פורסם על ידי: or100 | מאי 16, 2009

פסיכולוגיה בין המינים יחידה 3: (2) תוקפנות

  • בנושא התוקפנות יש  דילמת התורשה סביבה
  • הסברים ביולוגים
  • הסברים פסיכולוגים

  • הפרק מגיע למסקנה שאם יש שוני בתוקפנות בין גברים לנשים אז הוא קטן מאוד
  • באופן מדויק יותר: הממצאים מראים שגברים, בממוצע, יותר תוקפניים מנשים אז זאת רק בתנאים מסוימים ורק בסוג מסוים של תוקפנות- בתוקפנות מילולית

אלימות ותוקפנות

  • באופן כלי ההבדל בין אלימות תוקפנות זוהי הכוונה
  • תוקפנות זהו הפוטנציאל
  • אלימות זהו המימוש
  • לא תמיד תוקפנות תבוא לידי ביטוי ולכן יש קושי לבדוק את התוקפנות

  • אלימות:
  • זהו מעשה הרסני, שבהפעלתו מושקע כוח גופני רב.
  • בפעולות אלימות בולטת ההרסנות ולא רק את הכוונה המסתתרת מאחורי הפעולה
  • (ולא בכוונה = תוקפנות)

· תוקפנות

· זוהי התנהגות, המכוונת לפגוע באדם אחר (באופן מילולי או גופני) או ברכוש.

· מילת המפתח היא הכוונה

· (ולא בביצוע עצמו= אלימות)

  • גישות שונות ניסו להסביר מהי תוקפנות
  • הפסיכואנליזה: רואה בתוקפנות דחף
  • למידה חברתית: רואה בתוקפנות תגובה נלמדת

האם גברים תוקפנים מנשים

  • מתוך ממצאים עולה שבאופן כללי גברים יותר תוקפנים מנשים על פי כל המדדים ואמצעי המחקר השונים, ההבדל מתחיל לבוא לידי ביטוי כבר בגיל 2-3

תוקפנות של ילדים

צורת מדידה ונבדקים

· צורת המדידה

  • בגן הילדים:
  • תצפיות על מריבות ופעולות תוקפניות אחרות שנערכות

  • בבית הספר:
  • מדדים של הרסנות ממשית ופנטזיות תוקפניות בעת משחר
  • באמצעות דירוג מידת התוקפנות כפי שהורים, מורים וחברים בני אותו גיל מעריכים

· הנבדקים

  • המחקרים של ילדים צעירים נערכו לרוב בגני הילדים
  • הילדים שנצפו היו בדרך כלל בני המעמד הבינוני

מסקנות כלליות עבור תוקפנות של ילדים בגיל הגן

  • הבנים הוערכו כתוקפנים יותר מבנות
  • במחקרים לפני 1966 וגם אחרי 1966
  • באנגליה ובבריטניה

א)      בנים יותר מעורבים בקרבות ובהתגוששות (הגדרה אופרציונלית לתוקפנות)

ב)      בין בנים יש יותר קונפליקטים

  • א) תוצאות לדוגמא בגיל הגן

· קונפליקטים בין בנים היו תכופים יותר מאשר קונפליקטים בין בנות או בין בנים לבנות

· פעולות תוקפניות והבעות פנים תוקפניות היו מרובות יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות = בין בנים יש יותר קונפליקטים

  • א) תוצאות לדוגמא עבור גיל בית ספר עממי

· במדגם משולב של ילדים מגיל 3-11 בתרבויות שונות

  • נמצא תוקפנות גופנית ומילולית גבוהה יותר בקרב בנים מזו שבקרב בנות

  • ב) הבדל נוסף בין המינים אצל ילדים

· המשחק של הבנים כרוך ביותר מאבקי "קרבות כאילו" – התגוששות והיאבקות – מאשר זה של הבנות

ביקורת עיקרית: בעיות מתודולוגיות: הטית הצופה= בעיני המתבונן

· במחקר של קונדרי וקונדרי

· צפתה קבוצת סטודנטים וסטודנטיות בסרט וידאו שהציג תינוק מגיב לגירויים שונים

· מניפולציה

· לחלק אמרו שהתינוק הוא נקבה

· ולחלק נאמר שהתינוק הוא זכר

  • אירוע
  • התינוק הגיב לצעצוע קופץ
  • תוצאות
  • סטודנטים שנאמר להם שהתינוק זכר ראו בדמעותיו התינוק ובבכי שלו ביטוי של כעס
  • סטודנטים שנאמר להם שהתינוק נקבה ראו בדמעותיה ביטוי לפחד
  • הסבר התוצאות
  • הבכי קיבל משמעות רגשית של כעס או פחד בהתאם לסברתו של המתבונן באשר למינו של התינוק.

· הסבר הבעיה במחקרי תוקפנות

  • האם הממצאים שהתקבלו בדבר התנהגות תוקפנים יותר של בנים לעומת בנות הם תיאורים סוביקטיביים של התנהגות ממשית או ביטוי לציפיות ולסטראוטיפים של הצופים

  • כלומר עולה השאלה  האם הממצאים בנושא התוקפנות שכתבתי קודם לכן היו מתקבלים אילו לא היו נותנים לילדים שנצפו את תוויות המין

תוקפנות של מבוגרים

שיטות מדידה:

  • שיטות מדידת תוקפנות של מבוגרים סובלות פחות מבעית "הטיית הצופה" וזאת להבדיל משיטות מדידה המשמשות בתצפית על התנהגות חופשית של ילדים בשטח

  • החוקרים יוצרים ניסויים מבוקרת במעבדה שמאפשרים ביטויים של תוקפנות מילולית ומאפשרים למדוד א נכונותו של הנבדק לבצע מעשים תוקפניים כלפי אדם אחר
  • למשל הניסוי של מיליגרם

  • משתמשים בסולמות עוינות ובשאלוני תוקפנות שונים
  • בדיקת סטטיסטיות של פשיעה אלימה

מסקנות תוקפנות אצל מבוגרים

  • על פי כל המדדים נמצא שגברים בממוצע תוקפנים יותר מנשים

ממצאים עיקרים שכדאי לזכור

א) גברים מגיבים לרמות נמוכות יותר של התגרות (סף נמוך יותר)- כלומר נשים צריכות הרבה יותר גירוי כדי להגיב

ב) נשים נמנעות יותר מתוקפנות פיזית

הסברים

  • נשים מגלות אמפטיה רבה יותר כלפי הקורבן שלהן (לכן קשה להן לפגוע)
  • נשים חוות חרדה גבוהה יותר לרגשות התוקפנות שלהן (יש שאלה האם פשוט הן לא מדווחות יותר)
  • (והחרדה מעכבת את התוקפנות שלהם כלומר שנשים תוקפות יותר כשלא צופים בהן).

ממצאים והסברים בתוקפנות

א. גברים מגיבים לרמות נמוכות יותר של התגרות

  • ההבדלים בתוקפנות בין נ שים לגברים הלכו וקטנו, ההסבר לכך הוא
  • גברים נוטים להגיב בתוקפנות לרמות נמוכות של התגרות יחסית לנשים
  • אבל, כאשר מידת ההתגרות רבה אז שני המינים מגיבים בדרת תוקפנות דומה

ב. נשים נמנעות מתוקפנות פיזית (למשל נכונות פחות מגברים לתת הלם חשמלי)

  • הסברים  אפשריים לכך:
  • נשים חוות חרדה גדול יותר בקשר לרגשות התוקפנות שלהן מגברים, וחרדה זו היא גורם מעכב חזק ביותר לתגובות התוקפניות שלהם
  • (ממצא נוסף) נשים מתנהגות ביתר תוקפנות כאשר הן סבורות שלא צופים בהן
  • נשים נוטות לחוש יותר אמפתיה כלפי ה"קרבן " שלהם מאשר גברים

ג. בשאלוני דיווח עצמי המודדים "עוינות כללית" או בניתוח תוכנם התוקפני של חלומות והזכיות בהקיץ וכן במבחני השלכה נמצא שגברים תוקפנים יותר מנשים

  • הממצאים הללו עומדים בסטירה מסיומת לממצאי המעבדה
  • הסבר אפשרי לסתירה זו היא שהמדדים שמבוססים על דיווח עצמי מתארים את התנהגות הנבדק בעיני עצמו והם משקפים כנראה את השפעת הסטראוטיפים המיניים על תפיסתו העצמית
  • למשל: אם סטראוטיפ גברי כולל רכיב של תוקפנות ושל הנשי אינו כולל תוקפנות כלל אז יש להניח שגברים- יותר מנשים- יתארו את עצמם כתוקפנים ויחשפו יותר בקלות פנטזיות תוקפניות

ד. ניתוח על של 4 נושאים במחקרים על תוקפנות

1. גיל הנבדקים:

  • ההבדל בין המינים יורד עם הגיל:
  • ההבדל גדול ביותר בקרב ילדים על גיל 6 (d=0.58) מאשר בקרב סטודנטים (d=0.27)

2. השיטה שלפייה מודדים תוקפנים

  • ההבדלים בין המינים היו גדולים יותר במחקרים נטורליסטיים (=צפייה בבני אדם בסביבתם הטבעית בלא התערבות הנסיין) מאשר במחקרי המעבדה
  • כאשר שיטת המידה היתה צפיה ישירה, מבחן השלכה או הערכת חברים הבדלים בין המינים גדולים יותר מאשר בשיטת הדיווח העצמי

3. מאפייני הסיטואציה של הניסוי

  • הפער שנמצא בין המינים היה פונקציה של מאפייני הניסוי השונים
  • נבדקים תוקפנים יותר מנבדקות וזאת כאשר התוקפנות גורמת כאב או פגיעה גופנית
  • ההבדל בתוקפנות בין נבדקים לנבדקות בולטת פחות כאשר היא גורמת נזק פסיכולוגי או חברתי
  • ההבדלים בין המינים היו גדולים יותר במצבים שבהם נשים- יותר מגברים- תפסו את ההתנהגות שלהן כגורמת נזק לזולת או חשו אשמה, חרדה וסכנה לעצמן.

4. השנה שבה נערך המחקר

  • הפערים בתוקפנות בין גברים לנשים הלכו וקטנו במהלך השנים
  • הסברים:
  • יתכן שהשינויים החברתיים בתפקידי המין בשנים האחרונות השפיעו על שינויים בהתנהגות
  • בשנים האחרונות יש נטיה לפרסם יותר מחקרים שבהם לא נמצאו הבדלים בין המינים
  • יתכן שחוקרים ונסיינים שינו את תפיסותיהם לגבי התנהגויות מצופות/ רצויות משל בנים וגנות

האם נוכל ללמוד מן הממצאים על המציאות

  • עולה השאלה באיזו מידה המחקרים שנערכו בנושא התוקפנות מייצגים את המציאות

א. הכללת הממצאים על קבוצות אוכלוסייה אחרות

  • האם נוכל להכליל את מסקנות המחקרים גם על קבוצות אוכלוסייה שלא נדגמו (למשל בני אדם מבוגרים, לא משכילים וכד')
  • יש לזכור שמרבית המחקרים נשענים על מידע שנאסף באמצעות נבדקים שקל להגיע ע אליהם: ילדים, מתבגרים וסטודנטים

ב. מעבדה מול מציאות החיים היום יומית

  • במרבית המחקרים הפסיכולוגים בודקים תוקפנות שנוצרת בתנאי מעבדה מלאכותיים או על פי דיווח עצמי האם אפשר להכליל את המסקנות על ההתנהגות בפועל בחיי היום יום
  • האם מדדנו תוקפנות במעבדה או שמא נמדדו משתנים אחרים
  • יש הסבורים שההתנהגות התוקפנית שמופקת במעבדה
  • משקפת את הדרישות המודעות/ לא מודעות של הנסיין מן הנבדק
  • או רצונו של הנבדק לעזור (למשל כשנותנים הלם חשמלי כשרוצים ללמד מישהו)
  • הבעיה המתודולוגית של הטיית הצופה = בעיני המתבונן, כפי שכתבתי על הבעיה המתודולוגית של צפיה בילדים

ג.

ד. הטיית הצופה

ה. הגדרות אופרציונליות שונות לתוקפנות

  • האם ההגדרה האופרציונלית בניסוי זה או אחר היא הנכונה להגדרת תוקפנות.
  • כדאי להסתכל על  הסטטיסטיקות שבהן נתונים על פשעים אלימים (שהם ביטוי לרמה גבוהה של תוקפנות)

ו. התייחסות לסטטיסטיקות

  • ממצאים: רוב הפשעים האלימים הם על ידי גברים

  • למרות שיש עליה מסוימת באלימות של נשים ובפשעי נשים ההבדל עדיין מאוד גדול
  • זה שמדווח על מקרי אלימות של נשים בהרחבה זה בגלל שמקרים אלה הם מקרים יוצאי דופן

לסיכום

  • אלימות גלויה הנה בעיקרה מאפיין גברים
  • אבל באירועי תוקפנות פחות אינטנסיביים (כמו אילו שנוצרו במעבדה) ההבדל בין המינים ניכר פחות

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: