פורסם על ידי: or100 | מאי 16, 2009

פסיכולוגיה בין המינים יחידה 3: (4) הסברים פסיכולוגיים לתוקפנות

  • הפרק מזכיר את הגישות של פרויד ושל דולאר ומילר- גישות שלא מסבירות את ההבדלים בין המינים אבל גישות אילו השפיעו רבות על החשיבה ומהחקר בנושא התוקפנות
  • לאחר מכן הפרק דן בעיקר בשתי גישות שרווחו בפסיכולוגיה החברתית אשר ניסו לתת הסברים להבדלים בתוקפנות בין המינים
  • בנדורה
  • איגלי וסטפן

פרויד

  • פרויד סבר שאנחנו מונעים על ידי אינסטינקטים מולדים פנימיים:
  • אינסטינקטים של החיים- מטרתם לשמר את האדם ולדאוג לקיומו למשל רעב, צמא ומין
  • אינסטינקטים של המוות= אינסטינקטים הרסניים- פועלים להרס ולכליה של האדם וגופו ותמיד מגשימים את מטרתם (המפגש עם המוותר הוא בלתי נמנע)
  • מכיוון שהאינסטינקטים של החיים לא מאפשרים לאינסטינקטים של המוות (למשל תוקפנות) לבטא את עצמם ישירות על האדם אז התוקפנות מופנית החוצה כלפי אובייקטים חלופיים. (ובגלל זה האדם יוצא למלחמות וכד')
  • על פי פרויד התוקפנות מולדת.

דולאר ומילר

  • ניסוי לקשור בין התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד לבין הביהביוריזם
  • פתחו את ההשערה בדבר הקשר בין תסכול לתוקפנות.

  • טוענים
  • שתסכול שחש האדם בשעה שנחסמת דרכו אל המטרה מעוררים באדם נטיה לתקוף
  • הנטיה מצטברת כשלא ניתן לה פורקן
  • כלומר התוקפנות אינה דחף מולד אלא תגובה טבעית ואוניברסלית למצב של תסכול שהמטרה שלה זה לסלק את המקור המעכב או לפגוע בו

גישת הלמידה החברתית- זוהי הגישה הפסיכולוגית העיקרית  להסבר התוקפנות

  • בגישת הלמידה החברתית ישנם שתי גישות מרכזיות

א.      גישת הלמידה החברתית של בנדורה

ב.      הגישה של איגלי וסטפן

  • גישת הלמידה החברתית רואה בתוקפנות דפוס תגובה נלמד, כמו כל התנהגות אחרת
  • התוקפנות נלמדת בדרך החיקוי ובעקבות תצפיות בהתנהגות הזולת.
  • ככל שההתנהגות מתוגמלת יותר כך גדלה הנטייה שלה לחזור על עצמה.

  • הלימוד להתנהג או לא להתנהג בתוקפנות מתואר באופן סכמתי לפי הסדר הבא:
  • מודל
  • צפיה
  • חיקוי
  • חיזוק

  • בתיאורית הלמידה החברתית דנים בתוקפנות אינסטרומנטלית
  • תוקפנות אינסטרומנטלית = תוקפנות שעוזרת לאדם להשיג את מטרותיו

  • מקור התוקפנות הוא לא כעס או מפחי נפש
  • מקור התוקפנות הוא מערכת תגמולים שמספקת הסביבה לביטויי תוקפנות.
  • הסיכוי לתוקפנות עולים אם בעקבותיה בא תגמול חיובי.

  • גישת הלמידה החברתית מדגישה את יכולתו של האדם לרכוש התנהגות באמצעות הזולת
  • הזולת מלמד את האדם, בדוגמא שהוא מספק, כיצד אפשר לתקוף ומתי לעשות זאת.

מחקרים בתוקפנות בין המינים והשיחה בין הגישה הביולוגית לגישת הלמידה החברתית

א. מחקרים בתוקפנות בהבדלים בין המינים גילו רק מעט הבדלים בין המינים מתחת לגיל שנה

  • לפי דעת הלמידה החברתית זוהי עדות תומכת בהשערה לגבי השפעות הסביבה
  • העדר הבדלים בין המינים בגיל הינקות, לפי שהשפעות הסביבה באו לידי ביטוי, מחזק את החשיבות שאפשר לייחס לגורמי הסביבה בעיצוב התנהגויות בכלל ותוקפנות בפרט
  • בניגוד לכך, ממצא זה משמש את החוקרים שרואים בהשפעות ההורמונליות את הגורם להבדלים בתוקפנות בין המינים
  • אומרים שהטסטוסטרון עדיין לא בא לידי ביטוי בגיל הינקות ובגלל זה עד גיל שלוש כמעט ולא רואים הבדלים בין המינים
  • הגישה החברתית עונה על טענה זו שגם אחרי גיל 3 רמת  ההורמונים אצל הילד נמוכה ולא יתכן שבגלל זה הם הופכים להיות תוקפנים ומפה נובע שיש פה חיזוק לסביבה.

ב. התיחסות להבדלים בתוקפנות בין בנים לבנות

  • הגישה הביולוגית
  • טוענת שבגלל שבנים יותר כבדים גבוהים וחזקים פיזית מבנות הם חוששים פחות מפגיעות ולכן נוטים להיות מעורבים בתוקפנות גופנית
  • גישת הלמידה החברתית
  • רואה בנטיה הבולטת בחברה המערבית לעודד את מעורבותם של בנים ב"התנהגויות גבריות", "להתנהג כמו בן" וזהו הגורם המכריע המעצב את ההתנהגות של הבנים
  • לעומת זאת לבנות ניתנות פחות הזדמנויות לסגל לעצמן התנהגויות תוקפניות
  • גם באמצעי התקשורת בנים מוצאים יותר מודלים תוקפנים לחיקוי מאשר בנות
  • הורים נותנים לגיטימציה להתנהגות תוקפנית אצל בניהם יותר מאשר אצל בנותיהם
  • בנים מקבלים חיזוקים מחברים על התנהגות תוקפנות

א. ההבדלים בתוקפנות בין המינים על פי בנדורה

  • לפי בנדורה הבנות לא מסכימות להתנהג בצורה תוקפנית לא בגלל הבדלים ביולוגים בין המינים וגם לא מהבדלים בתהליכי למידה של התנהגויות חברתיות
  • אלא, הבנות לא מסכימות להתנהג בצורה תוקפנית בגלל הבדלים בין המינים בהפנמת עכבות חברתיות:
  • כלומר הבנות מסגלות לעצמן תגובות תוקפניות ממש כמו בנים אבל מופעלים עליהן לחצים רבים יותר מאשר על בנים שלא לנהוג בתוקפנות
  • כלומר הן לומדות לנהוג בדרך שהולמת את מינן :
  • מפנימות עכבות ביחס להתנהגות תוקפנות
  • נוהגו בתוקפנות רק אם מובטח להן אישור חיובי להתנהגותן
  • גם על בנים מופעלים לחצים לנהוג בדרך הולמות את מינם אבל איסור על התנהגות תוקפנית הוא לא דרך שהולמת את מינם
  • במילים אחרות בנים כן מקבלים חיזוקים על התנהגות תוקפנית

  • בנדורה טוען שילדות מחונכות שלא להתנהג בתוקפנות ("התנהגות שלא מתאימה לילדה) ובגלל זה הן מפנימות עכבות כנגד התנהגות תוקפנית
  • העכבות שיש לילדות כנגד ביטויי תוקפנות גופניים הן תוצאה של חינוך מונע
  • כאשר מסולקות העכבות האלה אז פוטנציאל התוקפנות שלהן זהה לזה של ילדים- זכרים
  • כלומר כאשר הילדות מפסיקות לפחד מעונש או מביקורת וההתנהגות התוקפנית מתוגמלת (כלומר  כאשר התנאים לביטוי תוקפנים שווים לשני המינים), אז העכבות שיש לילדות בנוגע לתוקפנות מוסרות.

מחקרים

  • באופן כללי המחקרים מחזקים את התיאוריה של בנדורה

מחקרי בובת בובו= בובת נחום תקום
  • מהלך המחקר
  • בנים ובנות בגיל הגן צפוי בסרטים קצרים שבהם המבוגר תוקף בובת בובו
  • לאחר הצפיה בסרטים הילדים שיחקו באופן חופשי בחדר שהיה בו גם בובת נחום תקום
  • תוצאות המחקר
  • הילדים- זכרים שראו את המבוגר תוקף את הבובה נטו לחקות אותו ולתקוף את הבובה יותר מאשר אלה שראו את המבוגר מתנהג בצורה לא תוקפנית כלפי בובת נחום תקום
  • הילדות- נקבות שראו את המבוגר מתנהג בתוקפנות כלפי הבובה לא חיקו אותו במשחקן (אבל המסקנה הטריוויאלית לא הוסקה בגלל המשך המחקר)
  • מהלך נוסף למחקר
  • לילדים הוצא פרס על חיקוי התנהגות של המבוגר המשחק עם בובת הבובו בסרט
  • תוצאות המחקר
  • ילדות- נקבות שהובטח להן גמול חיובי על התנהגות תוקפנית התנהגות בתוקפנות שווה לזו של הילדים -זכרים,
  • מסקנת המחקר
  • יש הבדל בין למידה של תוקפנות לבין מימושה של התנהגות תוקפנות.

ממצאים ממחקר של ריצארסון- עמוד 110-111
  • ממצאים הראו כי כאשר התוקפנות באה בתגובה להתגרות ואינה דורשת אלא לחיצה על כפתור (ששולח זרם חשמלי כתגובה על קבלת זרם) אז ההבדל בין המינים נעלם.
  • מסקנות המחקרים של ריצ'רדסון
  • בתנאים מסוימים כאשר אין התגרות או כאשר תגובה תוקפנית נראית לא מוצדקות או לא מתאימה אז
  • גברים מגיבים בתוקפנות רבה יותר מאשר נשים
  • אבל בתנאים אחרים: בעקבות התגרות חזקה או כאשר תוקפנות נראית התגובה המתאימה
  • נשים נכונות, לא פחות מגברים, לפגוע במי שפגע בהן.

סיכום: מתי ילדים ונשים יתנהגו בתוקפנות- גישה של בנדורה

  • ילדות ונשים יתנהגו בתוקפנות
  • בתנאים שבהם ההתנהגות התוקפנית מתוגמלת
  • בתנאים שבהם קיימת התגרות והתוקפנות היא תגובה על ההתגרות

ב. ההבדלים בתוקפנות בין המינים על פי איגלי וסטפן

  • באופן כללי
  • הגישה של איגלי וסטפן לנושא ההבדלים בין המינים בהתנהגות תוקפנית נובעת מתוך גישת התפקידים החברתיים,
  • באופן כללי הן טוענות שהתוקפנות נלמדת במסגרת תפקיד המין

· מושג: תפקיד חברתי: זוהי תבנית של התנהגויות המצופות מן הפרט, ששיך לסטטוס חברתי מסוים. מדובר במיוחד בהתנהגויות שהפרט מפנה כלפי פרטים אחרים, שממלאים תפקידים חברתיים אחרים.

  • אפשר לראות בתוקפנות התנהגות במסגרת תפקיד ( role behavior)

· * מושג חשוב: תפקיד מין: זהו תפקיד חברתי שכולל התנהגויות חברתיות שהפרטים נוקטים בשל השתייכותם למה שמזוהה כמין חברתי (gender) זה או אחר (גבר/ אישה)

  • תפקידי מין זוהי אחת מקבוצות התפקידים המשפיעים על התנהגות תוקפנית, אבל יש תפקידים חברתים אחרים, שתפוסים בדרך כלל על ידי אחר המינים  (כגון: איש צבא, עקרת הבית וכד'), תפקידים אלה משפיעים על ההבדלים בין המינים בהתנהגות תוקפנית. .
  • כלומר,  האדם משייך את עצמו לתפקיד מין ומתנהג באופן שתואם את תפקיד המין שלו
  • גברים צריכים להיות יותר קשוחים, יותר אלימים וכד'
  • תפקידי המין מסבירים את ההבדלים בתוקפנות
  • תפקידי המין מורכבים מנורמות התנהגות המחייבות פרטים מסוימים בשל השתייכות החברתית לאחד המינים (גבר/ אישה)

תפקידי מין ותוקפנות

א. תפקידי המין הגברי
  1. בתפקיד זה יש נורמות שמעודדות סוגים שונים של תוקפנות
  • מצפים מהגברים להיות קשוחים, אלימים ותוקפנים
  • למשל יש שכיחות גבוהה של תוקפנות אצל גברים בספרות ובתרבות.
  • לפי מחקרים
  • בנושא סטראוטיפים הוכח שמצפים מהגברים להיות תוקפנים מנשים
  • גברים קיצונים מנשים בדירוג על סולמות של תכונות קרובות לתוקפנות כמו אסרטיביות ותחרותיות
  • סקרי דעת קהל מראים שגברים תומכים בתוקפנות יותר מנשים
  • הממצאים מראים שוב שגברים יותר מנשים,  בעלי עמדות חיוביות כלפי התנהגויות תוקפניות ואלימות
  • למשל יחסים בין לאומיים, מלחמה, פיקוח חברתי וכד'.

2. בתוך התפקיד הגברי יש נורמות הפוכות: נורמות של אבירות

  • על פי האידיאולוגיה של האבירות
  • הגברים צריכים להגן על החלשים ועל חסרי ההגנה
  • צריכים להיות מנומסים כלפי הכפופים להם
  • להגן על הכפופים להם בהקשרים חברתיים מסוימים

3. צורות חדשות ופחות מסורתיות של תפקיד המין הגברים תומכות בתכונות כמו רגישות לזולת ויכולת להבעה רגשית

  • בשנים האחרונות מתגלה דפוס של תפקיד מין פחות מסורתי
  • גברים רגישים, קשובים, ונגד אלימות
  • אגל עדיין המגמה של גברים תוקפנים היא מאוד חזקה

ב. תפקידי המין הנשי

1. באופן מסורתי תפקיד המין הנשי אינו מדגיש תוקפנות אלא תכונות טיפוליות ותכונות בין אישיות

  • הדגשת תפקיד המין הנשי:
  • תכונות טיפוליות, רגישות, תכונות בין אישיות ויחסים בין אישיים
  • תכונות אלה מחייבות התנהגויות שלא הולמות תוקפנות כלפי אחרים
  • הדגשה על הימנעות מפגיעה פיזית

2. צורות חדשות ופחות מסורתיות של תפקיד המין הנשי מדגיש אסרטיביות

  • לעתים אסרטיביות נתפסת, בטעות, כזהה לתוקפנות
  • באסרטיביות הדגש הוא על העדר כוונת הפגישה

  • יחד עם זאת התמיכה באסרטיביות של נשים מצביעה על העובדה שגם המין הנשי, כמו הגברי, מעביר מסרים מורכבים ורב משמעיים בקשר לתוקפנות ולהתנהגויות אחרות שקרובות לה

תוקפנות ותפקידים חברתיים אחרים: איש הצבא והאתלט משויך בעיקר לגברים

  • איגלי וסטפן טוענות שיש תפקידים חברתיים אשר תפוסים בעיקר על ידי בני מין אחד- הכוונה למשל לאיש  צבא, ואתלט-
  • התפקידים של איש צבא ואתלט מחנכים לתוקפנות
  • מכיוון שהרבה גברים – יותר מנשים- ממלאים תפקידי איש צבא ואתלט באיזה שהוא שלב במהלך חייהם – אז הם "מתחנכים" לתוקפנות
  • תפקידי צבא מחנכים ערכים מסורתיים של גברים, כאשר התוקפנות היא ערך מרכזי – לא רק במסגרת צבאית
  • השתתפות בענפי ספורט תחרותיים יכולה לקדם התנהגות. תוקפנית ואידיאולוגיה שתומכת בתוקפנות

  • למרות שרוב העיסוקים והמקצועות שתפוסים באופן מובהק על ידי גברים אין הכוונה ברורה לתוקפנות הרי שבתפקידי ניהול בעולם העסקים והתעשיה במערב כלול גם מרכיב של תוקפנות
  • לרוב התוקפנות מופנית כלפי חוץ (חברות מתחרות) אבל לעתים הם מופנות כלפי עמיתים לעבודה
  • רוב העיסוקים התפוסים באופן מובהק על ידי נשים מגנים התנהגות תוקפנית ומדגישים צורות שונות של עזרה לאחרים
  • הרבה נשים מועסקות בתפקידי פקידות ושירות
  • רוב הנשים בתפקידים מקצועיים הן מורות ואחריות
  • תפקיד עקר/ ת הבית תפוס על ידי נשים- זהו תפקיד שמדגיש את הטיפול בזולת והדאגה לצרכיו

שתי השערות בעקבות התיאוריה של איגלי וסטפן מאומתות על ידי הממצאים

1. בהתאם לציפיית התיאוריה נמצאו הבדלים בין המינים במידת התוקפנות

  • ההבדל הקטן בתוקפנות מוסבר עלי ידי איגלי וסטפן על ידי זה שתפקיד המין הגברי ותפקיד המין הנשי שונים זה מזה רק בדגש שהם שמים על ההתנהגות התוקפנית וכי בשני תפקידי המין כלולות נורמות שמעודדות תוקפנות ונורמות שמעקבות תוקפנות.

2. איגלי וסטפן שיערו שההבדל בין המינים יהיה גדול יותר במחקרים שבודקים תוקפנות שגורמת לכאב או לפגיעה גופנית ב"קרבן" מאשר במחקרים שבודקים תוקפנות הגורמת לנזק  פסיכולוגי

התנהגות טיפולית

  • הטענות הרווחות בחברה
  • יש הטוענים שההתנהגות הטיפול הנה המקבילה הנשית להתנהגות התוקפנית לגברים
  • הטענה היא שהטיפוליות נובעת בחלקה או בעיקרה מגורמים פיזיולוגיים וטבועה בנשים מלידה.

  • הטענה של תת פרק זה שההשפעה של הסביבה, ולתפקידי המין יש השפעה מכרעת כל מה שמה שקשור על התנהגות טיפולים (כמו בתת פרק קודם בנוגע להשפעה המכרכת של הסביבה ותפקידי המין על ביטויי התוקפנות)

· התנהגות טיפולית:

· זוהי יכולת ייחודית לטיפול באחר:

· חיזוק של ילדים, בעל, תלמידים וכד'

· זוהי התנהגות מיוחדת בעיקר לנשים והיא נובעת מההריון, לידה הנקה

· יש נטיה להתייחס להתנהגות זאת כנובעת מבסיס ביולוגי

· הטענה שהתייחסות טיפולית קשורה רק לנשים ונובעת מבסיס ביולוגית מופרכת בתת פרק זה.

מחקרים וממצאים בנושא טיפוליות

· אין כל הוכחה לעובדה שקיים אינסטינקט אימהי

  • אין כל הוכחה שנשים –  תמיד, ובכל מצב-  מגלות התנהגות טיפולית יותר מגברים

  • כשבדקו תגובה של נשים וגברים לתינוקות וליצורים חסר ישע (כמו גורים)
  • נמצא
  • שבני שני המינים הראו התנהגות טיפולית במידה שווה
  • גברים ונשים נבדלים ביניהם בדיווח העצמי שלהם על ההתנהגות הזאת
  • נראה שההבדלים בין המינים בהתנהגות הטיפולית, הבדלים אשר מתעצמים עם הגיל ובולטים בגיל ההתבגרות הם בראש ובראשונה תגובה על ציפיות החברה (הנבדלות בין שני המינים).

  • למרות שאין הוכחות לקיום אינסטינקט אימהי יש מספר ראיות שנשים מגיבות לתינוקות ומטפלות בהם יותר מאשר גברים
  • עובדה זו יוחסה להבדלים הורמונלים
  • לפי ממצא של ארהרדט: חשיפת עובר לאנדרוגן מנטרלת את ההתנהגות הטיפולית.
  • מעקב אחרי ילדות שנחשפו לאנדרוגן בשלב העוברי מעיד שהן מראות פחות התנהגות טיפולית (למשל משחקות פחות עם בובות ופחות מעונינות להיות שמרטפיות)
  • אבל, בניגוד לטענה,   כאשר ילדות אילו מתבגרות הן מתחתנות ומולידות ילדים.
  • לפי באסו, ההשפעה ההורמונלית יכולה, לכל היותר לסייע בלמידתן של התנהגויות טיפוליות
  • בכל מקרה ברור שהורמונים אינם גורמים להתנהגויות "אימהיות" בלתי נמנעות- לשם סימוכין באסו מצביע
  • שאי אפשר להסביר את מספר הרב של מקרי הרצח וההתעללות על ידי אמהות וילדים
  • שגברים גם לומדים התנהגויות טיפוליות
  • שנשים אשר יולדות את תינוקן הראשון לא יודעות איך מטפלים בו ואיך מיניקים אותו

  • הוכחה נוספת שטיפוליות לא מוכתבת על ידי ההורמון הנשי הוא
  • שלא כל הנשים הן אימהות טובות ולא כל הנשים מוצאות הגשמה עצמית באימהות
  • נשים אשר מזדהות עם תפיסת הנשיות המסורתית מראות ענין רב יותר באימהות יחסים לנשים שבוחרות שלא ללדת (נשים שבוחרות שלא ללדת נוטות לאמץ תפיסת נשיות לא מסורתית)

  • המחקרים הראשונים בנושא טיפוליות נערכו על אימהות
  • המחקרים על טיפוליות של גברים הראה שגברים מסוגלים לגלות רמת טיפוליות דומה לזו של נשים
  • בדקו:
  • אבות שהפכו חד הורים בכורח הנסיבות והיו חייבים לטפל בילדם הראו מידת טיפוליות דומה לזו שהראו אמהות
  • בדקו גברים שהיו מטופלים בהורים חולים או בבת זוג והתברר שהם היו בעלי מידת טיפוליות  כמו נשים- העניקו תמיכה רגיש כמו נשים

  • עצם העובדה שנשים נוטות להיות בתפקידים טיפוליים (אמהות, אחיות, עובדות סוציאליות וכד') הנם תוצאה של סטראוטיפים מיניים יותר מאשר ביטוי ישיר של הבדילם ביולוגים בין המינים

  • במחקר בין תרבותי נמצא שהבדלים בטיפוליות לא מתגלים עד גיל 7-11 ואז כשהם מתגלים הם פונקציה ברורה של לחצי סוציאליזציה (השונים בין שנים לבנות)
  • בתרבויות שבנות לא השתתפו בטיפול בתינוקות נמצאו פחות הבדלים בין המינים בהתנהגות טיפולית.
  • נשים הן לא בעלות יכולת טיפולית יותר מגברים
  • כאשר הנסיון הקודם ודגמי הסוציאליזציה המינית דומים אז הבדל ההתנהגות בין המינים זניחים
  • כאשר מצפים מהנשים להתנהגות באופן טיפול יותר מאשר הגברים אז הנשים נוטות להמצא יותר בתפקידים  הדורשים טיפול.


לסיכום ההתנהגות הטיפולית

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: