פורסם על ידי: or100 | מאי 21, 2009

פסיכולוגיה של המינים יחידה 4: התנהגות מילולית

  • בהתנהגות מילולית יש חלוקה לשנים
  • אפיוני דיבור של כל מין בנפרד
  • איך האדם מתנסח, מדבר
  • דגמי שיחה ואינטראקציה בין המינים
  • בני זוג, עובד ומעביד

(בלשנות תרבותית (להשלים): חקר הקשרים וההשפעות ההדיות שבין שפה לחברה. מוצאים שהתנהגות לשונית מושפעת ממעדמ חברתי, גיל עיסוק, מין, וכד'. המטרה איך שינוי לשוני משקפת מבנה חברתי מסויים.

1. מאפייני הדובר הבודד-

באופן כללי ישנן שתי גישות:

א. שפת נשים שפת גברים

  • מאפייני הדיבור הם במתאם עם מין הדובר
  • כלומר
  • הסיבה שנשים משתמשות בשפה מסוימת היא בגלל שהן נשים
  • היותן נשים =  סיבה
  • הסיבה שגברים משתמשים בשפה מסוימת זה בגלל שהם גברים
  • היות גבריים = סיבה
  • מאפייני הדיבור הם במתאם עם מעמד חברתי

ב. שפה חלשה ושפה חזקה

שפת נשים שפת גברים לעומת שפה חלשה ושפה חזקה

  • קיים בלבול בין שתי הגישות וזאת בגלל שיש נטייה לקשר בין שפה חזקה לגברים ובין שפה חלשה לנשים
  • הסיבה לבלבול היא שנשים נמצאות במעמד חברתי נמוך
  • כלומר בגלל שנשים נמצאות במעמד חברתי נמוך אז הן מאופיינות בשפה חלשה אבל זה לא הכרחי שנשים ימצאו במעמד חברתי נמוך
  • בנוסף, גברים שנמצאים במעמד חברתי נמוך גם הם מדברים בשפה חלשה
  • הגישה השנייה מנסה לשבור את ההקבלה בין שפת נשים ושפה כלומר

· כלומר הגישה השנייה אומרת ששפה חלשה היא לא תלוית מגדר אלא תלויה במעמד חברתי כגון:

· השתכרות

· סביבה

· אפשרויות תעסוקה

א. שפת נשים ושפת גברים (מאפייני הדובר הבודד)

  • ארגון תת פרק זה ותת פרק ב' הוא
  1. הנחות יסוד
  2. מאפיינים
  3. הסבר

1. הנחות יסוד לפי לייקוף

לפי לייקוף

גברים

  • שפת הדיבור של הגברים
  • משתמשים בביטוים חד משמעים שמבטאים רגשות חזקים
  • עמדות שאינן משתמעות לשני פנים
  • מדברים בביטחון

  • השיחה נסבה סביב נושאי שיחה שנתפסים כחושבים מבחינה חברתית (פוליטיקה)

נשים

  • שפת הדיבור של הנשים
  • חוסר פסקנות
  • הימנעות מביטויים שמשקפים רגשות חזקים
  • ביטויים שמבטאים עמדות הססניות שמשקפות חוסר ביטחון

  • השיחה נסבה סביבה נושאים שיחה שנחשבים טריוויאליים ולא חשובים מבחינה חברתית (משפחה, ילדים)

2 – 1  אפיונים:  על פי לייקוף

א. נשים עושות שימוש רב יותר בשאלות נספחות

  • שאלה נספחת היא דרך ניסוח הססני של היגד שמדרך הצגות משתמעים חוסר ביטחון והעדרות וודאות בדבר נכונותו
  • דוגמא לשאלה נספחת
  • זה היה האוטובוס לתל אביב נכון?
  • המצב הפוליטי ממש נורא (אפשר להבין את המשפט האחרון בכמה אופניים, ולהימנע מויכוח)

  • האינטונציה שמופיע בסוף משפט הופכת אותו מהצהרה לשאלה
  • ההצהרה יוצרת רושם שהמדברת לא בטוחה בעצמה או מחפשת אישור לדעותיה

ב. נשים עושות שימוש במילים מגבירות

  • למשל
  • " כל כך", "כה הרבה"

ג. נשים נוטות להגזים בשימוש בתארים ריקים

  • למשל
  • "נהדר", "נפלא", "מקסים".

ד. נשים נוטות להשתמש במילים שמביעות הסתייגות

  • למשל
  • "אני חושבת", "אולי" "נדמה לי"

ה. נשים נוקטות באינטונציה של שאלות גם במשפטים שהם לא שלות מפורשות

  • למשל
  • "תקנה קילו עגבנות?!"

ו. השפה של הגברים היא ישירה ולעניין, ואילו זו של הנשים מתמקדת בעיקר בהברת המושגים הבין אישים בין הדוברים

ביקורת על לייקוף

  • טענו שהממצאים לא מבוססים על מחקרים תקניים אלא בעיקר על אנקדוטות
  • הממצאים התמקדו בניתוח אורח דיבורו של הדובר הבודד ולא בניתוח הסיטואציה הבין אישית
  • הטיה מצד המראיינים
  • הממצאים שנערכו לאורך השנים הראו תוצאות לא חד משמעיות

2 – 2 אפיוני דיבור- ממצאים

  • הממצאים הבאים מראים את ההבדלים הבולטים בסגנון הדיבור של נשים וגברים והבולט מביניהם הוא רמה פונולוגית

a ) רמה פונולוגית

  • נמצאו הבדלים בין המינים בכל מה שקשור לשינויים בקול
  • נשים משתמשות בטווח רחב של גובה צליל ובאינטונציה מגוונת יותר מזו של הגברים
  • גברים מדברים בקול רם מנשים ופחות שטף מהם

  • בנוסף, לגברים יש קול נמוך יותר שמשוה רושם סמכותית לדיבורם

b ) תחביר ואוצר מילים

  • נשים, בהשוואה לגברים השווים להן במעמד החברתי בגיל וברמת ההשכלה בוחרות צורות דיבור תקניות ו"יוקרתיות" יותר
  • גברים נוטים לצורות דיבור לא תקניות וחסרות יוקר
  • אחד ההסבר הוא רגישות הרבה של נשים לנורמות לשוניות, רגישות המאפיינת בני אדם ממעמד נמוך

c )דברנות

  • בנוכחותן של נשים דברנותם של הגברים שכיחה וממושכת במידה רבה מזו של הנשים (מתחיל אפילו בגיל הגן)
  • ספנדר מסבירה את המיתוס של האישה הדברנית בעודה שיש לנו ציפיות שונות מדוברים גברים ודוברות נשים
  • אנו מצפים שגברים ידברו ונשים ישתקו ועל כן כשנשים מדברים אפילו מעט הן נתפסות כדברניות

  • פטפטנות מיוחדת לנשים. אולי כן:
  • גברים משוחים על נושאים כגון ספורט, פוליטיקה ומכוניות- נושאים שנחשבים לרציניים
  • נשים משוחחות על גידול ילדים ויחסים בין אישיים – נושאים שנחשים טריוויאליים

d ) שאלות נספחות

  • כדי לבדוק את הטענה של לייקוף שנשים מבטאות את עצמן בדרך מהוססות מגברים ערכו מחקר
  • הנבדקים קיבלו סדרת משפטים שמלווים בשאלות נספחות ומשפטים בלי שאלות נספחות
  • הנבדקים היו צריכים לסמן את מין הדובר בכל משפטה
  • המשפטים המלווים בשאלות נספחות יוחסו יותר לנשים מאשר לגברים

  • מחקרים מצאו ששאלות נספחות אצל נשים זה עמדה שלא מיצגת מציאות. המקרים לא מצאו שנשים משתמשות יותר בגברים בשאלות נספחות.

  • הולמס חקרה שאלות נספחות היא חלקה אותן לשני סוגים: שאלות מכוונות דובר ומכוונת נמען
  • שאלות מכוונות דובר: אילו הם שאלות נספחות המבקשות מבן הזוג לשיחה לאשר את אמירתו של הדובר (היא צריכה להגיע מחר, כן?) – שאלות אילו מסמנות חוסר ביטחון באמירתו של הדובר עצמו
  • שאלות מכוונות נמען: אילו הן שאלות נספחות שתפקידן הראשוני רגשי- נקראות גם שאלות מנחות כמו: זה היה דיי טיפשי מצדך, נכון?

  • הולמס לא מצאה הבדלים במספר השאלות הנספחות ששאלו גברים ונשים
  • 59% מהשאלות הנספחות ששאלו נשים היו מהסוג המנחה- מכוונות נמען (לעומת 25% של הגברים)
  • 61% מהשאלות ששאלו גברים היו מכוונות דובר- מציינות חוסר בטחון (לעומת 35% של הנשים)

  • בנוסף, המנחים השתמשו בהרבה יותר שאלות נספחות בלי קשר למינם.

  • מסקנות אפשריות
  • לא כולם מסכימים עם הפרשנות שנתנה לייקוף לשאלות הנספחות שהן מביאות הססנות
  • יתכן שנשים משתמשות יותר בשאלות נספחות מגברים מכיוון שהן נוטלות על עצמן את קידום השיחה ועידודה

e ) שאלות

  • נמצא שנשים מרבות לשאול שאלות רבות ומגוונות
  • פישמן חושבת שהסיבה היא קשורה לתפיסה הלשונית- השאלות הן חלק מרצף של שיחה שבו שאלה גוררת תשובה ולכן הן קשורות זו בזו- השאלה מחייבת תשובה במונחי אינטראקציה
  • יתכן שנשים משתמשים בשאלות ושאלות נספחות כדי לשמור על גחלת השיחה

f ) נימוס

  • במחקר בתחנת רכבת אצל מוכר הכרטיסים
  • גברים ונשים לא נבדלו ביניהם כשמוכר הכרטיסים היה גבר – כולם היו מנומסים אליו

3. הסברים

  • באופן כללי יש שני הסברים שמתאים לשפת נשים שפת גברים ושפה חזקה שפה חלשה
  • גישה 1: גישת הסוציאליזציה לתפקידי מין – מסבירה את שפת נשים שפת גברים
  • גישה 2: גישת הסיטואציה = גישת חלוקת הכוח בחברה) – מסבירה את שפה חזקה ושפה חלשה. (נמצאת בשפה חזקה חשפה חלשה)

גישה 1: גישת הסוציאליזציה לתפקידי מין

  • גישה זו אומרת שהתנהגות הפרט היא תוצאה של נורמות תרבות שהופנמו בתהליכי החינוך
  • ההבדלים בהתנהגות של נשים וגברים מיוחסים למאפייני אישיות יציבים, אשר נרכשו בתהליכי חינוך והכוונה לתפקידי מין
  • בגלל שבתהליכי החינוך גמרו למצב שבו גברים ונשים נחשפו לסוגים שונים של לחצים אז הגברים והנשים לומדים להתנהג בצורה שמתאימה להגדרת תפקידי המין בחברה  ולפיכך הם הופכים להיות בוגרים בעלי תכונות, נטיות וכישורים שונים
  • שינוי בתפקידי המינים דורש סוציאליזציה מחודשת.

  • במילים אחרות
  • ההבדלים בין המינים הם תוצאה של נורמות תרבות שהופנמו בתהליך החינוך
  • כלומר כמו שלומדים להתנהג בתוקפנית בהתאם לתפקידי המין אז לומדים לדבר בהתאם לתפקיד המין

  • כלומר לפי הסבר זה הציפייה מהאישה שתהיה הססנית, לא חד משמעית
  • וזאת מישום שאישה שיודעת מה היא רוצה היא מרתיעה

  • המילה החשובה בגישה זו היא חינוך


ב. שפה חזקה ושפה חלשה (מאפייני הדובר הבודד)

  • מאפייני הדיבור הם במתאם עם מעמד חברתי

  • ארגון תת פרק זה ותת פרק ב' הוא
  1. הנחות יסוד
  2. מאפיינים
  3. הסבר

1. הנחות יסוד

  • מדובר על קבוצות חלשות וחזקות בחברה
  • השפה החלשה מיוחדת יותר לנשים בגלל המעמד הנמוך של הנשים בחברה
  • אבל יש להבין שהשפה היא תוצאה של מעמד חברתי ולא של מין.

2. מאפיינים

  • מאפייני השפה החלשה (שפת נשים)
  • הדבר נעשה במחקר של או'באר ואטקינס שחקרו את השימוש באמצעות ניתוח עדויות שניתנו בבית משפט

א. hedges = ביטויים מתחמקים ממחויבות- כמו ליקוף

  • למשל
  • "אני חושב/ת ש.." , "מעין", "כאילו"

ב. צורות דיבור מנומסות ביותר- שונה מליקוף

  • למשל:
  • "התוכל בבקשה", "מאוד אעריך אם"..

ג.  שאלות נספחות- כמו לייקוף

ד.  ריבוי בהדגשות- כמו לייקוף

  • למשל
  • " כל כך" , "מאוד"

ה.  תוארי שם ריקים – כמו לליקוף

  • למשל
  • "אלוהי",  "חמוד", "מתוק", "נפלא"

ו. הקפדה על מבטא מדויק ודקדוק נכון למעלה מן המידה – שונה מלייקוף

ז.  חוסר חוש הומור- שונה מלייקוף

  • נשים מיעטו לספר בדיחות

ח.  שימוש באינטונאציה של שאלה במשפט הצהרה – כמו לייקוף

  • המחקר של או'באר ואטקינס מוכחים ששכיחות מאפייני שפת נשים בדיבור של עדים במחקרם הוא לא במין עם מתאם הדובר אלא עם שני משתנים אחרים

א.      המעמד החברתי שלו – כלומר ככל שהמעמד החברתי נמוך יותר, הציון על מדד שפת נשים גבוה יותר

ב.      ניסיונו הקודם במתן עדות בבית משפט – ככל שניסיונו של העד במתן עדות רב יותר, ציונו על מדד שפת נשים נמוך יותר.

כלומר אם נסכם את הממצאים של או'באר ואטקינס

א.      תווי שפת נשים אינם מאפיינים את דיבורן של כל הנשים

ב.      תווי שפת נשים לא מוגבלים לדיבורן של נשים בלבד

ג.       הציונים על מדד שפת נשים מהווים רצף (מנמוך לגבוה) שבו ליותר נשים יש ציונים גבוהים וליורת גברים יש ציונים נמוכים

  • על בסיס זה או'באר ואטקינס נתנו שם חדש לתווים הלשוניים המקושרים, בדרך כלל, עם שפת נשים:
  • שפה חלשה – הם חושבים שההתאמה בין שפה חלשה לשפה חזקה הוא בגלל שהנשים הן חסרי כוח
  • שפה חזקה

הסבר- גישת הסיטואציה

  • גישת 2 – הסיטואציה  (= גישת חלוקת הכוח בחברה) טוענת
  • חוסר שוויון בכוחם החברתי של גברים ונשים הוא הבסיס להבדלי המין
  • פיזור שונה של הכוח יצמצם את הפער בהתנהגות או יבטלו לגמרי

  • במילים אחרות
  • מדובר על חלוקת כוח
  • לא מדובר על תהליך חיברות אלא על תהליך של מבנה חברתי של חוסר שוויון בקבוצה
  • הנשים בקבוצה מדוכאת במעמד נמוך
  • הגברים בקבוצה השלטת (מעסיקים, צבא וכד')


2. דגמי שיחה ואינטראקציה

  • תת פרק זה דן בבדיקת האינטראקציה הלשונית על אפיוני ההתנהגות הלשונית הבין אישית והקבוצתית שלה
  • קשר לזולת, מתן משוב לבן השיחה, שליטה, רכילות וגישות שונות להסבר ההתנהגות של הגברים ושל הנשים.

קשב לזולת

  • מחקר
  • החוקרים צימרמן ווסט 1975 הקליטו בחשאי שיחות בקפטריה בין זוגות בני אותו מין ובנין זוגות בני מין שונה
  • התברר ששכיחות ההתפרצויות לדברי הזולת בקרב זוגות בני אותו מין, בין שהיו נשים ובין שהיו גברים היתה דומה
  • בשיחות של זוגות גברים ונשים היו הגברים אחראיים ל 96% מההתפרצויות והנשים רק ל 4% מההתפרצויות.
  • התוצאות היות דומות.

  • הסברים
  • טנן סבורה שההתפרצויות לדבי הדובר האחר הן לא תמיד סימן לשליטה בשיחה
  • טנן מבחינה בדיבור בו בזמן בין הדוברים- לטענתה צורת דיבור זו שכיחה ולעתים מסייעת לקדם את השיחה
  • באופן פרדוקסלי נמצא שנשים מעדיפות להשתתף בשיות שבהן כמה בני אדם מדברים בעת ובעונה אחת.
  • הבלשניות ג'יימס ודרקיטש 1989 סקרו מחקרים שהשווה שיחות של נשים בלבד לשיחות של גברים בלבד ומצאו יותר דיבורים במקביל בשיחות הנשים לעומת השיחות של הגברים
  • הבלשנית אדלסקי 1981 ערכה מחקר בישיבות הפקולטה ומצאה שגברים דיברו יותר מנשים וזאת רק כאשר אחד דיבור והאחרים הקשיבו בשקט
  • ואילו נשים דיבור באותה מידה שדיברו גברים במהלך קטעי שיחה שבהם דיברו כמה דוברים בעת ובעונה אחת

  • טנן סבורה שגברים מעדיפים להרצות ונשים מעדיפות להקשיב ולהסכים עם הנאמר.

קשב לזולת ומתן משוב

  • צימרמן ווסט בדקו גם קשב לזולת ומתן משוב
  • מהמחקרים שלהם עולה שגברים מדברים יותר מנשים ומתפרצים יותר מהן לדביהן, ואף מעניקים לזולת פחות משוב מזה שנשים מעניקות
  • כשהם מעניקים משוב הם עושים זאת, לרוב, באיחור של כעשר שניות לאחר שחדלה בת הזוג לדבר.
  • לפי דעתם מתן משוב משמש עדות לנכונות לקשב ומניעתו מובילה להפסקת דיבורן של הנשים
  • מתן משוב הוא  "כן..", "מ…"מסמנים לדובר שהוא מקשיב (והממצאים נכונים גם להבעות פנים כגון חיוך, ניד ראש) – זה שהתשובה מגיע באיחור אצל גברים מתפרש כסימן לחוסר הבנה או לחוסר עניין בדברי בני הזוג.

  • מסקנתם הוא שהתפרצות לזולת ואי הענקת משוב – מאפשרים לגברים לשלוט בשיחותיהם עם הנשים- למסקנות דומות הגיעו חוקרים אחרים.

  • מסתבר שנשים מקשיבות יותר לגברים מאשר גברים מקשיבים לנשים, וכן נשים מקשיבות ביותר עניין
  • במחקר נתבקשו זוגות סטודנטים שלא הכירו קודם לדבר על כל נושא שעלה על דתם, התגלו הבדלים בין המינים בהקשר וגם הנשים דיברו יותר כאשר ב זוגם לשיחה היתה אישה.
  • ההבדלים בין גברים לנשים בשכיחות ההתפרצות לתוך דבריו של בן השיחה ובחוסר ההקשבה (שנמצאו גם במחקרים גודמים) מעידים על הסטטוס הגבוה יותר של הדוברים הגברים.

שליטה

  • בנוסף לכך שגברים נוטים להאריך יותר מנשים בדיבור  ולהיות דומיננטיים בשיחה, הם גם נוטים לכפות את דעתם על נשים ולשכנען לאמץ את הפתרון שלהם בזמן שהם מתבקשים במצבים שונים, להגיע לידי החלטה משותפת (דגם זה נמצא גם בשיחות בין מבוגרים לילדים)

  • מחקרים של ווסט 1984
  • ניתחו פעילות גומלין מילולית שבין רופאים לחוליהם באמצעות מאות סרטים שצילמו הרופאים עצמם (סרטים שמיועדים להגן מפני תלונות או תביעות לפיצויים בגין רשלנות)
  • בשעה שגברים פונים ל"בעלת הסמכות"= רופאה אז ההבדל בין המינים נשאר- הגברים נוטים להתפרץ לתוך דבריה ולהשתלט על השיחה (הרופאות בתגובה הקשיבו באופן מנומס ולא השתיקו את ההתפרצויות)
  • יש שסבורים שאפשר להסביר את ההבדלים בין המינים באינטראקציה לשונות באמצעות ההבדלים בעמדות כוח

רכילות

  • לרוב המילה רכילות מתקשרת לשיחת נשים במשמעות שלילית

  • ג'ונס רואה את המונח רכילות כמאפיין שיחת נשים אבל מגדירה אותו מחדש בצורה לא ביקורתית : "צורת דיבור המתקיימת בין נשים, בתפקידיהן כנשים, סגנונה הוא אינטימי, הנושאים והסביבה הנם אישיים וביתיים)

  • בשיחות רכילות כפי שג'ונס רואה אותו, מתקיימים יחסים בין: סביבה, משתתפות, נושא, תפקידים, מאפייני דיבור. וכן לעתים חנויות, מרכזי קניות מספרות
  • השיחה נסבה סביב נושאים כמו: בעלים, גידול ילדים, עבודות, בית.
  • ג'נס מאפינת "רכילות" בדומה לקים ששרטטו קודם: שאלות נספחות, באינטונציה עולה, בתגובות כגון "אהה.., כן, " , בתגובות לא מילולית (גבות מורמות שפתים קפוצות) וכן באינטראקציה הדדית
  • לפי טנן רכילות לא חייבת להיות הרסנית, היא יכולה למלא תפקיד חיוני ביותר ביצירת אינטימיות בין אנשים, במיוחד אם היא איננה דיבור נגד.. אלא דיבור על (הודות)- לדעתה לרכילות תפקיד מרכזי ביציר חברויות וידידויות, בגילוי מעורבות ובהשגתה מהזולת.

  • לפי תצפיות של ג'ונס
  • גברים נוקטים סגנון אינטראקציה המבוסס על כוח
  • ונשים נוקטות סגנון המבוסס על סולידריות ותמיכה

  • גם חוקרים אחרים סבורים שדגם האינטראקציה העיקרי בקבוצות נשים הוא  שיתופי ולא תחרותי
  • אריס ניתח דגמי אינטראקציה בקבוצות גברים נשים ומעורבות
  • בקבוצות הגברים היו המשתתפים טרודים במעמד החברתי היחסי של כל אחד מהמשתתפים ונוצרה הירארכיה שבה כמה משתתפים החזיקו בעמדות שליטה ואחרים בעמדות כפיפות
  • בקבוצות הנשים היו המשתתפות גמישות יותר: הדוברות היו פעילות, השתתפו לצרף לשיחה את השתקניות, והמשתתפות פיתחו דרכים להביע רגש ותמיכה


התייחסות לשתי גישות להסבר ההבדלים

שתי גישות חברתיות עיקריות משמשות נקודת מוצא להסבר התנהגות של הנשים והגברים

א.      גישת הסוציאליזציה לתפקידי מין

ב.      גישת הסיטואציה = חלוקת הכוח בחברה

  • שתי הגישות מפורטות בתת פרקים הקודמים, ומועתקים לפה:
  • גישה זו אומרת שהתנהגות הפרט היא תוצאה של נורמות תרבות שהופנמו בתהליכי החינוך
  • ההבדלים בהתנהגות של נשים וגברים מיוחסים למאפייני אישיות יציבים, אשר נרכשו בתהליכי חינוך והכוונה לתפקידי מין
  • בגלל שבתהליכי החינוך גרמו למצב שבו גברים ונשים נחשפו לסוגים שונים של לחצים אז הגברים והנשים לומדים להתנהג בצורה שמתאימה להגדרת תפקידי המין בחברה  ולפיכך הם הופכים להיות בוגרים בעלי תכונות, נטיות וכישורים שונים
  • שינוי בתפקידי המינים דורש סוציאליזציה מחודשת.

גישה 1: גישת הסוציאליזציה לתפקידי מין

  • במילים אחרות
  • ההבדלים בין המינים הם תוצאה של נורמות תרבות שהופנמו בתהליך החינוך
  • כלומר כמו שלומדים להתנהג בתוקפנית בהתאם לתפקידי המין אז לומדים לדבר בהתאם לתפקיד המין

  • כלומר לפי הסבר זה הציפייה מהאישה שתהיה הססנית, לא חד משמעית
  • וזאת מישום שאישה שיודעת מה היא רוצה היא מרתיעה

  • המילה החשובה בגישה זו היא חינוך
  • גישה זו אומרת שחוסר שוויון בכוחם החברתי של גברים ונשים הוא הבסיס להבדלי המין
  • פיזור שונה של הכוח יצמצם את הפער בהתנהגות או יבטלו לגמרי

גישת 2 – הסיטואציה  (או גישת חלוקת הכוח בחברה)

  • במילים אחרות
  • מדובר על חלוקת כוח
  • לא מדובר על תהליך חיברות אלא על תהליך של מבנה חברתי של חוסר שוויון בקבוצה
  • הנשים בקבוצה מדוכאת במעמד נמוך
  • הגברים בקבוצה השלטת (מעסיקים, צבא וכד')במילים אחרות
  • ההבדלים בין המינים הם תוצאה של נורמות תרבות שהופנמו בתהליך החינוך
  • כלומר כמו שלומדים להתנהג בתוקפנית בהתאם לתפקידי המין אז לומדים לדבר בהתאם לתפקיד המין

  • כלומר לפי הסבר זה הציפייה מהאישה שתהיה הססנית, לא חד משמעית
  • וזאת מישום שאישה שיודעת מה היא רוצה היא מרתיעה

  • המילה החשובה בגישה זו היא חינוך

סיכום שתי הגישות להבדלים בין המינים בהתנהגות המילולית

  • שתי גישות השונות להבדלים בין המינים באות לידי ביטוי גם בהתנהגות המילולית ומצביעות על הבדלים בהשקפתם של החוקרים באשר למעמדן של נשים כקבוצה
  • הקבוצה שמושפעת מגישת הסוציאליזציה מדגישה את הרעיון שנשים וגברים עקב תהליכי סוציאליזציה נבדלים, משתיכים לשתי תת תרבויות נפרדות, ועל כן ההבדלים הלשוניים בדבירו של נשים וגברים מתפרשים כשמשקפים את שתי התת תרבויות האלה
  • הקבוצה השנייה שמושפעת מגישת הסיטואציה רואה בנשים קבוצה מדוכאת ומפרשת את ההבדלים הלשוניים כמשקפים את שליטת הגברים וכפיפות הנשים.

סיכום

  • נשים וגברים נוקטים סגנונות אינטראקציה שונים
  • בשיחות בין המינים גברים נוטים להתפרץ לדברי נשים- בדרך זו הם שולטים בנושאי השיחה- לרוב ההתפרצויות שלהם משתיקות את הנשים
  • נשים משתמשות יותר בתגובות הקשבה כדי לעודד את בני שיחן והן שואלות יותר שאלות

  • המאפיינים הלשוניים הנקראים בשם :"שפת נשים" או " שפה חלשה" נתפסים אחרת כשבוחנים אותם בהקשר של נשים המשוחחות עם נשים אחרות
  • באינטראקציה מסוג זה אפשר לראות כיצד הצורות ה"חלשות", מקבלות משמעות של תמיכה הדדית וסולידריות

  • ההבדלים בין הסגנון התחרותי והאסרטיבי של גברים לבין הסגנון השיתופי תומך של נשים גורמים למצב שבו גברים שולטים באינטראקציות בין המינית

ביקורת

  • יש נטיה להדגיש מחקרים המצביעים על ההבדלים שנמצאו בין המינים יותר מאשר מחקרים שבהם לא נמצאו הבדלים
  • הסטראוטיפיים המינים מטילים בספר ומעמדים קושי לקבל הערכות אובייקטיביות אפילו במצבי ניסוי שכן גם הנסיינים הם בעלי הטיות ותפיסות סטראוטיפיות
  • במחקרים אמפיריים על דיבור ממשי נמצאו רק מעט הבדלים בין המינים ובמקצתם אפילו היפוך של הסטראוטיפ

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: