פורסם על ידי: or100 | מאי 22, 2009

פסיכולוגיה בין המינים יחידה 5: התיאוריה הקוגניטיבית

הגישה הקוגניטיבית באופן כללי

  • התיאוריה הקוגניטיבית עוסקת בחקר התהליכים המתרחשים במערכת המנטלית ההכרתית ובכלל תהליכי תפיסה, למידה, זכירה וחשיבה. כמו כן היא חוקרת אמונות, ציפיות ועמדות.
  • בהקשר לפסיכולוגיה התפתחותית (שקשורה להתפתחות המינית) התיאוריה הקוגניטיבית רוצה לתאר את האינטראקציה המתפתחת בין הילד לסביבתו ובמיוחד כיצד מגיע הילד להבנת העולם החברתי סביבו

  • הזהות המינית מושגת בשלב מוקדם יותר של ההתפתחות
  • לעומת זאת הזהות עם ההורה בין אותו מין קוראת בשלב מאוחר יותר והיא פחות חשובה

  • הקוגניטיביים טוענים שהמידע (הקוגניציה, עיבוד וכד') לגבי ההתנהגות מתאימה אפשר לרכוש מאמצעי תקשורת, ממבוגרים אחרים וכד'
  • כלומר המידע יכול להגיע מכל מיני מקומות ולא רק מההורים
  • זהו דבר הפוך לגישה החברתית ששם אומרים שהזדהות עם ההורה יותר ראשונית ורק בסוף נוצרת הזהות המינית)

  • שלוש גישות מרכזיות
  1. קוהלברג
  2. ג'ין בלוק
  3. סנדרה בם

1) גישת קוהלברג

  • בגישה הקוגניטיבית הילד הוא פעיל במובן מלא- כלומר הילד משתתף באופן פעיל בבניית ההתנסויות שלו
  • ההתמקדות בילד, בחשיבה שלו , הבנה שלו
  • (וההתמקדות היא לא בהורים, חיזוקים וכד')
  • יש אינטראקציה עם הסביבה אבל הסביבה מאוד לא דומיננטית

  • המושגים של הילד והערכים שלו באשר לסביבתו לזהות המינית ולתפקידי המין שלו הם תוצר של עיבוד קוגניטיבי פעיל של המידע הפיזי והחברתי שהוא קולט מסביבתו
  • העיבוד הקוגניטיבי של הילד מותנה ביכולת הקוגניטיבית של הילד ובאותו שלב ספציפי מוכתב על ידיו

  • כלומר באופן כללי הילד משתתף פעיל בבניית ההתנסויות שלו- ההסבר להתפתחות של תפקידי המינים מתמקדים בילדים בחשיבתם ובהבנתם ולא בהורים ובדפוסי חיזוקים חברתיים.

  • וזה בשונה מהגישה החברתית-
  • שאומרת שהלומד הוא יחסית סביל בגלל שהוא מושפע מהסביבה
  • מושפע מהמודלים, חיזוקים (יתנו לא יתנו)

  • תיאורית הלמידה החברתית מדגישה למידת התנהגויות
  • ואילו קוהלברג מתמקד ברכישת הזהות המינית עצמה
  • לפי דעתו רכישת הזהות המינית מובילה  ללמידת ההתנהגויות ההולמות אותה והיא לא תוצר שלה.

  • ולהבדיל מהגישה הפסיכואנליטית-
  • שאומרת שהילד סביל לחלוטין, שהכל זה הבדלים אנטומיים
  • ואפילו אצל צ'ודורואו יש השפעה של סביבה אבל  פעילים עבור הילד
  • ואילו קוהלברג אומר שתפקידי המין נרכשים כמו מיומנויות נלמדות אחרות, וילדים נבדלים זה מזה בקצב רכישתם, המותנה במאפיינה של התפתחותם הקוגניטיבי ובשלב הקוגניטיבי הספציפי שבו הם מצויים

  • קוהלברג מתאר תהליך רב שלבי ואוניברסלי המאפיין את כולם : מושגיו של הפרט באשר לזהותו המינית בכל שלב משלב ההתפתחות הקוגניטיבית אופייניים לרמת הבנתו הכללי באותו שלב
  • כלומר זהות מינית  ותפקיד מין הם רק חלק מכלל המושגים שרוכשים הפרטים בילדותם המוקדמת ואינם שונים ממושגים אחרים.

  • קוהלברג השתמש במונח סוציאליזציה עצמית– שפירושו שהאדם מחברת (מלשון חיברות) את עצמו
  • האדם עוזר לעצמו להיות חלק מהחברה באמצעות כלים קוגניטיביים
  • כלומר המושגים הבסיסים של הילד באשר לתפקידי המינים ולזהות המינית מקורם בפרשנות עצמת ופעילה שלהם בנושא הסדר החברתי בתרבותם.
  • כלומר זה שבגיל הגן הילדים מאופיינים בסיווג מיני עצמי זה בזכותם

  • עד גיל שש מתבסס הזהות המינית לחלוטין

שלושה שלבים ברכישת זהות מינית ותפקידי מין

  • קוהלברג מבחין בשלוש שלבים במהלך רכישת הזהות המינית ותפקידי המין

א.      שלב הסיווג העצמי- שהוא שלב של רכישת הזהות המינית

ב.      שלב החיקוי- שהוא שלב של אימוץ התנהגויות ההולמות את המין

ג.        שלב ההזדהות עם ההורה בן אותו המין.

· (קוהלברג מדבר על התפתחות קוגניטיבית הדרגתית, בשלבים, שלפיה הילד צריך לפתח הבנה מסוימת ורק לאחר מכן ההבנה מתפתח ומשתנה)

שלב א- הסיווג העצמי – רכישת הזהות המינית

  • למעשה שלב זה מתחלק לשניים
  • הילד/ה מסווג את הקבוצות בן/ בת
  • הילד/ה מכניס/ה את עצמו לקבוצה המתאימה

  • (בגישה החברתית הסיווג המיני של הילד על ידי ההורים)

  • בשלב הראשון הילדים מעצבים את התפיסות שלהם בקשר למושגים גבר אישה
  • בשלב הראשון עיצוב התפיסות שלהם הוא בעיקר על ידי מראה חיצוני: שיער ארוך/ קצר, עובי קול וכד'.

  • בשלב השני הילדים משייכים את עצמם לאחת הקבוצות (סכמות) האלה
  • כלומר הילדים מבינים מה זה בן/ בת ומכניסים את עצמם לאחת הקטיגוריות
  • מדובר על מבנים חשיבתיים פנימיים (חשיבה, זכירה, עיבוד מידע וכד')

  • מתוך המודעות זו להבדלים בין הגברים לנשים צומחת הזהות המינית
  • הזהות המינית מתבססת רק כאשר רמת ההתפתחות ההכרתית של הילד מאפשרת לו לקבץ אוביקטים, התנהגויות ופרטים בסביבתו על פי מאפיינים הבולטים (למשל כל האימהות הן נשים)

  • הסווג המיני העצמי מתרחש בגיל מוקדם למדי, לרוב בסוף שנת החיים השנייה
  • עם הזמן מתיצב הזהות המינית, והסיווג לא הפיך
  • כלומר רכישת זהות מינית יציבה קשורה בבשלות הקוגניטיבית

  • הסיווג העצמי הוא הגורם הראשוני והמכריע שקובע את דרך המשגתו ותפיסתו של הפרט את סביבתי כלומר הוא הופך לאחד המושגים המרכזים שבאמצעותם מארגן הפרט את שפע המידע שבעולמו החברתי.

  • כלומר הילד/ה מסווגים את עצמם כזכר או כנקבה ורק אחר כך הם מוצאים דרכים לנהוג על פי מינם ולחוש כך
  • הילדה לא נוהגת כבת בעקבות חיזוקים אלא מישום שהיא יודעת שהיא ילדה.

בהתייחסות לתיאוריית הלמידה החברתית

  • לפי הגישה החברתית: הילד רוצה תגמולים- הילד מקבל תגמולים כאשר הוא מתנהג כמו ילד ועל כן הוא רוצה להיות ילד
  • לפי תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית: הילד מצהיר שהוא בן ולכן הוא רוצה לנהוג כבן, ולכן ההזדהות לנהוג כבן (ולזכור בהכרה מהסביבה) היא מתגמלת.

שלב ב- החיקוי- אימוץ התנהגויות ההולמות את המין

  • ברשות הילדים סכמות קוגניטיביות נפרדות למושגים "גבר", "אישה"
  • סכימה קוגניטיבית זה מבנה קוגניטיבי הפועל כקובץ מידע המאוחסן בזיכרון
  • כלומר סכמות זה יחידת מידע שמרכיב את מבנה החשיבה שלנו
  • (הסכימה מופעלת באמצעות החשיבה)
  • דוגמאות לסכמות שיש לנו: כלב, בית, כדור, אבא, אימא, בן, בת וכד'.

  • הסכמות הופכות להיות יותר ויותר ברורות
  • כלומר גם הסכמות של בן/ בת, גבר/ אישה ברורות יותר

  • בשלב ב'- לאחר שנוצרות הסכמות האלה הן מאפשרות לילד לקלוט מידע חדש, לפרשו, לארגנו, לנבא התנהגויות של הזולת ולתכנן את התנהגותו
  • כלומר מידע חדש מוטמע בזיכרון דרך הסכמות האלה.
  • כאילו שמכניסים לתיבת הסכימה יותר מידע

  • קוהלברג טוען שלפרט יש נטייה לשמור על העקיבות שבין הסיווג העצמי לבין ההתנהגויות ההולמות את הסיווג- והרצון שלו זה לאמץ לעצמו את ההתנהגויות שהולמות את מינו
  • כלומר הילד/ ה מתמקד בחיקוי בני אותו המין או בחיקוי התנהגויות סטראוטיפיות שאופייניות להם
  • כלומר לאו דווקא התנהגות של ההורים ושל אחרים בני אותו מין, אלא הילד יכול לבחור להתנהג בדרך כלשהי רק על סמך הידיעה שהיא הולמת את מינו

  • כמו שכתבתי קודם קוהלברג טוען שבתחילה בניית המושגים "בן, בת, גבר, אישה" מסתמכים על אפיונים  גופנים קונקרטיים= גודל גופני / כוח גופני
  • לאחר מכן הם מתרגמים את זה לכוח חברתי
  • הנטיה לייחס עצמה וסטטוס עדפים לגברים היא אוניברסלית ואופיינית על פי קוהלברג למרבית החברות.

  • קוהלברג מראה כי כבר בגיל 4-5 ולמרות שהילדים מבולבלים בנוגע להבדלים האנטומיים בין המינים הרי הם יודעים לתאר את בני שני המינים במושגים סטראוטיפיים ביותר (גודל, כוח גופני, אלימות, פאסיביות וכד')

  • אצל בנות- קוהלברג סבור שהעדפת זהות מיני מנוגדת למין ביולוגי אצל בנות בגיל זה מקורה בהכרה שיש להן ביתרונות הזהות הגברית במישור המקצועי, הכלכלי ומשפחתי.

שלב ג- ההזדהות

  • שלב ההזדהות זהו שלב מאוחר וזניח= משני
  • שלב זה קורה רק אחרי שכבר ברור מה זה בן ומה זה בת

  • כלומר בתיאוריה הקוגניטיבית החלק הקוגניטיבי הוא הדומיננטי ורק בסוף מגיעה ההזדהות

פירוט

  • בשל המערכת הערכית והתנהגויות חיקוי של הילד, הילד  מפתח התקשרות רגשית- הזדהות- עם ההורה בין מינו
  • התפתחות זו מובילה לחיקוי נוסף ולהמשך התפתחות הבניית תפקיד המין, באופן שונה אצל בנים ובנות.
  • לפי קוהלברג ביכולתם של מאפיינים ספציפיים של הורי הילד לזרז את התפתחות הסיווג המיני או לעקב אותו אבל לא הם הגורמים לו.

  • באשר לבנים קוהלברג אומר שיש סטראוטיפיים "טבעיים" הקשורים בעצמה הגברית ומזרזים את ההנעה של הבן להזדהות עם אפיוני האב
  • אבל אם המשפחה חורגת מהסטראוטיפים (למשל אימא דומיננטית) אז הערכים הגברים של הבן לא מתפתחים בעצמתם המרבית.

  • קוהלברג חושב שההזדהות או התנהגות על פי דגם חיקוי לא יוצרות בעצמן את ההתנהגות ההולמת לתפקידי המין
  • אלא איכות היחסים עם ההורה ובעיקר עם האב משפיעה על ההתנהגות שהולמת את המין-
  • כלומר האב משמש דמות תומכת בזמן שהבן לומד להיות גובר.
  • ומצד שני איכות הקשרים עם הבת (לא גורמת לה לחקות את האב) משמשת לבת "אבן בוחן" במהלך בדיקותיה באשר למהותה הנשית.

  • כלומר ההזדהות היא תוצר של הסיווג המיני ולא המקור שלו
  • הזדהות הבן נעה מהזדהות עם דימוי סטראוטיפים של תפקיד הגבר להזדהות עם אישיותו של האבא ודרך פעולתו כ"גבר"
  • הבת מזדהה עם התפקיד הנשי, המוערך פחות בחברה (בגלל זה בנות מעדיפות יותר לנהוג כבנים)

השוואה בין הלמידה החברתית וקוהלברג בדבר התפתחות הזהות המינית של הילד (מהספר)

  • לפי הלמידה החברתית- החשיפה להתנהגות מיוחד למין היא השלב הראשון אשר בעקבותיו ילדים מתחילים לחקות את ההורה בן מינם, ובשלב הבא הם מתחילים להתנהג בצורה האופייניים למין, ורק בסוף הם מפתחים זהות מינית.
  • לפי קוהלברג- התפתחות הזהות המינית היא שלב מוקדם יותר מהלמידה החברתית, וההזדהות עם ההורה בן אותו המין הוא שלב מאוחר יותר וחשוב פחות
  • ילד יכול לקבל מידע על התנהגות המתאימה למין ממקורות רבים נוספים מלב ההורה בן אותו מין (מבוגרים אחרים, חברים, סרטים וכד')


ג'ין בלוק

  • ג'ין בלוק היא פסיכולוגית התפתחותית שהציעה מודל קוגניטיבי משלה באשר להתפתחותם של תפקידי המין. המודל שלה יותר מגובש מזה של קוהלברג,

  • לדעתה הגדרת תפקיד המין מייצגת, בכל שלב ושלב במהלך חייו של הפרט, שילוב שונה בין תפיסותיו באשר לכוחות הביולוגיים  ולכוחות התרבותיים.
  • התפיסה המשולבת זאת משתנה עם הזמן בגלל השינויים שחלים ברמת ההבנה הקוגניטיבית של האדם ועם התפתחות אישיותו
  • בלוק מייחס חשיבות רבה להשפעת הכוחות החברתיים והתרבותיים בסביבתו הקרובה והרחוקה של האדם (משפחה, בית ספר וכד') על התפתחות רמת הבנתו ואישיותו.

שלבים ברכישת זהות מינית לפי בלוק- 7 שלבים

  • בלוק מתארת את התפתחות הזהות המינית מתפקוד הינקות- התקופה הטרום חברתית של הפרט- ועד רמת התפקוד הממזג (האינטגרטיבי)
  • הגישה של מבוססת עת מחקרים ארוכי טווח שנמשכו כ 20 שנה וכללו ראיונות חוזרים עם כ 100 ילדים ובני משפחותיהם
  • היא מציעה מודל שמקיף את התפתחות הזהות המינית לאורך מעגל החיים בכללותו וזאת להבדיל מקוהלברג שמודל הזהות המינית של מצטמצם לגילאים מוקדמים.
  • בלוק מתבססת על מודל שהציעה הפסיכולוגית לווינגר

  • השלבים שאני אתאר יתמקדו בפעילויות הקוגניטיביות של הפרט, וקשורים בהתפתחות ובהבנה של תפקידי מין.
  • בשלב זה מצטמצמת פעילות של הרך הנולדת לפעולת הבחנה בין גופו לבין הסובב אותו
  • הקשרים עם הסביבה מוגבלים ולכן המושגים "בן", "בת" מסובכים מכדי שיהיו רלוונטיים.

שלב 1 – השלב הטרום חברתי

שלב 2 – השלב האימפולסיבי

  • הילד עדיין תלוי בסביבתו
  • הפעילות הקוגניטיבית סבה סביב דחפיו, ותחושותיו הפיזיים והמינים
  • הוא מתחילים לפתח רעיונות פרימיטיביים בנוגע למושג תפקידי מין ולהשתמש באופן מובחן במושגים "בן", "בת".
  • התפתחות הזהות המינית באה לצד התפתחותן של יכולת הביטוי העצמי והיכולת לבטא התעניינויות אישיות ולהוציאן אל הפועל.
  • פעילות הילד מתחילה להתפרס על תחומים נוספים
  • תוך בדיקת חוזרת ונשית של גבולות המותר והאסור.
  • ההתרחבות העצמית כרוכה בתחבלנות ובהתגוננות עצמית מפני תגובות הסביבה.
  • תפיסת הזהות המינית מתבססת על יותר מישורי פעולה ונבחנת על פיהם.
  • מתחילה להתפתח מודעות של הפרט לחוקים ולמגבלות חיצוניים
  • הסטראוטיפיים המינים ודפוסי ההתנהגות הטיפוסיים לכל אחד מין המינים מתחילה להתבסס
  • הפעילות של תפקידי המיני נסבה סביב ההופעה חיצונית מוניטין כבן או כבת וטיפוח העצמיות כבן או כבת.
  • הגדרת תפקידי המינים מורכבת על ידי תפיסות של אחריות וחובה ועל ידי מודעות ללחצים חברתיים המופעלים באופן נבדל על בסים ועל בנות
  • אצל בנים החברה מעודדות איפוק רגשי
  • אצל בנות החברה מעודדות איפוק של תוקפנות.

שלב 3 – שלב ההגנה העצמית


שלב 4 – של הקונפורמיות

שלב 5 – שלב המצפוניות

  • בשלב זה הילד מפנים חוקים חברתיים חיצוניים אשר אי ציות להם מלווה באשמה
  • הפעילות הקוגניטיבית מתמקדת בהשוואת המאפיינים העצמים כבן מין זה או אחר כנגד אותם ערכים ונורמות שהופנמו בעבר
  • שלב זה דורש מן הפרט פעילות קוגניטיבית משוכללת יותר: הסתכלות פנימי, השוואה בין תפיסות וערכים אישיים לבין אמות ידה מופשטות שהופנמו
  • הצעיר מודע לשני כוחות מנוגדת שמתקימים זה לצד זה: פעולה ושיתוף.
  • פעולה- איכותו באישיות שמתמקדות בהתפתחות אישיות עצמית
  • שיתוף- איכויות שמקבלות ביטוי באינטימיות, בהדדיות, בפתיחות וכד'
  • הפעולה מייצגת אפיונים שנתפסים בחברה המערבית כ"כוח גברי"
  • השיתוף מייצג אפיונים שנתפסים בחברה המערכים כ"כוח הנשי"
  • שלב זה מאופיין בחתירה לאוטונומיה ולעצמאות אישית- כבר קיימת הבחנה ברורה בתפקידי המינים
  • הפרט מודע לקונפליקט הפוטנציאלי שבין הבטים גברים ונשיים של אישיותו- הוא מחפש דרכים להתמודד עם התחושות המנוגדות ולנתב לעצמו את דרכו העצמאית והייחודית כבן מי זה או אחר
  • הוא מנסה לפתח סובלנות להבדלים כלפי המינית בחברה, סטיות מן המקובל, וכלפי קונפליקטים פנימיים שלו עם אפיוניו המנוגדים.

שלב 6 – שלב האוטונומיה

שלב 7 שלב המיזוג

  • בשביל להגיע לשלב זה על האדם להגיע לאיזון פנימי בין אפיוני ה"פעולה" לאפיוני ה"שיתוף".
  • כלומר לשילוב בין ההיבטים הגברים של הפרט להיבטים הנשים שלו= אנדרוגנית
  • התפיסה העצמית היא שילוב קשרים בין אישים וביטוי של יכולות עצמיות

  • בלוק אומרת שהמיזוג קשה לנשים יותר מאשר לגברים
  • לתהליך החיברות בשלב המצפוניות יש השפעה שונה על התפתחות האישיות של גברים ונשים
  • אצל גברים תהליך החיברות מדגיש את האפשרות העומדת לפניהם לבחור בין חלופות שונות ואת הגשמת היכולות העצמיות
  • אצל נשים הדגש על חום שיתוף, תלות הדדית וכניעות.
  • מאחר שעל הבנים מופעלות יותר סנקציות על התנהגויות בלתי הולמות הרי שהגדרת תפקיד המין שלהם חד משמעית יותר מהגדרת תפקיד המין הנשי- הם חווים פחות אי בהירויות וקונפליקטים. בעקבות זאת, בשלב המצפוניות מצליחים הבנים להעריך ביתר הצלחה את זהותם המינית כנגד נורמות חברתיות, ובהמשך חלה אצלם הקלה כי פוחתים האיסורים החמורים המגבלים את התנהגויותיהם
  • אצל בנות זה ההפך: בגיל צעיר קיימת סלחנות כלפי התנהגויות חורגות שלהן, אבל עם התבגרותן מופעלים עליהן יותר לחצים לציית לסטראוטיפיים מיניים-
  • הבנות בשלב הקונפורמיות התפקיד הנשי מעורפל,
  • ובשלב המצפוניות המשימה שעומדת לפניהן (הערכת תפקידן הנשי מול ערכים חברתיים שהופנמו) קשה מזו של הבנים.
  • כלומר הבנות מתחילות להפנים את הערכים החברתיים עוד לפני שנוצרה אצלן תפיסת מין ברורה. – זה גורם שהם יתקשו להבדיל בין הגדרה העצמיות שלהן לבין שהסטראוטיפיות = שהחברה הלבישה עליהן.

ילדים מתחילים לנהוג באופן ההולם את מינם וממשיכים בהן בהשפעת שני תהליכים

א.      הזדהות עם ההורה בן אותו המין או חיקוי דגם של ההורה בין אותו המין

ב.      באמצעות יחסי גומלין עם ההורה בן המין השני

· הורים שמקפידים על הגדרות שמרניות של תפקידי המין נוטים להעניק חיזוקים נבדלים להתנהגות שונות ולספק לילדיהם תנאים ללמידה הדדית (הופכית)

· למידה הדדית- זוהי למידה המתרחשת כאשר לאדם ניתן מרחב להוציא לפועל התנהגויות, שבעל התפקיד "ההדדי" אינו מבצען בשל הגדרת התפקיד המצומצמת שלו. למשל:

  • אבא שלא נוהג להכין ארוחה אחרי העבודה , כשהאם לא בבית אז הילדה תכין את הארוחה
  • כשהאבא במילואים האם מתירה לבן לטפל בכספי המשפחה.

  • לפי בלוק סיווג מיני שחורג מהרגיל מקורו בהזדהות עם שני ההורים והפנמת תכונותיהן הגבריות והנשיות, וכן גם בחיקוי ההורה בין המין השני, וניסיונות ללכת בעקבותיו ולהתנסות בהצלחה בעיסוקיו ובדרכי פעולתו.

  • אם הזהות המינית של האדם כגבר או כאישה מתבסס בילדות המוקדמת עדיין הוא יכול לשנותו וזאת בגלל החינוך בבית הספר ששם ההורים הם כבר לא דגמי החיקוי ונותני החיזוקים הבלעדיים. ובנוסף ההתפתחות התפיסות העצמית נמשכת גם בהתבגרותם ובבגרות ולכן יש לצפות שזהות מינית וביטוייה יהיו נתונים לשינוים במצבים וזמנים שונים.

  • לסיכום
  • רכישת תפקידי המינים כרוכה במעורבותם של כמה וכמה תהליכים: הזדהות , חיקוי מודל, חיזוקים ולמידה הדדית
  • כל אלה פועלים במשולב עם רמת הבנותו של הילד.

בין קוהלברג לבלוק

  • אצל קוהלברג המינים שונים פסיכולוגית, ותפקידי מין שונים ומוגדרים הם טבעיים ובריאים
  • אצל בלוק גברים ונשים יכולים להיות דומים זה לזה פסיכולוגית ואפשרית ההתקדמות אל מעבר לתפיסה הנוקשה של המינים שראשיתם בינקות.


סנדרה בם ותיאוריית סכימת המין

ביקורת על שלוש הגישות על פי תפיסתה של בם

א. התיאוריה הפסיכואנליטית

  • בם טוענת שהפופולריות של התיאוריה הפסיכואנליטית ירדה מכיוון שאי אפשר לבחון אותה באופן אמפירי
  • העדויות האמפיריות הקיימות לא מצדיקות את ההדגשות על "תגליתו" של הילד את ההבדלים בין המינים באיברי המין, את הזדהותו עם ההורה בן אותו המין כגורמים קריטיים בסיווגו המיני.
  • לפי בם אחד ההיבטים החשובים ביותר בתיאורית הלמידה החברתית הוא שהעקרונות הכללים של למידה חברתית האחראיים על התפתחותן של ההתנהגויות רבות הם אותם עקרונות עצמם האחראיים גם על התפתחותן של נשיות וגבריות- לפיכך כל נושא המיגדר לא מצריך התייחסות מיוחדת – ובגלל זה פסיכולוגים פמיניסטים מוצאים עניין בתיאוריה זו
  • הביקורת שלה היא שתיאורית הלמידה החברתית תופסת את הילד ככלי קיבול פסיבי, יחסית, לכוחות הסביבה, ולא כמי ששואף לארגן את העולם החברתי סביבו ולהבינו- לדעתה תפיסת הילד כיצור פסיבי לא הולמת את המציאות – ילדים בונים ומשליטים את גרסתם הם לחוקי המין החברתיים באופן גמיש ומשתנה עם הגיל.

ב. תיאוריית הלמידה החברתית

ג. התיאוריה הקוגניטיבית

  • הגישה התחזקה מאז שנות השישים והיום הרבה מאוד מקבלים את הרעיון שלפיו הילד הקטן מפתח באופו ספונטני דימוי עצמי, המבוסס על מינו, ומערכת ערכית המבוססת על מין גם בהעדר כל לחץ חיצוני שמופעל עליו באופן סטראוטיפי מיני- לדעתה, הבעיה שלה הגישה הקוגניטיבית היא שהיא לא מצליחה להסביר למה המין דווקא כקטגוריה תופס תפקיד כה חשוב ומרכזי יחסית לקטגוריות אפשריות אחרות שה"עצמי" יכול להשתייך אליהן כגון: גזע, דם, צבע עיניים וכד'
  • הגישה הקוגניטיבית מדגישה הבדלים גלויים בין המינים במיוחד הבדלים ביולוגים כמו גודל, וכוח גופני – בם טוענת שיש פה הנחה סמויה שההבדלים בין המינים נתפסים בעיני הילדים באופן טבעי ובולט יותר מאשר הבדלים אחרים. – לפי דעתה ההנחה הזאת לא נכונה מבחינת תרבויות (למשל שיוך אנשים לקאסטות, פתוחים/ סגורים)
  • כלומר לפי בם הבעיה של התיאוריה הקוגניטיבית היא היעדרה של השאלה מדוע קטגוריית המין דווקא היא בעלת עליונות קוגניטיבית.
  • כלומר עולה השאלה מדוע ילדים משתמשים במין כבעיקרון קוגניטיבי מארגן ומדוע


תיאוריית סכימת המין של בם

באופן כללי

  • סיווג מיני ( sex typing) נובע במידה רבה מתהליכי סכמות מין- כלומר ממוכנותו של הילד לפענח מידע ולארגנו (כולל מידע על עצמו) על פי הגדרות התרבות לנשיות ולגבריות.

  • תיאוריית סכמות המין טוענת שהסיווג המיני הוא תוצאה של התהליכים הקוגניטיביים של הילד עצמו- וזה כמו התיאוריה הקוגניטיבית
  • בם טוענת שתהליך הסכימה המינית עצמו נובע מההתנהגות המובחנות מינית של החברה
  • כלומר תיאוריית סכימת המין מניחה שסיווג מיני הוא תופעה נלמדת ולפיכך תופעה זו נמנעת ונתנת לשינוי- וזה בדומה לגישת הלמידה החברתית.

פירוט

  • הילד המתפחת לומד את הגדרות התרבות לנשיות ולגבריות שקיימות בחברה שבה הוא חי
  • במרבית החברות ההגדרות כוללת רשת סבוכה של אסוציאציות תלוית מין
  • שמקיפות גם  את התווים שקשורים ישירות לבני אדם ממין זכר או נקבה (כמו אנטומיה, תפקודי רביה, חלוקת עבודה ותכונות אישיות)-
  • וגם שלא מקיפות את התווים שקשורים ישירות לבני אדם ממין זכר או נקבה – כלומר לומד תווים שרחוקים ממין או קשורים אליו באופן מטפורי בלבד (זויתיות, עגלוליות וכד')

  • הילד לומד להשתמש ברשת הסבוכה של אסוציאציות תלוית מין כדי להעריך מידע חדש ולספוג אותו
  • הוא לומד לפענח מידע ולארגנו במונחים של סכמת מין שהולכת ומתפתחת

  • סכימה
  • תהליך קוגנטיבי. פיענוח, אירגון סוג מידע בהתאם להגדרות תרבותיות למושגים נשייות חיברות)

  • הסכימה זה מעין מבנה קוגניטיבי שמורכב מרשת אסוציאציות המארגנת ומנחה את תפיסתו של הפרט
  • הסכימה פועלת כציפייה, כמעין נכונות לחפש ולבדוק מידע חדש ולשלב אותו באופן רלוואנטי בתוכה.
  • עיבוד המידע הוא סלקטיבי ומאפשר לפרט לארגן מבנה ולהשליט משמעת על מגוון רחב של גירוים שהוא קולט.
  • עיבוד סכימת המין הוא מיון ספונטאני של תכונות והתנהגויות לקטגוריות זכריות ונקביות במגוון שלם של ממדים שהם לאו דווקא קשורים במין (למשל עדינות ויונה מסווג כנשית, תוקפות ונשר מסווג בקטגוריה גברית)

  • כלומר תיאוריית סכימת המין טוענת שהתופעה של סיווג מיני נובעת, לפחות חלקית, מעיבוד סכמתי מיני- כלומר מהמוכנות הכוללת של הפרט לעבד מידע על בסיס אסוציאציות תלוית מין, שמרכיבות את סכימת המין.
  • במילים אחרות הסיווג המיני נובע מהטמעת מושג "העצמי" גם הוא בתוך סכימת המין
  • כאשר ילדים לומדים את תכניהן של סכמות המין בתרבות שבה הם חיים הם לומדים אילו תכונות צריכות להיות קשורות במין שלהם-  ולכן בהם עצמם
  • הכוונה גם לקשרים המוגדרים בין כל מין וכל ממד או תכונה (בנים צריכים להיות חזקים), וגם שאפשר ליישם את הממדים עצמם באופן שונה על שני המין.
  • ממד החוזק נעדר מהסכימה המיושמת על בנות, וממד הטיפוליות נעדר מהסכימה המיושמת על בנים.
  • (לא יגידו איך שהקטנה הזו הולכת ונעשית חזקה אלא יגידו את זה רק על בן וכד')
  • באופן זה מושג ה"עצמי" של ילדים נעשה מסווג מינית, וכך הופכים שני המיני שונים גם בדרגה של הממד וגם בסוג הממד.

  • יחד עם הטמעת מושג ה"עצמי" בתוך סכימת המין, הילד לומד להעריך את מידת התאמתו כאדם על פי סכימת המין.
  • הוא משווא העדפות, עמדות, התנהגות ותכונות האשיות שלו עם האבטיפוס של "בן" ושל "בת" השמורים בתוכו- כלומר מעריך את עצמו בתנאי שהעדפותיו, תכונותיו האישיות ועמדותיו כפי שהוא תופס אותם, תואמות את אלו של האבטיפוס של מינו שמאוכסן אצלו בסכימת המין. .
  • (ילד שאוהב לבשל ישאל האם התנהגות זו הולמת בנים אן כן תתחזק הערכתו העצמית, ואם לא, אז לא תתחזק הערכתו העצמית ותחלש).

  • תיאורית סכימת המין מדברת על תהליך ולא על תוכן
  • תהליך חלוקת העולם לקטגוריות נשיות וגבריות (ולא התוכן הספציפי של הקטיגוריות) הוא התהליך המרכזי, מכיון שלפי בם האנשים המסוגים מינית מעבדים מידע ומתאימים את התנהגות לפי אותם הגדרות של נשיות וגבריות שהתרבות שבה הם חיים מספקת להם.
  • זאת הסיבה שבי אדם שמסווגים מינית שונים מאלה שלא מסווגים מינית.
  • השוני הוא לא במידת הנשיות או הגבריות שלהם
  • השוני הוא במידה שבה הדימוי העצמי וההתנהגויות שלהם מאורגן על בסיס מין ולא על בסיס ממד אחר כלשהו.

הסבר כיצד הופך "מין" לסכימה קוגניטיבית

  • עולות שתי שאלות

א. כיצד מארגנים בני אדם מידע במונחי קטגוריה חברתית כלשהי ומדוע – כלומר כיצד הופכת קטגוריה חברתית לסכימה קוגניטיבית ומדוע?

ב. כיצד מפתחים בני אדם המסווגים מינית את הנכונות לארגן במונחי מין דווקא מידע בכלל, וכזה הנוגע למושג "העצמי" שלהם בפרט, ומדוע הם עושים את זה.

לפי בם כדי שקטגוריה חברתית תהפוך לסכימה קוגניטיבית צריכים להתקיים שני תנאים

א. על ההקשר החברתי להפוך את הסכימה לגרעין המרכזי של רשת אסוציאטיבית רחבה

  • כלומר שהאידאולוגיה, הנהלים, והמעשים של התרבות ייצרו קשר בין אותה קטגוריה ובין טווח רחב של תכונות, התנהגויות ומושגים.

ב. ההקשר החברתי ייחס לקטגוריה חשיבות מעשית רחבה

  • כלומר שמגוון רחב של ארגונים חברתים, נורמות, ומיני טאבו יבחינו בין בני אדם, בין התנהגויות, ובין תכונות על בסיס קטגוריה חברתית זו.
  • (לבית למשל יש אסוציאציות רבות ומגונות אבל מרביתו לא יוצרים סכימה קוגניטיבית מרשת הבית ולא מפרשים את העולם סביבנו לפי בית
  • לעומת זאת הבחנה כמו בן/בת מפעילה את הרשתות האסוציאטיביות והופכת אותן לסכמות מועדפות ונגישות יותר מהאחרות (למשל שואלים על הרך הנולד אם הוא בן או בת)

  • תנאי ב' הוא תנאי קריטי כי התיאוריה מניחה שהמשקל שהתרבות מייחסת לחשיבות המעשית של אותה קטגוריה חברתית הוא זה שהופך אות מרשת אסוציאציות פסיבית, לסכימה פעילה וניגשה מיידית, המשמשת את הפרט לפירוש המציאות

  • לפי בם המין קיבל עליונות קוגניטיבית לעומת קטגוריות חברתיות רבות אחרות משום שהתרבות הפכה אותו לכזה.
  • אומרת שרוב החברות מלמדות את הילד שני ענינים הקשורים למין

א.      את הרשת והתכנים של קשרים תלוי מין אשר ישמשו לו כסכימה קוגניטיבית

ב.      שהדיכוטומיה בין זכר לנקבה רלוונטית לכל תחום של הניסיון האנושי

תיאוריית סכימת המין ומושג האנדרוגניות

תיאורית סכימת המין עברה גלגולים

  • כיום, מרכז התיאוריה הוא האדם המסווג מינית
  • בעבר הדמות המרכזית היתה האדם שאינו מסווג מינית במיוחד האדם האנדרוגני- אדם זה שילב בתוכו התנהגויות ועמדות נשיות וגבריות כאחד
  • הבעיה עם מושג האנדרוגניות יש שתי בעיות
  • ההמלצה על מושג האנדרוגניות עלולה ליצור תחליף מסורתי- להיות גברי/ להיות נשי ואז הפרט עלול לסבול משני מקורות של אי התאמה נפשית א הוא לא גברי דיו וגם לא נשי דיו..
  • במושג אנדרוגניות יש בעיה כי הוא מבוסס על ההנחה המוקדמת שבכל אחת מאינו יש צד נשי וצד גברי, ו"לנשיות"  ו"לגבריות" יש קיום מוחשי ועצמי והם לא מבנים קוגניטיביים – תוצאות העיבוד הסכמתי מיני שכל אחד מאתנו עושה ולכן לא כדאי להתמקד באנדרוגניות

תיאוריית סכימת המין במחקר

  • התיאוריה של בם קיבלה תמיכה אמפירית רחבה אבל לא שלמה
  • נמצא שבני אדם שמסווגים מינית נוטים לקבץ יותר פריטים עלי רלוואנטיות למין במבחני זכירה חופשית מבני אדם שלא מסווגים מינית- המשמעות היא שהסווגים מינית מעבדים אותו במונחי סכימת מין.
  • מסווגים מינית נוטים לארגן בני אדם אחרים בקטגוריות נשיות וגבריות יותר לא מסווגים מינית

  • תיאורית סכימת המין מסכימה עם הנחת התיאוריה הקוגניטיבית ההתפתחות שלפיה התהליכים הקוגניטיביים של ילדים משתנים במהלך השנים ועל כן סכימת המין שלהם משתנה גם היא- אבל סכימת המין מנבאת טוב יותר את הידע הסטראוטיפי של ילדים מאשר שלב ההתפתחות המינית לפי קוהלברג במקום שבו הם נמצאים

ביקורת על התיאוריה

  • שלושה הבטים לביקורת

א.      הביקורת לא הביאה בחשבון משתני מצב- לא כל המצבים מפיקים מן האדם עבוד סכמטי מיני.

ב.      הזהות המינית היא רבת ממדים ואין אפשרות למצותה בסולם יחודי של תכונות אישיות

ג.        יש שטוענים כי אין צורך להניח סכימת מין נפרדת כדי להסביר סיווג מיני, אפשר להניח סכימת "עצמי" כללית, שבה המין הינו חלק אחד בלבד ויש בו כדי להסביר סיווג מיני.

  • למרות הביקורות הרוב מקבלים את הרעיון הכללי שלפיו: בני אדם אכן מפרשים העולם באמצעות סכמות, וכי אלה מביניהם המסווגים מינית נוטים להשתמש בסכימת מין במיוחד כדרך מועדפת לארגון עולם ומושג ה"עצמי" שלהם

  • בם מסבירה את העובדה שנשים שיתופיות וגברים משימתיים על פי זה שהתרבות היא זאת שעיצבה את התכונות האלה כחלק מהסטראוטיפים המיניים, ולפיכך ילדים לומדים לפענח תכונות כנשיות וכגבריות
  • כאשר סכימת המין של הילד מתפתחת הוא שופט את התנהגותו כהולמת את מינו או ככזה שלא הולמת את מינו
  • תהליך הערכה עצמית זה מניע אותו לקונפורמיות עם נורמות המין של תרבותו
  • רק ילדי שהם א- סכמטים- מינית (אלא שלא מפתחים תכונות שיתופיות ומשימתיות כקשורות במין דווקא) ימנעו מהנבואה המגשימה את עצמה של סטראוטיפים מיניים ספציפיים.

  • התיאוריה של בם מפורסמת בדגש של על הטבע הנרכש של סכמות המין- אם התרבויות לא היו עושות הבחנות כה ברורות ורחבות בין המינית אז הילדים לא היו מפתחים סכמות מין חזקות כל כך.


מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: