פורסם על ידי: or100 | מאי 22, 2009

פסיכולוגיה בין המינים יחידה 5: תיאוריית הלמידה החברתית

  • תיאורית הלמידה החברתית רואה בזהות המינית תוצר של למידות שונות
  • היא מדגישה את החשיבות של הסביבה בהתפתחות התפקיד המיני של הילד
  • תיאוריה זו התפתחה מהענף הביהייביוריסטי (התנהגותי)
  • הביהייביוריסטיים מדגישים מאורעות ותוצאות גלויים לעין
  • לעומת זאת הפסיכואנליטיקאים מדגישים רגשות מופנמים ודחפים מודחקים
  • ההנחה היא שהילדים לומדים מהי זהותם המינית, ומהם התפקידים המינים קודם שהם לומדים דברים אחרים, והלמידה של הילדים נעשית בעקרונות הלמידה

  • 1) העקרון החשוב של הלמידה:  התנהגות נשלטת על ידי תוצאותיה
  • פעולה אשר בעקבותיה מגיע תמיד תגמול חיובי, או חיזוק נוטה להעלות בשכיחותה
  • ואילו התנהגות שבקבותיה מגיע עונש, או התעלמות, יורדת בשכיחותה.
  • חיזוק לא חייב להיות מידי

  • 2) בנוסף ילדים לומדים את תפקיד המין שלהם גם באמצעות למידה ישירה ולמידה עקיפה
  • למידה ישירה– בעקבות התנהגות שונה של מבוגרים כלפיהם, ותגמולים חיוביים ושליליים על התנהגותם שלהם
  • למידה עקיפה: התבוננות באחרים וחיקוי

  • מודל שדומה באישיות שלו לפרט ואשר מפגין עצמה וחום עשוי לשמש נושא לחיקוי לפיכך ילדים נוטים לחקות את ההורה בני מין- וכך ללמוד על תפקיד המין

  • 3) ההתייחסות השונה לילדים ולילדות מתחילה עם הלידה.
  • החיזוקים הניתנים להתנהגויות שונות של הילדים וחיקוי ההורה בן המין הזהה לזה של הילד מתרחשים בעת ובעונה אחת בתהליך נמשך, המביא להיווצרותה של זהות מינית יציבה.
  • מכיוון שילדים וילדות מחקים הורים בני מין שונה אז והתנהגויות שונות ומכיוון שההתנהגות שונות מקבלות תגמולים חיובים ושלילים אז הילדים לומדים להתנהג בצורה שונה.
  • ובעקבות ההבדל בהתנהגות הם מפתחים מודעות להבדל בין המינים.
  • התוצאה היא : "בגלל שאני מתנהג כמו ילד, ועושה דברים שילדים עושים אז אני ילד.

· ישנן שלוש תיאוריות בלמידה חברתית

  1. בנדורה
  2. מישל
  3. לין


למידה באמצעות צפיה

אישיות סביבה

–          סביבה (צפיה). קוגנטיבי (עיבוד). התנהגות

1. אלברט בנדורה

· בנדורה הוא אבי הלמידה החברתית

· בנדורה הניח שקיימת פעילות גומלין הדוקה בין שלושה גורמים- משולש- : התנהגות, גורמי אישיות פנימיים = קוגניטיביות (הנעה, רגש והכרה) וגורמים סביבתיים

ראה איור ס – 5 – (עמוד 10 במחברת בשיעור הרלוונטי)

· באותו זמן  הפרט מושפע מסביבתו, וגם משפיע עליה

· רכישה של התנהגות בגלל וגם רכישת תפקידי המינים הוא תהליך למידה באמצעות צפייה.

א. התבוננות בזולת- הזולת הוא דגם / מודל

· התנהגויות, עמדות, רגשות, תפקידי מין, (תוקפנות) וכד' נרכשים באמצעות התבוננות בזולת.

· הזולת הוא דגם/ מודל.

· חשוב שהמודל יהיה

· גיל

· תכונות אישיות

· זמינות

· גם תפקידי מין נרכשים באמצעות התבוננות במודל

· הלמידה לא חייבת להתרחש תמיד ובאופן אוטומטי יש גורמים רבים שמשפיעים על התרחשותה: גיל, דגם חיקוי, יכולות אישיות של הפרט, מניעיו לרכוש את ההתנהגות הספציפית וכד'

· ההורים הם זמינים, מספקים משאבים

· הזהות זה מכלול ההתנהגות, רגשות וכד'

ב. הלמידה מתרחשת גם בהעדר חיזוק ועונש

· החיזוק חשוב, אבל רק בדיעבד, לאחר שנרכשה ההתנהגות

· ( למידה חבויה זה למידה שמתרחשת גם אם אין לה ביטוי חיצוני בהתנהגות)

ג. הלמידה באמצעות צפיה מתרחשת בסיוע תהליכים ויכולות הכרתיים ובתיווכם

· כלומר הלמידה שמתרחשת באמצעות צפיה היא בתיווכם של גורמים קוגניטיביים הכרתיים

הסבר

א. צפיה

· צופים בהתנהגות

· למשל רואים אח שמסדר את החדר וקיבל על זה פרס

ב. גורמים קוגניטיביים הכרתיים – עיבוד מידע

· עוברים תהליך של עיבוד מידע

ג. התנהגות

· יש הוצאה לפועל של התנהגות- גם האחות מסדרת את החדר

· כלומר ההתנהגות עוברת תהליך של עיבוד מחשבתי

דוגמא

· ילד רואה שבאבא שלו רוכש הערכה ליכולת בספורט

· הילד יתרגם את המידע הזה וישתדל להצליח בתחומי הספורט כדי לזכות בהערכת האב.

דוגמא

· אבא רואה כדורגל

· הבנים גם רואים כדורגל

· האחות מבינה שרק בנים רואים כדורגל ולא בנות

· לפיכך האחות לא תראה כדורגל

2. וולטר מישל

· מישל הרחיב את הגישה של בנדורה ואמר שבני אדם נבדלים זה מזה בגורמי אישיות שונים

· הכישורים והיכולת הקוגניטיביים משפיעים על חשיבתו של הפרט ועל הדרך שבה הפרט יבחר להפיק התנהגויות- כישורים והיכולת הקוגניטיביים שונים מאדם לאדם

· לבני אדם יש ציפיות שונות או סבירויות נלמדות שונות

· כלומר בני אדם שונים מעריכים באופן שונה את הסבירויות שלפיהן ההתנהגויות השונות שלהן יובילו לתוצאות ספציפיות.

· בני אדם שונים זה מזה בערך שהם מייחסים לתוצאות שונות של ההתנהגות ויחוסי ערך אילו משפיעים על מהות ההתנהגות שלהם

· בני אדם מווסתים את התנהגותם באמצעות סטנדרטים ותוכניות פעולה עצמיים משלהם המבדילים אותם מהזולת

· כלומר אפשר שהפרט ירכוש התנהגות כלשהי אך לא יוציא אותה בהכרח אל הפועל

דוגמא

· סביר להניח שתהיה ציפייה לבנות שאם הן משתוללות אז לא יתנו להן חיזוק על זה

· כלומר הציפיות מכוונים את המעשים שלנו ומשפיעות עליהן

· הציפיות מושפעות ממודל, חיקוי, צפיה

· (מישל יותר התייחס להבדלים בין אישיים, גם לבנים יכולות להיות ציפיות שונות-

· על פי בנדורה ומישל באמצעות הצפייה נלמדים תפקידי המין וההתנהגויות הקשורות בהם כמו התנהגויות חברתיות אחרות

חמישה שלבים בתהליך רכישת הזהות המינית לפי גישת הלמידה החברתית- בנדורה ומישל

שלב א:- לידה

· עם הלידה יש סיווג מיני של הילד על ידי ההורים

שלב ב: התייחסות מאובחנת ונבדלת של ההורים כלפי בנים וכלפי בנות

· הכוונה לצבעים, סגנון דיבור, משחקים, שאיפה של ההורים לקריירה של הבן/ בת וכד'

שלב ג- עיצוב של עמדות והתנהגות שתואמים את תפקיד המין

· בשלב זה

· מתגבש תפקיד המין אצל הבן

· מתגבש תפקיד המין אצל הבת

שלב ד- התנהגויות תואמות תפקידי מין מחוזקת באופן אינטנסיבי ורציף

· ההתנהגויות מחוזקת על ידי ההורים, החברה וכד'

· ההתנהגויות שלא תואמת את תפקיד המין מוכחדת

שלב ה- הכללה

· התנסויות במצב ספציפי שמקבל חיזוק מתרחב למצבים נוספים אחרים

· כלומר יכול להיות מצב שבת תקבל חיזוק שהיא מטפל באח שלה ואז היא תלך להיות ביביסיטר ואחרי זה תטפל בבעלה וכך המעגל ילך ויתרחב.

מושג ההזדהות

· מושג ההזדהות זהו מושג מרכזי בתהליך רכישת הזהות המינית (כל חמשת השלבים)

· הזדהות היא חיונית מכיוון שככל שההזדהות עמוקה יותר וברורה יותר כך יש יותר סיכוי שנחקה את ההתנהגות

· כלומר ההזדהות היא מאוד ראשונית, משמעותית ועמוקה

· בגישה החברתית ההזדהות שונה מפרויד הכוונה הוא לתהליך שבמהלכו מאמץ לעצמו הצופה אפיונים, עמדות והתנהגויות של הזולת.

· פרויד ראה בהזדהות עם ההורה בן אותו מין תוצר של פתרון מוצלח של תסביך אדיפוס ומשמעותה המוכללת בתיאוריה הפסיכואנליטית היא הפנמת אישיות חיצונית משמעותית

· (בגישה הקוגניטיבית ההזדהות היא פחות מרכזית שם חשוב יותר תהליכי תפיסה)

· מאפיינים ספציפיים של דגם ההזדהות מזרזים את תהליך ההזדהות ומסייעים לביצוע התנהגות החיקוי:

· החום של המודל

· הכוח והשליטה של המודל במשאבים חיוניים של הילד או במשאבים שהוא מייחס להם חשיבות

· הדמיון של הילד למודל

· זמינות המודל

· בנדורה ומישל ייחסו להורים תפקיד מרכזי בתהליך התפתחות תפקידי המין בשנות חייו הראשונות של הילד בגלל:

· שליטתם במשאבים החומרים, הרגשיים והחברתיים שנחוצים לילד- שליטה שהופכת אותם לדגם חיקוי עיקרי

· תגובותיו (חיובי ושלילי) של הדגם  מחזקות את התנהגות החיקוי אם כי הם לא הכרחיות

· שכיחות המגע עם  הדגם- כלומר זמינותו והאינטימיות המתלווה אליו

מושג:  הזדהות סלקטיבית/ מובחנת

· פירושו שהפרט לומד באמצעות צפיה מגוון של התנהגויות אבל לא בהכרח מוציא אותם לפועל

· הידיעה וההכרה שהתנהגויות מסוימות הולמות תפקיד מין ואחרות לא הולמות תפקיד מין  הן אילו שמכוונות את ההתנהגות בפועל.

· כלומר הסלקציה שאנחנו עושים יכולה להיות תלוית מין:

· גם גברים יודעים להחליף חיתול אבל לא מוצאים את הידע הזה אל הפועל

· גם נשים יודעות להחליף גלגל אבל הן לא  מוציאות את הידע הזה אל הפועל


3. התיאוריה במבחן המחקר (וגם לין)

· אחד מהסבריה של תיאורית הלמידה באמצעות צפיה לאופן רכישתה של התנהגות הוא החיקוי או ההזדהות

· בתת פרק זה ניסו

· לבדוק את העדויות שבחנו את ההשערה שלפי פרטים נוטים להזדהות עם בני מינם (בגלל שהם דומים להם במאפיינים)

· לבדוק מהם הממצאים בנוגע למידת החיקוי שהם מחקרים את התנהגותו של בן המין השני.

א. הזדהות הפרט עם בן מינו

באופן כללי

· ההשערות של בנדורה ומישל באשר לרכישת תפקידי מין באמצעות הזדהות עם ההורה בן אותו מין וחיקוי התנהגותו לא מקבלות סימוכין בכל המחקרים

· לילדים בגיל צער יש אפיוני מין, ולבנים יותר מאשר לבנות אבל הממצאים לא מצביעים שאפיונים אלה נרכשו דווקא מהזדהות עם ההורה בן מינם.

פירוט

· כפי שכתבתי מישל טען כי ילדים/ות  לומדים לחקות את בני מינם בעיקר את ההורים בשל מאפייניהם כדגמי חיקוי

· מתברר שבגיל הגן ובגילאי בית ספר יסודי ילדים מגלים נטיה מזערית בלבד- אבל יציבה ועקיבה – לבחור מודלים בני מינם

· במחקרים מתברר שהידע של הסטראוטיפים המינים עולה עם הגיל ורוב הפעוטות מגיל שניים וחצי מסוגלים לזווג בין מין הפרט לבין ההתנהגות ההולמות אותו על פי הסטראוטיפיים המינים השכיחים.

· ממחקרים על העדפות ילדים במשחקי צעצועים נמצא שככר בגיל הגנון- גיל ארבע – יש לבנים נטיות ברורות לאפיונים של תפקידי מינם וזאת יותר מאשר לבנות

· אין עדות שילדים דומים במאפייני נשיות/ גבריות להורה בין מינים

דוד לין- אחד החוקרים הבולטים של הלמידה החברתית

· הוא התמקד בשאלת התפתחות של הזהות המינית ורכישת ההתנהגות ותפקידי המין

· הוא בחן את שאלת הזהות של הילדים מול דגמי חיקוי שונים והשוואה בין נטיות הבנים לבין נטיות הבנות לחקות כל אחד מההורים

· לין טוען שמקורם של ההבדלים בין המינים הוא חברתי והם תוצאה ישירה של דרכי חינוך נפרדות לבנים ולבנות- כלומר תפקידי המין נרכשים

· בנוסף לין אימץ כמה מהשערותיו של פרויד אבל הסביר אותם אחרת

א.      לין, כמו פרויד, שיער שגברים יקפידו יותר מנשים על תכתיבי ההתנהגות של בני מינם

ב.      לין, כמו פרויד שיער שגברים ונשים ייחסו לנשיות פחות ערך מהגבריות

ג.        לין, כמו פרויד שיער שההזדהות הראשונה של תינוקות בני שני המינים היא עם האם

· אבל הוא סבר שלילדות יותר קל לרכוש מאפינים של בת מינה (האם) וזאת לעומת הילד שלרכוש מאפיינים של בני מינו- אביו

· ההסבר שלו לקושי היה חברתי:

· האימהות זמינות יותר מן האבות ונוכחותן בולטות יותר מהאבות

· דגם האב הוא רק תרשים בעיני הילד (תרשים שחסר בו מאפיינים רבים) ודגם האם ממופה היטב

· (אילו רעיונות שדומים ל צ'ודורואו)

· במחקר של לין 1976 צפו בהתנהגויות החיקוי של ילדים והשווה בין נטייתם לנהוג כמו ההורה בן מינם לבין נטייתם לנהוג על פי דגם של ההורה בן המין השני

· תוצאותיו של לין אישרו את ציפיותיו שנטית הבן לחקות כל גבר תהיה זהה לנטייתו לחקות את אביו (וזאת בגלל שהאב משמש דגם כללי לגבריות)

· מספר הבנים שחיקו גבר זר היה כמספר הבנים שחיקו את אביהם

· מספר הבנים שחיקוי את אביהם לא היה גבוה ממספר הבנים שחיקוי את אמם

· מספר הבנים שחיקוי גבר זר היה כפול ממספר הבנים שחיקוי אישה זרה

· לין סבר שתוצאות המחקר שלו מצביעות על העובדה שבנים מונעים לחקות דמות בר יותר משהם מונעים לחקות דמות אישה.

· הוא הסביר שמקצת הבנים מחקים את האם לא בגלל שהאם נתפסת בעיניו כמייצגת הנשיות. האם מיצגת בעיניו מצבור של יכולות אנושיות שאליו הוא מתוודע בעקבות תצפיותיו- האם מייצגת גורמי הנעה באישיות שלו שלא קשורים בגלל לגבריות או נשיות

· כלומר ההזדהות עם האם פחות קשורה בתפקיד מין מהזדהותו של הילד עם האב

סיכום לפי לין

עבור הילד

· הילד לומד על פי תרשים כללי של התפקיד הגברי ולאו דווקא על פי דגם חיקוי שנוכחותו קבוע ועקיבה כמו האם

· את התמיכה להתנהגותו, ההולמת את התרשים, מקבל הילד מאמו ומשאר הסובבים אותו (מגנים ומענישים התנהגות שחורגת מתפקיד המין הנשי)

· בהדרגה הילד לומד להזדהות עם דימוי של תפקיד מין סטראוטיפים  השכיחות בחברה שבה הוא מתחנך ולא עם אביו

· חרדתם של הבנים מפני ענישה (ולא פחד הסירוס) מובילה לאימוץ קפדני של תפקיד המין הגברי וגם להתפתחות של עוינות וזלזול כלפי הנשים.

עבור הילדה

· ההתנהגות הלא מקובלת של הבנות לא נתקלת בלחצים חברתים תפקידים

· הנטיה שלהן לחוש נחותות מהגברים המקור שלה הוא ביחס השלילי של החברה כלפיהן ולאו דווקא במבנה האנטומי שלהן (או קנאת הפין שלהן) כפי שסבר פרויד.


ב. הזדהות  הפרט עם בן המין השני

· הסבר נוסף רכישת התנהגויות ההולמות תפקיד מין באמצעות הזדהות מתמקד בתפקיד ההורה בן המין השני- וגם לאבות יש תפקיד בהתפתחות הנשיות של בנותיהם והשפעה עליה.

· ממחקרים עולה שאבות נוהגים בצורה נבדלות כלפי בנותיהם

· אבות לבנות משוחחים עמן וחרדים לשלומן יותר מאבות לבנים

· אבות לבנות ערים לנשיותן כבר בגיל שנתים שלוש והם מטפחים את מאפייני נשיות יותר מאמותיהן

· למשל נוטים יותר מהאימהות לעודד את בנותיהן לגדל שער ארוך

· ג'נסון סבורה שהאב ממלא תפקיד מכריע בהתפתחות תפקיד המין של בנים ושל בנות כאחד

· לפיה ג'ונסון תגובותיה של האם לילדה לא תלויות במינם

· לפי ג'ונסון תגובות של האב משתנות ומותאמות למין ילדיו דבר שמעודד אימוץ התנהגויות הולמות מין.

· אבות מבטאים רגש לפי הבנות

· ואבות מבטאים  משימתיות (ביקורתיים, דורשים מיומנות ביצוע וכד') כלפי הבנים

· זאת הסיבה שבנות נוטות יותר מבנים לתאר את האבות כמבעי רגש.

· החוקרים מסן ורטפורד הצביעו במחקרם על מתאמים חיוביים בין ציוני ה"נשיות" של הבנות לבין ציפיות אבותיהן באשר להתנהגותן הנשית

· אבות שהיו להם ציפיות מהבנות להתנהגות נשית אז לבנות היו ציוני נשיות מאשר לאבות שלא היה להם ציפיות מהבנות להתנהגות נשית.

· (ובנוסף ציוני הנשיות של הבנות היו קשורים לציוני הגבריות של אביהן)

· כלומר הממצאים של המחקרים שהוצגו מצביעים, בניגוד להשערותיהם של בנדורה ומישל, על חשיבות תפקידו של האב בתהליך רכישת המין אצל ילדיו ובמיוחד אצל בנותיו.

· בנדורה ומשלי

· .. של הילדים עם ההורה בין אותו המין (להשלים)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: