאורך זמן את העובדה בעיקר שאין לצד עבודתו דיי תגמולים חיוביים.

  • כל אחד מהאפיונים האלה בנפרד, עלול לגרום לשחיקה, וכשהם משולבים זה קשה יותר.
  • חשיפה לבעיות הזולת ומחויבות אישית לפתרונן היא חוויה מכבידה על כך כמה וכמה אם האנשים המאופיינים ברגישות חברתית ואישית בוחרים מקצוע זה

  • נשים נמשכות יותר מגברים לעבודות עם אנשים במיוחד בתפקידי עזרה וייעוץ. יחסי הגומלין שלהן בעבודה לא שונים באופן מהותי מיחסי הגומלין של הנשים בבית ובחיי הנישואין – אשר גם שם מצפים מהן להשקיע ולהעניק מעצמן גם מהבחינה הנפשית.
  • קשור לסטראוטיפ הנשי המגדיר אותם כבעלות רגש, כדואגות, כמבינות וכרגישות לצורכי האחרים. ולמעשה מקצועות אלה מהווים הרחבה לשלוחה של תפקידיהן בבית.
  • תפקידים אלה דומים לתפקיד האם הממוקד בילד- המטלות הם קשות ומקיפות כך שהן מותירות את העובדות בתחושה שתמיד יש דברים נוספים שצריך לעשות- שזהו מקור נוסף ללחץ נפשי.

2. ציפיות רגשיות מהעבודה

  • ממחקרים שונים שבדקו את עמדותיהן של נשים כלפי עבודתן עולה כי נשים הבוחרות קריירה מקצועית, ורואות בה חלק חשוב מחייהן נוטות גם להיות מעורבות בה רגשית יותר מהגברים, ונוטות לראות בעבודתן מקור לצמיחה ולהתפתחות ולהגשמה עצמיים.

א.

  • תפיסות הנשים והמעורבות הרגשות כרוכות גם בציפיות גבוהות יותר מהקריירה בהשוואה לגברים מנהלים – כאשר הציפיות הגבוהות לא מתממשות אז יש הישחקות

ב.

גברים רואים בקריירה אמצעי לטיפוס בסולם הדרגות מבחינתם כל עבודה היא שלב נוסף בהתפתחות. אצל נשים כל עבודה היא הזדמנות למימוש עצמי

ג.

  • נשים נוטות להפריד בין עבודה בווה לבין "קריירה"
  • הגברים מתמקדים בתוכניות ארוכות טווח והנשים מתמקדות בעבודה שלהן בהווה

ד

  • גברים מתקשים יותר מנשים להפריד בין מטרות אישיות לבין מטרות מקצועיות.
  • נשים מזדהות יותר עם תפקיד המשפחה ומנסות יותר מגברים לשמור על חיי הבית שלהן בנפרד מהקריירה.

3. קונפליקט עבודה בית

  • נשים שעובדות מחוץ לבית מכורח או מבחינת הקריירה מתמודדות עם משרה נוספת שהסוציולוגית הוכשילד מכנה "משמרת שנייה".
  • נשים רבות מעדיפות את הקונפליקט הזה על פני הסתפקות בתפקיד עקרת הבית, ולנשים רבים אין מנוס מלעבוד מחוץ לבית.

  • גם במשפחות שבהם שני בין הזוג עובדים, מוטלת האחריות המרבית לבית ולחינוך הילדים על הנשים.

כפל התפקידים מציב שני קשיים מרכזיים

א.

  • הקושי והקונפליקט הרגשי הכרוכים בתפקיד בשני ממדים מנוגדים כל כך ובשילובם זה בזה: ממד התפקיד וממד הרגש
  • ממד התפקיד- מצריך אפיונים כמו החלטיות, קשיחות, ענייניות, עמידה בלחץ שהם השולטים בפרופיל הגברי הסטראוטיפי
  • ממד הרגש– מצריך בדיוק את ההפך- רכות, רגישות, קשב אורך רוח
  • אישה עובדת, בעיקר בעלת קריירה, מתמודדות גם המשמעויות המגוונות של הסטייה מהסטראוטיפ הנשי המסורתי (גבריות, דורסנות וכד') וגם נתונה בקונפליקט בגלל שלפי  התפיסות של הסובבים אותה עלולים אפיוניו של ממד הרגש שלה להפריע לה בעבודתה

ב.

  • הקושי של האישה להתמודד עם תזמון המטלות, חלוקת הזמן וקביעת סדר הקדימויות וכן להותיר לעצמה זמן- האישה הלהטוטנית

  • למרות שחיי המשפחה של נשים עובדות תובעים מהם מאמצים ומעמיסים עליהם מטלות ולחצים יותר מאשר על בעליהן ומעניקים להם תגמולים מועטים – נשים עובדות מרגישות יותר אשמה וחרדה מאשר גברים על זה שהן לא ממלאות כראוי את מכלול תפקידיהן המורכב

לסיכום

  • הלחץ של הנשים העבודות מקורו לא רק בתוספת המעמסה של העבודה בבית – שאין בצידה פיצוי או הערכת הסובבים אלא גם בתנאי העבודה שלהם מחוץ מבית: חוסר שוויון בשכר, תחושת העדר מימוש הפוטנציאל של יכולותיהן, ואפליה בהערכה ובקידום על רקע מינן. כל אלא הם בנוסף לקונפליקט התפקידים היסודי וקשורים בסימפטומים של לחץ

ג. היתרונות שבשילוב בית תפקידי בית לקריירה

  • קרוסבי סוברת שהאישה (שאותה היא מכנה להטוטנית ) לא צריכה להאשים את עצמה כשהיא חווה קשים בשילוב של עבודה מחוץ לבית בשילוב עם מחויבות משפחתי- הבעיה מצוייה במצב
  • הרעיון המרכזי הוא שהלחצים קיימים בתוך כל אחד מהתפקידים בנפרד (בית, משפחה) ולאו דווקא בגלל ריבוי התפקידים
  • התקווה להימלט מנזק באמצעות הגבלת המעורבות רק לאחד מהם (לעבודה או משפחה) היא תקוות שווא
  • תכתיבי האימהות בחברה המערבית מטילים דרישות כמעט בלתי אפשריות על האימהות.
  • מצד שני נשים המשלבות משפחה ועבודה מסופקות מהחיים יותר מנשים שלא משלבות שני תחומים אלה

  • נשים זוכות לסיפוק ולהערכה כאשר הן משלבות חיים בעלי משמעות (אימהות ותעסוקה)
  • הן במצב רגשי יותר טוב מנשים שממלאות פחות תפקידים- הן סובלות פחות מדיכאון, בהערכה עצמית גבוה יותר ובסיפוק רק יותר מהחיים יחסים לנשים שממלאות פחות תפקידים.
  • היחידה הדגישה כי חיי הנישואין כמו חייה העבודה לא מנותקים מהקשר החברתי שבו אנו חיים, מהתרבות החברתית, ומהמושגים ששגורים בה (באשר למהות גבר או אישה, נישואין, משפחה ועבודה) ומן הציפיות מהתנהגותם
  • ההשפעות האפשריות על היותנו גבר או אישה על היחסים שמנהלים עם הזולת במשפחה ובעבודה מובנות בתהליך החברות והחינוך שלנו

סיכום

גברים לעומת נשים

גברים

נשים

עתיד-

דגש על העתיד, התקדמות, קריירה, תכנון לטווח ערוך

(לעתים שוכח ליהנות בהווה)

הווה-

דגם של הוה, עכשוי

העדר קונפליקט

קונפליקט בית קריירה-

מושגים: חישוב של המרה, הפרדת עיסוקים

דגש על השג

דגש על תפקידי מין נשי

  • מושגים חשובים
  • אגדת ההזדמנויות השוות
  • תקרת זכוכית
  • ריצפה דבוקה

  • פערים בשכר
  • קבוצות מוטות, קבוצות אחידות וכד'
  • מורכבות בעבודה

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: