פורסם על ידי: or100 | מאי 22, 2009

פסיכולוגיה בין המינים יחידה 5: תיאוריות פסיכואנליטיות

A התפתחות פסיכולוגית מינית על פי פרויד

  • פרויד נחשב למפתח העיקרי של הפסיכיאטריה ולאבי תורת האישיות המקיפה הראשונה : התיאוריה הפסיכואנליטית

התייחסות לשני תיאוריות עיקריות של פרויד

א. מבנה האישיות של האדם

  • פרויד הציע שני מודלים, אשר משלימים זה את זה להסבר מרכיבי האישיות

1. המודל הטופוגרפי

  • זהו מודל שמשרטט את רמות המודעות השונות של נפש הפרט: המודע, הסמוך למודע והלא מודע
  • מודל זה משמש מסגרת להבנת תהליכים רגשיים אצל הפרט

2. המודל הסטרוקטורלי

  • זהו מודל שמתאר את מבנה האישיות על שלושת חלקיה השונים: הסתמי, האני, והאני העליון
  • מודל זה משמש מסגרת להבנת קונפליקטים פנימיים בנפש הפרט

ב. התפתחות פסיכולוגית מינית של הפרט

  • פרויד סבר שהפרט עובר מינקות ועד בגרות חמישה שלבים בהתפתחות:
  • אוראלי, אנאלי, פאלי חביון, גניאטלי
  • את המאפיינים של כל שלב הוא תיאר במודל ששימש להבנת מכלול חוויות ההנאה החושיות והמיניות של הפרט במהלך התפתחותו והשפעתן על גיבוש אישיותו
  • מודל זה נקראה בשם המודל הגנטי בגלל שלפי פרויד רצף השלבים ההתפתחותי הוא אוניברסלי והוא מתאים לכל פרט.

  • פרויד הניח שהמקור להבדלים בין המינים הוא בדרכים הנבדלות שלהם לפתור את תסביך אדיפוס

פירוט

1. שלב פרה פאלי- גיל 4-5

  • עד גיל זה אין הפרדה בזהות המינית= דו מיניות
  • התחושות של בנים ובנות כלפי אבא ואימא הם לא חד משמעיות

אצל בנים ואצל בנות בשלב הפאלי

  • בתחילה
  • בנים ובנות כרוכים אחרי אמום משום שהיא מספקת את צורכיהם
  • וכן בנים ובנות דוחים את האב משום שהוא מתחרה איתם על תשומת הלב והרגשות של האימא שלהם

  • לפי פרויד לכל פרט יש מלכתחילה ובאופן מולד פוטנציאל לדו מיניות משום שבני שני המינים נמשכים אל בני מינם ואל בני המין שכנגד
  • הפוטנציאל לדו מיניות מקשה על פתרון תסביך אדיפוס וקנאת הפין וזאת בגלל שהוא קשור למאויים מינים כלפי ההורה בן אותו המין
  • לפיכך תחושותיו של הבן אל אביו ותחושותיה של הבת אל אמה הן דו ערכיות ואינן חד משמעיות
  • למשל באותו זמן שהבן שואף שתהיה לו בעלות על אמו יש לו גם שאיפה "נשית" להיות בחסות אביו
  • ההבדלים בין המינים מתחילים בשלב הפאלי
  • האישיות של הבן שעיצובה מושלם בתום שלבי ההתפתחות שתיאר פרויד שונה לחלוטין מזו של הבת.
  • (השוואה ללמידה חברתית עד גיל 4-5 אצל הילד שבגיל זה לומדים… להשלים מהלמידה החברתית)

2. שלב פאלי- גיל 5

  • כפי שכתבתי- פרויד הניח שהמקור להבדלים בין המינים הוא בדרכים הנבדלות שלהם לפתור את תסביך אדיפוס
  • הפתרון של תסביך אדיפוס שונה אצל בנים ואצל בנות

בנים בשלב הפאלי

  • באופן כללי
  • יש הרבה התיחסות לפין- הבנים מגלים את הפין
  • הבנים מקשרים בין העדר פין לבין למעמד הנחות של האימא שלהם
  • הילד עושה את הקשר: בגלל שלאימא אין פין אז היא במעמד נחות
  • חרדת הסירוס זהו הקונפליקט שמופיע בשלב זה והפתרון הזדהות עם התוקפן

  • פירוט
  • הכמיהה של הבן לאמו ותחושות הדחיה כלפי האב יוצרים בקרבו קונפליקטים כלפי ההורים שלו ובעיקר כלפי האב.
  • הילד מדמין שהאב הוא מתחרה שלו והוא יפגע בו
  • אם האב תובעני ומחמיר כלפי הילד אז בעיני הילד החששות מתאמתים
  • החששות מפגיעה מתרכזים סביב איברו המין- וזאת בגלל שהם מוקד העינוגים בשלב הזה
  • החרדה מהסירוס והפחד להפוך לנקבה וכן הקשר שבין העדר פין לאם עם המצב הנחות שלה מובלים את הבן לפתרון תסביך אדיפוס

  • פתרון חרדת הסירוס= הזדהות עם התוקפן
  • הילד מדחיק את כמיהתו המינית כלפי אימא שלו
  • הילד מדחיק את העוינות שהוא חש כלפי אביו והוא מזדהה עם אבא שלו- לאבא יש את מה שלו יש
  • דבר שגם גורם לילד להסב את התחושות המסוכנות שהילד חש כלפי האם לחום ולרוך בלתי מסוכנים
  • הילד מפנים את מערכת האיסורים, ערכים, תוקפנות של אבא לתוך האישיות שלו, כלומר לתוך האני העליון שלו= המצפון והסמכות המוסרית שבאב המנתב את ההתנהגות שלו על פי נורמות וחוקים שמקבלים בחברה.
  • האני העליון מאיים עליו מבפנים בעונשים בגין התנהגות ראויה תפקיד שעד לפני שהתסביך נפתר היה בידי ההורים
  • פרויד (1940): "האני העליון הוא יורשו של תסביך אדיפוס אצל הבן"

  • זהו לפי פרויד הפתרון האידאלי

  • כתוצאה מפתרון הקונפליקט:
  • גבר עצמאי יותר
  • זהות גברית אוטונומי (לא תלותי)
  • אקטיבי, תוקפני
  • כלומר גבר שלם שיכול לפתח יחסים

  • האישיות של הבן שעיצובה מושלם בתום שלבי ההתפתחות שתיאר פרויד שונה לחלוטין מזו של הבת.
  • פתרון תסביך אדיפוס וההיחלצות מן השלב הפאלי מסובכים אצל הבנות יותר מאשר אצל הבנים.

בנות בשלב הפאלי

  • (להזכיר: בשלב הפרה פאלי גם בנות כרוכות אחרי אימן, הן רואות באביהן מתחרה ודוחות אותו. כמו אצל בנים שמגלים בשלב הפאלי א הפין הבנות מגלות את הדגדגן שלהן. בשל העינוג שהוא מעניק להן הוא נתפס כמקביל לפין)

  • האישה מתפתחת על בסיס של מה שאין לה: היא לוקה בחסר, חסר לה משהו
  • הבת מרגישה שהיא מסורסת.

  • קנאת הפין
  • הבת מגלה את זה שלה אין פין- זוהי תגלית טראומטית ומכרעת עבור הבת שמוביל למספר התייחסות

א.

  • הבת מייחסת לאימא את האחריות למצבה ולפיכך פוחתים מאויים הלקויה אף היא (גם לאם אין פין)
  • נוצרת קינאת הפין – יש לבת משאלה להתחדשותו של איבן המין בעתיד
  • קינאת הפין היא התחושה המקבילה   לחרדת הסירוס אצל הבן
  • הילדה מקבלת את הסירוס שלה כעובדה. (וזה לעומת הבן שחושש שהוא הולך לאבדו).
  • {באופן כללי התחושות אלא נקראות תסביך הסירוס– גם לבין וגם לבת}
  • העדר הפין אצל הבת, מקבל פיצוי בשעה שהיא עצמה יולדת תינוק זכר

ב.

  • הבת מעתיקה את אהבתה מאם אל האב בגלל שיש לו דבר שהיא רוצה בו
  • (כלומר תסביך הסירוס, גורם להחלשת המאווים כלפי האם והפנייתם כלפי האב ומעביר את הבנות מעביר אותן לשלב האדיפלי ולתסביך אדיפוס)
  • המאויים כלפי האב אינם נדחקים בחוזקה כמו אצל הבן אבל האהבה של הבת לאב, או לגברים אחרים, כרוכה ברגשות המעורבים בקנאה- בגלל שיש בבעולתם משהו שלה אין

(לבדוק את הפסקה הזאת)

  • בניגוד לפתרון אצל הבן הבת לא נוטה לנטוש את המשאלה לפין.
  • התסביך אצל הילדה לא נפתר או שנפתר באיטיות אחרי שנים רבות-
  • נוצרים יחסים תלותיים עם ההורים:
  • כלפי האבא יש יחסים של אהבה וקנאה בו זמנית- משאלות כלפיו
  • כלפי האימא היא כועסת עליה ומאשימה אותה שאין לה פין וגם מפחדת לאבד את אהבתה של האם

  • (במחקרים מוצאים שהבנות יותר תלותיות בהורים מאשר הבנים)

  • כתוצאה מההתפתחות של הבת, לאישה-
  • יש קנאה וצרות עין (שהן תולדה של קנאת הפין)
  • פאסיביות ומזוכיזם
  • שהם ההפך מהאקטיביות והתוקפנות שהילדה נאלצה לוותר עליה כשנוכחה בנחיתותה המינית והיה עליה להחליף את מושא אהבתה מן האם אל האב
  • בילדות היו הדמיונות המינים של ילדים וילדות אקטיביים ותוקפנים (כלומר פנטזיה  של חדירה), עם השנים הדמיונות הנשיים הופכים פסיביים ומזוכיסטים- כלומר אובייקט לחודרנותו ולתוקפנותו של הגבר (הגבר פתר את תסביך אדיפוס באמצעות הזדהות עם התוקפן)

  • הנשיות מאופיינת בעוינות כלפי דמות האם והאישה בכלל
  • עוינות שנובעת מההכרה בנחיתותה ובמומה של האם (חסרון הפין)

  • האישה מנסה  לפצות על הנחיתות באמצעות גנדרנות
  • זקוקות יותר לגילויי חיבה
  • מפתחות תלות בזולת
  • פעילות רגשית נחותה
  • חסרות חוש צדק וענין חברתי.
  • חוסר הצדק הנחות של האישה נובע גם מחולשתו של האני העליון וגם מצרות הענין שלה
  • הדרישה לצדק היא תיקונה של הקנאה והיא התנאי המקדים כדי שהאישה תוכל לסלק את צרות העין שלה.
  • (בושה היא
  • לפי פרויד ההבדלים במהות תסביך אדיפוס ותסביך הסירוס הם הבסיס להבדלים פסיכולוגים רבים בין  המינים
  • התפתחות תסביך אדיפוס ותסביך הסירוס הם המאורעות המרכזים של השלב הפאלי ומותרים את בני שני המינים שונים זה מזה.

לסיכום ההבדלים בתחילת ההתפתחות בין הבנים לבנות

  • אצל הבנים – פחד הסירוס מוביל לפתרון תסביך אדיפוס וליצירת אני  עליון
  • הבנים, לעומת הבנות, יכולים להיות פעילים בחברה ועיצוב הבסיס של החוקי החברתי

  • אצל הבנות- הן מקבלות את  הסירוס שלהן כעובדה ולפיכך הן נותרות בתהליך ממושך של פתרון התסביך
  • כלומר הזהות הנשית מתפתח רק באופן משני על יסוד האכזבה והקנאה
  • לפיכך האני העליון של הבנות לקוי והן חסרות כוח ועצמאות

  • כלומר ההתפתחות הנשית מושפעת רובה ככולה מחסרונו של הפין ומהכרתה של האישה בחסרון זה


השוואה בין פרויד לגישות בין גישות בין חברתיות

א.

  • פרויד
  • הדגיש מאוד את הנושא של המין
  • נושא ביולוגי
  • נושא אנטומי

  • הגישה הבין אישית חברתית
  • מדגישה הבטים חבריים סביבתיים (כלומר השפעה שלהם על האישיות בשילוב עם הביולוגיה)

ב.

  • פרויד שם את הדגש על חלק לא מודע
  • גישה בין אישית חברתית מדגישה את החלק המודע

ג.

  • פרויד הדגיש את הנושא האינסטינקטים כתהליך מולד ולא נשלט
  • יצין המין
  • יצר הרסנות
  • יצר חיים
  • וכד'

  • הגישה הבין אישית חברתית מדברת על האדם כיצור חברתי שאפשר להבין אותו במסגרת יחסים עם אחרים משמעותים
  • כלומר לא נשלט אלא תהליכים פנימיים

  • בגישה בין אישית חברתית יש את מוטיב הסביבה (בציר ביולוגיה סביבה הוא לא קיצוני)

תרומת פרויד

  • התיאוריה של פרויד העלתה כמה סוגיות חשובות שמקובלות על ימינו
  • חשיבות יחסי המשפחה המוקדמים להתפתחות האישיות
  • ידיעה שלפיה רגשות מינים קימים גם בילדות- במסגרת יחסי המשפחה הראשונים
  • לכל בני האדם יש נטיה בי סקסואליות מההתחלה, בכל אדם קיימות תכונות גבריות ונשיות כאחת, והיכולת להמשך לשני המינים
  • ההבחנה בין אובייקט האהבה לאובייקט ההזדהות- פרויד טעם כי עד השלב האדיפלי אובייקט האהבה וההזדהות עם אותו דבר לשני המינים אבל משלב זה חייבים שני המינים להתיק את אחד משני האובייקטים האלה אל האב- זוהי הבחנה שמקובלת על מרבית הפסיכואנליטיקאים גם היום.
  • על גישתו של פרויד באשר להתפתחות הנשיות והגבריות נמתחו ביקורות ראשות


ביקורת על פרויד

א.

  • המתנגדים גרסו שגישתו היא דטרמיניסטית באופייה מעצם הדגשת ההבדלים האנטומיים בין המינים ("אנטומיה היא גורל")
  • לעומת זאת התומכים הצביעו על העובדה שלפיה מרכזיותם של יחסי הורים ילדים בגישתו מעידה על החשיבות שייחס פרויד ללמידה- ואז טענות שיש לראות בגישתו תיאוריה בדבר התהליך החברתי של היווצרות הגבריות והנשיות

ב.

  • טענו שהפסיכואנליזה משמרת את מקומן הנחות של הנשים בחברה באמצעות אידאולוגיה מסתורית : של קינאת לא מודע וכד' – מושגים שקשה לבדק ולא הוכחו במחקרים
  • וגם אם קיימת בעייתיות במיניותה של האישה אי אפשר לייחסה לגורמים ביולוגים בלבד ולנתקה מהחברתיים

ג.

  • רבים פקפקו בהנחות שביסוד התיאוריה של פרויד, במתודולוגיה שלו ובמסקנות שהתבססו עליהם
  • למשל מחקריו על ילדים הם מועטים
  • ביסוס המסקנות לגבי מבוגרים הוא שגורי.

ד.

  • קשה לבחון את ההנחות שלו באופן אמפירי

  • בנוסף, מחקרים לא אוששו  ההשערות של פרויד
  • למשל במחקרים על ילדים לא נמצאו עדות לחרדת סירוס


B גישות פסיכואנליטיות לאחר פרויד

  • פרויד מדגיש את הבסיס הביולוגי (למרות שמדגיש גם את יחסי הגומלין של הפרט עם "אובייקטים" מסביבתו.
  • בשנות הארבעים חלה התפתחות
  • התמקדו יותר ביחסי הגומלין של הפעוט עם הוריו ובעיקר של האם- תיאורית יחסי אובייקט
  • אחרים הדגישו את פעילות הגומלין בין גורמים חברתיים ותרבותיים לבין גורמי אישיות במהלך התפתחותם הנבדלת של גברים ונשים- גישה בין אישית חברתית

  • כל אחד מהממשיכים הדגישו בדרכו תהליכים קוגניטיביים, חברתיים, והתנהגותיים אחרים באישיות ולאו דווקא רק תהליכים בלתי מודעים

  • התיאוריות הפסיכואנליטיות ה"חברתיות", שמו דגש על חשיבתם של גורמי סביבה וערערו על המרכזיות שייחס פרויד לכוח האינסטינקטים

  • באנגליה התפתחה תיאורית יחסי האובייקט אשר השפיעה על עמדות של פסיכואנליטיקאיות בנות זמננו כמו דינרסטין וצ'ודורואו

הגישה הבין אישית החברתית

  • אנשי הגישה הבין אישית החברתית ביססו את תפיסותיהם על הגישה הפסיכואנליטית
  • הם הדגישו את ההקשרים החברתיים ואת ההשפעה שלהם על התפתחות אישיות אבל הם דחו את הדגש שפרויד שם על יצר המין
  • הם ייחסו חשיבות לחלק המודע של האדם – לעומת פרויד שהדגיש מאוד את החלק הלא מודע.

  • הם רואים באדם יצור חברתי שאפשר להבינו רק במסגרת יחסיו עם בני אדם אחרים המשמעותיים לו.

  • החוקרים העיקרים הם הארי סטאק סאליבן, אריק פרום, קארן הורני וקלארה תומפסון

קארן הורני 1885-1952

  • באופן כללי הורני
  • הורני פעלה בתקופה של פרויד
  • חרגה מהאוריינטאציה הביולוגית של פרויד בעיקר בנושא התפתחות מיניותה של האישה
  • נחשבת לחלוצת החוקרות הפמיניסטיות

  • באופן כללי הרעיונות של הורני
  • הורני דחתה את מרכזיותם של האינסטינקטים והדגישה את קיומה של התפתחות נשיות עצמאית המנותקת מזו של הגברית
  • בהמשך היא הצביע על חשיבות השפעותיהם של תנאים חברתים ותרבותיים בעיצוב התפתחותן הפסיכולוגית של הנשים.

  • באופן כללי השוני של הורני מפרויד
  • הכחישה את מרכזיותם של הבדלים ביולוגים בין המינים כמעצבים את ההבדלים הפסיכולוגים בין המינים
  • הדגישה השפעות של גורמים חברתים תרבותיים בעיצוב התפתחות אישיותן של נשים
  • הדגישה קיומה של פסיכולוגית נשים עצמאית שאינה נובעת מהשוות לאפיוני הגבר ולמעמדו
  • השמיטה את חשיבות המושג ליבידו באשר להתפתחות הפסיכולוגית מינית של בני האדם.
  • (כמו כן נתנה פחות דגש להתפתחות המינית המוקדמת)

  • הורני תוקפת את פרויד על דעה קדומה כנגד נשים
  • הורני סבר שהחשיבה של פרויד באשר לאישיות של הנשים משקפת את העמדות של הגברים בתקופה ההיא כלפי  הנשים, ולא את עמדות הנשים בנוגע לעצמן.
  • אמרה שפרויד נכנע למוסכמות התרבות של תקופתו בדבר נחיתות האישה

  • לא רק הביולוגיה משפיעה על ההבדלים בין המינים
  • הורני טוענת שאי אפשר לייחס לביולוגיה בלבד הבדלים בין המינים, ואם מתייחסים רק לביולוגיה אז לנשים יש יתרון על הגברים, וההתפתחות של הגברים מושפעת מהיווכחותם שהנשים הן עליונות.

א.      הבנים, יותר מהבנות, יחששו מקנאת הבנות, מסירוס, ומפעילות נקם אחרות

ב.      הבנים כמהים אל אמם, אבל הכמיהה הזאת שנתפס שיש לה תוצאות שליליות וכן העובדה שלאימא אין פין מעוררים בילדים תחושות של לקות מינית, אבדן הערכה עצמית וחשש מדחיה

ג.        קנאת הפין שנמצאת אצל בנות שונים ממה שהציג פרויד: קנאת הפין מתעוררת אצל הבנות  בגלל שבתקופה הפרה אדיפלית מגבילים את המאווים היצרים של הבנות

  • הסקרנות המינית שלהם לא מסופקת כמו אצל הבנים
  • הן משתינות באופן שונה מהבנים
  • לא מאפשרים להם לאונן במידה שווה לגברים.

להורני יש 3 נושאים מרכזיים אשר משולבים זה בזה- החשוב למבחן

א.      קנאת רחם

ב.      המיניות הנשית היא חוויה ראשונית של האישה

ג.        תלותיות

א. קנאת רחם

  • הורני טענה שלצד קנאת הפין יש קנאת הרחם
  • קנאת רחם זוהי קינאה לא מודעת של הבנים ביתרון של הנשים
  • יכולתן של הבנות להרות, ללדת, להיניק, ולהיות אמהות מגבירה את תחושת החרדה אצל הבנים

  • באופן כללי: נטיית הגברים להפחית מערך הנשים ולהפגין כלפיהן בוז וזלזול מקורה בקנאה לא מודעת ביתרונן של הנשים ולאו דווקא בתפיסת הנשים כלוקות בחסר

  • לבנים יש קינאה ביתרון של הנשים הדבר גורם להם לתגובת ההיפוך או מנגון של פיצוי:
  • זה בא לידי ביטוי שהגברים מזלזלים בנשים, ושהגברים תופסים  את הנשים כנחותות יותר.

  • במילים אחרות העובדה שהגברים רוצים להצליח, להיות יצירתיים ולכבוש נשים זהו מנגנון שלי פיצוי יתר או תגובת היפוך לרגש נחיתות לא מודע לזה שנשים יכולת ללדת והגברים לא.


ב. המיניות הנשית היא חוויה ראשונית של האישה

  • המיניות הנשית היא חוויה ראשונית שמופיע כבר בגיל צעיר אצל ילדות בצורת תחושות בפות ומוביל אצל הילדה הקטנה לתחושת זהות מינית ייחודית

  • המקור לתחושה המינית היא במודעות לאנטומיה הייחודית והעדיפה שלה (ולא כפי טענת פרויד: בתחושת הלקות ש שמקורה בהשוואות אנטומיות )

  • כלומר בגיל צעיר הילדה מבחינה באנטומיה הייחודית,- ביתרון שלה ואז היא כחלק מהמודעות שלה לזהות המינית הייחודית שלה היא מתנהגת בגנדרנות, אימוץ התנהגויות פיתוי )
  • (פרויד, להבדיל, טוען שהגנדרנות של האישה היא הבסיס של מה שאין לה).

  • בשונה מפרויד
  • פרויד שהניח שהזהות המינית של הבת מתפתח רק באופן משני על יסוד האכזבה והקנאה שמקורה בהיווכחות בהבדלים ביולוגים בין המינים
  • הורני אמרה שהילדות מודעות מלכתחילה לנשיות שלהן והן לא זקוקות להדחקת מיניות זכרית (פרויד: תפיסת הדגדגן כפין מנוון, ויתרון על אוננות) כדי לרכזו מיניות נשית

  • הורני ראתה בקנאת הפין רק כהבט אחד מתוך מכלול יחסי הקנאה ההדדיים בין המינים
  • בנות מודעות לסטטוס העדיף של הבנים בחברה וקנאת הפין מבטאת את חששותיהן הלא מודעים מחדירתו אל איבר מינן ומפגיעה בו

ג. תלותיות

  • רקע
  • לפי דעת הורני גורמים חברתיים ותרבותיים (ולא יצרים ומורשת ביולוגית) משפיעים על התפתחת אישיותם הנבדלת של גברים ונשים.
  • הורני ראתה בביטחון את המניע העיקרי להתנהגות בני האדם, הבטחון מושפע מהסביבה החברתית
  • הורני אמרה שהתפתחותה הפסיכולוגית של האישה מבוססת על העדר ביטחון ועל הדגשת הצורך ביחסי אהבה.

  • פירוט איך החברה מעודד את התלות בנשים וגברים
  • במאמר שלה בעית המזוכיזם הנשי (1935) הורני מנתחת כיצד משתנים חברתים – על תפקידי המין הנגזרים מהם- מעודדים את תלותן של הנשים בגברים במובנים רבים.
  • הכוונה למושגים כמו אהבה, יוקרה, משאבים כלכלים, טיפוליות

  • התוצאה של תלות הגברים בנשים הם ניסיונות חוזרים ונשנים של הנשים להשביע את רצון הגברים:
  • תרבות יופי
  • להחשיב באורך מוגזם את ערכה של האהבה

  • ואז, הדגשים הללו (תרבות יופי..) מחזקים את האידיאולוגיה בחברה שנשים מקבלות משמעות באמצעות הזולת.
  • כלומר אישה מוגדרת באמצעות הסביבה, החיים שלה מקבלים משמעות באמצעות הזולת:
  • בעל
  • ילדים
  • משפחה מורחבת
  • הגברים מעדיפים נשים שמדגישות מרכיבים אלה (בעל וילדים וכד')

  • אפיונים אלה (בעל, ילדים וכד') מובלים את האישה לתלות יתר במקורות חיצונים לצורך סיפוק עצמי ולהסתמכות מזערית על כוחות פנימיים

  • כלומר הכל זה עניין של תנאים חברתיים סביבתיים, נשים מוערכת כשיש להן בעל, ילדים וכד'.
  • במילים אחרות האישה לא שווה כשהיא עומדת בזכות עצמה (אם אין לה ילדים ויש לה רק קריירה וכד')

  • בנוסף, הורני טוענת שהחברה מנתבת את הנשים להתמקד בהיבט הרגשי של החיים, וכך הופכת אותן לפגיעות יותר למועקות ולדכאון

  • הורני חוזרת ומדגישה שהאישיות של גברים ונשים מתפתח בהתאם למגבלות שהחברה מציבה להם
  • טווח הפעילות שלהם (שעל פיו הם מבססים את בטחונם ומפחיתים את חרדותיהם) נקבע על ידי מה שנתפס בחברה כהולם את כל אחד מן המינים
  • הורני האמינה שהחברה יכולה לשנות את מעמדן של הנשים


קלרה תומפסון 1893 – 1958

  • תומפסון פעלה באותה תקופה של הורני

  • תומפסון התמקדה באספקט החברתי תרבותי של מעמדן הנחות של הנשים
  • תומפסון עיצבה את עמדותיה באשר לחלקות התפקידים במין המינים בחברה ולקשיים שחלוקה זו מציבה.
  • בגישתה הטיפולים הדגישה את פעילות הגומלין שבין גורמים חברתיים לבין גורמים ביולוגים בעיצוב התפתחות האישיות של האישה

  • תומפסון לא גיבשה תיאוריה מסודרת והספר מציג את רעיונותיה המרכזיים
  • (התיאוריה שלה פשוטה ויש עליה חזרות על התיאוריה של הורני).

  • תומפסון אמרה שגם אם אי אפשר להתעלם מגורמים ביולוגים הרי שאפיוניהם של בני האדם הם תוצר של התרבות שבה הם התחנכו יותר מאשר מינם.
  • הקשיים הפסיכולוגים של בני האדם הם תוצרים של השינויים החברתיים והתרבותיים המהירים של מאפייני הסביבה שלהם אשר לא מאפשרים לצורכיהם הביולוגים לקבל ביטוי מלא.

  • היא פירשה את מאפייני האישיות של הנשים (פאסיביות, מזוכיזם וקנאתנות ) כהכרח כלכלי שנובע מלחצים חברתים
  • תכונות אלה (פאסיביות, מזוכיזם וכד')  שפרוד זיהה כחלק מהמהות הנשית

  • תומפסון, כמו הורני, תקפה את המושג קינאת הפין של פרויד:
  • הפין מבטא את תחושת נחיתות של הנשים ואת דחפיהם האלימים של הגברים בחברה
  • אילו החברה היתה מטריארכלית= הנשים דומיננטיות- אז יתכן שהשדיים היו הופכים לסמל הכוח החברתי
  • תומפסון, כמו הורני, חשבה שביטוי רגש וההתנהגות שהפסיכואנליטיקנים מייחסים לקנאת הפין הם אך ורק ביטויים לקנאה בסטטוס המועדף של הגברים בחברה.
  • תומפסון דחתה את רעיון נחיתות של הדגדגן שהגה פרויד- היא אמרה שגם בנים וגם בנות מפיקים בשלב הפאלי מידה שווה את הנאה מאוננות.

  • תומפסון הביעה עמדות ספקניות באשר לסיכוי לשינויים מידיים אפשריים במצבן של נשים: כל ניסיון להביא לשינוי בדפוס חברתי כלשהי יוצר קונפליקטים בקרב המעורבים בעניין( הגבר מטפחים התנהגות חזקה לשינוי) והתוצאה תהיה הגברת תחושת הנחיתות והאשמה בקרב נשים בשל רצונן להיות שונות.

הנקודה המרכזית של תומפסון: אחד הקונפליקטים המרכזיים של האישה המודרנית מקורו בהולדת ילדים.

  • החברה מחנכת  נשים להאמין שהגשמה מינית נאותה והולדת ילדים אינה מתיישבת עם התפתחות אישית וביטוי עצמי יצירתי.

  • הקונפליקט המרכזי שיש לאישה הוא בין הולדת ילדים לבין הגשמה עצמית, פיתוח קריירה מודעות עצמית ביטוי עצמי וכד'
  • כלומר האישה צריכה לבחור בין הולדת ילדים לבין הגשמה עצמית, שני הדברים כאילו לא משתלבים

  • החברה תורמת מאוד לקונפליקט הזה ולהיווצרות שלו.
  • כלומר למרות שהולדה היא פונקציה ביולוגית בעלת ערך עליון שאמורה להביא לסיפוק עצמי הפכו אותו הגברים על פיה (כמו פרויד) והתייחס אליה כאל "פיצוי" גרידא
  • החברה גורמת לנשים להגיד שהגשמה עצמית זהו הולדת ילדים

  • תומפסון אמרה שלא רק שלנשים אין מספיק דמויות להזדהות עמן, ויש להן חוסר במודלים להגשמה עצמית אלא שגם העצמאות שלהן היא מטרה לגינוי של הסובבים אותן

  • בנוסף יש נטיה של החברה לגרום לנשים לפתח חוסר ביטחון בגופן ובמיניותן  כך שנשים לא יאמינו בעצמן.
  • טוענת שעכבות מיניות מגורן בגורמים חברתים ולא בנחיתות ביולוגית כפי שסבר פרויד.
  • מקור הקשיים הוא העמדות והאמונות החברתיות רואות באישה יצור נחות מהבחינה הביולוגית ומי שסיפוק שלה מיחסי מין משני בחשיבותו וסיפוקו של הגבר קודם לשלהן.


הפסיכולוגיה האנליטית- קרל יונג

  • יונג היה פסיכואנליטיקן  שוויצרי, היה נשיאה הראשון של איגוד הפסיכואנליטיקנים הבין לאומי
  • בשנת 1912 פרסם את הספר "הפסיכולוגיה של הלא מודע"

יונג נבדל מפרוד בכמה מובנים

  • פרויד תיאר את התפתחות הפרט מינקותו ועד מותו כחזרות בלתי פוסקות על מוטיבים אינסטינקטיביים ואילו יונג ראה את התפתחות הפרט התפתחות יצירתית אשר ההתנסויות בהווה, העבר, תנאי עכשווים ומטרות עתידיות חוברה בה יחד, משפיעים עליה ומכוונים אותה
  • התנהגות הפרט מותנת גם בקורות האישים ובהיסטורית ההתנסות של האבות (על ידי הלא מודע הקולקטיבי) וגם במטרות ובשאיפות לעתיד

  • פרויד הדגיש את הבסיס הינקותי של האישיות ויונג הדגיש את היסודות האישיות הארכאיים והפרימיטיביים של הפרט

  • יונג סבר שהאישיות יכולה להשתנות במהלך השנים ולהתעצב בזכות מטרות, משאלות, ציפיות ושאיפות לעומת פרויד שהיה דטרמיניסט באשר להשפעות הינקות והילדות על האישיות.

  • יונג חשב על המושגים של פרויד באשר להתפתחות הפסיכולוגית המינית של הפרט כעל מטפורות.
  • הוא הציע מושגים חדשים משלו להסבר ההבדלים בין המינים: האנימה והאנימוס
  • פרויד ראה בלבידו אנרגיה מינית ויונג ראה בא את אנרגית החיים כולה (בה לא רק יצרים אלא גם שאיפות, כמו השאיפה לשלמות).

מושגים מרכזים מהגישה של יונג

  • לא מודע קולקטיבי
  • הוא ייחס לו חשיבות רבה מזו שייחס לא מודע האישי של כל פרט
  • הלא מודע הקולקטיבי הוא מאגר החוויות שמשתמרות מדור לדור משחר ימיה של האנושות
  • כעדות לקיומו הוא הצביע על דימוים שונים בתרבויות שונות- לדימויים האלה הוא קרא ארכיטיפים

  • ארטיפים
  • ארכיטיפים הם דימויים לא מודעים של טיפוסי בני אדם שונים, ואשר כלפיהם יש לו תגובות רגשיות (מופיעים בחלומותיו, בדמיונותיו וזאת במשולב עם התנסויותיו הממשיות, וכך הם משפיעים על התפתחותו)

  • ארכיטיפ האם
  • זהו ארכיטיפ שמיצג את מאגר החוויות הקולקטיביות באשר ל"אימהות" ולא רק את ההתנסויות הממשיות שיש לכל אחד מאתנו עם אימו.
  • כל אחד נולד עם ארכיטיפ של דמות האם, והיחסים הייחודיים בינו לבין אימו שלו נבנים על בסיס ארכיטיפ מולד זה.
  • לארכיטיפים השפעות חיוביות ושליליות
  • חיובי- יש להם ערך הישרדות וקיום בגלל שמאפשרים להבין את הזולת
  • שלילי- עלולים להוליך את האדם שולל שכן בני אדם עלולים להסתמך רק עליהם כשהם מעריכים את הזולת ולא להביא בחשבון מידע ממשי שהאדם עצמו משדר להם
  • העלאת הארכיטיפים של הפרט מרמת הלא  מודע לרמת המודע תאפשר להפחית את השלכותיהם השליליות למינימום

אנימה ואנימוס

  • השילוב של אספקטים נשיים וגברים באישיות המודעות של הפרט מביא ליצירתו של פרט הרמוני ומושלם
  • יונג טען שהנפש היא אנדרוגנית: בנויה ממרכיבים גבריים ונשיים
  • כלומר בכל גבר ובכל אישה יש מערכת אשר בשלמותה כולל את העושר, הטבע היכולת והחוזק של המערכות הגברית והנשית.
  • ניגודים משלימים מאזנים זה את זה רק אם החלק המשלים, בין המין השני, מצורף אליהם.
  • כדי להגיע לשלמות האישיות חייבים העיקרון הגברי, והעיקרון הנשי בתוך הפרט להגיע להרמוניה
  • אנימה = העיקרון הנשי בכל גבר
  • אנימוס= העיקרון הגברי בכל אישה.
  • שניהם ארכיטיפים בתת המודע הקולקטיבי וגילויים בקרב אנשים שונים הוא דומה
  • האנימה– מיצגת את העיקרון הנשי המדגיש את התפתחותם של יחסים בין אישים, את היכולת ליצור קשרים ולאהוב – מיוצגת על ידי אל האהבה ארוס
  • האנימוס- מייצג את העיקרון הגברי המדגיש את היכולת לשלוט באנשים ובמצבים, את הנטיה לכיוון המחשבה האנליטית המופשטת – מיוצג על ידי לוגוס- המחשבה האלוהית

  • יונג הסביר שגם האנימה וגם האנימוס מצויים בכל אדם (גבר ואישה)
  • בניגוד לפרויד הוא ראה בעיקרון הנשי ערך חיובי
  • אצל גברים הארוס- היכולת ליצור יחסים אינטימיים- מפותח פחות מההלוגוס
  • אצל נשים הארוס מבטא את הטבע האמיתי שלהם והלוגוס לא מספק מבטא את עצמו
  • כדי שהאישיות (גבר או אישה) תגיע לכלל התפתחות שלמה, מלאה, והרמונית, האנימה והאנימוס חייבים להתפתח
  • נשיות וגבריות הם לא תכונות ששיכות למין זה או אחר, אלא תכונות מופנמות לבני שני המינים

  • האנימה והאנימוס הם דימויים מופנמים שאנשים מחפשים בבואם לממש אהבה
  • כשהם מוצאים אדם מתאים לדימוי הפנימי שלהם הם "מקרינים" את הדימוי על האדם ורואים את הדימוי יותר ממה שהם רואים את האדם עצמו.

  • יש שטוענים שלמרות שיונג ראה את תוספת העיקרון הנשי לאישיותם של גברים כדבר חיובי ורצוי (שדרכו הם יכולים  להגיע לשלמות גדולה יותר באישיותם) הוא ראה סכנה בתוספת העיקרון הגברי לאישיותן של נשים
  • כי נשים אשר מתפתחות את הצד הגברי באישיותן מתמרדות נגד הטבע האמיתי שלהן- לפיכך נשים שעובדות שמקצוע שדורש מחשבה לוגית או "למידה כמו של גבר" יכולות לפצוע פצע פסיכולוגי חמור בטבען הנשי.

  • מושג האנדרוגני בהמשך הקורס הוא מעין המשך לגישתו של יונג.

הביקורת על יונג בנושא זה

  • הביקורת שהתמקדה במושג האנימה והאנימוס זה שהם בעלי אופי דטרמיניסטי  בגלל שיונג ראה בו בסיס ביולוגי, רוחני ונשים שמולד באדם
  • וכן בתיאוריה שלו יש עידוד רב יותר לטיפוח האנימה אצל גברים מאשר האנימוס אצל נשים

הפסיכולוגיה של "האני" – אריק אריקסון

  • אריקסון הוא פסיכואנליטיקן אמריקני ממוצא גרמני, מקובל לסווגו כפסיכולוג התפתחותי
  • פיתח את הפסיכולוגי של האני

אריקסון נבדל מפרויד מכמה בחינות

א.

  • אריקסון סבר שהפסיכואנליזה היא אמצע התמודדות עם המעלות והמורדות של החיים אצל בני אדם נורמלים ולאו דווקא עם תופעות פתולוגיות (כמו שראה את זה פרויד)
  • פרויד סבר שאפשר להבין את התפקוד הנורמלי של בני אדם על סמך חקר תפקודם של בני אדם הלוקים בקשיים נפשיים אריקסון חלק עליו וגרס שרעיונות רבים לא חלים על בני אדם נורמלים (למשל חסרון הפין על התפתחותן של נשים)
  • הגישה של אריקסון קיבלה ביטוי בנטיה שלו להדגיש את ההבטים החיובים והבריאים של גברים ונשים לאו דווקא את הבעיתיים

ב.

  • ראה את הגורמים החברתיים והתרבותיים כנמצאים בפעילות גומלין מתמשכת עם גורמים ביולוגים – פעילות זו מעורבת במהלך התפתחות אישיותם של בני שני המינים

ג.

  • לעומת המודל הגנטי של פרויד (התפתחות הפסיכולוגיה המינית של פרויד) אריקסון הציע תיאוריה שהקיפה שמונה שלבים של התפתחות פסיכולוגית חברתית של בני האדם מינקות ואז זקנה

ד.

  • בניגוד לפרויד הוא ראה אחרת את התפתחות הנשיות
  • הוא הדגיש את הפוטנציאל החיובי והבריא שבנשים וראה באימהות את הבסיס להתהוות זהות העצמית.
  • חלק על מושג "קנאת הפין" של פרויד- נמצא רק אצל בנות המאופיינות בהפרעות רגשיות
  • הוא טען שבנות מתפתחות דווקא על בסיס הקיים בהן שכינה המרחב הפנימי גופני (פירוט בהמשך)

שלבים בהתפתחות האישיות לפי אריקסון

  • אישיותו של הפרט נבנית בתהליך מתמשך, שתחילות בינקות וסופו בזקנה. מטרת התפתחות זו היא היווצרות "אני" מגובר ויציב.

יש כמה מאפיינים לשמונת שלבי ההתפתחות

  • שלבי ההתפתחות של הפרט מונחים על ידי העיקרון שלפיו התפתחות היא יצירה הדרגתית של חלקים המתרחשת על פי "תכנית" צמיחה כוללנית
  • כל אחד מהשלבים מאופיין בקונפליקט פסיכולוגי חברתי ייחודי משלו, שיש להתמודד עמו. אפיוני הסביבה החברתית, שבמסגרתה נעשה הניסיון לפתור את הקונפליקטים משתנה מפרט לפרט ומתקופה לתקופה  במהלך חיים.
  • פתרון כל קונפליקט מותיר באישיותו של הפרט עקבות משמעותים, מפתח בו התייחסות חדשה כלפי עצמו וכלפי סביבתו ותורם לעיצוב אישיותו
  • איזון בין מרכיבי הקונפליקט הסותרים לעתים, מוביל לפתרון מוצלח של כ למשבר ומשבר ומבטיח התקדמות אישית מרבית
  • השלבים השונים לא תלויים זה בזה אבל תוצאות התנסות בהם מצטברות ומאפשרות המשך התקדמות מוצלח במעלה פתרון הקונפליקטים הבאים
  • לכל שלב ערך ייחודי משלו. כל פרט תורם איכות כלשהי לאישיות הפרט
  • השלבים מייצגים את הקונפליקט הפסיכולוגי הפנימי הכרוך בהם.

התפתחות הנשיות והגבריות

  • שמונת שלבי ההתפתחות חלקים גם על גברים וגם על נשים
  • פתרון לא מוצלח הרסני לגבי שני המינים באותה מידה
  • תפיסותיו לגבי הנשים היו חיוביות, הוא ראה בהן כוח חברתי מוסרי שביכולתו להדוף את מה שנתפס בעיניו כדגש יתר על עמדות וערכים גברים בחברה

  • כמו פרויד ייחד גם אריקסון חשיבות לגבי ההבדלים האנטומיים בין המינים וסבר שיש להם השפעה
  • אבל אריקסון התמקד בייחודיותה של האנטומיה הנשית
  • הוא טען שבאופן נורמלי בנות מתפתחות על יסוד מה שיש בהן: הרחם והמרחב הפנימי- תגובותיהם של הגברים לנשים נובעות לדעתו מקנאת רחם. לנשים יש מרחב פנימי גופני בעל פוטנציאל יצרני ויצירתי מאין כמותו (גם הורני השתמשה במושג "קנאת רחם" במשמעות זו"
  • המרחב פנימי גופני משפיע על תפיסתן העצמת של הנשים, על תחושות היצירתיות החיוניות, ועל התפתחותן הפסיכולוגית

  • אריקסון הצביע על האימהות כעל התפקיד המרכזי של האישיות הנשית וטען שפוטנציאל הנשים לאימהות הוא מוקד זהות  העצמית וכי כל שאר מאפייניה נובעים בעיקר מפוטנציאל זה להולדה וגידול ילדים

  • גברים ונשים נבדלים זה מזה בזהותם העצמית
  • נשים מאופיינות ביתר תלות
  • גברים מאופיינים בעצמאות

  • הזהות העצמית מתפתחת באופן שונה:
  • התפתחות זהותו העצמית של הגבר קודמת להתפתחותו לקשור קשרים אינטימיים
  • התפתחות זהותה העצמית של האישה מתפתחת בד ובד עם יכולתה ליצור קשרים אינטימיים

  • הבדלים האלה בין המינים משקפים צרכים בין מינים נבדלים
  • באמצעות התפתחות אישיותה החברתית של הנערה היא מושכת את הגבר ובאמצעות היא רוכשת סטטוס חברתי וכלכלי
  • התפתחות הזהות העצמית של הנער, אשר העצמות האישית וההזדהות עם עולם הערכים של חברת המבוגרים מרכזית בה, משרתת את חתירתו לסטטוס חברתי כללי.

  • את גרסתו להבדלים בין המינים ניסה אריקסון לבסס על סמך תצפיות
  • מחקר שממחיש את המושג "מרחב גופני פנימי 1968
  • הילד נתבקשו (2-3 פעמים במשך שנתיים) לארגן מדמיונם סצינה מעניינת מסרט באמצעות קוביות
  • תוצאות המחקר
  • בסצינות שארגנו הבנות בלט "המרחב הפנימי"
  • הבנות יצרו מבנים מוקדים חומות נמוכות שאופיינו בסצינות פנים רגועות וסטטיות

  • בסצינות שארגנו הבנים בלט "המרחב החיצוני"
  • המבנים שלהם היו בנויים ממגדלים גבוהים, עם קירות עבים ותמוכות
  • תיארו סצינות של תאונות, הרס והתמוטטות בנינים
  • אנשים וחיות היו בתנועה

  • את ההבדלים בין הסצינות ייחס אריקסון להבדלים בין המינים באנטומיה
  • ההבדלים בין איבר המין הזכרי- הבולט כלפי חוץ, מזדקף ופעיל, לבין איבר המין הנקבי- מופנם, מוגן וסטטי

  • יחד עם זאת הוא טען שגורמים חברתיים משפיעים על בחירת הנושאים בצינות ושאין למשל ביכולתם של ההבדלים האנטומיים להסביר את מכלול ההבדלים שמצא בסצינות

  • היו ביקורת על המחקר כגון הסברים חלופים :התנסות קודמת במשחקים.

לסיכום

  • הגישה של אריקסון הציגה גישה שונה מפרויד באשר להתפתחות הנשיות והגבריות
  • הוא תפס את התפתחות הנשיות, מאפיינה, ואת פונקצית האימהות כגרסה חדשה לאנטומיה היא גורל (גרסה חיובית משל פרויד)
  • גם התפתחות הגבריות הוצגה כבלתי מנותקת מפעילות הגומלין שלה עם הנשיות.


תיאוריות פסיכואנליטיות עכשוויות

  • ישנן גישות שהתנגדות להשקפות של פרויד ותומכיו באשר להתפתחות הזהות המינית של גברים ונשים וליחסי המינים בחברה המערבית

הגישה הפאלוצנטרית והגישה הגינוצנטרית

  • הגישה  הפאלוצנטרית – משויכת לפרויד – רואה במודעות לעליונותו של הגבר וללקות של האישה את המקור לזהות המינית של גברים ונשים
  • הגישה הגינוצנטרית- טוענת שהאוריינטציה המקורית של גברים ונשים היא נשית ומקורה בהזדהות ראשונית עם האם.

  • שני זרמי מחשבה אילו מניחים כי ההתפתחות של הזהות המינית רצופה קשיים גם אצל גברים וגם אצל נשים וכי התוצרים שלה הם דומיננטיות גברים ביחסים בין אישים, במשפחה ובחברה

  • קארן הורני וקלרה תומפסון ביקרו את ההטיה הגברית בתיאוריה הפסיכואנליטית

  • וגם תאורטיקניות בנות זמננו- דינרסטיין וצ'ודורואו ביקרו את ההטיה הגברית
  • הן מתבססות על מושגים פסיכואנליטיים ועל הנחות פרוידיאניות שונות מתמקדות בהתפתחות האישיות ודוחות את חשיבתו של פרויד באשר להתפתחות הזהות המינית אצל גבירם ונשים
  • מסכימות שהאישיות מבוססת על התנסויות מוקדמות בחיים
  • הן תופסות את האם כאובייקט המרכזי שהילד מפנים ומנסות להבין את ההשפעות שיש לעובדה זו על ההתפתחות האנושית.
  • מיחסות לנשים תפקיד מרכזי בתהליך התפתחות הזהות המינית
  • מייחסות לנשים תפקיד מרכזי בשינוי היחסים הבין אישים והכללי חברתיים בין המינים

גישת יחסי אוביקט של מלאני קליין

(למבחן אין צורך לדעת לפרטי פרטים)

  • לפי גישה זו (שהתחילה אותה מלאני קליין-  (1882-1960) עולמו הפנימי של הילד בנוי מאובייקטים מופנים
  • (וזה בניגוד להנחה של פרויד  שעולמו הפנימי של הילד עשוי מדחפים ומצרכים שחייבים להיות מרוסנים על ידי ההורים והחברה)
  • האובייקטים המופנמים אילו הם ייצוגים פנימיים של אנשים ודברים אשר סוננו דרך המודעות וההתנסות הייחודית של הילד
  • אובייקטים אילו הם דימויים מופנים ( mental images ) שאנו נושאים בתוכנו
  • למשל
  • חפץ כמו כיסא,
  • משהו מורכב כמו אימא
  • תיאוריית יחסי האוביקט מאפשרת לנו להבין את יחסי הגומלין שבין הפרט לחברה המתרחשים באמצעות הפנמת אובייקטים מהעולם החיצוני, שמעודדים את פיתוח האובייקטים בעולם הפנימי.

דוגמא

  • תינוק בוכה באימה כאשר אמא שלו עוזבת אותו וזאת בגלל שהוא עדיין לא פיתח דימוי פנימי שלה
  • הדימוי הפנימי שלה שהוא יפתח בעתיד יעזור לו להאמין שהיא נמצאת למרות שהיא לא בתחום הראייה שלו

  • דיסרטיין וצ'ודורואו ניסו להבין כיצד האובייקטים שאנחנו מפנימים בינקותנו= אותם ייצוגים מנטליים אשר נעשו לחלק מהעולם הנפשי שלנו- משפיעים על התפתחות זהותנו המינית
  • איך משפיע העובדה שרק נשים מולידות ילדים ומטפלות בהם (עד שהן באו אז התיאוריה הפסיכואנליטית ראתה כמובן מאליו שנשים מולידות והן ההורה העיקרי ושזהו המצב הבריא ביותר לאם ולתינוק)
  • שתיהן יוצאות כנגד הגישה שהגבר הוא אמת המידה לבריאות הנפשית והאנשות

צ'ודורואו ודינרסטיין באופן כללי

  • דינרסטיין מאוד דומה לצ'ודורואו
  • שתיהן מדברות על התקופה של עד גיל שלוש כתקופה קריטית
  • עד גיל שלוש האימא או אישה כלשהי (מיניקה, מטפלת) היא המטפלת העיקרית של הילד.
  • לשלושת השנים הראשונים האלה יש השפעה קריטית על התפתחות הזהות המינית
  • העובדה שאישה כלשהי מטפלת בשלושת השנים הראשונות של הילד אז דבר שיוצר/מפתח  את ההבדלים בין הבנים לבנות.
  • כלומר העובדה שהאימא היא המטפלת העיקרית של התינוק/ת חשובה להבנת התפתחות הזהות המינית והבדלי האישיות בין המינים- כלומר השלב הפאלי הוא המקור להתפתחות הבדלי המינים כבר בינקות

  • וזה בניגוד לפרויד
  • פרויד טען שעד השלב הפאלי (גיל 4-5)  אין הבדלים בין בנים לבנות וההבדלים מופיעים בגיל מאוחר יותר.
  • הגישה שלהן נמצאת בערך באמצע של הציר של ביולוגיה וסביבה

· (ראה איור ס – 5 –

· ביולוגיה…………………. סביבה

  • קישור הגישה שלהן  ליחסי אובייקט
  • האימא היא אובייקט
  • יחסים עם אימא מתעצבים בגיל הצעיר.


ננסי צ'ודורואו

  • צ'ודורואו היא סוציולוגית בת ימינו בעלת אוריינטאציה פסיכואנליטית החשובה מבין התאורטיקנים בתחום כיום

הסיבה להבדלים על פי צו'דורואו – נקודת המוצא

  • בספרה (1978) צ'ודורואו מציעה מודל שכוונתו להסביר את תופעת השחזור האוניברסלי כמעט של כל מאפייני האישיות והתפקידים הגבריים והנשיים
  • לפי צ'ודורואו ההבדלים הביולוגים לבדם לא יכולים לשמש בסיס מושלם ומספק להסבר ההבדלים בין המינים הקיימים בחברה שלנו

  • צ'ודורואו מקבלת את הגישה הפסיכואנליטית להתפתחות האישיות שעל פיה
  • האישיות מתעצבת החל מינקות בעקבת התנסויות אשר לא מנותבות במודע על ידי ההורים
  • מהות ההתנסות האלה והאיכות שלהן מופנמות מאורגנות והופכות לחלק קובע מן האישיות ומכתיבות את התנהגות העתיד.

התנסויות נבדלות לבנים ולבנות

  • האישיות של גברים ונשים מובדלת זו מזו והדבר נובע בעיקר מההבדלים בהתנסויות מוקדמות ביחסי תלות עם ההורים על כל המשתמע מהם.
  • התנהגויות נבדלות של הורים כלפי בנים ובנות בגיל הרך מקבלות ביטויים ישירים באישיות ילדיהם הבוגרים
  • עבור בנים- עצמיות ועצמאות מטופחים על ידי ההורים כזהות גברית
  • עבור בנות – דפוס היחסים עם הזולת ואישיותן מוגדרת באמצעות הזולת- על ידי ההורים
  • התנסויות נבדלות אלא מקורן בראש ובראשונה ב"ארגון לא סימטרי של ההורות"
  • לעובדה שנשים נתפסות כאחראיות העקריות לגידול ילדים היא מייחסת חשיבות מרכזית להשפעות מודעות ולא מודעות של המעורבות האינטנסיבית של האמהות בחיי ילדיהן.
  • צ'ודורואו מדגישה את מאפייני הקשר שבין אמהות לבנותיהן המופנמים והאחראים להתפתחות מבנה האישיות של הבנות וכך- משפיעים על חזרתו מחדש של אותו דפוס יחסים גם בדור הצאצאים הבא.

הסיבה של חזרת הדפוסים מדור לדור

  • גם צ'ודורואו (כמו פרויד) רואה את השלב האדיפלי כשלב המכריע בגיבוש הזהות המינית אצל ילדים וילדות כאחד
  • אבל היא גם מרחיבה את הדיון לשלב הפרה (קדם) אדיפלית אשר כבר במהלכן נקבעים הדפוסים הראשוניים ביותר של זהות מינית נבדלת של ילדים וילדות.

פירוט התיאוריה של צ'ודורואו- שני שלבים- החשוב למבחן

  • נקודת המוצא של צ'ודורואו היא של הורות לא סימטרית
  • הורות לא סימטרית
  • הנשים הן המטפלות והאחראיות על גידול הילדים דבר שיוצר הורות לא סימטרית
  • (התיאוריה של צ'ודורואו לא כוללת מקרים שבהם האבא מגדל את הילדים או שיש הורות סימטרית )

  • שני השלבים בתיאוריה של צ'ודורואו

א.      שלב פרה אדיפלי – עד גיל שלוש

ב.      שלב אדיפלי – מגיל שלוש

שלב א': שלב פרה אדיפלי- מהלידה עד גיל שלוש
  • הרעיון המרכזי בשלב הזה הוא שלפני שנרכשת הזהות המינית מתחילה להתרחש ההבנה הבין מינית בהתפתחותן  של תכונות אופי הקשורות לתפקידי מין.

  • בשלב זה לתינוק יש תלות גמורה במטפל- לרוב זה אישה-
  • יש הזדהות עם האם- חוסר יכולת להבחין בינם לבינה
  • התלות היא באוכל (אורלי) וכד'
  • (הדבר נכון גם לבנים וגם לבנות)

  • (כלומר בניגוד לפרויד,  צ'ודורואו גורסת כי כבר בשלבים המוקדמים האלה התנסיותיהם של בנים ושל בנות שונה)

יחס מצד האימא

  • בשלב הפרה אדיפלי האימא מתנסה בהזדהות כפולה
  • ההזדהות היא גם עבור הבן וגם עבור הבת אבל מידת ההזדהות עם הבת גדולה יותר מאשר עם הבת

יחס האימא עבור בנים
  • באמצעות גידול הבן האימא משחזרת את החוויות ואת ההתנסויות שהיו לה עם האימא שלה.
  • לאימא יש הזדהות גם  עם הבן עצמו
  • לאימא יש הזדהות עם האימא שלה.

יחס האימא עבור בנות
  • באמצעות גידול הבת האימא משחזרת את החוויות וההתנסיות שהיו לה עם האימא שלה
  • לאימא יש הזדהות עם הבת
  • לאימא יש הזדהות עם האימא שלה

  • אבל עם הבת יש לאימא הזדהות חזקה יותר מאשר עם הבן
  • האם רואה בבת שלוחה של עצמה ונותנת לה פחות עצמאות ופחות מרשה לה להינתק ממנה
  • לעומת זאת בנים מקבלים עידוד להתפתחות ייחודית ושונה מזו של הבת, והיתר להתנהגויות שונות ונפרדות.

  • וכך עוד לפני שנרכשת הזהות המינית מתחילה להתרחש ההבחנה הבין מינית בהתפתחותן  של תכונות אופי הקשורות לתפקידי מין.

  • מתבססת על
  • אימהות בקבוצות
  • ממצאים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים
  • דיונים קלינים (להשלים)…

  • (בהמשך אני אסביר איך הקשר החזק מאוד בן הבת לאימא שלה משפיע על הזהות המינית של הבת)

  • (עבור מקרים של גברים שקשורים מאוד לאימא שלהם אז הדבר פחות מסתדר עם התיאוריה של צ'ודורואו)

שלב ב: שלב אדיפלי – מגיל 3
  • צ'ודורואו מביעה עמדה פסיכואנליטית מוכרת שלפיה הזהות המינית מתפתחת בשלב האדיפלי בקצב מואץ ומתחילה ההבחנה הקיצונית בין המינים, שמקורה בתהליכים   פסיכולוגיים נבדלים
  • בנוסף צ'ודורואו מראה ממצאים על פיהם פעילויות הנשים במרבית החברות ממוקדות לרוב בבית ואילו אלו של הגברים- בחוץ. – על סמך ממצאים אלא היא מבססת את תפיסת באשר לאופן התפתחות המינית בשלב האדיפלי.

עבור בנים
  • באופן כללי
  • אצל בנים בשלב זה האב וגברים אחרים תופסים מקום מרכזי בעולם  יחסי האובייקט שלהם וזה במקום ההזדהות המוקדמת עם האם.

  • פירוט התהליך
  • התלות מהשלב הראשון (שלב פרה אדיפלי) קצת נחלשת
  • המזון לא מתקבל רק מיניקה
  • ובמקביל- האבא וגברים אחרים (דוד, סבא) תופסים חשיבות בעולם יחסי האובייקט
  • כלומר מתחיל להתפתחות יותר אובייקט שנקרא אבא והאובייקט אבא הוא יותר משמעותי.
  • (פתרון התסביך האדיפלי אצל פרויד דומה לפתרון פה- אצל צ'ודורואו)

התפתחות הזהות המינית הגברית

  • אבל מכיוון שאבא לא זמין יחסית לאימא (מרוחק יחסית, עובד קשה וכד')
  • ומכיוון שהילד צריך להזדהות עם האבא ואין לא עם מי להזדהות כי האבא איננו
  • אז הילד מזדהה עם העמדה של אבא= דמיונותיו, דימויים, ותפיסותיו באשר לתפקיד הגברי

· * מושג הזדהות עמדה

· זוהי הזדהות אשר מבוססות על עמדות כלפי המין הגברי ולא על התנסויות ישירות וממשיות עם האב.

  • עמדות
  • הילד בונה את תפקיד האבא על סמך דמיונות, דימוים, תפיסות
  • את האימא הילד רואה (אמא מנקה)
  • אבל את האבא הילד לא רואה ואז הוא צריך לדמין את תפקיד האבא.

  • ( הכל מנקודת ההנחה של צ'ודורואו של חוסר סימטרי כלומר שהאבא עובר יותר מהאימא)

איך הילד בונה את העמדה של אבא

  • באופן כללי שאין לנו ידיעות למשהו אז אנחנו מפתחים על שלילת מה שאנחנו מכירים
  • הילד מפתח את תפקיד האב לפי מה שנדמה לו:
  • כלומר האבא הוא כל מה שהאימא לא

שתי ההשלכות של אי זמינותו של "התפקיד הגברי"- וכתוצאה מכך שלילית "התפקיד הנשי"

1. הבט פנימי- בין הילד לבין האימא

  • הילד דוחה את האימא , מכחיש את התלות בה, מכחיש את ההזדהות איתה, ומכחיש את כל מה שנשי בתוכו (ורוצה להתנתק ממנה)

2. הבט חיצוני

  • הילד שולל את כל הדברים הנשים בעולם החיצוני

ארבע מרכיבים חשובים קיימים בהתפתחות הזהות המינית הגברים – לפי צ'ודורואו

הסיבוך של הגבריות של הילד- ארבע מרכיבים חשובים בהתפתחות הזהות המינית הגברית

  • לפי צ'ודורואו הגבריות של הילד מסובכת בעיקר כתוצאה מזה שלא היו לו קשרים רגשיים מספיקים
  • לא עם האבא
  • ולא עם האימא

  • לילד לא היתה דמות ברורה ומוחשים להזדהות איתה אלא כל מיני רעיונות
  • הדחיה של הילד כלפי האימא מופנית גם לנשים אחרות

  • כלומר הזהות של הילד מבוסס על משהו שהוא לא שלו
  • הילד לא יודע איך צריך לתפקיד
  • הבעיה היא שיש לו פנטזיות ודימויים
  • כלומר מצב מעורפל ולא חד משמעי

  1. ה"גבריות" הופכת להיות נושא בעייתי אצל הבן
  2. ה"גבריות" כרוכה בהכחשת קשרי התלות באם או כל מה שהילד מפרש כ"תלותיות" בכלל והתוצאה- הוא מנתק את עצמו מהאחרים
  3. הגבריות נבנית על סמך הדחקת הנשיות שבתוכו והפחתה מערך הנשיות, הן במובן הפסיכולוגי הפנימי והן ברמה החברתית תרבותית
  4. ה "גבריות" ההזדהות עם האב אינה מתפתח מתוך קשרים רגשיים מספקים אלא מורכבת מניסיונות ללמוד מרכיבי תפקיד באורח עקיף ולהפנים אותם
עבור בנות
  • התפתחות הזהות הנשית שונה מזו הגברית
  • המרכיבים של התפקיד הנשי זמינים לילדה

  • מכיוון שהאימא נוכחת ולילדה יש התנסויות ישירות עם התפקיד הנשי אז
  • התפתחות הזהות הנשית נובעת ישירות מטיב היחסים עם האם ולא מבוססת על דמיונות או הזדהות בדרך השלילה אלא הילדה לומדת מקרוב עת אורחות החיים של אימא, וכתוצאה מזה של הנשים בכלל.
  • (זוהי התפתחו תרצינית מתפקידה הפרה אדיפלי).

  • הקשרים של הילדה מספקים ויש לה הזהות מספקת
  • ובנוסף יש הזדהות חזקה של האימא עם הבת

הבעיה של הנשים

  • לילדה יש בעיה בהעברה של היחסים המספקים שהיו לה עם האימא אל האבא ואל גברים אחרים
  • וזאת בגלל שהקשר עם האימא מספק וטוטאלי והאבא לא נמצא

  • הנשים ממשיכות לשמר את יחסיהן שהופנמו בתקופה הפרה אדיפלית עם אמן (למשל קשר אדוק עם בנות אחרות)

  • במצב שהאבא והאימא נוכחים באותה מידה אז יותר קל לילדה וגם לילד
  • לבת עם האבא יש פחות בעיה כי יש עוד דמות ליצור איתה קשרים אינטימיים
  • לבן עם האבא יש פחות בעיה כי יש אובייקט ממשי של האבא (ההזדהות העמדה משתנה ופחות חזקה)

המשמעות של שני השלבים

  • כל ההפרעה של הילדים זה עד גיל שלוש
  • מה שקורה מגיל שלוש זה תוצאה של מה שקרה עד גיל שלוש ולכן ההפיכות שלו מאוד מצומצמת.
  • (אצל צ'ודורואו עיקר ההתיחסות זה להורים ופחות לאחים וכד').

לסיכום צ'ודורואו

  • התפקיד האוניברסלי של האימהות משפיע גם על התפתחות האישיות הגברית והנשית וגם על יחסי הסטטוס והכוח שבין המינים
  • האם מרגישה קירבה יותר גדולה לבת שלה ושומרת איתה על קרבה גדולה יותר מאשר עם הבן שלה.
  • את הבן היא מעודדת לעצמאות ואוטונומיה

  • התוצאה
  • שגברים מבטיחים את מעמדם החברתי העדיף ואת עליונותם על נשים אבל הם תמיד נשארים בעמדות התגוננות ובחוסר ביטחון פנימי מהבחינה הפסיכולוגית
  • נשים נמצאות במעמד חברתי ותרבותי משני אבל תחושות הערך והביטחון העצמי שלהן גבוהות מאלה של הגברים.

דורותי דינרסטיין

  • התיאוריה של דינרסטין דומה לתיאוריה של צ'ודורואו- גם היא דיברה על אימא ודמויות מרכזיות
  • הרעיון המרכזי אצלה זה יחסי כוח בין ילדים לאימהות (צ'ודורואו פחות הדגישה).

  • כמו צ'ודורואו גם דינרסטיין נסתה להסביר את התהליכים התורמים להפחתת ערכן של נשים בחברה
  • דינרסטיין התמקדה בהשפעותיו של תפקיד המסורתי של האישה כמטפלת  בילדים
  • כמו צ'ודורואו אמרה שלאימהות יש השפעה מכרעת על אפיוני שני המינים והאימהות תורמת לשימור הסטטוס קוו בחברה באשר לחלוקת התפקידים בין המינים ולמעמדן הנחות של הנשים בחברה.

  • אומרת שהבדלי המינים נגרמים על ידי התנסויות נבדלות של ילדים וילדות במשפחה הגרעינית בינקות ובילדות
  • החוויה הראשונה שילדים חווים זה עם האימא- אשר לה, בחברה שלנו, יש אחריות בלעדית על גידול הילדים בשנים הראשונות
  • לדומיננטיות היחסים עם האם יש השפעות מכריעות באשר לאפיונים הנבדלים של בנים ובנות ולהמשך מעמדה הנחות של האם בדור הבא

· התוצאות של ההתנסויות הנבדלות

א.

  • לבני שני המינים רצון עז לשחזר חוויה ראשונית גם במסגרת יחסיהם האינטימיים בבגרותם
  • אצל גברים הרצון לחוות מחדש התנסות זו מוביל לחיפוש קרבה אינטימית במסגרת יחסי מין הטרוסקסואלים ומוליד העזה מינית גדולה מזו של האישה.
  • לבנות שיחזור הקשר לא מותנה בקשר מיני
  • וזאת מכיון שנשים נושאים בקרבן, כחלק מהגדרתן העצמית כנשים, את הקסם והעושר של ההתנהגות המוקדמת עם ההם ובגלל זה מין מזוהה אצלן כביטוי לקרבה רגשית ויש להם פחות ענין במין מנותק מרגש.
  • הענין הפחות במין קשור גם לגידול ילדים דבר שכרוך גם בקשרים רגשיים ומשחזר את ההתנסות הראשונית עם האם.

ב

  • ליחסי האובייקט הראשוניים שבין ילדים לאמותיהן יש גם היבט של יחסי כוח
  • האמהות הן הדומיננטיות ביחסים אלה והילדים חסרי אונים מול השפעותיו של כוח זה
  • בגלל שלאם כוח כה גדול הילדים מנסים להפחית את כוח : (בגיל צעיר הפעולה הזאת מקבלת ביטויים כמו כעס, התמרדות, עקשנות וכד')

  • ההפחתה מערכן של אמהות ונשים היא תגובה הגנתית של בנים ובנות כנגד עצמתה
  • בנים חייבים לדחות את אמם ואת הצד הנשי שבתווך עצמם על מנת לפתח זהות עצמית גברית- פחד מן האם והתלות בא מובילים בנים להגדיר את עצמם כשונים ממנה – ומפחיתים את ערכה (ואת הנשים בכלל) בעיניהם
  • לבנות  אין צורך להתאמץ ולהגדיר את עצמן כשונות כי גם הן נשים
  • המשולש האדיפלי (אב, אם, ילדה) מציע לבת מוצא מהרגשות החצויים כלפי האם: אהבתה  מול עוינותה-
  • האב הופך לאובייקט האהבה
  • האם לאובייקט עוינות

  • כלומר גברים ונשים פונים לאב (ולפטריארכליות בכלל) כאל פתרון לתחושות העוינות כלפי האימהות- דבר שגורם שהפטריארכליות משכפלת את עצמה מדור לדור

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: