פורסם על ידי: or100 | מאי 21, 2009

פסיכולוגיה בין המינים יחידה 6: ב. כישורים אינטלקטואלים ספציפיים (נמוך)

  • העיסוק בכישורים אינטלקטואלים ספציפיים נובעת גם בגלל הניסיון להסביר את ההתפלגות השונה של גברים ונשים בתחומי העיסוק, המקצוע והלימודים

  • הגברים הם רוב בתחומי ההנדסה והמדעים
  • הנשים הן רוב בתחומי ההוראה, השירותים החברתיים והפקידות

  • המשך הפרק יעסוק בשלוש יכולויות ספציפיות שהתמקדה בהם תשומת לב מדעית רבה
  • יכולת מרחבית
  • כושר מתמטי
  • וכושר מילולי

1. יכולת מרחבית

  • היכולת המרחבית, או הכושר המרחבי, זהו היכולת להצליח בפתרון בעיות הדורשות לדמיין סידור או ארגון מרחבי כלשהו, וביצוע פעולות שכליות הכרוכות בו.
  • (למשל נוסעים באוטו וצריכים לדמין את הדרך עד לאן שרוצים להגיע)
  • היכולת המרחבים טובה יותר אל זכרים  מאשר אצל נקבות

  • לין ופטרסן מבחינים בין שלושה תת כשרים מרחבים (שבונים את היכולת המרחבית)
  • תפיסה מרחבית
  • רוטציה מנטלית
  • ויזואליזציה מרחבית

תפיסה מרחבית

  • תפיסה מרחבית זה היכולת של היחיד לקבוע את היחסים המרחביים של גירוי מסוים ביחס לאוריינטציה של גופו
  • בודקים את זה באמצעות מבחן המוט והמסגרת= חדר חשוך מוט ומסגרת הנסיין מטה את המוט ואת מסגרת והנבדק צריך להעמיד את המוט ישר.

  • מניתוח על הגיעו למסקנות שביצוע בנים טובים במידה מסוימת מאלה של בנות.

רוטציה מנטלית

  • רוטציה מנטלית זוהי היכולת להזיז צורה דו ממדית או תלת ממדית באופן מנטלי במהירות ובמדויק
  • בודקים את זה על ידיד הצגת כרטיס שעליו רישום קל קוביות שמסודרות בצורה כלשהי במרחב (ועוד כמה כרטיסים) הנבדק צריך למצוא את הצורה הזהה לצורה שהוצגה בפניו לראשונה- אבל הצורה שינתה את המיקום במרחב. (למשל הסתובבה).

  • במבחן זה נמצא יתרון לבנים ולגברים בכל הגילאים, וזהו הכישור היחיד מבין השלושה, שבו נמצא הבדל של ממש בין נשים לגברים.

ויזואליזציה מרחבית

  • זהו כושר שבא לידי ביטוי במשימות שבהן נדרשות מניפולציות מורכבות ורב שלביות של מידע
  • בודקים את זה באמצעות מבחן הצורות החבויות- מראים לנבדק כמה צורות מורכבות ולאן מכן מציגים לפניו צורה פשוטה מסתירים את הצורה הפשוטה והנבדק צריך לאתר את הצורה הפשוט בתוך אחת מהצורות המורכבות

  • במבחן זה לא נמצא הבדל בולט בין המינים

  • למרות שההבדלים בין המינים בכושר המרחבי הם קטנים הרי שבגלל שהיחס הגברים בעלי יכולת גבוה במיוחד במיומנויות מרחביות לבין זה של נשים בעלי אותו יכולת מרחבית הוא בערך 2:1 (בגלל הציונים הקיצוניים בעקומה)
  • אבל זה לא מסביר למה יש הרבה יותר מהנדסים ממהנדסות היה צריך להיות לפחות 30% מהנדסות.

הסברים ביולוגים ליכולת מרחבית

  • מספר הסברים ביולוגים (היום ההסברים האלה נחשבים פחות טובים מההסברים הסביבתיים)
  • מכיוון שההבדלים (הקטנים) האלה באים לידי ביטוי מגיל ההתבגרות יש כאלה שסבורים ששינויים הורמונלים הקשורים בהתבגרות הגופנית משפיעים גם על התפתחות מוחית שונה של נערים ונערות
  • אחרים סבורים שהלחצים החברתיים לקונפורמיות עם תפקידי מין, משפיעים על הביצועים השונים של נערכים ונערות
  • יש הטוענים שההבדלים הגנטיים בין נשים לגברים הם האחראים לתפקודם השונה בתחום התפיסה המרחבית

הסברים גנטיים

באופן כללי

  • על פי סטפורד קיים גן, שאחראי להתפתחות יכולת מרחבית גבוהה הנמצא על כרומוזומי X
  • התיאוריה על קיומו של גן ליכולת מרחבית לא אוששה במחקרים השונים וגם מנקודת מבט גנטית, זה לא סביר שתכונה כה מורכבת ומשתנה כמו יכולת מרחבית תהיה מוסברת באמצעות גן ספציפי כמו במתכונת של עיוורון צבעים

פירוט התיאוריה של סטפורד

  • לדעתו יש גן של היכולת המרחבית, זהו גן רצסיבי שלא יכול לבוא לידי ביטוי ליד גן דומיננטי אחר
  • אצל זכר– כאשר הגן מופיע אצל הזכר הוא יבוא תמיד ליד כרומוזום Y- לרוב אין חומר גנטי ולכן אין גנים שיכולים "להשתלט" על גנים המצוים על כרומוזום X
  • במילים אחרות: גברים זה XY ה Y מראש הוא חלש מבחינה גנטית אז אין משהו שיפריע לX
  • אצל נקבה- גן רצסיבי על כרומוזום  X יבוא לידי ביטוי רק עם גן רצסיבי זהה ימצא על כרומוזום X האחר- מכיון שהסבירות להימצאות שני גנים רצסיביים היא נמוכה אז על פי סטפורד, מספר גבוה יותר  של גברים שנושאים את הגן ולכן ביצועיהם גבוהים יותר במבחני יכולת מרחבית- הדגם התורשתי הזה נקראה תלוי מין– ומהווה הסבר מדוע עיוורון צבעים והמופיליה נפוצות בקרב גברים יותר מאשר נשים.
  • במילים אחרות: אצל נשים יש XX  אז יכול להיות גן שהוא יותר חזק ואז הוא לא יבוא לידי ביטוי

  • ממצאים מראים שההשערה בדבר קיומו של גן ליכולת מרחבית לא מספיק מבוססת.

  • נבדקו גם בני אדם שנולדת בלי כרומוזום Y שמכונים X0- (סימפטום טרנר), התברר שהיכולת המרחבית שלהם היתה נמוכה בהרבה מהממוצע , זוהי עובדה שסודרת את השערתו של סטפורד. (לאחר מכן ניסו להגיד שהתיאוריה של סטפורד נכונה אבל מוגבלת למין- כלומר רק כשרמת אנדרוגן גבוהה תמצא בגוף= אצל גברים ולא אצל נשים ולא בקרב בעלי סינדרום טרנר)

הסברים שמקורם בתפקוד המוח

  • מוח האדם מתחלק לשני המיספרות. עבור בני אדם ימניים:
  • ההמיספרה השמאלית אחראית על הפעילויות המילוליות ועל עיבוד מידע אנליטי- נקראת המוח האנליטי
  • ההמיספרה הימנית מתמחה בכישורים מרחיים והוליסטיים, בעיבוד לא מילולי ותביני, כולל יכולת מוזיקאליים
  • (באופן כללי הסבר זה מדבר על זה שלגברים יש התמחות המספרית)

  • ההסבר בדבר התפקוד המרחבי השונה בין גברים ונשים קשור בסברה שלפיה מוח הגבר ומוח האישה מאורגנים בצורה שונה ולפיכך מתפקדים באופן שונה
  • המוח של הגבר הוא לטרלי= צידי מזה של האישה
  • כלומר המוח של הגבר הוא יותר לא סימטרי בארגונו ובתפקודו ממוחה ל האישה

מחקרים מאוששים ומפריכים והסברים חלופיים.

  • לפי סקירת מחקרים שערכה מקגלון היא הסיקה שהמוח של הגבר יותר לטרלי מזה של האישה, כלומר מתמחה יותר בתפקוד מילולי בהמיספרה השמאלית, ובתפקוד מרחבי בהמיספרה הימנית.
  • ההבדלים במינים בדרגת הלטרילזציה הם קטנים בהשוואה לעצם הלטרליזציה שנמצאה אצל גברים ונשים כאחד.

  • לוי סבורה שלטרליזציה מודגשת היא אכן קשורה בתפקוד מרחבי טוב יותר.
  • היא אומרת שהמוחות שמתפקדים ביעילות המרבית ביותר מאופיינים בחלוקת העבודה ההמיספרית השלמה ביותר
  • לדעתה נשים יכולת לבצע מטלות מילוליות בשתי ההמיספרות ופירוש הדבר שהם פחות לטלרליות בדיבור בהשוואה לגברים
  • כשהמטלות המילוליות "גולשות" אצל נשים מהמיספרה השמאלית הן מפריעות ליכולתה של הימנית לבצע מטלות מרחביות
  • לעומת זאת אצל גברים כל אחת משתי ההמיספרות הנה בעלת התמחות גבוה רק בסוג אחד של מטלות: השמאלית רק בבעיות מילוליות והימנת רק במטלות מרחביות
  • נראה שהדמיון בין התצורות הבסיסיות של הא סימטריה המוחית של נשים וגברים רק על השוני ביניהן אז יש צורך במחקר נוסף

  • שבתקופת הילדות ההתמחות ההמיספרית ניתנת לשינוי (כאשר נגרם נזק מוחי לילדים ההמיספרה הבלתי פגועה עשויה לקחת על עצמה את כל הפונקציות של ההמיספרה השנייה) אבל זה לא כך אצל מבוגרים
  • סביר שסביבת ההתפתחות בזמן הילדות ממלאת תפקיד חשוב בהשגת היכולות ההמיספריות בבגרות
  • בנוסף יתכן שהעדפת אסטרטגיות התמודדות שונות היא זאת שיוצרת את הלטרליזציה השונה בשני המינים ולא ההפך. – כלומר אז ההסבר הוא לא הסבר  ביולוגי.

השפעות סביבתיות

· באופן כללי יש שלושה הסברים

א.      שוני במשתנים

ב.      אינטראקציה עם ההורים

ג.        עצמאות מול קונפורמיות

א. שוני במשתנים

באופן כללי

  • שן מצאה שיש קשר בין ציונים טובים במבחנים של יכולת מרחבית לבין פעילויות ספציפיות

פירוט

  • שן בדקה את התפתחותם של ההבדלים בין המינים ביכולת מרחבית ואת הקשר שלהם להשפעות סביבתיות.

הממצאים

  • בגילאים הצעירים לא נמצאו הבדלים ברורים
  • אבל קבוצת הבנים בין 12-16  השיגה ציונים גבוהים יותר במבחנים שבודקים יכולת מרחבית בהשוואה לבנות בקבוצת גיל זו- ההבדלים ביכולת זו גדול ה עם הגיל (ציוני הבנות לא השתפרו עם הגיל).

  • בנוסף, שן מצאה קשר בין ביצוע טוב יותר במבדקים שבודקים יכולת מרחבית, לבין ניסיון קודם בפעילויות ספציפיות
  • שחמט בקרב ילדים בוגרים
  • רישום בחיק הטבע בקבוצת הגיל הציעה
  • בקבוצת הגיל הבוגרת נמצא קשר ברור בין ביצוע מרחבי טוב יותר לבין התנסות קודמת בטיפול בגופים תלת ממדים (נגרות, בניית מודלים, רכיבה על אופנים, לגו וכד')

ב. אינטראקציה עם ההורים

  • בנות אשר הציבו את הקריירה שלהן בראש סדר העדיפויות (ולא אימהות ונישואין) השיגו ציונים גבוהים יותר במבחנים שבודקים יכולת מרחבית.
  • ההורים מחזקים יותר בתהליך הסוציאליזציה

ההסבר של שן לממצאים

  • ההבדל בין המינים ביכולת מרחבית הוא בגלל
  • שבנים משתתפים בפעילויות שמוגדרות גבריות- התנסויות רלוואנטיות יותר למשימות מרחביות
  • בנות תופסות את המשימות המרחביות כלא מתאימות לתפקיד המין שלהן.
  • ההורים הם אלה אשר מחזקים את העדיפות של הילדים בתהליך הסוציאליזציה

  • המצדדים בגישה הביולוגית יטענו שההבדלים ביולוגים בין המינים יוצרים את ההבדלים בכישורים (כגון כושר המרחבי)
  • שן טענה שבחירת התעסוקה נובעת מתפיסות סטראוטיפיות המכתיבות אילו פעילויות אינטלקטואליות ומקצועיות מתאימות לנשים ואילו לגברים- כלומר הסטראוטיפיים  משפיעים על תהליכי החינוך של בנים ושל בנות ומעוררים בהם ענין שונה במשימות מרחביות- ובעקבות זאת בהתענינות תעסוקתיות/ מקצועיות שונות.
  • כלומר שהציפיות ישפיעו על הבחירה בעיסוקים מאוחר יותר

  • מכיוון ששן מתבססת על מחקרים מתאמיים בין התנסויות שונות לבין ביצועים במטלות מרחביות אז קשה להכריע בין הגישה הביולוגית לגישה שלה.

  • ישנן עדויות נרחבות במחקר שיכולות חזותית מרחבית הנן מיומנויות שאפשר ללמדן בחלקן
  • ציונים של בנים בכיתה א במבחן להערכת כושר מרחבי גבוהים יותר אבל אם מאפשרים לבנות להתאמן הן משתפרות ומגיעות לרמת ביצועי הבנים. (ביצועי הבנים לא משתפרים בעקבות אימון אולי כי הם כבר התאמנו והגיעו לקצה היכולת)
  • אפשר להניח, בעקבות שן, שלבנים ולבנות חוויות משחק שונות לגמרי ואפשר להניח שהתנסויותיהם מפתחות אצלם כישורים ומיומנויות שונות.

  • גם מחקרים נוספים הראו שבקרב ילדים גדולים ציוני הבנות במבחני יכולת חזותית מרחבית היו נמוכים מזה של הבנים אבל לאחר אימון הן השתפרו וסגרו את הפער

ג. עצמאות מול אינטראקציה

  • ישנן מחקרים שתומכים בהשערה שילדים שחווים יותר עצמאות ופחות אינטראקציה מילולית יש סיכוי רב יותר לפתח מיומיות מרחביות טובות.
  • בנוסף גם מחקר אנתרופולוגי על כפר בקניה- ילדים שקיבלו משימות שהרחיקו אותם מהבית (לרעות צאן) השיגו ציונים גבוהים יותר במדדים שונים של יכולת חזותית מרחבית מילדים שנשארו קרוב לבית.

  • במחקרים בין תרבותיים אחרים נמצאו משני מרכיבים נוספים שמשפיעים על למידת מיומנויות

א. חיים במרחבים פתוחים וציונים מיוחדים מגדילים את המיומנויות החזותיות מרחביות

  • אסקימוסים שחיים במרחבים פתוחים וחסרי סימונים וציונים מיוחדים מקבלים ציונים גבוהים יותר במבחנים של יכולת מרחבית מאשר בני שבט תמה  מסיירה לאונה שחיים באזור מכוסה בצמחיה עשירה ומגוונת למראה.

ב. במקום שתפקידים חברתים וציבוריים של נשים מוגבלים אז ההבדלים בין המינים במיומנויות חברתיות מרחביות גדולים יותר לעומת נשים בחברות שנהנות ממידה רבה של חופש.

סיכום ההשפעות הסביבתיות

  • יש מספר גורמי סביבה שעשויים להשפיע על רכישת מיומנויות חברתיות

א משחקים שונים של בנים ובנות בגיל הרך מפתחים – כנראה- כישורים שונים

ב. אינטראקציות מוקדמות בין ילדים להורים מעודדות

  • אצל בנות התנהגות מילולית יותר מאשר התנהגות מרחבית
  • התנהגות מרחביות יותר מאשר התנהגות מילולית בקרב בנים.

ג. בגיל בית הספר היסודי בנים ובנות מתחילים להתאים את עצמם למה שמקובל לתפוס כהתנהגות האופיינית למינם

  • הלחץ לקונפורמיות גדול במיוחד בגיל ההתבגרות

  • יתכן שגם גורמים ביולוגים מולדים תורמים להבדלים הנ"ל

2. כושר מתמטי

  • בבית ספר תיכוני בנות משתתפות פחות מבנים בקורסים במתימטיקה
  • רוב החוקרים מסכימים כי השגיהם של בנים ובנות במתימטיקה עד כיתה ז' שווים.
  • מחקרים רבים שנערכו לפני 1974 ושנבדקו הבדלים בין המינים בכושר מתמטיקה בדקו קבוצות עם רמות לא שוות (הבנים השתתפו ביותר קורסים במתמטיקה מהבנות)
  • במחקרים אחרים שנמצאו הבדלים בדקו למעשה משתנים נוספים כמו: מידת החשיבות שייחסו הנבדקים לתרומת המתמטיקה בתיכון ללימודים בעתיד וכד'

  • מחקר מפורסם בנושא הוא המחקר של בנבו וסטלי 1980
  • מהלך הניסוי
  • בשנת 1972 החוקרים החלט לאתר ילדים בכיתו ז' וח' שניחנו בהישגים יוצאי דופן במתמטיקה
  • 43% מתוכם היו בנות
  • בדקו במבחן SAT יכולת מתמטית
  • תוצאות הניסוי
  • גילו שממוצאי הבנות היה נמוך ב 7% – 15% בממוצע מציוני הבנים
  • בנים הגיעו לטווח ציוני גבוה פי שלושה עד פי עשרה מהבנות  (היו גם בנות שהגיעו לטווח זה).

  • משמעות התוצאות
  • לפי בנבו וסטלי טענות שבנים ובנות בכיתה ז-ח מתנסים באותה התנסות בקורסים במתמטיקה ולכן הסיבה להבדלים נובע מיכולת מתמטיקה טבעית טובה יותר של גברים, ואין לתלותו בתהליכי סוציאליזציה כאלה או אחרים.
  • ביקורת על בנבו וסטלי
  • הם התחשבו רק בקורסים פורמליים במתמטיקה כמפתחים בלעדיים של מיומנויות לידה אבל הם לא הביאו בחשבון התנסויות בלתי פורמליות מחוץ לכיתה
  • האם בנים ובנות באותו קורס במתמטיקה זוכים להדרכה דומה?

  • פנרמה ושרמן מצאו גורמים נוספים (מלבד השתתפות בקורסים במתמטיקה) המשפיעים על ההבדלים בין בני הנוער בהשגים במתמטיקה
  • עמדות הורים, עמדות מורים, ניסוי מתמטיקה לא פורמלי משפיעים על הישגי ביצוע גבוהים יותר של נערים לעומת נערות

  • בנוסף, במחקר מאוחר יותר מצאו שההורים במחקר של בנבו וסטלי::
  • ההורים של הבנים עודדו את הבנים יותר מאשר ההורים של הבנות-נקנו להם צעצועים ומכשירים שונים כמו טלסקופים ומיקרוסקופים,
  • בנוסף, הורי הבנים טיפחו ציפיות גבוהות יותר מלימוד בניהם בעתיד לעומת הורי הבנות.

  • במחקר אחר נמצא שתפיסת הורים לגבי יכולתם המתמטיקה של ילדיהם היו שונות לגבי בנים ולגבי בנות וזאת למרות שההשגים הו זהים.
  • הורי בנים שמו דגש על יכולת – וייחסו דגש גדול ללימודים מתקדמים במתמטיקה
  • הורי בנות שמו דגש רק על השקעת מאמץ- ולא ייחסו חשיבות רבה ללימודים מתקדמים

  • המסקנה (מהמחקר האחרון ) היא שלתפיסות ההורים ולציפיותיהם מילדיהם יש השפעה מכרעת

א.      תפיסות הילדים עצמם, כבעלי יכולת מתמטית כזאת או אחרת

ב.      ציפיות הילדים להשגים במתמטיקה

  • מעניין לראות שלהשגים, בפועל, במתמטיקה, היה פחות השפעה על התפיסה העצמית באשר ליכולת המתמטיקה ועל הציפיות בעתיד בתחום זה מאשר לתפיסות ההורים ולציפיותיהם מילדיהם

  • במחקרים אחרים נמצא שבנים ובנות לא מקבלים הדרכה שווה ממוריהם. נמצא
  • כי מורים מייחדים זמן רב יותר בכיתה לטיפוח קריאה בקרב בנות  ופחות בקרב בנים
  • ושמייחדים זמן רב יותר לטיפוח לימודי מתמטיקה בקרב בנים יותר מאשר בקרב בנים

ניתוח על של הייד ולמון

  • הפער בין ביצועי נשים לביצועי גבירם במטלות מתמטיות הינו d=-0.05 עם יתרון זניח לגברים (אין לזה שום משמעות)
  • החוקרות פירוק את הכושר המתמטיקה הכללי לשלושה תתי רכיבים וחישבו d  לכל אחד מהם
  • חישוב (יתרון זניח לנשים)
  • הבנת מושגים מתמטים (יתרון זניח לנשים)
  • פתרון בעיות מורכבות (יתרון זניח לגברים)

  • מבחינה התפתחותית
  • בחישוב- הבנות גילו עליונות קלה על הבנים בבית הספר היסודי ובחטיבת הבינים.
  • בפתרון בעיות – לא היו הבדלים בין בנים לבנות עד חטיבת הבינים אבל בבית ספר תיכון התגלה יתרון לבנים בשיעור d=0.29  ובקרב סטודנטים לתואר ראשון d=0.32
  • באוכלוסייה יש לבנות יתרון קל אבל במדגמים של מצטיינים -קצה ימני של ההתפלגות הנורמלית- (כמו במחקר של בנבו וסטנלי) – לבנים יש יתרון על בנות במתמטיקה
  • מ 1974 הפערים בכושר המתמטיקה הכללי ירדנו

  • לפי דעת החוקרות יש לשים לב לתפקוד נמוך במקצת של נערות בפתרון בעיות בבית הספר היסודי
  • אומרות שאי אפשר להגיד שהסיבה שנשים נוכחות פחות בקורסים במתמטיקה זה בגלל ההבדלים בין המינים והן חיפשו גורמים מסבירים אחרים
  • למשל האופן שבו תופסים נשים וגברים את היכולת המתמטית וגורמים חיצוניים כגון אפליה מינית בחינוך ובתעסוקה.

  • מרבית המחקרים שעסקו בשאלה בין התפקוד המתמטיקה של נשים לגברים התמקדו בגורמים סביבתיים חברתים ולא בגורמים ביולוגים (וזאת בניגוד למחקר שיוחד להסבר בכישורים המרחביים והמילוליים באמצעות גורמים ביולוגים- במיוחד במוח)

3. כושר מילולי

  • בעבר היתה הסכמה כללית שלפי נשים עולות על גברים בכושר המילולי
  • לא היה ברור:

א.      באלו סוגים של כושר מילולי נבדלים ביניהם גברים ונשים ובאילו אין הבדלים בכלל

ב.      באיזה שלב משלבי ההתפתחות מופיעים ההבדלים או נעלמים.

  • ההבדלים שנמצאו בניתוח על בין הכושר המילולי הכללי של הגברים לנשים הם זניחים ( d= -0.11 לנשים)
  • מחקרים לפני 1974 נמצא הבדל קטן בכושר המילולי
  • מחקרים אחרי 1974 נמצא הבדל זניח
  • הייד ולין טוענות שבחברה האמריקאית אין יותר הבדלים בין גברים לנשים.

סיכום ההבדלים המינים בכישורים אינטלקטואלים

  • הפערים בין המינים  בתפקודים האינטלקטואלים מהסקירה של מקובי וג'קלי 1974 הולכים ופוחתים
  • כנראה בגלל
  • מדיניות משתנה של פרסום מחקרים
  • שינוים חברתים בתפקידי המינים שחלו  בעשרים השנים האחרונות

  • שתי הגישות העיקריות שמנסות להסביר את ההתפתחות שלנו כבני אדם חושבים
  • הגישה לפיה נולדנו עם יכולות ספציפיות וכל אחד משני המינים ניחן- באופן ביולוגי- ביכולת תפקוד שונה במקצבת מהמין השני
  • הגישה לפיה ההשפעה העיקרית על יכולת התפקוד האינטלקטואלית נובעת מההשפעות הסביבתיות, שהורינו, מורינו משפיעים עלינו (כלומר ההשפעות הסביבתיות מופעלות עלינו באחר שונה אם נולדנו זכרים או נקבות

  • הגישה שעוברת כחוט השני בכל הקורס ומופיע גם פה היא שאנו מושפעים מהתורשה ומהסביבה אבל איננו יודעים בדיוק מה היחס בין שני כוחות אילו.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: